לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן

פורום אוטיזם, אספרגר ו-PDD

<div>גולשים יקרים שלום, וברוכים הבאים לפורום "אוטיזם ואספרגר". הפורום שלנו מיועד לכל מי שקשור לספקטרום האוטיסטי -הורים, משפחות,אוטיסטים בוגרים ומטפלים. בפורום משתתפים הורים לילדים בספקטרום האוטיסטי בכל רמות התפקוד. מטרת הפורום היא להיות לבית, מקום תמיכה, מרכז מידע ואתר שיחה לכל ההורים והמשפחות, מטפלים ואנשי הספקטרום עצמם. אנחנו מזמינים את כל המעוניינים לחלוק את חוויותיהם, רגשותיהם, שאלותיהם ודעותיהם, בנושאים השונים המעסיקים אותם בתחום זה. נבקש מכולכם לקרוא את תקנון הפורום ולהקפיד לנהוג על פיו, על מנת שהמקום יהיה נעים לכולם. גלישה נעימה מור ושלומית</div>

הנהלת הפורום:

אודות הפורום אוטיזם, אספרגר ו-PDD

<div>גולשים יקרים שלום, וברוכים הבאים לפורום "אוטיזם ואספרגר". הפורום שלנו מיועד לכל מי שקשור לספקטרום האוטיסטי -הורים, משפחות,אוטיסטים בוגרים ומטפלים. בפורום משתתפים הורים לילדים בספקטרום האוטיסטי בכל רמות התפקוד. מטרת הפורום היא להיות לבית, מקום תמיכה, מרכז מידע ואתר שיחה לכל ההורים והמשפחות, מטפלים ואנשי הספקטרום עצמם. אנחנו מזמינים את כל המעוניינים לחלוק את חוויותיהם, רגשותיהם, שאלותיהם ודעותיהם, בנושאים השונים המעסיקים אותם בתחום זה. נבקש מכולכם לקרוא את תקנון הפורום ולהקפיד לנהוג על פיו, על מנת שהמקום יהיה נעים לכולם. גלישה נעימה מור ושלומית</div>

לצפיה ב-'לקראת שנה"ל, נושא כאוב- בריונות'
לקראת שנה"ל, נושא כאוב- בריונות
<< ההודעה הנוכחית
17/08/2010 | 10:40
103
377
http://www.youtube.com/watch?v=-tB4J00xkC4&feature...

היו לילדיכם חוויות מסוג זה?
מה קרה? איך הגיע לידיעתכם?
יש לכם תובנות או מסקנות איך למנוע את התופעה/להתמודד איתה?
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'לא אוהבת את הסרטון הזה.'
לא אוהבת את הסרטון הזה.
17/08/2010 | 11:13
2
60
הוא לא עשה כלום. אלימות היא אלימות, בין אם היא מכוונת כלפי ילד אוטיסט או לא אוטיסט.
הקמפיין צריך להיות נגד אלימות בכלל. לא נגד אלימות נגד אוטיסטים.
אם כבר, הקמפיין צריך להיות בעד קבלה של השונה.
שוב ממליצה בהקשר הזה על הסרט BEN X.
ובאופן  אישי, הבן  שלי לא ספג התעללויות (כך אני מקווה) ששהה בכיתת התקשורת. אני יודעת שחבר שלו לכיתה כן, וילד אחר מכיתה גבוהה  יותר (בתפקוד מאוד גבוה) קיבל מכות כי "הוא בכיתה המיוחדת". בשנה הבאה הבן שלי יהיה עם סייעת והיא תשמור עליו.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'אלימות היא אלימות, זה נכון'
אלימות היא אלימות, זה נכון
17/08/2010 | 11:27
50
נכון שזה קורה גם לנ"טים, אבל אוטיסטים חשופים לה יותר, בכל סביבה חברתית שהם נמצאים בה.
אם בגלל שמעצם היותם חריגים הם "מושכים אש" שונותם מעצבנת, אם בגלל שכיון שהקודים החברתיים אינם נהירים להם הם נופלים למלכודות שנ"טים ידעו להמנע מהם, לפעמים הם פשוט נתפסים (בצדק...) כטרף קל, ואולי מסיבות נוספות.

הסיכון לפול קרבן לבריונות, היא חלק מהיות אוטיסט בעולם נ"טי.

יתרה מזאת- גם לאחר שהם נופלים קרבן לאלימות, אוטיסטים צפויים פחות מקרבנות נ"טים, לדעת לזהות מה קורה ו/או לדעת איך להתמודד עם זה.
לכן נראה לי שחשוב להעלות מודעות לעניין.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-' '
17/08/2010 | 11:24
2
37
דווקא סרטון טוב לדעתי, כי הוא מדגיש עד כמה לילדי אספרגר אין יכולת להתמודד מילולית ואיך פרשנות לא נכונה של סיטואציה חברתית יכולה להביא לאלימות בסופו של דבר. זה בעצם מדגיש עד כמה זה לא פייר - כמו לנהל קרב חרבות נגד מישהו בלי חרב בכלל.
באופן אישי אני לא מסוגלת לסבול רוע או אלימות המופנים כלפי מישהו, על אחת כמה וכמה כשזה מופנה כלפי מישהו שבכלל לא יכול להתמודד עם זה . מקווה שלא נגיע לדברים האלה בעתיד, וגם אם כן, אני בטוחה שהייתי מרימה את כל ביה"ס על הרגליים ומשפרת את המודעות לנושא (למרות שבאופן עקרוני, זו אחריות ביה"ס שעושה שילוב)
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'אגב, מבחינת אחריות המסגרת המשלבת'
אגב, מבחינת אחריות המסגרת המשלבת
17/08/2010 | 12:45
1
41
אחד הדברים שהכי הרשימו אותי בפגישה שערכתי עם צוות הגן (רגיל) מבחינת הנכונות והיכולת לשלב היה שמנהלת הגן והגננת סיפרו לי בהתרגשות וזעזוע מקרה שקרה בגן באותו היום: במהלך הזמן החופשי בחצר, מספר ילדים אמרו לילדה אחת שהיא לא יכולה לשחק איתם כי היא רוסיה. במפגש שנערך לאחר שחזרו הילדים מהחצר הם דברו על תגיות, על השוני בין ילד לילד ועל העובדה שאסור לנו לפגוע כך בילד אחר כי השוני הוא בעצם החוזקה של כל אחד ואחד מאיתנו (לדוג' ילדה שיודעת שפה נוספת).
לדעת הצוות התנהגות הילדים היתה כ"כ אכזרית כי במקרה באותה הקבוצה לא היה ילד משולב. שבעצם השילוב תורם יותר לילדים ה"רגילים" מאשר לילד המשולב, ולכן הן מקדמות את כלנושא השילוב בברכה, וממש רואות כיצד בשנה שבה אין ילד משולב, הן לא מצליחות להחדיר בילדים את כל הערכים הטובים שהיו רוצות.
מסגרת מכילה זה דבר מאוד מאוד חשוב, וכשבעיות אלימות כאלה מתרחשות, האשמה היא לא על הילדים, אלא על החינוך שהם מקבלים (ואת זה אפשר תמיד לשנות בעזרת העלאת המודעות). כשנגיע לגיל ביה"ס אני אדאג לוודא שהמסגרת מספקת לילדים את המודעות הזו (ומקווה שלא אצטרך לדאוג לזה בעצמי)
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'מסכימה ב-100%'
מסכימה ב-100%
17/08/2010 | 20:12
26
אנחנו ההורים לא יכולים לשקוט לרגע, אם האחראים על תוכנית השילוב לא ידאגו לדברים הללו, אז "אם אין אני לי, מי לי".
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'אני חרדתית מטבעי'
אני חרדתית מטבעי
17/08/2010 | 11:57
16
50
והילד שלי שעל הספקטרום חידד אצלי אפילו יותר את החרדתיות.
המחשבה על בריונות כלפיו מערערת אותי לגמרי. לא מסוגלת לדמיין.
אין לו בכלל יכולת להגן על עצמו, הוא כ"כ חשוף... וכ"כ תמים.....
מפחיד נורא. קלינאית התקשורת תעבוד איתו על כך בעתיד,
מקווה שזה יעזור. מעבר לכך, הוא עדיין בגיל שניתן מאוד לגונן.
אנחנו מאוד שומרים עליו.
מקווה לטוב. אבל חרדה ועצובה.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'התמימות הזאת...'
התמימות הזאת...
17/08/2010 | 12:05
15
58
כשה שלי היה בכתה ב', הוא אכל מהפח ואפילו שכב על הכביש כי ילדים אמרו לו לעשות זאת, זה שיעשע אותם.
אני שמעתי על זה מהסייעת.
הוא לא סיפר. הוא לא ראה בזה בעיה.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'האם הוא לא ראה בזה בעיה'
האם הוא לא ראה בזה בעיה
17/08/2010 | 12:40
3
49
או שמבחינתו לא הייתה סיבה לספר? (אלה דברם שונים)
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'גם וגם'
גם וגם
17/08/2010 | 18:12
2
50
הוא לא ראה בזה בעיה ולכן לא היתה מבחינתו סיבה לספר.
גם ככה לא הירבה לספר ולשתף, אבל גם כשניסיתי לשוחח איתו על העניין ביוזמתי, הייתי צריכה להסביר לו למה זה בעייתי.

גם כשהיו מקרים שכן היו בעייתיים מבחינתו (למשל כשקבוצת ילדים הקיפה אותו וכולם בעטו בו) לא סיפר.
שמעתי על המקרה כשהגיעה תלונה עליו שבעט במישהו בהמתנה להסעה.
רק כששאלתי אותו למה בעט באותו ילד, סיפר מה קרה:
כולם הקיפו אותו וצחקו עליו, הוא בעט במישהו ואז כולם בעטו בו.
כמובן שלא יכול היה לומר מי אותם ילדים, כי אינו מכיר אותם (משכבות אחרות) וגם לא יכול היה לזהות אותם כי אינו זוכר פרצופים.
ובכל מקרה, המנהלת אמרה לי כששאלתי אותה מה כוונתה לעשות בנידון: "מה אני יכולה לעשות, ככה זה ילדים".

