לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן

פורום אוטיזם, אספרגר ו-PDD

<div>גולשים יקרים שלום, וברוכים הבאים לפורום "אוטיזם ואספרגר". הפורום שלנו מיועד לכל מי שקשור לספקטרום האוטיסטי -הורים, משפחות,אוטיסטים בוגרים ומטפלים. בפורום משתתפים הורים לילדים בספקטרום האוטיסטי בכל רמות התפקוד. מטרת הפורום היא להיות לבית, מקום תמיכה, מרכז מידע ואתר שיחה לכל ההורים והמשפחות, מטפלים ואנשי הספקטרום עצמם. אנחנו מזמינים את כל המעוניינים לחלוק את חוויותיהם, רגשותיהם, שאלותיהם ודעותיהם, בנושאים השונים המעסיקים אותם בתחום זה. נבקש מכולכם לקרוא את תקנון הפורום ולהקפיד לנהוג על פיו, על מנת שהמקום יהיה נעים לכולם. גלישה נעימה מור ושלומית</div>

הנהלת הפורום:

אודות הפורום אוטיזם, אספרגר ו-PDD

<div>גולשים יקרים שלום, וברוכים הבאים לפורום "אוטיזם ואספרגר". הפורום שלנו מיועד לכל מי שקשור לספקטרום האוטיסטי -הורים, משפחות,אוטיסטים בוגרים ומטפלים. בפורום משתתפים הורים לילדים בספקטרום האוטיסטי בכל רמות התפקוד. מטרת הפורום היא להיות לבית, מקום תמיכה, מרכז מידע ואתר שיחה לכל ההורים והמשפחות, מטפלים ואנשי הספקטרום עצמם. אנחנו מזמינים את כל המעוניינים לחלוק את חוויותיהם, רגשותיהם, שאלותיהם ודעותיהם, בנושאים השונים המעסיקים אותם בתחום זה. נבקש מכולכם לקרוא את תקנון הפורום ולהקפיד לנהוג על פיו, על מנת שהמקום יהיה נעים לכולם. גלישה נעימה מור ושלומית</div>

לצפיה ב-'ערב טוב לכולם'
ערב טוב לכולם
<< ההודעה הנוכחית
10/06/2009 | 21:03
87
1906
לצפיה ב-'ערב טוב ד"ר גולן'
ערב טוב ד"ר גולן
10/06/2009 | 21:08
76
לצפיה ב-'ערב טוב'
ערב טוב
10/06/2009 | 21:14
46
לצפיה ב-'קצת על נושאי הערב'
קצת על נושאי הערב
10/06/2009 | 21:13
41
229
ראשית, תודה על ההזמנה להתארח בפורום. נתבקשתי לדבר על א"סים ורגשות. אשמח כמובן לשתף בנסיוני המחקרי והקליני בנושא, אך היות שלתחושתי אין מי שיכול להעיד על העולם הרגשי של א"סים טוב יותר מהא"סים עצמם, ביקשתי שאירוח זה יהיה בשיתוף קהילת אנשי הספקטרום האוטיסטי בישראל (א"סי: http://aci.selfip.org/ ). בשל ההתראה הקצרה, יהיו חברי א"סי שלא יוכלו להשתתף באירוח הערב, אך יגיבו לפניותיכם בימים הקרובים. כדאי לפיכך לבדוק את שוב את השרשורים הרלבנטיים בימים הבאים.
קצת עלי: אני פסיכולוג קליני, מרצה במחלקה לפסיכולוגיה של אוניברסיטת בר-אילן, חוקר היבטים שונים של הספקטרום האוטיסטי, בין היתר נושא של הבנת רגשות. כמו כן אני מאבחן ומטפל בילדים ובוגרים בספקטרום האוטיסטי בתפקוד גבוה בגישה קוגניטיבית-התנהגותית. לאחרונה פתחנו, בשיתוף העמותה לילדים בסיכון מרכז אבחוני-טיפולי לילדים ובוגרים בספקטרום האוטיסטי ובני משפחותיהם, אשר מציע אבחון וטיפול מגובי מחקר לסוגיות שונות שאנשי הספקטרום ובני משפחותיהם נדרשים אליהם, ובהם התמודדות עם חרדות,דכאון, אובססיביות, ניהול כעסים ותקשורת אפקטיבית.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'אז שוב ברוך הבא ועכשיו'
אז שוב ברוך הבא ועכשיו
10/06/2009 | 21:16
4
85
כולם מוזמנים לשרשר שאלותיהם.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'אירוח בפורום'
אירוח בפורום
11/06/2009 | 00:52
3
105
ראיתי חלק מן השאלות ויש לי כמה הערות, אבל לוקח לי זמן להגיב. אם יש עניין, אכתוב תגובות מחר.
סולה
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'בטח שיש עניין!'
בטח שיש עניין!
11/06/2009 | 08:55
49
לצפיה ב-'ודאי שיש עניי|ן!|'
ודאי שיש עניי|ן!|
11/06/2009 | 10:37
28
לצפיה ב-'שאלה של נגישות'
שאלה של נגישות
12/06/2009 | 08:56
73
כתבתי בתגובה לפתיחה של עפר גולן, שחשוב לקבל נקודות-מבט ממגוון אנשים בספקטרום, ולא רק מאחד או שניים. חבל שמלבד נסיכה (אשר משתתפת בפורום זה באופן שגרתי), רק אני אצטרף לאירוח. הסיבה היא, שהצורה שבה אורגן האירוח, לא נגישה לנו.
חלק מן הסיבה שאס"י הפסיק להשתמש בפלטפורמה של תפוז (פורום וקומונות) קשורה למאפיינים הטכניים של תפוז, שאינם נגישים לחלק מאיתנו. חלק קשור לנפח התקשורת העצום של הפורום הזה, שרבים מאיתנו לא יכולים לעמוד בו. (גם כמות התקשורת הצנועה בפורומים של אס"י היא יותר מדי, עבור כמה מאיתנו). מסיבה זו, אירוח מסוג זה, שהוא ממוקד גם מבחינת המועד, גם מבחינת הנושא (אם כי ראיתי שאלות שלא קשורות כלל לנושא) וגם מבחינה טכנית (אשכול אחד בלבד), הוא הזדמנות לשיח הדדי בתנאים שאפשר לעמוד בהם (אם כי במאמץ).
מה היה לא-נגיש באופן ארגון האירוח?
תנאי חשוב ליכולת שלנו לעשות דברים (ולא רק להשתתף באירועים) הוא תכנון מראש. תכנון מראש פירושו שמתחילים לדבר על האירוע מספיק זמן מראש. תכנון גם אומר שמספקים לנו מידע מפורט על אופן התנהלות האירוע, ומקבלים מאיתנו משוב עם אפשרות להתאים את התנאים כך שיקלו ויסייעו להשתתפות אפקטיבית. מאחר שתקשורת איתנו דורשת מאמץ, ואי-הבנות הן דבר בלתי-נמנע (וכן ניתן לתיקון), חשוב שבעתיים להתחיל לדבר ולתכנן יחד, כדי לתת מספיק זמן לתקשורת למצות את עצמה - לשני הצדדים לשאול ולבדוק שאכן מבינים נכון זה את זה (זו צורת התקשורת האפקטיבית עבורנו, ונדמה לי שגם עבור כל אחד, אבל את זה אני משאירה לנ"טים להחליט מה מתאים להם). פנייה אלינו מספיק זמן מראש, תוך פירוט תוכנית האירוע, והקשבה לצרכינו, היא לא רק הבעה של התחשבות וכבוד הדדי, היא גם הדרך להפיק את המירב משיתוף פעולה איתנו.
ספציפית לדוגמא של האירוח כאן: מה שהיה מתאים לנו יותר הוא, לקבל את השאלות כמה ימים מראש.  טכנית זה היה יכול להתבצע כך: הנהלת הפורומים פונה אל עפר ואלינו, כדי לקבל הסכמה להשתתף באירוח, ולתאם תאריך. במידה וצריכים לתאם עם הנהלת "תפוז", עושים זאת מספיק זמן מראש. יומיים-שלושה לפני האירוח עצמו, פותחים אשכול שבו מציגים את הנושא ומאפשרים לשרשר שאלות. (כפי שנעשה בדקה שהאירוע התחיל, אבל כמה ימים קודם). השרשור כולל רק שאלות (לא תגובות) ורק לנושא (שאלות שלא ממין העניין, נמחקות ע"י המנהלים). קבלת השאלות מראש תאפשר למי שמתקשים להגיב מייד, לעכל את השאלות ולהכין תגובות, מראש. בדרך זאת, כל המשתתפים באירוח (לא רק עפר גולן) יכולים להגיב בזמן האירוח עצמו, ולא לאחר שכבר הסתיים. אני חושבת שכך זה היה הרבה יותר מכובד, וגם יעיל. הימצאות כמה משתתפים באירוח בו-זמנית מאפשרת קיום שיח והפריה הדדית.
ואחרון, וגם חשוב: פנייה אלינו מבעוד מועד, הייתה מאפשרת לנו לפעול כארגון ביתר יעילות (מה שפנייה ברגע האחרון לא מאפשרת). ההזמנה לחברי אס"י הגיעה ברגע האחרון, וייתכן שחלק מחברי אס"י לא ראו אותה לפני האירוח. בנוסף, קבלת השאלות בזמן הייתה מאפשרת למי שבכלל לא יכולים להיכנס לפורום תפוז (בין אם משום שמעולם לא נרשמו למערכת, ובין אם בגלל שהממשק לחלוטין לא נגיש להם), להעביר את תגובותיהם דרך מי שכן נכנס לפורום.
לבסוף - בנוגע להשתתפות שלי: כתיבת תגובה לוקחת לי זמן רב (יכול להגיע לשעה!) ודורשת ריכוז - מה שלא מתאפשר כאשר עוד מישהו מסתובב בבית. אני מבינה שיש עניין בתגובות שלי ולכן בכוונתי למצוא הזדמנויות שיאפשרו לי לכתוב עוד כמה תגובות. אבל זה עלול לקחת עוד כמה ימים (בערך תגובה אחת ליום).
תודה על הקשב.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'שאלה בעילום שם'
שאלה בעילום שם
10/06/2009 | 21:21
3
128
אב לאספי בוגר, ביקש שאעביר את שאלתו:
"כיצד אני יכול להסביר לבני, אספי בוגר שחווה אכזבות מטיפולים פסיכולוגיים שלא היו מותאמים להיותו בספקטרום לפני שאובחן, כי כיום מדובר על טיפול לשיפור התקשורת והבנת האחר, ולא כדי "להאשים" אותו באי ההבנה הזו? התחושה שלו היא כאילו טיפול כזה נובע מן העמדה שהוא "לא בסדר".
החששות שלו נובעים גם מכך שאותם טיפולים בעבר ניסו "לחפור בכוח" בדברים שהוא לא היה מוכן לחשוף, והוא חש מותקף".
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'חוויות קשות מטיפול בעבר'
חוויות קשות מטיפול בעבר
10/06/2009 | 21:53
409
לצערי, יש לא מעט א"סים שחוו בילדותם או בבגרותם חוויות לא קלות בטיפול פסיכולוגי ומסרבים עקב כך (ובצדק מבחינתם) לפגוש ולו עוד פסיכולוג אחד. נתקלתי כבר בפניות מהורים נואשים שביקשו שאציג את עצמי בכינויים שונים (רק לא פסיכולוג) על מנת שבנם/בתם יסכימו לפגוש אותי. אני מציע להם להסביר את ההבדל בין אופי הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי שאני עובד באמצעותו ובין אופי הטיפול שהם פגשו בעבר (כמעט תמיד, שכן הוא הנהוג בארץ בקרב פסיכולוגים) הקרוי טיפול פסיכודינמי (יש שקוראים לו גם טיפול רגשי).

