דיספרקסיה ואוטיזם...

[אמא של 3 מקסימים]

דיספרקסיה ואוטיזם...

הבן הקטן שלי (6) מאובחן עם אוטיזם קל ומחוננות. המרפאה בעיסוק שמומחית לספקטרום ומטפלת בו כמה חודשים אמרה שיש לו גם דיספרקסיה התפתחותית מוטורית (מסורבל, נופל הרבה, מפיל דברים, נתקל בדברים, ויש לו קושי בכתיבה ואיטי בתנועות (בעבר זה היה איטי באופן קיצוני, היום השתפר) ובנוסף גם היפוטוניה (גמישות יתר). לפי מה שהבנתי מהאיבחונים הקודמים, הפסיכולוג בעבר כתב שיש לו קשיים בעיבוד שפתי. ולפי המאפיינים שקראתי על דיספרקסיה לשונית, גם הם מתאימים לו (בולע עיצורים, הדיבור משובש - היום פחות בזכות קלינאית שמטפלת בו כבר שנים, מלקק הרבה דברים, נושך חפצים, בעבר גם היה מאוד שקט וממש "התקמצן" במילים שאמר, היום פחות. נתקע באמצע מילה או משפט- כאילו לא לוקח אוויר במקומות הנכונים, נשמע כאילו לעיתים "מתעצל" בדיבור, ואין עקביות בכל אלה, זה בא והולך. ולחץ והתרגשות משפיעים מאוד.)
חוץ מכל אלה יש לו קשיים בויסות חושי. התפרצויות זעם או לחלופין הסתגרות בעצמו מידי פעם. קשיים בהבנת סיטואציות חברתיות. הוא לא אוהב מקומות הומים. קושי עם שינויים וקושי עם מעברים בין פעילויות (היום מתון יותר מבעבר בעקבות הטיפולים). הוא מדבר אל עצמו מידי פעם גם בכיתה וגם עושה תנועות לעצמו.
הוא משולב עם סייע. המורה מדווחת השנה שהוא מצליח לשחק עם חברים ובסך הכל הוא בסדר גמור, חוץ מהכתיבה. מבחינה לימודית (קריאה וחשבון) הוא מעל הממוצע.
מה שרציתי לשאול הוא - מה ההבדלים העיקריים בין דיספרקסיה לאוטיזם? והאם יש קשר בין דיספרקסיה ואוטיזם?
האם יכול להיות שמרבית הקשיים שלו נובעים מהדיספרקציה ולא מהאוטיזם?
אגב, המרפאה בעיסוק לא שללה את האוטיזם הקל, רק שאמרה שהוא קל מאוד וקשה לראות אותו בעין בלתי מקצועית. זאת לעומת המאפיינים של הדיספרקציה שהם בולטים מעט יותר.

 

[arana1]

יש קשר בין דיספרקסיה לאוטיזם

כי אוטיזם מאופיין בקשר שעדיין לא שגור ולא מובן בין הנפש לגוף
בין שפה לתנועה
בין תפישת המרחב החיצוני לזה הפנימי

זה גם מה שמביא לבעיות האופייניות בכתיבה( אני לא יודע לכתוב עד היום) ולעיצוב השונה של הדיבור ולתחושה המאוד שונה של היחס הנכון בין הפרט לקבוצה
מה שמוביל לאבחנה השגויה שלפיה לאוטיסטים יש קושי בעיבוד שפתי ובהבנת מצבים חברתיים
אוטיסטים פשוט חווים את הדברים האלה בצורה שונה מאנשים נורמטיבים וכיוון שהבנתם השונה לא זוכה לתמיכה או הכלה הם נוטים להתפרצויות זעם וחוסר אונים וקשיי התפתחות
וכשאדם לא מובן כל הזמן אז או שהוא מתפרץ בזעם או שהוא פשוט מתייאש ומסתגר

מאוד מקווה שיום אחד אנשים יפסיקו להגדיר אוטיסטים רק דרך הצמדת כשלים ולקויות ושמות של מחלות לקשיים שלהם
כי אחרת מצבם לא ישתפר לעולם

 

[אמא של 3 מקסימים]

זה בדיוק מה שקשה לי להבין....

המון קשיים שמסווגים לדיספרקציה שייכים גם לאוטיזם, ולהיפך. ויש בניהם הבדל שלא ממש ברור לי.

