לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן

פורום אוטיזם, אספרגר ו-PDD

<div>גולשים יקרים שלום, וברוכים הבאים לפורום "אוטיזם ואספרגר". הפורום שלנו מיועד לכל מי שקשור לספקטרום האוטיסטי -הורים, משפחות,אוטיסטים בוגרים ומטפלים. בפורום משתתפים הורים לילדים בספקטרום האוטיסטי בכל רמות התפקוד. מטרת הפורום היא להיות לבית, מקום תמיכה, מרכז מידע ואתר שיחה לכל ההורים והמשפחות, מטפלים ואנשי הספקטרום עצמם. אנחנו מזמינים את כל המעוניינים לחלוק את חוויותיהם, רגשותיהם, שאלותיהם ודעותיהם, בנושאים השונים המעסיקים אותם בתחום זה. נבקש מכולכם לקרוא את תקנון הפורום ולהקפיד לנהוג על פיו, על מנת שהמקום יהיה נעים לכולם. גלישה נעימה מור ושלומית</div>

הנהלת הפורום:

אודות הפורום אוטיזם, אספרגר ו-PDD

<div>גולשים יקרים שלום, וברוכים הבאים לפורום "אוטיזם ואספרגר". הפורום שלנו מיועד לכל מי שקשור לספקטרום האוטיסטי -הורים, משפחות,אוטיסטים בוגרים ומטפלים. בפורום משתתפים הורים לילדים בספקטרום האוטיסטי בכל רמות התפקוד. מטרת הפורום היא להיות לבית, מקום תמיכה, מרכז מידע ואתר שיחה לכל ההורים והמשפחות, מטפלים ואנשי הספקטרום עצמם. אנחנו מזמינים את כל המעוניינים לחלוק את חוויותיהם, רגשותיהם, שאלותיהם ודעותיהם, בנושאים השונים המעסיקים אותם בתחום זה. נבקש מכולכם לקרוא את תקנון הפורום ולהקפיד לנהוג על פיו, על מנת שהמקום יהיה נעים לכולם. גלישה נעימה מור ושלומית</div>

לצפיה ב-'יש פה הורים שממש השלימו עם הלקות של הילד?'
יש פה הורים שממש השלימו עם הלקות של הילד?
<< ההודעה הנוכחית
26/02/2010 | 18:51
128
922
לצפיה ב-'אני, בוודאות.'
אני, בוודאות.
26/02/2010 | 18:57
19
122
תוכלי להרחיב למה את מתכוונת?
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'הכוונה שאתם חיים בשלום עם זה? '
הכוונה שאתם חיים בשלום עם זה?
26/02/2010 | 19:50
16
107
רגועים יותר?
קשה לי להסביר. הכוונה שאתם חיים עם זה פחות או יותר בשלום...פחות בכי, כאב לב, עצבות....אתם יודעים....
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'עצבות וכאב לב יש'
עצבות וכאב לב יש
26/02/2010 | 19:54
1
124
למשל כשמציקים לו בגלל שהוא שונה.
או כשהוא לא מצליח לומר מה מציק לו ופורץ בבכי.
זה לא קשור להשלמה עם זה שהוא מי שהוא.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-''
26/02/2010 | 22:18
19
לצפיה ב-'ברור שבשלום ולא במלחמה'
ברור שבשלום ולא במלחמה
26/02/2010 | 20:07
77
ואני מזדהה עם שלומית על מה שכתבה מתחתיי.
מעולם לא היה לי צורך בהשלמה.
אני מקבלת את הילד שלי כמו שהוא החל מהיום שהבנו שמדובר בוטיזם.
אם יש כאבי לב לעיתים, זה בגלל חוסר התייחסות בירוקרטית לצרכים המיוחדים שלנו.
אבל זה גם כן קורה רק לעיתים רחוקות.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'אני כן'
אני כן
26/02/2010 | 20:55
67
חיה בשלום עם זה, רגועה. בקושי בוכה או עצובה.
אבל זה לא בגלל שאין דאגות או קשיים. זה יותר בגלל שאני רואה שיש לי על מי לסמוך - גם הוא מראה לי בעצמו, וגם אני מאוד מרוצה מהמסגרות בהן הוא נמצא ושבהן הוא כל הזמן מתקדם (בעיקר גן, גם מילמן).
היום אני יודעת שיש לו כוחות כדי להתמודד עם הקשיים, יש לו בטחון עצמי והוא חזק מבפנים. לפני שנתיים כשאובחן לא ידעתי את זה. אמנם כבר אז ראיתי את הפוטנציאל שלו (אני זוכרת שהתווכחתי עם הפסיכולוגית שאבחנה אותו, אבל היא לא התייחסה לדעתי בצורה עניינית כי היא חשבה שאני בהכחשה בגלל שלא ראיתי שעתידו שחור) אבל זו היתה "ראיה" במובן רוחני משהו - כמו שרואים שתינוק הוא מוכשר - ואילו היום אני ממש יודעת את זה בודאות (טפו טפו טפו ).
שוב, יש לא מעט דאגות, והגדולה שבהן היא - אחרי שראיתי כמה מסגרת מתאימה וטובה יכולה לקדם אותו ולעשות אותו מאושר, אני יודעת שזה ממש לא מובן מאליו, ואני מלאת חשש שהמסגרת תיסגר בשנה הבאה (בינתיים נראה שהגן ימשיך... אמן) או שבכיתה א' (עוד שנה וחצי) לא תהיה מסגרת מתאימה. כבר מעכשיו אני מתלבטת לקראת כיתה א' - קוראת כל מילה כאן בפורום לגבי שילוב יחידני וכיתות תקשורת. אף אפשרות לא נראית לי מושלמת, והכל תלוי יותר מידי במזל. אז אני דואגת.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'זה לוקח זמן.'
זה לוקח זמן.
26/02/2010 | 21:29
3
84
כמה זמן אפשר לחיות 'לא בשלום' , כמה זמן אפשר לבכות ולהיות עצוב?  אצלכם למעשה עוד לא עבר כל כך הרבה זמן.
צביטה בלב נשארת תמיד, אבל ממשיכים לחיות וחיים לא רע בכלל
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'זהו, זה מה שאני מרגישה בחודשים האחרונים'
זהו, זה מה שאני מרגישה בחודשים האחרונים
26/02/2010 | 22:41
2
84
כבר כמעט ולא בוכה, כבר כמעט ולא מקטרת (גם לא ביני לבין עצמי), כמעט ולא עצובה, כבר כמעט ולא לחוצה.
דבר אחד עדיין מעסיק אותי, ואני יודעת שתגידו שזה לא בר השוואה וזה לא פייר לחשוב ככה, אבל i cant help it: לראות את הילדה מול הילד. לחשוב מתי גם הוא קצת יצא מהבית (זה קורה, אבל נדיר), וילך לחברים לכמה שעות. לא שהוא מפריע לי בבית, הוא מותק של ילד, אבל בא לי שקצת יהיה "כמו כולם"...יודעים מה...לא כמו הבת שלי, זה משהו אחר (היום ישנות אצלה שתי חברות והיא נפגשה עם עוד אחת אחרת כל אחה"צ), אבל שקצת ילך, יסתובב, יארח, יתארח. קצת צובט לי כשאני רואה ילדים בגילו מסתובבים בחוץ אחרי ביצפר, במיוחד בשישי, והוא רק מת להגיע הביתה ולראות טלוויזיה ולשחק במחשב או ברכבות.
אבל אני לא בוכה על זה. "פעם" הייתי רואה את הילדים בחוץ, הולכים יחד אחרי ביצפר, והיו לי דמעות, היום אני כבר לא עצובה. זה מעסיק אותי, אבל הרבה פחות, וגם עם כן, אני אומרת לעצמי דברים שלא הייתי אומרת, כמו שדברים יכולים להשתנות. אולי מחר, אולי שנה הבאה, אולי עוד שלוש שנים. אבל אני חושבת שחברתית דברים ישתנו.
גם למדתי לשחרר אותו (פיסית), ואולי זה חלק מההשלמה? וכששיחררתי ראיתי שהשד לא נורא כ"כ, ושהוא בסה"כ מסתדר...בטיול האחרון עם חוג האופניים אני נשבעת שלא חשבתי עליו כעמט...אם קודם הייתי יושבת בבית כוססת ציפורניים מה יהיה ומה איתו, הפעם בקושי חשבתי עליו...וכשהוא בא לא "חפרתי" לו עם מי הוא דיבר ואיך הוא הסתדר. הוא אמר היה כייף ואיפה הם היו וקצת מה עשו פרט ללרכב ואני הסתפקתי בזה ושמחתי שהיה לו טוב וכייף.
וחוץ מזה הילד בסה"כ כל כך התקדם, הוא בתפקוד גבוה, ילד ממש טוב, באמת ילד מקסים....אז למה להתלונן? יש המון טוב.
לא יודעת אם זו השלמה, אבל אפילו לעומת חצי שנה קודם זו התקדמות גדולה (אני מדברת עליי...).
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'זה בדיוק התהליך.'
זה בדיוק התהליך.
27/02/2010 | 00:03
59
ותהליכים לוקחים זמן. גם כאן אין 'זבנג וגמרנו' .
אצלי הילדים די דומים. אצלך הם ממש  הפכים. אז את כל הזמן רואה את הפער מול העיניים.
וזה רק  מוכיח שהחינוך של ההורים לא מייצר ילדים א"סים.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'אולי חבל קשה להשלים עם קיומם של אנשים עמוקים'
אולי חבל קשה להשלים עם קיומם של אנשים עמוקים
27/02/2010 | 14:39
61

או רגישים מהממוצע כי חוסר ההבנה והקבלה הזה מקשה על סיכויי ההישרדות והקבלה של אספים בחברה הרבה הרבה יותר מכל מיני כשלים אחרים שמשקיעים בהם המון כספים ומאמצים.
בסך הכל המתמטיקה וההגיון כאן הוא די פשוט
ולפחות לדעתי זה ממש לא בשמיים לפחות לנסות להבין שלאדם שחווה ומרגיש צורך עמוק בקשר ומגע עם אדם אחר הנורמות החברתיות של חיים בכנופייה לא רק שלא מתאימות אלא אפילו יכולות לדכא מאוד ואף להיות הרסניות
(חלק מהבוז העמוק שאני רוחש לכל אנשי המקצוע נובע מהעובדה שהם מסמנים ומטפלים דווקא בהתנהגיות כאלה כביטוי לחוסר רגישות לקיומם של אחרים)
אוטיסטים יכולים מאוד מאוד לפרוח ביחסים עמוקים ומשמעותיים של אחד מול אחת או להפך
בינתיים כמו שגם תגובתך מראה וגם הנורמה מתווה אין ליחסים כאלה או אפילו לשאיפה ליחסים כאלה ממש מקום ותמיכה בחברה
אבל זה מאוד יפה שיש הורים שמתחילים להשלים עם הבלתי נמנע ולי אין ספק שיום אחד יתברר שהבלתי נמנע לא רק שאינו נורא אלא שהוא מדהים ונפלא
יום אחד ימצא מקום בחברה גם לאנשים שחווים את הצורך בקשר אנושי כדבר מהותי ועמוק וכשאלה של חיים ומוות
וכשהיום הזה יגיע כל החברה תהפוך להרבה הרבה הרבה יותר יפה ואוהבת
ואני מבקש מראש סליחה מכל מי שחווה את מה שקורה היום בחברה כיחסים אנושיים משמעותיים ומקווה שיבינו למה יש גם אנשים שחווים את הנורמטייווי כזיוף מעיק ומדכא

  
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'בכיתי כמה שבועות בלבד ולא ליד הילדים '
בכיתי כמה שבועות בלבד ולא ליד הילדים
26/02/2010 | 23:50
7
94
כי הם מיד                שמים לב ופוחדים שקרה משהו נוראי.