אם לסכם בצורה גסה מעט, הטיפול הפסיכודינמי מנסה להקל על קשייו של המטופל באמצעות בחינת עברו וקונפליקטים מודעים ולא מודעים שהוא חווה, מתוך הנחה שתובנה לגביהם תביא הטבה במצבו. בקרב ילדים טיפול זה משלב בדרך כלל משחק בחדר משחקים. בכל מקרה, גישה זו אינה מקלה על הא"ס בהיותה עמומה ובלתי מובנית, עתירה בסמלים ומטאפורות, חסרת קישורים ברורים לחיי היומיום או תרגול של המיומנויות הרלבנטיות לצורך שיפור יכולות ההתמודדות של המטופל.

לעומת זאת, הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי מובנה וממוקד הרבה יותר, פותח בהגדרה ברורה ומשותפת למטופל ולמטפל של יעדי
הטיפול ומבנה את הדרך אליהם, מקושר לחיי היוםיום ועתיר בתרגולים הן בחדר הטיפולים והן בין הפגישות (ובכך מקל על הלמידה וההתקדמות אצל המטופל הא"ס).הטיפול פותח בזיהוי גורמים מצביים לקושי אצל המטופל, המחשבות, הרגשות והתחושות הפיזיות שהם מעוררים, וההתנהגות בה הוא נוקט בעקבותיהם. לאחר מכן עובדים המטפל והמטופל יחדיו על מענה קוגניטיבי (מחשבתי) לאותן מחשבות שאינן מיטיבות עם המטופל, התמודדות עם המתחים הגופניים הנלווים אליהם ותרגול דרכי התנהגות סתגלניות יותר. יחדיו מגדירים המטפל והמטופל "ניסויים" קטנים שהמטופל מתרגל במהלך השבוע, עוקב אחר תוצאותיהם ומביא אותם לפגישה הבאה. היות שהגישה מובנית, יישומית, מערבת תרגול ומושתתת על מרכיבים קוגניטיביים ורציונליים, היא תואמת יותר את הפרופיל הא"סי. נקודה נוספת שחשובה בעיני וראוייה לציון, היא התמיכה המחקרית שיש לגישה זו בטיפול באנשים בספקטרום האוטיסטי.

לאחר שההבדלים הללו בין הגישות מוסברים, הסכימו, מנסיוני, מרבית הפונים להגיע לפחות לשיחת היכרות. משם - זו כבר עבודה של הפסיכולוג להצליח ליצור קשר טוב ואמון הן בו והן בדרך הטיפולית.

לצערי, לא רבים בעלי הנסיון בגישה בארץ, ודאי לא עם אנשים בספקטרום, אך אני תקווה שהפרוייקט החדש שמיסדנו יצמיח דור חדש של מטפלים שיתמחה בעבודה עם א"סים בגישה זו.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'מדובר בדבר בעייתי'
מדובר בדבר בעייתי
10/06/2009 | 22:52
90
אני יכולה לומר שאחרי הטיפול הפסיכולוגי הלא מוצלח שלי לפסיכולוגית הבאה - המוצלחת עקב היותה התנהגותית קוגנטיבית הגעתי מאוד במקרה ולא סתם כי באמת הייתי מסרבת.  בכל מקרה אני יכולה לומר שכאשר איש מקצוע שאני מכירה וסומכת עליו ממליץ לי על משהו אני  לרוב יותר סומכת עליו מאשר על ההורים רק כי יש לו ידע מקצועי בניגוד להורים שהם מלאי רצון טוב אבל גם הביאו לי את הפסיכולוגית הראשונה שהיתה טעות גדולה.
מציעה אם יש איש מקצוע שבנך סומך עליו לבקש ממנו לדבר איתו.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'עניין של אינטרס'
עניין של אינטרס
12/06/2009 | 07:53
85
הנקודה שאני מעלה כאן לא ייחודית לספקטרום: האם טיפול פסיכולוגי יכול בכלל להצליח, אם היוזמה לטיפול והעניין בהצלחתו מגיעים מן הסביבה ולא מן המטופל עצמו? אני לא מתמצאת בספרות המחקרית על אפקטיביות של טיפולים פסיכולוגיים, אבל ההגיון שלי אומר ששינוי נפשי פנימי יכול להתחולל רק מתוך הסכמה ורצון של המטופל.
השאלה המרכזית במקרה זה היא: מי הוא זה שמעוניין בטיפול? האם זה האספי עצמו, שחווה קשיים ומצוקות ומעוניין לטפל בהם, אך נמנע מלחפש מטפל נוסף, או משפחתו של האספי, שחווה קשיים בגלל התנהגותו? אין זה קשור ל"לגיטימיות" של רצון המשפחה לשנות את המצב; ההתייחסות למצב צריכה לכלול גם את הבחינה של צרכיהם ומניעיהם של כל המעורבים. בדרך כלל, התשובה מורכבת - האדם עצמו אכן חווה קשיים, אלה משפיעים על היחסים עם המשפחה, והמשפחה מעוניינת בשינוי המצב - גם כי כואב לראות אדם קרוב סובל, וגם כי הם עצמם סובלים ורוצים לחולל שינוי. כל זה לגיטימי, אבל כאשר באים להשפיע על האדם להיכנס לטיפול, צריכים לדבר על המניעים (וכן על מטרות הטיפול) בגלוי ובכנות. כמו-כן צריכים להכיר בכך שלבני משפחה שונים יכולים להיות אינטרסים שונים. גם הורים האוהבים את הבן ובכנות רוצים בטובתו, יכולים להיות להם אינטרסים שונים משלו (ושוב - זה לגמרי בסדר גמור!).

השואל מציין שמטרות הטיפול הן לשפר את התקשורת והבנת האחר. האם זו מטרה שבנו בחר בעצמו, או זה מה שהאב היה רוצה שיקרה? כדי שהטיפול הנפשי יצליח, חייבים להשאיר את בחירת מטרות הטיפול למטופל עצמו. (אני לא מתייחסת כאן להוראת מיומנויות והתנהגויות רצויות לסביבה, שהן מטרות של טיפול התנהגותי. הכוונה היא לטיפול שמתמקד בעולם הפנימי של המטופל, שזה להבנתי הנושא של האירוח הזה).

עניין נוסף שעשוי לעורר התנגדות הוא ההדדיות. אפילו אם לא "מאשימים" את האספי בקשיים שנוצרים במשפחה, כי הרי הוא לא בחר להיות אספי ובאמת הוא לא מצליח ללמוד לתקשר עם בני משפחתו בצורה אפקטיבית, מצביעים על כך שהפתרון נמצא אצלו, כלומר האחריות לשינוי המצב היא אצלו בלבד. הוא זה שצריך ללמוד לתקשר עם סביבתו, ואם הוא ישתנה, המצב ישתפר. אז אולי זו לא "האשמה", אבל זו בפירוש העברת אחריות על התקשורת, לצד האספי. אני שואלת: מדוע??? מדוע האספי צריך ללמוד את דרכי התקשורת של שאר בני המשפחה, ואילו הם יכולים להמשיך לתקשר בדרכים הטבעיות להם? המסר שמועבר למי ששולחים אותו ללמוד לתקשר עם זולתו ולהבין אותו יותר טוב, הוא: "אנחנו יודעים איך לתקשר ואתה לא, אז לך תלמד כדי שתוכל להתאים את עצמך אלינו". אני מבינה מדוע עמדה כזאת יכולה ליצור התנגדות, במיוחד לאספי שלא אובחן קודם לכן, ושכל חייו עברו עליו בהתאמת עצמו לסביבה שלא טבעית לו.

אם תמצאו מטפל שבאמת מבין את דרכי התקשורת הא"סיות, ואת האופן שבו א"סים מעבדים מידע ורגשות, יש סיכוי שהבן האספי יעבור "חוויה מתקנת" בטיפול נכון. אבל התנאי לכך הוא, שהמטפל קודם כל ידגים, בעצם דרכי התקשורת עם הא"ס בתוך הטיפול, שהוא באמת מבין את הצד הא"סי ומוכן, לפחות בתוך המסגרת הטיפולית, לספק את ההתאמות התקשורתיות שהן הכרחיות כדי שהטיפול יצליח (אי אפשר לעזור למישהו להבין, אם לא מסבירים לו באופן היעיל ביותר עבורו). מניסיון אישי אני אומרת, שעצם ההימצאות עם איש-מקצוע שבאמת רואה את השונות שלי ונותן לה לגיטימיות, למרות שהוא איננו "אחד מאיתנו" (כלומר, העברת החוויה של "מבינים אותי" מתוך המסגרת של הקהילה האוטיסטית אל "החברה הכללית"), הייתה בשבילי חוויה רבת-עוצמה.

במילים אחרות: אם באמת תמצאו מטפל שמבין את הספקטרום ומוכן להתאים את עצמו למאפייני התקשורת שלו, אז אפשר להציג את התועלת שבטיפול, פשוט כך: "יש לך הזדמנות להיפגש עם מישהו שמכיר היטב את הספקטרום, לא רק מהספרים אלא גם משיחות רבות עם מטופלים על הספקטרום, ויש סיכוי טוב שסוף-סוף מישהו יבין אותך". זה יכול להיות מניע רב-עוצמה לאדם להיפגש עם מטפל כזה. כמובן, חשוב לוודא שלהבטחה הזאת יהיה כיסוי...