וכאן אנחנו מגיעים לסוגיה נוספת (שעלתה גם בסרטון שצירפתי)- חלק מהמחנכים משתפים פעולה בלי-יודעין  
עם הבריונים.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'זהו שמחנכים ואנשי צוות חייבים לדעת...'
זהו שמחנכים ואנשי צוות חייבים לדעת...
18/08/2010 | 09:09
37
שהתעלמות היא שיתוף פעולה.
ולעניין דיווח הילד או המתבגר וגם הבוגר, עד היום אני יודעת שאיני יודעת על המון דברים שקרו ואולי עדיין קורים לעיתים ואינם מדוּווחים.
דברים כאלו, אפילו אם באותו זמן שקרו הוא לא היה מודע למידת חומרתם, הוא זוכר זאת לאחר שנים ומרגיש את הפגיעה בדיעבד, כשהוא יודע לעַבֵּד את מה שקרה.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'מה שמזכיר לי שרק אחרי האבחון'
מה שמזכיר לי שרק אחרי האבחון
18/08/2010 | 10:40
41
למדתי שאין שום דבר  מובן מאליו ולכן למדתי לשאול על כל דבר.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'לא מסוגלת אפילו לשמוע את זה!'
לא מסוגלת אפילו לשמוע את זה!
17/08/2010 | 12:54
48
זה מזעזע אותי! הבן שלי היה עושה בדיוק את אותו דבר!
הקלינאית אמרה לנו שהוא חסר יכולות הישרדותיות לחלוטין!
אני ממש חרדה לו... המחשבה שיעשו לו משהו... למות!
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'אויש...'
אויש...
17/08/2010 | 13:38
3
42
עצוב כ"כ לשמוע שזה קורה, ומשמח מצד שני הוא לפחות לא נפגע מזה.
איך הסברתם לו שזה לא בסדר? הרי אי אפשר לעשות סיפור חברתי על כל מעשה ומעשה...
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'למעשה כשיש צורך, אז אפשר.'
למעשה כשיש צורך, אז אפשר.
17/08/2010 | 13:49
2
33
לא נוח אבל אין ברירה.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'איך?'
איך?
17/08/2010 | 14:04
1
26
מה הנוסחה ללמד ילד לא לעשות דברים שיגרמו לילדים לצחוק עליו, אם הוא לא מזהה מתי צוחקים עליו ומתי איתו?

אני אנסה לפתח את זה בנושא האוכל לדוגמא (ויש עוד המון המון נושאים כאלה...) אז למשל אפשר ללמד אתהילד לא לאכול מהפח, וגם לא אם זה נפל לפני כן, וגם לא אם מישהו ירק על זה קודם, או הכניסלבפנים משהו, וגם לא אם אתה מתחיל ואז רואה שכולם צוחקים - כי אז צריך להפסיק ולשאול מה מצחיק? ואם יש סנדוויץ' חריף, שהילדים עושים התערבות מי הגיבור שיצליח לתת בו ביס בלי לבכות, אז סביר להניח שזה בסדר שהילד ישתתף בזה (למרות שכולם יצחקו ברגע שיהיה איזה "גיבור" שיעשה את זה). אבל מה לגבי התערבות דומה לגבי סנדוויץ' משילשום? זה כבר לא בסדר...

זה ממש קשה. ואיך בכלל אפשר לצפות ולהתכונן לכל הסיטואציות האפשריות?
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'נכון, קשה מאוד'
נכון, קשה מאוד
17/08/2010 | 14:32
26
ואין נוסחה. אם אין ברירה מסבירים כל מקרה בנפרד (וגם רצוי לרשום את זה) בתקווה שעם הגיל והלימוד תבוא יכולת הכללה.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-''
17/08/2010 | 20:42
5
28
זו לא פעם ראשונה שאת מספרת על זה, ובכל זאת אני עדיין מזועזעת...

האם בדיעבד הוא מבין את הבעייתיות בסיטואציה (או שהוא רק מבין שאת או אחרים חושבים שזה בעייתי)?
האם נראה לך שהיום הוא יודע יותר לשמור על עצמו מפני מצבים כאלה?
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'המזל שלנו, הוא שהוא ילד מאד חכם'
המזל שלנו, הוא שהוא ילד מאד חכם
17/08/2010 | 21:33
4
52
הסברנו לו, שכשמישהו אומר לו לעשות משהו, הוא צריך קודם כל לשאול את עצמו שלוש שאלות:
א)האם נתינת הוראות היא חלק מתפקידו של אותו אדם? (למשל הורה, מורה, שוטר- כמובן שילד אינו תפקיד כזה).
ב)מה יכולות להיות התוצאות מביצוע ההוראה?
על בסיס התשובות לשתי אלה, באה השאלה החשובה-
ג)האם זה רעיון טוב לבצע את ההוראה?

היום הוא כבר כמעט בן 11, ואני מאמינה שלא היה נשמע אוטומטית להוראות מסוכנות.
אבל אני עדיין לא בטוחה בכלל, שאם מישהו יפגע בו, הוא יספר.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'שאלות יפות'
שאלות יפות
17/08/2010 | 23:34
14
לצפיה ב-'לימדתם אותו יפה'
לימדתם אותו יפה
18/08/2010 | 08:32
1
29
שאלה ג' כמובן הכי קשה... כי היא שאלה פתוחה ומשאירה שיקול דעת.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'היא דוקא שאלת כן/לא '
היא דוקא שאלת כן/לא
19/08/2010 | 10:36
34
אבל אכן מצריכה שיקול דעת.
אלא ששיקול הדעת נבנה בהדרגה בשתי השאלות הקודמות.
ברור לי שזה לא מתאים לכל ילד, למזלנו הוא בנאדם מאד לוגי וחכם.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'אהבתי.'
אהבתי.
19/08/2010 | 10:00
9
לצפיה ב-'מחשבות בנושא'
מחשבות בנושא
17/08/2010 | 14:06
60
55
אף פעם לא כתבתי בפורום לפני כן... אולי זה חד פעמי. אם אכתוב שוב, יתכן שאשתמש בניק אחר.
אבל הסרט הזה גורם לי להצפה של זכרונות ורגשות.

תמיד הרגשתי קורבן. וזו לחלוטין לא אשמתי. אנשים רעים נוטים לנצל את מי ששונה ותמים או להתעלל בו, אבל זו רק אשמתם.
ועדיין, מי ששונה מהרוב סובל מהתעללות בתכיפות הרבה יותר גבוהה באופן אובייקטיבי לדעתי.
(דווקא בגלל השוני שנתפס כחולשה או לא מובן.)
לדעתי לרוב הוא גם הרבה יותר פגיע. לפעמים הנזק הוא בלתי הפיך.

לדעתי צריך להיות מאוד מרושע על מנת לפגוע בכוונה במישהו עדין / תמים / שנראה שונה / שאין מי או מה שיגן עליו.
כמובן שאני נגד אלימות בכלל, אבל זה נראה לי הרבה יותר חמור מבחינת כוונות ותוצאות סבירות.


דרך אגב, אני לא טרול, אפילו שזו ההודעה הראשונה שלי.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'החלטתי להוסיף'
החלטתי להוסיף
17/08/2010 | 14:55
15
37
אחת הבעיות היא שאף אחד מבחוץ לא הבין במשך שנתיים מה קורה מבחינה פיזית. פעמיים זה אפילו סיכן לי פיזית את החיים.
לספר פשוט לא היה אופציה אז. קשה להסביר עכשיו, זה לא היה מבחירה.
זה לא שפחדתי, פשוט לא היתה לי את האופציה בכלל - אפשרות בלתי נתפסת, לא קיימת, לא מודעת.

זה לא אומר שלא סבלתי במשך שנים. כמובן שהבעיה לא היתה רק פיזית.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'שאלות'
שאלות
17/08/2010 | 18:17
14
36
כשאת אומרת שלספר לא היתה אופציה, את מתכוונת שהרעיון בכלל לא עלה על דעתך?

בת כמה היית?

האם את חושבת, שאילו מלכתחילה הורייך/מורייך היו חוזרים ואומרים לך, שאם מישהו פוגע בך בכל צורה שהיא, אנא ספרי להם, זה היה מועיל?

וסליחה על מבול השאלות, עוד אחת אם אפשר-
את מוכנה להרחיב מה כוונתך בנזק בלתי הפיך?

שמחה שאת כאן.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'תגובה'
תגובה
17/08/2010 | 19:19
13
43
לגבי השאלה הראשונה, התשובה היא כן.

אני בת 33-34.
אני רואה את עצמי איפשהו על הקשת שבין היות אשת אמצע (אני לפחות אשת אמצע בוודאות) לבין היות א"ס, המיקום המדוייק לא ברור לי בוודאות כרגע. אני חוששת שאם אתן עוד פרטים משמעותיים אני עלולה להיות מזוהה.


נראה לי שאם היו אומרים לי לספר אם מישהו הרביץ לי (או ע"י פירוט אחר) זה היה עוזר, בעקיפין.
(לא כהקלה רגשית, אלא בגלל עצם היידוע.)

לגבי בת כמה הייתי - תלוי. אם את מתכוונת לתקופה שהציקו לי ושאחרים לא ידעו שמציקים לי פיזית - נראה שבין גיל 6 ל-8. בני הכיתה ידעו בוודאות שאני שונה בתקופה זו וכן גם הצוות בבית הספר.

אם את מתכוונת לאירועים בהם הייתי בסכנה פיזית ממשית - מדובר נקודתית בשני אירועים שמעורבים בהם שני ילדים שונים - האחד בתחילת בית הספר היסודי והשני בסופו. (כשבשני כבר ידעו באופן כללי שמציקים לי, וגם הגבתי יותר טוב לדעתי.)

לדעתי נגרם לי נזק נפשי / רגשי בלתי הפיך מהתקופה הזו.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'קראתי לא נכון את השאלה באחת הפעמים. בקשה:'
קראתי לא נכון את השאלה באחת הפעמים. בקשה:
17/08/2010 | 19:25
1
29
בבקשה למחוק את השורה השניה מהודעתי הקודמת.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'אני לא יכולה לערוך הודעות'
אני לא יכולה לערוך הודעות
17/08/2010 | 21:25
13
לצפיה ב-'אני חושבת שבמה שכתבת יש מסר חשוב להורים:'
אני חושבת שבמה שכתבת יש מסר חשוב להורים:
17/08/2010 | 21:24
5
31
לא להניח שאם הילדים לא מתלוננים, כנראה שהכל בסדר.
לומר להם שאם מישהו פוגע בהם, שיספרו לנו- יתכן בהחלט שהרעיון לא יעלה על דעתם.



אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'אכן, מסר חשוב מאוד!'
אכן, מסר חשוב מאוד!
17/08/2010 | 22:55
13
לצפיה ב-'עוד משהו שלדעתי חשוב מאוד לדעת'
עוד משהו שלדעתי חשוב מאוד לדעת
18/08/2010 | 08:30
3
36
שום דבר לא מובן מאליו.

אם אומרים לילד שעליו לבצע משהו / אסור לעשות משהו, חייבים לפרט ככל שניתן, ולא להניח כי הבין מה שלא נאמר בהקשר הזה "כי זה בסיסי". (הכללה היא בעייתית מאוד ולעיתים לא קיימת כלל, ובנוסף דברים נתפסים מילולית. אין גם הנחות יסוד כמו "כשמחזירים אסור לנשוך" וזה לא אומר שהילד "רע".)


צריך לנסות לחשוב על כל האפשרויות (ככל האפשר) ולחשוב איך הילד עלול לתפוס את הדברים, אפילו בהנחה שהוא עקב שמע הבין וזוכר את כל המילים והפנים / עיבד את המשפט עצמו. (לדעתי סביר שההבנה תהיה מילולית / קונקרטית לחלוטין, ושאין הכללה אוטומטית בילדות בכלל או כמעט בכלל.)

הבעיה היא שלפחות במקרים מסויימים עומס יכול להביא להצפה ולניתוק. (פירוק לחתיכות בסיסיות חשוב, אך יותר מדי פיסות מידע או גירויים יוצרים עומס.) אין לי עצה כאן. אבל אישית אני יודעת שחשוב "לדעת את הכללים".


