היי חברים

[raya]

נכנסתי לכאן רק עכשיו....
לבקש סליחה? אין לזה קשר ליום כיפור מבחינתי.
כנ"ל במקרה ההפוך.
אני לא צמה , אישי צם.
הילדים כבר לא בבית, אצל הבן - צמים, אצל הבת - לא צמים.
ארוחה מפסקת אנחנו אוכלים ביחד, בצהרים - משהו קל.
במשך היום אני אוכלת וזה לא מפריע לאישי.
אחה"צ אני מכינה בצק שמרים, לגביניות לסיום הצום.
מביאה משלוח גם לשכנה שלי.

 

[עדיקים]

יום הכיפורים שלנו

אתחיל בבקשת סליחה, אני נוהגת לבקש סליחה כשאני פוגעת באנשים או חושבת שפגעתי בהם.
מצפה לאותו דבר גם מהאנשים הסובבים אותי. אם הם לא מבקשים אני לא אנטור טינה ואמשיך הלאה.

אצלנו האיש צם אני לא, הילדים עוד לא בגיל אבל אוטוטו יגיעו ונראה מה יחליטו. אם יחליטו שכן אצטרף אליהם כי שנים צמתי והפסקתי כשנולדו זו היתה משימה בלתי אפשרית.
אצלנו שומרים ומתחשבים בצם, אין טכנולוגיה, לא מחממים אוכל. דואגים לאכול דברים שאפשר גם בלי לחמם או להוציא מהמקרר כמה שעות לפני שלא יהיה קר. לבעלי לא מפריע שאוכלים לידו ובכל מקרה אוכלים רק במטבח אז אם קשה לו יכול לעבור לחדר אחר.
אני אוהבת את המסורת הזו ואת השקט של כיפור זה עוזר לעשות חשבון נפש עם עצמך בין אם אתה צם ובין אם לא. כשממשיכים בחיים כרגיל לדעתי האישית כמובן גם אם צמים קשה מאוד להקשיב לנפש.

 

[חייבתלהגיב]

אצלנו בשכונה יום כיפור

זה לגמרי חג האופניים (וקורקינטים ורולר בליידס וכו') וזהו. הילדים בשכונה ממש אוהבים אותו, והוא אחד החגים המוצלחים מבחינתם.

לגבי סליחות - בתור אדם לא דתי אין משהו מיוחד ביום כיפור מבחינתי. כשצריך לבקש סליחה מבקשת (אגב, הקטנה עדיין מתקשה לקלוט את המסר שגם אם פוגעים לא בכוונה צריך לבקש סליחה).

לגבי חלק מהמשפחה צמה - אצלנו במשפחה הגרעינית אף אחד לא צם. מן הסתם כשאחרים צמים - אוכלים במטבח ולא מול הפנים שלהם, וכו' (אם כי אצלנו בבית ממילא אמורים לאכול רק במטבח...).

 

[PAND76]

שנה וחתימה טובה לכולם!

ממי תרצו לבקש סליחה השנה? על מה? מבעלי. על פעמים ספורות שהתפרצתי עליו בגלל הורמונים של טיפולי פוריות. למזלי, הוא טיפוס לא נוטר.

האם תרצו שיבקשו ממכם סליחה? כן. יש לי כמה אקסים שנהגו בי בצורה מחפירה, מהעבר. הם מעולם לא ביקשו סליחה, אבל עברתי הלאה בלעדיה.

וקשור-לא קשור:
במידה ויש פערים מבחינה דתית ומסורתית וחלק מהמשפחה צמה וחלק לא- כיצד אתם מתגברים על הפערים ומתחשבים?
בעלי אדם מאמין, אבל חילוני. הוא לא צם כי קשה לו עם זה פיזית ולא משתיק שום טכנולוגיה בכיפור (בעיקר רואה סרטים וגולש בנט). אז אני מאז נישואינו, עושה את הצום אצל משפחתי, ששומרים מלא. בלי חשמל משום סוג (למעט מה שנותר דולק כל הצום), כולם צמים והרוב גם בבית הכנסת. מי שנותר בבית, מסתפח לעיתונים ולספרים וזה עוזר להעביר הצום. בדיעבד, השנה במיוחד הוא הצטער שלא הייתי אתו (למרות שהצעתי להיות בחדר כל היום ושהוא יעשה כרצונו). אולי בשנה הבאה, בלי נדר, נעשה הצום יחדיו.