"מישהו שמבין אותי" יכול להיות גם א"ס אחר, אבל היחסים בתוך הקהילה האוטיסטית הם יחסים בין אדם לאדם, לא קשר טיפולי. שני הדברים - גם קשר עם קבוצת השווים וגם קשר עם מטפל שמבין - יכולים להועיל מאוד.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'אשמח לשמוע יותר על שיטה קוגנטיבית-התנהגותית'
אשמח לשמוע יותר על שיטה קוגנטיבית-התנהגותית
10/06/2009 | 21:21
7
73
בעבר כבר נתקלתי במונח אבל לא ממש הבנתי.
במה זה שונה משיטה התנהגותית רגילה? מי יכול לטפל בשיטה ואיך מתבצע הטיפול?
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'טיפול קוגניטיבי התנהגותי'
טיפול קוגניטיבי התנהגותי
10/06/2009 | 22:05
1
221
פירטתי בנושא בתשובה שעוסקת בחוויות קשות מטיפול. אוסיף ואומר כאן שלהבדיל מטיפול התנהגותי, שממוקד רק בהתנהגות חיצונית (גורמים ותגובות), הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי משלב עבודה עם ועל זרם המחשבות שלנו (דיבור פנימי) ככזה שמתווך לנו את בין החווייה של אירועים והתגובה ההתנהגותית  להם. אם לדוגמא הילד חרד מכניסה לכתה כי המחשבה שחוזרת בראשו היא "כולם יצחקו עלי" - נשלב בעבודה קוגניטיבית התנהגותית חשיפה הדרגתית לסיטואציה המלחיצה (כניסה הדרגתית לכתה - הרמה ההתנהגותית) עם נשימה והרפיית שרירים (עבודה על המתח ברמה הגופנית) ואיתגור המחשבה האוטומטית השלילית במחשבות נגד (בטוח שיצחקו עלי? מה הסימנים שצוחקים עלי? יכול להיות שצוחקים על דברים אחרים?). בעבודה עם א"סים חשוב ללוות זאת בלימוד של מאפיינים חברתיים רלבנטיים (למשל - איך יודעים כשמישהו צוחק עלי או על משהו אחר?). עוד אחד ההבדלים הוא היות של הטיפול ההתנהגותי חיצוני למטופל במקרים רבים (הורים/מורים/אנשי טיפול "מעצבים" את התנהגותו) בעוד שבטיפול קוגניטיבי התנהגותי המטופל שותף להגדרת היעדים לשינוי ולקידומם, כלומר - שותף בחשיבה ונושא באחריות לשינוי הדברים החשובים לו.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'לגבי הגישה הקוגניטיבית'
לגבי הגישה הקוגניטיבית
10/06/2009 | 22:08
68
האם מתאימה גם לילדים צעירים? מאיזה גיל?
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'עוד שאלה לגבי הגישה הקוגניטיבית'
עוד שאלה לגבי הגישה הקוגניטיבית
10/06/2009 | 22:06
1
63
האם הגישה מתאימה גם לעבודה עם ילדים צעירים? מאיזה גיל, פחות או יותר?

מור
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'צעירים?'
צעירים?
10/06/2009 | 22:09
104
המונח "צעירים" מאוד יחסי, כמובן :) אף כי בד"כ לא נעבוד עם ילדים מתחת לגיל גן חובה (שם יהיה דגש התנהגותי רב יותר מאשר קוגניטיבי), השאלה המרכזית אינה מה גילו של הילד אלא כמה הוא יכול להתייחס למחשבותיו, ולהתבונן בהן "מהצד". יכולת זאת לרפלקטיביות חיונית לצורך עבודה בגישה קוגניטיבית.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'מחווית המטופלת'
מחווית המטופלת
10/06/2009 | 23:09
2
199
מטופלת בשיטה הקוגנטיבית התנהגותית אצל פסיכולוגית מדהימה (מקבלת בגבעת שמואל המלצות במסרים) העיקר מבחינתי בשיטה ובתהליך זה שהוא בשבילי.
כמו שעופר כתב המטופל הוא שותף לתהליך ואצלי אישית זה הדבר היחיד שמאפשר אותו. אני פריקית קטנה  של שליטה והעובדה שפה לא משנים אותי אלא אני את עצמי זה מה שגורם לתהליך להתרחש ואני גם יכולה לומר שברגעים שהורי מנסים לקחת את המושכות ולהאיץ תהליך שאני עוברת הוא ישר הולך שני צעדים  אחורה (אני בידיוק במצב הזה כרגע וזה מדהים).
הטיפול הוא שיחות אצל הפסיכולוגית בהם היא מסבירה לי דברים ומראה לי ואנחנו עוקבות אחרי החשיפות ולפעמים (שאני במוד המתאים) אז עובדות על נשימות אבל מעט מאוד , עבורי זה עובד.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'זה נראה לי מאוד מעניין'
זה נראה לי מאוד מעניין
10/06/2009 | 23:20
1
54
הבעיה היחידה היא שעושה רושם שזה מתאים רק לילדים גדולים יחסית ובתיפקוד מאוד מאוד גבוה. מאיזה גיל את נמצאת בטיפול?
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'בהתנהגותי קוגנטיבי 15 וחצי'
בהתנהגותי קוגנטיבי 15 וחצי
10/06/2009 | 23:27
75
אני חושבת שבקלות הייתי יכולה להתחיל שנתיים קודם אבל לא הרבה מעבר.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'ערב טוב, האם אתה יכול לייעץ בנושא גמילת לילה?'
ערב טוב, האם אתה יכול לייעץ בנושא גמילת לילה?
10/06/2009 | 21:22
5
35
לצפיה ב-'אני חושבת שגמילת לילה זה עניין יותר פיסיולוגי'
אני חושבת שגמילת לילה זה עניין יותר פיסיולוגי
10/06/2009 | 21:26
1
30
לצפיה ב-'לא בהכרח.'
לא בהכרח.
12/06/2009 | 23:40
29
אם שוללים את העניין הפיסיולוגי, זה בהחלט יכול להיות רגשי.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'גמילת לילה'
גמילת לילה
10/06/2009 | 21:27
2
67
סוגיות של גמילת לילה מטופלות בדרך כלל בגישה התנהגותית, לעתים בשילוב אמצעי עזר אלקטרוניים (חיישן עם פעמון שמעיר על מנת שניתן יהיה ללכת לשירותים). הטיפול נעשה בד"כ במסגרת מרפאות הרטבה. לא ציינת מה הגיל ואיפה אתם בארץ, אך בבי"ח שניידר קיים לדעתי שירות שכזה. בהצלחה
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'אני לא יודעת אם אתה מתעסק בתחום, אבל'
אני לא יודעת אם אתה מתעסק בתחום, אבל
10/06/2009 | 21:38
1
44
הילד שלי בן 9, תפקוד בינוני-, ביום גמול לגמרי.
הבעיה בלילה שברגע שנעיר אותו/יתעורר בעזרת מכשיר וכד' כדי ללכת לשרותים אז תיגמר השינה שלו.
זה יכול להיות גם בשעה 2:00 בלילה והוא יהיה עד הבוקר וזקוק להשגחה בכל רגע.
אם הילד שלי מתעורר באמצע הלילה הוא מוריד את הטיטול במיטה (הוא מפריע לו) וממשיך לישון ומתעורר רטוב כולו.
אנחנו די חסרי אונים בעניין ואשמח לקבל דעת בעניין.
בבקשה...
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'גמילת לילה'
גמילת לילה
10/06/2009 | 22:06
48
צר לי, אין זה תחום התמחותי.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'פיענוח רגשות'
פיענוח רגשות
10/06/2009 | 21:30
5
102
בני הבכור, בן כמעט 14, אובחן לפני כמעט שנה כאספי.
נראה לי, שהקושי שהכי מסבך אותו בחיים, הוא הקושי לפענח רגשות.
של עצמו, ושל זולתו.
מה אני ו/או הפסיכותרפיסטית שלו, יכולה לעשות כדי לסייע לו ללמוד לפענח, להבין ולהתמודד עם רגשות?
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'כאב לב'
כאב לב
10/06/2009 | 22:19
2
117
קשה לי לענות על השאלה הזאת לא בגלל שאין דרכי התערבות לנושא, אלא בגלל שהן אינן זמינות בעברית.
קיימים עזרים שונים, הן ממוחשבים והן בכרטיסיות, או ספרים, שמאפשרים לימוד מסודר ושיטתי של נושא זיהוי הרגשות מהבעות פנים, טון קול, שפת גוף ועוד. אחד מהם קרוי mindreading, והוא פיתוח של המרכז לחקר האוטיזם בקיימברידג', אנגליה, שהייתי שותף בפיתוחו ובהערכתו בקרב ילדים ובוגרים בספקטרום (ניתן למצוא דוגמא שלו כאן: www.jkp.com/mindreading ). זוהי תוכנה מקיפה מאוד שמלמדת אודות רגשות, הבעות פנים וקול, קונטקסט של רגשות ושילוב בין כולם באמצעות שיעורים, ומשחקים. לצערי כאמור עוד לא מצאנו את מי שיהיה מוכן להשקיע את התקציב בתרגומה של התוכנה לעברית והתאמתה התרבותית לישראל. הרעיון שבבסיס התוכנה, שניתן ליישמו גם באופן עצמאי בתרגול מסודר עם הבן, מפרק את זיהוי הרגשות לערוצים השונים (פנים, קול, שפה מילולית, שפת גוף, קונטקסט) מנסה לזהות כל אחד מהמאפיינים בנפרד ולאחר מכן לבחון את משמעותם כשמופיעים יחדיו (למשל, חיוך עם עיניים מוטות הצידה לכיוון ילד אחר עלול להיות לעגני ולא ידידותי). הדבר מצריך הבנייה של מערכת למיפוי הרגשות השונים ותרגול שלה אל מול סיטואציות שונות, הן בחיי היום יום והן בדוגמאות מהטלויזיה או ממשחקי תפקידים (בטיפול למשל).
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-''
10/06/2009 | 22:27
1
45
מהצצה ראשונה באתר שצירפת, זה נראה מעניין מאד.
כיון שהבן שלי טוב באנגלית, אולי נוכל להשתמש בזה- תודה!
ומה לגבי פיענוח הרגשות שלו עצמו?
הרבה פעמים הוא מתוסכל, מוצף, נסער ואבוד, כי אינו מצליח להגדיר אפילו לעצמו מה בעצם הוא מרגיש.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'זיהוי רגשות של עצמי'
זיהוי רגשות של עצמי
10/06/2009 | 22:40
88
אחד מהאפקטים הנלווים של שימוש במדריכי רגשות שכאלה הוא רכישה של אוצר מלים רגשי. לכך יש השפעה גם על היכולת להסביר כיצד אני מרגיש (הן לעצמי והן לאחרים). מעבר לכך, בטיפול קוגניטיבי התנהגותי מקשרים בין החוויות הגופניות המאפיינות רגשות שונים (למשל - דופק מהיר ונשימה שטוחה בפחד, יחד עם פרפרים בבטן ושרירים מכווצים), המחשבות המלוות אותם (למשל - הולך לקרות לי משהו רע), עוצמת הרגש (יש הבדל בין חשש קל, פחד ואימה) והכותרת שניתן לו (נסיון לעבור מתיאור של שחור ולבן - טוב לי רע לי לטווח רחב יותר של רגשות מתוארים). משוב מהסביבה הממקד בחוויות אלה יכול לעזור גם הוא בקידום התובנה לרגשות של עצמי (אתה נראה מתוח, מה עובר לך בראש? מה קרה שמלחיץ אותך, איך תקרא לרגש הזה שאתה מרגיש? מה העוצמה שלו בחוויה שלך [למשל בסולם של 10-1]?).
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'מימד הזמן'
מימד הזמן
13/06/2009 | 08:44
1
92
ראשית, כשמדברים על פענוח רגשות, צריכים להפריד בין:
הבנה של האדם מה עובר עליו
היכולת לתאר זאת לזולתו: שיום, הכרת אוצר-מילים על רגשות
היכולת לזהות רגשות אצל הזולת