אבל כן זה קשה וזה נכון,
יכולה רק להגיד עם השנים לומדים לחיות עם הקושי,

נראה לי שאת צריכה לחפש מקום להוציא פה את מה שקרה לך
ולא רק בשיחות איתנו כאן.
ואת יודעת מה לא חייבים משהו שעולה הון תועפות
ויש אפשרות גם לקבל הדרכת הורים או שיחות פסיכולוגיות כמעט בחינם
דרך קופת חולים.

אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-' אני בכיתי שנתיים בלילות.'
אני בכיתי שנתיים בלילות.
27/02/2010 | 00:07
6
98
לא על הבן. על עצמי . בגלל שהכל בגלל הגנים שלי.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'ואני בכיתי בגלל שזה לא הגנים שלי....'
ואני בכיתי בגלל שזה לא הגנים שלי....
27/02/2010 | 09:00
1
71
לצפיה ב-'איך האשמת את עצמך במשהו שבכלל לא תלוי בך?'
איך האשמת את עצמך במשהו שבכלל לא תלוי בך?
01/03/2010 | 15:00
3
52
לצפיה ב-'הפצת גנים 'דפוקים'.'
הפצת גנים 'דפוקים'.
01/03/2010 | 15:59
2
62
לצפיה ב-'את חשבת שאת מפיצה גנים 'דפוקים''
את חשבת שאת מפיצה גנים 'דפוקים'
01/03/2010 | 16:19
1
72
לפני שהילד אובחן? אני מניח שלא
אז על מה כעסת שלא ניחשת שהילד שלך יצא בספקטרום ונמנעת מזה קודם לכן?
מה את הנביא ירמיהו?
איך אפשר לכעוס על עצמך בעניין כזה? זה לא רציונלי
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'בהחלט לא רציונלי '
בהחלט לא רציונלי
01/03/2010 | 16:37
58
ברור שאין שום הגיון בזה. אבל המחשבות רצות בלי שליטה , לא איכפת להן מההגיון. בסוף זה עבר , אבל לקח הרבה זמן. גם לזה אפשר לקרוא השלמה
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'לא השלמתי'
לא השלמתי
01/03/2010 | 16:13
1
85
לא השלמתי  ולא אשלים. אלחם בכל הכוח כדי לקדם כמה שיותר ולצמצם  את הפערים.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'קבלה אינה הזנחה'
קבלה אינה הזנחה
01/03/2010 | 17:07
76
אין סתירה בין קבלה של הילד לבין מאמץ לעזור לו לממש את הפוטנציאל שלו.
להיפך, האחד משלים את השני:

http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=...

http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=...
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'אני לא השלמתי עם זה'
אני לא השלמתי עם זה
26/02/2010 | 19:38
39
97
כי לא הייתי במלחמה עם זה מלכתחילה
אני גם לא מגדירה את זה כלקות.
זו שונות, שיש לה מרכיב של לקות כשמדובר בהשרדות,
אבל יש בה הרבה מעבר לזה, והיא כוללת גם הרבה יש (יותר מאין).
ובכל מקרה, הם הבנים הנפלאים שלי, בדיוק כמו שהם, ולא הייתי רוצה שיהיו מישהו אחר.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'אני לא השלמתי עם זה'
אני לא השלמתי עם זה
26/02/2010 | 21:24
3
81
אז נכון, לא הייתי במלחמה עם זה , ולא ניסיתי לשנות. אבל - עדיין למרות כל השנים, עדיין קשה לי לקבל .

וכן, לא מתביישת להגיד אבל יש בכי, ויש כאב, ויש מצוקה, ויש מחשבות למה זה קרה דווקא לי , דווקא לילדים שלי .
לקות ארורה, שדפקה לכולנו את החיים, אבל בפירוש לכולנו.  משפחה שלמה נפגעה מזה, ובמיוחד הילדים, שכן, בפירוש סובלים ממנה .


ובכל זאת, הם הילדים שלי, ואני אוהבת מאוד את שלושתם, דואגת לשלושתם, לא ישנה בלילות מדאגה , ובכל זאת עדיין חושבת שהחיים של כולנו היו יכולים להראות אחרת לגמרי אם לא הייתה מופיעה הלקות הזו .

ולצערי לא רואה בה שום דבר חיובי, ועדיין חושבת שהילדים שלי היו מוצלחים גם בלעדיה . לא חושבת שהלקות היא שאחראית על המצליחנות שלהם , אלא הם עצמם והגנים שקיבלו בתורשה . ואצלנו, הלקות בפירוש לא גנטית. מלבדינו לאף אחד משני הצדדים אין אוטיסטים במשפחה ולא היו.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'החיים נראים בסדר'
החיים נראים בסדר
27/02/2010 | 11:39
1
69
ואי אפשר לבכות כל הזמן ,גם זה לא יעזור. ממשיכים והודות להתקדמות יחסית לילדה עצמה אני שלמה עם גורלי.מה שמחזיר אותי חזרה למחשבות של אי שלמות זה השוואה בלתי נשלטת עם ילדי הנורמה, שיחות של חברות על ילדים שלהם באותו גיל ופנטזיות שלי  - איך היא הייתה יכולה להיות ועוד מעברים בין המסגרות, מפגש עם גופים הבורוקרטיים שמדברים אל ילד שלך ויכול להיות רוצים לה רק טוב, אבל הרגשה שהינה שוב אנו במעבדה ומנתחים את המקרה שלנו בתור אנומליה.ואני רוצה רק שזה יגמר ולברוח לתוך העולם שלי שכבר התרגלתי והשלמתי. יחד עם זאת, בניגוד למה שנאמר כאן, למרות אהבה שלי לבתי , החלום הכי גדול שלי שתהיה רגילה. אצלי גם המצב השתנה מאז שהקטנה נולדה ואמהות הרגילה, שבלי ספק מגיעה לי והייתה לי מאוד חסרה  אני חובה אתה.
קיצור, השלמתי עם זה שהיא כזאת, לא מאשימה את אף אחד, אין שום רקע גנטי לפחות אצלינו. בשנים אחרונות היה איזה מחקר ,מראה שלאבות מבוגרים אחוז הרבה יותר גבוה "לגרום" לילידת ילד אוטיסט וזה המקרה שלנו. ולמרות שאנו גרושים, אני לא מאשימה גם אותו, הוא אבא נהדר, נמצא אתה בקשר טוב אם לא להגיד יותר. אנו אוהבים אותה כמו שהיא, אבל הייתי בשמחה נפרדת מהלקות, למרות שהתרגלתי לחיות איתה.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'כל אחד היה מוכן להיפרד'
כל אחד היה מוכן להיפרד
27/02/2010 | 20:07
56
ממשהו (גם ללא קשר לספקטרום) כדי שהחיים שלו ישתפרו. אבל אצל כולם קיים רק מה שיש. מה אני יכולה לרצות לגבי הבן שלי, כשאצלי בעצמי יש תכונות שהייתי בשמחה נפרדת מהם.  אבל מאחר ואני זו אני וחיה בעולם הזה. מה שאפשר לעשות זה רק להמשיך לחיות.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-''
27/02/2010 | 00:34
12
לצפיה ב-'אפילו לא היה לך קשה עם זה לתקופה קצרצרה?'
אפילו לא היה לך קשה עם זה לתקופה קצרצרה?
01/03/2010 | 11:57
33
54
נשמע כמעט בלתי אפשרי.
האם הכרת את הנושא כבר לפני כן,ולכן זה היה לך כבר קל יותר מלכתחילה?
אולי אם הייתי מכיר ובא במגע עם הרבה אוטיסטים מלפני זה ,זה היה לי קל יותר , כי חלק מההתמודדות הראשונית שלי עם הגילוי הזה היה בכלל לנסות ולהבין מה זה בכלל (דבר שאני בעצם ממשיך לשאול גם היום).
רק אומרים לך שיש לבן שלך בעיה קשה ואתה לא יודע מה בדיוק הבעיה הזו ומה זה אומר בכלל.  פשוט מפחיד !
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'היה לי קשה עם שלל הקשיים של הילד'
היה לי קשה עם שלל הקשיים של הילד
01/03/2010 | 12:22
31
67
הוא סבל, ואני איתו, ולכן הגענו לאיבחון (נכון לגבי שני הילדים).
לא היה לי קשה כשאמרו לי שהוא על הספקטרום האוטיסטי.
הרגשתי שסוף-סוף יש תשובה.
אם קודם תעינו באפלה, נפלנו לבורות והיינו חסרי אונים,
הרי כשקיבלנו את האבחנה זה היה כאילו סימנו לנו על המפה איפה אנחנו.
עכשיו היה ברור מה קורה, היה ברור שאנחנו לא לבד, והכי חשוב- אפשר היה להתחיל לחשוב לאן ואיך רוצים להמשיך.
כמו שכתבתי קודם- זה לא שמרגע האיבחון אין לי יותר קשיים, כאבי-לב, דאגות ושאר ירקות מרים, ודאי שיש.
אבל אוטיזם בעיניי הוא מהות מורכבת, יש בה אורות וצללים.
כמו בכל מהות אנושית.
אם שני הבנים הא"סים שלי לא היו א"סים, הם לא היו.
זה היה מישהו אחר.
לא מחליפה אותם.
אולי זה מתחיל מזה, שכשהם נולדו, לא היו לי שום ציפיות לאיזה מין בני אדם הם יהיו ואיזה מין חיים הם ינהלו.
קיוויתי שיהיו בריאים, ושיהיו אנשים טובים ("מענטש" ביידיש).
זה הכל.
אז לא קיבלתי שוק כששמעתי שהם על הספקטרום, לא אקבל שוק אם מי מהם יודיע שהוא הומו או רוצה להיות חרדי או שאמאן אינדיאני או מתבודד במערות מדבר יהודה או דראג-קוין או כל דבר אחר, יהיה רחוק מאורח חיי ככל שיהיה.
כל עוד הם שלמים עם עצמם ואינם פוגעים בזולתם, אני שלמה עם מה שהם.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'זה ההבדל ביננו'
זה ההבדל ביננו
01/03/2010 | 12:38
30
61
אני קיבלתי את הידיעה בלי שחשתי כמעט שיש לילד בעיה ולכן הקושי הגדול שלי היה בכלל להתמודד עם הידיעה ועם  השוק הכרוך בכך.
את לעומת זאת חיפשת תשובה לבעייה שהפריעה לך כבר הרבה לפני כן ולכן זה היווה בשבילך בכלל הקלה.