 

[arana1]

יש גם הרבה משותף אלא שזה לא ממש מעניין אף אחד

אולי בגלל שתפישה פרימיטיבית ושטחית של דיוק מבוססת על הפרדה
על היכולת להפריד בין דברים
מה שמביא למצב שבו אנשים מפרידים בין אוטיזם להפרעת קשב לדיספרקסיה ולעוד הרבה תופעות שבעצם לא רק קשורות אחת בשניה אלא גם מאירות אחת על השניה
חשוב להפריד
אבל גם חשוב לחבר
ואת זה פחות עושים

התפישה של אוטונומיה, של דבר עצמאי, שלא אבחנה מבדלת, מבוססת על היכולת להגדיר שדבר מסויים הוא כזה ולכן הוא לא זה
התפישה של קשר בין הדברים
שיחודו של דבר, של אדם, מתבטא דווקא בדרך שבה דברים נפרדים לכאורה נקשרים אצלו בצורה היחודית לו
אינה שגורה עדיין

 

[אמא של 3 מקסימים]

לפי ויקיפדיה ( אם אפשר לסמוך על זה) יש הבדל...

ויקיפדיה (ערך הספקטרום האוטיסטי )"במדריך האבחון והסטטיסטיקה של ההפרעות הנפשיות (DSM-IV) ובקטלוג הסטטיסטי הבינלאומי של המחלות ובעיות הבריאות (ICD-10), תופעות הקשת האוטיסטית מקוטלגות כ"הפרעות התפתחותיות נרחבות", בניגוד ל"הפרעות התפתחותיות נקודתיות", כגון דיסלקסיה או דיספרקסיה."
כלומר מאוד ייתכן, שלבן שלי יש גם דיספרקסיה התפתחותית, גם דיספרקסיה ורבלית וגם קשיים נוספים, שכולם ביחד גורמים להימצאותו על הספקטרום האוטיסטי. כלומר הם מהווים חלק מהאוטיזם שלו.

 

[נתנאל 123456]

לאמא אפשר לשאול כמה שאלות? אשמח שתעני

1. את אומרת שהוא מאובחן כמחנון אבל אני יודע שאבחון למחוננות זה בכיתה ב ואז אתה יכול להיחשב מחנון ולהיות במסגרת מתאימה אז איך זה בעצם הלך אצל ילדך?
2. במה הוא כן מצטיין? במה מתבלטת המחוננות שלו? מה הוא אוהב לעשות? איזה תחומי עניין יש לו
ובמה הוא חזק ובמה הוא חלש?.
3. לאיזה מסגרת את רוצה להכניס אותו? האם לכיתת תקשורת? או כיתה רגילה? או כיתה של ילדים מחוננים?.
&nbsp
אני מצטער אם אני נדחף קצת לפרטיות אבל אני סרן אז לא יכולתי להתאפק.
את לא חייבת לענות אם לא בא לך אבל אני כן אשמח שתעני נשמע שיש ילד מיוחד
ולמרות כל הקשים הוא גם חכם ומצטיין בתחומים שהוא אוהב אני חושב שלכל ילד
יש החוזקות ורק צריך לטפח אותם, אני מאחל לך בהצלחה ולילדך ואני לא מבין הזה במה
שאמרת אז אני מצטער אני לא יכול לעזור בזה, אבל חלק מהבעיות האלו היו גם לי לא הדיבור
אלה המוטוריות.

 

[אמא של 3 מקסימים]

לנתנאל...

הוא באמת מאוד מיוחד ומקסים, יש לו לב טוב יותר מלהרבה ילדים נ"טים.
1. הוא מחונך לפי האיבחון הפסיכולוגי , IQ מעל 130.
2. הוא מצטיין בהמון דברים, ידע כללי עצום, מעולה בחשבון - מאוד אוהב חשבון - מגיל הגן הוא יודע לחשב כפל וחילוק, ועכשיו בכיתה א הוא יודע שברים. טוב מאוד יחסית לכיתה שלו בקריאה. ויש לו זיכרון מדהים. חלש בכל הקשיים שציינתי, בכתה - בעיקר בכתיבה ובהתמודדות עם מצבים לא מוכרים.
3. הוא לומד בכיתה רגילה עם סייע (סמוי - הוא לא יודע שהסייע שלו, אלא של הכיתה) שעוזר לו. והוא מקבל המון טיפולים (מעולים) אחרי הצהריים - קלינאית תקשורת, מרפאה בעיסוק, קבוצת מיומנויות ועוד.

