מחפשת טיפול לילד בן 13 עם אספרגר

מחפשת טיפול לילד בן 13 עם אספרגר

שלום רב,
אחי בן ה-13 אובחן לאחרונה עם תסמונת אספרגר. התחלנו טיפול אצל פסיכולוגית אך לא ראינו שום התקדמות ולכן הטיפול הופסק.
מחפשת עבורו טיפול מתאים עם עדיפות למסגרת קבוצתית.
אשמח מאוד לקבל המלצות. הוא נמצא בקושי עצום ותסכול נוראי וחייב לקבל עזרה בדחיפות.
גרים באזור שוהם. תודה מראש :)
 

schlomitsmile

Member
מנהל
שלום לך

האם תוכלי לפרט- מה הקשיים שלו?
כדי להתאים טיפול נכון,
חשוב להתחיל מהבנת הקושי של הנער והגורמים לו.
וכשמדובר בספקטרום אוטיסטי,
הרבה פעמים נדמה לאנשים שזה מובן מאליו,
אבל שום-דבר אינו מובן מאליו...
 
בעיות חברתיות בעיקר

הוא בכיתה רגילה עם סייעת ונמצא בחוג כדורסל וחוג רכיבת אופניים, אך הקושי הגדול והמתסכל ביותר שלו הוא השתלבות בחברה.
הוא כמעט ולא מפתח שיח עם הסביבה, לא מבין סיטואציות חברתיות ולכן נשאר לבד.
הוא כ"כ רוצה להיות כמו כולם ושיהיו לו חברים וכ"כ מודע למגבלה שלו ולכן התסכול שלו הוא נוראי :(
 

schlomitsmile

Member
מנהל
אין לו מגבלה

כלומר לא יותר מלכל אדם אחר.
הוא שונה, לא מוגבל.
יש לו שפה אחרת, מקצב פנימי אחר.
אחר- לא לקוי.
מצרפת סרטון בו נערה אספית מספרת על עולמה.
וגם ציטוט של ג'ים סינקלייר, אוטיסט שהחל לדבר בגיל 12:
"יש ילדים אוטיסטים שמפנימים את המסר הזה
ושמים לעצמם למטרה עליונה בחיים "להיות נורמאליים".
לפי מה שראיתי, ככל שהאדם האוטיסט שקוע יותר בניסיון להיות נורמאלי,
כך סביר יותר שהוא או היא יסבלו מחרדה, דיכאון, והערכה-עצמית נמוכה.
זו תוצאה טבעית מכך שאדם שם לו למטרה עליונה להפוך למישהו אחר."
מתוך:להיות שונה- מה זה אומר/סינקלייר
http://www.solashelly.org/jim-diff.html

על קשרים חברתיים הוא כתב:
"אני לא מעוניין ביחסים-באופן-כללי, או באנשים-כקבוצות.
אני יכול להיות מאוד מעוניין באנשים אחרי שכבר פגשתי אותם,
אבל אין לי צורך ביחסים בהעדר אנשים מסוימים להתייחס אליהם.
במשך חופשות מבית הספר אני יכול להסתובב במשך ימים או שבועות
בלי שום מגע אישי עם עוד אדם, ואולי אהיה משועמם, אבל לא ארגיש בודד.
אין לי צורך בקשר חברתי. ומפני שאני לא זקוק לו,
אין לי סיבה הכרחית להתחבר למישהו שאיננו מעניין אותי כאדם.
אפילו כאשר מישהו מושך את תשומת לבי,
וכאשר אני כן נקשר רגשית ורוצה ביחסים עם אותו אדם, אני לא מפתח תלות ביחסים או באדם.
אין לי צורך בהם.
אבל - חכו ! מפני שאני לא צריך אנשים אחרים בחיי, אני חופשי,
כמו שאף אדם לא אוטיסט לא יכול להיות חופשי, לרצות אנשים בחיי.
מפני שאין לי צורך ביחסים עם אדם כלשהו , אני חופשי לבחור יחסים עם מישהו -
לא מפני שאני זקוק ליחסים, אלא מפני שאני מחבב את האדם.
כאשר אני יוצר קשר עם מישהו, הוא מיוחד - ולא רק בגלל הזמן והמאמץ הרב
שהושקעו כדי להפיק תגובה שהיא חיקוי חיוור של תגובה חברתית נורמאלית.
חיקוי חיוור של נורמאליות אינו שווה כלל את הזמן והמאמץ שלי.
כאשר אני יוצר קשר זה מיוחד, מפני שאני לא חייב לעשות זאת, אבל אני בוחר לעשות זאת.
זה מיוחד מפני שאני לא מכליל היטב מאדם אחד למשנהו,
כך שכל דבר שאני עושה ממוקד רק באדם זה.
זה מיוחד מפני, שבהעדר מושג על מה נורמאלי ועם כישרון חיקוי מינימאלי,
יצרתי משהו שהוא חדש לחלוטין למען אדם זה ונסיבות אלה.
זה מיוחד מפני שאינני יודע איך לקחת אנשים כמובן מאליו, כך שכאשר אני מתייחס למישהו,
אדם זה הוא הדבר החשוב ביותר בעולמי למשך אותו הקשר. "
מתוך 'גישור על הפערים:מבט מבפנים על אוטיזם'
http://www.solashelly.org/gaps.html

