דרושים משתתפים מעל גיל 18 על הספקטרום למחקר ראייה

[TikvaBonneh]

דרושים משתתפים מעל גיל 18 על הספקטרום למחקר ראייה

הפרטים בקובץ המצורף

 

[TikvaBonneh]

ואם כב

, הנה הכתבה של יותם ושלי על הבדידות בתפקוד הגבוה

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4602106,00.html

 

[ענתנוי]

ציורים מדהימים

וכל כך חבל שאתם ממשיכים עם אותה טעות - במקום לעזור לו לחיות את עצמו אתם ממשיכים להאשים אותו ב"מצבו" ולהדביק עליו את הסטיגמה שתשאיר אותו בודד כל החיים.

"בדידות" זו לא מחלה, זה מצב חברתי ומצבים חברתיים משתנים כשמשנים את הסביבה החברתית. ה"בדידות הפנימית" לא גורמת לסבל כי זו נקודת מבט מפוכחת ומודעת על עצמך - ויש כיום מספיק אנשים מקסימים עם נקודת מבט דומה, לא כולם מאובחנים או בכלל "על הספקטרום", שיכולים ליצור חברה אמיתית, פתוחה וסובלנית, שמבוססת על קבלה עצמית ולא על נורמה חברתית....

 

[TikvaBonneh]

נכון מאוד

גם לי חבל שלא הבנתי את זה בזמנו. הבדידות שלון נבעה מכך שהחברה הנורמטיבית לא קיבלה אותו. ברגע שהרפיתי מן השאיפה שישאר במסלול הלימודים של תיכון ובחינות בגרות, והעברתי אותו לבית ספר חינוך מיוחד, הבעיה נפתרה.

 

[פרח לי יפה ורוד]

כמה את משקיעה/השקעת בלימודי אומנות?

ביחס להשקעה בטיפולים?
אני לא חושב ת שלא צריך טיפולים.
אבל חצי מה"טיפול" לפחות צריך להיות טיפוח תחומי החוזק של הילד.
במקרה שלכם לימודי אומנות מקצועיים.
שם הוא ימצא את עצמו.
שם הוא ימצא גם אנשים שמתעניינים במה שהוא מתעניין.
ולא סביב "לקות"-אלה סביב יכולת.

 

[TikvaBonneh]

צודקת לגמרי

כרגע הפרופורציה היא כזו:
ימים א-ה משעה 10:00-15:00 לימודי אומנות
יום ו: 9:00-10:00 פסיכולוגית, 11:00-12:00 עובד סוציאלי.

 

[פרח לי יפה ורוד]

מעולה

האם הוא לומד אומנות במקום מקצועי?
(משהו בסקאלה של בצלאל שנקר וכדומה?)

 

[TikvaBonneh]

בשנה הבאה אם ירצה השם

עכשיו הוא במכינה.

 

[arana1]

אותי תפס משפט מסויים

"אני יכול להגיד משהו בעל שתי כוונות ולבחור את הכוונה 'המקורית' רק אחרי תגובה."

משפט שמי שמבין אותו ואת משמעותו הקיומית יודע למה כל הסיפור של "כישורי חברה" הוא לא רק קשקוש אלא משהו שגורם נזק עמוק וממש מסכן את התפתחות האוטיסט,
המשפט הזה מבטא עומק שעדיין לא מוכר ולא מובן בחברה
עומק הרבה יותר דינמי והרבה יותר הדדי ממה שהכללים החברתיים של היום יכולים להכיל ולהבין
עומק שיש בו כמיהה ושאיפה ויכולת למגע בין אישי ברמה שלצערנו עדיין אינה מאוד מצויה
גם כי הוא מגלם תפישת מציאות שיש בה המון קשב וצניעות ורגישות ומבט עצמי מפוכח שבו זמנית מסוגל לעשות חיבורים בדיוק במקומות שבהם אנשים נורמטיבים חווים מחסומים