בנוסף, אך עם קשר לנ"ל, אם ילד לומד בהצלחה מיומנות, ואח"כ לומד בהצלחה מיומנות אחרת, אין זה אומר שבאופן טבעי הוא יכול לשלב בין המיומנויות או השלבים, או לקשר ביניהם, או שהוא יודע לבצע מיומנות המתבססת על חיבור שתי המיומנויות הנ"ל בלבדת או על חיבור מיומנות עם פיסת מידע "בסיסית" נוספת שאמורה להיות לו כבר או שכבייכול מובנת מאליה(...) ההנחה שילד "שמע" (שמע עיבד והפנים) אף היא לא תמיד נכונה. אפילו אם הילד הגיב.
(ד"א אם הילד לא מגיב זה לא אומר שהוא לא יזכור מה נאמר. לפעמים גירויים חודרים למודעות / מעובדים באיחור.)

זה גם לא אומר שמשהו שהילד למד אתמול הוא יכול לעשות היום, ואין בזה כלל משום "עשיית דווקא".



יכול להיות שרוב העצות כאן מתאימות לאנשי אמצע (או אפילו לחלק קטן מהם) - אני לא יודעת, זו רק אני כאינדיבידואל. אינני מומחית. אישית אני חושבת שחלק מהעצות כאן מתאימות לפחות לחלק אנשי אמצע וגם לכמה אנשים בספקטרום.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'מסכימה איתך לגמרי'
מסכימה איתך לגמרי
18/08/2010 | 08:45
22
גם אני לא מומחית אבל נראה לי שמה שכתבת כאן מתאים לפחות לרוב הא"סים ולחלק גדול מאנשי-אמצע.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'וזה מזכיר לי '
וזה מזכיר לי
18/08/2010 | 10:51
21
את הסרטון הזה
http://www.youtube.com/watch?v=8WK144ZdxFU&feature...
איך מישהו כ"כ חכם מתנהג בטיפשות כזאת?!
-משפט שנדמה לי הרבה לא-נ"טים שמעו בגרסאות שונות לא פעם, בדיוק בגלל מה שכתבת, אותן הנחות מוצא מוטעות, כאילו יש דברים מובנים מאליהם, בטח כשמדובר במישהו אינטילגנטי.

לגבי הסתירה לכאורה בין פירוט מקסימלי לבין הזהרות לא להציף: מה שעובד אצלנו הוא לחלק  את העניין לפרקים,
ולעסוק בכל פרק בנפרד.
בנוסף,לכתוב את הרשימה לא לדבר אותה.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'האם עשית מבחן AQ ?'
האם עשית מבחן AQ ?
18/08/2010 | 10:49
4
47
המספרים שם נותנים תמונה מספיק מדוייקת. וגם כדאי  לעשות את שאלון המדרג האוסטרלי באתר אפי אספרגר ישראל (לפי איך שהיית ביסודי).
ברור שזה בשבילך בלבד. אין צורך לספר על התוצאות כאן
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'עשיתי, ואף דנתי IRL על משמעות התוצאות. (ל"ת)'
עשיתי, ואף דנתי IRL על משמעות התוצאות. (ל"ת)
18/08/2010 | 16:31
3
12
לצפיה ב-' מה זה IRL ?'
מה זה IRL ?
18/08/2010 | 19:09
2
148
לצפיה ב-'In Real Life :) (ל"ת)'
In Real Life :) (ל"ת)
18/08/2010 | 19:14
1
5
לצפיה ב-' אני דינוזאור בקיצורים אינטרנטיים.'
אני דינוזאור בקיצורים אינטרנטיים.
18/08/2010 | 22:27
19
אבל כאן זה לא טוויטר (או כל מקום אחר בו כותבים בקיצורים) , כאן אפשר לכתוב כמה שרוצים
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'מחשבות'
מחשבות
17/08/2010 | 15:17
42
33
עצוב לי שאלו החוויות שלך. זה נשמע קשה מאוד.

אני לא יודעת אם זה בא מתוך רשעות. ילדים נוטים להיסחף אחד אחרי השני, ולפעמים כל אחד עושה חלק קטן בהיסחפות החברתית כשהוא לא ממש מבין או חושב איך זה מתקבל אצל הילד האחר. זה יכול להתחיל בהערה מילולית, ויכול להמשיך עד לסכנת חיים כמו שאתה אומר, אבל הילדים שכבר נמצאים בתוך הסיטואציה לא מסוגלים כבר לראות את זה (אלא אם היו מודעים מלכתחילה כמה המעשים שלהם רעים- וזה מחזיר אותי לעניין החינוך)
הילד האחר מצד שני מקבל בעוצמה רבה "קצת" מהרוע של כל אחד מהילדים (וקצת ועוד קצת זה המון)

לא סיפרת לאף אחד, אבל אם מישהו היה שואל אותך בזמנו - היית מספר?
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'תגובה'
תגובה
17/08/2010 | 15:41
41
26
אני לא יודעת. זה היה לפני הרבה שנים והייתי שונה משאני עכשיו מהרבה בחינות. אני חושבת שהייתי יכולה לענות לשאלות מכוונות אבל לא לספר את הסיפור "בבת אחת". כשהבינו את זה, לימדו אותי להחזיר אבל לא לימדו אותי את הגבולות.

חשבתי על זה הרבה, כיום אני מספרת הרבה ומנסה להסביר. זה עדיין קשה, (לנסח וגם ריגשית) אבל איכשהו חשוב לי. התחלתי בהסבר, אירגון וניתוח לעצמי וכעת אני מסבירה גם לאחרים, עם השנים זה אפילו התחיל להקל עלי. (לא כילדה.) אבל גם הפרטיות חשובה. אני לא רוצה שזה יקרה לאחרים אם אפשר למנוע את זה. דיבור על זה עוזר גם לי להבין ועוזר לאחרים להבין ואולי לעזור למי שצריך.


אני לא חושבת שהם התכוונו לסכן אותי פיזית, אבל יכולתי להפגע או אפילו למות.
הם גדלו להיות "מבוגרים נורמטיבים". סלחתי אבל לא שכחתי.

לפעמים אני אומרת שאני מרגישה הכי חסרת מזל שאפשר, ואכן הרגשתי כך.
לפעמים אני אומרת שאני מרגישה כאילו עברתי מעיין שואה קטנה.
זה לא רק מה שהילדים עשו, רחוק מכך. אבל זה היה מהנדבכים הראשונים. עברתי הרבה בחיים.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'העלית בעיה קשה עוד יותר'
העלית בעיה קשה עוד יותר
17/08/2010 | 23:29
39
23
כשחוויות רעות כאלה קורות, ולא עוברות עיבוד מיידי - לילד אין כלים להכיל בכלל את מה שעבר עליו. את מתארת שנים של מחשבות ונסיון להבין או להסביר.גרוע מכך, שהחוויות האלה הופכות להיות "הנדבכים הראשונים" של חוויות רעות, כי קשה לפתח לבד ובאופן מיידי מסקנות או דרכי התמודדות (כשעסוקים עדיין בעיבוד החוויה), כך שעשוי להיווצר בעצם דפוס התנהגות של קורבן, וזה אפילו עוד יותר טראומטי.
טוב שאת מדברת על זה. כשמספרים זה עוזר לארגן את הדברים, ולעבד שוב את התהליך.
ייתכן שחלק מה"מבוגרים הנורמטיבים" גם לא שכחו. אחרי שנים,אני בטוחה שגם הם התחילו להבין באמת מה עשו, ומתכווצים בכל פעם מחדש כשהם חושבים על זה. מה דעתך?
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'תגובה'
תגובה
18/08/2010 | 05:57
38
25
אני חושבת שהם שכחו או חושבים שזה זניח. אלא אם כן הם זוכרים אותי כמה מכמה שנים אח"כ. אני לא בקשר איתם.
בגיל בי"ס יסודי לא הגבתי "רגשית" / חיצונית ישירות על אירועים כאלה כפי שאני מגיבה כיום (לטוב ולרע), ולא בגלל שהסתרתי. (היו אירועים שהגבתי חריפות אליהם בהתפרצות, אבל למיטב ידיעתי אף לא אחד מהם היה התעללות של ילדים כלפי.)

השנים של המחשבות הספציפיות האלה היו בעיקר מתחילת הבגרות הצעירה לדעתי.
למרות שחשבתי שאני מפגרת במשך שנים. (אני לא. אבל גם על המחשבה הזו לא סיפרתי בילדות, ולכן לא יכלו להסביר לי.)
(לפעמים המנעות מכוונת של ההורים מאיבחון, תיוג וטיפול (למרות שהסביבה מבחינה בשוני) יכולה מאוד להזיק.)


הבנתי בעצמי (לאחר הרבה שנים, לאחרונה,) שיש לי אישיות של קורבן, אבל גם שזו לא אשמתי שנפלתי שוב ושוב,
אלא אשמתם הבלעדית של האנשים שמנצלים את התמימות / החולשה.


אני לא יכולה לעשות הרבה בנושא מלבד להסביר, ללמוד גם אקטיבית מניסיון / דפוסים, (למרות שלרוע במזל אני לא ממש מאורגנת, ואין לי זיכרון פנומנלי,) לנסות להכליל (ולהיזהר על סמך זאת) ולהבין. (לעיתים כך נוצרת הכללת יתר וחשדנות, דווקא כתוצאה מחוסר הכללה "טבעית" וחוסר הבנה חברתית ותמימות.) זה כלי הרבה יותר גס מאינטואיציה חברתית, אבל מבחינה מסויימת זה תחליף, ואין לי ברירה אחרת. זה עדיף לי מלא להכליל בכלל.

למרות השימוש האקטיבי בחשיבה לצורך הבנת דברים הנראים טריוויאלים לרוב האנשים, עדיין קל לצחוק עלי או לרמות אותי, לדוגמא אם מספרים לי (כאמת) משהו שיתכן לוגית אך לא סביר, ועדיין אני לא מזהה לרוב בדיחות ונוטה מאוד להבין דברים באופן מילולי, למרות נטייה ויכולת לחשיבה אבסטרקטית ושימוש בביטויים ובהומור.

למרות זאת, לפעמים לדעתי אני אפילו מבינה מצבים מאוד ספציפיים יותר מאחרים כך, ולפעמים לעומק, בין השאר דווקא בגלל הניסיון הנדיר, חוש הצדק והחקר העצמי האינטנסיבי שלי והשאיפה להבין.


ונכון, לספר עזר לי מאוד - לארגן, לשפר יכולות ניסוח, ואפילו בבגרותי התחלתי לאט לאט להסביר דברים לאימי (באופן פרדוקסאלי לאחר שהסברתי לאחרים) והיא הסבירה וסיפרה  לי דברים אחרים, וזה עזר לי להבין דברים שלא הבנתי עד אז מבחינת ה"היסטוריה" שלי והיחס כלפי, להבין יותר את עצמי, ועזר לי במיוחד בזה שהיחס כלפי השתנה מאוד לטובה. כרגע אמא שלי מכבדת אותי כאדם.

נכון שכעסתי מאוד בהתחלה והוכיתי בהלם, ולפעמים אפילו "רבנו", אבל הערכתי וכיבדתי אותה על שסיפרה לי את האמת גם כשהיא היתה מאוד קשה, והקשיבה לי גם כשאמרתי דברים מאוד קשים וכשהתפרצתי, ובכל מקרה זה היה לפני שנים, היא לא יכולה לשנות מה שקרה, וסלחתי לה מאז. במקרה שלנו זה רק שיפר את המצב מאוד (אני לא מבטיחה שכך זה יהיה במקרים אחרים, כל אחד הוא אינדיבידואל, ובנוסף הייתי מבוגרת כבר,) וזו כמובן לא היתה שיחה אחת אלא לאט לאט לאורך שנים.

