"צרות" של ילדים בתפקוד גבוה - נשבר לי הלב

dina199

New member
חזרת לאראנה


 
בסמרטפון לא נחסמתי משום מה

אז כשאני כותב ממנו אני אראנה וכשאני כותב מהמחשב אני מישהו אחר
כמו כל אוטיסט אני אדם מאוד תלוי הקשר
השם שלי משתנה בהתאם למקום ולסיטואציה שבה אני נמצא
בדיוק כמו אלוהים
או לפחות בערך
 
מיומנות חברתית בוודאי שאינה טיגון חביתה


פרשנות שכזו היא פרשנות צרה, ולא לכך התכוונתי. התכוונתי שחוג טוב למיומנות חברתית נותן כלים בסיסיים לאינטרקציה בין בני אדם. אתה, כמובן, יכול לזלזל, אבל זה בהחלט לא נותן לך מונופול על האמת.
כפי שציינתי, אנשים רבים מחפשים כלים לשיפור האינטרקציות, ומאמרים ודוקטורטים רבים נכתבים על הפנים השונות של הבנת מסרים בין-אישיים. לגזור מכך שאני אדם שאינו מבין דבר - מעיד עליך יותר מאשר עלי.
אבל כן, יש צורך לדעת איך לדבר בטלפון כשאתה מזמין חבר אליך. זה לא דבר מתוחכם וניתן ללמידה. וזה שאני מתרגלת את זה עם בני, זה ממש כמו ללמד אותו כל מיומנות אחרת.
אם אתה לא מסכים, אז לא

ודרך אגב, לקחת את הדיון למקום של "מיומנות חברתית היא למצוא חן בעיניי כולם, ורב הפסיכופתים הם כאלו" זו קפיצה מחשבתית מעל לגובה הדיון....

לדעתי
 
אין דבר יותר מתוחכם וקשה ופשוט ויפה מקשר

אין דבר יותר מתוחכם וקשה ויפה וקל ופשוט ומסתורי מיצירת קשר בין אישי
מי שחושב שיש כללים לדיבור בטלפון הוא אדם שאינו מבין את היופי הזה ואינו מודע לו
אני לא הייתי ממליץ לסמוך על אדם כזה בתור מורה למיומנות חברתית או ליצירת קשר בין אישי

מי שמתיימר למונופול על האמת זה רק אנשים כמוך
כי הרי לא אני הוא זה שמורה לאחרים איך לדבר בטלפון ואיך ליצור קשר חברתי
אני עד היום לא יודע לעשות את הדברים האלה
אז אני מנסה ללמוד ולהבין למה אני מתקשה דווקא במקומות שהם כל כך ברורים ומפורשים לאנשים כמותך
ומה שהבנתי עד היום זה שלא שאנשים כמותך יודעים יותר אלא שרק בגלל שהם לא יודעים כלום הם מספיק שחצנים בשביל להתיימר להורות לאחרים איך ליצור קשרים

נדמה לי שאת הקטע על החביתה את הבאת ולא אני
"כשאני מלמדת את בני איך לדבר בטלפון עם חבר או כשאני מלמדת את בני להכין חביתה - בעצם אני עושה אותו דבר."
בעצם אני בטוח בכך,אבל מה יותר קל מלזרוק את כל האחריות דווקא על הפרשן,ועוד בזמן שכתבת במפורש שמבחינתך הכנת חביתה ויצירת קשר בין אישי זה אותו הדבר.
 
מקשרת כאן להמשך הדיון


מכיוון שההודעה צורפה ל"הודעות נבחרות" למען הנצח, והוכתרה כמייצגת דעה של אספי על הטיפול שקיבל, מקשרת להמשך הדיון המעניין שקיימנו בנושא בשרשור אחר:
 

