פנים מקבילות או פנים שונות

פנים מקבילות או פנים שונות

אני התחלתי להתלבט בשאלה האם יש קו שמחבר בין האוטיסטים לנטים. האם אנחנו עד כדאי כך שונים ואין באמת דרך לתקשור.
אז אלו המחשבות שלי : אני חושב שיש מאיפיין שהוא אוטיסטי במהותו שקיים אצל הנט אבל באופן לא מורגש, כלומר כולנו שיכחים
לאותו גזע כולנו בני אדם. רק שיש בני אדם רגישים יותר בעלי רגישות יתר שמתבטאת כלפי חוץ. אחד הנושאים שאותי מרתקים הוא התבוננות
או מה שמכונה או ש שאני מכנה " כליאת הנשמה" או מה שמכנים חזרתיות או אצלי זה משולב חזרתיות חוסר רצון להשתנות או שילוב של השניהם.
והכליאה החוסר יכגולת לחיות כך באופן ממשי כל הזמן אם בגלל גורם חיצוני ואם בגלל מגבלה. עכשיו אני רוצה למצוא את החוט המקשר בין
הסתלקוןת הרגעית מין העולם " החיצוני," אל הפנימי, אין בידי עדיין ממצאים או הוכחות אך אני חושב שיש קשר בין האובסיסיה הנטית לשמור
על העולם כקו ישר כפי מה שמקובל ועל האוטיזט לשמור על קו ישר או קצת מעוכב או קצת נע או קצת יותק גמיש אבל אני רוצה לדעת.

האם אותו קו קיימים אצל שני סוגי האדם? האם יש שנוי בין חזרתיות אוטיסטית לבין חזרתיות נטית. אני דן בזה הרבה ואני לא מגיע למסקנות.
בעני העולם הוא מאורות גלגלים נעים מלמטה למעלה מצד השמאלי לצד הימיני ויש בו כוח שמפעיל את אותו מאורה כוח מחיה וכוח משתק.
אני כותב על כך ואני מנסה לחקור את מה שאני מכנה " הריבה-החמה" או " מארות הנשמה" או " -החוט המקשר בין הדעת לשכל" שבעצם יכול להוביל
בעני להפכה שבה יש חיבור בין הרגש לשכל. אבל זה נושא קצת שונה. אבל בו נדגים יש בגלגלי- נקודות עם כל מיני צבעים נקרא להם אידיות

שהם סוג מסיום של נשמה. יש כמה וכמה כאלו לפי האופ המשתנה והדנאמי, עכשיו יש את הגלגל שמאכלס את כולם והוא "הגלגלים המחוברים" אז
בעצם מנוקדת הבנה שלי. כולם הם חד המה, העולם כולו אחד, זה אומר שאין באמת שוני בלתי ניתן להיכוי, ואז יש סיכוי, אני הבנתי שארנה
חושב אחרת, שאין סיכוי להידברות, אני חושב גם כך באופן מאוד בולט דווקא. אבל בגלל אותה תאוריה גלגלית אני מאמין שיש חוט אחד מקשר.
לכן יש דנימאיקה ויש שיתוף. אז שאלותי: האם יש קשר בין החזרתיות האוטיסטית לנטית? האם כן איך ה מתבטא? האם יש שפה אחת רק שני הצדדים
משתמשים בה אחרת? ואחרון מה דעתך על התאוריה הכל חד המה? הכל אחד והכל גם נפרד, זה בעצם האלוהים שלי חוץ מאמונה בכל מיני ספרים
דתיים או המסורת. זה האלווה שלי, אני השמח לשמוע מה דעתכם המשך יום טוב( ונרגעתי קצת)..
 