מבחינה מסויימת אני מרגישה ש"חינכתי" אותה, (לא בכפייה, רק דברים טובים ובסיסיים - פיתוח הבנה וכו' - בעצם טפטפתי לה לאט לאט את נקודת המבט / ההסבר שלי לגבי העבר ולגבי סיטואציות יומיומיות,) ואת עצמי, כפי שהיא מעולם לא יכלה לחנך אותי. מבחינה מסויימת אני מרגישה שתיקנתי משהו.

אמא שלי אמרה שהיא מאוד שמחה ומודה לי שסיפרתי לה ועל זה שהיא הבינה יותר ועם הזמן, גם על כך שהיחסים השתפרו, ושסלחתי לה, אבל גם שהיא מאוד עצובה. היא אמרה שאני מדהימה ושזה נס ששרדתי את כל זה ושזה אומר שאני חזקה. (במקור זה היה יותר מפורט והיתה לי תגובה בנושא, אבל זה לא לעניין לכתוב את זה כעת)


עיסוק יתר בנושא ריגשי או עם הרבה אינפורציה לא צפוייה חדשה עלול בקלות להכניס לדיכאון / הצפה, אבל לדעתי כרגע התועלת עולה על הנזק. לפעמים עיסוק יתר בניתוח דווקא מרגיע, וכאמור יש לזה תועלת. לפעמים אפילו אחרי הצפה רגשית יש הקלה אבל לדעתי את זה ראיתי רק בבגרות.

למדתי על עצמי ולאט לאט גם אחרים ע"י זה שחקרתי את עצמי ואת הנושאים הרלוונטיים פחות או יותר לפורום הזה במשך שנים (באופן בלתי תלוי) :)


שני ספרים השפיעו מאוד עלי ישירות ובעקיפין, אחד שקראתי ואחד שאמא שלי קראה (ואח"כ גם אני).
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'איזה ספרים?'
איזה ספרים?
18/08/2010 | 08:26
36
24
אקרא עוד כמה פעמים את הודעתך כדי לעבד אותה ואז אולי אוכל גם להגיב עליה.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'זו היתה הודעה בעייתית, אני יודעת.'
זו היתה הודעה בעייתית, אני יודעת.
18/08/2010 | 08:32
35
24
לגבי הספרים.

אף אחד בשום מקום
לאכול ארטישוק
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'לא בעייתית חלילה '
לא בעייתית חלילה
18/08/2010 | 08:40
20
רק עמוסה בתוכן ובעוצמות.

תודה על שמות הספרים.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'לא בעייתית. בהחלט עוצמתית'
לא בעייתית. בהחלט עוצמתית
18/08/2010 | 12:06
33
16
התהליך כולו פשוט מעורר התפעלות! ועשית את זה לגמרי לבד?!
לספר שוב ושוב, לארגן, לעבד, לצמוח מזה ואפילו לסלוח. תהליך שנעשה בתוכך, ותוך שיתוף אנשים אחרים, כשהשיא הוא לשתף את אמא שלך בכל זה, ובעצם לאפשר לה להכיר אותך כמו שמעולם לא הכירה, ויותר מזה - לימדת אותה להכיל אותך.

עם לא הרבה כלים שהיו לך - את לימדת את עצמך, אח"כ אותה, ובסופו של דבר סלחת.
זוהי גדלות נפש לאמיתה.
את מדהימה!!



לגבי הכתיבה, היא מאוד תמציתית וכל משפט מתאר מהלכים מאוד עוצמתיים, ולכן לא קלה לעיכול (אבל ממש לא בעייתית)
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'תגובה'
תגובה
18/08/2010 | 13:22
32
16
כמו שכתבתי, זה לא היה לגמרי לבד. לדוגמא מאוד אהבתי לקרוא על רפואה (ומדעים) בילדות ובנעורים. מאוחר יותר הזדמן לידי הספר אף אחד בשום מקום (אני לא זוכרת איך) ונהייתי מרותקת אליו. למיטב זכרוני שנים אח"כ דיברתי עם אנשים ולמדתי מעצמי וגם מהם.

ד"א באמת אמרתי לאמא שלי שעשיתי לה את מה שהיא היתה צריכה לעשות עבורי, רק מהצד השני :) כמו שאתם מנסים ללמד ילד להבין את הסיטואציה הספציפית מהצד שלכם. את נקודת המבט והסיבות. אבל אני עשיתי עבודה כפולה כך, לדעתי, ואף יותר. (כי יש לי בעיה בתחום.)

נראה לי שזה כבר עזר, לא רק לי, אלא גם לאחרים. זה היה חסר לי בזמנו, ההבנה הזו. שוב ושוב נענשתי על "כלום" (לא הבנתי למה) באופן שלא יכולתי לצפות, או על דברים שלא עשיתי בכוונה או במודע, או שלא יכולתי לעשות אחרת.


מבחינה מסויימת אני מארגנת כפייתית - מתוך צורך נואש בארגון (סדר, שליטה, וודאות). אני נלחמת בצורה מסויימת גם על הסדר הפנימי שלי. אני יכולה לשנות דיעות כמו גרביים בלי כוונה, להגיד דבר אחד ולטעות, או להתכוון לההיפך... אני גם חושבת כרגע שמה שעשיתי היה מערער (שינוי גדול / הלם) ומייצב (ארגון ותרומה לשיפור המצב) כאחד.


כפי שאפשר להבין, זה לא שאני מרגישה בסדר עם עצמי כעת - וגם חבל לי על מה שיכולתי להיות ולא אוכל. אולי תמיד יהיה לי חבל. לא חבל לי בגלל איך שנולדתי. חבל לי בגלל מה שהפסדתי עם השנים הקשות. (לא בגלל התהליך שתיארתי, אלא בגלל העבר הקשה עצמו.)

הייתה אמורה להיות לי הזדמנות, פוטנציאל גבוה, אך היא פוספסה, בעיקר בגלל הסביבה. מאוחר מידי בשביל לממש את כל מה שיכלתי תיאורטית אז, ואני גם נושאת צלקות. כרגע אני מרגישה בורה ובעלת זיכרון לוקה.

אני יודעת שאי אפשר לשנות את העבר ואין טעם להצטער, אבל אני מצטערת על האובדן בכ"ז. (מבחינה מסויימת זה חלק מהנזק שדיברתי עליו - האובדן (האובייקטיבי או הסובייקטיבי - בכל מקרה אני חשה כך)  והגישה שלי אליו. וכן, אני רואה שזה נראה "רקורסיבי" מבחינה מסויימת. אבל זה מה שקורה כשאדם עוסק בעצמו. אולי אי פעם אני אפתור את זה טוב יותר.) אבל יש לי תקווה לשם שינוי. אני משלימה את ההשכלה הבסיסית שלי כעת לאט לאט.

אחרי הכל, העבר הוא חלק ממני. למדתי ממנו. השתניתי (עם או ללא קשר) לטוב ולרע.
ועדיין, חלק ממני לעולם לא ישתנה (או - כך אני מקווה)


לצערי הכתיבה שלי לא תמציתית כרגע, לדעתי, להיפך. קוקטייל פארטי טולק - הרבה מלל ומעט אינפורמציה. (שטחיות.) משום מה קשה לי לכתוב בעברית (יותר מבאנגלית) למרות אני לא דוברת אנגלית. להקליד קל יותר מאשר לדבר על זה. לקרוא קל לי הרבה יותר מאשר לשמוע.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'הערה'
הערה
18/08/2010 | 15:35
2
16
אני יודעת שקשיי הארגון ושינויי הדיעה הבלתי מכוונים שנובעים מכך, אינם מאוד אופיינים.
סביר שזה קשור חלקית לעבר, אבל נראה לי שנולדתי חלקית גם עם זה.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'ממה שאני יודעת, קשיי ארגון הם דווקא אופיניים'
ממה שאני יודעת, קשיי ארגון הם דווקא אופיניים
19/08/2010 | 11:40
1
16
זה עולה במסגרת ההדרכות שאני מקבלת לטובת הטיפול בבני: שהצורך שהדברים יהיו מאורגנים קיים,אבל תהליך הארגון הוא מאוד קשה.
על מנת לארגן צריך לראות את התוצאה הסופית, להגדיר את הפעולות הדרושות על מנת להגיע לתוצאה, להחליט מה לעשות קודם ומה אח"כ.
אם תהליך הארגון הוא מורכב ובנוי מכמה שלבים, אז בכל פעם שעוברים שלב, הדברים נראים קצת אחרת וצריך בעצם להתחיל לארגן מחדש בכל שלב ושלב. זה לא קל.
אין לי מושג לגבי שינויי הדיעה (אם אופייניים או לא) אבל נראה לי הגיוני שאם בשלבים שונים בתהליך הארגון מתקבלת "תמונה" אחרת, הדיעה יכולה להשתנות בהתאם.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'הערה'
הערה
19/08/2010 | 12:25
15
לגבי שינויי דיעה התכוונתי (מלבד להיותי תמימה ולכן משתכנעת בקלות) בעיקר לעובדה שאני יכולה לכתוב משפט, להאמין שהוא נכון, ולאחר זמן, (לעיתים קצר,) לכתוב משפט הסותר אותו ולהאמין שהוא נכון, (יכולה להיות כמובן מערכת המורכבת מיותר משני משפטים, אבל פישטתי את זה כדי להבהיר,) וגם לקושי שלי להחליט / לבחור.

עדיין, לו הייתי רואה את שני המשפטים הסותרים יחד, (לפחות אם היה מדובר רק בשני משפטים, וסביר שגם אם יותר, אם זה היה מספר סביר,) הייתי מגלה את הסתירה. אני דווקא מאוד אוהבת לוגיקה בסיסית, וטובה בזה! (וכן, אני יודעת שרמת ההשכלה שלי לא אחידה. מה לעשות, למיטב ידיעתי עדיין יש לי רק 10 שנות לימוד מוכרות.)

(ד"א אני עדיין לא יכולה להסביר למה אני סותרת את עצמי כ"כ הרבה אם אני אוהבת לוגיקה בסיסית וטובה בזה.)

אל תביני אותי לא נכון, אני דווקא נוטה להיות מאוד מאוד מאוד עקשנית! לגבי מה שחשוב לי. (זה ד"א גורם צרות כשאני ואבי מתווכחים בגלל שהוא אותו הדבר מבחינה זו, רק שלא מודע לזה )


מה שכתבת נשמע מאוד נכון. אני רואה את עצמי ככאוטית מאורגנת כפייתית. אבל יש משהו נוסף / עידון של מה שתיארת. לדוגמה, אם אני רוצה להוסיף מידע באמצע תהליך הכתיבה, הכל מתבלגן וצריך לסדר את זה כל פעם מחדש. בנוסף, ברור לי שאם היה לי זיכרון פנומנלי, זה היה עוזר לי להפסיק לסתור את עצמי לפחות, אם רק יכולתי חושבת על כל משפט שאמרתי או כתבתי בחיים ומנסה לחשוב איך דברים מסתדרים ביניהם ומה נכון. זה היה עוזר לי גם לגבש דעה ברורה יותר וקבועה לדעתי.