 

[נתנאל 123456]

אני מאוד מתרשם נשמע שיש לך ילד באמת מקסים

אני מקווה שהשאלות שלי לא הפריעו לך ואולי לא היו במקום אם כן אני מתנצל .
אני באמת רציתי לדעת מההם הקשים מול החוזקות של הילד, נשמע שיש לך ילד חכם.
הוא מזכיר לי אותי בהרבה מובנים( לא רק האיבחון כמחנון שהיה הרבה אבל הרבה אחרי
שהייתי ילד), אלה הרצון שלו לעזור לתרום מהידע שלו לאנשים אחרים וגם לסייע לחלשים
באמת כל הכבוד, אני גם היו לי בעיות כתיבה אולי אפילו יותר חמרות משלו אני לא ידעתי קרוא
ורכתוב עד כיתה ד כמעת, אבל שלמדו אותי טוב תוך חודשים למדתי אני חושב שצריך לעזור לו
בקטע הזה., בקשר לידע העצום גם נשמע יפה אבל את יכולה להיות קצת יותר ספציפית? מה
הוא בדיוק אוהב ? בקשר לחשבון זה מזכיר לי גם אותי אני ידעתי לוח כפל ברמה טובה כבר בגיל 4.

ובגיל 5 כבר הייתי עושה חישובים במלא מחברות שלי, הם עדין אצלי אני רוצה להראות את זה למטפלת שלי כי היא מאוד התלהבה לא מבין למה אבל שהיה, לאמא אני מאחל לך ולילדך
המון בהצלחה, מקווה שהוא יתחזק גם מהבחינה הזאת וגם יטפח את הכשרונות שלו עוד יותר
שהיה לך יום נהדר בברכה נתנאל ומצטער אם השאלות לא היו במקום וקצת חודרניות זאת לא היתה הכוונה.

 

[נתנאל 123456]

אני מתקן את עצמי

אני חשבתי שאמרת שהוא עוזר להרסה ילדים נטים, ואז ראיתי שכרתבת שיש לו לב טוב יותר מהרבה ילדים נטים, אני חושב שלא משנה איזו הפרעה יש לילד וגם אם אין לו ילד הוא תמיד טוב ילד לא מתכוון לעשות רע לאף אחד, לפעמים זה נובע מתיסכול או מבעיות בבית וכל מיני דברים כאלו אני שמח לשמוע שהילד שלך טוב לב, אבל אני לא כל כך אוהב שמנסים להשוואות בין ילדים ולומר שילד אחד טוב יותר מילד אחר, במיוחד מבחינה של טוב לב או מבחינות אחרות כמו שכל, אני חושב שכל הילדים טובים וכל הילדים חכמים יש כאלו יותר ויש כאלו פחות לא צריכים לשים לב לזה יותר מדי אבל אני מבין אותך ופתחתי על זה אשכול, תמיד אמא תחשוב שהילד לה הכי טוב וחכם זה מובן אני לא אוהב את הגישה הזאת אבל אין מה לעשות וכנאה גם שלי אולי היו ילדים אני יפעל ככה אני לא יודע.

 

[אמא של 3 מקסימים]

לב טוב יותר...

הכוונה :
1. הוא מאוד תמים מצד אחד.
2. הוא מוותר על דברים בשביל אחרים, לפעמים קצת יותר מידי.
3. הוא לוקח ללב יותר מידי, אם מישהו בוכה לידו, קשה לו מאוד, מאוד, מאוד עם זה, הרבה יותר מלילדים אחרים.
4. הוא עוזר לאחרים גם כשזה על חשבונו: עזר לילדה בכיתה לסדר את התיק, אפילו שהוא לא זוכר את שמה, למרות שכמעט איחר את ההסעה. ופעם אחרת כשיצאו החוצה, נתן לילד אחר את המעיל שלו, כי הילד אמר שקר לו, למרות שגם לו עצמו היה קר.
אז אני באמת חושבת שזה מצדיק את ההגדרה, לטוב ורע, שיש לו לב יותר טוב מלילדים נט"ים.

 

[נתנאל 123456]

יש גם נטים שמתנהגים ככה

את יכולה לומר שבכיתה שלו יכול להיות שיש לו לב יותר טוב, את לא מכירה את כל הילדים הנטים אני לא אמרתי שאין לו לב טוב, אלה שיכול להיות שמבחינה מסיומת יש לו יותר מאחרים אהל כמו כל דבר היו תמיד יותר ממנו גם נטים, אני שוב יחזור על זה אני לא אוהב את הגישה הזאת שהילד שלי יותר טוב לב מאחרים, גם אם בעניך איך שהוא מתנהג מתפר כטוב לב יותר מאחרים, אוטאיסטים באופן כללי לפי מה שאני יודע גם על עצמי תמימים יותר, זה נכון לגמרי אבל את צריכה להבין שכאשר את אומרת הילד שלי יותר טוב לב מאחרים., זה לא נשמע טוב במיוחד להורים שהילד דהא דממש ניתן למדוד בעני ולהכניס אותו להגדרה מסיומת, זה נתפס בצורה שונה אצל אנשים יש כאלו שרואים טוב לב ככה ויש ככה, הילד שלך בעני מקסים ונחמד וילד נהדר אבל לא רואה סיבה לומר שהוא הכי טוב לב או יותר מהם, הוא ילד טוב חכם וזה מה שחשוב.

