לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן

פורום אוטיזם, אספרגר ו-PDD

<div>גולשים יקרים שלום, וברוכים הבאים לפורום "אוטיזם ואספרגר". הפורום שלנו מיועד לכל מי שקשור לספקטרום האוטיסטי -הורים, משפחות,אוטיסטים בוגרים ומטפלים. בפורום משתתפים הורים לילדים בספקטרום האוטיסטי בכל רמות התפקוד. מטרת הפורום היא להיות לבית, מקום תמיכה, מרכז מידע ואתר שיחה לכל ההורים והמשפחות, מטפלים ואנשי הספקטרום עצמם. אנחנו מזמינים את כל המעוניינים לחלוק את חוויותיהם, רגשותיהם, שאלותיהם ודעותיהם, בנושאים השונים המעסיקים אותם בתחום זה. נבקש מכולכם לקרוא את תקנון הפורום ולהקפיד לנהוג על פיו, על מנת שהמקום יהיה נעים לכולם. גלישה נעימה מור ושלומית</div>

הנהלת הפורום:

אודות הפורום אוטיזם, אספרגר ו-PDD

<div>גולשים יקרים שלום, וברוכים הבאים לפורום "אוטיזם ואספרגר". הפורום שלנו מיועד לכל מי שקשור לספקטרום האוטיסטי -הורים, משפחות,אוטיסטים בוגרים ומטפלים. בפורום משתתפים הורים לילדים בספקטרום האוטיסטי בכל רמות התפקוד. מטרת הפורום היא להיות לבית, מקום תמיכה, מרכז מידע ואתר שיחה לכל ההורים והמשפחות, מטפלים ואנשי הספקטרום עצמם. אנחנו מזמינים את כל המעוניינים לחלוק את חוויותיהם, רגשותיהם, שאלותיהם ודעותיהם, בנושאים השונים המעסיקים אותם בתחום זה. נבקש מכולכם לקרוא את תקנון הפורום ולהקפיד לנהוג על פיו, על מנת שהמקום יהיה נעים לכולם. גלישה נעימה מור ושלומית</div>

לצפיה ב-'כמה תובנות של מורות על שילוב בגילאי ביה"ס'
כמה תובנות של מורות על שילוב בגילאי ביה"ס
<< ההודעה הנוכחית
07/11/2009 | 12:40
161
2906
באחת הקומונות שלנו פתחנו שרשור בנושא שילוב מנקודת מבטן של מורות שהן גם אמהות לילדי הספקטרום.
מתגובות של הורים הבנו שמדובר בשרשור חשוב שראוי שיעבור לפורום.
אני מעתיקה את התחלתו לכאן בתקווה שהדברים הכתובים להלן יעזרו להורים שנמצאים תחילת הדרך או באמצעיתה, ויאירו זוית אחרת של השילוב בגילאי ביה"ס.
נשמח אם התגובות שתתקבלנה תהיינה ענייניות ומכבדות ולא לוחמניות.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'נושא השילוב מבט מהצד ועיניה של מורה ואמא'
נושא השילוב מבט מהצד ועיניה של מורה ואמא
07/11/2009 | 12:41
123
222
נכתב על ידי יונתן אריאלי:

אני קוראת רבות על השילוב ומנסה לבחון אותו בעיניים של מתבונן מהצד .
אני אומר בהתחלה כי מה שאכתוב הוא מאיך שאני רואה את הדברים כמתבונן מהצד אך גם עם עירנות גדולה כאמא לילד בספקטרום וכן כמורה שכל שנותיה 17 במספר משלבת בכיתתה .

לשלב ילד בספקטרום זו משימה לא פשוטה כלל

בגילאי הגן הדבר קל הרבה יותר כיון שיש זרימה של היום , יש הרבה יותר גמישות , יש הרבה יותר מרווחים שבהם ניתן לילד מקום של בחירה ואפשרות להציע חלופות מבלי להראות אחר/ שונה / מוזר , גם הילדים בגילאי הגן יותר נוחים .

בבית הספר צריך לחלק את המצב לחטיבה הצעירה (א' - ב') שם המחנכת נמצאת כל כל שעות היום למעט שעורי ספורט וביומה הפנוי . לילד יש סייעת שנמצאת איתו למעט ביומה הפנוי שתמיד יהיה שונה מיומה הפנוי של המחנכת .
בכיתה א' יש עדין גמישות רבה במערכת ויותר מקום לסייע לילד להיות במקום נוח וטוב

הבעיה מתחילה כיתות ג' - הילדים בכתה ג' נחשבים בבית ספר היסודי לשכבת הביניים - הדרישות מהן גבוהות יותר , כמות המורים המקצועיים גדלה , הדרישות מבחינת הכתיבה בכתה וכמות שעורי הבית עולה . הסייעת כבר לא יכול הלהוציא את הילד מהכתה כיון שכל שעור הוא חשוב , יש הרבה פחות גמישות במערכת השעות הילדים מתחילים להיות יותר אכזריים בתוך הכתה מבחינה חברתית יש כבר מקובלים יותר ופחות יש אלו שמציקים ויש כאלה שהם מוצקים .

בכיתות הגבוהות של היסודי ה' ו' המצב אפילו חמור יותר .

ועכשיו למה שאני רואה - ילדי הPDD המשולבים כמעטו תמיד נמצאים בעמדת מיעוט מבחינה חברתית - גם כך קשה להם בסיטואציות חברתיות והילדים האכזריים פשוט מוצאים את הפירצה להציק להם . הסייעת כבר לא ממש יכול הלהתערב כיון שהם כבר מרשים לעצמם לענות גם לה לא פעם בחוצפה - ואל תיתממו בתוך עמי אני יושבת להזכירכם מורה בעצמי מכירה את הילדים טוב מספיק - גם מאד אוהבת אותם - זה בלל לא קשור .

היום גיל ההתבגרות מתחיל כבר בכתה ה' הן מבחינה פזיולוגית והן מבחינה חברתית - ברור לכל כי שינויים הורמונליים משמעותים לכל ילד ואתל ילדינו השינוי הזה לא פעם גורם להאטה / רגרסיה קלה

לשם דוגמא - השבוע הגיע א תלמיד כתה ו'  לומד איתם כבר שנה שלישית יחד עם סיעת צמודה - הוא אחר הגיע והכתה היתה נעולה - כיון שהיה לו שעור אומנות פנה לכוון חדר האומנות גם שם היה נעול - אני מצאתי אותו אבוד וחסר אונים לא יודע מה עושים הלאה ... הוא ניסה כבר את האופציות המוכרות - מיד בדקתי וגיליתי שהכתה נמצאת באולם הארועים בפעילות חוץ - הסברתי לו (ואני מרשה לעצמי לומר שאני קצת יודעת איך לעשות זאת ) והכנסתי אותו לכתתו - קל לא היה - הוא לא הבין מדוע שינו לו את התוכניות וזה יצר לחץ שיצר מתח שיצר חוסר נכונות להתגמש וכו' ... ברור לכם שהיום של הילד הזה כבר לא היה סוגה בשושנים כי יום שנפתח כך נותן אותותיו במהלך כל היום .

למה כתבתי את כל זה - כי אני חושבת שאנחנו שבויים בנושא השילוב כאילו הוא המקום הנכון עבור ילדינו (ולאו דוקא בספקטרום) השילוב דורש מהילד כל כך הרבה כשרים בו זמנית - השילוב הוא משימה אדירה ולא חשוב איזו סייעת הכי מדהימה שתהיה בכתיות האמצע והסיום של היסודי השילוב הוא קשה !!!
המערכת הרבה פחות גמישה - והילדים שלנו סובלים לא פעם מהשינוי הבלתי צפוי .

לעומת זאת שילוב חלקי כאשר לילד יש את כתת האם שלו והוא יוצא לשעורים מותאמים הוא פתרון מאד נוח אבל אחר
אני יכולה להעיד שבבית ספרי ילדי הכיתות הקטנות הם חלק בלתי נפרד מבית הספר הם מקבלים את אותם התפקידים ושותפים מלאים לכל הפעילויות - הם מכינים מסדרי יום שישי , הם תורני נקיון שבועיים , תלמידי ו' בתורנות אחראים על הנפת הדגל במסדר , הם שותפים מלאים בהכנת טקסי ימי זיכרון ובמחזה הסיום . אלב לכל אחד מהם יש את כתת האם שלו ואת המקום החמים והנוח שאליו מגיעים כשיש קושי . מרבית התלמידים גם משולבים לימודית -
בכתתי השנה משולבים 2 תלמידים שהם ליקוי למידה מכתה קטנה ועוד 2 אחד על הספקטרום המכובד שלנו ואחד עם עיכוב התפתחותי - הם מגיעים לכתה שלנו , לומדים איתנו , יש להם הקלות בכתיבה ובשעורי הבית אבל הם חלק בלתי נפרד .

ולמה כל זה נכתב - סתם כדי להאיר את עינהם של ההורים שמתלבטים בענין השילוב

מקווה שתרמתי למישהו ולא סתם בילבתי את המוח ...
אריאלי
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'המשך - השילוב בגילאי חטיבת הביניים'
המשך - השילוב בגילאי חטיבת הביניים
07/11/2009 | 12:45
43
191
נכתב על ידי: מאמאעוף. מורה ומחנכת ואמא לילד בן 14 על הספ]קטרום.

אריאלי,
בשנה+ האחרונות הגעתי להמון תובנות, ורובן דומות מאוד לאלה שלך.
את מתארת את המצב ההולך ונהיה מורכב יותר בגילאי ביה"ס היסודי , ואילו אני מקבלת אותם בחטיבה, ושם עניין השילוב הופך להיות קשה עוד יותר, עד כמעט בלתי אפשרי.
העניין החברתי בחטיבת הביניים הוא העיקר. הוא לב לבה של החוויה הבית ספרית. הלימודים וההישגים חשובים, אך החברה, המיצוב החברתי ומידת ההצלחה החברתית - עומדים במרכז.
נער בחטיבה לא יכול להסתובב בהפסקות עם משלבת. נקודה. הוא יבלוט כמו חצ'קון על המצח של בר רפאלי.
אולי בשיעורים זה עוד איכשהו יעבוד - אבל בהפסקות ובפעילויות החברתיות - אין מצב.
ולהכניס נער/ה מכוחותינו לכיתה רגילה ללא סיוע - כבר עדיף לזרוק אותו לכלוב אריות בספארי. הרעש, הצפיפות בכיתות, השינויים הבלתי פוסקים במערכת, הדינמיקה המאוד סוערת בכיתה ומחוצה לה - כל זה מאוד קשה לחבר'ה שלנו.

ואם יורשה לי בנימה אישית - כמורה וכמחנכת, לא הייתי מעלה על הדעת להכניס נער/ה על הספקטרום לכיתתי ללא סיוע.
גם כך, בגלל התעקשות הורים ואילוצי המערכת, בכל כיתה נתונה של 40 ילד יושבים לי 5-8 לקויי למידה/ בעלי הפרעות קשב וריכוז /וסתם כאלה שהיינו פעם קוראים להם "מופרעים" (וזה נאמר בחיוך), איתם אני צריכה להתמודד - תלמידים שמסוגלים להרוס לי בכל רגע נתון שיעור שלם רק בגלל שבאותו בוקר לא לקחו ריטלין, למשל.
לחשוב על מישהו מהספקטרום שלנו שיישב לי בכיתה בתוך כל הבלאגן הזה, ללא סיוע - לא אופציה בכלל. המערכת פשוט לא ערוכה לזה.
ותאמינו לי, בלי להשתחצן, אני עוד נחשבת למורה שיודעת להחזיק כיתה ובטח ובטח יודעת דבר או שניים על הספקטרום.
אבל מה עם כל המורות שהכי קרוב שהגיעו אי פעם לספקטרום זה בזמן הקניות בסופר, באגף הירקות, כשקנו אספרגוס?
איך אפשר לצפות מהן לשלב בכיתה רגילה נערים ונערות בעלי לקויות כל כך מורכבות?

ולגבי שילוב עם סייעת בגילאי החטיבה ואילך - חוזרת לראשית דבריי: הנזק החברתי שייגרם לאותם נער או נערה, שיסתובבו עם סייעת צמודה בתוך חברת בני גילם, שכבר נמצאים רגל אחת בתוך עולם המבוגרים - זה עוול לא יתואר. אין סייעת בעולם שתוכל להשתלב בתוך חבורת טינאייג'ריות מלהגות על החתיך התורן או בתוך חבורת טינאייג'רים הורמונליים שמלהגים על מכבי חיפה ועל משה פרץ. הבדידות החברתית שתיכפה על אותו נער או נערה יהיו קשים לאין שיעור מאשר בכל מסגרת אחרת. בייחוד לעומת האלטרנטיבה - חינוך מיוחד או כיתה קטנה בבי"ס רגיל, שם קיימת האופציה של חברת השווים.

לכן, אני מצטרפת לאריאלי בטענה שהשילוב טוב לתקופה מסוימת ומפסיק להיות רלוונטי בגילאים הבוגרים.
בחטיבה, כפי שאני חווה זאת כרגע מניסיוני האישי עם בני- כרגע אין תחליף לכיחתה קטנה בבי"ס שערוך ומסוגל להכיל כיתה כזאת ולהפוך אותה לחלק אינטגרלי בביה"ס.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'תודה על השיתוף ומעניין לדעת'
תודה על השיתוף ומעניין לדעת
07/11/2009 | 13:00
129
איך מערכות חינוך במדינות אחרות מתייחסות לזה ואיזה תובנות יש להן
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'שילוב בגיל ההתבגרות - זהירות: ארוך'
שילוב בגיל ההתבגרות - זהירות: ארוך
07/11/2009 | 14:58
14
206
אני כותבת את דברי כאמא שמשלבת נערה בת 15 שלומדת בכתה י', עם שתי משלבות (סך הכל 24 שעות סיוע בשבוע), שילוב שהוא לדעתי, לדעת ביתי ולדעת הצוות בביה"ס, מוצלח.
אין בדברי לשלול את כתות התקשורת או כתות בבי"ס לח"מ, אין לי ספק שלא לכל אחד טוב להיות משולב בבי"ס רגיל, חשוב לציין שלאורך הדרך גם לי היו ויש התלבטויות, ספקות, מצבי שבירה, כי לא קל בכלל לשלב בארץ מבחינת ההערכות של מערכת החינוך והידע שלה בשילוב נכון.
למרות שביתי כבר הגיעה לכתה י' ונראה שתסיים את התיכון הרגיל, בכל זאת אינני יכולה לדעת זאת בוודאות ותמיד גם קיימת האופציה שלא נוכל לעמוד יותר בדרישות (גם הכספיות) ששלוב טוב מעמיד בפנינו.

אריאלי, בתחילת דברייך אמרת שכשהילדים גדלים הם יותר שמים לב לשונות ולחריגות ואי אפשר להסתיר זאת. אז לדעתי גם אין צורך להסתיר מה שלא ניתן להסתרה. גם אם הילד נראה כמו שהגדרת: שונה/אחר/ מוזר, חשוב שתעשה עבודה עם הילדים על כך שלגיטימי להיות גם אחר/ שונה / מוזר.
עובדה נכונה עם הילדים יכולה לחולל מהפך בדרך הקבלה שלהם את השונה, וגם תעזור להם להפוך לבוגרים סובלניים יותר ומקבלים יותר.
כאשר לומד בבית הספר ילד עם נכות נראית, כמו: שתוק או עיוורון, די קל לעבוד עם הילדים ולהביא לכך שיעזרו לילד לא מתוך רחמים אלא מתוך הבנת צרכיו, וגם לעזור לצור חברויות בין הילדים.
כך חשובה גם עבודה נכונה עם הילדים על הבנת הלקות התקשורתית והחברתית ומתוך זה יכולה להתפתח גם חברות וגם עזרה הדדית מתוך רצון ונכונות.

אריאלי - הזכרת מצבים שהילדים יכולים גם להתחצף לסייעת.
בקשר לכך אני רוצה לספר מתוך ניסיוני  שתפקידה של הסייעת שונה מאוד מתפקידה של המורה בכתה. במיוחד בגילאים יותר בוגרים  של הילדים, חשוב מאוד שהסייעת תדע לצור קשר בלתי אמצעי עם החבר'ה, להתחבר אליהם ולהתקבל על ידם.
היא לא אמורה להיות דמות פדגוגית חינוכית, אלא במידה מסוימת אחת מהחבר'ה, יחד עם זאת לא שווה להם, כי היא בעלת המקצוע וכל התנהלותה מכוונת למען הילד שעבורו היא שם.
גם לנוער בגיל ההתבגרות יש הרבה קשיים רגשיים, משברים וצורך בתמיכת אדם בוגר, וכן צורך בעזרה בלימודים, וזה בדיוק המקום בו המשלבת יכולה להיות תמיכה גם עבורם, ולהפוך לבת בריתם של הילדים האחרים.
יחד עם זאת להיות אחת מהחבר'ה, כך שהמצאותה בשטח לא תאיים עליהם ולא תפריע להם.

תפקידה של המשלבת לא מתחיל בגיל ההתבגרות והעבודה עם הילד מתחילה בגיל צעיר יותר, כאשר ילדים רבים מאוד נהנים מדמות בוגרת שנותנת להם תשומת לב ותמיכה, ואז זה הזמן המתאים ביותר לעזור ליצור לילד קשרים חברתיים, אח"כ חשוב להמשיך ולתחזק קשרים אלו או אחרים שנוצרים, כי יש דינמיקה בחברויות בין ילדים, אך רצוי מאוד שזה לא יתחיל בגיל ההתבגרות.
באמת, בגיל ההתבגרות, ומהניסיון שלנו החל מכתה ט', הילדים בהפסקות פחות רוצים בחברתה של המשלבת, חשוב מאוד שתדהה את עצמה ולא תתעלק על הילדים, אך כן תיצפה מרחוק ותדע מתי להתערב ואייך לתווך בעדינות ורגישות ולא בצורה שתפגע בפרטיות של הילדים (וזה כאשר מניחים שכבר יש לילד שלנו קשרים חברתיים בביה"ס).

בגיל ההתבגרות העבודה של המשלבת פעמים רבות משתנה לעבודה "מאחורי הקלעים" - כדי לאפשר לחבר'ה את הפרטיות שהם זקוקים לה. מדובר בעבודת הסברה והגברת המודעות לנערים שהם כבר יותר בוגרים ומאוד מעריכים שמתייחסים אליהם כבוגרים, ומניסיוננו זה מתקבל מעולה

אז שילוב בגיל ההתבגרות אינו קל, אך אם נעשה נכון הוא אפשרי, ויש ילדים כמו ביתי שזו גם האופציה הכי מתאימה להם, וגם האופציה שהיא רוצה בה.

לגבי הקשיים הלימודיים - כאן גם המשלבת מסייעת (וכשיש לה זמן לא שוכחת לסייע גם לאחרים), גם יש התאמות לצרכים של הילד גם עבודה פרטנית של המשלבת עם הילד וכל זה נותן מענה לצד הלימודי.

חוק חינוך מיוחד מדבר על כך שקודם כל רצוי למצות את אופציית השילוב ורק אם זה ממש לא מתאפשר לשבץ בחינוך מיוחד, אז אם מערכת החנוך כל כך מתקשה להתמודד עם שילוב - למה לא משנים את החוק? מה הערך שלו?

לגבי כתות תקשורת - שמעתי גם על קשיים רבים בכתות אלו, לרב אין לווי מספיק ומתאים בהפסקות ואין תיווך חברתי בהפסקות ובשילוב בכתה הגדולה, שי נערים ונערות שלא מוצאים את עצמם חברתית ולימודית בכתת התקשורת, כי דווקא עם קבוצת השווים שלה קשיים חברתיים קשה להם לתקשר,.

חשוב לי להדגיש כי השילוב מחייב לדעתי עבודה רבה על הטרמות חברתיות ולימודיות גם בשעות אחה"צ, ושוב: חשוב להיות עם יד על הדופק ולהרגיש מהי הדרך המתאימה ביותר לילד המסוים.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'האם במקרה שלכם'
האם במקרה שלכם
07/11/2009 | 17:08
13
144
מדובר בבית ספר דמוקרטי?
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'נכון מדובר בבי"ס דמוקרטי'
נכון מדובר בבי"ס דמוקרטי
07/11/2009 | 17:43
12
141
ונכון שזה לא לחלוטין בי"ס רגיל, אך גם פה, אם השילוב לא היה מתנהל בדרך נכונה (ומודל השילוב של אלו"ט הוא בעיני דרך שילוב נכונה), הוא לא היה מצליח.
לצערי, ברב המקומות אין שילוב נכון מטעם המערכת (אנו שומעים פה ושם על מקומות שיש בהם שילוב טוב, כמו בדרום, כפי שמספרת נאוה), אך מקומות אלו הם מיעוט.
אם השילוב היה נעשה בדרך מתאימה ונכונה, הוא היה יכול להתאים לילדים רבים בהרבה מכפי שזה מתבטא בשטח, מכיוון שהוא נעשה לא נכון ברב המקרים על ידי המערכת, הוא לא מצליח ולא בגלל שהילדים לא מתאימים לשילוב.

לצערי, גם אנחנו נאלצים לקיים את השילוב על ידי צוות שלנו כדי לקיים שילוב נכון, שזה אומר משלבות מטעמנו ומנחת שילוב מטעמנו, אחרת הוא לא היה מצליח.