אני גם אוהבת לרשום לי הרבה רשימות על המחשב, לארגן כל פרט ופרט. לוודא, לתקן ולשפר. לדוגמא תכנון בפרוטרוט ולאורך הרבה מאוד זמן של משימות לביצוע. הביצוע עצמו בדר"כ מושקע ומצליח פחות (שניים מהקטבים שלי, לדעתי. ארגון וכאוטיות, מאפייני הפרעת קשב וריכוז לעומת נושאי הפורום )
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'עברתי תהליכים די דומים לשלך.'
עברתי תהליכים די דומים לשלך.
18/08/2010 | 23:49
13
מה שהכי עזר - זה עצם העובדה שהבן שלי אובחן. אחרי זה כבר למדתי גם על עצמי וגם על שאר המשפחה..
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'תודה'
תודה
19/08/2010 | 02:37
26
11
את כותבת שאת מרגישה בורה, אבל עושה רושם שאת רחוקה מזה. הכתיבה שלך רהוטה, הפסקאות מאורגנות יפה ובטח שלא הייתי מעלה על דעתי שאת משלימה השכלה בסיסית.
זה לא היה שיטחי בכלל.
היתה מבחינתי הרבה אינפורמציה: על אופן ההסבר הדרוש לילד. הצורך לעבד יחד ורצוי בסמוך לאירוע. על עיבוד מאוחר, דפוסי התנהגות, ביטחון עצמי, יכולת להתמודד וכלים להיתמודדות.
אומנם לא ניכנסת לעומקו של כל דבר ודבר, ועדיין, קיבלתי ממך הרבה זויות חדשות וחומר למחשבה לגבי בני בן ה-4 והצורך להעניק לו את הכלים המתאימים בזמן המתאים על מנת שלא יצטרך להתמודד עם דברים בדיעבד, אלא יבין וגם ידע כיצד להגיב באותו הרגע.
והעיקר, על השלכות של חוסר מודעות וחוסר של כלים להתמודדות בזמן אמת, ואף על פי כן, האמונה כי הוא יהיה מסוגל יום אחד לזהות נק' מבט של מישהו אחר ואת סיבותיו, על מנת שיוכל לפעול בהתאם (ואם אני מאמינה, אז כבר יש סיכוי גבוה יותר שזה גם יקרה בסופו של דבר)
גרמת לי לחשוב ולהסתכל על דברים קצת אחרת, ועל זה תודה לך
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'תגובה'
תגובה
19/08/2010 | 10:56
25
8
לדעתי לא סביר שהייתי יכולה לעבד את כל זה רגשית בילדות. (שכלית זה משהו אחר.) אני לא יודעת לגבי אחרים.

הבעיה כאן היא שכשאני מוצפת זכרונות, לדוגמה, כל הרגשות ש"אמורים" היו להיות לי אז, מציפים אותי בעוצמה בבת אחת. אני לא רואה פתרון לבעיה הזו בילדות, ובכלל לא בטוח שכל / רוב האנשים מהספקרום (או א"א) יפתחו בעיה דומה בבגרות.

עדיין, ברור לי כעת שסבלתי גם בילדות, או לפחות בנעורים,
אבל קשה לי להסביר למה אני מתכוונת כאן, או אפילו לזכור במדוייק, בעיקר אחרי כ"כ הרבה שנים.


השכלה בסיסית = השכלה תיכונית ו / או בגרויות במקרה זה. אני עושה בגרויות כעת לאט לאט. (יש לי כבר בגרויות אקסטרניות מועטות מאוד ובציונים "בכלל לא משהו" עדיין, (זה לא הפרפקציוניזם הרגיל שלי... זה באמת ) ואני כרגע מבררת אקטיבית לגבי השלמת השכלה תיכונית או הכרה בכזו, ולאחר מכן בכל אופן ארצה להשלים לבגרות מלאה.)

עוד לגבי "בורה" - פעם קראו לי אנציקלופדיה מהלכת... הכל אבד, מבחינתי. אין לי ידע כללי סביר אפילו.


ניסיתי כתוב ברהיטות - זה קשה. לגבי שטחיות / אינפורמציה - דווקא ניסיתי להזהר מהיסחפות יתר לפרטים שנחשבים שוליים, שאני נוטה אליה. (וגם ניסיתי לשמור על הפרטיות שלי.) גם מי שנסחף לפרטים וכבייכול כותב לעומק, יכולה להיות לו כתיבה שטחית מאוד (לדוגמה מבחינת הרעיון העיקרי, או ההקשרים, או ההבעה של רעיונות בצורה רהוטה או כמות התוכן הכללית).
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'האם שרלת טיפול מקצועי?'
האם שרלת טיפול מקצועי?
19/08/2010 | 11:02
24
10
זה עוזר לעבד את ההצפות ואת הרגשות של אז ושל היום.
ואת כן נראית לי פרפקציוניסטית . הניחוש  שלי שהציונים שלך זה יותר מ'לא משהו'.
ושוב - את לא שטחית, לא נסחפת, הפרטים הם לא שוליים וכתוב ממש ברהיטות.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'שרלת = שקלת'
שרלת = שקלת
19/08/2010 | 11:03
6
לצפיה ב-'אני פרפקציוניסטית '
אני פרפקציוניסטית
19/08/2010 | 11:10
22
17
אבל הציונים שלי הם באמת לא משהו.
אני לומדת בשלב זה רק מספרים ואני נחשבת לקויית למידה אבל לא במשרד החינוך...

נכוויתי מטיפולים.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'ד"א'
ד"א
19/08/2010 | 11:22
9
14
אני גאה בעצמי על זה שלא הגשתי מבחנים ריקים, לדוגמה, למרות הכל
(פרפקציוניזם / הצפה כבר אמרנו? )
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-' קשים הם חיי פרפקציוניסט.'
קשים הם חיי פרפקציוניסט.
19/08/2010 | 12:02
8
14
האם בעקבות ההבנה מה את ומי את , הפרפקציוניזם ירד קצת?
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'לא תמיד יש קשר...'
לא תמיד יש קשר...
19/08/2010 | 12:23
6
לצפיה ב-'זה לא חדש לי... רק לא כתבתי כאן עד לאחרונה.'
זה לא חדש לי... רק לא כתבתי כאן עד לאחרונה.
19/08/2010 | 13:18
6
18
וריגורוזית צודקת
אבל אני עובדת בעצמי על הפרפקציוניזם, הצפה (ככל האפשר), וחרדת הבחינות.
(חייבת להגיש מבחן! (פרפקציוניזם נגד פרפקציוניזם? ) חייבת לנסות לסיים אותו. אסור לעזוב באמצע (אלא אם...). תרגול מהספר. תרגול מבחנים לדוגמה גם על זמן. לנסות למנוע היתקעות על שאלה מסויימת הרבה זמן.

לגבי תנאי המבחן - אין לי מה לעשות מלבד לנסות להתגבר על זה ולהתרכז במבחן (אך כפי שנכתב, אסור להתקע על שאלות בודדות ואסור לעזוב "אלא אם". (הפסקה לא תעזור לי לדעתי)))

כל הזמן המשגיחים שאלו אותי במבחנים אם אני בטוחה שאין לי הקלות - עניתי שאין - לא ביצעתי את הפרוצדורה במשרד החינוך.


ו-אני לא לבד בכל זה, עוזרים לי (לא בלימוד / טיפול, אבל בכ"ז, יש השפעות חיוביות בתחומים אלו)
גם אם ממש לא אנשי מקצוע או מורים


הערה - העיצות הנ"ל טובות רק לי! ואולי לאנשים שמרגישים בנוח לנסות את זה בעצמם. (אני בקלות יכולה לדמיין אנשים שנשברים מזה. זה היה יכול לקרות לי בשלב אחר בחיים.)
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'אני בטוחה שיש עוד אנשים'
אני בטוחה שיש עוד אנשים
19/08/2010 | 14:32
6
שהעצות האלה עוזרות להן . העיקר - שכל אחד חייב להכיר את עצמו.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'למה את לא עושה את הפרוצדורה לקבלת הקלות?'
למה את לא עושה את הפרוצדורה לקבלת הקלות?
19/08/2010 | 17:35
4
7
לא צריך אבחון בספקטרום, רק אבחון של לקות למידה, בעיות קשב וריכוז וכו'. הרבה אנשים עושים את זה ואח"כ זה לא נשאר כסטיגמה ולא כתוב בקורות חיים. רק הציונים מופיעים. יש הרבה דברים שיכולים להקל: תוספת זמן, מבחן בע"פ, הקראת השאלון, שכתוב וכו'.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'עשיתי אבחון לקויות למידה בבגרותי'
עשיתי אבחון לקויות למידה בבגרותי
19/08/2010 | 18:00
3
10
מטעם האוניברסיטה הפתוחה (בכוונה משולב - על מנת לבדוק מה מגורם אורגאני ומה לא, לא הכל נבדק לעומק, אבל מספיק בשביל האו"פ להכיר בי כלקויית למידה באופן כללי,) אבל עוד ~חודשיים פג תוקפו כללית. (עבור האו"פ אני לקויית למידה גם אח"כ לדעתי.)

משרד החינוך לא היה מקבל את זה לדעתי שכן אני אקסטרנית ובזמן התיכון נפלתי בין הכסאות (הובטחו לי התאמות באיזשהו שלב, בגיל 14-15~ אך מעולם לא קיבלתי אותן - אף אחד לא הזיז עניינים. קודם לכן בילדות ההורים התעקשו נגד אבחון) אפילו אם יקבל, עוד ~חודשיים תפוג תוקף ההתאמה התיאורטית.

גם לא מתואר סוג ליקוי הלמידה - (מתוארים קשיים שונים שלא מתאימים לדיס-ים הידועים הנפוצים ) ואפילו המאבחנת של ליקויי הלמידה לא יכלה לכתוב מה זה. אבל כמו בגיל 14-15 ברור למאבחנת שאני לקויית למידה. ברור שיש עוד עניינים.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'אז תעשי אבחון חדש אולי דרך קופת חולים.'
אז תעשי אבחון חדש אולי דרך קופת חולים.
19/08/2010 | 23:24
8
לצפיה ב-'הבן שלי עשה בגרויות אקסטרניות'
הבן שלי עשה בגרויות אקסטרניות
20/08/2010 | 16:52
1
8
(ואני מכירה מצויין את המצב 'נפילה בין הכיסאות' ). הוא עשה איבחון פסיכודידקטי בגיל 18 (כי הקודם התיישן) וזה תקף למשרד החינוך ל 6 שנים.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'"חייבת" להוסיף (סורי...)'
"חייבת" להוסיף (סורי...)
20/08/2010 | 19:49
14
ההערות כאן כלליות, אינן מדוייקות, ונועדו לתת חומר למחשבה ולבדיקה. הנושא נראה לי חשוב מכדי לא להעיר עליו כאן.