 

[נתנאל 123456]

ועוד דבר אני ניתפשתי גם גטוב לב אבל גם כרע

כאשר אני אהבתי חבר מסיום אני נתתי את כל כולי לו, וזה אומר שאם ילד אחר פוגע בו אז אני מגן עליו בחריוף נפש, גם אם זה אומר שאני יפגע בילד השני וגם בצורה קשה, זה אומר שאני נתפסשתי כילד רע, כי אני לקחתי את החוק לידים, למשל שהייתי בכיתה ג כמה ילדים הציקו לחבר שלי עומרי הוא היה ילד חלש וטוב ולא החזיר להם, ואני ממש כעסתי אז לקחתי בקבוק שהיה בריצפה ושברתי אותו ואיימתי אליהם, אז את מבינה שאני רציתי לעשות דבר טוב אבל הייתי גם אלים מאוד וקיצוני כי רציתי להגן עליו, אני מבין שהילד שלך לא ככה, אבל אני נתתי את כל כולי גם מבחינה שיכולה לסכן אותי מבחינה פיזית, כדאי להגן על חברים שלי והם לא החזירו לי אף פעם באותה מידה שאני נתתי להם, אני למשל גם אוהב בעלי חיים, ובכיתה בא אני חושב הייתי ברך הביתה ביחד אם אמא שלי וראיתי חבורה של ילדים יותר גדולים ממני כיתה ג-ד אפילו יותר,מכים גור חתולים ומעפים עליו חול אמא שלי ביקשה מהם שיפסקו והם לא הפסיקו והתחצפו, את יודעת מה עשיתי? לקחתי מוט ברזל שהיה שמה מקרה בריצפה, ונתתי להם תמכות של החיים שלהם, עד היום זוכרים לי את זה כדבר נוראי וכתבו לי את זה בתיק, אבל אני עשיתי גם דבר טוב אבל פעלתי באלימות דבר לא מקובל בחברה שלנו, לכן אמרו שאני ילד מורכב מאוד אבל גם מופרע אז את מבינה שמבחינה מסיומת אני הייתי ילד רע בהגדרה מסיומת אבל גם טוב, לפעמים הטוב לב שלי היה לרעתי כיח לקחתי דברים יעותר מדי ללב, וכעסתי ופעלתי באלימות קשה שסכנה גם אותי וגם את הסובבים אותי, אז תביני /שיש כל מיני סוגים של טוב לב אני מהסוג הבעייתי , אני מקווה שהילד שלך לא היה ככה ולא ככה אבל אני יודע היום שזה לא טוב., אבל עדין בהרבה מהקרים קשה לי לפעול אחרת...
&nbsp
שהיה לך שבוע טוב ושוב יש לך ילד מקסים ולפי מה שאת מספרת הוא נורא רגיש אהבתי מאוד מה שכתבת אבל צריך להסבר לו שלפעמים צריך גם לחשוב על עצמו ולא להתערב במקרים מסיומים כמו שינסו ללמג אותי אבל לא הצליחו ,אבל הכי חשוב ללמד לרחת הכל בפורפציות נכונות ולדעת לעול גם מהשכל ולא רק מהרגש כי זה מסוכן.

 

[arana1]

זה לא ככה

בדיוק כשם שיש טעם לאבחן מחוננים על מנת לאתר להם מסגרת שתתאים להם יותר כך יש צורך להבחין בילדים בעלי לב רחב ורגיש יותר על מנת לפרש את ההתנהגות שלהם נכונה וגם על מנת לשמור עליהם מהגורל הנורא שהחברה הישראלית מקציבה לאנשים טובי לב

מה שקורה זה שבדיוק בגלל שהכל מתפרש דרך תחרותיות וגאווה נוצר מצב שבו עצם הנסיון להבין ולהתחשב בילד רגיש יותר נחשב כלא ראוי
כי מה האחרים יחשבו ?
אי אפשר להתנהל כל החיים דרך מה האחרים יחשבו
בוודאי לא כהורה שבעשותו כן ממש מסכן את ילדו