השלושה הם דברים נפרדים, במיוחד חשוב להבין את ההבדל בין הבנה והיכולת לתאר. לא כל מחשבה / הבנה / הכרה מתבצעת במילים, ותהליך השיום כרוך ב"תרגום" שאיננו אוטומטמי ובדרך כלל, דורש אנרגיה ולעתים גם גורם לריחוק מסוים מן הרגש עצמו. היכולת לזהות רגשות אצל הזולת היא עניין עוד יותר מורכב - לא רק שהיא דורשת היכרות עם המאפיינים הגופניים של כל רגש והיכולת לשים לב לכולם אצל מישהו אחר; צריך לזכור שעולם הרגש של הא"ס לא בהכרח דומה לעולם הרגש של הסובבים אותו.

עפר גולן תיאר דרכים בהן ניתן לעזור לא"ס לפענח רגשות, בטיפול שאופיו איננו רגשי. ממה שאני מכירה ושומעת בקהילה האוטיסטית, זו הדרך היעילה היחידה להתמודד עם רגשות. חשוב שהטיפול יאפשר לאדם לפרק את הסיטואציות לפרטי-פרטים, ולחזור על העיבוד כמה פעמים שהאדם מרגיש שדרוש לו. (גם אם זה נשמע מייגע ולא מתקדם לשום מקום). ראיתי בקהילה ביטוי שאני מאוד מתחברת אליו - "להעלות גירה". מעלי-גירה הם בעלי חיים אשר מצד אחד דרוש להם הרבה זמן לעכל את מזונם, ומצד שני הם חיות נטרפות שעבורן, הימצאות באיזורים בהן המזון מצוי היא מסוכנת. לכן, הם תולשים את המזון כמעט ללא לעיסה, מאחסנים אותו בקיבה, ולאחר מכן הולכים למקום שקט ומוגן, ושם מעלים אותו שוב ולועסים אותו בקצב שלהם.

תיאור זה מתאים מאוד לצורה שבה א"סים מעבדים מידע. רוב הזמן, הא"ס נמצא בסביבה עתירת גירויים, המחייבת תגובה מהירה ולא משאירה זמן לעיבוד (שאיננו אוטומטי ולוקח יותר זמן מאשר אצל רוב האנשים). לכן, קולטים הכל עם עיבוד מינימלי, וכשנמצאים בסביבה שקטה ובטוחה, "מנגנים בראש את הוידאו" של הסיטואציה. באיזו מידה חזרה מנטלית זו על ההתנסות אכן מביאה להבנה של המתרחש בה - זה כבר תלוי בידע הקודם של האדם, האם יש מספיק אינפורמציה כדי להבין, ויכולת העיבוד של האדם. בשלב זה, אכן מטפל טוב יכול לעזור. (גם חשיפה לדבריהם של א"סים אחרים ושיח איתם יכול לעזור, אבל זו לא סיטואציה טיפולית). בכל אופן,  מה שאני מנסה להדגיש כאן: עזרה יעילה צריכה להתבצע לאחר שהסיטואציה הסתיימה, ולאחר שעבר מספיק זמן שהאדם עצמו התחיל לעכל את הדברים בעצמו.

כמו-כן חשוב שהמפגש הטיפולי יהיה בטוח עבור המטופל: שייתן לגיטימציה לא רק לרגשות עצמם, אלא לאופן השונה שבו הא"ס מעבד רגשות. במיוחד חשוב שהמטפל יכיר את המגבלה שלו בזיהוי רגשות אצל המטופל, כי שפת-הגוף של א"סים יכולה להיות שונה מאוד משפת-הגוף הרגילה. גם אני וגם א"סים אחרים שמעו ממטפלים "אתה מרגיש X" בשעה שזה לא מה שהרגישו. המטפל יכול לעזור למטופל לפענח את הרגשות של עצמו, מבלי שהמטפל עצמו יזהה את הרגשות של המטופל וינסה "לשכנע" את המטופל שכך הוא מרגיש. (מה שאופייני יותר לטיפול רגשי).
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'"להעלות גירה" '
"להעלות גירה"
14/06/2009 | 18:06
47
אהבתי והזדהיתי... ביטוי נפלא.

אני מניחה, שא"ס שמעוניין לרכוש את המידע האמור, ימצא דרכים לעשות זאת (כמובן שהדרכים שאת וד"ר גולן מניתם יכולות לעזור לו בכך, ואכן אנסה להשתמש בהן עם בני).
ה שלי למשל, נהג לצפות באדיקות באופרות סבון לנוער
הבעיה שלנו היא, שהבכור בנוסף להיותו א"ס, הוא גם מתבגר...
יש לי רושם שכל התחום הרגשי מלחיץ אותו כ"כ שהוא לא מעוניין לקבל מידע רלוונטי.
אלא שהוא (והסובבים אותו) משלם מחירים גבוהים על כך...
וכמה שהוא מסתבך עם הנושא יותר, הוא כאילו מקבל אישור והוכחה לכך שזה באמת מחוז מסוכן.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'שאלונת קטנה של א"סית- הצפות ריגשיות'
שאלונת קטנה של א"סית- הצפות ריגשיות
10/06/2009 | 21:33
1
73
היי עופר
שמחה להיות פה ולתת נקודת מבט א"סית להורים - אנסה לענות על מה שאוכל הערב ועל מה שלא אספיק או ארצה לחשוב אענה מחר, יש לי שאלה קטנה...
אני עושה שירות לאומי וב8 שעות בהם אני לא מנותקת מהעולם ומהסביבה שלי (במסנג'ר) קורים לעיתים מקרים בהם יש בעיה בעולם של מחוץ לשירות ואני מרגישה מוצפת רגשית ולפעמים זה בסדר ויש לי זמן לתת לעצמי להירגע או לפתור את הבעיה שגורמת להצפה אבל לפעמים לא ואין לי זמן ואני צריכה לחזור מהר מאוד לתפקוד מלא שכולל ריכוז ברמה הכי גבוהה שלו- איך עושים את זה????
האם ידוע לך על משהו שעוזר לעשות את הסוויץ' הכל כך קשה הזה???