יכול להיות שמה שכל כך קשה לנו עם הנושא זה שיכול להיות שהילד יהיה נטל על החברה לכשיגדל , אנחנו כל כך שטופים בהשקפת העולם הקפטליסטית חזירית דארווינסטית שאנחנו רואים את זה כ"אסון" שהילד לא יקיים את עצמו בכבוד ויהפוך להיות "נטל" על החברה . אם היינו חיים בחברה שבה המילה "רווחה" היא לא מין קללה עסיסית שכזו , אולי היינו לוקחים את זה יותר קל וגם פחות היינו דואגים לחסדי החברה בנוגע לילדנו.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'אז למה בכלל פניתם לאיבחון?'
אז למה בכלל פניתם לאיבחון?
01/03/2010 | 12:52
14
60
אתה צודק- מן הסתם כשמגיעים לאיבחון אחרי שנים של סבל, האיבחון הוא הקלה, בעוד שכשמגיעים אליו בגלל איזשהם סימני שאלה בגיל הרך מאד, זה אחרת.
מסכימה איתך גם שיש עיוות בהשקפה הקפטיליסטית, כאילו אמן שחי בהוסטל (למשל), תורם לחברה פחות מבנאדם מהישוב שעבודתו מפרנסת את בעליה.
מה שכן, בגלל שאנחנו חיים בחברה כזאת, הדאגה מכך שהבנאדם יהיה תלוי באחרים להשרדותו הפיזית, מטרידה בהחלט.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'גם מדאיג שהנטייה היא רק לקצץ ולקצץ'
גם מדאיג שהנטייה היא רק לקצץ ולקצץ
01/03/2010 | 13:01
1
52
כך שאפילו המעט שמקבלים היום , לא בטוח שיקבלו אותו מחר , בעיקר עם יותר ויותר ילדים מאובחנים על הרצף (שמעתי מחן גרשוני שבברטניה כבר מדברים על 1 ל60 ) שיצטרכו להשתמש ככל הנראה באותה כמות של משאבים אם לא פחות.
ומשתנים כמו המצב הכלכלי שלנו בעתיד או מצבנו הבריאותי יוכלו להשפיע גם הם על עתיד ילדנו.
בקיצר , לא חסרות דאגות.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'נכון...ממש אין מחסור בדאגות...'
נכון...ממש אין מחסור בדאגות...
01/03/2010 | 14:07
17
לצפיה ב-'שאלת למה בגלל הגענו לאבחון'
שאלת למה בגלל הגענו לאבחון
01/03/2010 | 13:04
57
כי התחלנו לדאוג מעט בגלל העיכוב של השפה בעיקר וחוסר הסבלנות והקשב של הילד נראו לנו לא 100% אז חשבנו שאולי מדובר בהפרעת קשב וריכוז או משהו כזה (למרות שגם היו חששות שאולי זה חמור יותר)
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'מוזרה לי הקביעה שלך שהאבחון'
מוזרה לי הקביעה שלך שהאבחון
01/03/2010 | 15:09
10
59
הביא לכם שמחה שסוף סוף אתם מבינים מה הבעיה.
מדובר הרי בילדים רכים בשנים וזו תקווה של כל אמא שהילד שלה יהיה בריא בגופו ובנפשו, וברגע שאומרים לך אוטיזם, אז בעצם אומרים לך, זה מה יש, זה מצב נתון ותתמודדי עם זה. נכון שבהרבה מקרים יש התפתחות ושינוי לטובה, אבל המקרה הקלאסי הוא של ילדים שתלויים בהוריהם לכל החיים.
במקרה שלנו אנחנו מרוצים מאוד מההתפתחות של הילד, וכתבתי המון על ההרגשה שהאבחון לא מקובל עלינו, גם בגלל הסטיגמה שקיימת בנושא.
אז מצד אחד לא קיבלנו את זה סופית, מצד שני אנחנו כל הזמן מתמודדים ומנסים לתת לילד את הכלים להתמודד בצורה יעילה בחברה הרגילה. מצד אחר, למרות שאנחנו מאוד מרוצים מהתפקוד שלו, לי קשה ללכת איתו להצגות מצחיקות, כי כולם מסתובבים להשקיט אותו כשהוא צוחק. אז איזה מן אמא אני שאני מונעת ממנו משהו שעושה לו טוב, רק כדי שהאנשים לא יעירו לנו? התחושה הזו עושה אותי חולה.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'הם בריאים בגופם ובנפשם '
הם בריאים בגופם ובנפשם
01/03/2010 | 15:35
5
71
אוטיזם אינו מחלה, ואת זה יודעים היום גם המאבחנים.

הילדים שלי היו בני 6 וחצי ו 13 בשעת האיבחון, לכן האיבחון נתן תשובה, הוציא אותנו מהאפלה.
נכון, אמרו לי זה מה שיש, אבל המשמעות מבחינתי אינה "יש לך ילד פגום, עם פוטנציאל מוגבל"
אלא יש לך ילד שעל-מנת לממש את הפוטנציאל שלו, הוא זקוק למענים אחרים מרוב הילדים.

איזו מן אמא את? אולי אמא טובה ואוהבת, שנמצאת עדיין בתהליך ההשלמה, ובשלב הזה כל זרקור על השונות של הילד הוא כמו סכין מתהפכת בשבילה?
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'תודה שלומית, הייתי צריכה את זה'
תודה שלומית, הייתי צריכה את זה
01/03/2010 | 16:00
1
42
נכון, אני עדיין בתהליך השלמה, והניסיון להבין את ההשלמה שלך ושל הורים כמונו, עוזר לי מאוד. תודה
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-''
01/03/2010 | 16:03
3
לצפיה ב-'אהבתי את המשפט שלך'
אהבתי את המשפט שלך
01/03/2010 | 17:16
1
34
" יש לך ילד שעל-מנת לממש את הפוטנציאל שלו, הוא זקוק למענים אחרים מרוב הילדים."
אני חושבת שזו הדרך הכי טובה להסתכל על המצב. זה גם מאוד מעודד, כי בסופו של דבר הפוטנציאל שלו ימוממש.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-''
01/03/2010 | 17:28
14
מה הפוטנציאל, אי-אפשר לדעת, כמו שלא ניתן לדעת מה צבעיו של ניצן שלא נפתח עדיין.
מה שבטוח הוא, שיש לכל ילד פוטנציאל, ושהורים שמאמינים ושמחים בו, זה תנאי הכרחי למימושו.
כך לפחות אני מאמינה.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'אי אפשר לדעת מראש'
אי אפשר לדעת מראש
01/03/2010 | 22:52
3
39
מי יהיה תלוי באחרים כל החיים. יש אנשים שהיו אוטיסטים קלאסיים ואחרי טיפול אינטסיבי התפקוד שלהם עלה ,ויש אנשים שאפילו שמוגדים כ'תפקוד גבוה' לא מסוגלים להתפרנס בצורה עצמאית. אז גם כאן כל מקרה לגופו.

ואין שום דבר רע בעובדה שאת מלמדת את הילד לא לצחוק בקול רם .יש גם  נ"טים שצוחקים בקול רם, ולאף אחד אין נקיפות מצפון להסביר להם שזה לא מנומס.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'דינה את צודקת'
דינה את צודקת
02/03/2010 | 09:24
2
24
אני מכירה הרבה אנשים "רגילים" שלא יכולים לצאת מהבית ולפרנס את עצמם.
ולפעמים דוקא מהקושי, אנשים מוצאים את הכוחות לשאוף ולהצליח בחיים.
בענין הצחוק, אנחנו עובדים על זה, ויש שיפור, אבל עדיין לי יש קושי להביא אותו לסיטואציות שבהן אני מרגישה צורך להשקיט אותו. הבעיה היא שלי, הוא לא מרגיש לא נעים, ולא נעלב מהאנשים שמסתובבים ומסתקלים עליו.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-' למה רגשי אשמה?'
למה רגשי אשמה?
02/03/2010 | 12:33
1
20
אצלך הכל בסדר. זה לא חשוב שהוא לא נעלב ולא מרגיש לא נעים. הוא פשוט צריך ללמוד שלא צוחקים בקול רם בציבור .
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'אני בכיתי והמשכת לעבוד עם הילד'
אני בכיתי והמשכת לעבוד עם הילד
01/03/2010 | 17:46
65
בכיתי ועבדתי ובכיתי ועבדתי מתוך הנחה שיש לי אופציה לבחור בין שתי אפשרויות:
לבכות ולעבוד או לבכות ולא לעבוד.
האופציה הראשונה משתלמת יותר.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'לא ייתכן שלא חשת משהו.'
לא ייתכן שלא חשת משהו.
01/03/2010 | 20:03
12
49
אף אחד לא הולך לאבחון אם אין סיבה. אולי לא חשת שזה 'אוטיזם' , אבל את זה גם אני לא חשתי אפילו כשהבן היה 14 .  
מסיבה פשוטה :  לאנשים אין שום סיבה לדעת מה זה אוטיזם כשהם לא בעסק הזה . ושלא יודעים מה זה לא 'חשים' את זה.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'חשנו'
חשנו
02/03/2010 | 10:54
11
43
הבחנו בעיקוב בדיבור ושיש לו בעיה של קשב וריכוז והוא לא ענה בשמו גם קשר העין שלו הלך ודעך.
חשבנו שיש לו כנראה בעיה של קשב וריכוז (כמו שלי יש) ,למרות שהיינו לנו קצת חששות שזה אולי משהו קשה יותר.
אבל זה היה מיד איך שהבנו שיש קושי קל (שנראה לנו אז קל ולא עשינו ממנו עניין גדול) שניגשנו לרופא ילדים ששלח אותנו להתפתחות הילד.
פשוט היינו כל כך מאוהבים בילד הזה (ילד ראשון) שהיה קשה לנו מאוד לראות פגמים כלשהם (האהבה מעוורת) ואנחנו עדיין מאוהבים בו מעל הראש ורואים בו כאוצר ממש ולא כנטל. הוא פשוט ילד מרגש ברמות מטורפות.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'אז בדיעבד בעין מנוסה אתה רואה'
אז בדיעבד בעין מנוסה אתה רואה
02/03/2010 | 12:41
10
36
שכל אלה סימנים אוטיסטיים. אבל זו 'חכמה שאחרי המעשה' . כי אף אחד לא חושד באוטיזם כבחירה הראשונה שלו.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'רק אולי מישהו שכבר די בקיא בתחום מלכתחילה'
רק אולי מישהו שכבר די בקיא בתחום מלכתחילה
02/03/2010 | 13:24
9
15
לצפיה ב-' אין כאלה כשמדובר בילד ראשון'
אין כאלה כשמדובר בילד ראשון
02/03/2010 | 14:52
8
29
לצפיה ב-'למה לא ?אולי אנשים שעובדים עם א"ס או שיש '
למה לא ?אולי אנשים שעובדים עם א"ס או שיש
02/03/2010 | 15:23
7
34
להם כבר קרוב משפחה או בן של חברים ושהם כבר יודעים לשים לב לאיזה 2-3 סימנים פחות או יותר.
הכי קשה לנו שלפעמים אנחנו רואים ילד קטן בגינה הציבורית או בקניון שנראה לנו שיש לו PDD ואנחנו חושבים אולי ההורים לא מודעים לזה ושאנחנו היינו רוצים שאנשים יגידו לנו לפני זה אבל מצד שני זה מביך וזו חדירה לפרטיות להעיר ככה סתם לאנשים זרים שאולי כבר יודעים או שלא יהיו מוכנים לקבל את זה ויתייחסו אלינו בכעס.
יש אמא בגינה הציבורית שאיך שהוא יצא לנו לדבר קצת לפני האבחון , שהיינו בהמתנה לאבחון ומצאו קווים משותפים לו לבני ואמרנו להם שאנחנו הולכים לאבחון אבל היא לא רצתה ללכת וגם אחרי שכבר בננו אובחן מספר פעמים דיברנו איתה והיא לא היתה מוכנה לבדוק את זה ועד עכשיו הוא בגן רגיל והוא בקושי מתפקד לא מדבר ולא מתערבב עם הילדים והם לא עושים כלום בעצם עברו כ9-10 חודשים מאז  שדיברנו לראשונה ובעלה הוא רופא.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'הרבה פעמים 'הסנדלר הולך יחף' '
הרבה פעמים 'הסנדלר הולך יחף'
02/03/2010 | 23:43
6
35
וזה לא המקרה שלכם , כי אין לכם סביבה כזאת.
ולגבי אנשים שמכחישים, אין מה לעשות. אתה צודק  שאי אפשר  לחדור לפרטיות. אנשים כאלה יבינו בסוף, כשהמצב  ממש יחמיר. כמו שנאמר קודם צריך להגיע לתחתית, ואז מתחילים לעלות.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'לפעמים אתה לא יודע אם האנשים מכחישים'
לפעמים אתה לא יודע אם האנשים מכחישים
03/03/2010 | 09:05
5
30
או לא מודעים ורק צריכים דחיפונת קטנה כדי להתעורר שזה יכל דווקא לעזור להם מאוד ההערה ה'קטנה' שלך , אבל עדיין אני לא מוצא את עצמי פונה מיוזמתי ככה סתם לאנשים זרים לגמרי , למרות שאולי הייתי צריך וזו תחושה לא הכי נעימה בין כה וכה.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-' בלי דחיפות.'
בלי דחיפות.
03/03/2010 | 09:11
4
25
אפילו אם אתה צודק, זו חדירה לפרטיות .
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'זהו זה מה שאני עושה כי אפילו שאני כן הייתי '
זהו זה מה שאני עושה כי אפילו שאני כן הייתי
03/03/2010 | 09:19
3
15
רוצה שיגידו לי את זה , אם הייתי בסיטואציה הזו ,יכול להיות ש95% מהם לא היו רוצים שאני אגיד להם את זה וזו סיבה מספיק טובה בשבילי.
לעומת זאת עם אני אקלוט את זה אצל אנשים שיש לי איתם היכרות כלשהי , אפילו שטחית מאוד ,אני בהחלט אזרוק רמזים.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'לא יודעת לגבי הסביבה שלך'
לא יודעת לגבי הסביבה שלך
03/03/2010 | 22:36
2
17
אבל אני הפכתי ל'פסולת עצות' בסביבה שלי. אומרים לי שבגלל הבעיות שיש לי אני רואה בעיות אצל כל אחד אחר (ואני באמת רואה הרי כבר יש טביעת עין). לכן גם מי מכחיש ומי שלא רוצה לשמוע לא עצות ולא רמזים, אין ברירה שיבין לבד כשהמצב יחמיר.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'יש הבדל בין לתת עצה למישהו פעם אחת שלא יודעים'
יש הבדל בין לתת עצה למישהו פעם אחת שלא יודעים
04/03/2010 | 10:46
1
15
אם הוא מעוניין לקבל את העצה או לא לבין לנדנד ולחפור למשהו שלא רוצה לשמוע כמה פעמים.
אפשר לתת עצה . רוצים יקחו לא רוצים לא יקחו , אבל לפחות זה משאיר את המצפון של עצמך נקי כי ניסית.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'לא דיברתי על חפירה.'
לא דיברתי על חפירה.
04/03/2010 | 11:58
13
אלא רק על עצות חד פעמיות. התגובה (תשובה על העצה שלי ) : את בתוך העסק , לכן את משוחדת , לכן העצות שלך לא תקפות.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'למה מזלזל ? הלוואי שהייתי 'רגיל' אני לא מרגיש'
למה מזלזל ? הלוואי שהייתי 'רגיל' אני לא מרגיש
02/03/2010 | 12:04
23
'רגיל' , למרות שאני לא יודע בדיוק על מה לשים את האצבע ונורא היה מתאים לי להיות 'רגיל' מין אפור משעמם כזה נראה לי אחלה באיזשהו שלב בחיים נמאס לי כבר מהרכבת הרים הצבעונית-זרחנית הזאת.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'אז מה להגיד אם העסק נמשך'
אז מה להגיד אם העסק נמשך
01/03/2010 | 19:59
16
מעל 10 שנים וכל מה שאומרים לך שאת 'אמא לא טובה' והכל בגלל 'החינוך הגרוע שלך'.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'אני למעשה צריכה 'להשלים''
אני למעשה צריכה 'להשלים'
26/02/2010 | 21:55
32
עם כל משפחתי ברוכת האספים. אז מאחר שקודם היו רק אי הבנות וריבים בלתי פוסקים (בערך כל החיים), אחרי האיבחון כשהבנתי הכל  הייתה לי ממש הקלה לקבל את המצב. אולי אפשר  לקרוא לזה 'להשלים',  אבל זו הרי משפחה  קיימת  ללא קשר אם אני משלימה עם זה או לא.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'מהי השלמה?'
מהי השלמה?
27/02/2010 | 11:05
29
אצלנו יש הפנמה שיש קושי לעומר ולנו כמשפחה, שאנחנו משפחה שונה ממשפחות אחרות.
לשמחתנו בד"כ אנחנו מקבלים הבנה מהסביבה (משפחה, חברים, שכנים, מעסיקים וקולגות וכו').