ומה אחרים יחשבו אם הילד מאובחן כמחונן ? שהוא יותר טוב מאחרים ולכן צריך לעשות לו את המוות ? מה שבאמת בדרך כלל קורה
הבעייה שאף אחד לא יאבחן ילד כטוב לב במיוחד כי רגשות ורגישות לא מעניינים אף אחד במערכת אלא רק הישגים והצלחה
ואז נוצר מצב של ילד מוזנח
ופסיכולוגים ותרופות וזהו, הלך עליו

 

[נתנאל 123456]

באמת אנשים טובים נדפקים

אני מכיר את הרגשה הזאת שכמה שאתה יותר טוב ככה אתה יותר סובל ורע לך אבל בגלל שאתה טוב ואתה אוהב אדם מסיום אפילו שהוא פוגע בך תלא יכול לעשות לו רע, אבל אני באמת לא מכיר יותר מדי אנשים טובי לב וחבל וגם אני לא רואה שיש יותר מי התיחסות לאנשים כאלו לפחות כמו שהייתי רוטצה ולפעמים ההפך, הם ניתפסיטם כפראיירים כאלו שאפשר למרוח אותם ולרמאות אותם והם אפילו לא יכעסו אליך או יכאיבו לך בחזרה, זה קרה לי אם חברים שלי שאני הייתי מין הכספומט שלהם גם הרגשי וגם הפיזי.
&nbsp
ואני נתתי להם את כל כולי, והם החזירוט לי חרא לפנים, תיודע היום אחרי שאני חלש אף אחד לא נשאר זה פגע בי קשות הרגשה שאני לא שווה כלום, וגם כאשר כל כך ניסתי שיאהבו אותי זה עדין לא עזר ולא קרה זה די גרם לי לרגשי נחיתות שהם שמרו על קשר אחד עם השני, ואותי הם נטשו אפילו שנתתי להם את כל הלב במלוא מובן המילה אני יותר מידי קיצוני זה הבעיה שלי שאני אוהב אדם מסיום אני אין לי גבלות ולפעמים גם זה לרעתי, כי אני נודניק אני לא נותן להם מרווח ולכן גם אמרתי לה שתלמד את הילד שלה, שצריך גם לשים גבול לאחרים וגם לדעת לא לתת תמיד הכל, אפילו שזה נחמד ויפה שהוא כזה טוב לב אבל זה יפגע בו, אני סך הכל מנסה למנוע ממנו כאב זאת היתה המטרה שלי כמו שאמא שלי ניסתה למנוע ממני אבל לא הקשבתי לה כי הייתי עמוק בזה אז בקשר למחוננים אני יודע טוב מאוד מה הגישה לילדים כאלו בחברה גישה יותר מזוויעה אפילו מאנשים"מופרעים" ואלמים אני חוותי את זה על בשרי וספרתי זאת כמה פעמים על היחס המשפיל שקבלתי מילדים כי קינאו בי והחרימו אותי רק בגלל זה בכיתה אני יודע על מה אתה מדבר וגם ספרתי את זה גם בפורום הורים למחוננים בגלל זה לפעמים אני חושב שעדיף לא תמיד לספר, כדאי למנוע כל מיני פרצופים ומבטים רעים וקרים, אנשים יכולים להיות מאוד רעיםואכזרים לילדים כאלו במיוחד שזה כמו שאתה אומר ללא גאווה ותעלתנות זה קרה לי הרבה פעמים שזרקו אותי לכלבים רק בגלל שלא עשייתי שום דבר עם עצמי, גם האנשים הכי קרובים אלי התיחסו אלי שונה כי לא ניצלתי תיכלות שלי כפי שנראה להם ואהבתי ללמוד מתוך תדוקה ואהבה אמתית- וכנה אנשים לא מבינים איך יכול להיות שנער שהיה בן 16-15 מתעניין בפסכיטריה או בתחומים אחרים ומדבר על זה אם המטפלים שלו ברמה פשוט זורמת, הם חושבים שבגלל שיש לי לקות אז ישר אני אולי "טיפש" או "לא מבין כלום".
ולא מבינים שדווקא זה ההפך, אנשים הכי מברקים שהכרתי היו בעלי מחלות נפש ובעיות אחרות שהכרתי חאת חלקם באישפוז כפוי באברבאנל, היה שמה אחד שהוא מאושפז לכל החיים אני חושב גוליאן שהיה אלוף בשחמט בעיר מלדתו צרפת וןהוא רק בן 24 היה שמה אנשים מברקים, שפשוט נפלו ונהגו באלימות מתוך מצוקה והענישו אותם קשה על כך, אני בחיי הקצרים ראיתי הרבה דברים שרוב האנשים לא רואים או לא יראו, אבל עדין זה ניתפס אצל אנשים כדבר שלילי ואני ניתפס כאדם לא טוב, מוגבל וחסר כל תקווה., וזה לא בגלל האוטאיזם גם שלא איבסחנו אותי באוטאיזם ואפילו שהייתי ילד הדביקו אלי תווית הזאת "של המופרע" "המשוגע". אני רגיל לזה ולכן זה כבר התחיל קצת פחות לפגוע בי אבל למען האמת? תמיד זה היה כמו חור בלב שלי לעולם הפצע לא יתרפא אין מה לעשות, טוב סליחה על החפירה ושהיה לאמא ולילד שלה חיים טובים ובהצלחה.