זוכרת את הסיפור על הברווזון המכוער?
כ"כ רצה להיות כמו כולם, הרגיש מכוער/מוגבל בגלל שונותו
והסביבה חיזקה תחושה זו.
אם במקום לשאוף להיות כמו כולם
יוכל להבחין ביופיו היחודי,
יחדל להרגיש "מכוער", יגלה שאינו אמור להיות כמו כולם- הוא ברבור,
ואולי אפילו ימצא עוד כמה ברבורים

אולי זו העזרה שהוא זקוק לה,
לא קורס מזורז ב'איך להיות כמו כולם'.
 

GJoker

New member
לתשומת לב אנשי מקצוע, חינוך, רווחה

"אם אדם אוטיסט מתנהג בצורה מסוכנת או הרסנית, או בצורה שפוגעת בזכויות של זולתו, אז בוודאי שזו בעיה שיש לפתור. אם חסרה לאדם אוטיסט מיומנות שיכולה להגביר את יכולתו של האדם לקדם את מטרותיו, אז יש לעשות כל מאמץ ללמד את המיומנות. הבעיה שאני רואה היא, כאשר אנשים אוטיסטים נתונים לטיפולם אינטנסיביים, מלחיצים ולעיתים קרובות גם יקרים מאוד, רק כדי שייראו יותר נורמאליים: מכחידים התנהגויות בלתי מזיקות רק בגלל שאנשים לא-אוטיסטיים חושבים שהן מוזרות, או מלמדים מיומנויות ופעילויות שאין בהן כל עניין לאדם האוטיסט, רק בגלל שאנשים לא-אוטיסטיים נהנים מפעילויות אלה."

B התנהגות הרסנית מגיעה לא פעם בגלל הסביבה הלא מבינה!
 

homealone

New member
תסבירי לו לאט

מה בדיוק קרה.
&nbsp
הוא לא מבין רמזים.
זה לא ברור לו.
&nbsp
כל פעם שהוא בא אלייך עם מצב חברתי: תבקשי ממנו שיסביר לך מה בדיוק הוא ראה, ואת תסבירי לו בדיוק מה הוא לא מבין. תפרטי לו. תעני על השאלות *שלו*.
 

arana1

New member
זה לא יעזור אלא רק יזיק

הסיכוי הוא לאפשר לו להבין מה ואיפה ולמה הוא לא מצליח להתחבר למרות שבשום פנים ואופן הוא אינו מוגבל
מעשית
זה כולל גם נסיון למצוא לו סביבה שבה התפישה החברתית שלו מובנת לאחרים וזאת של אחרים מובנת לו
למעשה אפילו אדם אחד או שניים כזה זה מספיק
 

dina199

New member
הוא לא 'כמו כולם'. ז"א לא כמו רוב הכיתה שלו.

