ניפנופי ידיים ונהמות

[Astroo]

ניפנופי ידיים ונהמות

שלום,
הבן הקטן שלי בן 4, מאובחן בפדדנוס. סה"כ ילדי חברותי וחביב מאוד, מדבר ואוהב ילדים אחרים. אך כשהוא מתרגש יש לו נטיה לנפנף בידיים ולנהום. זה קורא הרבה כשאנחנו נמצאים במגרש משחקים, וזה מרתיע ילדים אחרים ובעיקר את אמהותיהם, וגם מביך אותנו. האם יש למישהו טיפ כיצד להפחית את ההתנהגויות האלה?

 

[schlomitsmile]

אוטיסט תמיד ייתפס כמוזר אם לא ינפנף וינהם, יעשה משהו אחר שייתפס מוזר.
לכן לדעתי הכיוון הרצוי אינו לגרום לו להרגיש לא טוב עם הביטוי האותנטי של רגשותיו (ולא ברור לי איך לגרום לילד להפסיק לבטא רגשותיו באופן מסויים בלי לשדר לו שזה ביטוי לא ראוי),
אלא לגרום לסביבה, וזה כולל גם את הוריו, להתגמש ולקבל את זה שיש מגוון רחב של אופני ביטוי להתרגשות, וכל עוד לא מדובר בגרימת נזק לעצמו או סביבתו, זה בסדר

בגילאים בוגרים יותר, ואם המחיר שהאוטיסט משלם גבוה,
אפשר להביא למודעותו את הקשר בין הניפנוף למחיר.
הבכור שלי למשל חטף מכות מ"חבריו" לכתה בכתה ז'.
אמרתי לו שאצל הנורמלים דברים כגון ניפנוף
מסמנים את הבנאדם כקרבן פוטנציאלי.
זה לא כי משהו רע בניפנוף, זה כי הם מקובעים.
הוא עשה את חישובי הכדאיות שלו,
וכיון שהוא מסוגל לשלוט בזה, מאז הוא מנפנף רק בבית
וזה לא מפריע לאף אחד

 

[Astroo]

אבל כאן מדובר בהתנהגות שממש מזיקה לו

כי היא מפחידה ילדים אחרים ומבודדת אותו. לכן איכשהו צריך לצמצם את זה. אבל אני לא יודע איך.

 

[kagome10]

בדיוק ההפך

ילדים שמפחדים ממנו ומבודדים אותו מזיקים לו.

צריך לצמצם את שהותו בחברת ילדים לא מקבלים ולמצוא חברה פלורליסטית יותר.

אמרת בעצמך: "ובעיקר את אמהותיהם"

 

[Astroo]

זה טוב ויפה, אך לא מציאותי

 

[kagome10]

למה לא?

אני יכולה לספר שכל קשר הצלחתי ליצור עם ילדים לא סובלנים - לא עבד. סתם התעצבנתי והייתי בקשר "כי צריך", לא כי באמת רציתי את זה.

רק כשמצאתי אנשים שמקבלים אותי כמו שאני, יצרתי חברות אמיתית.

 

[dina199]

הילד א"ס ומנפנף כשהוא מתרגש,

בעיקר במגרש משחקים.
התוצאה שהוא הגורם לה לכן זו אשמתו ולכן הוא צריך לשנות את ההתנהגות : ילדים אחרים מפחדים, האמהות של הילדים אחרים נרתעות (לי זה מספיק כדי לאחל להן ילד א"ס , ואם אכן יש מגפת אוטיזם בעולם , הסיכוי שלהן די גבוה). אתם ההורים מובכים (כי אתם 'אשמים' בזה שיש לכם ילד א"ס שלא מתנהג 'לפי הספר כמו ילד בן 4 תקני' ).
עד עכשיו רק העתקתי מה שהיה בהודעה הפותחת שלך (עם הערות שלי).

אז האופציות שלכם :
1. לעצור אותו בצורה פיזית כל פעם שהוא עושה משהו לא תקין (לתפוס את הידיים או לסגור לו את הפה) , ואז השאלה מה הכיף שלו במגרש המשחקים ?
2. לתת לו תרופות שיעשו אה אותה פעולה בצורה כימית ולא פיזית. אז מבחוץ הכל יראה תקין , הילד יתנהג בצורה 'תקינה', אתם תיראו בגן משחקים הורים 'כמו כולם' , ואפילו עם 'ילד בן 4 לדוגמה'ץ. ושוב שאלה , עד כמה הוא יהנה מהמשחקים בתנאים באלה?
3. לא לבוא לגן משחקים בכלל. אמנם הוט לא יהנה, אבל הרי כשהוא נהנה , ההתנהגות שלא לא תקינה וגורממת לפחד של ילדים, הרתעה של אמהות והבכת ההורים שלו.

 

[Astroo]

אבל הוא גם ככה לא יהנה כי אף אחד לא ישחק איתו

ואם נוכל איכשהו לדכא את ההתנהגות המרתיעה הזאת, ייתכן שיהנה יותר כי ישחק עם ילדים אחרים.

 

[arana1]

הוא בוודאי לא יהנה אם תדכאו אותו

לעומת זאת אם תאפשרו לו לצמוח ולהתבטא כפי ההולם ונכון לו יש סיכוי שהוא יפגוש בשלב מסויים גם אנשים שהם קצת פחות דפוקים ומוגבלים מהממוצע
ואז כולם יהנו
פתרונות כמו שלך
שהם גם הפתרונות ה"מקצועיים"
פשוט מבטיחים שאף אחד לא יהנה לעולם

 

[kagome10]

למה לא?