אראנהנה

New member
את יפחוצית מאוד לא מצויה

או שיפחוציות זה זן מאוד לא נפוץ

כי אין דבר שיותר ממחיש את המידה שבה החברה היא עקומה מהבחירה של מה מתאים להנצחה ומה לא
והבחירה הזאת מצד אחד היא גם הכי סמויה אבל מצד שני משקלה מכריע לחלוטין בדיוק את כל מה שנקרא הרגעים והדברים הכי קטנים
תשומת הלב המפורסמת של אוטיסטים לפרטים וההתנגדות הלא הגיונית שלהם (כביכול) לדברים שנחשבים זניחים לחלוטין
ולסוגים שונים של מגע ומבט וטונים
מבטאים ערנות ,עדיין מאוד בלתי מצויה,לדרך שבה תפישת הנצח,שמתממשת גם כבחירת ההנצחה והקיבוע וזיהוי הקבוע,ניכרים לחלוטין דווקא ובדיוק בהחלטות הכי קטנות וזעירות,במובן מאליו

שימי לב,שגם כאן,בדיוק כמו בכל מימסד חברתי מחורבן,זכות ההנצחה ניתנת רק למי שעומד בראש הפירמידה,למנהל
לא פלא שאוטיסטים רבים מקיאים מול ועל סמכות
 

גור42

New member
מן הראוי לציין, ש-ehud48 לא דוגלת באילוף כלל:

היא אמרה במפורש, בשרשור אחר, ש"אספרגר או אוטיזם בתפקוד גבוה זה לא בעיה, זה פשוט אוסף של תכונות שגורמות לך להיות מי שאתה".

הלוואי והיה לי, בילדותי, הורה שהתייחס אליי ככה. ובכלל אי-אפשר להשוות בין הגישה הזאת לבין הגישה של המאלפים למיניהם.

אז נכון, הבן של ehud48 קורא לחינוך שהוא קיבל בשם "אילוף". אבל זה רק בגלל שהוא מעולם לא חווה על בשרו את הדבר האמיתי. ואני בהחלט מאחל לו, שהוא לעולם לא ידע על מה אני מדבר. לתשומת ליבם של כל אלה שחושבים שאוטיזם זו לקות, ומנסים להשתמש בסיפור היפה והמרגש של הנער הזה כדי לקדם את דעתם החשוכה.
 

אראנהנה

New member
כדאי לפעמים גם לקרוא בין השורות

כי משום עולה כצפוי פער די ניכר בין ההצהרות היפות למעשים
פער שניכר מאוד גם בתוצאות
 

גור42

New member
אם צריך לקרוא בין השורות, והפער "די ניכר"...

...דיינו.

אם כל ההורים היו כאלה, מצב האוטיסטים היה הרבה הרבה יותר טוב.

חוץ מזה, לך יש נטייה חזקה למצוא - בנושא הזה - דברים בין השרות, גם כשהם בכלל לא קיימים. אני זוכר באיזה דברים חסרי שחר האשמת אותי. עושה רושם, שהסטנדרטים שלך הם לחלוטין לא מציאותיים (ועובדה שגם עתה עצמך לא ממש עומד בהם).
 

arana1

New member
למה "דיינו" ? הרי זה לב הבעייה,הפער

והפער הזה מטריד במיוחד אוטיסטים,ולא בכדי,כי מבחינתם יושרה זה אינטרס הכי קיומי שישנו

מעולם לא האשמתי אותך בדברים חסרי שחר
ואין לי מושג על איזה סטנדרטים שבהם איני עומד אתה מדבר
לשמחתי ולאושרי
הסטנדרטים שלי אינם דומים לשלך

לתחושתך ולתחושת נ"ט רבים אוטיסטים כל הזמן מדברים על דברים שבכלל לא קיימים
אבל זה חלק מהבעייה
שגם ודווקא מה שלא נתפש כלא קיים לאנשים מסויימים הוא הכי קיים ,וקיומי, ומקיים, בשביל אחרים
 

גור42

New member
כי יש הבדל ע-נ-ק-י בין תקווה בונה ל-ehud48.

זה למה.

ואני רוצה שאנשים יבינו את ההבדל, בין מקרים כמו זה של הבן של אביטל (ehud48) לבין שיטות אילוף ו"טיפול" שרומסות את זכויות האדם הבסיסיות של הילדים. ואני חושב שאם מתחילים להיטפל להורים על כל מה שנראה לנו כטעות הכי קטנה, אז מהר מאוד יפסיקו לקחת אותנו ברצינות גם כשאנחנו מדברים על זוועות של ממש.