 

[arana1]

בגלל זה אני אומר שעדיף שההורה ידע את זה

מכיר מצויין את מה שאתה מתאר, טוב מדי, ובגלל זה נדמה לי שצניעות מזוייפת זה לא מה שיעזור כאן, שאם הורים ופסיכולוגים ומחנכים רוצים באמת לעזור ולהגן על ולאנשים טובים מוטב שיכירו בקיומו של מנגנון אנושי שכל הזמן ינצל אותם ויזרוק את מה שנשאר מהם לכלבים,
מודעות לדינמיקה הזאת עשויה לחסוך להרבה אנשים טובים את הגורל המזומן להם כיום
שהוא כמו שאתה מתאר להינמק מרקבון באיזה פינה מסריחה וזנוחה בפח האשפה שנקרא משום מה בית חולים

 

[נתנאל 123456]

אני מבין שגם את חווית דברים דומים? ועוד דבר שיש לי להגיד לך.

אני תמיד אומר שהמטפלים לעולם לא יכלו להבין אדם אם מצוקה נפשית, כי הם לא יכולים להבין אותו עד שהם לא עברו אותו דבר ובדרך כלל לא שמעתי שיש להם חיים כאלו רעים אם אתה מבין את כוונתי, אבל אנחנו אלו שחושבים מהלב ופועלים על פי הרגש תמיד נדחקים לפינה , ושאנחנו מתפרצים או כבר לא יכולים לסבול את הסבל הזה שנקרא בני אדם שכמה שאתה נותן להם הם יותר מזלזלים ופוגעים בך., אז שאתה משנה קצת תגישה הרחמנית ומתחיל לפעול על פי השכל אז אתה מקבל תוצאה שלא צייפת לה הם דווקא מכבדים אותך.,
&nbsp
זה קרה לי אם החבר הכי טוב שלי שהחלטתי כבר לא להיות שק החבטות שלו ואמרתי לו את זה באופן גלוי וגם התנהגתי אליו באותה צורה( וזה היה קשה מאוד כי נורא אהבתי אותו) אבל זה פשוט עבד הוא פחות ירד אלי ויותר התייחס אלי בכבוד, פעם שאלתי אותו למה אתה כזה חרא? אז הוא אמר לי כי אני הבנתי שעל חרא לא דורכים ואז אני הבנתי שהוא לא באמת רע, הוא פשוט מבין ובצורה עקומה-ומעותת שטוב לב לא באמת עוזר לך בחיים ולהיות רע-ומתנשא ועם תכנות שנחשבות לרעות ביותר בעני הם בעצם מה שמניע את בני האדם, וזה הכבוד- הרצון להתעלות על האדם שעומד מלו והצורך תמיד להתנשאות ולהרגיש יותר מכולם., זה כואב לי עד היום ואני משתדל לא להיות ככה אני חושב שהורה לא צריך חלילה להתבייש בילד שלו או לא להצייג אותו כחכם, אבל פשוט לדעת מה הסיכונים בזה כי בסך הכל אתה מבין שרוב האנשים לפחות שאני מכיר באמת ו חושבים תמיד מה אומרים אליהם,מעטים הם האנשים כמוך שיכולים להתמודד מול הרוע הזה שנקרא חיי חברה ולהיות חלק מחברה" מתוקנת" "ונורמטיבית" שהיא ההפך הגמור מי זה, השקפה שלהם פשוט בעני שגויה וגם אתה אומר את זה והפסיכלוגים הם סךל הכל חלק מהקבוצה אז אין באמת מה לצפות מאדם "נורמטיבי"( משמה רגיל משעמם וחסר חשיבה שוברת גבלות) להבין בן אדם כמוני או כמוך ובכלל בעל "שונות", אני מכיר פסכיטרים שהם בעצם חולי נפש ולא סתם פסיכופתים למשל דר הנרי שור, פשוט לברוח ממנו כמו מאש, הוא ממש סכנה הוא איש מתנשא-מגעיל שחושב שהוא הכי חכם אני לא יכלתי להשחיל מילה בשיחה המשותפת עם כמה מטפלים.