לא מזמן "הזיתי" גלגלים מתחברים. זה היה על רק של סינכרון

וקצב, שהרגשתי בי הרבה קצבים שונים, שמשכו אותי לכל מיני כיוונים. לעיתים קרובות זה דווקא מה שמרגיש לי טבעי. לפעמים, חלק מהגלגלים הפנימיים נמשכים אל קצב חיצוני, או מתנגדים לעומתו, ויש איזו הפרה פנימית של כל האיזון.
הדימוי של הגלגלים, שכל אחד מבטא קצב וכיוון שונה, ועדיין כולם מתחברים יחד, הרגיע אותי. זה גם היה אחד מהזמנים של הסתלקות מהעולם ה"חיצוני" אל ה"פנימי".
לפעמים הדימוי המנגנוני הזה כאילו מנדף חלק מעצמו, והוא משנה צורה, לצורה פחות מנגנונית, אלא למשהו שהוא יותר כמו שכל גלגל הוא סכימה ייחודית של היותו זהה במרכיבים מסוימים לגלגלים אחרים. כאילו כל גלגל הוא מוזאיקה של זהות גלגלים אחרים, והתנועה שלו מושפעת מכך, ומהיותו נע לעבר מורכבות תנועתו, ביחס לגלגלים האחרים. זה לא מספיק קוהרנטי לי כדי להיות ברורה, ואז אני נעשית יותר מופשטת (אם כי ההפשטה היא על בסיס של תמונה במוח שלי).
אבל זה מתחבר לי גם לחזרתיות שאני מזהה יותר כ"אוטיסטית". זה סוג חזרתיות שאני מבחינה בו באיבר/תנועה (או סט של איברים/תנועות) שחוזר על עצמו, ועניינו - לא להיות בדיד, אלא בדיוק להיפך - מתוך היותו חוזר, כל חזרה אוספת אל האיבר הזה מידע נוסף ביחס למקום והזמן שבו הוא מופיע. המידע לא רק מצטבר, כמו שרשרת על האיבר, אלא הוא יוצר מבנה מרחבי, כמו תמונה שכל הזמן משתנה. למעשה, התמונה היא ממש הדימוי הזהותי שלי, או חלק ממנו, והתנועה החזרתית מביאה אותי לפרק את הדימוי הזה ולבנות אותו מחדש. זה גם מה ששומר על הסיפור שלי לכיד בין הנשמה, או הפנים, אל החוץ. התנועה שלי החוצה היא גם התנועה המבררת שלי פנימה.
לעומת זאת, אני מזהה סוג אחר של חזרתיות על דפוסים, שלא מבקש להתפרק ולבנות, אלא רק ליצור בקו ישר, או "מתקדם", סיפור שיש לו קוהרנטיות כלפי חוץ. זו חזרתיות שמבקשת לחזק את עצמה, ולא לפרק את עצמה ביחס למידע נוסף, ביחס לאחרים וביחס ל"נשמה". אני חושבת שזה סוג של טירוף וניתוק מהמציאות לשמור באופן דומיננטי על קוהרנטיות כזו כלפי חוץ. אני מזהה אותו גם בעצמי, במצב מעומת מול נורמטיביות.
לכן אני מזהה מודל כזה בנורמטיביות, אבל יותר מכך, מדמה לעצמי שיש נוכחות של שני הסוגים ביחסים שונים, שמולידים תפישות שונות, בנורמטיבים ואוטיסטים. אני חושבת שיש מידה שונה של נטייה להזדקק לפעול ביחסים שונים בין כך או אחרת, מתוך הזעקה הפנימית הזהותית שלך ורגישותך אליה, וביחס לסביבה שבה אתה גדל.
 
רציתי להוסיף לגבי חזרתיות

שחזרתיות, שאני חושבת אותה ל"לקטנית", שנמצאת תמיד ביחס למידע אחר במרחב שלה, וביחס למידע שצברה, האופי הזה מביא אותה להיות לא מאוימת על ידי ייצוגים שונים ומודלים שונים של מידע. הם משלימים לה, בתוך התמונה הכללית. זו חזרתיות גמישה ופתוחה.
לעומתה, חזרתיות סגורה היא לעומתית למודלים אחרים של מידע, והם מאיימים על שלמותה. זה קשור לדחף לשימור של תרבות בעיני, ביחס לדחף לערוך שינוי תרבותי.
 
כי נוע תנוע הגלגל מלמעה למטה מהצד ימין לשמאל.

זה מה שאני מכנה חזרתיות אוטיסטית שהיא ההפך מה שמכנים אותה קיבעון אלה כנוע תנוע כמה שהוא דינאמי.
 