ואני מכירה לא מעט ילדים מתבגרים משולבים בבתי ספר רגילים, כלומר: לא דמוקרטיים שמשולבים בהצלחה כאשר השילוב נעשה בדרך נכונה.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'אז בית ספר כזה מטבעו'
אז בית ספר כזה מטבעו
07/11/2009 | 23:28
2
122
כבר יותר פתוח  לרעיונות אחרים וגם לאוכלוסיות תלמידים אחרות (וגם כנראה יותר קטן פיזית)  . זה רק אומר שבבתי ספר ממש רגילים המצב הרבה יותר קשה.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'המצב באמת יותר קשה'
המצב באמת יותר קשה
08/11/2009 | 00:14
1
119
אך זו לא אשמת הילד המשולב שהמצב יותר קשה. אם היו תנאים יותר מתאימים לקיום שילוב טוב - ילד שהשילוב מתאים לו היה יכול להתקדם בו ולהרגיש טוב במסגרת הרגילה, הסיבה שכל כך הרבה שילובים לא מצליחים היא לא כי הילד לא מתאים, אלא כי לא מתקיימים תנאים מתאימים להצלחתו.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'על זה אין ויכוח.'
על זה אין ויכוח.
08/11/2009 | 21:12
72
לכן הכל קשור ל'מערכת'. מה הילד אשם? הרי גם ילדים נ"טים נמצא ב'מערכת' (מערכת החינוך הרגילה). אף אחד לא מצפה שהם (הילדים) יפעלו מחוץ ל'מערכת'. לכן ל'מערכת' יש אחריות כלפי כל הילדים.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'מצטערת לבאס אותך, ומקווה שזו רק אני.'
מצטערת לבאס אותך, ומקווה שזו רק אני.
09/11/2009 | 08:47
8
138
אבל כבוגרת בי"ס דמוקרטי {מחזור ד' בחדרה}
אני ממש לא רואה איך אפשר ילד עם צכ"מ שם.
אמנן עשיתי שם רק תיכון ומקווה שאכן השתנו דברים.
אבל ילדים שהיו שונים מהשונות הכללית בבי"ס,
היו אאוטסיידרים באותה מידה כמו בבי"ס "רגיל".
ואני יכולה לספר על כמה וכמה כאלו שלמדו איתי.
וגם אנוכי, לא תמיד הרגשתי ממש "בעיניינים".
כדאי שתשימי לב שהדברים אכן קורים כמו שאת חושבת.
וזה נכון לגבי כל דבר עם כל ילד בכל מסגרת.
אני מאחלת רק לכם.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'בי"ס דמוקרטי'
בי"ס דמוקרטי
09/11/2009 | 11:24
7
113
יש הבדל בין בתי הספר הדמוקרטיים, וזה שלנו ידוע שאחד שיש בו יותר מובנות ומסגרת וליווי, חלו גם שינויים רבים עם השנים, ובמיוחד בבי"ס של ביתי השינויים בדרך ההתנהלות עם ילדי הספקטרום חלו תוך תהליך העבודה עם ביתי ולמידתו, וזאת רק עקב כך שעבדנו עם צוות שלנו, כלומר: משלבות מקצועיות מטעמנו ומנחת שילוב שלנו, ללא העבודה של הצוות שלנו, ומעורבות מאוד גדולה שלי כאמא אך גם כאשת מקצוע, אכן השילוב לא היה מצליח, אך למזלנו, ותוך תהליך לא קל היום הוא מצליח מאוד, ומכיוון שאני מיודעת באופן יומיומי על כל ההתנהלויות אני יודעת שעבור ביתי זה המקום הנכון בשלב זה, וזה גם המקום היחיד שהיא רוצה להיות בו.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'אני שמח מאוד שהשילבו שלכם עובר בהצלחה'
אני שמח מאוד שהשילבו שלכם עובר בהצלחה
09/11/2009 | 11:34
5
100
אבל לא כולם יכולים להרשות לעצמן לממן גם בית ספר פרט, וגם שילוב....
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'ברור'
ברור
09/11/2009 | 12:48
4
87
וזו בדיוק הבעייה, ששילוב טוב במקרים רבים (לא בכולם כמו שמעידים כמה הורים שהמערכת אצלם נותנת שילוב טוב), ההורים צריכים לממן. משלבות מקצועיות והנחייה שוטפת ונכונה לא מסופקת על ידי המערכת ברשויות רבות, וזה תנאי הכרחי להצלחת השילוב.
כפי כבר סיפרתי בעבר את השילוב מממנת אמי הקשישה (בת 88) שגרה בגפה, ולא מוכנה לשום סידור אחר עבורה כדי לא לפגוע באפשרות לעזור בשילוב, ביום שאמי תהיה חייבת בעזרה שעולה כסף, לא נוכל להמשיך לממן את השילוב.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'שתיבדל לחיים ארוכים ובריאות ונחת מהנכדה.אמן.'
שתיבדל לחיים ארוכים ובריאות ונחת מהנכדה.אמן.
09/11/2009 | 16:28
3
73
לצפיה ב-'תודה רבה'
תודה רבה
09/11/2009 | 16:43
2
38
לצפיה ב-'בבקשה.'
בבקשה.
09/11/2009 | 17:01
1
49
להבדיל סבתי באותו גיל גריאטרית וגוועת ואנוכי כבר נפרדתי.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'מאוד מעניין'
מאוד מעניין
07/11/2009 | 16:07
2
102
הדברים הנכתבים כאן רק מחזקים את  הרגשתי שחוק השילוב הוא חוק מזיק שאינו מתחשב במציאות בשטח ולא בקשיים של התלמידים.
ובנוגע למצב במדינות אחרות:
אני מכיר היטב את המצב בצרפת. שם אין הכרה בלקויות למידה ואין הבנה בילדים עם צרכים מיוחדים. לפחות עד לפני כמה שנים, ילדים עם צרכים מיוחדים היו מופנים באופן אוטומטי לבתי ספר מיוחדים... כי היה צריך להתבייש בהם....
המצב קשה במיוחד לילדים עם הפרעת קשב, כי המערכת הצרפתית הכירה רק בבעייות התנהגות - וילדים כאלה "טופלו" לעתים במורפיום.
אני זוכר שכשלמדתי בבלגיה, שם מערכת חינוך דומה, פשוט קשרו ילד היפראקטיבי לכסא... כמובן שזה לא עזר...
אז אני מתאר לעצמי מה המצב עם אספים למשל...
אני מניח שמי שמובילה בתחום השילוב היא ארה"ב, ואשמח לשמוע מה המצב שם...
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'זה פשוט איום'
זה פשוט איום
07/11/2009 | 17:09
1
54
לצפיה ב-''
07/11/2009 | 17:58
13
לצפיה ב-'ניראה לי שגם את וגם אריאלי מפספסות משהו'
ניראה לי שגם את וגם אריאלי מפספסות משהו
07/11/2009 | 16:38
19
125
בתור תלמידת החינוך הרגיל עד לא מזמן שמכירה גם את החינוך המיוחד לא מעט (עקב חברותי באס"י ופעילותי למען קהילת האוטיסטים במדינה) אני מרגישה שיש משהו שאף אחד פה לא מתייחס אליו וזה בעייתי.
אני מדברת על החלק הקוגנטיבי , לא"סים עם רמת משכל ממוצעת ומעלה ורוב הא"סים הם כאלה (על אף קיומן לעיתי ם של קויות למידה) אין שום מענה בחינוך המיוחד. כולם כל הזמן מסתכלים על  החולשות  ומנסים להתאים את המערכת אליהן ושוכחים שגם החוזקות חייבות התייחסות ושהן בעצם המפתח לקידום.
אצל א"ס העיקר זה לא  הקטע החברתי, מעולם לא הכרתי א"ס שהחלום שלו הוא לצאת לבלות כל ערב אבל כן אפשר לפתח חלומות על להיות חוקרים מצטיינים, אמנים מחוננים, מתמטיקאים גאונים ובשביל זה צריך את החינוך הרגיל. גם אני בקטע של האמנות לולא התיכון שלי לא הייתי משקיעה ככה באמנות  בתקופת התיכון ולא תאמיני כמה זה חשוב כאשר אני באה עכשיו ורוצה להתקבל ללימודי אמנות אקדמיים  ולא שאין לי מה להשקיע כרגע אבל לעומת מי שלא עבר את המסלול שעברתי נקודת הפתיחה שלי מעולה.
אני מאמינה שעד שהחינוך המיוחד יאפשר רמה אקדמית גבוהה עם כל הצער החינוך הרגיל הוא האופציה וזו לא אופציה כל כך גרועה אם מבינים מה המטרה ושהמטרה היא כן הקטע הלימודי לא פחות ואפילו יותר מהקטע החברתי. שיודעים לקדם לשם ולהפנות את האנרגיות לשם ואחרי הלימודים לתת לילד לנוח ולא להריץ אותו בין חברים כאילו זה הישג ומסבירים למורה שזה מה שחשוב ועל זה לפדבק אותו ולעודד אותו ואז גם הוא ירגיש טוב בחברה כי התלמידים יעריכו אותו אז גם הבדידות תהיה פחות. זה הכל עניין של התייחסות ושל הרבה השקעה מצד מורים.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'מעניין מאיפה המקנה הגורפת הזאת'
מעניין מאיפה המקנה הגורפת הזאת
07/11/2009 | 17:22
4
100
יהיה הרבה יותר קל להקים בית ספר לאספים מחוננים מאשר לשלב כל אחד מהם בכיתה "רגילה"
וגם אם הצד החברתי לא מעניין אותם כרגע הרי שזה לא אומר שזה לא חשוב... גם אם לא מדובר בלצאת ולבלות כל ערב, אלא אפילו ברמה של לשבת ולדבר עם מישהו על סתם בעיות...
שלא לדר על אספים שהם גם לקויי למידה ואז השילוב הוא עוד יותר קשה... -
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'יותר קל מאיזו בחינה??'
יותר קל מאיזו בחינה??
07/11/2009 | 17:30
2
71
בירוקרטית אני לא רואה כרגע איך מקימים בצפר לא"סים מחוננים ולא רואה בבצפר אחד כזה כפיתרון מהסיבה הפשוטה שהוא אחד במקום אחד וא"סים ברמת אינטילגנציה ממוצעת וגבוהה מהממוצע קיימים בכל הארץ. יותר מזה  הקטע של אינטליגנציה ממוצעת ומעלה נדרש בשביל לקבל את ההגדרה אספרגר ותחשוב כמה  א"סים יש בארץ ולפי זה כמה "לקוחות" לאותו בצפר.
והקטע החברתי-  אני מאמינה שיש גבול לכמות ההשקעה שאפשר לתת ובבחירה מה יותר חשוב אני בדעה שבשביל בניית העתיד למידה וטיפוח החשיבה הרבה יותר חשוב והעבודה עליו קלה יותר גם במקרה של לקויות למידה.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'אני חושב שיש זלזלול רב מדי בחינוך המיוחד'
אני חושב שיש זלזלול רב מדי בחינוך המיוחד
07/11/2009 | 18:12
1
82
יש בתי ספר שניתן להגיע לבגרות, ואפילו ברמה של 5 יחידות במקצועות מסוימים...
עדיין יהיה יותר קל להקים מספר בתי כאלה ברחבי הארץ...
ובקטע החברתי, אני מסכים חלקית, נכון שלא צריך להגזים, מצד שני, מי שחושב שרק היכולת הקוגניטיבית היא ערובה להצלחה בלימודים גבוהים, פשוט לא מכיר את המערכת...
מניסיוני במדעי הרוח אני יכול להגיד שמידה מסויימת של כישורים חברתיים, ארגוניים, וגמישות מחשבתית חשובים לא פחות מהידע הקוגניטיבי והיכולת המחקרית.... לא רק כערובה להצלחה בלימודים אלא גם בהמשך, למשל בהשגת עבודה... אנו יודעים היום שהשגת עבודה תלויה לא מעט במערכת הקשרים החברתיים שנוצרו עם השנים....
אני מדבר לא רק מנסיוני, בתור אחד שלא הצליח להתברג במערכת, בין היתר בגלל הלקויות, אלא חושב גם על תלמדיים אחרים שהיו אתי, שבדיעבד סבלו ממגוון לקויות...
למשל.תלמיד מצטיין מסוים היה כותב ספרים שלמים כאשר נדרש לכתוב כמה עמודים... עד שיוןם אחד הגיע למורה שדרשה לא יותר ממספר עמודים מוגבל... והוא פשוט לא הצליח לתמצת את החומר... נשמע מוכר?
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'להקים בצפר זה לא קל'
להקים בצפר זה לא קל
07/11/2009 | 18:30
48
בטח לא כאשר מדובר על חינוך מיוחד על רעיון שעדיין בכלל לא קיים זה דורש וועדות, אישורים וכמות מטורפת של בירוקרטיה ישראלית  מהסוג הדוחה במיוחד.
לגביי הקטע השני החברתי, ברור שיש פה עניין של מידה, כל דבר צריך במידה הבעיה עם היכולות החברתיות הוא שאצל א"סים מסוימים כל כך קשה לקדם אותן עד שזה גוזל את כל האנרגיות ולא מאפשר להתרכז גם בדברים נוספים לא  פחות חשובים.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'מיומנויות חברתיות הן כלי חשוב'
מיומנויות חברתיות הן כלי חשוב
07/11/2009 | 21:33
81
אבל מי אמר שהדרך היחידה לשכללן היא בביה"ס?
אפשר ללמוד בשילוב יחידני, להתמקד שם בהתקדמות אקדמית וכן ללמוד איך להתנהל בעולם הנ"טי, ובמקביל ללכת לקבוצה למיומנויות חברתיות, שם גם יש עבודה ממוקדת על העניין, וגם יש חבר'ה עם תחומי עניין וראש שיותר מתאים לנער הא"ס.
שוב- אני לא טוענת שזה הסידור האופטימלי לכולם.
אין לדעתי סידור כזה.
אבל זו אפשרות שמתאימה לחלק לא מבוטל מהנערים הא"סים, כי עם החבר'ה בביה"ס במילא אין להם על מה לדבר, לכן ביה"ס אינו בהכרח המקום הנכון עבורם לעבוד על מיומנויות חברתיות.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'הבעיה העיקרית של א"סים'
הבעיה העיקרית של א"סים
07/11/2009 | 17:22
69
שהם נופלים ב'תחום האפור'. כי  מבחינת משרד החינוך בארץ יש רק חינוך רגיל או חינוך מיוחד , ואין שום דבר באמצע.ואילו המון א"סים צריכים דווקא את האמצע.
למשל ילד עם אינטלגנציה גבוהה, שחזק בשניים-שלושה מקצעות, אבל יש לו מוסחות גבוהה (מכל מני סיבות).אז אם אין לו תנאים מתאימים, אז ילכו לאיבוד גם היתרון באינטליגנציה  ובחוזק של המקצועות האלה. קודם כל הוא ישתעמם במקצועות שהוא חלש בהם, וזה סבל לכל תלמיד (ולא רק א"ס). יש סיכוי שהוא ישתעמם בכיתה הרגילה גם במקצועות החזקים כי מצד אחד הוא יידע יותר מאחרים, ומצד שני לא יוכל לבטא את עצמו (ללא עזרה) בגלל רעש/קשיי כתיבה/קשיי קריאה ועוד.
למעשה כיתת תקשורת זה סוג של פיתרון ביניים  הנדרש, אבל לא תמיד מבוצע בפועל בגלל חוסר מקצועיות ואילוצי תקציב (שוב העניין חוזר למדיניות של משרד החינוך).
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-''
07/11/2009 | 18:12
1
35
מסכימה אתך שהקטע הלימודי הוא החשוב מכול.
למרבית האס"ים זה אכן חלום אפשרי להגשמה.
לכן הצעתי פתיחת כיתות רגילות קטנות לאס"ים
ועזרה במימוש הפוטנציאל האדיר שיש להם
ולא כיתה קטנה של חינוך מיוחד אלא כיתה קטנה
המתנהלת ככיתה רגילה לכל דבר

בגדול, מערכת החינוך במקום להתמקד בדחיסה
הייתה צריכה לפתוח יותר כיתות רגילות
(קטנות יותר מבחינת מספר התלמידים)
ולבצע 'אינטגרציה' על מנת לממש שילוב נכון.
לא כיתה בת 34 תלמידים וא"ס אחד
שינסה לא לטבוע שם
אלא כיתה קטנה שיש בה יותר מא"ס
אחד שלא יהיה תמיד בגדר החריג
שמסתופף תחת 'עץ החברה הרגילה'
אלא שבכיתה יש גם וגם.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'34 זה עוד אופטימי.'
34 זה עוד אופטימי.
08/11/2009 | 21:20
45
אצלינו אף פעם לא היה פחות מ 40.

ומצטערת להגיד גם בחינוך רגיל וגם אצל נ"טים כשבודקים מבחינה מעשית , הקטע הלימודי הוא לא החשוב ביותר.
כשמגיעים לחטיבהת ביניים ,המורים מתחילם הכל מההתחלה .גם כשמגיעים לתיכון המורים מתחילים הכל מההתחלה .
יש גם המון נושרים בתיכון. ומה שקורה בפועל שהמון תלמידים משלימים ומשפרים בגרויות אחרי הצבא , כשמבינים כמה שההשכלה חשובה (כל מה שאמרתי לא מביא שום כבוד למערכת החינוך שלנו)

מה שהכי חשוב זו ההרגשה הטובה. מי שמרגיש טוב, תמיד יוכל להשלים את הפערים האקדמיים. מי שלא מרגיש רע,
במקרה הטוב  העניין האקדמי לא מעניין אותו , ובמקרה הגרוע - פשוט בלתי אפשרי.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'ניראה לי שגם את'
ניראה לי שגם את
08/11/2009 | 04:13
7
64

כי לא כל הא"ס שאפתנים כמוך
שזה אומר שגם א"ס שנחשבים מחוננים בעיני החברה לא תמיד רואים בחלום להיות "מישהו" פיצוי מספק על הבדידות,ההתעללות,הניתוק,הרס הדימוי העצמי וההתפתחות הטבעית התקינה
להיות "מישהו" זה חשיבה נ"ט שהרבה א"ס לא ממש מתחברים אליה אלא נופלים אליה בגלל החיבור בין הכישורים הגבוהים שלהם בתחומים מסויימים לבין חלומות והצורך של ההורים לפצות את גאוותם על חריגות הצאצא
הכי הכי הכי חשוב זה שלילד יהיה טוב ושמח בהווה
הוא ילד ומישכון ילדותו למען איזה חלום של זקנים ממש לא עושה לו את זה
ובלווא הכי ילד בעל "כשרונות" כביכול ימצא דרך לבטא אותם בצורה הרבה יותר מקורית,מקדמת ויפה דרך שמחת החיים שלו שקשורה בהכרח בגיל הצעיר גם דרך קבלה חברתית שבין היתר תמנע ממנו לאמץ בטעות כבר בגיל צעיר דימוי מעוות של עצמו כמפלצת מוזרה
כל הכבוד למה שנכתב כאן באומץ על ידי אנשים שמסוגלים להסתכל למציאות בעיניים
"שילוב" זה רע(זה הרי לא ממש שילוב וכל מי שעיניו בראשו יודע שעושים כאן צחוק ממשמעותה המקורית של המילה)
וזה שאין עדיין פתרונות אחרים לא אומר שלא כדאי להעלות את הבעייה במלוא חריפותה כי רק כך אפשר ליצור מוטיווציה מספיקה לשינוי הכרחי

אני אגב בכלל נגד כל מערכת החינוך וחושב שצריך לפרק אותה ובעשרות המיליארדים שיחסכו אפשר ליצור מערכת שתאפשר לכל ילד חינוך פרטני ומותאם בדיוק למה שהוא אוהב ומעניין אותו ומתאים לקצב ולזמן שלו
לדעתי אנחנו בלווא הכי הולכים לשם וכמה שנקדים כן יטב
במערכת פרטנית,שתהיה אגב הרבה יותר זולה כי לא צריך אלפי בניינים ופקידונים ומפקחים ,יתאפשר גם לילד לבחור לעצמו את החברה שמדברת אליו שהיום המדד היחיד לחברות של הילד זה מספר האצווה שלו(גיל כרונולוגי ומקום מגורים )
כנראה שאריות מהמהפכה התעשייתית שכנראה לא ממש מפריעים לנ"ט אבל אחד הדברים שמחריגים א"ס זה שהם לא מתאימים לתפישות מכניות של המציאות

אגב
אני מאוד אוהב ללמוד ונחשב אפילו למאוד טוב בזה אבל בבית הספר לא למדתי כלום גם מטעמים שהוזכרו באשכול הזה
מטמטיקאי גאון ממש לא צריך בית ספר
הוא רק יפריע לו להתפתח




אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'אני לא מסכימה איתך'
אני לא מסכימה איתך
08/11/2009 | 14:46
5
49
הכל עניין של חינוך לדעתי וכאשר משדרים לילד שהבדידות היא בסדר והיא לגיטימית אז לדעתי היא תהיה קלה יותר וכאשר לצד זאת מבהירים לו שהוא כישרוני ויכול להיות לו עתיד מזהיר בתחום שלו הוא גם ירצה את זה . זה המקור של השאפתנות שלי - אבא שלי אני צוחקת שהסיפור שלי עם האמנות התחיל בחלום שלו ורק בשלוש שנים האחרונות באמת הפך לשלי למרות שכל מי שמכיר אותי צוחק שמגיל 12 אני אומרת שעד גיל 35 אני רוצה להציג אמנות בMOMA .
לגביי בצפר גם שם התפתח החלום הזה שלי בזכות מורים שהאמינו בי ונתנו לי את ההבנה לגביי שגם אם לא יהיו לי מיליון חברים מי שיהיו יבואו לפתיחות של התערוכות שלי, הרגשתי שם טוב כי קיבלתי פידבק מאנשי מקצוע שאני חולמת להיות כמוהם. אם הייתי לומדת בבית לא הייתי מגיעה לאן שאני היום גם החנ"מ לא היה מביא אותי לכאן.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'הבדידות היא לא "בסדר"'
הבדידות היא לא "בסדר"
10/11/2009 | 05:41
4
56

ואסור לשדר לילד שהיא בסדר כי בכך רק מעוותים את ליבו
וזה ממש לא עניין של מיליון חברים כי יחסים אמיתיים מהלב לא נמדדים במספרים אלא באיכויות שנמדדות, אם בכלל,בצורה הרבה יותר מורכבת
ובדיוק בגלל זה ,כמו שאת כתבת,צריך להסביר לילד שלא מספר הקשרים קובע אלא איכותם
רוב האוטיסטים יודעים את זה בלווא הכי הרבה יותר טוב מההורים והמטפלים שהם אלה שכופים עליהם את התפישות הכמותיות האינפנטיליות שלהם מבחינת תהיה כמו כולם ואז כולם יאהבו אותך וזה מגוחך ברמת שמאה העשרים ואחת עוד יש מישהו שמאמין שזה משמעות של שילוב
מבחינה זו גם השאיפה שלך להציג בפני כל העולם במקום הכי מרכזי היא לא יותר מהנצחה של העיוות הזה,כאילו כמה שיותר אנשים יראו אותי כך ארגיש יותר טוב,אל תעלבי אבל לדעתי זה חלום טפל שסובל מחוסר מודעות עצמית ותחושת ערך עצמי אמיתי(אני מכיר אישית אמניות שהציגו במקומות יותר מרכזיים וחשובים מהMOMA והן אומללות ברמה שאת ממש לא רוצה לדעת אותה)
תהילה זה אשלייה שסופה רע ובמאה הזו של רשתות מידע שיוויוניות היא גם לא מעודכנת ולא תואמת את האפשרויות האמתיתיות שהפכו זמינות ומאפשרות חיים טובים ויצירתיים גם בלי לתחזק אגו טריפ הרסני
וזה שכתבת שהחלום התחיל מאבא שלך רק חיזק את מה שכתבתי בתגובה הקודמת
אני מרדתי בציפיות ההורים ממני ואני ממש ממש לא מצטער על כך וגם שאנשים התפעלו מהיכולת האמנותית שלי לא נגררתי לחלומות ילדותיים על תהילה(אני חולם על אהבה שזה ממש ממש דבר אחר ואפילו סותר כל מיני שאיפות נרקסיסטיות לאיזה רגע מדומיין בעתיד שבו כווווולם יראו כמה את יפה)
אני שייך לדור אחר מהם ובאופן טבעי המבנה הנפשי שלי והצרכים והציפיות שלי שונות משלהם
אמנות אמיתית לא נובעת מרצון לתהילה או להנצחה אלא מהמאבק בבדידות והרצון לקשר משמעותי עם "אחר" ולכן אסור בשום פנים ואופן לשדר לילד שהבדידות היא בסדר אלא שאם זה המצב יש לנסות לשכלל ולמצוא את מה ומי שכן מדבר אליו
ולכן עתיד "מזהיר" זה לא פיצוי על בדידות בהווה כי אפשר להגיע לעתיד הרבה יותר טוב רק דרך חוסר השלמה ומאבק ושינוי גמיש ומתמיד בתנאי החיים של היום יום
סליחה על הטון שעלול להישמע כבוטה(אספרגר,את בטח מכירה) אבל זה מה שאני חושב ומאמין בכל ליבי
אני בטוח שאוטיסט שיקבל תמיכה והבנה אמיתית למהותו יוכל ויכול ליצור אמנות ומדע ברמה בלתי מצוייה והוא אפילו לא צריך לחכות עד גיל 35 בשביל זה אלא לחיות אמנות כשיגרה גם בלי דמויות חיקוי אלא רק מתוך משאביו הפנימיים העצומים

אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'מסכים כמעט עם כל מילה'
מסכים כמעט עם כל מילה
10/11/2009 | 09:29
1
43
אבל הייתי רוצה להוסיף שההנחה שכאילו "כולם צריכים לקבל אותי - אחרתץ..." הינה בעייתית מאוד, לימוד של תקשורת בין אישית יכול בהחלט להיעשות דרך חבר אחד או שניים, חוג שהולכים אליו... ממש  אבל ממש אין שום חובה להיות כל הזמן עם הרבה אנשים, ואפשר בהחלט להיות גם לבד. אבל, וזה האבל, חשוב גם להקנות לילד כלים איך לא להיות לבד כשהוא רוצה... וזה חלק גדול מההצלחה בחיים... לא הכל זה כישרון ויכולת...
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'אף אחד לא "צריך" לקבל אותי'
אף אחד לא "צריך" לקבל אותי
10/11/2009 | 12:43
35

אבל מי שלא מקבל אותי גם לא מעניין אותי
כי הכל זה כשרון ויכולת בגלל שכשרון ויכולת(לתפישתי אין בכלל דבר כזה) זה לא תכונות נפרדות מהאדם אלא עצם מהותו
ואני מסרב ללמוד תקשורת בין אישית מנ"ט כי לתפישתי הם עלובים בזה ברמות מפחידות
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'ווואו אתה מדהים אבל לא קולט אותי'
ווואו אתה מדהים אבל לא קולט אותי
10/11/2009 | 11:25
1
42
הMOMA כן זו מטרה בהחלט לא בשביל התהילה אלא יותר כי אני יודעת שנורא קשה להגיע לשם ומי שמגיע לשם זה  אומר שיש בעבודות שלו איכות מסוימת שאני שואפת שתהיה בעבודות שלי. זו איזו תווית הרבה יותר מתהילה אותה אני הרבה פחות מחפשת  ולו כי אין לי מושג איך אני אתמודד איתה.
והחלום על העתיד לא מפצה על בדידות ההווה מבחינתי הוא מונע אותה - מה לעשות החברה הנ"טית היא הישגית והרבה אנשים בה מאוד מתחברים לשאפתנות ככה שבעצם היותי שאפתנית וחדה וחזקה ולא רק עוסקת  בניסיונות בלתי פוסקים להתחבר היא לדעתי חלק מהמצב החברתי שלי היום שיש מה לשפר בו אך אני מאוד רחוקה גם מלהיות בודדה :).   ובקטע הזה גם אמרתי שאני מאמינה בלשדר שהבדידות היא בסדר כי ברגע שזה המסר אז  הבדידות היא הרבה פחות גרועה שהיא קיימת  והמצב הוא הרבה פחות דיכאוני ומכאן היכולת ליצור קשרים היא הרבה  יותר גדולה. לא יודעת מה איתך אני נוטה להתרחק מאנשים שהם אובר, ודיכאוניים, ואובסס .
וברור לי שאני חייה במובן מסוים טעויות שעשו הוריי שבגללם אני מנסה  לשים מיני "פלסטרים" על חוסר השלמות שלי עם המהות שלי   אבל אני חושבת שזה בידיוק השלמה הזה שיוביל אותי לעתיד שלי ושמאפשר לי באמת ליצור בכל רגע  את האמנות שלי שבאה משם בין היתר מהקושי להתמודד עם המהות שלי כי לא קיבלתי לכך את ההבנה והתמיכה בפעמים מסוימות שהייתי צריכה  אבל עדיין אני מאוד מאושרת מהדרך שעברתי ומוצאת בצורך להתמודדות  אישית עם המהות  כמשהו מרתק שאני נהנית לעבור אותו לבד.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'אם זה עובד בשבילך אז זה אחלה'
אם זה עובד בשבילך אז זה אחלה
10/11/2009 | 12:38
22

ולכן מה שכתבתי הוא לא נגדך(אני מאמין שהבנת את זה) אלא יותר בא לנסות לתאר סוג מסויים של גישה,אישיות ותפישה אספרגרית שגם מעצמי וגם ממה שאני קורא בפורומים היא דיי נפוץ אצל הגזע שלנו
כי אם רוצים לשלב חשוב לנסות להבין גם את מי ומה מנסים לשלב
אני שמח שאת לא בודדה וזה לא בושה להיות בודדה(אני מקווה כי אני בכל אופן מאוד בודד)
ואת צודקת שהחברה הנ"ט היא מאוד שאפתנית רק שלדעתי,תחושתי ונסיוני,זו גם השאפתנות קצרת וצרת הראות הזו שדנה הרבה א"ס לקיום מבודד ולא יצרני או יצירתי
זה אולי נשמע פרדוקסלי בשמיעה ראשונה אבל גם בהתחברות לשאפתנות הנ"ט יש משהו שמכחיש ומעוות חלק מהותי באישיות וביצירתיות שלנו ולכן זה שוב מעלה את השאלה שגם את מתוקף תפקידך ושליחותך ערה לה שעד כמה ראוי ורצוי שנוותר על מה שיחודי בנו בשביל להתחבר למה שנתפש ,לפחות כיום, כנורמה  
כי חלק גדול מאוד מהשמחה היצירתית שלי נובע בדיוק ממקום לא תחרותי אלא יותר ממקום של שיתוף פעולה והשתלבות אמיתית שלכן גם הנטיה שלי לטכנולוגיה, אמנות ומדע לא עומדת בסתירה למוטיווציה המהותית והמקורית של פתרון בעיית הבדידות
לפחות בשבילי יש סתירה מאוד קונקרטית בין ניהול חיים שאפתני ותחרותי ובין הרצון והצורך לגעת באמת במישהו אחר
החברה הנ"ט היא ברית מאוד רופפת בין אגו-מאניאקים שלכן היא גם רווית סתירות וחיכוכים
כשאני עובד על פרוייקט אין לי עניין להיות יותר טוב מאחרים
העניין אצלי זה למצוא שותפים שווים לתשוקה לידע וביטוי עצמי שהם גם מספיק חכמים בשביל להבין שאנחנו לא מהווים איום אחד על השני
ואכלתי המון חרא בחיים בגלל זה ומסיפורים ששמעתי וראיתי זה גם הנסיון של מעט א"ס אחרים
ולכן אני דווקא מאוד נמשך לאנשים שהם אובסס ואובר ודיכאונים ולתחושתי החברה ואנשי המקצוע מזהים אובססיה דווקא במקומות שבהם קיים עניין טהור ולא אינטרסנטי בידע ומגע אמיתי
אני לא יודע מהו חוזק בשבילך
שמתי לב שגם בעיניינים האלה יש לנ"ט הרבה פעמים נטייה לזהות חוזק דווקא עם מה שנתפש בעיני כחולשה ולהפך
אני בכל אופן מרגיש הכי חזק ומאושר כשאני יכול לפעול ולחשוב ביחד עם מישהו על משהו ולא נגדו ולצערנו גם הגישה הזו נתקלת בחומה הנ"ט שמפרשים כל התלהבות יצירתית כאיום מיידי על קיומם התחרותי ולכן מחמיצים את הנס המופלא של שיתוף ושילוב אמיתי
זה לפחות,פחות או יותר, הגירסה שלי להתמודדות אישית עם מהותי
כל זה עלול להישמע מאוד אוטופי ומופרח ולא מציאותי רק שהמציאות מראה שאת האמת הפשוטה הזו מגלים בשנים האחרונות גם הגופים הכי גדולים והכי תחרותיים לכאורה
וזה ממש לא מקרי לדעתי




אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'אני מסכימה עם כל מה שכתבת על העניות מערכת '
אני מסכימה עם כל מה שכתבת על העניות מערכת
10/11/2009 | 09:09
2
41
בחלק האקדמי הקוגניטיבי.
החינוך המיוחד לא ערוך ולא תורם בכל החלק הקוגנטיבי, לפעמים מרגיש
כמו סוג של בייביסיטר על ילדינו, כאילו שכך הם טופסים את עבודתם.
או שזה בעצם אי אמונה ביכולות של ילדים עם צרכים מיוחדים.
זה בכלל לא משנה אם מדובר באס"י או בילד עם צרכים מיוחדים. המערכת פשוט לא יודעת איך ללמד את
אותם ילדים. או אולי אין באמת אמונה שהם יכולים ללמוד.
בכיתה רגילה יתנו הקלות ויתאימו את המבחן אם יש איבחון מסודר, אך יצפו מהילד ללמוד בהתאם לחומר הנלמד על פי דרישת מערכת החינוך.
בכיתה קטנה אין דרישה אין חובה לחומר נלמד אין ישור קוו, אין הנחיות של מערת החינוך.
זה כל כך עצוב ומקומם שילדים מבוזבזים שם מבחינה אקדמית.
כי לא לכל אחד מתאים לשילוב ולא כל אחד יכול להיות בכיתה עם ארבעים ילדים ולא כל אחד יסתדר חברתית בכיתה גדולה.
אך זה לא אומר שצריך לוותר  על החלק האקדמי של אותו  ילד.
זהו הפיספוס הגדול של מערכת החינוך המיוחד.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'שמחה לשמוע שעל משהו אנחנו מסכימות'
שמחה לשמוע שעל משהו אנחנו מסכימות
10/11/2009 | 11:32
1
23
לצפיה ב-'הגיע הזמן'
הגיע הזמן
10/11/2009 | 21:13
21
לצפיה ב-'כמו כמעט כל דבר בעניין הספקטרום'
כמו כמעט כל דבר בעניין הספקטרום
07/11/2009 | 16:42
1
56
התובנות האלה נכונות ודאי לחלק מהילדים.
אני חולקת על המסקנה הגורפת, כאילו זה נכון לכולם.
הנה נגה למשל סיפרה על השילוב המוצלח של בתה, שנעשה עם סייעת.
ואני יכולה לספר על בכורי, שהתחיל השנה, בכתה ט', שילוב יחידני לאחר ששרד 8 כתות ללא שום הכרה ותמיכה מצד המערכת (אובחן בגיל 13).
לא ביקשנו סייעת, כי זה לא מתאים לו.
אין לו גם שום צורך להשתלב בחבר'ה.
הוא רוצה להשלים את חוק לימודיו כמו כל תלמיד אחר, זה הכל.
אני לא רואה סיבה למה אחרי 8 שנים בהם הוכיח יכולת שרידה בכוחות עצמו במערכת הרגילה,
לא יוכל עם מעט גמישות מנטלית מצד הצוות החינוכי, להמשיך במסלול.
הוא לא רוצה לעבור לחנ"מ.

הוא מקבל מרכז למידה, מורת שילוב, והתאמות במבחנים.
אם בנוסף, הצוות החינוכי יהיה מוכן לפתוח ראש, אין סיבה שהמטרה לא תושג.

לסיום- הנה אתר העוסק בשילוב (הכללה) במערכת החינוך.
ולא מדובר רק על בי"ס יסודי.
http://www.paulakluth.com/articles/tenideas.html
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'מסכימה שאין מסקנה גורפת.'
מסכימה שאין מסקנה גורפת.
07/11/2009 | 17:32
36
במקרה שלי האיבחון היה בגיל 14. ואז התברר שכל השנים בבית ספרהוא רק 'שרד' גם מבחינה חברתית וגם מבחינה לימודית.
כל מה שמורים אמרו לו ולי שהוא 'לא מנצל את הפוטנציאל שלו' (מה שנכון , היום אני יכולה לצחוק מזה . ברור שכשצריך עזרה , ולא מספקים את העזרה, אי אפשר 'לנצל את הפוטנציאל').
אז אצלנו  את הבעיה של ה'פוטנציאל'  פתר האיבחון הנכון  ותיכון פרטי לחינוך מיוחד שגם סיפק את העזרה הנדרשת מהבחינה הלימודית והתוצאה תעודת בגרות מלאה. וגם טיפל בקשיים חברתיים והתוצאה : הוא עצמאי מבחינה אישית , יש לו חברים (לא גדול מדי, הוא עדיין א"ס ולא מסמר חברתי  )  והוא משרת בצבא.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'מאמאעוף, את חושבת שאף סייעת לא יכולה להתאים'
מאמאעוף, את חושבת שאף סייעת לא יכולה להתאים
09/11/2009 | 17:26
1
62
לשילוב בחטיבה? אולי סייעת צעירה וקולית כן יכולה להתאים?
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'חחחחחחחחחח'
חחחחחחחחחח
09/11/2009 | 17:52
56
צעירה וקולית תמיד תתאים לחטיבה. רצוי בגילאי 13-15.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'שלום לך'
שלום לך
07/11/2009 | 16:27
46
72
מה שכתבת כאן, מחזיר אותי לדעה שהבעתי לא מזמן
בשרשור אחר.
הגיע הזמן שלילדים שלנו יהיה מקום של כבוד במערכת.
שיקום אמצע מכיל, מקדם, בנוי עבורם.
אני מדברת על כיתות קטנות שיהיו מקבילות לכיתות הגדולות
הקיימות כיום בבתי הספר. כיתות קטנות, רגילות, עם מורות
בעלות ניסיון ספציפי בספקטרום.
הקידום צריך להיעשות בשני מישורים עיקריים: לימודי - חומר
זהה לזה הנלמד בכיתות הגדולות אולם שיטת הלימוד
צריכה להתחשב במגבלות הקיימות.
המון, המון עבודה על תקשורת חברתית
תאורטית ומעשית.

כיום האופציה של השילוב היא משהו מאוד קרוב למה שתיארת.
שילוב טוב אם בכלל מתאפשר רק להורים בעלי יכולות כלכליות
גבוהות שיכולים לשאת בנטל ההוצאות האדיר מכיסם.
בכיתות החינוך המיוחד יש המון מה לשדרג. הן מבחינת
החומר הלימודי, הן מבחינת ההתייחסות הגורפת.
אנחנו קוראים כאן מספיק בפורום ובמקומות אחרים
על המלחמות שהורים צריכים לנהל על מנת שילדיהם
יצאו לשילוב בכיתות רגילות. לא כל מה שהמערכת
מבטיחה היא גם מקיימת. לפעמים מפאת חוסר
כוח אדם או סיבות אחרות לא מוציאים את הילדים
לשילוב או לחלופין אין מספיק שעות שילוב.
צריך לשדרג גם את החינוך המיוחד כך שילדים
בעלי תפקוד בינוני או נמוך קוגניטיבית יוכלו
להתקדם גם הם בקצב נכון להם. לחלק
את היום נכון יותר ולא לעייף אותם עד שעה 16:30
כל יום.

את כותבת לגבי תלמידים המשולבים בכיתתך
(ליקויי למידה) אני שואלת אותך ותעני לי עם
יד על הלב. האם ילדי הספקטרום יכולים להשתלב
חברתית בחברת ילדים רגילים ואני מתכוונת להשתלב
לא כמילה אלא באמת להיות חלק - לא על-יד...

לסיום אני רוצה לומר כמה מילים
ילדינו שונים זו עובדה.
קצב ההתפתחות שלהם שונה.
הם יושבים על אותה קשת ומוגדרים ע"י יכולת
התפקוד שלהם: נמוכה, בינונית, גבוהה
ואני מדברת מבחינה קוגניטיבית.
ובהתאם לזה צריך למצוא להם פתרונות מתאימים
כיום קיימות שתי מסגרות או הקצה הזה או הקצה הזה
אין אמצע. וצריך שיהיה.
למרות שקוראים לזה בזכות, בשתי המסגרות הם
בחסד... (מבחינת השילוב)





אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'עונה לך אמא של את '
עונה לך אמא של את
07/11/2009 | 17:21
51
אני לא חושבת שילדים בספקטרום יכולים להשתלב במלוא המובן של המילה כפי שאת ואני מבינות זאת !
וזאת גם הסיבה שבני יושבת בכתת תקשורת שנלחמתי עליה מאז היה בן 3 כדי שתפתח עד הגיעו לגיל 6.5 ועילתו לכתה א'
כמו שכתבה כאן אחת האימהות כי בנה אובחן בגיל 13 ולומד בתיכון ללא סיוע כי הוא והם החליטו להתייחס להצלחות הקוגנטיביות שלו ולא לפן החברתי - וזו החלטה מכובדת שטובה להם באופן אישי .

כשאני מדברת על שילוב אקדמי אני מדברת על הימצאות התלמידים בשעות לימוד מסוימות בכתתי ואילו בשאר היום הם בכתת האם שלהם . אני יכולה לומר כי שאני מלמדת בכתה הקטנה בשכבה שלי תורה - אותם המערכים שאני מלמדת בכתתי - אותם התכנים אך בהתאמה מבחינת העתקה מהלוח, לכל שיעור אני מכינה דפי עבודה שונים כי לכל ילד צריך לתת משהו אחר וזה מתבטא ברמת מי יכול לעבוד עם טבלאות , מי צריך מחסן מילים בצד המשימה, מי זקוק לתרשים זרימה כדי להבין את הנושא . אבל זה בדיוק אותו החומר בו לומדים בכיתות המקבילות
אבל ---- וזה אבל גדול =----- התמזל מזלי ואני ומורת החנ"מ בשכבה מתנהלות "באותו ראש" מה שמאפשר את הגמישות הזו . וזה לא תמיד קורה .

אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'תשובה ארוכה שמנסה להתייחס לנקודות שעלו כאן'
תשובה ארוכה שמנסה להתייחס לנקודות שעלו כאן
07/11/2009 | 17:26
23
58
ענת ואמא של את,
זה לא נכון שבכיתות קטנות בבי"ס רגיל (שלפי ההגדרה שייכות לחינוך המיוחד) אין מענה לפן הקוגנטיבי.
נהפוך הוא!
בכיתה של הבן שלי (חטיבה מאוד מוכרת בארץ, ומי שמכיר אותי יודע לאיזו חטיבה כוונתי. אני מעדיפה לא לפרט כאן) לומדים 7 תלמידים מאוד גבוהים מבחינה קוגנטיבית. רובם משולבים כמעט כל היום בכיתות הרגילות וחוזרים לכיתת-האם לשיעורים מסוימים שעיקרם פיתוח הכישורים החברתיים שלהם. מדובר בילדים שלומדים על פי מערכת החינוך הרגילה ומגיעים להישגים לימודיים גבוהים אף יותר מהילדים בכיתות הרגילות. חלקם מאובחנים כמחוננים.
גם הבן שלי, שאינו אספרגר, מסוגל, לפחות בחלק מהמקצועות להשתלב בכיתה רגילה מבחינה קוגנטיבית. הסיבה שהוא אינו משולב היא רגשית וחברתית. קשה לו בכיתה גדולה ורועשת והוא צריך יחס אישי יותר.
ידוע לי שבוגרים של אותה חטיבה בה לומד בני, שהמשיכו בכיתה קטנה גם בתיכון הצמוד לחטיבה, סיימו בגרויות בהצטיינות וחלקם לומדים היום לימודים אקדמיים.
שוב, אין לפן הקוגנטיבי דבר וחצי דבר לגבי "הצלחת השילוב".
בעיניי, הצלחת השילוב היא מעבר להצלחה בלימודים ובמידה רבה היא חברתית - למצוא את קבוצת השווים שלך.

ואיך אמר לי השבוע אבא לילד שהיה משולב עם סייעת לכל אורך ביה"ס היסודי, ועבר לכיתה קטנה בחטיבה: "רק עכשיו קלטתי שבמשך שש שנים לא באמת היו לילד שלי חברים. ועכשיו הוא סוף סוף מצא את עצמו."
מבחינתי, זה אומר הכל.

ולנוגה ושלומית,
אני לא מנסה לטעון לאמיתות גורפות לכל ילד על הספקטרום. אני לא מדברת על הקצוות הגבוהים שיכולים להסתדר גם ללא סיוע בכיתה רגילה. אני מדברת על האזורים האפורים שבאמצע הסקאלה, אלה שלא יכולים להסתדר ללא סייעת צמודה. אלה שחווים שילוב מוצלח בגילאים הצעירים ועלולים להיתקל במציאות אחרת בהגיעם לכיתות הגבוהות יותר. חשוב לי שהורים לילדים צעירים ידעו מה מצפה להם ויהיו ערוכים בהתאם. שיידעו שקיימות אופציות נוספות.
אגב, נוגה, אני גם לא מדברת על כל בתי הספר בארץ. אין לי ספק שישנו מיעוט קטן של בתי ספר בהם מודל שילוב כמו שמתואר אצל בתך - עובד בהצלחה (אאל"ט מדובר בבי"ס דמוקרטי קטן?). הבעיה היא שברוב בתי הספר העל יסודיים המציאות היא אחרת.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'מאמא עוף'
מאמא עוף
07/11/2009 | 17:59
19
42
ביתי לא נמצאת בקטגוריה של אלה שמסתדרים ללא סייעת.
כפי שציינתי, היא נעזרת בשתי משלבות 24 שעות שבועיות.
ללא המשלבות השילוב לא היה מצליח, וכבר התנסינו בזה לפני שאובחנה עד כתה ה'.
המודל שתיארתי הוא מתבסס על מודל השילוב של אלו"ט (ראי תשובתי לדינה), ולמרות שאכן מדובר בבי"ס דמוקרטי, עד שביה"ס קיבל הדרכה ממנחת השילוב שלנו, השילוב לא נעשה טוב. בית הספר בכלל לא היה מוכן לקבל ילדי פידידי למסגרת. רק עם התהליך בעקבות השילוב של ביתי ולמידת ההתייחסות בשילוב השתנתה כל הגישה של ביה"ס והיום זהו בי"ס משלב שיש משפחות שאפילו עוברות דירה מערים אחרות כדי שילדיהם ילמדו בו.

כאשר השילוב נעשה נכון, הוא יכול להצליח עבור ילדים, גם מתבגרים רבים, ואני מכירה בתי ספר לא דמוקרטיים שבהם השילוב מצליח מאוד.
למרבה הצער, מערכת החינוך ברשות משרד החינוך, ברב המיקרים לא ערוכים לקיים שילוב נכון, לא בגלל שזה בלתי אפשרי ולכן נגרם סבל לילדים, לא בגלל שהם לא מתאימים לשילוב. (אני מתכוונת לאלו שמתאימים לשילוב לא לאלו שטוב להם יותר בכתה תקשורתית או בי"ס לח"מ).
שילוב נכון אומר קודם כל סייעות מקצועיות, הנחייה מקצועית לצוות, וגם שינוי בגישה לתפקידה של הסייעת וראיית השילוב בדרך שונה.

כתות התקשורת הקיימות טובות מאוד עבור חלק מהילדים ולא מתאימות לאחרים.
גם כשביקרתי בבי"ס תיכון בירושלים שיש בו כתות תקשורת שנחשבות מאוד מוצלחות הנערים והנערה מכתת התקשורת וכן גם הצוות דיברו על כך שאין ממש אינטגרציה בין ילדי כתות התקשורת לילדי הכתות הגדולות.