למה הוא לא יהנה אם אף אחד לא ישחק איתו?

ולמה לא לחפש הורים מספיק פלורליסטים ופתוחים כדי שהילדים שלהם לא ירתעו?

 

[Astroo]

כי הוא מעוניין בחברתם של ילדים אחרים

לגבי חיפוש מלאכותי של חברים, ניסינו לארגן לו פגישות עם ילדים מהגנים הטיפוליים בהם הוא היה, אבל זה לא כל כך הצליח.

 

[kagome10]

למה זה "חיפוש מלאכותי"?

במה הפגישה עם אנשים במפגש מאורגן פחות טעים מהמפגש בגן משחקים?

ואני יותר חשבתי על מפגש עם אנשים סובלניים. כלומר, ילדים של אנשים אתה יודע שהם סובלניים, ולכן הם לא ירחיקו את ילדיהם מילדך.

 

[Astroo]

אין אנשים סבלניים

ודווקא ההורים לילדים בגן טיפולי הם הכי פחות סבלניים. כי שם לכל ילד יש בעיות שונות, אז כל הורה חושב שהילדים האחרים לא מספיק טובים עבור ילדו. בני הבכור, שגם הוא על הרצף, היה בעבר בגן טיפולי ושם אף הורה לא רצה שהוא יפגש על ילדיו. עכשיו הוא משולב בגן רגיל ופורח חברתית (כי ההורים האחרים פשוט לא יודעים שהוא אוטיסט).

 

[kagome10]

בטח שיש

זה שאתה לא מכיר אנשים סובלניים, ואולי אין כאלו בסביבה שלך, לא אומר שהם לא קיימים.

 

[Astroo]

גם לסבלנותם של האנשים האלה יש גבול

 

[גור42]

זה נכון. אבל השאלה היא, איפה עובר הגבול הזה

ואתה בעצמך, הרי, אומר שאצל ההורים הנדונים, הרף הזה הוא מאוד מאוד נמוך.

בקיצור - הבעיה היא בהם, ולא בבן שלך. ואני לא חושב שזה חינוכי במיוחד, ללמד ילד להתכופף לגחמות של אנשים (שאתה בעצמך מודה שהם גחמניים בצורה מוגזמת) בכל מחיר, רק בגלל שהוא רוצה חברה. תחשוב על כל ההורים שמנסים ללמד את הילד שלהם בדיוק את ההיפך, לאחר שהוא מחקה התנהגויות לא-נאותות של חבריו.

 

[dina199]

וגם לי יש גבול לסבלנות שלי

לאנשים עם גבולות כאלה. אף אחד מהם לא יותר טוב מאף אחד בפורום הזה למשל .

 

[schlomitsmile]

יש אנשים סבלניים

מכירה כמה כאלה אישית.
נכון שלא בהכרח הורים לילדים עם צרכים מיוחדים הם סבלניים.
אין קשר- זה ענין של גישה לחיים, אולי של אופי, לא יודעת.
אז איך מוצאים את הסבלניים האלה?

אין לי "מדריך למצאת אנשים סבלניים",
אני פשוט ליקטתי כמה כאלה במהלך החיים.

מה שכן, יש לנו ב'הודעות נבחרות' רשימה של חברי הפורום,
שערכנו לפני כמה שנים, ובה מצויינים גם פרטים כגון:
אזור מגורים, גיל הילד שבספקטרום, מספר האחים והגילאים שלהם
ועוד, שמטרתה להקל על "שידוכים" בין משפחות מהפורום.
אם נראה לחברי הפורום שיש טעם בכך,
אשמח לפתוח שירשור (שיצורף ל'הודעות נבחרות")
כדי לחדש ימיה של הרשימה ולעדכנה

 

[dina199]

"אין ארוחות חינם" .

לכל דבר יש תשלום. אם אתה יוצא כי הילד רוצה להפגש עם ילדים אחרים אז אתה צריך להגן עליו כשהו 'מתנהג לא תקין' ומביך אותך . במקרה כזה התשלום זו המבוכה שלך.
אם את לא רוצה להיות מובך (כי הילד 'מתנהג לא תקין ' וגם כי לך יש חרדה חברתית) , הכי טוב זה להישאר בבית .
אז התשלום שלך שהילד לא יפגש עם ילדים אחרים .
מאחר ואין דברים משולמים בחיים, אתה צריך להחליט איזה מצב ואיזה תשלום אתה מעדיף.
מה שבטוח שילד בן 4 לא יכול לדעת מה מחשבות, רגשות ופחדים של בן אדם מבוגר (אבא שלו) ולא יכול להתחשב בו. זה לא תפקיד של ילדים להתחשב בהורים (לפחות לא בגיל 4

)

 

[אמא של המלאכית]

אתה לא חייב למצוא מגנים טיפוליים

תאמין לי מניסיון גם בגני שעשועים יש מספיק אנשים וילדים סובלניים למה שלא דומה להם. בנוסף אם תדכא את ניפנופי הידיים, שהרי זה צורך שלו אז אולי תצליח בכך אבל קח בחשבון שאתה עלול לגרום נזק ותעורר תופעה אחרת אצלו כתחליף לנפנופי הידיים.