זה מה שמגניב שמה שנראה ישר הוא עקום.

ומה שנראה עקום הוא ישר.בגלל זה העולם ה יפה ומסתורי.
 

arana1

New member
זה לא בדיוק כך, יש סיבות מאוד מסויימות להתעקמות הישר

והם מאוד נוגעות גם לאוטיזם
שבכלל
גם בגלל הדברים שנכתבו כאן
חי את הקשר בין הישר והעקיף בצורה הרבה פחות דיכוטומית והרבה יותר משלימה מהממוצע הנורמטיבי

אני בניגוד לנתנאל לא מתלבט בשאלת הקשר בין אוטיזם לנורמטיביות
ברור לי שכולנו על אותו רצף
בדיוק בגלל זה אני לא עושה שום מאמץ ליצור קשר עם נ"ט וגם לא מתייסר על זה שאין לי קשרים איתם
כי לדוגמה בדיוק מה שאני צריך, שזה קיום שבו הגלגלים מסתובבים בו זמנית לכל הכיוונים והקצבים משלימים אחד את השני רק בגלל שהם שונים, נתפש תמיד כדבר הכי לא טבעי והכי מאיים לאדם הנורמטיבי
ומה שקורה כשאני מנסה להתיישר לישר הנורמטיבי אז כל גלגלי השיניים שלי נעצרים והקפיצים קופצים לי לכל הכיוונים ואני מתמוטט נפשית וגופנית
לאדם הנורמטיבי אחדות קצב היא חשובה ומהותית,
לי אחדות כזאת זו מכת מוות
זה לא אומר שאנחנו לא על אותו רצף

לא חושב שמישהו מבין את הסיבות להבדל אבל יתכן שאוטיסטים יותר קשובים להיבט ההיולי של המציאות, לזה שהיה קיים עוד לפני האדם, והוא, כמו שעולה גם ממה שנתנאל הוזה כאן כל הזמן, משמש כנקודת היחוס המהותית להם
בעוד שבשביל הנ"ט, הפתרונות התרבותיים לשאלות היסוד, המסורתיים והנהוגים, משמשים דבק שמספק את הדרישות והצרכים והציפיות שלהם במידה נאותה, בשביל האוטיסט, מרכיבי היסוד של המציאות, קרוב ורחוק, פתוח וסגור, צליל ותמונה, מרחב וזמן, אני ואתה, גוף ונפש, גבוה ונמוך, שולי ומרכזי... וככה לאין סוף, תמיד,ובכל מקום, נחווים כשאלה פתוחה.

זה סוג מאוד שונה של קיום, אולי יש לו אפילו היבט שנתפש, ובצדק, כמערער ולכן עימותי לנורמטיבי, אבל הוא בוודאי חלק מהרצף האנושי, אפילו הכי
 

arana1

New member
מציע לך לקרוא את מה שאיינשטיין כתב בדיוק על הנקודה הזאת

ובאיזה סוג של מתמטיקה הוא השתמש על מנת לפתור את בעיות התנועה והיחוס במרחב שבו הישר הוא עקום
זה ממש מרתק

היקום האיינשטייני הוא יקום עקום
אין בו קוו ישר ואין בו צורך בקוו כזה
להפך
העקמומיות היא שמספקת מבט לטיבו
 
הכל ישר והכל עקום? או שאין בכלל דבר כזה? בעולם המושגים-שלו?

או שעקום גורם לישור?: אני גם כמוך לא בטוח שיש אפשרות ליצור קשר עם הנטי הבעיה שכל מי שאני מכיר הוא נטי אז אני נמצא
במצב קשה. כי אני יצתטרף להיפרד משפחתי מכל מי שאני אוהב בגל החוסר הבנה: אפילו שזה לטובתי אני לא יכול לעכל את זה...
 

arana1

New member
זה לא משנה בכלל אם זה עקום או ישר

זה לא מהותי
מה שמהותי זה למה אנחנו רואים את מה שעקום כישר ולהפך

כן, אוטיזם מזמן לבן אדם נסיונות על ותת אנושיים
לצערי
זה ממש לא חייב להיות כך
 
כמובן.

