רבדים
משפטים מרובי משמעות הם תוצאה של אישיות מרובת-רבדים, או בעלת מודעות עצמית רחבה יותר, וזו הבעיה העיקרית והסיבה להתנגדות שלי לכל הפעילות האנטי-אוטיסטית.
בשביל להבין את זה, (למי שרוצה) אני מציעה שיטת ניתוח סכימטית ופשוטה יחסית של ה"נפש":
לכל אדם יש "אישיות" שמורכבת מהתדמית שלו (נקודת מבט של אחרים עליו), מהזהות שלו (שמורכבת מיחסי הגומלין בינו לבין סביבתו) ומהעצמיות שלו (המאפיינים הפיזיולוגיים שלא תלויים בסביבה).
את התדמית ואת העצמיות אנחנו יכולים לחקור, לנסות להבין, ולהיות מודעים לקיומם - אבל זו מודעות פסיבית בלבד, כי זה לא תלוי בנו.
את הזהות אפשר לנתח, לפרק, להרכיב, לחקור וללמוד להפעיל במודע ולנהל אותה.
הזהות כוללת ארבעה אלמנטים שאפשר להפריד אותם זה מזה, כי יש ביניהם יחסי גומלין אבל לא תלות: מחשבות, רצונות, רגשות, צרכים.
מחשבות אפשר לנהל רק כשלומדים לזהות נקודות מבט של אחרים, כלומר, רק כשמפתחים אמפתיה לזולת...
רצונות אפשר לנהל כשלומדים להתרחק מהקיום המוחשי ולהתבונן בעצמנו מנקודת מבט רחבה יותר. יש הרבה שיטות ללמוד את זה: מדיטציה, יוגה, אמנות לחימה וכ"ו.
רגשות אפשר לנהל רק כשלומדים להשלים עם הגורל ולראות את התמונה השלמה של המקום והתפקיד שלנו, לא רק בחברה אלא בכלל. זה מחייב שינוי טוטלי בתפיסת המציאות, ומגיעים לזה רק כשלומדים להשלים עם המוות ולהבין שהוא חלק בלתי נפרד מהחיים.
צרכים אפשר לנהל רק כשלומדים "לצאת מהגוף" ולהכיר את עצמנו כ"עצמיות" בלבד, ולזה מגיעים רק מעטים...
ומי שמצליח להכיר את עצמו, על כל הרבדים, לנהל את עצמו בכל האלמנטים הנפרדים, ולהבין איך כולם קשורים זה לזה יכול להשתחרר מכל הכבלים וחיות, הלכה למעשה, את "חופש הרצון" האנושי...