&nbsp
הוא כל הזמן ניסה להשתיק אותי בסגנון הזה "תשתוק אל תדבר אני המומחה פה אתה לא מבין כלום" אפילו שאני יודע דברים גם בתחום שלו שאני כמעת בטוח שהוא שכח, אבל היו כאלו יותר נחמדים שאהבו את הגישה הביקרותית שלי, הרצון שלי למרוד ולהביע ביקרות ולנביע את דעתי על הפסכיטריה אין רבים כאלו ויש הרבה שנפגעים מי זה., אבל אני דיברתי עם דר גדעון אבידן והוא אהב לדבר איתי, הוא האמת היחד כמעת שהרגשתי שמאמין בי הוא מהשיחה הראשונה אמר.
&nbsp
שאני אדם מיוחד ושהוא מאמין שאני יכול ללמוד רפואה, היו כאלו כמו האחות שהייתה מרושעת ואמרה" אתהב בטוח שאתה מסוגל ללמוד את זה? אתה יודע זה לא מתאים לכל אחד"ברימזה שזה בכלל לא מתאים לי וליכולת שלי אפילו שהיא לא הכירה אותי., או הקרמנלוגית שי שברתי איתה על הפרעות התנהגות היא אמרה" אני לא מביה איך בן אדם כמוך מדבר איתי כמו שאני מדבר אם אנשי מיקצוע אחרים" זה ממש פגע בי, לא הבנתי למה היא חושבת ככה אנחנו דיברנו על הפרעה אנטי סאולית ועוד הםרעות הנהגות, היו לנו שיחה ארוכה של שעתיים ואיזה שלוש פעמים, היא התרשמה ממני אבל הרגשתי שהיא כל הזמן.
&nbsp
זמן מנסה לבחון אותי, ולמתוח תגבול כאלו עד שאני יצליח ליפול או יטעה אני הרגשתי את זה בכל מהלך השיח ה איתנו היא הייתה שחקנית מטובה,מופלטיבית ויודעת לדבר אבל עדין אני מרגיש הצלתי לשרוד אותה טוב מאוד, אז לפי דעתי הורה צריך להות מודע למה שהילד שלו יספוג בגלל השנות שלו, ואז לפעול בהתאם הוא צריך לומר לילד שלו שבגלל שהוא "מיוחד" היו לו קשים כאלו ואחרים., אבל תמיד הוא היה מיוחד אני חושב שצריך ללמד את הילד איך להסתדר בעולם אבל לא לשנות אותו אבל לפעמים מה שהיא מתארת יכול להוביל לניצול, ולפגיעה ממשית בילד זו דעתי, הוא צריך לדעת להיות פפורצנאלי ולדעת מתי כן צריך לתת הכל ומתי לא, ולמי כן ולמי לא? אתה מבין? כי זה יכול להוביל לדברים קשים כמו ניצול שיגרמו לו לעשות דברים שהוא לא רוצה ובגלל שהוא כזה טוב לב הוא יעשה את ה ובתמימות, אבל הם סתם רעים ולא באמת אכפת להם ממנו והם רק רוצים שהיה מין "עבד" שלהם אני מכיער את זה על עצמי בגלל זה אני אומר...
&nbsp
שהיה לך סוף שבוע טוב וסליחה על החפירה.

 

[arana1]

כן, וזה כאב ויאוש שאין נורא ומתסכל ממנו,

והוא נורא בדיוק בגלל שכל דבר הוא גם יחסי והקירבה לאושר ולאהבה הופכת את הדברים האלה לנוראים לאין סוף
חוץ מזה
שמטבע מבנה הזהות והמניעים שעומדים מאחורי מה שאתה מתאר לבטא איזה שהוא קירבה בין הגוף לנפש ולכן לפגיעות הרגשיות האלה יש גם היבט גופני שיכול להכאיב ולהזיק יותר מכל מחלה.