ברור לנו שהמצב הזה לא ישתנה ולעולם עומר יהיה אוטיסט.....
עם זאת אני אשמח אם תימצא הדרך להעלים את האוטיזם של עומר שמייצר לו ולנו קשיים רבים כ"כ.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'גם וגם'
גם וגם
27/02/2010 | 11:24
25
אנחנו כבר ארבע שנים אחרי האבחון.
כשאובחן לא בכיתי - שמחתי שסוף סוף אנחנו יודעים מה הבעיה.
האופציות היו גרועות יותר מבחינתי.

אבל האמת היא ששום דבר שקשור בשי לא "ברור מאליו"
הכל רצוף "מלחמות" לא בו אלא במערכת.
אני כבר רגילה ששום דבר לא מגיע בקלות ועל הכל צריך להתעקש.
וכן - יש ימים של בכי וכעס ותסכול גדול אך לרב אני מגיע למסקנה שזה לא בגללו וזה לא "עליו"
לו הסביבה היתה מקבלת כמונו חיי כולנו היו טובים יותר.
אני אוהבת אותו כמו שהוא ולא מסוגלת לחשוב עליו אחרת.

אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'אני (עוד) לא השלמתי עם המצב'
אני (עוד) לא השלמתי עם המצב
27/02/2010 | 14:01
5
52
הבן שלי אובחן לפני כחצי שנה, ולמרות שהוא בתפקוד גבוה וכל הזמן מתקדם, אני עדיין לא משלימה עם העובדה שהוא לעולם לא יהיה ככל הילדים (והמבוגרים), וששגרת חיינו כמשפחה סטתה מהמסלול המתוכנן לתמיד. לא נעים לומר, אבל אני ממש מקנאה באנשים שיש להם ילדים "רגילים", וחושבת לא מעט על איך החיים יכלו להיראות אילו... כן, אני יודעת, זה ממש לא קונסטרוקטיבי, אבל אני לא יכולה להתכחש לזה. דרך אגב, זה לא מונע ממני, לטפל בו, לדאוג למסגרות הטובות ביותר עבורו, וכמובן לאהוב אותו כל כך. כרגע, לא נראה לי שאני אי פעם ישלים עם זה. הלוואי ואתבדה...
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-' זה רק חצי שנה, עדיין'
זה רק חצי שנה, עדיין
27/02/2010 | 17:15
31
אין עם מה לשהשלים.   את גם  לא יכולה לדעת  איך הוא יהיה עוד 5 או 10 שנים. את זה אף אחד לא יודע לגבי אף אחד   .
גם אף משפחה (ללא קשר לספקטרום) לא חיה כמתוכנן מסיבה פשוטה: החיים האמיתיים אף פעם לא מתאימים לתכנון.
כתבת ששגרת  החיים סטתה  מהמתוכנן, אבל האם היא סטתה רק בגלל האיבחון? האם החיים היו מאוד שגרתיים לפני האיבחון? הרי אם הכל היה שגרתי , לא רק שלא הייתם הולכים לאיבחון, אפילו לא הייתם חושבים עליו (זו לא זו לא ביקורת על  הרשגות שלך,  את זה כולם מרגישים בשלב כל כך  מוקדם).
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'מזדהה לגמרי עם מה שכתבה אמא 127'
מזדהה לגמרי עם מה שכתבה אמא 127
27/02/2010 | 19:42
3
32
ואצלנו האבחון ותיק. הילדה אובחנה בגיל שלוש והיום כבר בת תשע.
היא התקדמה המון ואנחנו בהחלט "ברי מזל" שהצלחנו להוציא אותה מתוך האוטיזם העמוק לדרגת תפקוד של אספרגר.
אבל השוני קיים וישאר תמיד.
גם אני תמיד חושבת איך היו חיינו מתגלגלים ואיפה היינו היום אילו לא היה לה אוטיזם.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'לדעתי סוגי מחשבות'
לדעתי סוגי מחשבות
27/02/2010 | 19:46
20
כאלה יכולות להביא רק לדיכאון. לפי מה שהיה אצלי כל החיים  הגעתי למסקנה שתמיד יכול להיות יותר גרוע. לכן אני מרוצה ממה שיש.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'אני כבר לא חושבת על זה כמעט'
אני כבר לא חושבת על זה כמעט
27/02/2010 | 21:26
1
25
אני רק חושבת על אם הוא היה ילד נ"ט סביר להניח היו לו הרבה יותר חברים והוא היה יוצא ומזמין יותר וזהו. כי חוץ מזה הוא מתפקד כמו (כמעט) כולם.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-' ואם הוא היה 'כמו כולם''
ואם הוא היה 'כמו כולם'
27/02/2010 | 21:56
19
ולא היית מכירה שום דבר אחר  גם לא היית רגועה . כי לא היית מודעת ל'מזלך הטוב'.
היית מוטרדת מכל הבעיות  שמטרידות את האמהות לנ"טים , שנראות לנו  הרבה פעמים  שוליות לגמרי.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'חדשיים מאז האבחנה הראשונית, ושבוע אחרי האבחון'
חדשיים מאז האבחנה הראשונית, ושבוע אחרי האבחון
28/02/2010 | 00:39
9
71

בוכה כשהולכת לישון בוכה בדרך לעבודה ובחזרה.
לא יודעת למה.
מעצבן אותי כשאומרים לי דברים כמו להסתקל על הדברים החיוביים. פשוט רע לי. ככול שרע לי יותר אני מרגישה רע יותר כי אני לא נותנת מעצמי מה שהוא צריך.
אף אחד מכם לא תוהה מה יהיה עתידו? פתאום השבוע לא יוצאת לי ההתעסקות עם המחשבה של מה יהייה,  בתהליך האבחון רציתי להאמין שהוא יהיה אספרגר, או לקות גבולית. אבל הא אוטיסט קלאסי. מה זה אומר?
טוב אז יש לו יכולות שכליות אבל מה זה אומר? הוא יהייה כמ "איש הגשם" הזקוק לגישור בלתי פוסק בינו לבין העולם?
לאן אוטיסטים יכולים להגיע?
זה מוזר שאני  חושבת על זה?
הלוואי שהדיכדוך הזה יכול לעבור, כי כרגע כואב לי ורע לי.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-''
28/02/2010 | 08:01
31
שום דבר לא מוזר. כל הרגשות שלך 'לפי הספר'. את זה כולם עוברים אחרי האיבחון (ז"א ה'בום' בראש). את לא צריכה להתנצל על הבכי . זה בגלל המצב.עוד יגיע זמן שתסתכלי על הדברים החיוביים, אבל כרגע זה עוד מוקדם. מה שבטוח את נותנת מעצמך מה שהוא צריך.
כולם תוהים מה יהי בעתיד של הילדים, אבל אף אחד לא יודע מה יההי באמת.הדבר היחיד שידוע שצריך לטפל היום, והתוצאות יגיעו אחר כך.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'ליבי איתך'
ליבי איתך
28/02/2010 | 11:24
37
אני ממש מבינה מה את עוברת כולנו היינו שם, אני כבר כמה שנים אחרי וזה קשה לומר אבל זה ממש ת ה ל י ך, שחייבים לעבור. אם את פתוחה לשמוע בזמנו הלכנו לקבוצת תמיכה בבית לורן - להורים אחרי אבחון...ומאז יש לנו חברים נפלאים שגם הם במצבינו וזה ממש עוזר!!!
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-''
28/02/2010 | 14:46
27
בטח שאני תוהה וחרדה מה יהיה עתידם.
אני מניחה שאין הורה שהמחשבות והדאגות האלה לא עוברות במחו ולבו לפעמים.
אצלך האיבחון עדיין טרי מאד, אז התגובה הרגשית שלך מאד טבעית, וטוב שאת נותנת מקום לכאב ולדאגה.
אין סיבה או תועלת להסתכל בכח על הדברים החיוביים.
אי-אפשר לדלג על שלב בתהליך.