על זה אני מדבר באיך שאנחנו מפרשים את העולם, על זה אני דניתי איתה.
 
אתה חושב שנגיע להבנה מזה באמת ישר/ ועקום?

שנצליח לתפוס במחנו ולתרגם את זה? ואז נבין מזה טוב/ורע? זה מעניין אותי אבל כל מה שאני מבין שהכול אישי.
והבנתי אתה טוען שזה מורכב יותר, אשמח להסבר.
 

arana1

New member
אין ספק, אני לגמרי בטוח בזה

וזה ממש לא נכון שהכל אישי

לא יודע לאיזה הסבר אתה מצפה אבל לא בעייה לראות התקדמות מתמדת,רבת שנים, ומאוד משמעותית, שעצם תצורתה מצביעה על המופלא בהבנת הדברים שעליהם אתה מדבר

נעשתה המון עבודה מרתקת על ההבדל בין ישר ועקום, ומאוד משמעותית, וניכרת התפתחות שגם מיישבת בעיות כמו מוסר
 
סבבה.

שאני מתכוון לאישי אני מתכוון לרגשות. כאל אם אפשר למדוד רגשות או תחושות או דעות ואם אפשר לדעת מה
הכי נכון ומה לא. ותודה על התשובה
 
אני מדבר על הגישה הפילסופית שאתה הוא מחליט מה הוא אמת.

שלך וכל השאר זה סובקטיביות " אני חושב משמע אני קיים" שרק המחשבות שלך יכולות להיות באמת אמתיות.
אני לא באמת מבין בזה או בכלל אולי המשפט מדבר על עוד רבדים. אבל כך הבנתי מרנה דקרט ושאר הפילסופים.
ואני לא ממש בעמדה לא הבנתית ולא הבעתית כדאי לסתור אותם....
 

arana1

New member
אין דבר כזה האמת שלך וכל השאר הוא סובייקטיבי

שדקרט אמר מה שהוא אמר הוא התכוון שזה נכון לכולם ולא רק לו
הוא דווקא חיפש לבטא מציאות שקיימת בכל זמן ובכל מקום ואצל כל אחד
ולא רק כזאת שאצלו
המטרה של החקירה הפילוסופית והמדעית והאמנותית והפסיכולוגית זה למצוא אמת שנכונה לכולם בכל מקום ובכל זמן
אמת כזאת לא שוללת את הצד הסובייקטיבי והיחודי והשונה אצל כל אחד וכל דבר אלא פשוט מכלילה אותו לתמונה רחבה ועמוקה יותר

הנסיון הוא ליישב את הדיכוטומיה בין הסובייקט לאובייקט
ולא להעדיף צד אחד על פני השני
 
כן אני יודע .

שזה כללי, אני מתכוון שהוא חשב שהבנה "האובקטיבית" היא רק העבודה שהמחשבה שלך נכונה, שמה שחשבת הרגע
נכון. כך אני הבנתי. בנוגע לחלק השני זה מה שאני אומר פה בין הסובקטיבי לאובקטיבי משלמים אחד את השני על זה אנחנו מדברים.שהם מכללים אחד את השני חלק מאותו תמונה זה הגלגלים שדברתי עליהם.
 

arana1

New member
לא, זאת לא הייתה הכוונה שלו

הכוונה שלו הייתה שאם מנקים את כל ההשערות ומה שלא ניתן להוכיח אז כל מה שנשאר כהוכחה לקיום זה עצם העובדה שאנחנו חושבים
או משהו כזה
אני לא ממש מתמצא במשנתו כי אני לא ממש אוהב אותו בכלל

דקארט מייצג את קצה המחשבה הקלאסית
בצורתה הקיצונית ביותר
אני לא כל כך מתחבר לזה בכלל
למרות שאני מבין שזה שלב חשוב מאוד ואפילו הכרחי
 
אין לי גם מושג.

שמעתי כך מפרופם ישיעהו ליבוביץ שאותו אני אוהב אזאמרתי הידע שלי בפילסופיה שואף לאפס.
אני מבין- בקבלה- בגמרא -הלכה לא בפילסופיה אבל אני רוצה ללמוד,אבל סך הכל אמרתי מה שמעתי.
 
למעלה