החוקים של משרד החינוך לגבי תלמידים שהוכרו כתלמידי בי"ס חנ"מ ואולי נוספים (ההגדרה המדוייקת צריכה להיבדק, אני לא יודעת מי נחשב תלמיד חנ"מ לצורך זה,) שונים מלתלמידים רגילים. אמורות להיות להם גם התאמות אוטומטיות בנוסף למבוקשות - לדוגמה 50% תוספת זמן  - אני לא בטוחה לכמה זמן - אבל חייבים לבדוק את זה, ובכל מקרה אל תניחו שהכל באמת עובד אוטומטית בארץ הזו. וודאו שהילד יקבל את כל התאמות הנדרשות שהוא זכאי להם (אוטומטית ויחידנית) ושהכל "עובד". אל תניחו שאחרים יעשו את זה. (אל תפילו ילדים בין הכיסאות ע"י חוסר מעש.)


לגבי תלמידים בכיתות רגילות (למשל לקויי למידה שלא משוייכים לבי"ס חינוך מיוחד או לכתה מיוחדת, אבל כאמור אני לא יודעת את ההגדרות,) שקיבלו התאמות בבגרות בגיל ביה"ס, ההתאמות מבי"ס אמורות להיות תקיפות עד גיל 25. אני לא יודעת אם זה מותנה בסטטוס התלמיד (סיים 12 ש"ל / אקסטרני / היה בכתה אחרת וכו,) - שווה לבדוק. למיטב ידיעתי, הם אמורים להיות מסוגלים לחדש התאמות לתוקף 5 שנים מזמן האבחון - אני לא יודעת את הפרוצדורה. (תוקף: המאוחר מבין 5 שנים אחרי האבחון וגיל 25 למיטב ידיעתי)

לנבחנים בוגרים שלא קיבלו התאמות בעבר, ואינם שייכים רשמית לחינוך המיוחד לפחות, (...יש כאן כאלה.) צריך להגיש אבחון ולעבור וועדת חריגים. האבחון תקף עד 5 שנים למיטב ידיעתי. בהנחה שהוא מתקבל בכלל... הבנתי שזה חריג.


אם אתם הורים, הזהרו שהילד לא יגיע למצב שלי מבחינה זו, גם כי זה בעייתי לקבל התאמות אם לא הוגש והוכר אבחון קודם בגיל ביה"ס. (ממש עדיף לפחות עד כיתה י' מבחינת נהלי ההתאמות לדעתי, וכמובן - דעתי האישית - בהקדם האפשרי. אל תדחו אבחונים וסיוע לילד, כתה י' זה ממש מאוחר מידי, אתם עלולים להרוס לו את החיים כך, וממש לא רק לגבי בגרויות ומבחנים אחרים.)


כל זה לא מדוייק ומלבד הדיעות שמתוארות, רק מזיכרון, אז - תבדקו.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'גם טיפול תלוי במצב.'
גם טיפול תלוי במצב.
19/08/2010 | 12:00
10
9
אני מניחה שברגע שאת יודעת מה המצב שלך, את יכולה גם למצוא טיפול נכון.
ברור שהכל אינדיוידואלי. לי משל זה עזר , בעיקר כדי להשלים עם העבר  .
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'נכון. וגם במטפל'
נכון. וגם במטפל
19/08/2010 | 12:22
9
8
ייתכן שהכוויות מהטיפולים הן בעצם כוויות ממטפלים.

באתי אינקוגניטו -  את לומדת רק מספרים, ואני מניחה שגם ממורים נכווית. זה יכול להיות מאוד נח, וזו גם סוג של מגננה. כך את קובעת את הקצב, ואף אחד לא יכול לפגוע בך.
רק עם מטפל או מורה נכון, דברים יכולים יכולים להיראות אחרת לגמרי. מישהו אחר שעושה את עבודת הארגון למענך, ואת חווה פחות הצפה.
זה דורש ממך לתת אמון, ואני מניחה שזה בעייתי.



אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'תגובה'
תגובה
19/08/2010 | 12:48
6
9
גם ממורים נכוויתי, נכון. והרבה. אבל!

אני רוצה לנסות ללמוד חיבור ומתמטיקה ממורה.
למדתי גם עוד קצת "דחיית סיפוקים" וישיבה בכתה גם בפרוייקט של CISCO


אין לי מושג איך כותבים דרך / הוכחה מתמטית בצורה פורמלית. (תיאורטית אמורות להיות לי יכולות מאוד טובות במתמטיקה ובשפה. בשלב זה הכל נשאר תיאורטי לחלוטין ) אני גם רוצה ללמוד מתמטיקה מהבסיס, במסודר לשם שינוי, במקום דרך מעיין אינטואיציה מתמטית.

(ולא, אני ממש לא מחשבון אנושי, רחוק מכך. יש לי אפילו שגיאות חישוב טפשיות. יש לי מעין אינטואיציה מתמטית (לא חברתית) טובה מאוד. לדעתי, בשביל לדעת איך כותבים במסודר, ולצמצם שגיאות חישוב טפשיות, אני חייבת לשם שינוי ללמוד כמו שאחרים למדו... ו"ללמוד ללמוד")


אין לי מושג איך כותבים חיבור.


אני חוששת שספר לא יכול ללמד אותי את כל זה בצורה יעילה. השאלה היא אם אני בכלל יכולה ללמוד (באמת) אצל מורה. זה הבסיס. עם השאר אני יכולה (ואפילו עדיף לי, לדעתי,) להתמודד לבד. מורה לא יכול לסייע משאר הבחינות בשלב זה, לדעתי.

(למרות אם אירשם להשלמת השכלה תיכונית, (במקום לקבל הכרה על לימודים חלקיים מכל מיני סוגים, אם זה אפשרי בכלל,) "אוכרח" ללמוד חומר מאוד בסיסי בכיתה במספר מקצועות בכל מקרה.)
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'מכונים זה יקר ולא יחידני / בכיתות קטנות'
מכונים זה יקר ולא יחידני / בכיתות קטנות
19/08/2010 | 12:54
5
8
(שוקלת בכ"ז את הנ"ל)

ומורים טובים ללימוד "מההתחלה" קשה למצוא, ואולי זה אף יותר יקר.
בנוסף, צריך מורה שיכול לסבול אותי ושאני יכולה לסבול אותו


ד"א בפרוייקט של CISCO היינו מאוד מעט (בקושי אושרה לנו קבוצה כך - התחלנו בערך 12-13, סיימנו בערך 7 את הקורס האחרון,) אבל בכ"ז היה קצת "בלגן" חלק מהזמן, "בגללי" (בלי כוונה.) (מהציונים של 3 הקורסים המאוד בסיסיים שעשיתי אפילו אני מרוצה אבל הכרה עליהם להשכלה תיכונית נראה לי שלא אקבל.)
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'מכון לעומת שיעור פרטי'
מכון לעומת שיעור פרטי
19/08/2010 | 14:21
4
7
בלימודי מתמטיקה, הייתרון של מכון לדעתי הוא אופן הלימוד. בגלל שקורס כזה הוא מאוד מומקד מטרה (לעבור את המבחן), הם מלמדים באופן מאוד שיטתי.
אם יש תרגיל מסוג X צריך לעשות 1, 2, 3... אם יש תרגיל מסוג Y צריך לעשות 0, 1, 2, 3 וכו'
מסבירים שהוכחה בונים לפי תבנית מסויימת המכילה מס' שלבים, עוברים על שלד בסיסי של הוכחה, מדגימים ע"פ היצמדות לתבנית שניתנה בהתחלה.
למרות שזה קבוצתי, ייתכן שזה יתאים לך כי זה מאוד מובנה, מארגן יפה את החומר, ומאפשר השלמת בגרות.
(לפני 15 שנים עשיתי השלמה במתמטיקה דרך אנקורי. חסרה לי בגרות אחת לא בגלל שלא ידעתי אלא בגלל בעיות התנהגות בביה"ס)

בחיבור לעומת זאת התיאוריה לא רבה. דווקא בזה נראה לי שמורה פרטי יכול לתרום יותר מאשר מכון. (אבל בעצם מה אני מבינה בחיבור... לרוב נכשלתי בזה)

את עובדת בתחום תקשורת?


אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-' גם הבן שלי למד כך'
גם הבן שלי למד כך
19/08/2010 | 14:35
10
בתיכון שלו (חינוך מיוחד). הכל היה מובנה , כולל חיבור . ואכן זה היה ממוקד מטרה - לעבור את המבחן.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'תגובה'
תגובה
19/08/2010 | 14:54
2
9
אני לא עובדת בתחום התקשורת או בכלל, אבל לא מצטערת שלקחתי את הקורסים. יש לי גם CCENT ואני אוהבת את זה שיש לי תעודות ראשונות ושלקחתי יוזמה (אני לא זוכרת הרבה מהחומר אבל אוכל לשחזר מהר ובקלות.)

קראתי מודעה בעיתון על פרוייקט לצעירות בעצם חסרות רקע ותפסתי יוזמה! ביררתי, אירגנתי את הכסף שלי ונבחנתי. לא סיפרתי לאף אחד בדיוק מה אני מנסה לעשות עד שהתקבלתי ללימודים (זה היה לא סביר שאתקבל) אני לא בטוחה שהם רואים אותי כרגע כהצלחה אפילו, כי אני לא עובדת. (התכוונתי לעבוד.) אבל לא עפתי מהפרוייקט כל זמן שהוא רץ, וקיבלתי ציונים מעולים

בעצם מלבד בעייה לוגיסטית חריפה, (שפגעה בי,) הקורס נתן לי הרבה מאוד. אם אני זוכרת נכון, בגללו אני לומדת לבגרויות בכלל. ראיתי שאני באמת יכולה ללמוד ולהצליח, קיבלתי מוטיבציה ומבחינה מסויימת למדתי בעצם להכין ש.ב.!


כמה עולה מכון למתמטיקה? מה המדיניות שלהם לגבי קשיים? (גם לא לימודיים)
כמה שיעורים צריך בשביל ללמוד לכתוב חיבור?
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'א"סים ואסטרטגיות למידה'
א"סים ואסטרטגיות למידה
19/08/2010 | 15:02
1
8
זה נושא חשוב, שראוי לשירשור משל עצמו
אם את רוצה, מזמינה אותך לפתוח שירשור כזה
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'אני לא חושבת שזה שווה שרשור, זה אינדיבידואלי.'
אני לא חושבת שזה שווה שרשור, זה אינדיבידואלי.
19/08/2010 | 17:44
10
בפרוייקט של CISCO (שלמיטב ידיעתי לא נועד עקרונית ללקויי למידה / א"א / אנשי ספקטרום / היפראקטיבים, אלא לאוכלוסיות מוחלשות, אבל כפי שהבנתי הותאם להשתתפות שלי אחרי שהתקבלתי מבחינת הבנה / עזרה,)
לא השתמשתי באסטרטגיות למידה :) אבל המורה דרש ש.ב. השתתפות בכיתה נוכחות ומבחנים.

זה לימד אותי לעשות דברים שאני לא רוצה כדי להשיג דברים שאני רוצה. (דחיית סיפוקים. בנוסף הציונים שלי "רמזו" שאני מסוגלת להצליח - חוויה מתקנת.) המורה חיזק לנו את היכולת להאמין בעצמינו. המבחנים של סיסקו היו מדורגים.
נראה לי שהמורה השתמש באפקט פיגמליון, אבל המודעות לזה לא שינתה באמת כי... זה היה נכון!