ושוב: ברור שחשוב שההורים ידעו שקיימות אופציות נוספות על שילוב, והן יכולות להיות מעולות עבור חלק מהילדים, במיוחד בתנאים המצערים הקיימים היום בארץ שאין שילוב נכון מטעם המערכת.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-''
07/11/2009 | 18:25
12
לצפיה ב-'מי זאת "המערכת"?'
מי זאת "המערכת"?
07/11/2009 | 19:25
16
33
אני כל הזמן קוראת על "המערכת" שלא ערוכה לשילוב נכון, ואני תוהה:
מי זאת המערכת?
האם אלה המורות (אני, לצורך העניין) שמלמדות בכיתות הטרוגניות של 40 ילדים, מהם, כאמור, עד 20% מאובחנים במיני לקויות למידה והפרעות קשב וריכוז ושאר ירקות?
האם זו הנהלת ביה"ס, שצריכה לתת מענה לכל אותם תלמידים בעלי צרכים שונים ומשונים?
האם זה הפיקוח?
האם זה משרד החינוך?
האם זו המדינה?
מי אחראי, בסופו של דבר על השילוב הנכון?

כל אחד מאיתנו מסתכל על מערכת החינוך בפריזמה המאוד צרה שלו ושל הצרכים המיוחדים והחד-פעמיים של הילד שלו. אבל ביה"ס צריך לתת מענה לקשת רחבה של ילדים שכל אחד הוא עולם ומלואו, ועם כל הכבוד לנו ולספקטרום שלנו, בכל בית-ספר יש עשרות ילדים שיכולים להסתייע במשאבים שניתנים לילדים שלנו.
בואי ניקח לדוגמא ילדים בכיתת החינוך שלי:
יש לי 6 מאובחנים כלקויי למידה בעלי התאמות לימודיות שונות. מה שאומר שאני צריכה להתאים לכל אחד מבחן משלו במקצועות רבי-מלל, לבחון כל אחד בע"פ אחרי המבחן בכתב, לדאוג לצלם להם חומר כי הם לא מספיקים להעתיק מהלוח, להיפגש בקביעות עם מנחות המתיא שלהם, למלא דוחות ועוד היד נטויה.
לאף אחד מהם אין סייעת צמודה ורובם ברמה קוגנטיבית נמוכה יותר מאשר של הבן שלי.
יש לי 2 לקויי קשב וריכוז, נוטלי ריטלין שלפעמים, עאפס, לא נוטלים אותו... הלך השיעור. גם להם אין סייעת.
יש לי 5 ילדים מבתים הרוסים, לחלקם אבא בכלא (אבא של אחד מהם כלוא על אלימות בתוך המשפחה), 2 יתומים מאב, 3 עברו תהליך גירושים בשנתים האחרונות - כולם במצב נפשי קשה וזקוקים לתשומת לב מתמדת, שיחות אישיות, פגישות שלי עם היועצת, הקבס"ית, הפסיכולוגית, העוס"ית...
להמשיך?

אז לבוא ולומר שהמערכת לא ערוכה לשילוב....
זה נשמע כאילו אנחנו מחפשים לעצמנו חיים קלים.
תאמינו לי שהייתי מעדיפה לשלב בכיתה ילד אספ"י כמו הילד שלי עם סייעת צמודה שתסייע לי מהצד גם עם שאר התלמידים. אין קל מזה.
הרבה יותר קשה להקים בביה"ס מערך שלם שכולל כיתה מאובזרת, מורות לחנ"מ, סייעות כיתתיות, יום לימודים ארוך ואג'נדת שילוב כוללת מאשר לשלב ילד אחד צמוד-סייעת.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'חייבת לצאת'
חייבת לצאת
07/11/2009 | 19:37
38
מקווה שאוכל לענות לך מחר, אך תשובה ראשונית במילה אחת: בוודאי שאין הכוונה למורות העושות מלאכתן נאמנה בתנאים לא פשוטים בכלל.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'כל התשובות נכונות '
כל התשובות נכונות
07/11/2009 | 19:41
2
35
המערכת זה כולם- מהמורה עד משרד החינוך, אם תרצי- המדינה.
בתור בת של שני מורים (בפנסיה), אני מכירה היטב את העומס העצום שמוטל על המורים.
זה אחד המקצועות הקשים ביותר בעיניי, השוחקים, החיוניים ביותר, שאינם מקבלים רבע מההערכה והתיגמול להם הם ראויים.
ואת צודקת כמובן- מורה המצויידת בשפע רצון טוב, לב חכם וראש פתוח, יכולתה לתת מענים לכל תלמידיה תהיה מוגבלת כל עוד יטילו עליה 40 תלמידים וארגז כלים מצומצם מדיי.
מצד שני- גם ארגז כלים גדוש לא יועיל, אם המורה לא נלהבת לרעיון.
בביה"ס של אמא שלי למשל(היא היתה יועצת), לפני כעשרים שנה- לפני שמישהו חלם על חוק שילוב וסל שילוב, הצליח הצוות החינוכי לשלב ילד עם תסמונת דאון, מכתה א' עד ח', בכתה רגילה לגמרי.
ולמה?
כי הילד היה חדור מוטיווציה,
ההורים נתנו גיבוי ועשו עבודה בבית,
והצוות החינוכי היה נלהב לעניין.
בלי תקציבים מיוחדים, בלי הנחיה מקצועית, בלי סייעת.
כאמור- הכל תלוי בנפשות הפועלות, בכולן: ילד, הורים וצוות.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'הכל מתחיל מלמעלה.'
הכל מתחיל מלמעלה.
07/11/2009 | 22:11
1
27
כשיש רצון טוב וחוקים ברורים ויעילים ברמה כללית (ז"א בקביעה של משרד החינוך)  , יש פחות תלות ברצון טוב של שאר הגורמים שכפופים למשרד החינוך. ואז מורה שאין לו רצון טוב לא יכול להזיק (כי יהיה מחוייב לחוקים) ואילו מורה עם רצון טוב לא צריך להילחם בטינות רוח.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-' מסכימה מאוד'
מסכימה מאוד
08/11/2009 | 01:08
17
לצפיה ב-'המערכת לא ערוכה לשילוב'
המערכת לא ערוכה לשילוב
07/11/2009 | 20:46
44
זה המצב -  המערכת מתעסקת בכל מי שלא מאובחן או שהאבחנות שלו  קלות ומתרחקת מהאבחנות  הקשות כמו PDD למרות שמבחינת הבעיות עצמן לפעמים המאובחנים  באבחנות הקלות הם יותר קשים כתלמידים  ודורשים הרבה יותר תשומת לב והשקעה .
והמערכת מתחילה בך בזה שתביני שכל  הפגישות ההתאמות העזרות הם חלק בלתי נפרד מתפקידך כמורה מחנכת בידיוק כמו להעביר חומר לימודי  וממשיך ביועצת שצריכה לתמוך בך ולעזור לך והמנהלת שצריכה גם היא ללוות תהליכי שילוב ולהיות מעורבת ולדעת לחלק את התלמידים עם הקשיים בין הכיתות כך ששילוב יהיה אפשרי  ואת הפיקוח שיתן כלים למנהלת ואמון בה בניהול שלה את השילוב ואת הבצפר ומשרד החינוך שיעודד את השילוב וגם המדינה שתתגמל מורים  אשר משלבים מבחינה כלכלית אבל זה מתחיל במורה כי הוא  מי שמבצע את הדברים בפועל.  
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'מערכת זה כולם'
מערכת זה כולם
07/11/2009 | 21:43
1
28
מאמאוף ואריאלי, למרות ששתיכן מורות ואני בטוחה שמורות טובות מהיכרותי אותכן (ואני מאוד מכבדת את שתיכן) אבל הידע שלכן בשילוב מצביע על מצב של מערכת.
מה שמצחיק זה שבאמת יש את האפשרות הכלכלית למשרד החינוך לעשות שילוב כמו שצריך, הבעיה היא לא שם, הבעיה היא בהבנת מערכת (שזה כולם, החל ממורים ועד לפיקוח הארצי) של מה זה שילוב. ילד בחינוך מיוחד עולה למדינת ישראל פי שניים וחצי יותר מילד משולב עם סייעת. אם ילד משולב היה מקבל אותו סכום כמו ילד בחינוך מיוחד (והרי שילוב לא מוצלח מביא את הילד בסופו של דבר בחזרה לחינוך מיוחד כך שאין פה שום חסכון) אפשר היה לעשות שילוב טוב ורוב הילדים היו משתלבים בהצלחה. ובמשתלבים בהצלחה אני לא מתכוונת שהם היו הופכים לילדים רגילים, לא! אבל הם היו יכולים ללמוד ככל ילד ולזכות ביחס של שווה מצד הילדים האחרים ובעתיד החברה כולה.
שילוב נתפס בעיניי המערכת כלשים ילד שיכול להסתדר בחינוך הרגיל. אין זה המצב. כמו שלא תגידי לילד קצר ראיה להסתדר בלי משקפיים כך גם אי אפשר לקחת ילד בספקטרום ולהגיד לו תסתדר לבד בחינוך הרגיל.
מודל שילוב של גל בכר הוא מודל נכון וטוב עם הצלחה מוכחת בשטח. חבל שהמערכת לא מוכנה ליישם אותו.
את רוצה לדעת איך אני רואה כל גורם וגורם משפיע כדי להפוך את השילוב מוצלח?
מורות - עוברות הדרכה וסדנאות מתאימות שמשרד החינוך מארגן עבורן. מורות עם ראש פתוח, מוכנות להקשיב להורים, מוכנות לעבוד בשיתוף פעולה עם הסייעת ולא לראות בה גורם זר.
הנהלת בית הספר - דורשת תקציבים מתאימים עבור התלמידים, מארגנת טיפולים מתאימים לכל ילד, דואגת להכשרה של מורים וסייעות, דואגת להכניס לבית הספר סדנאות של קבלת האחר, דואגת לחנך את הילדים לסבלנות.
משרד החינוך - מעביר תקציבים מתאימים, דואג להכשרה מקצועית של סייעות, דואג למדריכות שילוב מקצועיות

אני לא חושבת שנכון לנסות להסתיר את השונות של הילד. לא להיפך צריך להסביר לילדים שזה בסדר להיות שונה, שכל האנשים בעצם שונים.
ללמד את הילדים לקבל את הילד המשולב כשונה אבל שווה.
את אומרת שיש לך עוד 5-8 ילדים בכיתה עם לקויות למידה והפרעות. כשיש סייעת מקצועית בשילוב היא עוזרת לא רק לילד אלא לכל הילדים בכיתה. האם לא היה לך קל יותר לקבל עזרה לאורך כל היום בכיתה?
את אומרת שחטיבה זה מקום קשה. נכון. אני בספק שאפשר להתחיל לשלב ילד בחטיבה אם לפני זה הוא היה בחינוך מיוחד. לכן שילוב צריך להתחיל מהגן. ילד בשילוב אולי לא יהיה כמו כל הילדים הרגילים ואולי לא יהיו לו הרבה חברים, אבל הוא ילמד על התנהלות של העולם והאנשים ויהיה הרבה יותר מוכן לחיים אמיתיים מאשר ילד שגדל בתנאים מלאכותיים.
אני לא יודעת מה יהיה העוד כמה שנים ואפילו לא מה יהיה שנה הבאה כאשר הבן שלי אמור לעלות לכיתה א'. אבל בינתיים הוא משלוב כבר שנה שניה בגן והתקדמות שלו פשוט מדהימה. ולא, בן שלי לא בתפקוד גבוה בכלל. אולי בינוני. אבל הוא נהנה בגן, לאט מאוד אבל הוא משפר את הכישורים החברתיים שלו. אין לו חברים שבאים אליו והוא לא הולך לחברים אבל זה רק כי הוא עדיין לא מסוגל לכך, זה קשה לו מדי. אבל לפחות הוא התחיל קצת לתקשר עם הילדים בגן בעזרת המשלבת ואפילו קצת לבד. והיום היינו ביום הולדת של ילד מהגן. ופעם ראשונה (ובן שלי כבר כמעט בן 6) ראיתי אותו מתלהב שהוא פוגש ילדים מהגן. הוא אמר לכולם שלום ופנה לרובם בשם (וזה פעם ראשונה שזה קורה, עוד לפני כמה חודשים הוא לא היה אפילו מזהה ילדים מהגן שלו כשפגשנו אותם) ואפילו במשך דקה קפץ עם ילדה והחזיק איתה ידיים. ילדים אוהבים אותו למרות שיודעים שהוא שונה (כי שונות שלו מאוד בולטת, יש לו הרבה גרייה ואקולליה) וקוראים לו לשחק ביחד. זה תוצאה אך ורק של שילוב נכון.
שילוב נכון זה טוב לרוב הילדים (ברור שלא לכולם, ויהיו כאלה שעבורם חינוך מיוחד הוא הפתרון). רק שצריך לעשות את השילוב בצורה מקצועית.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-''מערכת' זה משרד החינוך.'
'מערכת' זה משרד החינוך.
07/11/2009 | 22:07
2
19
הוא קובע שבכיתה יהיו 40 תלמידים , וזה לדעתי הרעה הכי חולה של מערכת החינוך. לפי החוק מותר להכניס עד 40 תלמידים, ואילו לפי המצב המעשי בשטח עד שלא ממלאים 40 תלמידים בכיתה, משרד החינוך לא נותן לפתוח כיתה נוספת. סימן שזה לא מותר, אלא חובה.
משרד החינוך קובע שיש רק שני מצבים: החינוך הרגיל או החינוך המיוחד. את המצב של כיתת חינוך מיוחד בבית ספר רגיל השיגו הדרישות של ההורים. למשרד החינוך אין עניין גדול בכיתות כאלה , לכן הן תלויות ברצון טוב של המנהלים והמורים.
משרד נחינוך גם קובע את מערכת הלימודים במוסדות הכשרת מורים. וחבל מאוד שלא מכניסים בהכשרת מורים רגילים קצת (ואפילו יותר מקצת) ידע מחינוך מיוחד.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'מי שקובע באמת זה האוצר'
מי שקובע באמת זה האוצר
07/11/2009 | 23:36
1
14
והמדיניות הכלכלית של הממשלה שקובעת את גודל התקציב.
אבל האוצר קובע לא מעט בחלוקה הפנימית של התקציב בכל המשרדים, מבחינתו, אפשר לסגור את כל בתי הספר ולהעביר הכל לידיים פרטייות...
מזכיר שבעת הדיונים בועדה האחרונה על "אופק חדש" אמר אחד החברים בה שצריך לתגמל מורים לפי מספר התלמידים בכיתה, או משהו דומה, שאין בעיה שמורה להטסוריה ילמד 60 תלמידים בכיתה - ואלה האנשים שהחליטו על אופק חדש....
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'לאור הנסיון שלי'
לאור הנסיון שלי
08/11/2009 | 00:03
19
אני לא נגד בתי ספר פרטיים.
ומבחינתי גם משרד האוצר וגם משרד החינוך זה ה'מערכת'. יש דברים  לא טובים המשרד החינוך שלא קשורים הכסף.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'המערכת'
המערכת
08/11/2009 | 00:39
18
זה קודם כל משרד החינוך (וזה כמובן קשור גם למשרד האוצר), שמחליטה על מדיניות השילוב.
המפקחת האחראית על השילוב במשרד החינוך מכירה היטב את תפיסת השילוב של אלו"ט, שאני באופן אישי חושבת שהיא טובה ונכונה, ואשר הוכיחה את עצמה בשטח.
קורס השילוב של אלו"ט בהדרכתה של גל בכר נותן את כל התשובות לאייך אמור להתקיים שילוב טוב, וכל הגורמים האחראים על השילוב במשרד החינוך יודעים בדיוק במה מדובר , אך לא מקבלים זאת.

בפועל מתקיימת מערכת של שילוב שנעשית על פי המודל, בבתי ספר שמוכנים לכך, שמתגייסים למטרה זו, והתוצאות בשטח מוכיחות שבתנאים נכונים השילוב מצליח עבור ילדים שהוא מתאים להם.
מכיוון שפיקוח משרד החינוך האחראי על השילוב לא מקבל דרך שילוב זו, אין מדיניות מסודרת בנושא, אין הדרכה לצוות וסייעות, אין סייעות מקצועיות, אין הדרכה למורות בכתות הרגילות, אין ידע מספיק ונכונות לקבל את הדרך שהוכיחה את עצמה, השילוב אכן פעמים רבות לא מצליח.
סייעת מקצועית בכתה אכן היתה יכולה להיות לעזר למורה גם עם ילדים נוספים עם קשיים (לא על חשבון הילד המשולב).
אכן, רצוי מאוד שתיהיה מדיניות מחייבת וברורה לגבי שילוב ולא כל בי"ס ינהג בדרך הנוחה לו, כמובן מדיניות מקצועית שאכן תאפשר שילוב מוצלח.

אחת הבעיות לדעתי בנושא היא שהיום להורים יש יותר ידע בנושא שילוב מאשר למפקחות משרד החינוך וקשה מאוד לקבל זאת וללכת עם ההורים תוך שינוי עמדת משרד החינוך.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'המערכת זה המדינה ומשרד החינוך'
המערכת זה המדינה ומשרד החינוך
08/11/2009 | 11:55
1
16
במצב הקיים אני מסכימה עם התמונה העגומה שאת מתארת על המצב בכיתות ולא מטילה את האחריות על המורים. המערכת שמחה להעיד על עצמה כנאורה ומכירה בחשיבות השילוב אך למעשה לא משקיעה מחשבה ותקציב מספיקים בנושא ובסוף השרשרת נמצאים המורים שנשלחים לשדה הקרב (ללא מרכאות), צריכים לעבוד במציאות בלתי אפשרית וכולם מצפים מהם לניסים. בכיתה רגילה שמשלבת מספר ילדים בעלי לקויות (למידה, תקשורת וכל השאר) - ונראה לי שרוב הכיתות הרגילות הן כאלו - צריכים להיות פחות תלמידים, צריכה להיות סייעת מקצועית (מעבר לסייעת האישית של ילד זה או אחר) ומורה שמקבלת הדרכה ותמיכה. גם אז העבודה לא פשוטה וצריך להיות חדור תחושת שליחות בכדי להתמודד יום יום ושעה שעה עם שלל הבעיות מבלי להישחק. פגשתי כמה מורים טובים ואיכפתיים מאז שבני בביה"ס ולאור תנאי עבודתם בכיתה בשבילי זה ממש לא מובן מאליו.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'מבחינת ההורים והמורים אף אחד'
מבחינת ההורים והמורים אף אחד
08/11/2009 | 21:51
12
לא מחפש חיים קלים. מבחינת הממשלה ז"א משרדי החינוך והאוצר  , הם כנראה כן. והכל מתחיל משם - בחוקים, ההחלטות והתקציבים.
המורים הם למעשה הש"ג..וכמו שבצבא נוח מאוד לקצינים הגבוהים לזרוק הכל על הש"ג,  כך גם למי שמחליט במשרדי החינוך והאוצר נוח להפיל הכל על מורים.
לדעתי האישית בכל כיתה רגילה צריכים להיות 20 תלמידים, סייעת ואיבזור מתאים. אבל זו אוטופיה

אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'המערכת לא ערוכה - זאת עובדה'
המערכת לא ערוכה - זאת עובדה
10/11/2009 | 08:39
1
29
מדוע מורה צריך להתמודד לבד עם כל מה שכתבת, יש כל כך הרבה מובטלים ומובטלות, אז מדוע לא לצרף לכיתות סייעת שכל תפקידה לעזור לאותם תלמידים, לעזור למורה.
המערכת לא ערוכה כי רוב הכסף שהיא מקבלת נעלם הרבה לפני שהוא מגיע בפועל לבית הספר.
כאשר אני שומעת שמגיע לבני 5 שעות שבועיות פרטניות-  פרארפואיות אך בפועל הוא מקבל רק חצי שעה קבוצתית כי הכסף אזל בדרך הרבה לפני שהגיע לבית הספר.
זה אומר דרשני אחד גדול, זה אומר שהמערכת לא עובדת נכון מקודקוד.
המורות עובדות עם מה שנותנים להן וזה מעט מדיי. אך בואי נהיה כנות יש הרבה מורים שמקומם לא במערכת החינוך, הם מזמן היו צריכים להיות מפוטרים או בפנסיה.
לצערנו זה לא כך, מאידך יש הרבה מורים מדהימים בכל הרמות, אם זה ביחסי אנוש, יכולת הכלה, הכנת מערך שיעור עבור כולם, יכולת תקשורת עם הילדים וההורים.
הבעיה שהמערכת -  משרד החינוך מאמין בלדחוש 40 תלמידים בכיתה, ומשרד השיכון מאמין בלהקטין את השטחים לבניית בתי הספר, לכן הכיתות יותר מדיי קטנות.
אף אחד בכלל לא חושב על אקוסטיקה, ועל אורות.
המערכת מאמינה בלתת משרות מיותרות ובכך לבזבז כסף יקר מאד שהיה עוזר מאד לתלמידים ולמורים.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'על איזו עיר מדובר?'
על איזו עיר מדובר?
08/11/2009 | 09:55
30
לצפיה ב-'אז אולי בבית הספר של בנך זה מתנהל ככה'
אז אולי בבית הספר של בנך זה מתנהל ככה
07/11/2009 | 18:25
34
עובדה היא שבהרבה מקומות אחרים זה לא כך.
הן בחינוך המיוחד, הן בשילוב
עובדה היא שאנחנו נאלצים להסתיר ולהסתתר.
מה פשענו? מה פשעו הילדים שלנו?
אם הייתה כזו אידיליה, היינו נוהגים אחרת...

אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'הכל תלוי בנפשות הפועלות'
הכל תלוי בנפשות הפועלות
07/11/2009 | 19:15
1
37
נראה לי, שאין נוסחא.
הכל תלוי בילד, בהוריו, ולא פחות- באישיותם של מוריו.
מסכימה איתך שחשוב שיהיו כמה שיותר אפשרויות, ושהורים יידעו עליהן.
כך ניתן יהיה להתאים לכל ילד את המסגרת החינוכית האופטימלית לו.
אבל אני לא חושבת ששילוב בגיל הנעורים יכול להצליח רק ב"קצוות הגבוהים"
(אגב, גם בקצוות האלה, ששרדו בעצמם שנים לפני איבחון, ככל שחולפות השנים גדל הפער, וכן גדלה השחיקה הנפשית כתוצאה ממאבק ההשרדות היומיומי, כך שיתרון הגובה לכאורה, הוא מאד בערבון מוגבל).

מצורף סיפורו של שילוב מוצלח אחד בחט"ב, מסופר ע"י הצוות החינוכי (מתוך אתר אפ"י).
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'בעניין התלות באישיות המורים - '
בעניין התלות באישיות המורים -
07/11/2009 | 19:26
33
ראי את תשובתי לנוגה.
דברים שרואים משם.....
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'למה שאת מחפשת'
למה שאת מחפשת
07/11/2009 | 19:07
19
39
קוראים כיתת תיקשורת קטנה בתוך בי"ס רגיל.

קצה אחד זה שילוב אישי.
קצה שני זה בי,ס חינוך מיוחד.
ובאמצע יש כיתות תקשורת בבי"ס רגיל.

הבן שלי נמצא בכיתה כזו. הכיתה מקבילה לכיתה ה"גדולה" הרגילה.

הצוות מבין ומומחה בנושא התיקשורת. הילדים מקבלים טיפולים שונים.
וחצי יום לומדים כרגיל עם ילדי הכיתה הגדולה .
כמובן עם ליווי, הדרכה ולפי היכולות של כל אחד מהם באופן כללי ובאותו יום בפרט.