אודה על תשובה
ענת
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'הצפה רגשית'
הצפה רגשית
10/06/2009 | 22:34
87
היי ענת,
תודה שאת פה ומייצגת את א"סי. אני בהחלט מצפה לקרוא את תשובותיך לפניות השונות.
לגבי שאלתך, אינני יודע כמובן מה הקושי ולכן תשובתי תאורטית לחלוטין. בכל זאת, יש מספר חזיתות להתמודדות עם סוגיות מטרידות שכאלה בזמן בו נדרשים לתפקוד ממוקד.  חזית אחת היא החזית הפיזיולוגית - המתח שנצבר בגוף כתוצאה מאותה חווייה מלחיצה דורש פורקן ומקשה להרגע. ניתן לפרוק אותו באמצעות הרפייה ונשימה נכונה (מיומנויות שניתן ללמוד בטיפול אך גם במסגרות כמו חוגי יוגה או מדיטציה), ניתן לפרוק אותו באמצעות פעילות גופנית (אם אפשרי) וניתן גם לפרוק אותו באמצעות נפנופים. התנדנדות או כל אמצעי אחר שאת יודעת שעוזר לך (אם בעייתי מבחינה חברתית - ניתן לבצעו במקום פרטי, כמו למשל בשירותים). מרכיב נוסף הוא המרכיב הקוגניטיבי - הסחה מפני גורם הדאגה (דמיון מודרך,סינון, blocking), הקטנת משקלו באמצעות מחשבות נגד ("יש מי שמתמודד עם זה, ואני יכולה לסמוך עליו","זו לא אחריותי" "דאגה שלי לא תשנה את המצב" וכיוב'), וקידום מחשבות אלטרנטיביות ("אסיים בהצלחה את העבודה ואז אתפנה לעיסוק בנושא"), יכול לסייע בהתמודדות עם המחשבות המטרידות. ולבסוף, מרכיב התנהגותי (תכנון העבודה שיש לי לעשות וביצועה בשלבים קטנים עם מתן לגיטימציה לעסוק בנושא המטריד רק לאחר סיום שלב, מתן חיזוקים לעצמי על סיום עבודות, גיוס עזרה מאחרים על מנת לסיים מהר יותר, פנייה למפקד על מנת להבהיר מה הקושי).
אם תפני ליעוץ בכיוון זה תוכלי כמובן לתרגל וליישם את הגישה באופן יותר ממוקד בסוגיות המעסיקות אותך באופן אישי.
בהצלחה
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'טיפול קוגניטיבי - מאיזה גיל?'
טיפול קוגניטיבי - מאיזה גיל?
10/06/2009 | 21:38
1
44
ערב טוב, אני אמא לילדה אוטיסטית בתפקוד גבוה, מאוווווד חרדתית ואובססיבית. מאיזה גיל אפשר להתחיל CBT?
האם יש שיטות טיפול אחרות?
האם אתה יכול להמליץ על מטפלים לגיל הרך?
מנסה לא להגיע לטיפול תרופתי בגיל צעיר כל כך.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'ראי תשובה ל MAG14 למעלה'
ראי תשובה ל MAG14 למעלה
10/06/2009 | 22:42
33
לצפיה ב-'עוד שאלה בעילום שם'
עוד שאלה בעילום שם
10/06/2009 | 21:42
2
73
רעיה של אספי ביקשה שאעביר שאלתה:
"לבעלי יש דפוס של התקבעות על פרשנות מוטעית שלי, למשל שאני מאשימה אותו או כועסת עליו, כשאני ממש לא.
כמה שאני מנסה להבין מאיפה זה בא, ולהסביר לו שאני ממש לא, זה לא עוזר. יש לי הרגשה שהוא חי בהרגשה של 'אני לא בסדר', כך שזה לא קשור אליי, וכאילו לא משנה מה אני יעשה, הוא ירגיש מותקף.
ואז הוא כמו קיפוד, מסתגר ומגיב בעצבים.
מה לעשות?"
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'פרשנות של בעלים'
פרשנות של בעלים
10/06/2009 | 22:47
68
האם בעלך יודע כיצד נראה/נשמע אדם כועס ובאופן יותר ספציפי - כיצד את נראית/נשמעת כשאת כועסת או מאשימה? האם ניתן לבחון זאת שלא בעדנא דריתחא, כך שתוכלו לתרגל ביחד הבחנה בין המצבים? מה בתקשורת שלך הוא מפרש ככעס או האשמה ? האם זה רק התוכן או שיש גם פרשנות לא מדוייקת של שפת הגוף או טון הקול
שאלות אלה נועדו לבחון האם הפרשנות של בעלך אינה תואמת את כוונותיך בשל הקושי שלו בזיהוי רגשות. הכיוון שאת מציעה (שיש לו תחושב קבועה שהוא לא בסדר) גם היא אפשרית, אך מצריכה בדיקה איתו, מן הסתם, וכן מעקב אחרי אינטראקציות אחרות שלו (האם גם שם הוא חש לא בסדר ומגיב באותה דרך?). מיפוי של מצבים כאלה (על ידו) כולל המחשבות המלוות אותן יאפשר להבין יותר טוב את אופי הקושי ולהציע לו את המענה המיטבי.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'שאלה מעניינת ויש לי תשובה'
שאלה מעניינת ויש לי תשובה
11/06/2009 | 00:40
51
התשובה שלי לזה היא שאני לפחות כאשר אני בזוגיות נוטה להתרגל שבמצב x הבן זוג שלי מגיב בצורה y ואם פיתאום קורה מצב x והתגובה  היא לא y אני נורא מבולבלת . לשמחתי בחיי למדתי לשמור את הבילבול הזה לעצמי לזמן מה ולהמשיך לבחון תגובות למשל ידיד שלי (אין לי בנזוג בהווה) נשמע ממש קצר רוח בשיחת טלפון שהיתה לנו השבוע אחרי שברוב שיחות הטלפון באורך הזה הוא ממש לא, לא שאלתי אותו או הערתי לו אלא חיכיתי לשיחה הבאה בה הוא היה רגיל, הבנתי שמשהו עבר עליו שלא קשור אליי. אבל זאת אני, לטוב ולרע- שומרת בבטן וסובלת מכאבי בטן יכול להיות שבעלך פשוט מביע כל בילבול שכזה .
אם את מוצאת משהו באיך שאני רואה את זה אני מציעה לך בסיטואציות כאלה להסביר למה את מתנהגת שונה ככה שידע שזה לא קשור בו ופיתאום לאט לאט לסיטואציה x יוכלו להיות תגובות z  וy .
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'ניהול כעסים'
ניהול כעסים
10/06/2009 | 21:50
1
45
לפי נסיונך המקצועי, מה הדרך היעילה עבור א"סים- ילדים ובוגרים- ללמוד ניהול כעסים?
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'ניהול כעסים'
ניהול כעסים
10/06/2009 | 22:51
70
קיימים מספר פרוטוקולים של טיפול קוגניטיבי התנהגותי ללימוד ותרגול של ניהול כעסים ותקשורת אפקטיבית (אינני מפריד בין השניים כי חלק מניהול כעסים הוא היכולת לתקשר את צרכי בערוצים אחרים, יותר מותאמים) הן ברמת טיפול פרטני והן ברמת טיפול קבוצתי. חשוב לציין שמנסיוני עם א"סים, הכעסים וההתפרצויות הן בדרך כלל תוצאה או של חרדה או של קושי לתקשר את צרכיהם או מצוקתם בדרכים אחרות. ניתן לפנות בנפרד למרכז שהקמנו ברמת חן לסוג כזה של טיפול.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'עוד שאלה בעילום שם'
עוד שאלה בעילום שם
10/06/2009 | 22:39
1
52
אם לא"ס צעיר מאד שואלת:
"על ההתמודדות עם השונות - כיצד להתמודד עם התחושה של הילד שהוא 'שונה' ואולי 'פחות טוב' מילדים אחרים, או יותר קשה לו, וכיצד, ובאיזה גיל מומלץ להתחיל להתמודד עם התכנים האלו מול הילד. נאמר לי לגבי הבן שלי (שהוא פצפון, אבל מאד חכם) שהוא מבין שיש לו שונות מסויימת ונחוש להוכיח שהוא כן מסוגל, והוא גם העלה את הנושא בעצמו אם כי יתכן שלא מתוך מודעות אמיתית אלא כי שמע שיחות בנושא. בשבילי זה מאד קשה רגשית, שכבר בגילו הצעיר (בן 4 כמעט) הוא מרגיש שהוא בעמדת חסרון בהשוואה לילדים אחרים ולא הסברתי לו בינתיים בשום דרך את העובדה שיש לו לקות כלשהיא...באופן כללי, כיצד מומלץ לטפח גם את תחושת הערך העצמי שלו ולמנוע פגיעה בדימוי העצמי שלו?"

אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'התמודדות עם שונות'
התמודדות עם שונות
10/06/2009 | 22:56
51
חשוב לחזק אצל בנך את היכולות ותחומי העניין המוגברים שלו לצורך העלאת הבטחון והערך העצמי, ולסייע לו לגייסם לצורך התמודדות גם עם תחומי הקושי (למשל, ילד שמומחה בסרטים של דיסני מוצא דרך כך נושא לשיחה עם ילדים אחרים). במקביל, אפשר להראות איך לכל אחד מאיתנו קשיים בתחומים מסויימים ויכולות בתחומים אחרים, וכי כך הדבר גם לגביו, ושגורמי התמיכה שלו (משפחה, סייעת, גננת, ילדים בגן) עומדים לרשותו לתמיכה במקומות בהם יותר קשה לו. עם הכותרת א"ס אפשר להמתין לשלב בו הוא יוכל למצוא דרכה תחושת זהות ושייכות לקבוצה של אנשים החווים את העולם בדומה לו.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'אס"י ואנשי מקצוע'
אס"י ואנשי מקצוע
12/06/2009 | 08:14
41
אני רוצה להרחיב מעט על דבריו של עפר גולן בהקשר להזמנת אנשי אס"י לאירוח.
שם הארגון שלנו הוא: אס"י - קהילת אנשי הספקטרום האוטיסטי בישראל. האותיות אס"י הן ראשי תיבות "אנשי ספקטרום ישראלים", אבל התוספת לשם הארגון היא משמעותית. לא כל אדם על הספקטרום החי בישראל, שייך מכוח היותו א"ס וישראלי, לקהילה האוטיסטית בארץ. אנשי הקהילה רואים בהיותנו על הספקטרום מרכיב חשוב באישיות שלנו, ואת הקשר עם הדומים לנו, כמרכיב חשוב באיכות החיים שלנו.
בהקשר ליוזמה של עפר להזמין אותנו לאירוח זה: החשיבות שבהקשבה לנקודת-המבט של "אנשים עם", לא מתמצה בהזמנת אדם זה או אחר לספר על עצמו. אני מניחה שאני לא מחדשת כלום אם אגיד, שכל א"ס שונה ממשנהו - בדיוק כמו שאין שני בני אדם זהים, והשונות בתוך הספקטרום אפילו גדולה מהשונות בחברה הכללית. חשוב מאוד לקבל נקודות מבט ממגוון של א"סים, כדי להבין את המורכבות וכדי למנוע חשיבה סטיריאוטיפית.
עפר גולן הוא אחד מקבוצה מצומצמת (אבל גדלה ) של אנשי מקצוע, אשר מבינים את החשיבות לא רק של הזמנת "האוטיסט התורן" לספר על עצמו, אלא את החשיבות של שיתוף פעולה עם הקהילה האוטיסטית, כקהילה. הזמנתנו לאירוח זה היא דוגמא לכמה הזמנות שקיבלנו "בעקיפין" - כאשר אחד מאנשי המקצוע שהתחילו לשתף פעולה איתנו, המוזמן לאירוע או נמנה עם המארגנים, יוזם פנייה של המארגנים אלינו להזמיננו להשתתף באירוע. צורת פנייה זו הביאה להשתתפותנו בכמה כנסים בארץ בנושא הספקטרום. אני מקווה שזו התחלה של תהליך, שבהמשכו יבינו אלה שמארגנים אירועים שבהם נידונים עניינים הקשורים בספקטרום, שפנייה אל "בעלי העניין" להזמינם להשתתף באירוע היא חלק אינטגרלי ומובן מאליו בארגון האירוע.
כפי שאומרת הסיסמה: "שום דבר עלינו, בלעדינו".
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'ערב טוב'
ערב טוב
10/06/2009 | 21:18
23
לצפיה ב-'המממ, אז נושאי הערב:'
המממ, אז נושאי הערב:
10/06/2009 | 21:19
23
57
אשמח לשוחח עם משתתפי הפורום אודות ממצאי מחקרים ונסיוני הקליני בהקשר להבנת וזיהוי רגשות של עצמי ושל הזולת בקרב ילדים ובוגרים בספקטרום האוטיסטי, על היכולות לווסת ולבטא רגשות באופן אפקטיבי, ועל השלכותיהן של סוגיות אלה לתפקוד בתחומי חיים שונים- במשפחה, בביה"ס, בסביבה החברתית  ובעבודה.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'הבנתי שהשתתפת בפרויקט Transporters'
הבנתי שהשתתפת בפרויקט Transporters
10/06/2009 | 21:30
3
50
מעניין מאוד איך הגיעו לרעיון הזה. האם יש תכנון לפתח דברים דומים למשל משהו שילמד כישורים חברתיים?
לפי הבן שלי אני רואה כמה שיותר קל לו ללמוד מטלוויזיה וממחשב כך שכל יוזמה כזאת מבורכת בעיניי.
האם יש תוכנית לתרגם את הסדרה Transporters לעברית?
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'עוד כאב לב'
עוד כאב לב
10/06/2009 | 23:13
2
75
פרוייקט הטרנספורטרז הוא ה"בייבי" שלי. הייתי מיוזמיו, האחראי על הצד המדעי של פיתוחו (ביחד עם פרופ' בארון-כהן), והמעריך של האפקטיביות שלו בקרב ילדים בני 4-7 בספקטרום בתפקוד גבוה באנגליה (מאמר עם תוצאות המחקר יתפרסם בחודשים הקרובים ב Journal of Autism and Developmental Disorders) בהמשך לממצאינו עם התוכנה לזיהוי רגשות mindreading (עליה כתבתי למעלה) , רצינו לפנות לקהל צעיר יותר, שלא בהכרח ידע לעבוד עם מחשב אך בהחלט יהנה לצפות שוב ושוב בפרקים אודות כלי רכב מכניים שנעים בנתיבים צפויים וברורים. הסתמכנו בין היתר על האהבה שיש לילדים בספקטרום לסדרה אודות תומס הקטר (באנגליה זו הסדרה האהובה ביותר על ילדים בספקטרום). הרעיון היה להעזר בתחומי עניין אלה על מנת ליצור מוטיבציה לצפות בסדרה, שתאפשר חשיפה להבעות פנים, שמות רגשות, הגורמים להם ותוצאותיהם. כל פרק ממוקד ברגש אחר וממחיש אותו דרך כמה דמויות וסיטואציות חברתיות.
ומדוע כאב הלב? את הטרנזפורטרז קל מאוד לתרגם לעברית, היות שמדובר רק בהוספת קרינות (של קרין אחד) לסדרה המקורית. אלו"ט, שהציעו לממן את התרגום חזרו בהם עקב המשבר הכלכלי (שפגע לא מעט בפעילויות חשובות לא פחות שלהם), וכך נותרנו בהמתנה ובחיפוש אחר משקיע שיסכים להקצות סכום של כ 15,000 דולר לתרגום של הפרוייקט והפצתו. נקווה שניתן יהיה לתרגם את הסדרה בקרוב.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'מותר לשאול - מדוע תומס הקטר'
מותר לשאול - מדוע תומס הקטר
11/06/2009 | 00:24
1
65
היא הסדרה האהובה על ילדים בספקטרום? מה יש בה שמדבר אל ילדים אוטיסטיים?
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'אוטיזם ורכבות'
אוטיזם ורכבות
12/06/2009 | 15:22
81
תומס הקטר אהוב לא רק על ילדים בספקטרום, אך בקרבם הסדרה עליו נחשבת לאהובה ביותר. הדמויות בסדרה מכניות ומסתובבות, נעות רק על פסים לפי חוקי הפיזיקה (ולא לפי רצונותיו של הנהג) ובכך מקלות על ילדים בספקטרום לצפות את התנהגותן, הפרצופים שלהן פשוטים מאוד וסטטיים, ובני האדם הם היחידים שלא זזים...
דו"ח מעניין של העמותה הבריטית לאוטיזם בנושא אפשר למצוא פה:
http://www.nas.org.uk/nas/jsp/polopoly.jsp?d=368&a...
בסדרה הטרנזספורטרז הרחבנו את הרעיון הזה ונעזרנו בחיבה של ילדים בספקטרום לכלי רכב מכניים על מנת לחשוף אותם יותר (דרך למידה עקיפה)  לעולם של רגשות והבעות פנים.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'רגשות של כעס,רוגז, לחץ- ארוך'
רגשות של כעס,רוגז, לחץ- ארוך
10/06/2009 | 22:04
9
52
ערב טוב לך.
שמי יונית, אמא לשני תאומים אוטיסטים, האחד בתפקוד גבוה, והשני אוטיסט קלאסי. ואצל שניהם אנחנו חווים קשיים של ביטוי וויסות רגשות בתחומי החיים העיקריים שלהם כיום - בבית ספר ובבית.
האוטיסט הקלאסי - טל - שוחרר לפני שבועיים מאישפוז בבי"ח פסיכיאטרי , וזאת עקב התפרצויות זעם רבות, מסיבות רבות ושונות, ולעיתים אף ללא סיבה מוצדקת, הנראית לעין שלנו, בכל אופן, שהתבטאו בהרבצה עצמית ותקיפת אחרים וחפצים. כיום מטופל בשילוב של מספר תרופות. מה שנראה כיום, לפחות מה שקרה הערב, ובבית הספר, ההתפרצויות באות כתוצאה מתסכול או מלחץ . בבית הספר, נראה כאילו הוא בודק את הגבולות, מנסה להשיג דברים שלא נהוגים שם, כמו לאכול צהרים, לדוגמא, מחוץ לחדר האוכל, דבר שהוא בלתי אפשרי, היות ואז חייבים להוציא איתו סייעת, ואז יתר הילדים ישארו בלי השגחה מספקת , ואז כשבקשתו לא נענתה, פשוט התפרץ בצרחות והכאה עצמית.  בבית אחה"צ התפרצות של שעה, כאשר מתוך המלל שעלה תוך כדי הצרחות, הצלחתי להבין שהילד פשוט לחוץ בגלל שינוי שעומד להתרחש החל ממחר. בימים האחרונים , מאז שחזר לביה"ס , אני החזרתי אותו, ואילו החל ממחר יתחיל לחזור בהסעה אישית , שסודרה לו על ידי הרשות המקומית.