עשינו מבחנים לדוגמה מסוגים שונים על זמן, יותר ויותר מהר אם אני זוכרת נכון, (עד למגבלת הזמן האמיתית של CCENT) ועבודות. הרבה עבודות. המטלה הממוחשבת הראשונה היתה על חומר פתוח בפעם הראשונה, להתרשמות, ולמיטב זכרוני על חומר סגור בשניה.

אהבתי את המטלות האמריקאיות ואת היות המבחנים אמריקאיים. משום מה תמיד חשבתי שאקבל ציון נמוך משקיבלתי.


לפעמים ביקשתי מהמורה שיאיית לי מילים שלא "שמעתי" (קשה לי לזהות מילים) והוא שיתף פעולה או חזר עליהם. (איות יותר יעיל הרבה פעמים עבורי, לפחות במילים קצרות אך נראה לי שגם בארוכות.)

יחד איתי הוא ניסה לווסת את כמות השאלות שאני שואלת ולא להתפרץ עלי אם אני מפריעה בלי כוונה. מעיין איזון עדין של כבוד לאחר (גם כלפי!), איפשור למידה והתחשבות (גם בי!).

בהתחלה הוא אסר עלי לשאול שאלות לפרטי פרטים, מעבר לרמת החומר, ולחזור שוב ושוב על שאלות שחשובות לי אם לא עונים או לא נותנים לי תשובה טובה, ניסיתי להתאפק אבל בסוף התפרצתי. אם אני זוכרת נכון זה התחיל מזה שאני לא אמרתי כלום והתאפקתי לא להתפרץ ואז התפרצתי. בסוף דיברנו על זה ויכולתי לשאול שאלות אבל הצלחתי להתחשב. (היה גם משוב בהסכמה של תשובות אסרטיביות אך מכבדות של המורה אם חרגתי "יותר מידי".)

בהתחלה היה לי מאוד קשה לא להתפרץ אבל איכשהו אני והמורה הראשי הסתגלנו זה לזה עם הזמן. (היה לו נסיון קודם עם לקויות למידה לא אקדמיות / "בלתי ברורות". אבל ביתר יעילות עזר לו הניסיון איתי עם הזמן.)


המורה הכריח אותי לא לכתוב / לקרוא / לעסוק במחשב / "לבהות" וכו' כשהוא דיבר על משהו חשוב. (למרות שלפעמים הרגשתי שיותר יעיל שאני פשוט אקרא את החומר בשיעור!)

בנוסף, הוא ידע שניסיתי (כללית) להקשיב (נוכחות חובה, ואם אני זוכרת נכון, סיכמנו שאנסה להקשיב,) ושזה לא אפשרי אם אני קוראת או כותבת. (אמרתי בראיון שאני לא יכולה לעשות את זה בו זמנית.) לפעמים המורה שאל שאלות על החומר אחרי שראה שלא הצלחתי להקשיב, אבל עניתי לו בכ"ז


קיבלנו סדנאות "העצמה" הכנה לעבודה ולראיון ובחירת מקצוע (שהיו חובה) ועוד. התנדבות היתה חובה - הרעיון מצויין, אך בוצע באופן לא מושלם...


המבחנים והמטלות היו אמריקאיים (חלקית חוץ מה-CCENT שהיה חיצוני לפרוייקט (בחינה חיצונית עצמאית שהיא רשות על חומר שלמדנו) ולא כלל כתיבה על נייר אף הוא, אלא בחירה, גרירה והקלדת פקודות לדוגמה, ואהבתי להקליד פקודות,) ולכן הצלחתי בהם לדעתי...



מבחינת בגרויות אני לא יכולה לתרום הרבה אפילו מנסיוני האינדיבידואלי מכיוון שהציונים לא משהו :P
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'ד"א המטפלים גרמו לי את רוב הנזק לדעתי. (ל"ת)'
ד"א המטפלים גרמו לי את רוב הנזק לדעתי. (ל"ת)
19/08/2010 | 13:47
1
2
לצפיה ב-'הערה שעלולה להיות חשובה'
הערה שעלולה להיות חשובה
19/08/2010 | 14:11
7
אל תבינו אותי לא נכון - ילדים שעשויים להיות בספקטרום או מראים קשיים דומים חייבים לדעתי להיות מאובחנים!

רק זהירות וגם - כהורים - אף פעם אל תשקרו לאנשי מקצוע (שאמורים לדעת) לגבי ההסטוריה ההתפתחותית של הילדים על מנת להמנע מתיוג / אבחון כביכול. שימו גם לב בבחירת מטפלים שלא יגרמו נזק.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'הבהרה - התכוונתי כאן לבגרויות (ל"ת)'
הבהרה - התכוונתי כאן לבגרויות (ל"ת)
19/08/2010 | 15:33
9
לצפיה ב-' עבר זה עבר ,'
עבר זה עבר ,
19/08/2010 | 09:05
7
מה שנקרא 'חלב שנשפך'. ואפילו שהיה רע , ברגע שאת מצליחה לנתח ולהבין  - זה כבר דבר חיובי.
אין שום צורך שתשני את עצמך - העיקר ההבנה שאת בסדר גמור כמו שאת.
ואת מנסחת מצויין ומביאה הרבה אינפורמציה - אין שום סיבה להתנצל .
וכן ,יש אנשים אחרים שגם להם יותר קל להקליד מאשר לכתוב, לקרוא מאשר לשמוע (זה גם לי יותר קל) , וכן יש צברים שיותר קל להם אנגלית  מעברית (אולי בגלל שוני נוירולוגי  כיוון  שמאל לימין יותר קל מכיוון ימין לשמאל).
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'המשפט הזה כך כך מדוייק :'
המשפט הזה כך כך מדוייק :
18/08/2010 | 23:45
10
'לפעמים המנעות מכוונת של ההורים מאיבחון, תיוג וטיפול (למרות שהסביבה מבחינה בשוני) יכולה מאוד להזיק.'

אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'שלחתי לך מסר'
שלחתי לך מסר
18/08/2010 | 22:31
2
לצפיה ב-''
17/08/2010 | 20:27
6
לא קל מה שעברת...

אני מצטרפת לדעה שזה לא (רק) רוע. ילדים בגילאים שונים עושים דברים שאסור/רעים מכל מיני סיבות. אם אני מסתכלת על הגיל של הבן שלי - 5.5 - אני רואה כל הזמן בדיקת גבולות ושובבות קונדסית. כמובן שזה לא מגיע להתעללות (עדיין...). בגיל יותר מבוגר יש את העניין של לחץ חברתי - לא שזה מצדיק מעשים רעים, אבל לא כל מעשה רע נובע מרוע.
חשוב מאוד להתמודד עם הנושאים של גבולות ואמפתיה לזולת בגיל צעיר כדי שהדברים לא יתדרדרו בהמשך.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'אחרי התקפת בריונות על הנסיך שלי'
אחרי התקפת בריונות על הנסיך שלי
17/08/2010 | 15:24
5
51
לקחתי את הנושא לידיים שלי ופשוט החלטתי לטפל בזה בכיוון ההפוך.
המקרה שקרה בקצרה : עומר ילד רגיש וכל דבר שינוי\פחד\תסכול זוכה לתגובה של בכי. אחד הילדים בכיתה א קרא לו בייכן והוא ענה אתה בייכן. עומר מצא את עצמו על הרצפה שהילקוט על הגב כך שלא יכל להתהפך ולברוח ,במשך דק' ארוכות בעטו בו הילד וחבריו בכל גופו. אף אחד לא ראה לא סיפר.

אחה"צ חזרנו הביתה הוא מהצהרון אני מהעבודה אז שמתי לב שהוא צולע ,אז התבררה לי גודל המכה, הערב הסתיים במוקד של מכבי  כשהוא מצולם לוודא שאין שברים ואני מחוברת למוניטור חשש לצירים ממש ממש מוקדמים.

הפתרון היה: בעלי מתאמן המון שנים באומניות לחימה- הבאנו הדגמה לביה"ס שכללה הצגה של אומנות הלחימה על שונה ופגיע איך מתגוננים ולמה לא מרביצים .הילדים השתתפו , התאמנו והבינו ששונה לא תמיד חייב להיות בצד ואחר.
היה גם המשך של כתיבת סיפור והמחשות בכיתה.
בקיצור פרוייקט ארוך אבל בחופשת לידה יש זמן פנוי.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'אוי ואבוי'
אוי ואבוי
17/08/2010 | 18:27
2
31
האם זה קרה בתחילת שנה"ל?
האם קרו מקרים חמורים פחות מסוג זה לפני כן?
הכתה כולה הרוויחה מהיצירתיות וההתגייסות שלכם.
כמובן שזה אינטרס שלנו שיועברו פעילויות חינוכיות שכאלה, השאלה היא האמנם זו אמורה להיות האחריות שלנו, והאם צריך לקרות מקרה חמור כזה כדי  שהצוות החינוכי יבין שיש מקום לפעולה בכיוון.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'זה קרה לקראת אמצע השנה'
זה קרה לקראת אמצע השנה
17/08/2010 | 21:28
1
23
לא היו מקרים לפני כן של אלימות כלפיו אותו ילד אומנם מוכר כ"ילד אלים" אבל עומר מתרחק מההמולה של ההפסקה ובדרך כלל נמצא עם עצמו כך של זכה לחטוף מכות .

זה היה פרץ האלימות הראשון כלפיו, היו העלבות בע"פ שלא פחות פוגעות אבל אלו ילדים ...

הדיון מי צריך לטפל \ לפעול הוא ארוך ומייגע אין לי ממש תשובה חד משמעית על זה אני יודעת שמאז דאגתי שאלתי כל יום את המורה המשגיחה מה היה איך היה . עזר ?לא ממש אבל זה כבר סיפור אחר
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'הכל אותו סיפור...'
הכל אותו סיפור...
17/08/2010 | 21:43
26
אלימות מילולית שלא נבלמת, מתדרדרת עד מהרה לאלימות פיזית.
צוות חינוכי שאינו מגוייס לעניין, מאפשר, כמעט מזמין, מעגל בלתי נגמר של השפלות ואלימות.