הרבה הורים מפחדים מההגדרה "כיתת חינוך מיוחד" ולכן מתעקשים על שילוב אישי.

מנסיוני לילדי תקשורת (גם הגבוהים קוגנטיבית) השילוב מאוד קשה. הכיתות גדולות ורועשות. הסיעת לא תמיד מספיק מנוסה. הילדים לצערנו הרב יכולים להיות אכזריים מאוד והשינויים במערכת לא תמיד מוסברים היטב.....
פשוט עצוב.
ישנם מעט מאוד בתי ספר שיודעים להחזיק שילוב יפה. ושם יש על מה לדבר. בשאר בתי הספר פשוט לא כדי להתעקש.

אני יכולה לספר לכם שהילד שלי ברמה קוגנטיבית מאוד גבוה כמעט גאון. אבל אם לא תהיה לו פניות נפשית ללמידה הוא לא ילמד כלום. ולכן בתחילת השנה וכל הזמן אני אומרת לצוות שהלימודים,מצידי ,לא חשובים בכלל. חשוב לי לשלוח ילד לבי"ס בשמחה ולא כל יום לריב איתו שילך לבי"ס. חשוב לי שיהיה שמח ומוגן כל היום בבי"ס ויחזור הביתה שמח.
איך יעשו את זה? לא איכפת לי . מצידי שישחק כל היום בפינת החי או בגן משחקים.

באחד הימים פגשתי אמא של ילד אחר שאני מכירה. גם הוא כמו בני גבוהה מאוד וחכם. שאלתי אותה איפה הבן שלה לומד? (כי באותה שנה לא הייתה כיתת תקשורת בבי"ס) והיא ענתה לי בעצב "סתם נלחמתי על שילוב אישי, אל תעשי את הטעות שלנו" אין לי מושג איפה הבן שלה היום. אבל היא דיברה איתי אחרי שנה שהילד שלה היה משולב.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'נכון'
נכון
07/11/2009 | 19:20
27
וזה מאד מתסכל ומקומם, כשמדובר בילדים שהשילוב היחידני כן מתאים להם, ורק בגלל קוצר ידה של המערכת ושל הצוות החינוכי, זה לא עובד.
אצלי ילד אחד בכתת תקשורת כמו שתיארת, והשני בשילוב יחידני.
אז אני מסכימה איתך שאין מה לפחד מהכותרת חנ"מ.
צריך כל הזמן לשקול מה הכי נכון לילד בנקודת הזמן הנוכחית.
זה עשוי להשתנות עם השנים, אבל כאמור- אם זה משתנה לא בגלל שינויים אצל הילד אלא בגלל שהמערכת לא מוכנה להתגמש, זה מקומם.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'לא בכל מקום'
לא בכל מקום
07/11/2009 | 19:37
1
52
לא בכל מקום הילדים בכיתה הקטנה לומדים הכל עם הכיתות הרגילות. לא כל הילדים (לפעמים גם אם הילד מסוגל ללמוד יותר עם הכיתה הגדולה, זה לא קורה, בגלל אילוצים של המערכת), ולא את כל המקצועות. ולפעמים נוצר פער לימודי בין הכיתה הקטנה והגדולה, ולפעמים הפער הולך וגדל עד שקשה להשלים אותו - ואני מדברת על ילדים שיכולים ואפילו רוצים ללמוד כמו הילדים בכיתה הרגילה.
זה בעצם ה"מחיר" של הכיתה הקטנה, לעומת השילוב היחידני. בנוסף יש אולי גם את ה"מחיר" החברתי - בכיתה קטנה הילד חשוף פחות (לטוב ולרע) לילדים הרגילים - אבל זה תלוי ברמת האינטראקציות בשכבה וגם באופי האינדיבידואלי של כל ילד.

יכול להיות שישנם הבדלי מדיניות/גישה של בתי ספר שונים לגבי מידת השילוב של הילדים בכיתות הקטנות - יש בתי ספר שבהם לומדים עם הכיתות הרגילות כל הבוקר (כמו שתיארת) ויש אחרים, שבהם מידת השילוב היא מוגבלת, משיקולים שונים (לא תמיד קשור לילד).
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'נכון'
נכון
08/11/2009 | 11:25
23
גם באותו בי"ס יש שינויים משנה לשנה.

לפני שנתיים שילבו את ילדי הכיתה הקטנה רק בספורט ואומנות.

פשוט הקבוצה שהתקבצה לא התאימה לשילוב אחר.
יכול להיות שהיה שם ילד או שניים שהתאימו אבל בגלל הרב הם לא שולבו.
גם השנה המורה אמרה שאולי במהלך השנה יורידו את שעות השילוב לאט לאט.
תלוי בילדים וביכולת שלהם להחזיק את השילוב.

אני חושבת שצריך להיזהר מלהאשים את המערכת וההנהלה או האוצר בבעיה שנוצרה.
ופשוט לזכור שבאמת על הרצף האוטיסטי יש המון רמות. ואין ילד אחד שדומה לחברו.
אבל בהכללה ברוב בתי הספר שמתנגדים לשילוב אישי. ההתנגדות נובעת מהמחשבה שכרגע במצב הקיים זה עלול לפגוע בילד ולא להיטיב עימו. ולא מתוך מניעים אגואיסים של המנהלים והמורות.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'תודה לך מאירה '
תודה לך מאירה
07/11/2009 | 22:24
1
22
אני לא מחפשת. אולם אני מודעת לכל סוגי הכיתות
הקיימות. בדבריי לא התייחסתי לחינוך המיוחד
אלא לכיתות הקיימות בבי"ס רגיל והאפשרויות
הקיימות כיום לילדים על הספקטרום.

בדיוק מהסיבות שאת מתארת הצעתי כיתות רגילות
קטנות לילדים בתפקוד קוגניטיבי גבוה. ואין כוונתי
לכיתות התקשורת הקטנות הקיימות כיום.

שאלה: כתבת שחשוב לך לשלוח ילד לבי"ס בשמחה
ולא כל יום לריב אתו - האם זה מה שקורה בפועל?


אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'בבקשה'
בבקשה
08/11/2009 | 11:34
20
לשמחתי אני כבר פחות רבה איתו.

בתחילת שנה הדרישות ממנו היו מאוד גבוהות. והיה לו מאוד קשה ללכת לבי"ס.
אחרי שביקשתי שיורידו ממנו לחץ המצב השתפר.

לגבי הכיתות הקטנות. אל תחלמי עליהן אפילו. חבל שתתאכזבי.
אף פקיד שפוי במשרד החינוך לא יפעל לפתיחת עוד אופציה לילדי הספקטרום.
יש רשויות שבהן אפילו כיתת תקשורת אין בגלל מחסור בילדים. וזה כשקיבצו את כל התפקודים.
מה יקרה אם תפרידי תפקודים? כמה ילדים יהיו לך בכיתה?

לדעתי צריך זכור שגם לילדים רגילים אין את הכיתה המושלמת.
וגם הורים לילדים רגילים עושים פשרה בזה שהם שולחים אותם לבי"ס האיזורי היחידי בסביבה.
מעטים ההורים שלא מתאים להם ומשקיעים מכספם על בי"ס פרטי. כל השאר מקטרים על החינוך הציבורי בישראל.

אותו דבר בחינוך לילדים אוטיסטים. יש כל כך הרבה אופציות לילדינו בחינוך הציבורי. אבל אנחנו רוצים את הכיתה המושלמת לילד הספציפי שלנו. אז במקום להקים מסגרת כזו לממן אותה מכספנו (אנחנו נתרושש די מהר) אנחנו מתלוננים על מצבו העגום של החינוך הציבורי בישראל .
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-' כל מילה בסלע-מוסיפה את תמיכתי להודעה זו'
כל מילה בסלע-מוסיפה את תמיכתי להודעה זו
08/11/2009 | 09:57
3
17
לצפיה ב-'למה ההודעה אף לא נכנסת למקום הנכון????'
למה ההודעה אף לא נכנסת למקום הנכון????
08/11/2009 | 09:58
1
20
ההודעה שלי מיועדת למאירה ולהודעה שלה
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'ההודעה בדיוק במקום הנכון '
ההודעה בדיוק במקום הנכון
08/11/2009 | 14:15
12
השיטה בתפוז, היא שכל תגובה מופיעה טיפונת שמאלה מזו אליה היא מגיבה.
אם יש מספר הודעות המגיבות לאותה הודעה, ברור שהן מופיעות לפי סדר שליחתן.
קחי קו ישר למעלה מהנקודה שליד הודעתך, ותראי שתגיעי בדיוק לטיפונת שמאלה מהודעתה של מאירה עליה הגבת
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'תודה לך'
תודה לך
08/11/2009 | 11:35
8
לצפיה ב-'אבל אם הם משולבים כל הבוקר בכיתה רגילה'
אבל אם הם משולבים כל הבוקר בכיתה רגילה
08/11/2009 | 19:22
28
במה זה שונה משילוב יחידני?
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'שילוב לעומת החינוך המיוחד'
שילוב לעומת החינוך המיוחד
09/11/2009 | 13:10
8
65
חשוב לי להגיב להודעה זו, גם שילוב בי"ס רגיל היא שיטת טיפול... גם השמה בכיתה קטנה או בבי"ס מיוחד, היא שיטת טיפול.
כמו שאתם כאן לא מתווכחים איזה סוג טיפול מתאים כאן לכל ילד, אם ABA או גרינשפן, או כל טיפול אחר, כך גם לא צריך להיות ויכוח אם שילוב או חינוך מיוחד. כל ילד צריך לקבל את מה שהוא הכי הרבה מצליח להרוויח ממנו ולהפנים ושיעזור לו בהתמודדות אח"כ.

לגבי מה שכתבת על השילוב: יש הרבה מאוד שילובים לא נכונים, בגלל החוקים הדרקונים של משרד החינוך שפוגעים בשילוב של הרבה ילדים, וחוסר הידע של ההורים ויכולת ההתמודדות מול גורמים שלא באמת רוצים בטובת בנם, הרבה שילובים נופלים. לצערי ובוודאות, זה לא בגלל הילד!

לגבי האמא שסיפרת עליה, שבנה הגבוה לא הצליח להשתלב, יש לי שם הרבה סימני שאלה... איזה שילוב נעשה לילד, האם היתה שם מנחה פרטית מטעם ההורים ולא מטעם המתי"א, האם ידעו לעבוד שם עם הסביבה? האם היתה עבודה בבית? כיצד? איזה משלבת היתה לילד? האם היא נבחרה ע"י העיריה, או ההורים?
אי אפשר לבטל שילוב מכיוון שאנחנו לא מכירים אף סיפור של שילוב כמו שצריך... לשילוב חייבים להיות הרבה גורמים שמשתפים פעולה. אבל אם יש את זה, השמיים הם הגבול !  

יש פעמים ששילובים כאלה ללא התערבות ההורים כן מצליחה, אבל זה תלוי במערכת המשלבת ובאנשים שמובילים אותה באותה עיר... כמה כאלה יש? מעט.

ולכן, לא נכון לקבוע מה יותר טוב... הכל תלוי בהרבה מאוד גורמים ואני אישית באמת לא יודעת לקבוע מה יותר טוב!
עמליה

אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-''
09/11/2009 | 15:06
5
לצפיה ב-'גם בעיר שגרנו ונוכחית המנחות של המתי"א'
גם בעיר שגרנו ונוכחית המנחות של המתי"א
09/11/2009 | 18:32
42
שתיהן מאוד מקצועיות, ההבדל בין הערים בגישה, באמצעים וברוח הפיקוח.

בכל מקרה החשיבות הראיה שההורים הם חלק מהצוות סביב הילד.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'את צודקת עמליה'
את צודקת עמליה
09/11/2009 | 21:57
4
26
רואים שיש לך ניסיון ענק בשילוב.
שאלת בדיוק את השאלות הנכונות.
אין לה מדריכת שילוב פרטית.
המדריכות של המתי"א שוות ל.....
הסיעת נבחרה ע"י המועצה.

ובבית הספר משקיעים בכיתות הנבחרת והכיתות המיוחדות. אז למה להשקיע בשילוב?
ואם סביבה זה החברה בבי"ס אז לא השקיעו בהם. הם קוצניים וחסרי סבלנות בדיוק כמו כל הילדים בני גילם.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'ולכן צריך וחייבים ללמד את ההורים'
ולכן צריך וחייבים ללמד את ההורים
10/11/2009 | 03:45
3
23
כיצד לשלב, שהם יקחו אחריות וינהלו את הפרוייקט, אם הם רוצים לקדם את הילדים דרך שילוב. לצערי, לא בחינוך המיוחד ולא בשילוב, יש מענה ופתרונות נכונים לילדים שלנו אם אנחנו ההורים לא נהיה מעורבים. אמנם יש מקומות שאפשר, אבל הם מעטים, זה כמו לחפש מחט בערמת שחת.

עבודה מול הסביבה המשלבת, קרי הורים של החברים לכיתה, החברים לכיתה, צוות ביה"ס, מנהל/ת, תלמידי ביה"ס כולו, הם  הבסיס  לשילוב, בלעדי הסביבה שילוב לא יכול להצליח. הורים שיכולים לעשות את זה, ויכולים לקדם את הילד דרך השילוב, יצליחו להגיע רחוק.

אני לא בעד שילוב לא אחראי. והרבה שילובים בארץ הם לא אחראיים.ואנשים שהתייאשו שתדעו שזה לרוב לא בגלל הילד שלכם, הוא יכול, הסביבה לא איפשרה את זה... השילוב לא היה נכון.

הורים, כאשר אתם מתכננים לשלב, אתם חייבים ללמוד את הנושא היטב ולא דרך משרד החינוך. ואז, לילדים שזה יכול להתאים, השמיים הם הגבול. החברה הרבה יותר סובלנית ממה שחשבתם, אבל צריך לעשות עבודה מאוד רצינית. ילד לא יכול ללכת לביה"ס לקבל סייעת ולהגיד, זהו אני משולב... לפעמים מצב כזה יכול להרגיש לילד כמו בג'ונגל...לזרוק אותו לג'ונגל ושיתמודד... הוא מול כל העולם... זה לא שילוב! שילוב זה דרך חיים של הילד, המשפחה והסביבה...בדיוק כמו בטיפולי ABA  

אם יש הורים שרוצים לראות מצגת רצינית על שילוב שנעשתה ע"י מנהלת ביה"ס שלי, שיפנו אלי... אם יהיו מספיק הורים, אפשר לנסות ולארגן הרצאה.  
עמליה
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'מעורבות הורים נדרשת בכל מצב גם אצל ילד "רגיל"'
מעורבות הורים נדרשת בכל מצב גם אצל ילד "רגיל"
10/11/2009 | 08:41
1
21
מה שמשתנה זה המינון.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'מעורבות הורים נדרשת גם בחינוך מיוחד'
מעורבות הורים נדרשת גם בחינוך מיוחד
10/11/2009 | 09:17
29
לצפיה ב-'אשמח לראות המצגת ולהשתתף בהרצאה'
אשמח לראות המצגת ולהשתתף בהרצאה
10/11/2009 | 08:58
17
לצפיה ב-'אהבתי'
אהבתי
08/11/2009 | 20:38
16
מאוד את תגובתך
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'תרמת הרבה מאד, אריאלי!'
תרמת הרבה מאד, אריאלי!
07/11/2009 | 19:43
22
תודה רבה!

ותודה רבה גם למאמא OFF על היוזמה החשובה הזאת!
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'אכן עצוב מאוד מה שאת מספרת - '
אכן עצוב מאוד מה שאת מספרת -
07/11/2009 | 19:46
1
35
לשמחתי אצלנו השילוב בינתיים מאוד מוצלח.

אני לא החלטתי עדיין אם זו בתי שבשל התפקוד הגבוה שלה משתלבת יפה במערכת
או שהמערכת הולכת לקראת בתי וכבר כתבתי לא אחת שהמנהלת שלנו נפלאה וגם
כל שאר הצוות.


רק דבר אחד מכל מה שכתבת לא הבנתי - הילד המדובר הולך לאיבוד אם הכיתות נעולות?
עד פה הבנתי נכון לאור ההמשך.

ברם, גם אצלנו הכיתות נעולות כל היום בהפסקות וגם כאשר הילדים מגיעים בבקרים הכיתות
נעולות עד שהמורות עולות עם המפתחות בצלצול. מה שנוצר הוא שהמסדרונות הומים ילדים
וגם החצרות, הילקוטים לרוב משולכים בכל פינה אפשרית (פתח לאיבוד ציוד), ילדי הכיתות
הקטנות קצת יותר מסודרים ומשאירים את החפצים שלהם מול פתח הכיתה שלהם ורק אז
יורדים לחצר או משתוללים באותו המסדרון. מעטים ביותר נשארים עם ילקוט על הגב מאותה
סיבה כנראה.

לא ראיתי אצלנו מעולם בכל הביקורים שלי בשעות השונות בבית הספר, ילד שאיבד את הצפון
כי כיתתו היתה נעולה. אוי ואבוי אצלנו אם כיתת האומנות היתה נשאתר פתוחה, לא היה נשאר
בה ציוד.


לגבי השילוב עצמו -
כנראה שזה תלוי בילד, כל ילד הרי הוא משהו שונה לחלוטין ואין דומה ילד עם תפקוד גבוה
לילד נוסף באותו התפקוד.
למשל הבת שלי עדיין לא מסוגלת להשתלב במקצועות הריאליים או ההומניים כי זה מאוד קשה
לה. לעומת זאת היא משתלבת נהדר במקצועות היצירה והספורט עם כיתת השילוב שלה.
הם הולכים אצלנו לבד ללא הסייעת 4 ילדים לכיתת השילוב וזה לכשעצמו מקסים.

לעניין הקלות בשיעורים גם אצלנו זה ככה למעט כשהבת שלי היתה חולה וכל השיעורים של
הפיגור הגיעו ביום אחד והיא גם רצתה והביעה יוזמה לסיים הכל באותו היום ועשינו זאת.

וגם אני כותבת את זה כדי שהורים יראו שיש גם שילובים מאוד מוצלחים.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'תודה רבה על השרשור הזה'
תודה רבה על השרשור הזה
07/11/2009 | 21:15
17
אמם אנחנו עדיין לא שם
אבל זה בהחלט נותן חומר למחשבה וכשיגיע הרגע
אחזור לקרוא בו (העתקתי לי..)
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'מאוד קשה לקרוא. בעיקר כי החינוך המיוחד הוא לא'
מאוד קשה לקרוא. בעיקר כי החינוך המיוחד הוא לא
08/11/2009 | 00:08
16
38
אופציה.
אין לי הרבה ניסיון. יש לי ילד אחד אוטיסט והוא לומד בכיתת תקשורת אחת.
מבחינה אקדמית- אי אפשר לצאת מהחינוך המיוחד. בגלל ההבדל הרב שיש ביכולת הלימודית של הילדים, בגלל הבעיות השונות איתן מתמודדים- לומדים ברמה נמוכה. אני יודעת שגם בבית ספר מיוחד סמוך אלינו אין הקפדה על רמה אקדמית נאותה. אם בכיתה ב' ילדי החינוך המיוחד לומדים ברמה של כיתה א'- אז בכיתה ד' הם לומדים ברמה של כיתה ב'. זה חוסם כל אפשרות שילוב בכיתה רגילה.
שילוב חלקי- לא הולך. המשלבת היא אחת מצוות הסייעות הרגיל. ללא הכשרה של שילוב (בהנחה שיש לה הכשרה בPDD. לא מובן מאליו). לילד יש שתי כיתות. סביר שיבחר במקום הקל יותר- כיתת הPDD. למה שיתאמץ ויבחר בכיתה גדולה ומאתגרת? אם ירצה מספיק- יוותרו לו על השילוב. המורה המשלבת אינה מגויסת לשילוב. זרקו לה ילד לחמש-עשר שעות.בלי הסברים ובלי סיוע. מורה בכיתה רגילה בבית ספר רגיל המקבלת תלמיד אוטיסט- מגויסת למשימה.
נדמה לי שהבעיה העיקרית בחינוך מיוחד היא שאין מטרת שילוב. כל הלומדים בחינוך מיוחד (בין אם כיתות מיוחדות או בתי ספר מיוחדים לאוטיסטים) עתידים להשאר במסגרת זו עד גיל 21 ואז כבר מאוחר מכדי להשתלב. פשוט לא עושים מספיק מאמצים כדי לקדם אותם להשתלב בחברה רגילה. יש מאמצים רבים, אבל בכיוונים אחרים.
בית ספר המשלב תלמיד אחד או שניים עם PDD יכול להתגייס ולהתגמש כדי לאפשר שילוב מוצלח.
לגבי הסיפור שלך על הילד שלא מצא את הכיתה- לא הבנתי היכן היתה הסייעת הצמודה.
אם אני רוצה ילד עצמאי- לא גר בהוסטל- אני חייבת לשלב אותו.
ומאמינה מחנכת טובה ומשלבת טובה וילדים טובים (כן, זה תלוי באזור מגורים וברמה סוציואקונומית) ישלבו כמו שצריך.
חטיבת ביניים- ממילא רב המתבגרים בגודל של מבוגרים. סייעת בשנות העשרים לחייה לא תבלוט.
וכן- על הילדים לדעת שלומד איתם ילד אוטיסט. ילד עם קשיים. ילד שחייב עזרה כדי להשתלב.
אי אפשר להיות סייעת סמויה ולחשוב שהילדים לא יבינו מה קורה.
זה הילד, אלו הם קשייו, זוהי הסייעת.
עצוב לי לקרוא מה שכתבתן אך עדיין מאמינה שמערכת תומכת תוכל ליצור שילוב מתאים.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'תרשי לי לחלוק על חלק מדבריך. '
תרשי לי לחלוק על חלק מדבריך.
08/11/2009 | 04:26
24
חינוך מיוחד אינו מילה גסה.
לפחות בבית הספר אצלנו בו משולבת רותם, מאוד מעודדים חזרה לקהילה התומכת
ממנה הילד יצא בשאיפה של לשלבו בחזרה בתיכון רגיל.
הם עושים מאמצים עילאיים מעל ומעבר להוסיף דברים למערכת השעות מעבר לטיפולים
ולמה שנלמד בכיתה.
אבל - עדיין אם כל הרצון הטוב אסור לשכוח כי ילד הוא ילד ,
וכמה שלא יעשו מאמצים מה שמתאים לא' לא יתאים לב'. וכך הלאה.

אני באופן אישי למרות כל המאמצים שנעשו ונעשים עם הבת האמצעית שלי לאורך השנים
והיא כבר 7 שנים בבית הספר המיוחד שלה, לא רואה אותה בחזרה בקהילה שלנו בתיכון רגיל
על כל האהבה שהיא תקבל אצלנו (מנהלת מדהימה וצוות מדהים לא פחות גם בתיכון אצלנו
בו לומדת הבכורה שלי) וזה לא בגלל שרותם לא תרצה אלא בגלל שרותם לא תהיה מסוגלת
ללמוד את כמות השעות ללא ההפסקות והדברים שהיא מקבלת בחנ"ם אצלנו.

אין מצב שאצלנו יהיו שיעורים בני 20 דקות כמו שיש לה שם,
אין מצב שיבואו לקראתה מעל ומעבר ויתנו לה ללמוד חומר של כיתה ה'
כשהיא מבחינת הגיל שייכת לכיתה ט'. כך שרצון יש אבל לא תמיד הילד מסוגל
ואת זה אסור לנו לשכוח בשום מצב.

אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'כנראה שיש מקומות שהרמה האקדמית בכיתה הקטנה'
כנראה שיש מקומות שהרמה האקדמית בכיתה הקטנה
08/11/2009 | 08:57
14
29
זהה לרמה האדקמית בכיתות הרגילות (ושמעתי שאולי אפילו גבוהה יותר, כשהולכים פרטני עם ילדים מוכשרים), ויש מקומות שבהם הרמה האקדמית בכיתה הקטנה נמוכה לעומת הרמה בכיתות הרגילות.

אז איך אנחנו, ההורים לילדים בגן, נדע מה קורה בכל בי"ס ובכל כיתה????? ומה צפוי לנו? האם זה תלוי באישיות של המורה בכיתה הקטנה? או במדיניות של מנהל/ת? או במתי"א??? עבורנו הנושא האקדמי מאוד חשוב (ברור שלא הכי חשוב) כי אלו נקודות חוזק של הילד שחשוב מאוד לתמוך בהן.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'או, זהו.'
או, זהו.
08/11/2009 | 09:26
10
26
אמא של דפנה- ראוי שתחלקי עלי. כאמור, הניסיון שלי הוא עם ילד אחד בלבד ועםכיתה אחת בלב.
MAG14- בדיוק. הילד שלי דומה לילדים רגילים אך ורק ברמה האינטלקטואלית. לא חברתית, לא תקשורתית, לא רגשית, לא התנהגותית וגם אקדמית הוא מתקשה עם ליקויי למידה וADHD. החינוך המיוחד מחזיק אותו כרגע מבחינה התנהגותית וקידם אותו מבחינה רגשית. חברתית ואינטלקטואלית- כלום. אפילו נסיגה לאחור.
אפשר לדעת קצת. היום, בדיעבד- כנראה שהסימנים היו על הקיר. מצד שני, ביקרתי בכמה כיתות תקשורת ובאף אחת מהם לא התכונו לעמוד ברמה האקדמית של הכיתה המקבילה.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'אמא'לה, זה ממש רולטה רוסית!!!'
אמא'לה, זה ממש רולטה רוסית!!!
08/11/2009 | 12:38
9
28
ואותו דבר לגבי שילוב יחידני כי אם לא נותנים לך להכניס סייעת מטעמך, את לא יודעת על מי תיפלי.

אמא'לה!!!!
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'לצערי זה בדיוק ככה'
לצערי זה בדיוק ככה
08/11/2009 | 13:32
7
27
יש חינוך מיוחד ויש חינוך מיוחד.
יש שילוב ויש שילוב
הילדים בכיתות תקשורת הרבה פעמים נשארים לבד בהפסקות, אז או שהם לא יוצאים מהכיתה בכלל, או שהם חייבים להתמודד לבד בהפסקה רועשת, מה שרוב ילדים לא מסוגלים.
בשילוב זה לא קורה. סייעת עושה הפסקה שלה בזמן השיעור ובזמן ההפסקה היא צמודה לילד. כמובן בתנאי ששילוב נעשה נכון ולסייעת באמת איכפת מהילד.
אני חושבת שלהרבה ילדים יש פוטנציאל גדול. אבל האם הם יממשו אותו זה בדיוק רולטה רוסית, ההצלחה שלהם תלויה בהרבה מאוד גורמים ובהרבה רצון טוב של גורמים שונים. ומאוד עצוב שזה המצב.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'נכון מאד, וגם בכתות תקשורת יש ויש'
נכון מאד, וגם בכתות תקשורת יש ויש
08/11/2009 | 13:51
1
28
אצלנו למשל, בהפסקות הכתה הופכת למעין מועדון חברתי לשיכבה- שילוב הפוך
ילדים מכתות רגילות, באים לשבת על השטיח שלנו, לשחק במשחקי הקופסא וכו'.
ילדים שלנו חלקם יוצאים לחצר (וגם אם זה כדי להשתובב לבד, זה בסדר לדעתי, זו ההפוגה שהם זקוקים לה), וחלקם מוצאים להם פינה שקטה,
גם זה אפשרי
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'להשתובב צ"ל להסתובב '
להשתובב צ"ל להסתובב
08/11/2009 | 13:53
10
לצפיה ב-'בבי"ס של הדובי התעקשתי שבהפסקות'
בבי"ס של הדובי התעקשתי שבהפסקות
08/11/2009 | 19:44
4
27
תהיה בסביבתו סייעת שתפקח עין מרחוק, לראות אם הכל בסדר ואם הוא לא מוצא את עצמו - שתיגש ותעזור. זה לא מקובל בביה"ס, אבל מי שואל אותם מה מקובל או לא. אני קובעת מה מקובל עליי ועל הבן שלי וביה"ס, לשמחתי, בא לקראתי בלב חפץ.

ככה שעכשיו בהפסקות יושבת אחת הסייעות של הכיתה, מתצפתת עליו, עורכת רישום מדוייק של מה שקורה איתו בהפסקות ואח"כ הצוות המקצועי בביה"ס מנתח את הדוחות ומחליטים על צורת הטיפול, אם יש צורך כזה. היא גם עוזרת לו בעת הצורך. לשמחתי אין צורך כזה, ברוב הזמן.

ואני מזכירה, שהוא לא משולב כרגע בכיתה רגילה, אלא לומד בכיתה א' קטנה של לקויות למידה.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'יפה מאוד אבל עד כמה שאני זוכרת'
יפה מאוד אבל עד כמה שאני זוכרת
08/11/2009 | 20:34
3
18
בביה"ס שדובי שלך היה אמור ללמוד בהתחלה המצב היה בדיוק הפוך ובגלל זה את התעקשת להעביר אותו לביה"ס אחר. אז מה אנחנו אמורים להעביר את ילדנו ביה"ס כל הזמן עד שנמצא ביה"ס תומך? רולטה רוסית כבר אמרתי
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'בביה"ס הקודם'
בביה"ס הקודם
08/11/2009 | 20:48
2
14
היתה אמורה להפתח כיתת PDD (לא יודעת אם אכן נפתחה) עם סייעות שאמורות ללוות את הילדים גם בהפסקות (דבר שאני בספק רב אם זה קורה כהלכה).

ואת צודקת, שילוב צריך להיות ראוי ונכון בכל מקרה. אין ויכוח. אבל אסור להורים לוותר. המערכת באה לשרת אותנו. לא להיפך.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'חינוך באשר הוא צריך להיות איכותי'
חינוך באשר הוא צריך להיות איכותי
09/11/2009 | 13:22
1
35
לא משנה אם זה חינוך מיוחד או כיתת תקשורת עם שילוב קבוצתי או שילוב יחידני -
חינוך צריך להיות איכותי, ואנשי חינוך ומנהלה צריכים להיות רגישים, קשובים ובעלי הכשרה מתאימה. לקבל החלטות משיקולים ענייניים ונכונים.

לגבי אנשי החינוך - עד כה בשנה וחצי של גני חינוך מיוחד נתקלתי בזהב טהור. לגבי מינהלה - במועצה המקומית שלנו יש המון רצון טוב, ובמתי"א... נו, טוב, אם מה שאנחנו חושבים שטוב לילדינו משתלב עם התוכניות שלהם אז הם דוחפים בכל הכוח, אבל כשאנחנו חושבים אחרת... רצוי לחוד ומצוי לחוד.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'במועצה שלנו התחייבו שסייעות לילדי PDD'
במועצה שלנו התחייבו שסייעות לילדי PDD
08/11/2009 | 17:08
38
הן רק כאלו עם הכשרה ונסיון בPDD.
סייעת ששוחחתי איתה (עם ניסיון בPDD, כרגע מסיעת לילד עם לקות אחרת) אומרת שיש לה הרבה השתלמויות במתי"א.
בכיתת PDD שלנו הסייעות הן ללא הכשרה כזו. וגם אם יש השתלמויות, או שהן לא רציניות או שהן לא לומדות שם.
אני חושבת שאפשר לעשות שילוב יחידני. זה דורש המון עבודה והמון התחייבות של בית הספר המשלב- אבל זה אפשרי.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'לצערי'
לצערי
08/11/2009 | 09:40
1
30
זה לא מצב סביר, ואם קיימת כיתה כזו הרי שהיא היוצאת מן הכלל שמעידה על הכלל. ברוב המקרים הכיתות מאגדות בתוכן את ילדי האיזור, ואין מספיק ילדים בכדי לחלק על פי רמת תפקוד קוגניטיבית. גם אם זה כן היה אפשרי הרי שרמה קוגניטיבית גבוהה לא מצביעה על יכולת רגשית/התנהגותית גבוהה וילד הנמצא בתפקוד נמוך מבחינה זו יכול להפריע מאוד ללימודים האקדמיים בכיתה, גם אם הם פרטניים. אני מסכימה עם הדעה שבכיתות הקטנות לא מגיעים לרמה האקדמית הממוצעת.
לגבי מספר שעות השילוב אותו הזכרת בהודעה קודמת שלך, הרי שהדגם שמאירה הזכירה של חצי יום לימודים משותפים לשתי הכיתות לא מוכר לי מאף מקום אחר (למעט אחד, אבל שם מדובר על לקויי למידה). יותר מכך, כמדומני שיש תקנה כלשהי שמדברת על זכאות לכל היותר לכ- 30% שעות שילוב בכיתה הרגילה מתוך כלל שעות הלימוד. יתכן שיש בתי"ס שמתעלמים מכך לטובת הילדים. ואגב, השילוב הוא אקדמי בעיקרו. בהתבסס על ילדים שאני מכירה אישית, הם לא ששו לצאת לשיעורים בכיתה הרגילה כי תמיד הרגישו שם כאורחים לרגע וזאת למרות שהיו גם פעילויות משותפות לשתי הכיתות (טקסים, מסיבות).
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'מזדהה מזדהה מזדהה (עם דמעות בעיניים)'
מזדהה מזדהה מזדהה (עם דמעות בעיניים)
08/11/2009 | 09:43
19
לצפיה ב-'יש דברים שאפשר לדעת מראש ולעשות מראש'
יש דברים שאפשר לדעת מראש ולעשות מראש
08/11/2009 | 11:13
24
גם בכיתה של בן לי (כיתה ב' תקשורתית) מצב דומה מאוד למה שאיילת2 מתארת.
אבל בבית הספר יש עוד כיתה PDD אחד (כיתה ד'), שאפשר לקרא אותה "כיתת תקשורת תקינה". רוב הילדים שם משולבים עד 80 %, בהפסקות הם מסתבבים עם חברים שלהם מכיתות גדולות , הורים מרוצים מאוד.

לפי מה ששמעתי, 4 או 5 ילדים מהכיתה הזו הגיעו מאותו גן, הורים ידעו מראש איזה ילדים יהיו בכיתה ומה רמת התפקוד שלהם.
רמת תפקוד של אותם ילדים גבוה.
לדעתי, בכיתת PDD חשובים לא רק אישיות של מכנחת, מנהלת ואנשי צוות, חשוב מאוד גם שיהיו מספר ילדים מתאימים לשילוב חלקי, ואז צוות יוכל ללמד גם  שאר ילדים בצורה יותר מוצלחת.

את יכולה לברר אצל הורים אחרים בגן של בן שלך מה התוכניות שלהם. אם מספר ילדים מהגן עם רמת תפקוד דומה לתפקוד של בן שלך ילכו איתו ביחד לאותה כיתה PDD, זה יכולה להיות אלטרנטיבה טובה מאוד לשילוב יחידני.

לדעתי, חשוב גם להכין ילד לבית הספר, לעזור לו ללמוד לקרוא, אם צריך, לעזור עם חשבון בסיסי.
אנחנו גם דאגנו לעבוד עם ילד בבית על קריאה וחשבון', כאשר התברר לנו שבכיתה הוא לא לומד הרבה.
אני חושבת שלימודים חשובים לא פחות מהטיפולים שילדים שמסוגלים ללמוד.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'אני מנסה לפתוח את עיני,'
אני מנסה לפתוח את עיני,
08/11/2009 | 13:08
11
40
ולראות האם יש צדק בהתייחסות הזו של חברה שהילדים המתבגרים לא יוכלו להשתלב בה כי זה קשה מידי? להם או למי שמסביבם...  איזו חברה אנחנו נהפוך להיות אם הילדים המיוחדים לא יוכלו להיהפך ולהיות חלק ממנה? איזו מן מדינה תהיה לנו כאשר כל הילדים המיוחדים יהיו במקומות מיוחדים וכל השאר יהיו בכיתות רגילות וישכחו שיש ילדים אחרים... אולי גם פחות שווים? איך העולם ילמד שהם לא פחות שווים, אם לא יכיר אותם? (כתבתי את זה בעדינות).

אני בטוחה שאפשר לשלב ילדים בכל גיל למרות הקשיים, אבל דבר ראשון חייבים לעבוד עם הסביבה המשלבת... כשאתם מספרים על ילד משולב שהסביבה לא מקבלת אותו, יש משהו מאוד עצוב וכואב ביכולת החינוכית שלנו ללמד את הסביבה לקבל את השונה...
אם אני יכולה לעשות זאת לילדי הכיתה של בני, אז למה לא אתם?

סדנאות כמו שלי מביאות ילדים רבים לרצות ולהתחבר עם ילדים המתנהגים אחרת ולא מתוך פטרונות, למה אתם המורים לא יכולים לעשות סדנאות כאלה?  לא סדנאות שמשרד החינוך עושה ולא ממש מצליח להעביר מסר, אלא סדנא שפותחת פתח להזדהות והתגייסות מצד כולם.

דיברתם על מצבי קושי של הילדים, שלא יכולים להתמודד עם שינויים? למה לא לעזור להם ולהבין שבדיוק בגלל המקומות האלה הם צריכים עזרה...

למה הילדים בכיתה של הבן שלי מאוד מבינים את הצורך שלו במשלבת, (לא סייעת) ומתחברים איתה ומתאפשר חיבור מקסים... (החיבור של המשלבות לקח זמן ועכשיו זה ממש נעים לראות את ההצלחות שנוצרו...)  

יש לי תשובות כמעט לכל משפט שנאמר כאן, אבל הדבר הכי חשוב בעיני, הוא שאנחנו כדמות מחנכים, צריכים להבין שעצם זה שאנחנו משלבים את הילדים שלנו, אנחנו עוזרים להם להתקבל בגיל מבוגר יותר לחיים...כי אותם ילדים שמקבלים אותם היום, יקבלו אותם גם מחר כמבוגרים... במשרד, במפעל, או כמנהלי חברה שיקבלו לעבודתם אנשים עם חריגויות... אותם מבוגרים גם יגדלו דור אחר של ילדים, הם יקנו לילדיהם את מה שאנחנו מקנים להם היום.

כשאני באה לדבר על שילוב, הדבר הראשון שאני רואה לנגד עיני זה שיוויון. הילד שלי שווה לכל ילד אחר בכיתתו, בעצם זה שהוא ילד שנולד לעולם שיצר באופן מאולץ אי שיוויון. אף אחד מאיתנו לא דומה... יש ילדים שעדיין בכיתה ז' לא יכולים לקרוא ברצף כי יש להם לקות למידה... אז בואו נסלק אותם מכיתת היכולים ונכניס אותם לכיתת הלא יכולים...

מצטערת, אבל זה צורם לי מאוד!


אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-''
08/11/2009 | 13:20
7
26
או כדבריו של ג'ים סינקלייר:
"אם ברצונכם לעזור לי, אל תנסו לשנות אותי כדי שאתאים לעולמכם.
אל תנסו להגביל אותי לחלק זעיר מעולמכם, שתוכלו לשנות כדי שיתאים לי.
תנו לי את הכבוד ופגשו אותי בתנאים שלי - הכירו בכך שאנו זרים זה לזה במידה שווה, שדרכי הקיום שלי אינן סתם גירסא פגומה של דרכי הקיום שלכם.
בדקו את הנחותיכם.
הגדירו את תנאיכם.
עיבדו יחד איתי כדי לבנות עוד גשרים בינינו."

אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'לא מרגישה שדבריו של ג'ים קשורים לפה'
לא מרגישה שדבריו של ג'ים קשורים לפה
08/11/2009 | 15:10
5
22
למה אפרט בערב אני כרגע ממהרת סורי.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'בעיניי הם קשורים'
בעיניי הם קשורים
08/11/2009 | 15:22
4
19
במיוחד השורה השניה, אבל לא רק היא.
הרעיון המרכזי הוא שהעולם הוא של כולם, ולכולם יש בו מקום.
לכולם יש גם אחריות למצוא את הדרך לעשות זאת,
מתוך כבוד הדדי למגוון האנושי.
וזה נכון לכל הגילאים ומערכות החיים.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'העולם הוא של כולם זה ברור'
העולם הוא של כולם זה ברור
08/11/2009 | 18:27
1
15
וכולו של כולם אבל עדיין כל אחד בוחר באיזה חלק בו להיות - מה מושך אותו ומה נעים לו וזה לא קשור לא"ס או נ"ט אלא לבני אנוש בכללי ומבחינתי מוסד חינוכי הוא כמו כל מקום אחר הוא כמו שאני לא אלך לדאנס בר רועש ואבקש להנמיך את הווליום כי אני לא אוהבת רעש אלא אפגוש את מי שאני רוצה לפגוש בבתי קפה שקטים או באחד הבתים  ככה אני לא חושבת שאדם יכול לבוא ולשנות את המערכת החינוכית הקיימת. אני כן מאמינה בהוספת אופציות וצורות באותה מערכת כמו שאני שמחה על שלצד הדאנס בארים קיימים פאבים שכונתיים שקטים ומקסימים. צריך לבנות גשרים להקים אופציות חדשות להתקרב ביחד זה אל זה כאשר לכל אחד גם המקום שלו  להיות הוא מתוך הבנה שכל קיום הוא לגיטימי וזכותו לשמור על זהותו גם אם היא דוחה לא משלבת ולא מקבלת כמו שאני רואה בדוגמא שהעליתי לדאנסבארים.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'כמובן'
כמובן
08/11/2009 | 18:37
11
לא טענתי לרגע שכל ילד בכל מחיר צריך להיות בשילוב.
אלא שצריך לייצר תנאים שיאפשרו למי שזה כן מתאים לו וכן רוצה,
לממש זאת.
בדוגמא שלך: אם למשל הכניסה לדאנסבאר היא במדרגות, אצפה שתהיה גם רמפה, כן -אולי מישהו בכסא גלגלים ירצהלהכנס, לא צריך להניח מראש שזה לא בשבילו, צריך לאפשר לו והוא יבחר אם להכנס או לא.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-''
08/11/2009 | 19:17
1
10
נשאלת השאלה: עד מתי נחכה שהעולם יבין???
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'אני ואת(ה) נשנה את העולם '
אני ואת(ה) נשנה את העולם
08/11/2009 | 19:28
15
לדעתי לא צריך לחכות, צריך לעשות כמיטב יכלתנו לעזור לעולם להבין שלא מדובר בחסד למען המסכנים האלה, אלא בהזדמנות מופלאה להכיר ראש שונה, שיש לו הרבה מה להעשיר את העולם.
עם זאת, כמו שחלי כתבה, כדאי להיות ערים למגבלות יכלתנו...
שינוי כזה יקרה לאט.
הוא יהיה מורכב מאינספור צעדים קטנים,
מאלפי מסגרות- חינוכיות ומקומות עבודה- שיגלו את הברכה שבהרחבת המעגל כדי לתת מקום גם לאנשים שונים.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-''
08/11/2009 | 19:16
3
לצפיה ב-' כל מילה בסלע'
כל מילה בסלע
08/11/2009 | 13:38
7
לצפיה ב-'בפעם המיליון וזה לא ביקורת ולא השתלחות'
בפעם המיליון וזה לא ביקורת ולא השתלחות
08/11/2009 | 21:02
18
לא מסכימה עם הגישה שלך .
שלא מאמינה בשילוב שאת עושה בלי קשר לאישיות שלך הספיצפית ולכן זו לא השתלחות אלא לדרך אותה את מובילה (בידיוק כמו שאני מתנגדת לגרינשפן ABA ושיטת מילר) . שחושבת שהגישה הזאת לטווח הקרוב היא יעילה וסבבה אבל בעתיד התוצאות שלה יהיו שונות לחלוטין , שהיא בעייתית כי היא בלתי אפשרית לשימור ומאוד מאוד בועתית  ולא פעם עוסקת בתפל במקום בעיקר. וחשוב לי לבטא זאת כי הורים קוראים פה ומה שאת כותבת משפיע עליהם והם בטח מתלהבים ואולי גם חושבים להכנס לסיחרור הזה שנקרא שילוב ולפני שהם עושים את זה חשוב לי לומר  שזה קשה ויש לזה חסרונות ובתור ילדה ששולבה דווקא ובהצלחה חשוב שדווקא אני פה יאמר שזה שיש הצלחות לאנשים מסוימים בחינוך הרגיל לא אומר שאין הצלחות לאחרים בחינוך המיוחד ושלשני צורות החינוך יש יתרונות וחסרונות וצריך להתאים את המסגרת לילד  ולמשפחה שזה אומר גם לתקציב וליכולות הנפשיות ולאחים ולאחיות ולכולם  ולא לבחור מוסד חינוכי ששהות בו משעבדת את המשפחה לעיסוק אינסופי בלימודי הילד שוב לא משנה באיזה חינוך הוא  ואני בהחלט מאמינה שיש הורים לתלמידים בחנ"מ שהחנ"מ משעבד הרבה יותר מאשר החינוך הרגיל היה משעבד אותם.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'גם חינוך מיוחד זו לא מילה גסה'
גם חינוך מיוחד זו לא מילה גסה
07/11/2009 | 22:46
2
26
אנחנו העברנו את בננו בן 14 השנה לבי"ס לחינוך מיוחד אחרי 8 שנים בכיתה קטנה בבי"ס רגיל
מה שהיה טוב ביסודי כבר לא התאים בחטיבה. ולילד בתפקוד בינוני שלא יכול ללמוד חומר לימודי ברמת כיתה רגילה
שמקבל בבי"ס לחנוך מיוחד את כל המקצועות בהם הוא מוכשר -מוסיקה בישול אומנות וכו' ,וגם חומר לימודי ברמה שלו
החיים טובים הוא מאושר וגם אנחנו.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'שמתי לב במשך השנים'
שמתי לב במשך השנים
07/11/2009 | 23:33
1
21
(לפי ההודעות כאן בפורום) שכשמגיעים לחטיבה ולתיכון ,הרבה הורים מעבירים את הילדים לחינוך מיוחד.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'גם אני. אני מבינה שכנראה כשהוא יגיע לחטיבה לא'
גם אני. אני מבינה שכנראה כשהוא יגיע לחטיבה לא
08/11/2009 | 11:37
26
תהיה ברירה. מקווה שעד אז יפתחו פה כיתות תקשרותיות/פדד. בנתיים אין (גם לא ביסודי).
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'מודה על השרשור הזה'
מודה על השרשור הזה
07/11/2009 | 23:18
16
הילד שלי עדיין משולב בגן, שילוב מוצלח מאוד שכמובן תלוי בגננת במנחה בסייעת בהורי הילדים ביכולותינו הכלכליות והנפשיות ובתמיכה הנוספת, הרגשית שנזקק לה. גם לפני השרשור לא היה יום שלא חשבנו בו ששילובו המוצלח תלוי בגורמים רבים מדיי שאינם מתוך המערכת (כן המערכת לכל גורמיה) ושרמת "התפקוד" שלו תלויה באותם גורמים משתנים ואינה משהו מובנה וקיים. למעשה לצערנו הרב איננו יודעים אפילו מה יהיה בשנה הבאה וזה עצוב וחבל כי יש לו יכולות אנטלקטואליות גבוהות, רצון גדול לקשרים חברתיים, אי אלו יכולות חברתיות וכן, רצון להצליח, להיות אהוב אפילו להיות מרכזי במקום שנמצא בו. השרשור כאן מספק לנו חלון למקומות שלא הגענו אליהם..גם עוזר לנו להגדיר את צרכיו ומקומו בשילוב (ובחברה בכלל) כילד PDD שישאר ילד PDD..תודה
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'דברים שאפשר לשנות ודברים שאי אפשר לשנות'
דברים שאפשר לשנות ודברים שאי אפשר לשנות
08/11/2009 | 14:28
12
26
שלום,
הדיון הגדול הזה מצטרף לדיון גדול קודם פה - על התנהגויות חריגות של הילדים, וחלק מהשאלות דומות:
ישנה הרמה של מה ניתן לעשות - מבחינת מציאת המסגרת המתאימה ביותר לצרכים של הילד הספציפי; יצירת המסגרת התומכת והטיפולית האופטימלית די לצמצם את הקשיים; שיתוף פעולה עם מערכת החינוך במטרה ליצור סביבה מותאמת כמה שיותר לילד ולהעלות את ההבנה של המערכת אל הילד.