הבדידות היא תוצר לוואי של התפישה האוטיסטית
היא לא הגורל
ולהמשיך להדביק דווקא לאנשים שהם גאוני תקשורת קשיים תקשורתיים זה תעודת עניות גם לחברה וגם לאנשי הטיפול והמחקר
לדעתי ענת צודקת ועם הזמן יחשפו יותר ויותר אנשים שמסוגלים לחוות תקשורת משמעותית בדיוק בגלל שתנועת הזהות שלהם שונה כל כך מהותית מהתבנית שמקיימת את הנורמה

 

[TikvaBonneh]

יותם אכן אומר משפטים דו משמעיים ואף רב משמעיים

זה מרהיב כשזה ביצירת אומנות, אך זה מקשה על רוב האנשים, כולל אמא שלו ואחותו, להבין אותו. נראה שבת זוגו הנפלאה מבינה אותו מצויין, ואני מעריצה אותה על כך.

 

[arana1]

אופייני לכל האוטיסטים, גם אלה שלא מדברים

אולי אף במיוחד.
מקווה שמישהו מתישהו ידע לחקור ולתאר את המשמעות היפהפיה של מרחב הפרשנות האוטיסטי שלפחות יחסית לנורמטיבי הוא אינסופי.
כי הדבר קשור וקושר את ולכל ההיבטים והביטוים של קיומה, תנועה ושפה ופתיחות ורגישות וסלקטיביות והצורך והיכולת לבחור אחרת,
לדוגמה,
בגלל שהאוטיסט חווה בו זמנית פרשנויות רבות ושונות של כל מילה אז הוא לגמרי ער לתנועה בדיוק במקומות שמרגישים לגמרי סטאטים לנ"ט,
גם הרגישות לצלילים אינה פתולוגיה של או במערכת העצבים כמו שכל החרטוניורולוגים והפסוודופסיכיאטרים זבורים אלא ביטוי לתלות בצליל "נכון" שיאגד מרחב פרשני שבלעדיו יתנפח או יקרוס להצפה.
הסביבה הרגילה, כמוך, מקצה, או יותר נכון מנדה, את האהבה לעיסוק אמנותי או אקדמי, המימסד מפריד בין גבוה ונמוך,בין הנצחי למיידי,אוטיסטים, גם דרך תחושת משמעות השפה כתנועה, מבטאים מציאות וזהות פוסט היררכית, ומכאן שגם אנשים כמו יותם או הדוד שלו לא יכולים למצוא מקום לנפשם בארגון החברתי הנוכחי,

 

[TikvaBonneh]

איזה כיף לקבל בעיטות

שכחתי כבר איך מתנהגים פה.

 

[arana1]

שמח שאת נהנית

קיבלת, לשם שינוי, הסבר שלא נשען על הצגת כל מה ששונה ממך כפגום או לקוי אלא אפילו מוצא בו יופי משמעותי
ההסבר הזה כולל ביקורת על מי שכמוך מחפשים את התשובות לקוצר הדעת ולחוסר הסובלנות של הסביבה דווקא בקורבנות שלה
ואת זה מטבע הדברים את פחות אוהבת
כי הכי חשוב זה "להתנהג יפה", גם כשהזיוף מכאיב לאזניים

שמח שהזכרתי לך איך מתנהגים "פה"
ובטוח שלא תהיה לך בעייה למצוא מי שיתחנף לכחנות שלך במקומות אחרים

 

[גור42]

בן-אדם אחד זה לא כל הפורום. חוץ מזה, זה מחיר ששווה לשלם...

...תמורת האפשרות שיש כאן לאוטיסטים (שרובם דווקא נחמדים מאוד) להתבטא בחופשיות, ולפעמים - מדהים ככל שזה נשמע - אפילו שומעים אותנו.