אז כאן השאלה היא - איך מלמדים את הילד לבטא את התחושות והרגשות, ולבטא אותן בדרך אחרת ולא במכות?

לגבי האח שלו - עומר, אוטיסט בתפקוד גבוה - מרבה להעלב מילדים אחרים בכיתה. הרבה פעמים מתלונן שהם "עושים לו פרצופים" . העלבון מה"פרצופים" או ממילה שזרקו לעברו, שלא נראתה לו, יכול להביא אותו להתפרצויות זעם, המתבטאות בבכי צרחות וקללות, ואף תקיפת הילדים המעליבים. בד"כ המצב הוא כזה שהצוות הטיפולי לא רואה את הפעולה שנקט הילד הפוגע, אם אכן עשה (פרצוף או קללה/ מילה מרגיזה), אלא רואה את עומר בשעת התפרצות זעם, רואה את המכות, ואז הילד נענש , והרבה .  הבעיה עם עומר, שהוא לא מספר ישר כשקורה דבר כזה, אלא אוגר בתוכו , עד שבסוף לא יכול יותר ומתפרץ.
וכאן השאלה - איך מלמדים את הילד לשלוט בהתפרצויות האלו, איך להביע את הכעס, איך להוציא את העלבון, איך להצליח להבין, שאם יספר למורה /סייעת כשקרה דבר כזה, לא יחשב למלשן, אלא לילד המבקש עזרה? הוא מאוד מפחד שהילדים יחשבו שהוא חלשלוש ומלשן, ולכן מעדיף לשתוק ולא לספר על משהו שקרה ומפריע לו, עד שמגיע לנקודת רתיחה ומתפרץ.

שאלה נוספת לגבי עומר - את ההתפרצויות של טל אנחנו חווים כבר לאורך זמן, למעשה, כבר מעל לשנה . עומר, לאורך כל אותה תקופה מאוד סבל , הוא לא מסוגל לראות ולשמוע את אחיו בעת ההתפרצות, והצרחות של טל גורמות גם לו להתפרץ. הוא מגיב בצרחות , קללות, בקשה שנהרוג את טל, שנגרש אותו מהבית , מדבר על רצון להרוג אותו בעצמו , ו/או רצון למות .
עומר מטופל בטיפול רגשי כבר במשך 5 שנים, ובשנה הבאה אף יקבל טיפול פעמיים בשבוע.
אבל איך עוזרים לו שוב, גם כאן, לנתב את התחושות שלו , לעזור לו להבין מאיפה הן באות , וממה הן נובעות, ולהקל עליו?

סליחה על האורך.
יונית
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'כעס רוגז ולחץ'
כעס רוגז ולחץ
10/06/2009 | 23:26
8
73
שלום יונית,
לגבי טל,האם אין יכולת לנהל איתו שיחה ולסייע לו לבחון דרכים אלטרנטיביות לביטוי הלחץ שלו? האם יש אפשרות לתת לו "תמרור" לחץ אותו הוא מניף בשעה שהוא חש קרוב להתפרצות ושמאפשר לו לקחת עצמו הצידה להרגע? אולי ניתן להעזר איתו בביו-פידבק -טכניקה שממחישה באמצעות מדדים פיזיולוגיים את רמת הלחץ ואת האפקט של הרגעה, דבר שיוכל לקשר אותו לתחושותיו וללמד אותו דרכים להרגע (אם הדבר רלבנטי לרמת התפקוד שלו).
אגב, ביו פידבק היא טכניקה שימושית ורלבנטית גם בתפקוד הגבוה, ומתחברת היטב למימד הויזואלי בתפישה ובלמידה של רבים מהא"סים.
לגבי עומר, "טיפול רגשי" עשוי לתת לו (במקרה הטוב) תחושה שהוא רצוי ושיש לו מקום שהוא "רק שלו" ושבו אין למציאות חייו הלא פשוטה כניסה. עם זאת, היכולת להעביר את התחושה הזאת ולתרגמה לדרכי התמודדות אפקטיביות בחיי היום יום, מחוץ לחדר הטיפולים, מוגבלת בד"כ אצל א"סים בשל אופי החשיבה המדוייק שלהם וקשיי ההכללה הקשורים בו. אינני רוצה להטיל דופי במטפל/ת רגשי/ת שאינני מכיר, אבל ראוי לשאול את המטפל/ת איך מתרגלים במסגרת הטיפול התמודדות עם התקפי זעם ועם מחשבות קשות אודות ילדים אחרים/עצמו/אחיו. במידה שאין יכולת לתת מענה לקשיים אלה בטיפול "הרגשי", אני ממליץ (איך לא) על טיפול קוגניטיבי התנהגותי שיתמקד בניהול כעסים ותקשורת אפקטיבית ובבחינת פרשנויות אפשריות שונות לסיטואציות חברתיות בכתה ובבית. מהדרך שאת מתארת אותו, עומר עושה רושם של ילד בעל יכולת התבוננות טובה במחשבותיו ויוכל להערכתי להפיק רבות מצורה זו של עבודה טיפולית.
בהצלחה.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'תודה על התשובה'
תודה על התשובה
10/06/2009 | 23:49
7
25
האם תוכל להסביר קצת יותר על הביו- פידבק ועל הטיפול הקוגנטיבי- התנהגותי? יודעת שעומר והמטפל שלו מדברים הרבה על הרגשות, היות ועירבתי כמובן, את המטפל, בבעיות הקיימות בבית עם טל, והאישפוז, ואף על האמירות של עומר והתחושות שהוא מעלה, ואני יודעת שהם ניסו ואף עשו רשימה של פתרונות לתחושות הכעס והעלבון, שמתעוררות , ואיך להוציא אותן בדרכים שונות מאלימות . הילד הביא איתו את הרשימה הביתה, אך שוב, בין ישום הדרכים לבין הדרך שעומר מוציא את התחושות, המרחק עדיין גדול.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'לגבי עומר מסכימה עם עפר ורוצה להוסיף ולהרחיב'
לגבי עומר מסכימה עם עפר ורוצה להוסיף ולהרחיב
11/06/2009 | 19:38
6
37
היי יונית
מכירה את הסיפור עם עומר  לא מהיום ושקראתי את מה שעפר כתב ישר שאלתי את עצמי "איך לא  חשבתי על זה קודם" .
אני מסכימה עם עפר לגמריי לגביי אי הצלחת הטיפול הרגשי לעומר רק שבעוד לעפר יש טיעונים עיוניים לי יש טיעון אחד ומאוד פשוט   אחרי 5 שנות טיפול עומר נמצא במצב בוא הוא נמצא,  אחרי כמעט שנה שטל במצב קשה  ההתבטאויות של עומר עדיין כמו שציטטת ודף הפיתרונות לא בא ליישום במציאות .
אני גם מסכימה לגביי הטיפול ההתנהגותי קוגנטיבח כאופציה מאוד טובה לעומר, לדעתי הוא צריך מעבר ללמוד עיונית מהם הפיתרונות לתחושת כעס, הוא צריך ללמוד ליישם אותם, להשתמש בהם וזה לימוד שרק טיפול קוגנטיבי - שמטפל במוח ולא בלב יכול לדעתי לעשות. אותו דבר לגביי ההתמודדות שלו עם טל, הוא צריך ללמוד להתמודד איתו, בצורה הגיונית , בנושא הזה האמת הייתי גם מציעה לבדוק אם יש טראומות ואם כן יש שיטה מדהימה  להתמודדות איתן שנקראת emdr שאני ממליצה עליה מאוד מניסיון, גם היא כמו שתוכלי לקרוא אם תפתחי את הקישור עובדת על מוח וזה בכללי הטיפ הכי גדול שאני יכולה לתת להורים- לטפל במוח במקום ברגש.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
כתובות אינטרנט מצורפות:
לצפיה ב-'הכותרת יצאה בטעות התכוונתי לשנות בסוף '
הכותרת יצאה בטעות התכוונתי לשנות בסוף
11/06/2009 | 19:39
16
לצפיה ב-'תכלס'
תכלס
12/06/2009 | 06:25
4
29
א. עדיין לא ממש הבנתי מהי השיטה ההתנהגותית- קוגנטיבית, ואיך היא עובדת.

