הילד שלי בן 7 יש לו נסיגה

[קציעה1]

הילד שלי בן 7 יש לו נסיגה

ילד בן 7 אוטיסט, נסיגה בכמה מובנים , בריחת שתן והתנהגיות והתקפי זעם קשים, המלצה על תרופה שעוזרת להרגיע אותו באופן קבוע שיהיה קשוב. רטלין ווינס לא עזר,
ניסינו את הריספרל אומנם רק כמה ימים והתופעות לוואי היו קשות.
הלכנו לד"ר מיכל רפפורט שאנחנו בקשר איתה.
רוצה לשמוע מהורים על טיפול בילדים שהם מתפרעים וצועקים, במיוחד שלא נותנים לו מה שהוא רוצה
אשמח אם תגיבו ותעזרו.
חג שמח

 

[yuliyuli1]

יש לך אפשרות לתקשר איתו?

לשאול אותו אם יש משהו שמפריע לו לאחרונה?
אולי הוא נמצא במסגרת שעושה לו רע?

 

[כוכב שני מימין]

בודקים מה גרם לילד לכעס או לנסיגה

עושים חושבים ומנסים לשנות את הדברים, ללמוד איך למנוע את הפעם הבאה בניסיון להבין מה הפריע לו ולמה הוא התפרץ, עושים מאמץ להרגיע באותו הרגע. אנחנו לא משתמשים בתרופות כדי להרגיע, רוב הזמן הילד רגוע ואם קשה לו מנסים לעזור לו ספציפית לאותו המקרה.

 

[dina199]

מה קורה כשכן נותנים לו מה שהוא רוצה ?

זו לא ביקורת אלא רצון לדעת איך הוא מתנהג במצבים שונים

 

[חוה61]

באיזו מסגרת חינוכית הוא נמצא? כמה זמן המצב הזה נמשך?

 

[הגשמתי חלום]

בטח כבר חשבתם, אבל מה השתנה לאחרונה?

מבחינת סדר יום? האם זה קשור לחופשת פסח?

 

[קציעה1]

עצבני בלי סיבה וגם כך קורה בבית הספר התפרצויות

לדוגמא הלכתי איתו לגן שעשועים רצה להתגלש הפוך ולא הסכמתי וגם ולא היתה אפשרות, צעק צרח הרביץ לילדים וממש היה לי קשה לקחת אותו לצערי היה ממש סרט רע לכל הנהנים

 

[גור42]

אין כזה דבר "עצבני בלי סיבה". תמיד יש סיבה, גם כשאינה ידועה

זה יכול להיות איזו מחשבה שמטרידה אותו, או איזה אירוע שהוא ראה, או כל דבר אחר. לא חסרות סיבות אפשרות לילד אוטיסט בן 7 להיכנס למצב כזה, ותרופות לא יוציאו אותו ממנו.

כלומר כן, תרופות יכולות "להרגיע" אותו במובן של לדכא את התגובות שלו כך שיהיה לסביבה היותר נוח, אבל זה לא באמת ישפר את ההרגשה שלו וגם עלול ליצור אינספור בעיות אחרות. חוץ מזה, את באמת רוצה להכניס חומרים שונים ומשונים לגוף של ילד בן שבע? אני מניח שלא היית חולמת לתת לו לשתות וויסקי או אפילו קפה, ותרופות הרגעה מכילות חומרים הרבה יותר חזקים ומסכונים מאלכוהול.

 

[כוכב שני מימין]

להתגלש הפוך בגני שעשועים מה אפשר לעשות

היתה לבן שלי תקופה שרצה להתגלש הפוך או לשחק בצורה 'לא מקובלת', בגלל שלסובבים בגני השעשועים אין פתיחות לצורת משחק שונה (בלשון המעטה

) והתגובות של הילדים וההורים יכולות להיות קשות כאשר רואים ילד משחק אחרת, לקחתי אותו לגנים ריקים יחסית שאין שם לחץ של הרבה ילדים והורים מסביב ועזרתי לו להתגלש איך שהוא רוצה בביטחה, החזקתי אותו ושמתי עליו עין כל הזמן. ובגלל שלא היו הרבה אנשים מסביב, ככה אף אחד לא צעק ולא איים עליו או עליי בזמן שהוא שיחק בצורה משונה.
יש ילדים שכאשר יש הרבה ילדים ואנשים ורעש מסביב כמו שקורה בגני שעשועים בשעות מסוימות הם נלחצים ומאוד סובלים. האם הבן שלך רגיש לרעשים או לצפיפות? אם כן עדיף לקחת נתון כזה בחשבון כאשר בוחרים לאן לצאת איתו, יתכן שיותר מידי רעש או צפיפות יכולים להוציא אותו מהכלים אחרי מינון מסוים או להעמיס עליו יותר בתקופה כזו של שינויים כמו האביב/ פסח.