ישנה הרמה האחרת - של קבלה והתמודדות עם מה שלא ניתן לשנות: עם אותן מורות וסייעות שלא מספיק רגישות - או שרואות את הדברים בצורה שונה מכפי שהיינו רוצים; ואותן התנהגויות חריגות של הילד ששום מסגרת חניוכית או טפולית לא מצליחות לשנות, אותן התנהגויות שהסביבה לא יכולה לא לראות, ולעיתים גם מעוררות תגובות של דחייה.

אבל יש דברים שאנחנו תמיד יכולים לעשות:
*. אם המסגרת החינוכית לא עונה על כל הציפיות, אפשר ליצור מסגרת נוספת אחרי שעות הלימודים - במסגרת של חוג, או קבוצה חברתית שבה יכולה להיות לנו שליטה רבה יותר על החוויות שלהן יחשף הילד.

*. להעביר לילד שלנו את המסרים שאנחנו מאמינים בהם: בקבלתו ללא תנאי עם החריגות שלו, בנסיון לעזור לו להבין, ברמה שבה הוא מסוגל - את הקושי של החברה הנ"טית לקבל אותו בגלל החריגות שלו, ובמסר שיש עוד מסגרות ועוד הזדמנויות גם מחוץ לביה"ס: הבעיה נמצאת אצלם, להם קשה להבין. אמנם אתה לעיתים סובל, אבל אתה לא אשם, זה לא כישלון שלך.

*. אולי נקודת המפתח טמונה בנו, ביכולת שלנו לראות את הדברים הכואבים: הילד האבוד, הדחוי, הלא-מובן; הילד שמתנהג בצורה שמקשה על הסביבה לקבל אותו;
לראות ולדעת שהקשיים הללו אולי יהיו שם תמיד, שצריך ללמוד לחיות עם זה ולקבל את זה כחלק מהמציאות של הילד ושלנו.

זה לא קל, אבל איזו ברירה יש לנו?
חלי.



אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'אולי זה יעודד כאן מישהו'
אולי זה יעודד כאן מישהו
08/11/2009 | 15:33
10
23
אבל יש אנשים שמאמינים שאפשר לשנות את מצב החינוך.יש אנשים שמאמינים שניתן לשנות את המצב והמציאות שבה המורים מלמדים.לפי הכתבה המצורפת זה רק עושה טוב לכולם.רק שהעתיד כבר יהיה כאן.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
כתובות אינטרנט מצורפות:
לצפיה ב-'אני קוראת את השרשור הזה וליבי נחמץ.'
אני קוראת את השרשור הזה וליבי נחמץ.
08/11/2009 | 18:33
9
25
כל כך הרבה הורים מדברים על חינוך לקבלת השונה ובאותה נשימה מוסיפים שחינוך מיוחד (וזה כולל כיתה קטנה בבי"ס רגיל) מבחינתם היא לא אופציה. אז מה בעצם אתם משדרים לילד? שזה לא טוב להיות בחברת ילדים הדומים לו? שעדיף לו להיות בחברת ילדים "רגילים" כי קבוצת השווים שלו שווה פחות?
איך אנחנו מצפים שהילדים שלנו יקבלו את עצמם אם אנחנו לא מסוגלים לקבל אותם כמו שהם ומנסים לנרמל אותם כל הזמן?
ונגיד שאתם נלחמים על השילוב והוא מצליח, ויש סייעת ויש קבלה ויש הכלה על ידי החברה "הנורמטיבית". עד מתי? מתי הילד שלי, שלכם אמור לפגוש אנשים כמוהו?
חבל שאני לא יכולה לקחת אתכם אחד אחד לכיתה של הבן שלי, כדי שתראו מה יכולה לעשות קבוצת השווים באמת.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'מסכימה איתך שחנ"מ אינו ארץ גזרה'
מסכימה איתך שחנ"מ אינו ארץ גזרה
08/11/2009 | 18:43
26
יש ילדים שפורחים שם, לא צריך לפחד מזה.
אם הולכים לשילוב, חשוב להיות כנים עם עצמנו האם אנחנו באמת בטוחים שזו טובת הילד, או שמא כמו שאמרת, אנחנו מונעים ע"י ההכחשה שלנו, הקושי שלנו להשלים עם היות ילדנו אוטיסט.
יחד עם זאת, לא כל מי שהולך על שילוב הוא מכחישן שמזיק לילדו.
יש בהחלט ילדים שזה הסידור בו הם פורחים.
ואת "קבוצת השווים" הם יכולים לפגוש במקומות אחרים:
קבוצה למיומנויות חברתיות, חוג להתעמלות טיפולית ועוד.
ואם הם כבר בני-נוער- גם דרך התארגנויות של א"סים, למשל הפורומים של א"סי (יש להם מדי פעם גם מפגשים).
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'אין קבוצת שווים.'
אין קבוצת שווים.
08/11/2009 | 19:42
30
הוא לא משחק איתם, כי אין תיווך חברתי מהצוות.
הוא לא יכול לשוחח איתם על דברים שמעניינים אותו כי אף אחד שם לא מסוגל לנהל שיחה וממילא תחומי העניין שלהם שונים (כיתה של חמישה ילדים. מה הסיכוי ששני ילדים יתענינו באותו תחום?)
הוא לא נפגש איתם אחרי בית הספר, כי בית הספר נגמר בארבע וחצי ואז יש תרפיות למיניהן. חוץ מזה שאנחנו גרים בעיר אחרת, מרחק חצי שעה נסיעה.
הם לא קבוצת שווים כי לא משוחחים עמם בבית הספר על אוטיזם. אני חושבת שרובם לא שמעו את המילה הזו מעולם ובטח לא משייכים עצמם לספקטרום. הבן שלי היה בטוח שהוא בכיתה רגילה. לא הבין מה מיוחד בכיתה של חמישה ילדים.
בסופו של דבר, רב האנשים אינם אוטיסטים. אלא אם כן הוא יגור בהוסטל, הוא יאלץ לחיות עם אנשים רגילים, נ"ט.
עדיף שיתחיל עכשיו ולא יכיר אותם בגיל 21.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'אני לא ראיתי פה תגובה אחת שאמרה'
אני לא ראיתי פה תגובה אחת שאמרה
08/11/2009 | 21:48
24
שחינוך מיוחד זה לא אופציה. כולם אמרו שבחירה במסגרת תלויה בהרבה גורמים כמו יכולת של ילד, גיל הילד, מסגרות קיימות בסביבת מגורים שלו ועוד. לכל ילד מתאים משהו אחר. יש ילדים שלא מתאים להם חינוך מיוחד במיוחד בצורה הלא מקצועית שהוא מתנהל היום.
יש מסגרות נפלאות של חינוך מיוחד ויש מסגרות לא מקצועיות וגרועות. לכן בחירה של הורה בשילוב או ח"מ הרבה פעמים תלויה גם באזור המגורים שלו.
לגבי זה שלא טוב לילד להיות בחברת ילדים הדומים לו אני יכולה רק לספר לך את נקודת המבט שלי. לילד שלי קשה להיות בחברת הילדים. זה כולל ילדים נ"טים וילדים בספקטרום. זה קשה לו בדיוק באותה צורה. כשהוא היה בגן תקשורת הוא לא יצר קשר עם אף ילד. כי כשקיים קושי כזה עצום ומצד שני גם פרטנר אפשר לא מפגין רצון תקשורתי מי יודע מה מאוד מאוד קשה ליצור תקשורת. מה גם שבגן תקשורת כמעט ולא עשו תיווך בין ילדים. לפחות בגן שלנו לא עשו. בגן רגיל יש הרבה יותר ילדים, לכן יש הרבה יותר סיכוי שבני יוכל למצוא מישהו להתחבר אליו. ואכן לבני יש נטיה ברורה לסוג מסוים של ילדים (שקטים מאוד ומופנמים ולא היו כאלה בגן תקשורת) ובגן רגיל הוא הצליח להתחבר למספר קטן של ילדים בתיווך של סייעת כמובן. כמובן שילדים רגילים גם יוזמים הרבה תקשורת איתו וכך מושכים אותו לתקשר בצורה כלשהי.
יכול מאוד להיות שבגיל יותר מבוגר באמת יהיה לבני יותר חשוב להיות בחברת ילדים דומים לו. היום זה לא רלוונטי אצלנו.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'איו טוב לא טוב, יש מתאים או לא מתאים'
איו טוב לא טוב, יש מתאים או לא מתאים
09/11/2009 | 09:14
2
21
בני הגיע לגן תקשורתי מגן עכוב התפתחותי. הוא שובץ בקבוצה שהוגדרה בתפקוד גבוה.
הגענו עם דעה מצוינת על החנ"מ, אך תוך שבוע דעתי השתנת מהקצה אל הקצה.
זה יה מוסד טיפולי עם ביביסיטר. הרמה הגנתית היתה מתחת לכל ביקורת. בני היה בטרום חובה, ושאר הילדים בחובה. הרמה  הגישה לילדים היתה כמו לילדים מפגרים. ראו רק את הלקות ולא את הילדים. בני פשוט השתעמם. הוא בא מגנים (הגנון והגן המיוחוד הקודם) שהיתה בהם השקעה בתוכן. לדוגמא: בגן העכוב התפתחותי, כל יום סופר סיפור, לרוב במשל כשבוע אותו סיפור, אך כל יום באפן אחר, הילדים עשו משחק תפקידים סביב הסיפורים. ההכנה לחגים תאמה גן רגיל ואפילו יותר. לפני חנוכה בני ביקש שאני אשלח את הסיפורים (הורדתי אותם מהרשת) שסופרו שנה קודם לגן התקשורתי.
רציתי להעביר את בני מסגרת, אבל בעלי התנגד, אז לאחר מאבקים הוצאתי אותו לשילוב חלקי בגן רגיל ע"י הבית. אומנם בני שיחק ע"י הילדים, אך לפחות היה לו מעניין. הוא חיכה כל יום שישי לסיפורי התורה.

בגן התקשורתי הוא קיבל פעמים בשבוע מרב"ע, אך מה שבאמת דחף אותו לנסות ולכתוב את שמו בעצמו הילדים האחרים בגן הרגיל שכתבו את שמם. בשלב מסוים הגן התקשורתי החזיר את בת השילוב שליותה אותו לגן, אז בבוקר בזמן המשחק החופשי אני היתי איתו. הוא ישב לציר (מה שלא היה קורה בגן התקשורתי), ואני לידיו. היה שם ילד שהתקשה גרפומוטורית, הוא ביקש שאני "אעשה נקודות" כדי שיכתוב את שמו. תוך כדי שאני "עושה נקודות", בני כתב בעצמו את שמו. כנראה שחדרי הטיפול לא מספיקים.

בגן חובה הוא היה תלמיד מהמניין בגן הרגיל (אותו הגן). איתי בועד ההורים היתה אמא שהיא מורה בכיתת תקשורת, בתחילת השנה היא היתה סקפטית. בסוף השנה אמרתי לה, שבני אולי היה צריך גן משולב. היא ענתה שילד כמו בני רק בבי"ס רגיל. ד"א היא לימדה אז כיתה א', לקרת ט"ו בשבט שאלתי אם כל הילדים קוראים. אז היא אענתה שאם כולם יקראו בסוף השנה אז יהיה טוב.

היום (כיתה ב') בני בא לביה"ס ביחוד בשביל ללמוד, הצד החברתי פחות מניין אותו. אבל הוא מרגיש שייך. עברנו עיר (בגל עבודה) "לפריפריה", והשילוב פה רווח ובאחריות מלאה של המערכת. למחנכת שלו יש גם חלק בתחושת השיכות. יש קשיים, נכון שהוא משולב, שהוא תלמיד טוב, אבל הקשיים פה והם באו להשאר, אבל מתמודדים.

מה יהיה בהמשך ימים יגידו???
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'כרגיל התמוגגתי ממה שאת כותבת על השילוב אצלכם'
כרגיל התמוגגתי ממה שאת כותבת על השילוב אצלכם
09/11/2009 | 13:29
1
20
הלואי והייתי יודעת מראש שגם באזור שלנמו זה ככה.

לגבי הקשיים - תמיד יהיו קשיים. קודם כל כי עם כל ילד יש קשיים, ושנית כי הרי מדובר בילדים בספקטרום אז ברור שדברים לא הולכים חלק. אבל מה שחשוב הוא שתוך כדי הקשיים הילד מאושר ואתם מרוצים. אז הקשיים נהיים הזדמנות ללמידה ולהתפתחות, ולא מכשול להתקדמות.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'השילוב בגן חובה היה בעיר אנטי שילוב'
השילוב בגן חובה היה בעיר אנטי שילוב
09/11/2009 | 16:34
21
אבל עם כל הקשיים, השת"פ עם הגננת היה מצוין, בזכות מה שהיא ונכנותה.

גם עם כל התנאים התומכים של המתי"א, אם המחנכת וצוות ביה"ס לא היו משתפים פעולה, המצב היה יכול להיות גרוע.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'אנחנו עד היום בקשר עם ילדים מגן התקשורת'
אנחנו עד היום בקשר עם ילדים מגן התקשורת
09/11/2009 | 09:54
2
16
עם אחד הילדים אופיר נפגש כל שבוע (לפעמים יותר). לא מוותרת על הקשר הזה גם בשבילי וגם בשביל אופיר. לא מוכנה להתנתק- זה מה שאנחנו ולא משנה באיזה מסגרת הוא נמצא כרגע!
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'אכן, לא הכרחי לוותר על קבוצת השווים'
אכן, לא הכרחי לוותר על קבוצת השווים
09/11/2009 | 11:50
1
14
לבן שלי יש עד היום חבר אהוב מכיתת התקשורת שהיה בה. אנחנו מפגישים אותם על בסיסי קבוע ובקיץ שלחנו אותם יחד לקייטנה של העיריה. כמו כן הוא נמצא בטיפול לכישורים חברתיים עם שני ילדים ולאחרונה התחלנו להשתתף בפעילות של עמותת "אתגרים" לילדים לקויי תקשורת. משתדלים לקחת את הטוב משני העולמות.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'קשר עם קבוצת השווים'
קשר עם קבוצת השווים
09/11/2009 | 12:50
23
מאוד חשוב גם בעיני, ואני גם מדגישה את חשיבותו לביתי, ואכן יש לה שתי חברות איתן היא נפגשת ושומרת על קשרים חברתיים איתן.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'אני מסכימה עם הדברים שכותבת חלי ומוסיפה'
אני מסכימה עם הדברים שכותבת חלי ומוסיפה
08/11/2009 | 19:12
23
קראתי את כל השירשור המדהים הזה
אני רוצה להוסיף
אני אמא  לשחר ואני עודדתי את עצמי כל השנים וכמובן את שחר וכמובן את כל מי שעבד איתו ועזר לו להתקדם ,במערכת החינוך הרגיל, וגם אנשי מקצוע פרטיים ,וסטודנטים שאני הדרכתי, מהגנים ועד ליסודי וחטיבה ותיכון ,"אני מושכת החוטים מאחורי הקלעים" ...כך הציגה זאת אמא מקסימה אחת שיודעת מה אני עושה בשבילו כדי שיתקדם.

אנחנו מכפר סבא ויש באזור שלנו, ונוכחתי לדעת עם השנים שאני עובדת בכל אזור השרון והמרכז,שיש הרבה מאוד מקומות גנים ובתי ספר טובים שמשלבים שמתגמשים שמאפשרים את התהליך המורכב והייחודי והעדין הזה ,
וכן זה דורש מכל מי ששותף לתהליך להתאמץ זו עבודת קודש נדירה טהורה שדורשת רגישות וסבלנות והכלה רבה ושיתוף פעולה לאורך זמן ,ולמרות המורכבות זה אפשרי ממש אפשרי .אפשרי למזער את הקשיים ולהשתלב

אני שמחה לעודד פה ולומר שאני גאה בשחר שנמצא בכיתה י בתיכון רגיל ,
לאט בסבלנות לאורך שנים בהתמדה  ויום יום עומל ומתקדם מוקף בתמיכה וליוי ,וכמוהו יש עוד רבים שהגיעו לתיכון והם עם ליווי חלקי או  כבר ללא ליוי בתוך הכיתה ,רק תמיכה אחהצ.
והדבר החשוב ביותר הוא שכל ילד יתקדם מהמקום בו הוא נצא בהדרגה ישאר במסלול ההתפתחות והצמיחה

וכמו שלואיז היי אומרת" אין סוף אפשרויות בדרך להצלחה "

אמנם שנת הלימודים כבר התחילה לפניי חודשיים
אך מרגיש לי שמתאים שוב בשירשור הזה לאחל
שנה טובה ופוריה לילדים שלנו למורות לגננות ולכל מי שעוזר
וכמובן לנו ההורים
טליה
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'אוי הורים, בחייכם'
אוי הורים, בחייכם
08/11/2009 | 19:24
7
34
אפשר לחשוב מה יש במערכת החינוך הקורסת של ישראל, שאתם כל כך תופסים ממנה...

אמנם אינני על הספקטרום, אני רק אשת ADHD ובכל זאת, למען האמת, הייתי מעדיפה לבלות את כל 12 שנות עבודות הפרך בכיתה קטנה, חינוך מיוחד, לקויות למידה You name it, העיקר לא להיות בגוב האריות הזה, של 40 תלמידים בכיתה אחת, תא לחץ אנושי ובלתי אנושי בעליל, שכיליתי בו את זמני לריק.

במיטב כנותי - אני זוכרת דברים ספורים, שאפשר לספור אולי על כף יד אחת, מהדברים שלקחתי עמי מביה"ס להמשך החיים. רוב הדברים שלמדתי ועודני נהנית ללמוד - רכשתי בדרכים חלופיות, מעניינות ומהנות הרבה יותר, שאף תרמו לי הרבה יותר לחיים.

גם הדובי שלי נמצא בכיתת לקויות למידה (של 8 תלמידים) וזה מבאס מאד, כי אין לו מבחר של ילדים בתפקוד שלו וזה שמתכוננים איתו לשילוב, זה אולי יעזור בדבר אחד, אבל לא שאני בונה על הרמה האקדמאית של הכיתה הרגילה. אבוי לי, אם הייתי בונה עליה. וזאת למרות שמדובר בבי"ס ברמה, שאפילו מוערך על ידי, אבל עדיין - מה כבר אפשר לספוג בכיתה של 40 תלמידים?? בחיי איך שאנשים פה משלים את עצמם.

אילו היה בידי להחזיר את הגלגל, הייתי בכיף נכנסת בימי ביה"ס לכיתת לקויות למידה, נהנית מתשומת לב וההתייחסות לקשיים שלי ומשלימה פערים אח"כ (כמו הרבה אחרים וטובים) בקורסים להשלמת בגרויות (הרי זו כל המטרה בסופו של דבר, הלא כן?) והכנה לפסיכומטרי.

אני ממש לא לוקחת את זה קשה, שהבן שלי, בתפקוד גבוה מאד, נמצא בכיתת לקויות למידה. מעדיפה שיהיה לו אולי קל מדי, אבל לא קשה מדי שם, בגוב האריות...
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'אם קל לו מידי'
אם קל לו מידי
08/11/2009 | 20:09
1
18
אולי הוא משתעמם? לא ממצה את יכולותיו? מתוסכל?
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'הוא רק בתחילת הדרך'
הוא רק בתחילת הדרך
08/11/2009 | 20:38
16
ובינתיים רוכש מיומנויות למידה. לשמחתי הוא בקבוצה הגבוהה של הכיתה והמורה מתארת אותו כאחד הילדים ש"רץ עם החומר". עוד לא הגענו לשלב של תסכול או מיצוי. לכשנגיע לגשר - נחצה אותו. אני בכל אופן, לא ממהרת לשום כיתה רגילה. לא מחכה לו שם גן סוגה בשושנים.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'כולכם מדברים כל כיתה של 40 תלמידים'
כולכם מדברים כל כיתה של 40 תלמידים
08/11/2009 | 22:08
3
29
אז אני רוצה לספר שגדלתי בבריה"מ לשעבר. למדתי בכיתה של 40 ילדים. ואני זוכרת שזה לא היה כזה נורא. ויש לי חרדה חברתית. היה לילדים קצת יותר כבוד למורים אז ולמורים היה קצת יותר כוח לטפל בילדים. אז בואו נודע, לא 40 ילדים זה הבעיה. הבעיה היא שילדים איבדו כל גבול בגלל הגישה של מערכת חינוך ושל הורים.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'אז אם כך גם שם היו דברים שונים.'
אז אם כך גם שם היו דברים שונים.
09/11/2009 | 14:28
1
15
אצלינו המקסימום היה 30 תלמידים ( בררתי עם אחי,הוא יותר מבוגר וזוכר יותר ממני).
וגם שם היו ילדים שהיה להם נורא (כולל אחי) רק שאף אחד לא התייחס אליהם.שם פשוט את ה'בעייתיים' היו משאירים לשנה שניה,וככה היו פותרים את הבעיה בשכבת גיל מסויימת ומייצרים בעיה בשכבת גיל יותר נמוכה.
אני זוכרת שבכיתה א' (בגיל 7) היה ילד ממש מסכן (יש לי חשש רציני שהיה א"ס) שהשאירו אותו לשנה שניה וכולם צחקו עליו איך זה בכלל אפשר להישאר שנה שניה בכיתא א'.
ויש עוד דבר חשוב מאוד: הכיתות התקניות ברץ מאוד קטנות. הכיתות התקניות בברה"מ (מבחינת השטח) היו יותר גדולות וגם יותר מאובזרות. אז אם לקחת אוכלוסיה (עם כל הכבוד אנחנו עדיין לא שלטון טוטליטרי ), חלל פיזי, אקלים (בארץ הרבה יותר חם), תקציבים ומתח חיים באופן כללי - אי  אפשר להשוות אחד לאחד 40 תלמידים פה ל 40 תלמידים שם.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-''
09/11/2009 | 18:05
7
רק מלחשוב על זה נהיה חם
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'זה נכון מאד מה שאת אומרת'
זה נכון מאד מה שאת אומרת
10/11/2009 | 01:54
13
ודווקא בגלל כל זה - לשים את כל זה בתוך כיתה אחת עם 40 ילדים, זה הופך להיות מפגע אנושי נרחב.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'אני מסכימה אם מה שאת ואריאלי כותבות על שילוב'
אני מסכימה אם מה שאת ואריאלי כותבות על שילוב
10/11/2009 | 08:51
11
36
אך לצערי מערכת החינוך המיוחד היא על הפנים בעניי.
אין קוו מנחה לגבי למידה, זאת אומרת איזה חומר צריך ללמוד.
נכון שהתל"א זה דבר נפלא וחלום עבור כל הורה לילד עם צרכים מיוחדים.
אבל מה התל"א נכתבת ע"י צוות בית הספר - המורה שלא אותה שנה ואנשי המקצוע,
אין פיקוח אמיתי על תלו"ת לכן תמיד אפשר לומר הוא לא עמד בצפיות, בזה נגמר העניין  
להורה נשאר להתווכח עם הלמפות (כמו שאומרים בעיברית).
יש במקרה הטוב שיחת תל"א בתחילת השנה, ועד שנה הבאה לא תשמע דבר על אותה תל"א מפורסמת.
הילדים בכיתות המקדמות מקובצים תחת קורת גג אחת בכל מיני רמות תפקוד קוגנטיבי, רגשי והתנהגותי.
זה מקשה מאד על צוות ללמד באמת, למרות שהכיתות יחסית קטנות.
כאן יש בעיה בכמה בתי ספר, כיתה קטנה יכולה להכיל עד חמש עשרה תלמידים בגודל כיתה מאד מאד כתנה (הרבה פעמים רוצים עם קיר גבס כיתה רגילה)
זאת אומרת הילדים לומדים בקובסת גפרורים.
מדובר בילדים עם רגישות שמעתי, תחושתית, ראייתית ועוד והם צפופים כמו סרדינים.
על כל אירוע יש סימפוזיון של חצי יום כי כך חושבים הכי טוב ללמד סיטואציות חברתיות ומיונות חברתית.
בפועל יום לימודים הולך לעזעזל, והילדים מקבלים חיזוק על התנגות שלילית במקום התנהגות חיובית.
ההתנהגויות החיוביות מוצענות יותר, מקבלות פחות במה.
כל מורה מלמדת על פי מה שהיא התחברה ויודעת, לכן זה לא תמיד מתאים לצורכי הילד.