כמובן שהייתי מעדיף מקום שגם אוכף איזושהי תרבות דיון במקביל למתן כבוד לאוטיסטים, אבל כנראה שהאנושות עדיין לא מוכנה לרעיון כה מהפכני אז אני מסתפק במה שיש. לפחות כאן, בניגוד לפורום שלכם, אנחנו בני-אדם ולא סתם איזושהי "בעיה" שצריך לפתור.

 

[ענתנוי]

רבדים

משפטים מרובי משמעות הם תוצאה של אישיות מרובת-רבדים, או בעלת מודעות עצמית רחבה יותר, וזו הבעיה העיקרית והסיבה להתנגדות שלי לכל הפעילות האנטי-אוטיסטית.
בשביל להבין את זה, (למי שרוצה) אני מציעה שיטת ניתוח סכימטית ופשוטה יחסית של ה"נפש":

לכל אדם יש "אישיות" שמורכבת מהתדמית שלו (נקודת מבט של אחרים עליו), מהזהות שלו (שמורכבת מיחסי הגומלין בינו לבין סביבתו) ומהעצמיות שלו (המאפיינים הפיזיולוגיים שלא תלויים בסביבה).
את התדמית ואת העצמיות אנחנו יכולים לחקור, לנסות להבין, ולהיות מודעים לקיומם - אבל זו מודעות פסיבית בלבד, כי זה לא תלוי בנו.
את הזהות אפשר לנתח, לפרק, להרכיב, לחקור וללמוד להפעיל במודע ולנהל אותה.

הזהות כוללת ארבעה אלמנטים שאפשר להפריד אותם זה מזה, כי יש ביניהם יחסי גומלין אבל לא תלות: מחשבות, רצונות, רגשות, צרכים.
מחשבות אפשר לנהל רק כשלומדים לזהות נקודות מבט של אחרים, כלומר, רק כשמפתחים אמפתיה לזולת...
רצונות אפשר לנהל כשלומדים להתרחק מהקיום המוחשי ולהתבונן בעצמנו מנקודת מבט רחבה יותר. יש הרבה שיטות ללמוד את זה: מדיטציה, יוגה, אמנות לחימה וכ"ו.
רגשות אפשר לנהל רק כשלומדים להשלים עם הגורל ולראות את התמונה השלמה של המקום והתפקיד שלנו, לא רק בחברה אלא בכלל. זה מחייב שינוי טוטלי בתפיסת המציאות, ומגיעים לזה רק כשלומדים להשלים עם המוות ולהבין שהוא חלק בלתי נפרד מהחיים.
צרכים אפשר לנהל רק כשלומדים "לצאת מהגוף" ולהכיר את עצמנו כ"עצמיות" בלבד, ולזה מגיעים רק מעטים...

ומי שמצליח להכיר את עצמו, על כל הרבדים, לנהל את עצמו בכל האלמנטים הנפרדים, ולהבין איך כולם קשורים זה לזה יכול להשתחרר מכל הכבלים וחיות, הלכה למעשה, את "חופש הרצון" האנושי...

 

[גור42]

כל בני-האדם עושים את זה. החידוש של יותם זה המודעות לעניין.

רוב האנשים לא רק אינם מודעים לכך שכפל-משמעות שולט בשפה שלהם, אלא שיש להם מנגנוני-הכחשה רבי-עוצמה שכל תפקידם הוא למנוע מהם לקלוט את זה.

וזו הסיבה שהמשפט הזה של יותם הוא כל-כך חזק. כי הוא מפנה את תשומת ליבנו למשהו שבבירור נמצא שם, אבל איש אינו מוכן לראות אותו.

בקיצור, אני מאמין לך שקשה לך ולאחרים להבין אותו, אבל הסיבה שנתת לכך היא לא הגיונית בעליל.