בתיאוריה אמורים להיות מטפלים שירגישו או לפחות יהיו מודעים לדינמיקות האלה כי הרי הם למדו והוסמכו לטפל בבעיות נפשיות
הבעייה שאלה דברים שאינם ניתנים ללמידה אלא הם כאלה שאו שאתה מרגיש אותם מבפנים כעצמך או שאינך יודע ומרגיש אותם כלל

בניגוד לדעתך איני חושב שמדובר כאן בגישה שמעדיפה את הלב על השכל אלא באיזה מיזוג שעדיין לא שגור ולא מוכר ביניהם שלכן מתבטא כנטייה של הרבה אוטיסטים להתמסרות מוחלטת
אגב
גם לעבודה ולמחקר
וגם כאן הגישה הזאת עומדת להם לרועץ במקום שתזכה להכרה הראויה לה

זה שנ"ט יודעים לכבד רק כח לא עושה לי טוב או מנחם אותי
בדיוק להפך

אתה לא צריך לשכנע אותי שפסיכולוגים הם חלאות אדם
ופסיכיאטרים הם אפילו גרועים מפסיכולוגים
אני יודע את זה
מבחינתי עדיף להתאבד ולא לפנות לפסיכולוג או פסיכיאטר

בסופו של דבר ההמלצה שלי היא לנסות להישען על יכולת האבחנה שיכולה להיות מאוד מדוייקת ורגישה אצל אדם הנוטה להתמסר לאהבה
לכל דבר בנפש האדם יש את הכלי המתאים
זה שאלוהים נתן לו במתנה

 

[נתנאל 123456]

אני חושב שאני חושב גם מתוך הרגש אבל גם מצוך השכל בסופו של דב

אבל אותי לימדו תמיד, שיש הפרדה בין השניהם והם דברים סותרים ותמיד אמרו לי שאם אתה פועל מהשכל זה לא יכול להיות ביחד אם הרגש, כי אז מהשכל אתה מציג דברים על ידי אנטרסים- ותחכום והרגש הוא בעצם מה שמתרץ ממך בלי שאתה יותר מדי חושב, אני לא ממש מאמין לזה, אבל ככה חינכו אותי ולפעמים אני גם האמנתי שאני צריך לזרוק את השכל שאני בקשר אם חבר ולהיות רק רגיש ומתחשב, ולא באמת לחשוב על מה שאני עושה או מה זה יתרום לי,
&nbsp
אני חושב שאני בדרך מסיומת מםעיל גם את השכל אבל אולי אני לא מודע לזה., או שאני מודע אבל זה נראה לאנשים מוזר או סותר אז אני דוחה את זה קצת ומעייף את זה מאלי, זה אולי ישמע לך כאלו אני מנסה לרצה אנשים אחרים, אני משתדל תמיד שלא לפעול ככה אבל הם החדירו לי את זה לראש מאוד, שרגש זה אומר לפעול ללא אינטרסים אלה לזרוק את השכל לגמרי ולעניק את כל מה שאתה יכול לעניק לאותו אדםן מבלי להציב יותר מדי גבלות ברורים מה שבסוף יכול להוביל לפגעיה,ושעל זה שאתה מחשב או אפילו מודד את מה שאתה מוכן לתת ואתה נזהר יותר, אני אשמח לשמוע למה אתה חושב שאנשים עושים תאבחנה הזאת? ולמה אצל אוטאיסטים זה אחרת? כאלו אני תמיד מבין ממך, שהנפש-נשמה של האוטאיסטים היא שונה משל אדם נורמטיבי,השאלה האם נורמטיבי אי פעם יכול לחוות את מה שאוטאיסט מרגיש? או לחוות את זה בעצמו? או שזה בליעדות מוחלטת לבעל השונות? או שזה חלק בלתינפרד מכל בני האנוש, רק שאצל אוטאיסטים זה יותר בולט? אשמח לתדובה תודה מראש בברכה נתנאל.

 

[arana1]

כי זה נכון כלפי הנ"ט ולכן הם לא מבינים אותך

ובדיוק בגלל זה אין לך מה ללמוד מהם בכלל

 

[נתנאל 123456]

אני יחשוב על זה אני יודע שיש משהוא בדבריך.

אבל עדין אני חיי בחברה נטית ברובה, והם ממש לפעמים לוחצים אז אני יכול אולי לעמיד פנים אבל בסוף אני כפוף לחוקים שהם קבעו., כמו בבתי סםר או באונברסיטה זה לא מתאים לכל אוטאיסט ובכלל לאנשים שלא חושבים בצורה"מקובלת..", אבל צריך עדיןמ ללמוד להסתדר, ולהיות שלם אם החלטות שלך ומה שאתה עושה זה הדרך הנכונה אפילו אם היא קשה מאוד.