ראיתי דברים נפלאים בחינוך המיוחד במיוחד בבית ספר לחינוך מיוחד ששם יחסית התקצבים קצת יותר גדולים,
אך הכיתות המקדמות עניות בצורה מזעזעת.
לפעמים אני מרגישה שילד שמגיע לחינוך מיוחד עבוד, זה כאילו שחטפו לך את הילד ומעט מאד אתה יכול לעשות בכדי להצילו
מהגורל  אליו הוא הואלך בעקבות כל מה שכתבתי.

אני בכוונה לא כותבת את  הסיפור של בני שבשלו הגעתי למסקנות הללו כי זהו מקום פתוח.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'כדי לסכם את השרשור-פלצת הזה מנקודת מבטי'
כדי לסכם את השרשור-פלצת הזה מנקודת מבטי
10/11/2009 | 10:38
10
40
שהרי אני התחלתי אותו בעקבות אריאלי:
1.  אין נכון או לא נכון בכל מה שקשור למסגרת ביה"ס. צריך לקחת בחשבון עשרות משתנים כשמחליטים על המסגרת האופטימלית לילד ספציפי בנקודת זמן ספציפית ובבי"ס ספציפי.
2. אני מאוד בעד שילוב בגילאים הצעירים - גילאי הגן וביה"ס היסודי, אך בעד חשיבה מחודשת לקראת העלייה לחטיבה, שם התנאים לשילוב לא מתאימים, לדעתי, ברוב בתי הספר.
3. החינוך המיוחד הוא לא מקשה אחת, כמו שלא כל הילדים שלנו זהים. יש מסגרות של חנ"מ ששמות דגש על לימודים ברמה גבוהה מאוד (כמו אצל בני), ויש כאלה שלא. אסור לצאת בהצהרות גורפות. זה תלוי בביה"ס ובפרופיל של הילדים המגיעים לכיתה.
4. אני עדיין מאמינה שלילדים בתפקוד גבוה בגיל החטיבה, בעלי יכולות קוגנטיביות תקינות פחות-או-יותר, ייטב בכיתה תקשורתית קטנה בבי"ס רגיל, ולא בשילוב יחידני, מפני שככיתה הם קבוצה הומוגנית, בעלת נוכחות ובעלת מעמד מוכר בביה"ס. הם לא צריכים להרגיש נטע זר בכיתה של נ"טים, כי הם רואים סביבם את שתי האפשרויות - גם אס"ים וגם נ"טים ויכולים להרגיש בבית בשתי "הקהילות".
5. קל מאוד לדבר על השילוב בסיסמאות אוטופיות: "שילוב נכון", "נכונות לשילוב", "הנכונות שבשילוב" וכו', כשאתם לא חיים את השטח. במיוחד עבור הורים לילדים צעירים שבפעם האחרונה שראו חטיבה היתה לפני 15 שנה, במקרה הטוב. אני מזמינה את כולכם לבוא אליי לחטיבה, לבלות יום-יומיים בשטח, ולהסביר לי איך אמור להתרחש בפועל שילוב בחטיבה המונה 800 תלמידים ובכיתה המונה 40. אחר כך אני מזמינה אתכם לשתי חטיבות באזור מגוריי בהן פועל מודל הכיתה התקשורתית ולראות איך זה מתנהל. למי שיהיה מעוניין - פרטים במסרים.
6. צריך לזכור תמיד מה המחיר שמשלמים עבור כל אופציה. לא כל משפחה מסוגלת להשתעבד לפרוייקט שגוזל ממנה משאבים כלכליים ונפשיים כה רבים. כשיש יותר מילד אחד בבית, ועל אחת כמה וכמה - כשיש יותר מילד אחד בעל צרכים מיוחדים - השילוב עלול לגבות מחיר יקר מאוד.
7. וכאן אני מתנצלת מראש על שחיטת פרה קדושה נוספת: המדינה לא יכולה ולא צריכה (לדעתי) להעמיד משאבים בלתי מוגבלים לטובת ילד אחד במסגרת אחת, כשהיא יכולה לקדם באותו כסף כמה ילדים במסגרת. האוטיסטים הפרטיים שלנו הם רק חלק משלל הלקויות הקיימות במערכת, ואלא אם כן ייווצר מצב שכל ילד במדינה יקבל "חליפה" תפורה על פי מידותיו וצרכיו - המדינה לא תוכל לממן שילוב "נכון" לכל ילד. אנחנו צריכים להיות ריאליים ולהיות מסוגלים להביט מעבר לקצה אפנו.
8. שיהיה בהצלחה לכל אחד ואחת מאיתנו ולכל הילדים הפרטיים שלנו. העיקר שיהיו מאושרים.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'ואיזה מחיר ישלמו הילדים המשולבים'
ואיזה מחיר ישלמו הילדים המשולבים
10/11/2009 | 13:02
29
בגילאים הצעירים כאשר יגיעו לגיל חטיבה?
מה יאמרו להם אז? סליחה אתם לא מתאימים...
תחזרו לכלובים שלכם. יש כאן יותר מדי ילדים
בחטיבה, יותר מדי הורמונים...

המדינה לא יכולה ולא צריכה להעמיד משאבים?
אז מה היא כן צריכה? לדחוס את כל הלקויות יחד
ואז מה? כמה משאבים היא תצטרך להוציא
על כל הילדים שילכו לאיבוד...

כן, שיהיה בהצלחה לכולם, העיקר שיהיו מאושרים...

אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'לא מדובר על משאבים בלתי מוגבלים לטובת ילד אחד'
לא מדובר על משאבים בלתי מוגבלים לטובת ילד אחד
10/11/2009 | 13:36
28
כמו שכבר הוסבר מאות פעמים, התקציב פר ילד גבוה בחינוך המיוחד פי כמה וכמה מאשר בחינוך הרגיל, גם בהשוואה לשילוב היחידני. פר ילד! לא פר כיתה.
מעבר לזה, מדובר בעיקר על רצון טוב ולא  על משאבים.
תקשורת של הסייעת עם ההורים אינה שאלה של כסף.
כניסת מדריכת מתי"א לכיתה לתצפית והדרכה של הסייעת אינה שאלה של כסף.
הסכמה של בית הספר להכניס מנחת שילוב מטעם ההורים אינה שאלה של כסף.
הבנה של הלקות, אישור לעשות מבחנים מחוץ לכיתה או בצורה שונה והתחשבות בציונים אינה שאלה של כסף.
ועוד כהנה וכהנה.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'רק הערה חשובה לגבי סעיף 7'
רק הערה חשובה לגבי סעיף 7
10/11/2009 | 13:52
4
22
לילד שנמצא בכיתת תקשורת מדינה מקצה 120 אלף ש"ח. לילד שנמצא בשילוב יחידני מדינה מקצה 55 אלף ש"ח.
לא מדובר פה על משאבים בלתי מוגבלים, מדובר פה שילד עם צרכים מיוחדים אמור לקבל את אותו תקציב בלי קשר למסגרת בה הוא נמצא: כיתה קטנה או שילוב יחידני
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'אולי אני הולכת עם הראש בקיר'
אולי אני הולכת עם הראש בקיר
10/11/2009 | 14:40
3
34
כי נראה שאני לא ממש מצליחה להסביר את עצמי....

אמא של את,
ראשית, הייתי שמחה אם הדיון היה נשאר בטונים תרבותיים ולא נגרר לציניות. העניין נוגע לי כאמא בדיוק כמו שהוא נוגע לך. אני באמת מתכוונת שלכולם יהיה בהצלחה ושכולם יהיו מאושרים.
גם הביטוי "כלובים" מאוד צורם לי. הבן שלי לומד בכיתה קטנה ולא בכלוב. תודה.
אני מתייחסת לדברייך הבאים: "המדינה לא יכולה ולא צריכה להעמיד משאבים? אז מה היא כן צריכה? לדחוס את כל הלקויות יחד
ואז מה?" ושבה על ראשית דבריי: אני לא מתכוונת שצריך לדחוס את כל הלקויות יחד. אני מדברת על כיתות תקשורתיות המיועדות לספקטרום שלנו ומסגרות יעודיות שמתאימות ללקויות אחרות.

אילת ובמבינה,
אתן מדברות איתי על תקציבים פר ילד, כשאתן שוכחות ש-55 אלף השקלים שמיועדים לשילוב הם טיפה בים של כלל העלויות שעולה השילוב של ילד ספציפי. רוב העלות נופלת על ההורים!!! אם יפרטו את העלות פר ילד לשילוב היא תעבור בהרבה את העלות של ילד בכיתת תקשורת, כי כל מה שהבן שלי מקבל בכיתה הקטנה יחד עם עוד 6 ילדים, יצטרך ילד משולב לקבל לבד. תאמינו לי שזה יעבור את 120 האלף שהבן שלי עולה למדינה בהרבה.

ואילת, סליחה, אבל את ממש טועה:
תקשורת של הסייעת עם ההורים היא כן שאלה של כסף. מישהו צריך לשלם לסייעת, למשלבת, למורה, ולכל מי שעובד עם הילד על השעות הנוספות שהן משקיעות ביצירת אותה תקשורת עם ההורים.
כניסת מדריכת מתי"א לכיתה לתצפית והדרכה של הסייעת היא כן שאלה של כסף. מדריכות מתי"א לא עובדות בהתנדבות, ככל הזכור לי, ואם מדריכת מתיא צריכה לעבור מבית ספר לבית ספר לתצפיות הכיתות - מישהו צריך לשלם לה.
הסכמה של בית הספר להכניס מנחת שילוב מטעם ההורים היא כן שאלה של כסף. הכסף של ההורים הוא עדיין כסף. ומה עם הורים שלא יכולים לעמוד בעלויות? הבן שלהם לא זכאי להשתלב?
הבנה של הלקות, אישור לעשות מבחנים מחוץ לכיתה או בצורה שונה והתחשבות בציונים היא כן שאלה של כסף. מישהו צריך ללוות את הילד למבחנים מחוץ לכיתה ולהשגיח עליו, מישהו צריך לבנות לילד תכנית חלופית או מסייעת לחומר הנלמד בכיתה - לסכם לו את החומר, לבנות לו מבחנים ומשימות ייעודיים, לתת לו שעות פרטניות וכו'. זה לא עולה כסף?
זה רק רצון טוב?
אנשים, איפה אתם חיים?
אני עובדת עם ילדים לקויים מכל המינים והסוגים. אני יודעת כמה משאבים, זמן, יצירתיות וכן - כסף! - זה דורש ממני. כשאני יושבת וכותבת ומצלמת בבית שלי סיכומים לילדים שמתקשים להעתיק מהלוח - זה גוזל ממני זמן וכסף שבית הספר לא מחזיר לי כי הוא מצוי בגרעונות תמידיים.

אז בבקשה, כבדו את זה שיש לי נקודת מבט קצת אחרת על השילוב, שמבוססת על ראיה קצת יותר רחבה מהצרכים של הבן הפרטי שלי.

אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'תתפלאי אבל שילוב יחידני טוב'
תתפלאי אבל שילוב יחידני טוב
10/11/2009 | 15:07
47
לא אמור לעלות יותר מ-120 אלף ש"ח. וזה אחרי שעשיתי חישוב של כמה בערך הורים מוסיפים על מה שהם מקבלים עכשיו בתנאי שהם מעסיקים מנחה פשטית טובה ומשלבות טובות וגם תוספת של מספר שעות בשבוע עבודה בבית. חבל שאת כותבת דברים שהם בכלל לא קשורים למציאות. כך שתקציב לשילוב זה רק עניין של צדק, ילד עם צרכים מיוחדים אמור לקבל אותו תקציב לא משנה באיזה מסגרת הוא לומד.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'מאמא OFF'
מאמא OFF
10/11/2009 | 15:19
30
צר לי עם דבריי נתפסו כציניות
אולי כמידת הקור שאני מרגישה כשאני קוראת דברים כאלה ודומים להם.
ד"א, ציניות הוא טון. לאו דווקא טון לא תרבותי.
את השורה האחרונה אליה התייחסת לא כתבתי בציניות
אלא בכאב מהול בתקווה. אחרי כל הסעיפים שהעלית יש
במשפט מעין זה סתירה/סטירה.

אולי את לא מתכוונת (לגבי דחיסת הלקויות)
וסליחה מראש אם אהיה נוקשה
אולם לא את מנהלת את המערכת. כולנו יודעים
שכיתות תקשורתיות הן כמו רולטה
ושאם יש לך מזל, ממש מזל אז הילד שלך
נוחת בכיתה כזו שאינה 'כדור...'
והוא משולב כפי שצריך (במקביל) גם בכיתה רגילה.
רק היום קראתי מאמר ואני מצטערת שלא שמרתי
אותו. חיפשתי אותו עכשיו ולא מצאתי
הוא עוסק בכיתות הקטנות, בתכנית תל"א וכד'.
(משם עלתה האסוציאציה - כלובים - מלשון מרחבים קטנים).

אני חייבת לצאת, אגיב בהמשך על שאר הדברים

אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'כל מורה משוחחת עם הורי הילדים .'
כל מורה משוחחת עם הורי הילדים .
10/11/2009 | 16:12
33
לפעמים יותר, לפעמים פחות. לפעמים כל מה שנדרש הוא שיחה של חמש דקות בין הסייעת להורים. איסור לעשות כן הוא לא מטעמים של כסף.
כניסה לכיתה והנחיית שילוב- זהו חלק מתפקידה של מדריכת המתי"א!! זה מי שהיא אמורה לעשות!
בכל כיתה רגילה יש ילדים שמקבלים הקלות במבחנים. שמקבלים את השאלות שאמורים להעתיק על דף מוכן. שיושבים בחוץ ועושים שם שיעורים. ילדים רגילים!! קשה להם, יש להם ליקויי למידה ומתחשבים דהם. למה שבילד אוטיסט משולב יחידנית לא יתחשבו באותה צורה? ועוד בילד שיש לו משלבת שמשגיחה עליו כל הזמן?!
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'למאמא'
למאמא
10/11/2009 | 14:59
2
48
הילד שלי היה שמח לקבל את הכסף שהילד שלך מקבל ע"ח המדינה... אבל הוא לא... הוא מקבל את הפירורים אחרי מה שמקבל הילד שלך...  ואם הוא גר באיזור מגורים לא קרוב לביה"ס, אפילו הסעות הוא לא רשאי לקבל... ילדים מיוחדים ברגע שהם משולבים, כל התנאים הבסיסיים שלהם נעלמים...את מבינה, הם הפסיקו להיות ילדים עם צרכים מיוחדים בעצם שילובם!  הידע שלך בנושא שילוב לוקה בחסר...ומאוד גדול.

את לא שוחטת פרות קדושות, את פוגעת בנבכי הכאב הכי גדול שלנו... לא רק שהילד שלי מקבל כל כך מעט, הילד שלך מקבל את התקציב שמיועד לילד שלי...  למה אני צריכה להסכים לזה? אולי כדאי שגם את וגם אני נממן את המורות והסייעות שבחינוך המיוחד?

ואני יצאתי למלחמה בשביל הילד שלך כמו גם לילד שלי... אני נלחמת על כך שהמדינה תשאיר את הכסף שמיועד לילד שלי, אצל הבן שלך... אני לא רציתי שהמדינה תסב את הכסף שנמצא בחינוך המיוחד לטובת הבן שלי... רציתי שהיא תתן לו תקציב נוסף... כי לילד שלך מגיע יותר ממה שהמדינה מקציבה לו...   שהעברת התקציב לא תפגע באף ילד... ואז את באה ואומרת שלילד שלי לא מגיע? הרי הוא נותן את שלו בשבילך...

המדינה צריכה לתת לילד שלי בדיוק כמו לשלך. מצטערת... הילד שלי לא פראזיט והשילוב שלו לא מיותר. והצלחת להרגיז אותי...

הייתי רוצה לדעת מה היית את עושה, אם המדינה היתה נותנת לבן שלך תקציב כמו לבן שלי? הולכת לבג"ץ? ממנת הוצ' בביה"ס עד טיפת דמך האחרונה? אולי היית במקום זה משאירה אותו בבית?

אני מזמינה אותך לראות כיצד משלבים ילדים בהצלחה...כי תדעי לך, שהסוד הגדול של ההצלחה,היא בד"כ באנשים שמסביב... המחנכת, המורים המקצועיים, הקשר הבלתי אמצעי עם האנשים שנותנים את כתפם באהבה מאוד מאוד גדולה...  הכל  מגוייסים לטובת הילד, המנהלת הנהדרת... זה לא רק הכסף, זה הרצון הטוב של המורים עצמם... ומי שמסביב.

ד.א.
בד"כ הבעיות נוצרות סביב המבוגרים...כלומר, מורים שלא יודעים להתמודד בצורה נכונה, אין מי שינחה אותם. וכאשר הורים חזקים מצליחים להכניס מנחה משלהם שתדריך את המורים, הם תלויים לגמרי  ברצונה הטוב של המורה... לספר לך סוד, הרבה פעמים זה נופל בגלל שגם המורה היא בן אדם, ואם היא התחנכה באופן לא סובלני, אז היא גם לא תשתף פעולה...

אני בטוחה שכתבת כל זאת מחוסר ידיעה וראית שילובים לא מוצלחים כי לא עבדו שם נכון...בואי אלי ותראי... את מוזמנת, אבל אני לא מציעה לך לשלב... זה יהיה קשה מידי ולא פשוט לעמוד בעומס.    
עמליה
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'עמליה, עם זה אני כבר באמת לא הולכת להתווכח'
עמליה, עם זה אני כבר באמת לא הולכת להתווכח
10/11/2009 | 15:34
1
44
אם את מסוגלת לכתוב שהילד שלי מקבל את התקציב שמיועד לילד שלך - באמת שאין לי מה להוסיף.
אני באמת מצטערת שהילד שלי לא מסוגל להשתלב וזקוק לחינוך המיוחד.
ואנימאוד מצטערת שהוא מקבל אתזה על חשבון הילד שלך.
וכן, גם את הצלחת להרגיז אותי.
אבל אני לא הולכת לרדת איתך לפסים אישיים דווקא בגלל שאני מכירה אותך היטב ומכבדת אותך כאדם, ואת כנראה שוכחת עם מי את מדברת.

ואגב, אני כתבתי ששילוב הוא מיותר?
אני מנסה להראות את התמונה כמו שהיא עכשיו, בישראל של 2009, בה המצב של כל מערכת החינוך כל כך עגום, ששילוב "נכון" נראה אוטופי.
אבל בסדר. אני אשמה.

אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'למאמה'
למאמה
10/11/2009 | 17:26
41
מצטערת אם נפגעת...אבל נסי רגע להבין את המקום שלי... הילד שלי מקבל תקציב של 120,000 שקל בשנה... אבל הוא לא מקבל אגורה מזה, כי הכסף הזה הולך לחינוך המיוחד בלי קשר לאם הוא נמצא שם או לא... לא היית מרגישה מתוסכלת? רק שיהיה ברור, זה אומר שבזכות ילדים משולבים יש יותר כסף בחינוך המיוחד... ואני יודעת שעדיין זה לא מספיק.

אחרי כל זה, כשאמא מהמשפחה שלנו אומרת שהמדינה לא צריכה לממן שילוב, את בעצם פוסלת את הטיפול שהכי מתאים לילד שלי. למה? אני לא מוכנה ולא רוצה לפסול את החינוך המיוחד שבעיני הוא הכרחי.

אני מרגישה מתוסכלת, כי מגיע לילד שלי בדיוק כמו לילד שלך..

ואני באמת לא חושבת שהילד שלך לא יכול להשתלב... כולם יכולים להשתלב, אבל השאלה היא באיזה מחיר. אני חושבת שהילד שלך מתאים יותר לחינוך המיוחד שם הוא מקבל מה שהוא באמת צריך... ואין לי בעיה עם זה שהכסף של הבן שלי עובר אליו, אבל תתייחסי אלי באותו כבוד שאני מתייחסת אליך ולהחלטותיך...  אם זה יעזור לבן שלך להגיע לשילוב יותר קל בחיים בבגרות, אשרני... אבל תאמיני לי,שגם אני רוצה שיאפשרו לבן שלי, לפחות את מה שהם נותנים לבן שלך... את השאר אני אממן..ותאמיני לי, אם נקבל את מה שבאמת מגיע... לא את ולא אני נצטרך לממן.

עמליה
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>

חם בפורומים של תפוז

תחרות להורים: זוכים בכרטיסים ומבלים עם הילדים
תחרות להורים: זוכים...
כותבים על פעילות ייחודית לילדים בחופש וזוכים...
תחרות להורים: זוכים בכרטיסים ומבלים עם הילדים
תחרות להורים: זוכים...
כותבים על פעילות ייחודית לילדים בחופש וזוכים...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