ב. לגבי הקישור, מדובר באתר המסביר לעובדים בשיטה, איך לעבוד , במיוחד הקטע עם הילדים, אבל לצערי, לא ראיתי שם, לפחות לא בעברית, הסבר על השיטה עצמה. מהי, על מה היא עובדת, העקרונות שלה וכו'.

אבל בכל אופן, תודה.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'אנסה לענות על השיטה ההתנהגותית קוגנטיבית'
אנסה לענות על השיטה ההתנהגותית קוגנטיבית
12/06/2009 | 07:53
1
36
זה רק מהידע שלי ואני ממליצה בחום לשלוח מייל לעפר לשאול אותו שהוא יענה
הגישה ההתנהגותית קוגנטיבית היא שיטה לטיפול פסיכולוגי- מי שמבצעים את הטיפולים בה הם פסיכולוגים קליניים שבמקום להתמחות בגישה הפסיכו דינמית היותר מקובלת בחרו להתמחות בגישה זו.
הטיפול הוא בשיחות וקשור קשר ישיר לתהליך במציאות-לחשיפות לחרדה, למצבים מכעיסים, למצבים מלחיצים . לומדים איך להתמודד עם מצבים כאלה ולאט לאט נחשפים אליהם- במציאות   יענו אחרי שהשיחה נגמרה וחוזרים הביתה מעין שיעורי בית , כאשר החשיפות שוב כמו שאמרתי מנסים שהן יהיו הדרגתיות ככה שתהיה תחושת הצלחה עם ההתמודדות היות והתחושה כזאת יוצרת מעגל חיובי.
אין חפירות על העבר ועל  רגשות, ההתייחסות היא תמיד בקשר לעתיד ואיך בעתיד ההתמודדות תהיה טובה יותר
לגבי ה emdr אין לי בעיה לפרט בעצמי ואף אשמח לעשות זאת  רק זה יהיה בלילה היות ואני נוטשת את המחשב לטובת טיול
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'תודה, תהני'
תודה, תהני
12/06/2009 | 10:18
10
לצפיה ב-'אתר האגודה הישראלתי לטיפול קוגניטיבי התנהגותי'
אתר האגודה הישראלתי לטיפול קוגניטיבי התנהגותי
12/06/2009 | 15:37
1
43
http://www.itacbt.co.il/74049/מהו-טיפול-קוגניטיבי-...

חשוב לציין שאין די בהתמחות בסוג זה של טיפול. כשעובדים עם ילדים מהספקטרום חשובה מאוד גם ההכרה של מאפייני הספקטרום. בגלל שמטפלים קוג'-הת' המכירים היטב את הספקטרום כמעט שאינם בנמצא (בעיקר לא עם ילדים) הקמנו את המרכז הטיפולי שסיפרתי עליו בפתיח.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'שאלה בעילום שם'
שאלה בעילום שם
10/06/2009 | 22:57
5
63
כיצד ניתן ללמד א"ס בוגר נשוי על החשיבות בפרגון ונתינת מתנות לאשתו וילדיו? הוא לא נותן וגם לא אוהב לקבל.

כיצד ניתן ללמד אותו שאנשים שונים חושבים אחרת ופועלים אחרת, ולא כל אדם שעושה דברים שונים ממנו הוא משוגע? דוג': הוא הולך לישון מוקדם וחושב שכל מי שיוצא לבלות והולך לישון מאוחר משוגע!

כיצד ניתן ללמד חשיבה אפורה במקום חשיבה של שחור לבן? דוג: בכל אדם יש טוב ורע, ולא צריך לקטלג כל אדם לצד מסויים.

הערה: מדובר על אדם שעובד ומתפקד ביום-יום, בלי אבחון, אך עם מאפיינים של הספקטרום. הוא חושב שאין לו בעיות, אבל לשאר העולם יש. ולכן גם לא מוכן לאבחון. יש לו קרובי משפחה על הספקטרום. מה עושים?
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'א"ס בוגר נשוי'
א"ס בוגר נשוי
10/06/2009 | 23:34
3
80
לא ניתן (וגם לא נכון בעיני) לאבחן אדם בוגר כא"ס ללא רצונו ושיתוף פעולה מצידו. עם זאת, גם אם מאפייני החשיבה וההתנהגות שלו מעידים על התאמה לאבחנה של א"ס וגם אם הם מעידים על תכונות מתאימות שאינן מגיעות לכלל אבחנה (מה שקרוי בשפה המקצעית broader phenotype ואצל הא"סים "בן דוד"), יש מקום לעסוק בהם בטיפול בשל הקשיים שהם גורמים בזוגיות. אבל מכיון שהקשיים ממוקדים בזוגיות, חשוב שגם הטיפול יבוא מפרספקטיבה כזאת. אין טעם לשלוח את הבעל "לתיקון", בודאי אם הוא לא סובל. עם זאת, יש אפשרות במסגרת של טיפול זוגי (אצל מטפל שמכיר את הספקטרום) לעסוק בכל אותם מאפיינים שאת מתארת בעבודה מול בת הזוג (וכן לעבוד על יכולתה של בת הזוג לקבל את בעלה כמו שהוא - למשל לקבל את זה שאינו אוהב מתנות).
בהצלחה
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'אם יורשה לי - בתור "בת-דודה"'
אם יורשה לי - בתור "בת-דודה"
10/06/2009 | 23:41
2
65
אני מאד לא אוהבת את המונח הזה...
יש לנו קומונה שלנו, הקרויה 'אנשי-אמצע'.
אנחנו באמצע- לא א"סים, לא נ"טים.
יש לנו קשת משלנו, שמתחברת בקצה אחד לקשת האוטיסטית
ובקצה השני לנ"טים.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'אני חותמת על כל מילה של שלומית '
אני חותמת על כל מילה של שלומית
11/06/2009 | 00:04
45
גם בתור "בת-דודה"
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-' סוף סוף למדתי מונח מקצועי'
סוף סוף למדתי מונח מקצועי
11/06/2009 | 08:35
45
ל'אנשי אמצע' - broader phenotype .
ז"א שהשם שלנו בעברית די מוצלח
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'לדעתי שום דבר.'
לדעתי שום דבר.
11/06/2009 | 08:33
39
גם אנשים אחרים יכולים להבין שהוא חושב ופועל אחרת .ברור שקשה לחיות איתו, אהל אי אפשר לשנות אותו (לי אישית יש אח כזה )
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'שאלה בעילום שם'
שאלה בעילום שם
11/06/2009 | 00:02
2
50
ילד בן 3 לא גמול, שלא מוכן לעשות קקי בגן או מחוץ לבית, ורק מוכן לעשות בבית בפינה מסויימת. אם הוא מחוץ לבית הוא יחכה עד שיגיע הביתה ואז ילך לעשות. הפסיכולוג אומר שזה משהו רגשי.
מה יכולות להיות הסיבות לכך? האם זהו בעייה גדולה?  
האם צריך לעשות משהו בנידון?
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'אצלינו שנים על גבי שנים'
אצלינו שנים על גבי שנים
12/06/2009 | 23:45
29
היה בבית, בשעה 8.30 בערב .זה עובר עם הגיל (אבל הרבה אחרי גיל 3 ). לדעתי במקרה שלנו זה היה עוד סוג של מידור.
ולדעתי אם יש מקום קבוע וזמן קבוע זה לא בעיה.בעיה זה כמו שהיה אצל הבת שלי (לא א"ס) שהיתה לה עצירות החל מגמילה מחיתולים מגיל שנתיים עד גיל 5.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'בן 3 לא גמול'
בן 3 לא גמול
13/06/2009 | 16:43
81
לא ציינת אם הילד בספקטרום האוטיסטי, אני מניח שכן. ראשית - גיל 3 אינו קיצוני במיוחד לגמילה. מה שכן מצריך תשומת לב הוא הנוקשות סביב המקום בו הוא מוכן לעשות את צרכיו (מה שמאוד מגביל לבית, אם רוצים למנוע עצירויות). גם אם הפסיכולוג צודק ומעורבים כאן עניינים רגשיים, הייתי ממליץ לשלב מטפל התנהגותי, על מנת להמנע מיצירת דפוס התנהגות נוקשה ומגביל מאוד עבור הילד והמשפחה.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'רציתי לשאול על קשיי ארגון'
רציתי לשאול על קשיי ארגון
10/06/2009 | 22:18
1
44
האם קשיי ארגון הם חלק מהתסמונת?