ובמקרה שלא שמת לב, הדיון הזה שלנו מתנהל עכשיו לאור הזרקורים. ההודעה של הבן של אביטל נמצאת ב"הודעות הנבחרות" של הפורום, ופירוש הדבר הוא שאלפי הורים יקראו אותה בשנים הבאות. אז אנא ממך, הפעל קצת יותר שיקול דעת לפני שאתה מגיב מהמותן. והשתדל לא להיטפל לזוטות, כשיש בארץ אלפי ילדים שנחנקים תחת המכבש של שיטות "טיפול" שלא היו מביישות את ציידי המכשפות של ימי הביניים.
 

arana1

New member
אור הזרקורים מעניין לי את התחת

מבחינתי מה שמשנה זה האמת
כמו שאני רואה אותה ומרגיש אותה
וממה שאני הבנתי את תקווה לפחות לא מנסה לחברת את הבן שלה או מתפארת בעד כמה הוא נורמטיבי(עד למידה שבה כבר ממש אי אפשר להגדיר אותו כאספי)
ממה שאני קורא ממנה אז היא דווקא מקבלת את העובדה שיש לו תפישה חברתית שונה וצרכים חברתיים שונים מהממוצע

מבחינתי שיטות טיפול "רכות"(יענו זה לא אילוף אלא עיצוב התנהגות) הם גרועות לא פחות מABA
ואין לי ספק שאתה לא מוסמך ולא כשיר לזהות מתי אחרים מגיבים מהמותן ומתי הם מגיבים ממקום מתייסר וחושב ומתחשב

ההטפות שלך לשיקול דעת מתנשאות ומגוכחות בעיני
לא כל מי שחושב אחרת ממך הוא נטול שיקול דעת
שיקול דעתי שונה משלך
זה הכל
מה שבעיניך זוטות בעיני הוא עיקר

יש אוטיסטים שמראש לא זקוקים לאילוף רצחני
כי כמו שאתה גם יכול לקרוא מהבן של אביטל מבחינתם הנורמה היא מודל סביר ורצוי
כי ככה הרוב עובד וכה בנוי העולם
אוטיסטים כאלה לא נזקקים לABA
בדיוק כמו שנ"ט לא נזקקים לABA
אז מה

מצידי שלא יקחו אותי ברצינות
אני בלווא הכי לא בונה על הבנה של נ"ט
 

dina199

New member
לדעתי כן כדאי לספר לו על האבחנה.

הוא ילד גדול וכנראה קרוב יגלה לבד (אולי אפילו כבר גילה).
והאם יש אפשרות של חוגים אחרי צהריים ? האם יש לו תחביבים ?
 
הצופים זה לפי כיתות....

אז הוא בקבוצה של 8 בנים מהכיתה שלו.
הוא משתתף בפעילויות ובטיולים. אבל זה לא יוצר לו חברויות לזמנים שמעבר לצופים. זה מה שמפריע לו..
השחיה ממש לו. זה ספורט די אישי - הם שוחים שעה רצוף כמעט בלי לדבר..... האמת שמאוד התלבטתי לגבי השחיה כי זה ידעתי שזה די יחידני, אבל רציתי לשלוח אותו כי הוא טוב בשחיה ורציתי שיהיה לו משהו שהוא ירגיש בו טוב....
 

dina199

New member
לדעתי זה הזמן לתת שם לקשיים.

הוא יודע שהם קיימים, הוא סובל מהם רק לא יודע למה.
הקושי ביצירת חברויות אובייקטיבי, הוא א"ס. ולדעתי המידע הזה רק יעזור לו ולא יזיק.
 

naomami

New member
צריך גם לזכור את האפקט הפסיכולוגי

כאשר הוא כל הזמן מפחד או מנסה ולא מצליח זה מעצים את התחושות השליליות שלו ומקשה עליו עוד יותר. כך למשל כאשר הבן שלי ניסה כל הזמן להתחבר ל"מקובלים" וניסה להידחף פנימה, זה רק העצים את האנטי שלהם נגדו. ישבנו ודיברנו איתו על כך, על הצורך לחפש מי מגיב בשמחה להצטרפות שלו, שאי אפשר בכוח. כאשר הוא מתוסכל הוא עושה דברים שיגרמו לאחרים להתרחק ממנו. הורדת התסכול, על ידי הסבר על האבחון + הדגשת הצדדים החזקים שלו, יקל עליו.
 
למעלה