לאן אוטיסטים יכולים להגיע-
לכל מיני מקומות, חלקם טובים וחלקם רעים.
מה קובע לאיזה סוג של מקום יגיעו-
האם יהיו כמו ג'ים סינקלייר (שהתחיל לדבר בגיל 12 וכיום הוא מרצה באוניברסיטה) טמפל גרנדין (שהתחילה לדבר אאל"ט בגיל 6 וגם היא מרצה ) ואחרים, או כמו אוטיסטים שחיים בהוסטל והם מאושרים שם (ואחרי הכל, הרי זה מה שחשוב לא? שהבנאדם יהיה מאושר, לא "הצלחה" בקני המידה המקובלים),
או חלילה יגמרו את חייהם במחלקה סגורה בבי"ח פסיכיאטרי או בסוף טראגי אחר?
קשה לומר. נראה לי שמה שצריך, זה שילוב של 3 דברים:
א)הורים שמאמינים בהם ושמחים בהם.
ב)כוחות וכשרונות.
ג)כמו אצל כל אדם- טיפת מזל...
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'אני ממש בשלב בו זרעו בי את הידיעה '
אני ממש בשלב בו זרעו בי את הידיעה
28/02/2010 | 19:58
2
51
שבני הוא PDD , המאבחנת זרקה לי את זה באמצע האיבחון כי חשבה שאני חושבת שזה זה ורצתה לת לי אישור לחששות שלי. אבל אני בכלל לא חשבתי בכיוון הזה. זה נפל עליי כרעם ביום בהיר (אולי בגלל זה השמיים בוכים?) אני לא סיפרתי עוד לבעלי כי זה לא צריך להגיע ממני אלא ממנה וגם צריך להסביר לו מה זה בדיוק ואפילו את זה אני לא ממש יודעת (אז גם עם זה אני מתמודדת). אני בוכה כבר שנים. בכיתי שקראתי את הספר "ואם היו אומרים לך" כי כל כך הזדהתי עם מה שהיא עוברת ומה שהיא מרגישה כלפי ילדה (וזה היה לפני שבכלל חשבתי שהוא כזה). מאז שהתבשרתי אני עצבנית ולא ישנה טוב בלילות. אבל יש בי גם הגיון שאומר שטוב שיש הבחנה, ועכשיו נוכל לטפל בו כמו שמגיע לו כי המצב שלו כרגע ממש גרוע. אני חולמת על בית ספר לחינוך מיוחד שיתאים לו. וטיפולים שיקדמו אותו, ומדריכים שילמדו אותנו להיות ההורים שהוא צריך. ומתפללת לכוח ללמד את האחים שלו לקבל אותו להתמודד איתו נכון. אני בעיקר בוכה כשאני קוראת אתכן.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-''
01/03/2010 | 17:02
23
זה באמת קשה....
אבל היום אני בגל שעולה....
בחודש האחרון התחלנו ללכת לקלינאית תקשורת מצויינת. שמאז הוא עושה קפיצות ענקיות.
היום כשדיברתי איתה, היא מנבאה טובות לפשוש שלי. מה שלפני חודש חודש וחצי בכלל לא היה אפשרי לראות.
אני מקווה כל כך שהגל הזה לא יעבור...
בהצלחה...
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-' גם אם היית חושבת בכיוון'
גם אם היית חושבת בכיוון
01/03/2010 | 22:59
28
גם זה זה היה 'רעם ביום בהיר' . מבחינתי זו ההרגשה של 'סוף עידן התמימות'. לכן מרגישים הכל ביחד - גם שמחים על עצם הידיעה מה יש בדיוק (זה דבר חשוב ביותר) וגם בוכים כי הספקטרום האוטיסטי זה לא 'מה אנחנו שתכננו' (כי את זה אף אחד לא תכנן )
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'הזמן יעשה את שלו'
הזמן יעשה את שלו
01/03/2010 | 14:56
1
31
כולם עוברים את זה ואי אפשר להגדיר את זה כפחות מגהינום עלי-אדמות , אבל כמה שזה נשמע נוראי יש בזה יתרון אחד ברור : זוהי התחתית מכאן אפשר רק לעלות , מכאן והלאה רק יהיה טוב יותר.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-' אתה רואה, יש יתרון בלהגיע לתחתית'
אתה רואה, יש יתרון בלהגיע לתחתית
01/03/2010 | 23:00
12
לצפיה ב-'אמא יקרה'
אמא יקרה
07/03/2010 | 11:17
31
מותר לבכות מותר לכעוס חשוב להוציא הכל החוצה ולא לשמור בבטן הזמן אחרי האבחון הוא זמן כואב זמן מבלבל זה לא מה שרצינו !דרך חדשה היא דרך מפחידה אבל כדאי אחרי שתרגעי מעט למצוא קבוצת תמיכה במקום מגורייך ואז תגלי שאתם לא לבד יש עוד משפחות שמתמודדות לא קל בכלל יש עליות ותמיד יהיו עליות אני מאחלת לך רק טוב והרבה שמחה
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'אני לא השלמתי עם זה'
אני לא השלמתי עם זה
28/02/2010 | 08:51
12
60
להשלים עם הלקות זה מאוד קשה כי למעשה חיים איתה יום יום שעה שעה
אני יסביר הילד שלי מאוד קשה בכל התחומים במיוחד בתחום המשמעעת והגבולות הויכוחים היומיומים שלי איתו להתקלח לאכול לא לעשות פיפי במיטה כן כל יום הוא עושה לי פיפי במיטה מבחינת אועכל הוא אוכל רק חטיפים פיצות וממתקים הוא לא אוהב להתלבש כל הזמן הולך ערום בבית , כל היום קופץ ומשתולל מטפס על הטלוויזיה קופץ  ומתגלגל  בעיקר על הרצפה על המיטה על הכול הוא עדיין לא מדבר מילים שלמות ובוודאי שלא משפטים למרות שלאחרונה חל איזה שיפור קטן אבל משמעותי עבורו ועבורי והוא כן מבין יחסית ילד נבון אבל התנהגות מפחידה אני לעולם לא יתן לו ללכת לבד הוא חייב תמיד השגחה הוא בן 5.5 הוא תמיד נופל ומקבל מכה לפעמים הוא הולך ולא שם לב ונתקע בקיר או במשהו ואני די חרדה לו וכאשר שואלים אותי מה הבעיה איתו אני עונה בעיית התפתחות קלה ובקיצור יש לי המון לכתוב על הקשיים הבכי וההתמודדות הבלתי פוסקת עם המילה עם התופעה הארורה הזו שנקראת אוטיזם אז להשלים עם זה איך אפשר. להתמודד עם זה פשוט כי אין ברירה  
זאת מאמא שאוהבת את הילד שלה הכי בעולםםםםםםםםםםםםםםםם
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'השלמה'
השלמה
28/02/2010 | 09:11
39
לסוג ההשלמה שאת מתכוונת אליו אני קוראת יאוש. מה שאת מתכוונת זה שלא התייאשת מהילד שלך ואת עובדת קשה לקדם אותו. כמוני כמוך. ההשלמה שלנו היא שאנחנו לא מכחישות את הבעיה (איך אפשר, במקרים שלנו של אוטיזם קלאסי, זה די פאתטי)  ומקבלות את זה שנצטרך להתמודד כל החיים ולהשקיע המון אנרגיה כעובדה קיימת. ואומרות - כל אחד והחבילה שלו.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'אז אם המצב כל כך קשה'
אז אם המצב כל כך קשה
28/02/2010 | 09:52
10
48
למה את אומרת 'בעית התפתחות קלה' ולא אוטיזם? הרי אין שום דבר קל במה שאת מתארת.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'אולי מהבושה?'
אולי מהבושה?
28/02/2010 | 10:12
9
21
לצפיה ב-'אני לא מתבישת'
אני לא מתבישת
01/03/2010 | 08:39
3
47
פשוט אני לא רוצה שירחמו עליי בגלל שיש לי ילד מיוחד אני שונאת את זה אני לא אוהבת שמדברים שמתלחששים זה קורע אותי מבפנים אני בטוחה שגם אתם מרגישים כך מה שהכי אני שונאת שמסתכלים על הילד וההתנהגות המוזרה שלו ואני חושבת לעצמי מה הם אומרים לעצמם בראש איזה אמא רעה שאני לא ממגרת את הקפיצות את הצעקות שלו ונותנת לו לעשות מה שהוא רוצה למשל שאנחנו הולכים לקניון והוא נשכב על הרצפה ולא רוצה לקום או שיש דוגמאות כאלה על הרצפה של צבעים מיוחדים אז הוא אוהב להתגלגל לאורך הבלטות האלה וגם שאנחנו הולכים לפארק אז גם הוא מתנהג באותו אופן ואנשים חוצפנים מעירים לי ובא לי לקלל אותם פשוט נמאס לי או שאיזה שכנה מעצבנת חוצפנית אומרת לי במעלית שאני צריכה להתנהג עם ילדי ביותר סבלנות כי הוא ילד מיוחד כן כן שמעתם את זה היא אומרת לי אז לחיות ככה זה מתסכל כי גם ככה יש לי קשיים ועוד לשמוע הערות ומחשבות של אנשים אחרים זה פשוט הורס אותי פשוט תתנו לי לחיות , כן אני מתמודדת על אף הכול כמו שאמרתי לא מתבישת וגם לא משלימה עם המצב פשוט אני חיה יומיומית עם הסבל והשמחה הפרטים שלי ותעזבו אותי במנוחה
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'אם את לא רוצה שיתלחששו מאחרי הגב'
אם את לא רוצה שיתלחששו מאחרי הגב
01/03/2010 | 10:36
34
ולא רוצה שיגידו שאת אמא לא טובה  (כולנו פה עברנו את הקטע ש'הילד שלה מתנהג לא טוב כי אמא לא מחנכת כמו  שצריך')
הכי טוב להגיד שהילד אוטיסט.זה מפסיק מייד את כל ההתלחששויות ואת כל ההסתכלויות  ואת רוב ההערות, ותאמיני לי - אף אחד לא מרחם (וגם אם מרחמים, אז מה? זבש"ם ) ובאמת אי  אפשר לחנך את כל הסביבה, אז יהיו אנשים כמו השכנה במעלית אבל הרבה פחות.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'דווקא אם תגידי את האמת יהיה לך יותר קל'
דווקא אם תגידי את האמת יהיה לך יותר קל
01/03/2010 | 13:50
29
אחרת יחשבו שאת אמא שלא יודעת לחנך את הילד או שלא אכפת לך. הרי גם ככה מסתכלים עליך וחושבים עליך, נכון? אם תגידי "יש לי ילד אוטיסט (או עם בעיות תקשורת)" אנשים יבינו אותך (ואותו כמובן) יותר טוב ויהיה לך הרבה יותר קל. וגם אם ירחמו, אז מה? עדיף לקבל רחמים מהערות ומבטים מרושעים, נכון?
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'אני באיזשהו שלב הבנתי ש...'
אני באיזשהו שלב הבנתי ש...
01/03/2010 | 17:32
38
עדף לא ללכת איתו לקניון.היום היינו, הוא שבר לבת שלי את הכוס עם השתייה עלייה (מיץ תות), אני כבר לא מתרגשת מהתגובות החיצוניות. אבל התגובות של האחים שלו לא פשוטות כלל...
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'ממה בדיוק?'
ממה בדיוק?
01/03/2010 | 10:36
4
18
לצפיה ב-'מסטיגמה '
מסטיגמה
01/03/2010 | 13:51
3
16
לצפיה ב-' עם הזמן גם זה עובר'
עם הזמן גם זה עובר
01/03/2010 | 14:18
2
19
לצפיה ב-'הבושה או הסטיגמה? '
הבושה או הסטיגמה?
01/03/2010 | 15:28
1
14
לצפיה ב-'הפחד מהסטיגמה'
הפחד מהסטיגמה
01/03/2010 | 16:03
28
ואז גם הבושה     ועוד דברים שקשורים לפחד מהסטיגמה (אם יש).
אתה מחליט  בשלב מסויים שהמצב שלך  'זה מה יש' ואתה חי עם זה. מי שרוצה יכול לקרוא לזה השלמה , מי שרוצה יכול לקרוא לזה בצורה אחרת .
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'ההורים שלי'
ההורים שלי
28/02/2010 | 12:50
59
אבא יותר , אמא קצת פחות שניהם יודעים שמה שחשוב זה לא איך קוראים לזה אלא איך זה מתבטא בכל רגע נתון.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'חיה עם זה בד"כ בשלום ועדיין... כואבת'
חיה עם זה בד"כ בשלום ועדיין... כואבת
28/02/2010 | 19:04
44
6 שנים אחרי האבחון. הוא הנשמה שלי, האהבה הגדולה של כל המשפחה. גאה בו המון, ועדיין...כשעולה סיטואציה שבה השוני שלו בולט, או שההתנהגות שלו חריגה...זה פותח שוב את הפצעים. וכשאני אומרת פצעים, אני מתכוונת לדאגות לעתיד. מה יהיה? איך הוא יסתדר? מה יקרה כש...? וכל המחשבות האלה מציפות וכואבות.
אז לא יודעת, זה נקרא השלמה? כנראה שלא ממש.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'כן. '
כן.
28/02/2010 | 23:03
1
31
לכולם יש קשיים. לבן שלי ולנו כמשפחה יש קשיים אבל זה מה שיש ועם זה חיים. כשאנחנו בתוך המשפחה אני בכלל שוכחת על אוטיזם לפעמים (והבן לא בתפקוד הכי גבוה). יש קושי רב כשנתקלים בסביבה שלא מבינה, לא מכילה והמון ביורוקרטיה. אבל אני כבר מזמן הגעתי למסקנה שאושר לא קשור ולא תלוי בנסיבות החיים. כל אחד יכול להיות מאושר אם הוא יחליט שזה מה שהוא רוצה. אז נכון שיש תקופות קשות יותר או קשות פחות אבל זה חלק מהחיים ופשוט מקבלת את זה כמשהו נתון.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'אני את הראש שלך במבינה'
אני את הראש שלך במבינה
01/03/2010 | 12:25
27
האמת ששאלה שיותר חשובה בעיניי מכמה התפקוד שלה הילד יעלה , זה האם יהיה מאושר.
עדיף בחור מאושר בתפקוד נמוך מאשר בחור דיכאוני בתפקוד גבוה.
אני חושב שזה צריכה להיות הדאגה הראשונה שלנו בתור הורים ושלנו יש חלק עצום בשאלה הזו וצריך להשקיע בזה לא פחות אנרגיה מאשר בקידום התפקוד של הילד.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'נראה לי שכן'
נראה לי שכן
01/03/2010 | 10:33
24
ארבע וחצי שנים אחרי האבחון והחיים נכנסו לשיגרה, זה פשוט חלק מהחיים.
אם הייתי מוותרת על זה? - בטח!
אבל למדתי לחיות עם זה בשלום.
אני מתקשה להגיד שלגמרי, אבל כמעט מקבלת אותו כמו שהוא.
עם כל הגריות והשגעונות והאובססיות והדיבור הלא קשור ועוד ועוד....
הדבר היחיד שכשאני חווה אותו ביחד עם הילד גורם גם לי כמו לו לקושי עז וכאב לב לא קטן זה נושא החרדות.
וגם העניין שהוא הולך ונהיה מודע לזה שהוא שונה, לא כמו כולם...
בנתיים נראה מרוצה עם ההסברים שלנו אבל הוא רק בן 6.5 ולהערכתי בגילאים יותר מבוגרים השוני יותר יבלוט והקושי יגדל.