איך מתמודדים עם קשיי ארגון?

ועוד שאלה: המורה מתלוננת על ילד אחר שלי שהוא לא עונה לפעמים כשקוראים לו. למשל, לא מוציא מחברות וספרים בזמן.
לעתים הוא לא מגיב כלל כאשר מדברים איתו, אלא רק בפרצופים.

יש לך מושג מה יכולה להיות הסיבה לכך?
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'קשיי ארגון'
קשיי ארגון
10/06/2009 | 23:39
48
קשיי ארגון הם בהרבה מקרים חלק מהמאפיינים של תסמונות הספקטרום האוטיסטי. התמודדות איתם צריכה להיות דרך הבנייה של המשימות ופירוקן לשלבים ברורים ומתוכננים, עם נקודות בקרה בדרך לבדיקה שמתקדמים בדרך הנכונה. נשות המקצוע שעוסקות בכך הן מורות להוראה מתקנת ומרפאות בעיסוק.
לגבי הילד השני - אין מספיק פרטים. יתכן שמדובר בהפרעת קשב וריכוז, יתכן שבמאפיינים אוטיסטיים, ויתכן שבקשיים רגשיים. חשוב להפנות להערכה בקרב מי שיודע להסתכל על כל אלה ולא ישארר רק ברמה של קשיים רגשיים.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'עוד שאלה בעילום שם'
עוד שאלה בעילום שם
10/06/2009 | 23:30
1
41

"איך מלמדים ילד לנהל שיחה "נורמטיבית", כלומר לשאול שאלה לחכות לתשובה, לענות על שאלה וכו'...
איך מלמדים אותו ששיחה זה דיאלוג ולא מונולוג?
מדובר בילד בן 8.5 המשולב בכיתה רגילה."
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'כללי ניהול שיחה'
כללי ניהול שיחה
10/06/2009 | 23:43
51
לא ברור לי האם השאלה עוסקת בדרך ללמד את הדברים את הילד או בדרך לגייס את המוטיבציה ליישם את הכללים הללו. אם מדובר בלימוד הכללים - ניתן ללמד כללים לניהול שיחה ולתרגלם וליישמם באופן מסודר, בד"כ בשיתוף קלינאית תקשורת (חשוב אחת שמכירה עבודה עם הספקטרום בתפקוד גבוה בגיל ביה"ס). אם מדובר בסוגיית מוטיבציה, אפשר לבחון עם הילד מה יפסיד ומה ירוויח אם יאפשר לזולתו להשחיל מילה ואם יתאים את דבריו למה שהאחר אומר או יתעניין במה שיש לאחר לומר. אם לילד כבר יש מוטיבציה חברתית - אפשר יהיה לגייס אותה די בקלות. אם עדיין לא - חשוב לכבד את השלב בו הוא מצוי כעת ולעקוב אחר התפתחות המוטיבציה החברתית שלו (יש ילדים שמראים אותה רק בכניסה לגיל ההתבגרות).
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'שאלה לגבי קבוצות לכישורים חברתיים'
שאלה לגבי קבוצות לכישורים חברתיים
10/06/2009 | 23:47
3
38
מעוניינת לשלב את בני בקבוצה כזו (ניסינו במסגרת השירות הפסיכולוגי בעיר ו
היתה חוויה לא טובה של אלימות מילולית ופיזית, כנגד בני, שהמנחות לא הצליחו להשתלט עליה)
היכן ניתן למצא קבוצות כאלו באזור השרון?
האם חשוב לדעתך שהמנחה יהיה פסיכולוג?
האם מנסיונך טפולים מסוג זה יעילים שמא עדיף טיפול פרטני בלמידת כישורים חברתיים?
תודה
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'נסי לפנות לעמותת רע"ים יש להם קבוצות'
נסי לפנות לעמותת רע"ים יש להם קבוצות
11/06/2009 | 06:20
32
בכל הארץ.

המנחים אינם פסיכולוגים וזה היתרון שכאן, הם לא מנסים לנתח את ההתנהגות של המשתתפים
בקבוצה הם באים מתוך רצון לעודד ולעזור ולבנות כישורים חברתיים ואת זה אף פסיכולוג לא עושה.

אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'קבוצת לכישורים חברתיים'
קבוצת לכישורים חברתיים
13/06/2009 | 17:07
1
214
קבוצות כאלה פורחות כיום כפטריות אחר הגשם ולכן חשוב לבדוק היטב לפני שמצטרפים לאחת. חשוב לטעמי להבחין בין מספר סוגים:

- קבוצות מפגש חברתי לעומת קבוצות להרכשת מיומנויות - אלה שונות במטרותיהן: הראשונות ממוקדות יותר במתן הזדמנות למפגש עם בני קבוצת הגיל ולפעילויות מהנות. האחרונות עוסקות בלמידה ותרגול של מיומנויות חברתיות.

- קבוצות המיועדות באופן ספציפי לא"סים לעומת קבוצות בעלות אוכ' מעורבת - האחרונות כוללות פעמים רבות משתתפים שהקשיים שלהם בתחום החברתי שונים משמעותית מאלה של א"סים (למשל ילדים עם   הפרעות התנהגות) וא"סים עלולים לחוש שלא בנוח בקבוצות כאלה ולעתים אף להיות מועדים לפגיעה או ניצול על ידי חברי הקבוצה האחרים.

- קבוצות שיש בהן רק א"סים לעומת קבוצות שמשלבות גם משתתפים בעלי התפתחות נורמטיבית. יש הבדל משמעותי בהשפעה של שני הסוגים הללו. בעוד שהראשונות עשויות להעניק תחושת זהות ושייכות, האחרונות מעניקות גם מודל התנהגות של נוירוטיפיקלים, ומאפשר כך לעמוד על ההבדלים בסגנון ההתמודדות עם מצבים חברתיים בין א"סים ונוירוטיפקלים. יש כאן להערכתי ערך מוסף עבור שתי האוכלוסיות, שכן גם הנוירוטיפיקלים שמשתתפים בקבוצות אלה לומדים להכיר א"סים ויכולים להפיץ בשורה של סובלנות וקבלה בקרב בני גילם.

לגבי הסגל המנחה - פחות חשוב אם הם פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, אנשי חינוך או ממקצועות טיפוליים אחרים. הרבה יותר חשוב שיהיו בעלי היכרות טובה של הספקטרום האוטיסטי (הן מבחינת נסיון ומפגשים עם אנשים בספקטרום והן מבחינת ידע תאורטי), ושיהיה ברור מה כוללת התכנית שהם מתכוונים להריץ: כמה היא מובנית (וחשוב שתהיה מובנית על מנת שניתן יהיה להכליל ממנה לתפקוד בחיי יום יום), וכמה היא כוללת תרגול בתוך ומחוץ לקבוצה (ושניהם חשובים לצורך רכישת מיומנויות אלה).

לבסוף - חשוב לזכור שמטרת הקבוצות האלה היא ללמד "שפה שנייה" עבור אנשים שהסגנון שלהם שונה במובהק. למידה שכזאת מאפשרת להם בחירה לעשות שימוש במיומנויות אלה (במידה משתנה של הצלחה) אך אין פירושה שהם מצופים לזנוח את הסגנון הא"סי היחודי להם. ציפיה שכזאת, מעבר להיותה בלתי ריאלית, אינה מכבדת את הלומד ואת המקום היחודי ממנו הוא מגיע.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'תודה רבה על התשובה המפורטת'
תודה רבה על התשובה המפורטת
13/06/2009 | 23:27
12
לצפיה ב-'תודה על האירוח'
תודה על האירוח
10/06/2009 | 23:45
8
43
תודה שאירחתם אותי ולילה טוב.

מי שמעוניין ללמוד עוד על המרכז הטיפולי בגישה קוגניטיבית התנהגותית מוזמן ליצור קשר בטלפון: 03-5730130.

ניתן כמובן גם לפנות אלי במייל. אני מתנצל מראש אם התגובה איטית משהו.

אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'תודה רבה , החכמתי'
תודה רבה , החכמתי
10/06/2009 | 23:49
17
אני מקווה שתספיק עוד לענות לי למרות השעה...
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'תודה רבה'
תודה רבה
10/06/2009 | 23:50
1
19
היה אירוח מעורר מחשבה.
אני לפחות, אשוב ואקרא בו.

אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'לידיעת המעוניינים '
לידיעת המעוניינים
10/06/2009 | 23:59
35
האירוח יצורף לטאגליינס.
כמו כן, סולה שלי ואולי חברים נוספים מא"סי,
יוסיפו את תגובותיהם בימים הקרובים.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'תודה גם ממני, היה מאוד מעניין'
תודה גם ממני, היה מאוד מעניין
11/06/2009 | 06:06
8
לצפיה ב-'מאוד החכמתי בשאלות על הזוגיות - המון תודה.'
מאוד החכמתי בשאלות על הזוגיות - המון תודה.
11/06/2009 | 06:21
18
לצפיה ב-'תודה לך על האירוח המעניין!'
תודה לך על האירוח המעניין!
11/06/2009 | 09:01
12
בהחלט גרם לי לחשוב על כמה דברים
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'היה מאוד מעניין, תודה!!'
היה מאוד מעניין, תודה!!
11/06/2009 | 14:08
14
לצפיה ב-'תודה לך עופר גולן'
תודה לך עופר גולן
12/06/2009 | 03:26
29
שירשור מרתק ,מאחל שיהיה תקציב לתירגום לעברית. אני כרגע בשלב שבו הייתי מחפש לנסיכה בת השבע שלי מטפל קוגנטיבי- התנהגותי.אצור עימך קשר.
תודה על פועלך!!יישר כוח.
ההורים לנסיכה
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'האם קיימת רשימת מטפלים מכל האיזורים?'
האם קיימת רשימת מטפלים מכל האיזורים?
12/06/2009 | 09:44
37
בטיפול הקוגניטיבי
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>

חם בפורומים של תפוז

אירוח בנושא השלמת/הבטחת הכנסה
אירוח בנושא...
בתיה כהן, מנהלת תחום הבטחת הכנסה בביטוח לאומי,...
אירוח בנושא השלמת/הבטחת הכנסה
אירוח בנושא...
בתיה כהן, מנהלת תחום הבטחת הכנסה בביטוח לאומי,...
תחרות להורים: זוכים בכרטיסים ומבלים עם הילדים
תחרות להורים: זוכים...
כותבים על פעילות ייחודית לילדים בחופש וזוכים...
תחרות להורים: זוכים בכרטיסים ומבלים עם הילדים
תחרות להורים: זוכים...
כותבים על פעילות ייחודית לילדים בחופש וזוכים...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