הוא גם לא יהפוך להיות 'כמו כולם' וזה לא משהו רע. הוא זה הוא והוא מיוחד כמו שהוא. הוא מצליח להיות בחוגים וזה נהדר.
האם ייתכן שהרצון שלו להיות 'כמו כולם' זה מה שהסביבה שלו דורשת ממנו באופן ישיר או עקיף?
אפשר ללמוד הבנת סיטואציות חברתיות אבל זה דורש זמן. לכן אם האבחנה שלו מאוד טריה, אין דברים בסגנון 'זבנג וגמרנו'. וגם אף אחד לא מבטיח שאפילו אם הוא יבין סיטואציות חברתיות הוא יפתח 'שיח מהסביבה' בצורה שמצופה ממנו. ייתכן שהתסכול שלו נוראי כי הוא יודע שהוא לא עומד בציפיות ( הרי זה נער בן 13 שאין לו שום בעיה עם האינטלגנציה שלו)
 

3מרגו

New member
אני הבנתי מפה שכבר שנתיים לא נותנים אבחנה

"אספרגר".
כך כתבו?או פשוט אמרו שזה מה שהיה פעם?
 

3מרגו

New member
מעניין.אפשר לשאול איפה אובחן?

גם אנחנו נקבל אבחנה עוד כמה שבועות
.
 

dina199

New member
מהם הם התחומים החזקים שלו ?

אני מניחה שיש לו תחומים חזקים. וייתכן שבגללם הוא `בלבל` את אנשי המקצוע ו/או את ההורים ולכן אובחן רק בגיל 13. אז רצוי מאוד לחזק את התחומים החזקים וזה יעלה את הביטחון העצמי. אם להתרכז רק בדברים חלשים כמו חוסר הבנה של מצבים חברתיים וחוסר עמידה בציפיות מבחינת קשרים חברתיים זה ללא ספק יביא לתסכול.
 

dina199

New member
ברוכה הבאה


הבן שלי אובחן כאספרגר בגיל 14 לפני יותר מ 10 שנים. מי שיש לו אספרגר (למעשה מי שנמצא על הקשת האוטיסטית) לא 'יוצא מזה`. הטיפולים נועדו ללמד להתמודד עם קשיים כמקודם כל המטרה שהאדם עריש טוב. ואם אחיך אובדן בגיל 13 סימן שהוא לא הרגיש טוב הרבה זמן. הדבר הכי חשוב (אפילו לפני הטיפולים) זו מסגרת חינוכית מתאימה. כילד מרגיש טוב במסגרת חינוכית גם הרבה דברים אחרים מסתדרים.
לכן השאלה העיקרית היא כשאתם אומרים `התקדמות` למה אתם מתכוונים? והאם ייתכן שהלחץ לטיפולים ו'התקדמות` בא מאנשי מקצוע? מהן ההמלצות הטיפוליות שכותבות האיבחון? ובאיזה מסגרת חינוכית הוא נמצא?
 

חוה61

New member
האם הייתם במרכז הטיפול "בית אחד"? יש שם טיפול פרטי וקבוצתי

 
לדעתי צריך להתחיל בזה שהוא יבין ויאהב את עצמו

זה הכי חשוב

שלא יפחד להיות הוא עצמו

שיהיה שלם עם עצמו ויאהב אתעצמו

אחר כך אפשר להתחיל לנסות להבין אחרים וזה ממש מש מסובך
 

1דרור ב

New member
הטיפול הכי טוב לילד בן 13-עצמאות

ילד עם סייעת מעבר לבית ספר יסודי,זה כבר לא מתאים,במקרה קיצוני הייתי הולך על סייע-גבר,אין לאישה
מה ואיך לעזור לילד בן 13.שחררו אותו לחופשי,או בכיתה רגילה או בכיתות תקשורת ותקבלו חזרה ילד מאושר.מנקודת המבט של ילד שכל חיו משתרכת אחריו סייעת ואומרת לו מה ואיך לעשות,להיות לבד בכיתות תקשורת ולהסתדר עם הילדים שם,זה להיות עצמאי.ילד
עצמאי זה ילד עם בטחון,ועם זה בא גם שמחה לאושר,כמה
שבית ספר יכול לגרום לאושר.
 

yuliyuli1

New member


ולפי התיאור נראה לי שכתת תקשורת תתאים הרבה יותר מלהמשיך בבית ספר רגיל בלי סייעת.
 
למעלה