הבכור שלי, בכתה ז', היה שק האיגרוף של החבר'ה, עד שהשארנו אותו כמה ימים בבית והודענו למנהלת שלא נשלח אותו למקום שמסכן אותו.
ה"מחנכת" (המרכאות כיון שלדעתי אינה ראויה לתארה זה) יצאה ידי חובתה בנו-נו-נו כלפי הנערים האלימים, ובכך שידרה להם שהדרך פנויה להמשיך בשלהם.
וראו זה פלא- בכתה ח' הופיעה מחנכת, בלי מרכאות, והאלימות וההשפלות חדלו.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-''
17/08/2010 | 20:24
11
מצמרר ומזעזע.
כל הכבוד לכם שמצאתם דרך "למנף" את החוויה הנוראית למשהו חיובי ומעצים.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'wow איזו יוזמה - כל הכבוד!!!'
wow איזו יוזמה - כל הכבוד!!!
20/08/2010 | 18:10
7
לצפיה ב-'אני כל הזמן בכוננות'
אני כל הזמן בכוננות
17/08/2010 | 20:32
16
למרות שבינתיים נראה ש(כמעט) הכל בראש שלי, ושהבן שלי מסתדר בסדר גמור. יש בו משהו שמפגין עוצמה וחוזק. הוא לא משדר חולשה. בנוסף, יש לו אינסטינקטים להתרחק ממקום בעייתי (אם נגיד ילדים הולכים מכות, לא תמצאו אותו בקרבת מקום).
מבחינת הבריונות, זה כמובן טוב. הוא גבוה יחסית לגילו והוא נוטה לא להגיב לכל מה שאומרים לו, או שהוא מגיב בבדיחה/הומור. זה מתפרש אפילו קצת כמו סנוביות, אבל לא כחולשה או חרדה. אבל אני מניחה שעם הגיל הסכנות יגדלו.
מבחינת הצוותים המקצועיים זה פחות טוב כי תמיד יש לי את ההרגשה שהם מפספסים אותו, הוא חייכן ושמח ומסתדר אז להם (כביכול) אין מה לתווך... עאלק.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'ביריונות'
ביריונות
18/08/2010 | 11:14
20
זו סוגיה מאוד כואבת, מפחידה ומדאיגה גם לגבי העתיד.
כשביתי שהיום היא בת 16 היתה צעירה ובטרם האבחון עברה בגן ובכתה ב' שני ארועים שאפשר לראותם כאלימות מצד אחרים.
מכתה ד' היא בבי"ס דמוקרטי שבו יש הרבה יותר קבלת השונה, סובלנות וחינוך לערכים של שלום וקבלה, כך שאין בבי"ס מצבי אלימות כלפי אחרים, למרות שזה בי"ס שיש בו כתות מא' עד י"ב.
מעבר לבי"ס הזמנים היחידים שהיא לבד בחוץ זה כשהיא מטיילת עם הכלבה ואין ספק שכלבה גדולה כזו נוסכת ביטחון ואף אחד לא יעז לפגוע בה.
לגבי העתיד החששות כל הזמן קיימים, והדרך היא גם הסברה לה של כל הנושא וגם עבודה עם הסביבה החינוכית או זו שתהיה בעתיד (שרות לאומי וכו').
ידוע לי על כמה בני נוער שסבלו אלימות מצד "חבריהם".

אני כאשת אמצע וכילדת אמצע לא מאובחנת סבלתי מאלימות, למרות שהיתה לי חברה טובה לאורך השנים שלכאורה הגנה עלי במידה מסוימת, אך אף אחד לא ידע שגם היא היתה אלימה כלפי גם מילולית וגם פיזית.
כשכבר הייתי בוגרת יותר (בחורה צעירה) גם עקב תמימות וביטחון באחרים עברתי מספר פעמים התעללויות עליהן לא סיפרתי לאחרים. היום אני יודעת שהיו סיטואציות שיכולתי לא לצאת מהן בחיים.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'bullying'
bullying
18/08/2010 | 12:54
2
29
ישנן מספר דרכים לטפל בבעיה של בריונות.
ראשית, הדגש הוא שבשביל שתהיה בריונות הבריון צריך לקבל כח מילדים אחרים בסביבה שאולי לא אומרים דבר או לא פוגעים בילד הנפגע אך גם לא משתיקים את הבריון. הבריון עושה זאת על מנת לקבל כח וזה תמיד מחוץ לרדר של המורים או הגננות. בהפסקות, כשהמורה מסתובבת ללוח, במעברים.
לכן חשוב מאד לעבוד עם הילדים בכיתה, לאו דוקא עם הילד על הקשת . אני מביאה כאן גם סרטוו קצר של טוני אטווד מדבר על בריונות ודרך הלינק הזה אפשר להגיע לעוד כמה.
לקראת סוף שנת הלימודים הקודמת היה לנו בבית הספר מקרה בו הילדים בכיתה ד התחילו קצת להתנהג בבריונות לאחד הילדים על הסםקטרום המשולב בכיתתם. הילד משולב איתם מכיתה א . החלטנו לא לחפש אשמים ונאשמים, אלא בתיאום עם ההורים הילד איחר להגיע ביום אחד והכיתה כונסה לשיחה. הסייעת של הילד שאותה הילדים מכירים ואוהבים, דיברה עם הילדים סיפרה להם כיצד עובד המח של אותו ילד, למה לפעמים הוא מתנהג כך ואייזה דברים נפלאים הם נעזרים בו.
אינני יודעת אם לזמן ארוך תהיה לזה השפעה אך עד סוף השנה לא היו מקרים נוספים.
    זה הלינק לסרטון של טוני אטווד: http://www.youtube.com/watch?v=y8u7OPQcImg


אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'מנסה להעביר קישור פעיל'
מנסה להעביר קישור פעיל
18/08/2010 | 14:10
1
18
http://www.youtube.com/watch?v=y8u7OPQcImg

ושאלה אלייך- האם הילד הא"ס בסיפור שהבאת, לא ידע כלל על אותה שיחה? לא מראש ולא בדיעבד?
יש לי הרגשה לא נוחה אם דבר כזה נעשה מאחורי גבו...
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'לשאלתך'
לשאלתך
18/08/2010 | 14:29
19
הילד יודע שיש לו אוטיזם ומה זה אומר אך הוא לא ידע על השיחה בכיתה. אכן, אני רואה את נקודת המבט שלך אך ההורים שלו לא רצו שהוא ידע על השיחה וכיבדנו את החלטתם.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'בריונות'
בריונות
18/08/2010 | 14:26
18
שלום,
אכן הנושא כאוב, עלו פה סיפורים קשים ורעיונות יפים של דרכים להתמודד, לחנך ולהסביר.
דבר אחד ברור : אין דרך למנוע בצורה מוחלטת אירועים של אלימות, ובודאי שאי אפשר למנוע לחלוטין התעללויות "קונדסיות" - שגם הן יכולות להגיע לכדי אלימות.
לילדים שלנו לא תמיד יהיו הכלים להבין ולהתגונן, ולא תמיד יהיו להם המילים לספר.

הצוותים החינוכיים לעיתים יהיו מאד עירניים ושומרים, ולעיתים הם יעמדו מהצד, חסרי אונים.
למעשה, משמעות הדבר היא שאנחנו, ההורים צריכים לחיות עם הידיעה שזה שם ויכול לקרות בכל יום,
אנחנו צריכים להיות כל הזמן עם היד על הדופק, להתעניין, לעורר את המחנכים, לבדוק סימנים אצל הילד, לדובב, לעודד ולעזור לו לשתף,
ללמד ולאמן בכלים להבנת מצבים חברתיים ולהתגוננות;

אבל במקביל - לא לדכא את הרצון והסקרנות שיש בו להתחבר; לא להביא אותו לזה שהוא יעדיף להשאר בפינה שלו מתוך פחד.
למצוא את שביל הזהב - זו האמנות שלנו.
חלי.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'עוד שני סרטונים בעניין'
עוד שני סרטונים בעניין
19/08/2010 | 14:32
4
21
ממליצה לפתוח שם את הטקסט המספר על הסרטון.
גם לקמפיינים של ארגוני הורים עלול להיות חלק בשינאה שאוטיסטים סופגים מסביבתם...
http://www.youtube.com/watch?v=8RnuQqJBmoE


ובשני, אספי בוגר ושבע נסיון מר, מדבר על הסיבות לכך שא"סים נוטים לפול קרבן לבריונות בביה"ס, על ההשלכות שעלולות להיות לכך, ומצע דרכי התמודדות
http://www.youtube.com/watch?v=foSbyjSZRN0&feature...
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'בסרטון השני יש רעיון טוב (שחדש לי לפחות)'
בסרטון השני יש רעיון טוב (שחדש לי לפחות)
19/08/2010 | 22:06
3
18
מעבר ללחנך את הסביבה וגם לתת לילד כלים מגוונים להתמודדות, הוא דיבר על הצורך של הילד הפגיע והרגיש בחדר בטוח. מקום שבו יוכל לווסת את עצמו ולהירגע בו בעת הצורך.

יש כזה דבר בכלל בבתי הספר או הגנים?

גם אם לא, אפשר ללמד את הילד שבמקרים קיצוניים שבהם הוא מרגיש לא נח (כי רועש לו מידי, כשהוא מאוד מאוד מתבייש, כשהוא רוצה להיות לבד וכו') הוא יכול ללכת לשירותים, או למשרד של המנהלת או משהו כזה.
חדר שהוא מעיין אי מבטחים מקנה לילד מצד אחד הרגשת ביטחון גבוהה, ומאפשר לו שלא לעסוק בפעילויות של גרייה עצמית ליד כולם, על מנת שלא להדגיש את החריגות שלו.

* והסרטון המקורי עליו מתבסס הסרטון הראשון פשוט מזעזע. אני מסרבת להאמין שעשה אותו ארגון הורים.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'אצלנו היה דבר כזה בעקבות בקשתנו'
אצלנו היה דבר כזה בעקבות בקשתנו
20/08/2010 | 10:15
1
13
לא ממש חדר, אבל מתאים בדיוק ל
פינה שנוצרה בין שולחן לארון לקיר, סוג של קונכיה
כשהוא הרגיש צורך, היה מסמן לסייעת, והיא היתה לוקחת אותו לשם ויושבת קצת ממרחק לתת לו פרטיות.
מותר היה לו להשאר שם עד 10 דקות (היה לו שעון).

לגבי הסרטון אליו מגיב הסרטון השני- הוא אינו היחיד שנוצר לקמפיינים של ארגוני הורים ולמעשה מפיץ שינאה.
מובן שלא זו היתה כוונת אותם הורים, ויתכן שהם אפילו לא תופסים שזה מה שהוא עושה.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'סליחה, הסרטון הראשון מגיב'
סליחה, הסרטון הראשון מגיב
20/08/2010 | 10:18
7
לצפיה ב-'אצלנו זה היה החדר של סגנית המנהלת'
אצלנו זה היה החדר של סגנית המנהלת
20/08/2010 | 10:40
15
שהייתה גם המחנכת שלו לכל אורך החטיבה. שם היה כותל הדמעות שלו.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'לא היו ולא יהיו. איפה הסייע/ת במקרה הזה?'
לא היו ולא יהיו. איפה הסייע/ת במקרה הזה?
20/08/2010 | 01:18
1
11
לצפיה ב-'מאחלת לכם בכל לבי שלא יהיו'
מאחלת לכם בכל לבי שלא יהיו
20/08/2010 | 09:21
25
נראה לי שאחד הדברים שעלו מהשירשור הזה,
הוא שגישת "לי זה לא יקרה" עלולה להיות מסוכנת.

סייע/ת אינם שומרי ראש.
הם אינם צמודים לילד בכל שניה.
למשל האירוע שסיפרתי עליו, כשילדים הורו ל לשכב על הכביש, קרה בהמתנה להסעה, בסיום הלימודים.
הסייעת ראתה את זה בדרך הביתה, במקרה.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>

חם בפורומים של תפוז

תחרות להורים: זוכים בכרטיסים ומבלים עם הילדים
תחרות להורים: זוכים...
כותבים על פעילות ייחודית לילדים בחופש וזוכים...
תחרות להורים: זוכים בכרטיסים ומבלים עם הילדים
תחרות להורים: זוכים...
כותבים על פעילות ייחודית לילדים בחופש וזוכים...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