בקיצור, אני לא מתה על זה אבל אני כן שלמה עם זה.
אני יודעת שזה לא הולך לשום מקום.
זה מה שיש ועם זה ננצח
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'משלימים עם מה? חוסר הוודאות לא מתפוגג'
משלימים עם מה? חוסר הוודאות לא מתפוגג
01/03/2010 | 11:49
22
45
אפשר להגיד משלמים עם זה שלא יהיה ילד רגיל ב100%. אבל עדיין אם ישאר א"ס זה משנה מאוד באיזה רמה של תפקוד וסתגלנות הוא יהיה לכשיגדל , אז התמונה לא נעשית הרבה יותר ברורה , הדבר היחיד אולי שמרגישים זה שמותר לך קצת להנמיך צפיות , שזה דבר שהוא גם מעט מקל מהלחץ הנפשי שאתה מכניס את עצמך אליו , אבל גם קצת עצוב .
אני מקווה שיש משהו במה שארנה אומר שיש גם יתרונות לאוטיזם שהלוואי שיפצו על הקשיים . אני בשמחה הייתי נסחף לקטע של הגאווה האוטיסטית וממנף את הקושי למקור של צמיחה , אבל קצת מתקשה לקבל את זה מכיוון שמבחן התוצאה של רוב הסיפורים שאני שומע שסיפורי ההצלחה הם בעיקר של מי שהצליח "למרות" האוטיזם שלו ולא "בגלל" האוטיזם שלו . יכול להיות שזה מנקודת השקפה נ"טית ולכן זה נראה כך.
בכל מקרה אני אקבל את הילד שלי לא משנה באיזה מצב הוא יהיה ויאהב אותו ולא אתאכזב ממנו או אכעס אליו לעולם , כי הוא מה שהוא (לא משנה מה שזה אומר , לאו דווקא בקטע הא"סי) והוא לא יכול להיות מישהו אחר , כמו שגם אני לא יכול להיות מישהו אחר .
אני יכול לתת לו עידוד והכוונה עד רמה מסויימת אבל זו תמיד תהיה הבחירה שלו בסופו של דבר אם לקחת את זה או לא.
לפעמים זה מקל על כתפך שאתה אומר : "אני לא אלהים" לא הכל תלוי בי , הרבה כן תלוי בי , אבל לא הכל ולחלק שלא תלוי בי עדיף להניח ולקבל אותו.
זה לא שאני יכול להפסיק לקחת אחריות לגמרי , עדיין יש לי המון מה לעשות , אבל אולי זה לקחת טיפה פחות אחריות , לא לעשות יותר ממה שאני יכול ולהשאיר כוחות ריצת מרתון ולא כמו ריצת ספרינט שעשיתי עד עכשיו וצריך להיות מודע לזה שיש לנו גם מגבלות לגבי יכולת הנתינה שלנו : מגבלה כספית , מגבלת זמן , מגבלת כוחות נפשיים ששונים מאחד לשני (יכול להיות שיש הורים חזקים ממנו נפשית וזה בסדר , זה לא פשע להיות חלש יותר וזה גם ככה לא כל כך תלוי גם בנו).
אני גם מודע יותר לקטע שחשוב מאוד לתת לילד לצמוח מסביבה חיובית ומחזקת ולכן צריך לדאוג לו למשפחה מאושרת לא פחות מאשר ההתמקדות בקשיים שלו ולכן אנחנו צריכים לטפל גם בעצמנו ולא לוותר על החיים שלנו ושל בננו השני . המסר הכי גרוע שנוכל להעביר לילד שבגלל שהוא לא ממלא את הצפיות שלנו הבית כולו שרוי בדכאון , זה כרוניקה של כשלון ידוע מראש , זה כמו להגיד לו "אתה כישלון" איך אפשר לצמוח מנקודת פתיחה שכזו?מה גם שהילד שלי ספציפית הוא מין ממש "קורא מחשבות" שכזה שקולט את הרגשות שלך מיד בלי מילים.
אבל חוסר הוודאות לאן הוא יגיע בעתיד הוא אולי הדבר הקשה ביותר בתהליך הגידול של הילד ויוצר איזשהו מתח שקשה מאוד להיפתר ממנו.
ומילה לדינה שאמרה שהרגישה אשמה בגלל הגנים שלה , לחלקיק שנייה לא הרגשתי ככה , איך אפשר לכעוס על עצמך בדבר שהוא לחלוטין לא תלוי בך ?
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'מה אתה מגדיר כ"סיפור הצלחה"?'
מה אתה מגדיר כ"סיפור הצלחה"?
01/03/2010 | 13:14
21
42
איזה סיפורים שמעת?
הסיפור הכי מפורסם, הוא של טמפל גרנדין, ואין ספק שהיא הצליחה בזכות האוטיזם שלה (ובזכות אמה שהאמינה בה- ע"ע "שונה- לא פחות טובה", וגם בזכות המורה למדעים שזיהה את הפוטנציאל ונתן לה גירוי אינטלקטואלי מתאים, ובטח גם בזכות קצת מזל).
אם לא היתה "האשה שחושבת כמו פרה"
אם לא היתה לה חשיבה בתמונות,
אם לא היה לה מח חקרני שלא מקבל כלום כמובן מאליו,
אם לא היתה לה העקשנות ה"אובססיבית" להגשים את מטרתה,
לא היתה מגיעה לאן שהגיעה.
זה ודאי לא משחרר אותה מהמצוקות הסנסוריות, ואולי (אין לי מושג) מחרדות, הצפות רגשיות  ושאר "מתנות" לא חביבות של האוטיזם.
הוא שאמרתי- אורות וצללים.
וזו ילדה שהתחילה לדבר בגיל 6 .
ממליצה לצפות בסרט של ה BBC עליה, נמצא בקישורי הפורום.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'אני לא מדבר על סיפורים מעטים כל כך'
אני לא מדבר על סיפורים מעטים כל כך
01/03/2010 | 13:44
20
36
איך למשל נשמע לך שיש רק 5 אנשים בארץ בתנועה של גאווה אוטיסטית? לא נשמע לך מעט מדי ? כלומר כמעט שאין א"סים בתפקוד גבוה שכזה. אותי זה מבאס . סטטיסטית זה נמוך מדי לטעמי.
כמה טמפל גרנדין יש מתוך מליוני האוטיסטים? אני לא הטיפוס שנוהג למלא טופסי לוטו.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'לכן שאלתי איך אתה מגדיר הצלחה '
לכן שאלתי איך אתה מגדיר הצלחה
01/03/2010 | 14:00
12
23
קודם כל, אין קשר בין גובה התפקוד להשתייכות לתנועת גאווה אוטיסטית.
אני מכירה (וירטואלית) אוטיסט שאינו מדבר אלא באמצעות מחשב-מדבר (כמו אמנדה באגס) ששייך לתנועה, לא בארץ, ואי-אלו אוטיסטים עובדים ו"מתפקדים" שלא שייכים אליה.
אין קשר.
אגב, בא"סי יש יותר מחמישה חברים, אבל זה באמת לא העיקר כאן.
העיקר לדעתי, הוא כאמור, איך מגדירים הצלחה.
האם לדעתך, אמן אוטיסט שחי בהוסטל והוא שמח בחייו, הוא סיפור הצלחה?
האוטיזם שלו עומד בבסיס אמנותו, והיא שנותנת את הטעם בחייו, היא גם המתנה שלו לעולם.
אז אפשר לומר (אם לא בוחנים הצלחה בקריטריונים קפיטליסטיים) שהסיפור שלו הוא סיפור הצלחה, לא?
ושוב- זה בודאי לא חוסך ממנו גם סבל, שגם הוא תוצרת האוטיזם שלו.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'האמת כל מי שמח בחייו הוא סיפור הצלחה בעיניי'
האמת כל מי שמח בחייו הוא סיפור הצלחה בעיניי
01/03/2010 | 14:06
11
22
מה שגם משאיר את רוב הנ"טים ככאלו שאינם סיפור הצלחה.
כמה אנשים מאושרים/מסופקים יש בעולם הזה ? להערכתי משהו כמו 10-20% גג.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'אין לי מושג לגבי האחוז, מסכימה לגבי ההגדרה'
אין לי מושג לגבי האחוז, מסכימה לגבי ההגדרה
01/03/2010 | 14:18
2
18
וכמו שנ"טיות לא מבטיחה הצלחה/היות האדם שמח בחייו,
כך גם א"סיות לא מונעת את זה אוטומטית.
יש שמחים ואומללים בין אלה ובין אלה (וגם בין א"א).
ולכן לא הייתי צריכה להשלים עם זה, כי לא הייתי במלחמה עם זה מלכתחילה
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'אם אפשר לשאול'
אם אפשר לשאול
01/03/2010 | 14:44
1
14
איך את מגדירה את הילדים האס"ים שלך באופן כללי? שמחים ובעלי מצב רוח טוב בד"כ ?
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'קשה לומר'
קשה לומר
01/03/2010 | 15:01
16
לכל אחד מהם יש תקופות כאלה ותקופות אחרות.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'מה זה נ"טים?'
מה זה נ"טים?
01/03/2010 | 17:43
7
57
לצפיה ב-'נוירו-טיפיקלים, קרי "נורמלים"'
נוירו-טיפיקלים, קרי "נורמלים"
01/03/2010 | 17:46
4
54
לצפיה ב-' 'רגילים''
'רגילים'
01/03/2010 | 19:38
3
11
לצפיה ב-'לא רוצה להעליב אף אחד-רגילים נשמע לי מזלזל'
לא רוצה להעליב אף אחד-רגילים נשמע לי מזלזל
01/03/2010 | 20:53
2
14
לצפיה ב-' ואני דווקא לא אהבתי את ה'נורמלים'.'
ואני דווקא לא אהבתי את ה'נורמלים'.
01/03/2010 | 22:41
1
20
במשפחתי הא"סים הם  הכי  'נורמליים' , לפעמים יותר מדי  
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'נטורלפיקלים = בעלי מח שבנוי בצורה טבעית,'
נטורלפיקלים = בעלי מח שבנוי בצורה טבעית,
01/03/2010 | 21:10
1
18
נורמלית להבדיל ממבנה המח השונה,יחודי של אנשי הספקטרום האוטסטי.
הכוונה לכל מי שמחוץ לספקטרום כלומר רוב האוכלוסיה.
בנוסף פה בפורום המציאו גם מונח א"א כלומר אנשי-אמצע שהכוונה למישהו שלא נמצא בספקטרום אבל חולק מאפיינים עם הספקטרום והוא מאין קרוב משפחה של הספקטרום האוטסטי.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'כל מח שלא עבר פגיעה כלשהי,בנוי בצורה טבעית'
כל מח שלא עבר פגיעה כלשהי,בנוי בצורה טבעית
01/03/2010 | 22:10
25
מי שיש לו מבנה נוירולוגי נפוץ/רגיל/ נורמלי נקרא נוירו-טיפקל, אכן רוב האוכלוסיה.
ביניהם לבין אנשי הספקטרום האוטיסטי, נמצאים אנשי האמצע, החולקים מאפיינים עם הא"סים ועם הנ"טים, ולכן אם כבר מתעקשים על מינוחים משפחתיים, אז א"א הם בני דודים של א"סים ושל נ"טים.
וכולנו יחד- משפחת האדם, משפחה גדולה ומאושרת
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'על פי אס"י לא עושים סטטיסטיקה '
על פי אס"י לא עושים סטטיסטיקה
01/03/2010 | 15:26
2
36
וגם אם כן אז נכון להיום חברי הקהילה האוטיסטית יש משהו כמו 50. 5 חברי אס"י כרגע אבל זה קשור גם לאקטיביזם ולא כל א"ס הוא אקטיביסט.
אבל עזוב אס"י זה לא כלי לסטטיסטיקה, סטטיסטית יש יותר א"סים בתפקודים גבוהים מאשר נמוכים ואחוז האבחון של התפקודים הגבוהים בספקטרום הוא נמוך מאוד. אם היו מאבחנים כמו שצריך היו מגלים שחלק נכבד מאנשי הסגל באוניבסיטאות העולם הם אוטיסטים- אם זה מיליונים או לא כמו טמפל גרנדין אני לא יודעת אבל זה הרבה יותר ממה שיודעים היום כאשר כמעט לא מאבחנים את התפקודים הגבוהים.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'את מדברת על 50 אס"ים מבוגרים בתפקוד'
את מדברת על 50 אס"ים מבוגרים בתפקוד
01/03/2010 | 16:11
1
26
גבוה מאוד שידועים לציבור כיום או שזה כולל את בעלי התפקוד הנמוך?