 

[הגשמתי חלום]

מוסיפה גם: העומס מצטבר

לפעמים בני "בסדר" עם משהו, למרות שאני יודעת שבאופן כללי הוא לא אוהב את זה. וה"בסדר" הזה נמשך שעה, שעתיים, יום... ואז, בום, בבת אחת הוא מתפרץ! אני שואלת: למה? בגלל "הדבר הזה והזה". שואלת: אבל אתה פה כבר כך וכך זמן, למה לא אמרת קודם? כי רציתי, אבל כבר לא יכול יותר!

 

[dina199]

יש סיבה. הסיבה רצה להתגלש הפוך.

זה לא משנה אם הסיבה מבחינתך מוצדקת או לא. הוא רצה משהו, את סירבת(זכותך המלאה) והתוצאה היא התקף זעם. לדעתי עדיף למנוע את כל העניין מראש. לא להתקרב למגלשה הספציפית או אפילו לגן המשחקים בכלל.

 

[גור42]

נראה לי שהיא התכוונה למשהו קצת יותר כללי...

אבל זה נכון שעימותים חוזרים ונשנים כמו סיפור המגלשה, יכולים גרום לילד לתחושה כללית רעה. הרי אוטיסטים לא שוכחים שום דבר, ואצל ילד בן שבע קטע כזה יכול בקלות להתפרש כ"סוף העולם". הוא לא מבין עניינים כמו בטיחות, או מהם הצרכים של אמא. כל מה שמעניין אותו זה שהוא לא קיבל את מה שהוא רוצה באותו הרגע.

ואני חושב שזה נכון עבור כל ילד שבע. רק שילד נ"ט היה שוכח את העניין אחרי חמש שניות, בזמן שאצל ילד א"ס האירוע מקוטלג כ"אירוע מס' 27 שבו המבוגרים הרעים רעים לא נותנים לי לכייף כמו שצריך".

 

[dina199]

נכון. אין ספק שהיא התכוונה כללי. לכן רציתי לפרק

את העניין להרבה מקרים פרטיים. כדי להדגים כי לכל המקרים הפרטיים האפשריים תמיד יש סיבה. לכן הדגשתי שלא משנה לי אם הסיבה היא `מוצדקת` או לא. לכל סיבה תוצאה גם אם הסיבה `לא מוצדקת`. לכן ההמלצה שלי זה להתמודד עם הסיבות ללא קשר אם `הצדקה` שלהן.
אני מסכימה עם כל מה שכתבת.
אבל נראה לי שהגישה הכללית של מטפלים (מכל סוג) שהא"ס `צריך ללמוד להתמודד אם מצבים שקשים לו` ולא `למנוע ממנו את המצבים שמוציאים מתגובה קשה`.

 

[נתנאל 123456]

לי עזר דבר אחד

שני מכות, אם חגורה בקצב לא מהיר מדי ולא איטי-מידי,או מכות עם נעלים,( אח אני זוכר את הנעל- הייתה טובה במשקל הנכון).
או ,לנועל אותי כדאי להירגע (שיטה מבית סבתי מסכן דוד) ולא ימשך למען-טובת הגולשים, האמת שום פסיכלוג לא עזר לי ושום
טיפול,זה עזר לי לזמן מסיום, לא שזה תרופת קסם ולא שאני ממליץ על זה,אלה מציין מה עזר לי, הורי זיכו לחיים ארוכים הם נשמות טהורות.
&nbsp
אף פעם לא אמרתי כלום אהבתי אותם, אנשים יקרים וטובים באים משפחה טובה מאוד( לא תגידו משפחת עוני ) קוראים
חינוך-רוסי נוקשה סבתא אמרה ככה אבי חינך אותי זה הצליח לו, סבתא היא אחרת לא דוגלת באלימות גם הורי לא,אבל ילד כמוני צריך לחטוף מתי שהוא, כמו שאמרו " הוא משדר את מה אתה מצפה"( שאמי התלוננה על מה שעשו לי), אני רגיל.
&nbsp
ולעניין המותי: תאהבו אותו, תדברו איתו כובו אותכם כדורים וטיפולים, קח אותו פשוט שב איתו ושאל אותו מה קרה.
בעני זאת הדרך הנכונה ,לי לא היה את זה זה לא אומא שלבן שלך לא מגיע, רק טו אני מאחל לכם ובהצלחה.

 

[נתנאל 123456]

באלוהים אני מפלצת

שום דבר לא מזיז לי, קצת רגש בן אדם באמת איזה דפוק- זה להיות עצוב כי אתה כבר לא מרגיש
זה גם רגש לא?,עד כמה אני יכול להיות אטום ולא לכתוב כמו רובט?, רק דברים רעים -אני יודע לכתוב
מתוך רגש,באמת נמאס לי.אני בכיין