 

[kagome10]

 

[arana1]

לדעתי יש כאן אפילו משהו יותר מזה

כי יש פרדוקסים שהדרך היחידה לפתור אותם זה לחיות אותם
ומי שחי ומבטא את הפרדוקס של ביטוי כפול, או אפילו רב משמעי, בעצם פותר אותו על ידי יצירה קונקרטית של מרחב שהוא באמת פתוח וישר ונוגע
זו גם הסיבה שהישר האוטיסטי הוא כל כך שונה מהישר הנ"ט ומשמעותו המהותית אובדת בתרגום ממרחב למרחב ( אני למשל שברתי את הראש ועדיין לא ממש הצליחה להבין למה תקווה חווה את מה שכתבתי כבעיטה כי בעצם כתבת מה שנשמע לי כדברים מאוד יפים על הבן שלה)

זה לא מקרי שלאוטיסטים יש בעייה עם כפל משמעות, שזו הצורה היחידה שבה נ"ט מבינים סאבטקסט, גם בדיבור האוטיסטי יש סאבטקסט אבל הוא נובע לא מזה שהם אומרים משהו אחד ומתכוונים למשהו אחר אלא מכך שהם אומרים הרבה דברים שונים ומשונים במילה אחת, בבת אחת,
זהו סאבטקסט של נוצר במקרה ואינו תוצאה של לקות או פגם או שיבוש בתהליכי התפתחות השפה והתקשורת אלא דווקא מהווה פתרון הגיוני ואפילו בלתי נמנע למורכבות שאחרת היא אין סופית ומאוד בעייתית של המרחב הפרשני
מה שגם מתבטא כתפישה שונה של קבוצה
פחות תחרותית ופחות אלימה
למשל
מה ששוב קושר את מה שנתפש כנאיביות אוטיסטית לאיזה שהוא עומק שאינו מזוהה ככזה על ידי הסביבה

זה לא בדיוק שאלה של הגיון
או יותר נכון ההגיון של התפתחות הזהות אינו בדיוק זהה להגיון "טהור" וליניארי כי יש בו גם מרכיבים רגשיים וגופניים ואחרים מאוד מהותיים ומשמעותיים

כלשעצמי
אני די משוכנע
שברגע שהשפה האוטיסטית, או יותר נכון, הסיבה לדרך שבה האוטיסטים קולטים ומשתמשים בשפה, תובן, העולם יהיה מקום הרבה יותר מושלם
וגם משום כך ההתעקשות לראות את התפישה השפתית האוטיסטית כפגם כל כך מרגיזה ועצובה ומדכאת ומחרידה
אבל יתכן שאין ברירה אלא להשלים עם העובדה שנ"ט פשוט לא מסוגלים להבין אחרת
כי שפה זה זהות
ואם דיברנו על חוסר התוכלת וחוסר הצדק שבכפיה אז באמת שאי אפשר וגם אין טעם לכפות זהות על אדם
שזה מה שהנ"ט כל הזמן מנסים לעשות לאוטיסטים
וחבל
ולכן אני מנסה להסביר למרות שברור לחלוטין שבעצם אין מי שיבין ואין אפילו מי שירצה להבין

המשפט של יותם הוא משמעותי כי בדרכו הישרה והישירה הוא חושף עולם שלם, שאגב גם מאוד סיבתי ולכן גם ניתן לחקירה והסבר מדעי ואחר, שפשוט נעלם לחלוטין מעיני החוקרים והמטפלים והנ"ט,
כמו כן הוא חושף את האוטיזם כחלק מרצף התפתחותי משמעותי ולא כסטיה ממנו

אין לי ספק שהיום הדבר לא מובן אבל מחר הוא יהיה מובן מאליו
אולי גם לפסיכולוגים
אם כי ברור שלהם זה יקח קצת יותר זמן מלאדם הממוצע

 

[אמא לנער אוטיסט1]

אתם יפהפיים! יותם הוא הבן הגדול? זה עם החברה? בן כמה הוא?

 

[TikvaBonneh]

תודה

כן, זה הגדול עם החברה. הוא בן תשע עשרה וחצי.