עוד שאלה : אם מדברים בברטניה כיום על 1-60 ואתם לא חושבים שחלה עליה בשיעור בעלי האוטיזם אלא שרק פוספסו אבחונים אז איך הם שורדים כך כך יפה כל "המפוספסים " ?או שאולי הגדירו אותם בטעות כבעלי בעיות נפשיות או פיגור שכלי ?קשה לי להאמין לסברה ששיעור האוטיזם לא עולה עם הזמן ושזה רק עניין של איבחון לקוי.עם אנשי הסגל האלה מתפקדים כל כך טוב אז מה צריך לבלבל להם את המוח עם כל מיני הגדרות מלכתחילה? אולי שיתנו להם לחיות ככה ולא יבלבלו להם את המוח?
האוטיזם בולט לעין כאשר הוא יוצר קושי רב בהשתלבות בעולם הסטנדרטי וברגע שמתגברים על הקושי הזה הוא לא מורגש ולכן לרוב לא מאובחן .לא ככה?!
מי שיש לו קושי נקודתי כלשהו א"ס או נ"ט כדאי שיטפל בו בלי קשר לכלום , אולי כל הנסיון הזה לקבץ ביחד אנשים שונים עם בעיות שונות שיש בהן קווים משותפים מסויימים ,אבל עדיין רב השונה על הדומה בניהם הוא בכלל לקוי וחסר ערך? אולי זה סתם נטייה של התרבות האנושית לקטרג ולקטלג  אנשים לקבוצות ולהגדרות שונות?
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'לציבור??? מדובר באנשים פרטיים'
לציבור??? מדובר באנשים פרטיים
01/03/2010 | 21:09
12
מדובר בסביבות  ה50 א"סים בתפקוד גבוה שאני אישית יודעת על קיומם בארץ ישראל- אני =א"סית אחת בעזרת  המערכת פורומים של אס"י. בפועל יש הרבה יותר אבל אם אתה שואל לגביי מוכרים לאס"י בארץ- יענו כאלה שיצרו קשר עם הקהילה.
שיעור האוטיזם עולה עם הזמן , עדיין יש המון מפוספסים ששורדים מאוד מאוד יפה- גמאני הייתי מסוגלת לחיות ללא אבחון כלל אם להוריי לא היו חושים כל כך מחודדים והיתה לי תקופה קשה שקצת הגבירה את המודעות לבעיה אצלי.
לגביי אנשי סגל אתה צודק- יש לי לדעתי דוד כזה, אבל היות והוא פרופסור אף אחד לא מציק לו עם אבחון במיוחד שההכרה האקדמאית הביאה אותו לחיים דיי מאושרים והוא נשוי בשנית (לפרופסורית) ואב לילד אותו גידל מרחוק ילד שגם יש לו מאפיינים אוטיסטים לטעמי אבל אף אחד לא מציק לו היות והוא בעצמו דוקטור ששוב בזכות ההשכלה  מאוד התפתח.

בכל אופן הנטייה להגדיר היא לא חדשה וחלק מההורים פה לא היו פה אם היא לא היתה כל כך חזקה.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'כדאי לנסות לראות גם את הדינמיקה של התהליכים'
כדאי לנסות לראות גם את הדינמיקה של התהליכים
01/03/2010 | 16:26
2
35

לפני כמה שנים לא הייתה שום תנועה ולפני 40 שנה היו מכניסים אוטיסטים לתא מרופד וזורקים את המפתחות(זה בכל אופן הייתה ההמלצה של "בעלי המקצוע" אז)
כל יום מתרחשים יותר ויותר  שינויים שחלקם הגדול נראים קטנים ולא משמעותיים ולא רלוונטים אבל ברטרוספקטיווה הם יתבררו כתורמים לעובדה שלאוטיסטים יהיה הרבה יותר קל להתקיים בעתיד כאנשים עצמאים ויצירתיים ואוהבים(אני ממש מומחה לזיהוי וקיטלוג השינויים האלה כי האובססיה הזו משתייכת למעט הדברים ש"מפריעים" לי להתאבד)
התנועה האוטיסטית היום נמצאת ממש בהתחלה שלה וזה יהיה לא נכון לשפוט מראש את איכות החיים של השחורים על סמך מצבם לפני מלחמת האזרחים(לא צריך לדאוג,לעולם לא יהיה ראש ממשלה אוטיסט,אוטיסטים הם אנרכיסטים בדם ולא סובלים ולא מבקשים עמדה של סמכות ושליטה אלא על עצמם)
טמפל גרנדין היא סיפור הצלחה בפרמטרים נ"ט
כמו ששלומית כתבה הצלחה במונחים אוטיסטים יכולה להיות משהו אחר לגמרי מאשר עמדה בכירה באקדמיה
יש למזלנו ולמזלו של המין האנושי דרכים הרבה יותר כיפיות והרבה יותר נוגעות ואוהבות ומספקות ומשמחות ויצירתיות להעביר את החיים
להרבה אוטיסטים פשוט כיף לחיות מדברים שנ"ט בכלל לא סופרים ולא רואים
וזה לא עניין של גאווה
חוץ מזה
אני למשל לא משתייך לתנועה האוטיסטית אבל אני כותב ומרחטט לא מעט בפורומים שלה ומנסה לתרום את חלקי הצנוע לגילוי וחשיפת וניסוח הזהות והתודעה האוטיסטית(לצערנו אי אפשר לסמוך על "אנשי המקצוע" שיעשו את זה בשבילנו) וכמוני יש עוד רבים שפשוט לא סובלים ארגונים מכל סוג שהוא,
אם תיכנס לאתרים בין לאומיים של אוטיסטים תמצא שם מאות אלפי חברים ומיליוני תגובות ודיונים
וזה משהו שבכלל לא היה קיים לפני 10 שנים
והילד שלך עוד ממש קטן
עוד 20 שנה העולם יהיה אחר
כבר היום אני רואה את תשומת הלב שילדים אוטיסטים מקבלים וזה ממש לא דומה למה שאני קיבלתי או מקבל מהמשפחה הפסיכופאטית שלי(אין בכלל טעם להזכיר את המילה "קבלה" בהקשר של ילדותי ושל הרבה אוטיסטים אחרים מהדור שלי)
ולאוטיסטים שיגדלו עם תמיכה יהיה גם הרבה יותר יכולת להשפיע על מבנה החברה
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-' תודה לך ! ריגשת אותי מאוד !'
תודה לך ! ריגשת אותי מאוד !
01/03/2010 | 16:39
12
תדע לך שעזרת לי מאוד להתמודד עם המצב כבר בפעמים הקודמות שכתבת לי , בהתחלה אפילו התרגזתי עליך אבל לאט לאט אני יותר מקבל את הדברים שלך ומוצא אותם אפילו מעודדים מאוד.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'כתבת שדי היית רוצה להתאבד'
כתבת שדי היית רוצה להתאבד
02/03/2010 | 10:05
23
אני חשבתי שאתה דווקא חי די טוב ומספיק לך מעט מאוד כדי להיות מאושר , מספיק שתסתכל על צורות וזה עושה לך טוב , אתה חבר של כולם מתוך שנמצא בבועת סבון וכל שאר האנשות מרחפת בבועות סבון מבחינתך.
אז מה יכול להיות כל כך קשה כדי שתוותר על החיים?
פעם כתבתי לך שאפשר ליצור סביבה קטנה אנטימית ונעימה שבה החיים יכולים להיות יפים גם אם שאר העולם לא הכי נעים לך ואמרת לי שמספיק לך הרבה פחות מזה.
אז מאיפה מגיע כל התסכול הזה שעושה את החיים האלה כל כך בלתי נסבלים ? אולי אתה סוחב על עצמך משאות כבדים מדי מין העבר ? אם כן אתה לא חייב לסחוב אותם , אתה כבר לא בעבר (ולא אל תזרוק לי שזה בלתי אפשרי כי תפיסת הזמן שלך שונה).

