שיר שכתבתי לאחותי זיכרונה לברכה.

שיר שכתבתי לאחותי זיכרונה לברכה.

נזכרתי בה אז כתבתי את הדבר הקטן הזה בשבילה :


אהבתי עליך:
כמו החמה אני
אוהב - אותך נערה,
את בי מתבוננת ,עיני
לא יכולת להתבונן בלהבה.
אך חשקה נפשי לראותך
למטה. אוהביך נערה

כלבנה את חשכה
אך מאירה בי טיפות
טיפות של כוכבים מזילי
דמעה, והנהר שוטף אותך
חיש מהר, לא הם

זרמי המים אשר הביאו
על לכתך,אלה
רציפי המחשבות, כיין
אתה משתבחת עם.
שנים, זוכר אותך יותר
,היית לי אוהבה

היית לי אור מזקוק
בנסכי הנשמה, אך כמו
הכוכב בעט הפצע החמה
את נעלמה ,כמו הכוכב
משאירה חותם מתוק, אור
מנצנץ ,אוי אהבתך, אך

הלכת לי,אוהבך כאהבת אח
לאחותו, היה שלום, לכי פסעי בגני
אהבה ,כי אהבת את העשבים

מתקו לך הפירות ,ואני
תמיד אבל תמיד לבד
למטה, משקיף עליך בדאגה.
בי אחות יקרה.
 
תיקון

אהבתי עליך:
כמו החמה אני
אוהב - אותך נערה,
את בי מתבוננת ,עיני
לא יכולת להתבונן בלהבה.
אך חשקה נפשי לראותך
למטה. אוהביך נערה

כלבנה את החשכה
אך מאירה בי טיפות
טיפות של כוכבים מזילי
דמעה, והנהר שוטף אותך
חיש מהר, לא הם

זרמי המים אשר הביאו
על לכתך,אלה
רציפי המחשבות, כיין
אתה משתבחת עם.
שנים, זוכר אותך יותר
,היית לי אוהבה

היית לי אור מזקוק
בנבכי הנשמה, אך כמו
הכוכב בעט הפצע החמה
את נעלמה ,כמו הכוכב
משאירה חותם מתוק, אור
מנצנץ ,אוי אהבתך, אך

הלכת לי,אוהבך כאהבת אח
לאחותו, היה שלום, לכי פסעי בגני
אהבה ,כי אהבת את העשבים

מתקו לך הפרות ,ואני
תמיד אבל תמיד לבד
למטה, משקיף עליך בדאגה.
להתראות אחות יקרה.
 

schlomitsmile

Member
מנהל
 
זה השיר הראשון שכתבתי עליה.

את בגנך אני בגני:<
..בית ראשון::
הפרחים נופלים מן העץ ברוח
מתעופפים משמע קולך.
ישמע ברעד עץ האלון
הגדול - כנפול על
על ארץ ברד החשכה
על פני העיר - מטילת
לך בין העצים
ונוטלת דבש מקן
הדבורים

בית - שני:
ואני שם - מחכה לך בעולם אחר
הדמעות אולי ירדו ואולי
ישקו את האדמה ממשיכה
אבל את בדרכך להיות מקושטת
כפרי יציריתו של האלוקים .


בית שלשי:
קולך
נשמע עד לרקיע ואז פקחו עיני
תני לי לראות את פני גן עדן כי את שם ואני
פה באדמת הארץ שהתקלפה - ופיריות איני
רואה יותר את ,שקטפנו חלומותינו
כי ידי כבר לא נשקו אל גנך


בית רבעי:

ובקפיצות קפצתי
על מדרגות הזמן
ודיברנו לנו שמה –
ואמרת לי כי הפתרון
לכאב היא לשכוח והחשכה
לא עטפה אות וזכרתי
את הילדה את הקטנה שישבה
שמה רוחצת גופה.
וטל יורד ועננים ירדו
לה ענני שמחה

כי בגנה הייתה
ואני גני שלי ובקול
ברק וכרעמים - באה

בית חמשי:
ואת חזיונות ליבה
מעולמה משמיעה לי
ואני איני דובר אמת

שישי:
בלבי ולא אשכחך - אז רוצי
רוצי בין יערות - דברי על עולם אחר
אני בגני ואת בגינך.
 
למעלה