גור, לפעמים הבנה לא מספיקה
לרוב אני נמנעת לדבר עם אנשים שאומרים "את גורמת לי לשנאה עצמית", לא כי האשימו אותי אי פעם בזה, אלא כי יש לנו תפיסה שונה מהותית של אשמה ושל אחראיות, ואני מאמינה בכנות שרק האדם עצמו יכול לגרום לעצמו לשנאה עצמית, ואם מישהו חושב שאדם אחר אשם בזה אז חסר לנו בסיס מינימלי משותף לשיחה.
 
יכול להיות שהייתי מתנצלת. אם הייתי אומרת משהו שלדעתי הוא נכון והיה ראוי להגיד אותו בסיטואציה הנ"ל אולי הייתי נמנעת מהתנצלות וזהו.
 
חוץ מהתעלמות ועשיית פוזות יש גם ההנחה שאם כל דבר קטן גורם לשנאה עצמית אם זו לא הייתה אני זו הייתה מישהי אחרת. ואני נוטה להאמין בזה. לא לחלוטין, אבל בשמונים אחוזים.
 
ובוודאי הייתי נמנעת מלשחח עם אדם שרואה בעדר תגובה שלי התעלמות. אני למשל נמצאת בפורומים יומיים בשבוע בערך, וגם כשאני נמצאת אני יכולה בקלות לפספס הודעה. אז לדעתי מי שמניח שהתעלמתי, ולא שלא שמתי לב, נוהג כלפי בשיפוטיות לא הוגנת, ומפרש אותי בצורה שלילית על לא עוול בכפי.
 
<לכל מטבע יש שני צדדים>