אגב שמעתי שאנשים שסבלו מדיכאון ונטיות אובדניות וששום טיפול לא ממש עזר להם הופנו לפעילות התנדבותית כמו טיפול בקשישים או התנדבות בבתי חולים והם הרגישו בעלי ערך מכיוון שהרגישו נחוצים וחיוניים והדבר שיפר מאוד את מצב הרוח שלהם.

ובאופן כללי אם המצב כל כך רע תמיד עדיף לקחת את הרגליים שלך ולחפש את המזל שלך במקום אחר או בעיסוק אחר , לעזוב את העולם הזה תמיד אפשר , אבל מומלץ למצות את כל האפשריות לפני כן.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'כדאי לנסות לראות גם את הדינמיקה של התהליכים'
כדאי לנסות לראות גם את הדינמיקה של התהליכים
01/03/2010 | 16:29
16

לפני כמה שנים לא הייתה שום תנועה ולפני 40 שנה היו מכניסים אוטיסטים לתא מרופד וזורקים את המפתחות(זה בכל אופן הייתה ההמלצה של "בעלי המקצוע" אז)
כל יום מתרחשים יותר ויותר  שינויים שחלקם הגדול נראים קטנים ולא משמעותיים ולא רלוונטים אבל ברטרוספקטיווה הם יתבררו כתורמים לעובדה שלאוטיסטים יהיה הרבה יותר קל להתקיים בעתיד כאנשים עצמאים ויצירתיים ואוהבים(אני ממש מומחה לזיהוי וקיטלוג השינויים האלה כי האובססיה הזו משתייכת למעט הדברים ש"מפריעים" לי להתאבד)
התנועה האוטיסטית היום נמצאת ממש בהתחלה שלה וזה יהיה לא נכון לשפוט מראש את איכות החיים של השחורים על סמך מצבם לפני מלחמת האזרחים(לא צריך לדאוג,לעולם לא יהיה ראש ממשלה אוטיסט,אוטיסטים הם אנרכיסטים בדם ולא סובלים ולא מבקשים עמדה של סמכות ושליטה אלא על עצמם)
טמפל גרנדין היא סיפור הצלחה בפרמטרים נ"ט
כמו ששלומית כתבה הצלחה במונחים אוטיסטים יכולה להיות משהו אחר לגמרי מאשר עמדה בכירה באקדמיה
יש למזלנו ולמזלו של המין האנושי דרכים הרבה יותר כיפיות והרבה יותר נוגעות ואוהבות ומספקות ומשמחות ויצירתיות להעביר את החיים
להרבה אוטיסטים פשוט כיף לחיות מדברים שנ"ט בכלל לא סופרים ולא רואים
וזה לא עניין של גאווה
חוץ מזה
אני למשל לא משתייך לתנועה האוטיסטית אבל אני כותב ומרחטט לא מעט בפורומים שלה ומנסה לתרום את חלקי הצנוע לגילוי וחשיפת וניסוח הזהות והתודעה האוטיסטית(לצערנו אי אפשר לסמוך על "אנשי המקצוע" שיעשו את זה בשבילנו) וכמוני יש עוד רבים שפשוט לא סובלים ארגונים מכל סוג שהוא,
אם תיכנס לאתרים בין לאומיים של אוטיסטים תמצא שם מאות אלפי חברים ומיליוני תגובות ודיונים
וזה משהו שבכלל לא היה קיים לפני 10 שנים
והילד שלך עוד ממש קטן
עוד 20 שנה העולם יהיה אחר
כבר היום אני רואה את תשומת הלב שילדים אוטיסטים מקבלים וזה ממש לא דומה למה שאני קיבלתי או מקבל מהמשפחה הפסיכופאטית שלי(אין בכלל טעם להזכיר את המילה "קבלה" בהקשר של ילדותי ושל הרבה אוטיסטים אחרים מהדור שלי)
ולאוטיסטים שיגדלו עם תמיכה יהיה גם הרבה יותר יכולת להשפיע על מבנה החברה
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'מורכב'
מורכב
01/03/2010 | 12:50
2
37
אם הכוונה להשלמה עם האבחון ושהוא PDD אז לא עד הסוף. יש ימים שכן יש ימים שלא. אם הכוונה שהגעתי להשלמה שהוא ילד שונה שיש לו קשיים וכל החבילה שבאה עם זה אז גם תלוי. יש ימים שאני חושבת שאיזה מזל ושבורכתי בילד כל כך מיוחד עם איכויות שאין לכל אחד ויש ימים שאני רואה את החסר בו. זה תלוי במצב הנפשי שלי באותו יום.
כל פעם שאני קצת תופסת את עצמי מתבכיינת אני מוצאת קול ששואל "על מה?" איזה מזל שיש לי אותו והוא מראה לי שאני לא צריכה להסתכל עליו מהעיניים של הסביבה הנורמטיבית ולראות במה הוא פחות טוב.
יש בי צדדים מרדניים וכשהמערכת קובעת משהו אני תמיד מפקפקת ומטילה בספק. זה מה שעוזר לי כנראה להשאיר אפשרויות פתוחות ואופציות שלא חשבו עליהם. אך כמובן שאני משתדלת לא להתנתק לגמרי.
אני חושבת שהבנתי שאין ילד מושלם ואין חיים קלים וכל אחד שכביכול חי חיים רגילים עם ילדים רגילים לא מרגיש כך. לכל אחד עלול לקרות משהו מחר ויש ילדים רגילים שאני רואה שאני ממש לא מקנאה בהם. אני שוב משתדלת להאיר על הצדדים החיוביים והייתי שמחה אם PDD לא הייתה סטיגמה וכך הייתי משוחררת מלעמוד על המשמר בהגנה עליו. הקושי שלי נובע מכך בעיקר.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'מאד השלמתי'
מאד השלמתי
01/03/2010 | 17:31
1
29
עם השונות שלו
היא דרך אגב היתה בו תמיד, עוד לפני האבחון
אני ממש לא צריכה שהילד שלי יהיה כמו כולם
להיפך
אני עצמי תמיד רציתי לא להיות כמו כולם
הייתי פורצת דרך בכמה תחומים ומאד אינדיבידואליסטית
מה שקשה לי זה שקשה לו.
הוא כמה לחברה, מרגיש בודד, ולפעמים מאד מתוסכל
כשקשה לו אני נקרעת
כשהוא ממרר לי את היום- קשה לי ואני עצבנית
אבל כל זה נכון גם לגבי ילדים נ"ט.

לסיכום
כשהבן שלי סובל- אני גם סובלת
וכשהוא שמח, מרוצה ויציב- ממש אין לי בעיה עם זה שהוא אוטיסט.
אמרילי
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'מסכימה'
מסכימה
01/03/2010 | 19:09
16
בדיוק אמרתי לבעלי לא מזמן שאני במשרת אמא 200 אחוז. כל הזמן בודקת אם טוב לו אם הוא מתקדם או מתוסכל, דוחפת, מאפשרת, מתווכת...
אז בימים של הצלחות - כמו שאמרת אני שמחה ובימים הפוכים גם מצב הרוח בהתאם.
לא מזמן חשבתי שהרבה מגיבורי סרטים הם ילדים מיוחדים עם שוני שהגביל אותם . אנחנו מעריצים אותם אבל מעדיפים שלא להתמודד עם ילד כזה כי זה קשה או מאתגר יותר.
שיהיו יותר ימים של הצלחות וצחוק- אמן
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'אומנם רשמי טרי מאתמול '
אומנם רשמי טרי מאתמול
02/03/2010 | 02:44
3
61
בס"ד

לא אגיד שחגגתי .אבל גם אני לוקחת זאת כעוד שונות לקות .משלימה ?יש בררה אחרת זה מה יש? מה היה אילו (לא ניראה לי מציאותי.) גם מאמינה שמה שחושבים זה דבר מאד חשוב ואופטימית כי מאמינה בבני  ובנו  שנצלח הכי טוב שאפשר את הקשים  ותמיד יכול להיות  יותר טוב ,וגם האמונה  האישית בבורא עולם  אותי באופן אישי מחזקת . לכאוב ולבכות כבר עברתי במהלך האבחון שהיה תהליך די ארוך ורב מאבחנים . וחוץ מזה  יודעת שקייימת גם אופציה עתידית (בעז"ה)לחיים עצמאיים והתוית  נותנת אפשרות להקל על הקשיים  בדרך לשם (מאמינה שיש שם).
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'האם רשמי מאתמול שהילד בספקטרום?'
האם רשמי מאתמול שהילד בספקטרום?
02/03/2010 | 09:01
2
22
לצפיה ב-'כן פידידינוס והפרעת קשב וריכוז '
כן פידידינוס והפרעת קשב וריכוז
02/03/2010 | 09:36
1
44
בס"ד

והמלצת הפסכיאטר לשילוב יחידני כתה א בחינוך הרגיל  ? היי האם מישה  יודע איזה עזרה ניתנת בסל שילוב בחינוך הרגיל? או האם זה תלויי בבה"ס  רמות תפקודוכו?והיכן ניתן לברר זאת?
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-' מה זאת אומרת לא חגגת?'
מה זאת אומרת לא חגגת?
02/03/2010 | 12:39
38
בטוח שלא חגגת את העובדה שהבן שלך הבספקטרום האוטיסטי , אבל ברור שאת שמחה שסוף סוף את יודעת מה יש בדיוק ב'חבילה' שלכם .
ראיתי  שכתבת הודעה נפרדת. אז כדאי לך לכתוב באותה הודעה את כל השאלות ששאלת  בשרשור הנוכחי, כי זה הרבה שאלות רציניות.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'השאלה היא למה הכוונה בהשלמה: קבלה או יאוש?'
השאלה היא למה הכוונה בהשלמה: קבלה או יאוש?
02/03/2010 | 09:35
43
אם מדובר על קבלה - כן, אני מקבלת את הבן שלי ואוהבת אותו מאוד כפי שהוא. אם מדובר על יאוש - אז לא. לא התייאשתי ואני ממשיכה תמיד באמונה גדולה בו לנסות ולהביא אותו למצב שישפר את איכות חייו בעתיד.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>

חם בפורומים של תפוז

תחרות להורים: זוכים בכרטיסים ומבלים עם הילדים
תחרות להורים: זוכים...
כותבים על פעילות ייחודית לילדים בחופש וזוכים...
תחרות להורים: זוכים בכרטיסים ומבלים עם הילדים
תחרות להורים: זוכים...
כותבים על פעילות ייחודית לילדים בחופש וזוכים...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