נתנאל 123456
New member
אל מותן הם הלוכו
הערה :שיר שכתבתי בהרבה כאב על התעללות בעלי חיים, ועל בית המטחים, ובכלל על בעלי חיים, זה שיר קשה כך לפחות אמרה אמי שאמרה שהיא מצמרממרת.
ולא רצתה לקורא עוד פעם את השיר הנה הוא:
א.
שורות שורות , צפופות-
דחוסות אין מקום לנוע,
אין מקום לרחח באפך,
לנשום את ריח
החופש שעוד נותר לך,
את הרגע האחרון בו
אתה עדיין נחשב לחיי
העמיסו אותם על משאיות
אל בית התענגות,
בו סכין חותכת בשר,
מטחנת הבשר מראה
עד כמה חד הלהב,
צלעות חשופות
שוק' -מלא בשר רופס
,שומני , תלוי על עצם
,עשוי היטיב כפי
שתכנן השוחט
בית ב
עינם גדלות עגולות מביטות
אל נבלות האדם , עיניים
–עצבות מלאות
בפחד ואימה ,מחכות
לקץ אך לא תם לא
תמו - חיים שנגדעו
ברגע, מישרות מבט חטוף
עליך,ואז מתעכבות,
בחונות כל צעד
ושעל שהינך
עושה .
בית ג.
, מלמלות
בפיהם איך ולמה
זה קרה לי ?, אין זמן הכול
נעשה מהר וזריז,
חברה משומנת
מגלגלת מליונים, וסחורת
בגופות , בחיות
שקדמו לנו לנו
שאין הם פגעו
בנו מעולם
כפי שבהם פגענו ,
כסף על כסף
עוד - משאיות
מפוצצות בשטרות
מוחתמות בדם.
בית ד:
כלב זרוק על כביש ,
חתול ברחוב מילל בליל קר
צמא לאהבה,שועל מחליף
עורו ומלביש את אותם העליזות
שמחות החיים , דם וקרבים נהרות
של שתן – ופחד ודם נערמו אל תוך
כל הייאוש הזה, הרעד בגופם ,
צעקת השבר ברגע שהידקו
סכין על צווארם
המתיז דם לכל עבר
בית ה.
, כן
חברי לכל עבר
,בלי זריקה בלי
להקל על כאבם ,
חיסכון במאשבים ,
לב האדם רע מנעוריו לב
אדם שחור מנעוריו ,
אין סליחה על
הנעשה אך ניתן עוד
לתקן ,זה בר תיקון ,
הבה ניכנס על
ליבנו לזעקת
אותם עצמות חרוכות , לאותו
שתן סמיך שיוצא
בשעת הפחד ,נשמע
את נאקתם ,נקשיב לקולם ,
אין אני מדבר
בשפה נעימה לאוזן.
זה נכון.
בית ו :
אך דעו , גם בחיה יש אהבה י
ש בה כאב, אל תכונה ,
אל תמסמרו את עינכם
ותומרו לא כך הדבר, אין
אני מכתיב לכם דבר, אך
זעקתם תשמע עד לרקיע ,
ואת גמולכם אתם תשלמו,
עם יש משפט על
הארץ וצדק ודין ודין,
בית ז:
הם ישלמו,
טורפי הקרבים ,
משחזי הסכין,
המנענעים
בכסף שריקבון
נאחז בו וסריחון
יש עד כדאי שאין
אנו יכולים לנשום ,
הזדהות ,רחמים , אהבה
שננו זאת בלבכם
בית ח:
,שימו משפט זה לנגדכם
תמיד, ותנו לכל יצור חיי באשר
הינו יצור חיי לחיות בכבוד
זוהי הדרך,גמלו טוב וקבלו טוב,
לחיות בצלם, ולא להורגם ללא
שום רסן ללא שום היגון, כבדו
חיה, כבדו אדם כבדו חסר ישע
ופה חותם אני את דברי
הערה :שיר שכתבתי בהרבה כאב על התעללות בעלי חיים, ועל בית המטחים, ובכלל על בעלי חיים, זה שיר קשה כך לפחות אמרה אמי שאמרה שהיא מצמרממרת.
ולא רצתה לקורא עוד פעם את השיר הנה הוא:
א.
שורות שורות , צפופות-
דחוסות אין מקום לנוע,
אין מקום לרחח באפך,
לנשום את ריח
החופש שעוד נותר לך,
את הרגע האחרון בו
אתה עדיין נחשב לחיי
העמיסו אותם על משאיות
אל בית התענגות,
בו סכין חותכת בשר,
מטחנת הבשר מראה
עד כמה חד הלהב,
צלעות חשופות
שוק' -מלא בשר רופס
,שומני , תלוי על עצם
,עשוי היטיב כפי
שתכנן השוחט
בית ב
עינם גדלות עגולות מביטות
אל נבלות האדם , עיניים
–עצבות מלאות
בפחד ואימה ,מחכות
לקץ אך לא תם לא
תמו - חיים שנגדעו
ברגע, מישרות מבט חטוף
עליך,ואז מתעכבות,
בחונות כל צעד
ושעל שהינך
עושה .
בית ג.
, מלמלות
בפיהם איך ולמה
זה קרה לי ?, אין זמן הכול
נעשה מהר וזריז,
חברה משומנת
מגלגלת מליונים, וסחורת
בגופות , בחיות
שקדמו לנו לנו
שאין הם פגעו
בנו מעולם
כפי שבהם פגענו ,
כסף על כסף
עוד - משאיות
מפוצצות בשטרות
מוחתמות בדם.
בית ד:
כלב זרוק על כביש ,
חתול ברחוב מילל בליל קר
צמא לאהבה,שועל מחליף
עורו ומלביש את אותם העליזות
שמחות החיים , דם וקרבים נהרות
של שתן – ופחד ודם נערמו אל תוך
כל הייאוש הזה, הרעד בגופם ,
צעקת השבר ברגע שהידקו
סכין על צווארם
המתיז דם לכל עבר
בית ה.
, כן
חברי לכל עבר
,בלי זריקה בלי
להקל על כאבם ,
חיסכון במאשבים ,
לב האדם רע מנעוריו לב
אדם שחור מנעוריו ,
אין סליחה על
הנעשה אך ניתן עוד
לתקן ,זה בר תיקון ,
הבה ניכנס על
ליבנו לזעקת
אותם עצמות חרוכות , לאותו
שתן סמיך שיוצא
בשעת הפחד ,נשמע
את נאקתם ,נקשיב לקולם ,
אין אני מדבר
בשפה נעימה לאוזן.
זה נכון.
בית ו :
אך דעו , גם בחיה יש אהבה י
ש בה כאב, אל תכונה ,
אל תמסמרו את עינכם
ותומרו לא כך הדבר, אין
אני מכתיב לכם דבר, אך
זעקתם תשמע עד לרקיע ,
ואת גמולכם אתם תשלמו,
עם יש משפט על
הארץ וצדק ודין ודין,
בית ז:
הם ישלמו,
טורפי הקרבים ,
משחזי הסכין,
המנענעים
בכסף שריקבון
נאחז בו וסריחון
יש עד כדאי שאין
אנו יכולים לנשום ,
הזדהות ,רחמים , אהבה
שננו זאת בלבכם
בית ח:
,שימו משפט זה לנגדכם
תמיד, ותנו לכל יצור חיי באשר
הינו יצור חיי לחיות בכבוד
זוהי הדרך,גמלו טוב וקבלו טוב,
לחיות בצלם, ולא להורגם ללא
שום רסן ללא שום היגון, כבדו
חיה, כבדו אדם כבדו חסר ישע
ופה חותם אני את דברי