סוכות שמח לכולם!

 

[עדיקים]

בוקר טוב, שנה טובה וחתימה טובה

 

[הייתיאביבקיץ]

תביא סנדויץ מהבית, ותעשה כאילו אתה הולך לשירותים

ואז תיקח ביס

 

[מימי מייאו 1]

לגבי האוכל, לכל מאכל אפשר להוסיף רוטב צ'ילי, רוטב ברביקיו

סחוג וכו'
ולרובינו יש שתי אוזניים, בשביל להכניס מאוזן אחת ולהוציא מאוזן שנייה.
ולגבי נכות רגשית כנראה שאתה צריךלהסתכל במראה עם הקיטורים שלך

 

[חייבתלהגיב]

אהבתי את המשפט על האזניים.

 

[נומלה]

העצה לחג של כל דיאטנית מתחילה

תביא אוכל שאתה יכול לאכול בצלחת גדולה בשביל כולם .

 

[פרפרי אהבה]

תבוא עם מלח ופלפל

וברצינות, תנסה לקחת את זה בקלילות וכן להנות.
מקסימום, אחרי זה תאכלו משהו נחמד

 

[נומלה]

צעירה הייתי וגם זקנתי
ואנחנו נמשיך לא להסכים.

 

[mykal]

בכלל לא נורא לא להסכים, במה לא הסכמנו לא הבנתי

 

[נומלה]

אני חושבת שאת מבלבלת בין שני דברים
דבר אחד שה מה אני עושה ביום יום (באמת שאין לי ענין לעבור על כל התכתובות של בן זוגי ולהיפך)
דבר שני זה מה רצוי כ"אם עוברים על זה זה בעייתי". הייתי מתחילה לדאוג אם בן זוגי היה אומר לי במפורש "זה מחוץ לתחום בשבילך".
וודאי וודאי שהייתי מצפה מבן זוגי להעמיד את חמותי במקום, שלא היא זו שמחליטה אילו סודות יהיו בתוך התא המשפחתי הגרעיני. הסיבה היא שהתחלף התא הגרעיני. פעם הוא היה בן (או בת) + הורים, ועכשיו הוא בעל + רעיה. החמות היא מחוץ! ואם היו מגיעות "עצות" ממנה זה היה נגמר או בזלזול עמוק, או בפיצוץ והעמדה מיידית במקום.

 

[mykal]

לא בלבלתי כלום,
הגבתי לפוצחת השרשור--שנכון שצריך פרטיות ואני מבינה את תלונתה.
לבין ההבנה שכרגע זה המצב והיא אמורה לחשוב אם לשתף או להמנע.
בתגובתי אליך--כתבתי שנכון ללמד זוגות צעירים להבין שיש גם פרטיות אישית
בתוך זוגיות.
לא כתבתי--שאחד מבני הזוג אמור לומר--זה שלי ואל תתקרב.
לא חושבת שאזהרה כזו ראויה.
כן חושבת שסמביוזה--עד הטמעות כוללת היא לא נכונה ולו עבור הזוגיות.
איך לעשות זאת--זה בהקשבה זוגית נכונה.
מרחב אישי--הוא גם שחרור הורים וחמיות מהצעירים.
ומה שרוצים באופן דיסקרטי אפשרי בתבונה ובזהירות.

 

[הפוך עם ראש כפול]

אני חושבת שבהחלט יש פרטיות גם בתוך זוגיות, רק שהגדרתה לא
תמיד תואמת למה שהחמיות היו רוצות (או לפחות החמות הספציפית הזו). בני הזוג הם אלו שצריכים להגדיר את גבולות הפרטיות ולא אף אחד אחר. מה שכן, הוגן יהיה מצד החמות לומר לבן שנושאים X או Y הייתה רוצה שישמור אותם לעצמו ולא ישתף עם בת הזוג, והוגן יהיה מצד הבן לומר לה בכנות האם הוא מסוגל לעשות את זה, כך שתוכל לקבל החלטה נכונה האם לשתף אותו או לא.

 

[mykal]

ניסחת היטב את מה
שאני כתבתי והתכונתי במילה "ללמד".
וסתם אוסיף עוד משהו--
הרבה התכתבתי עם ביתי כשהיתה חולה--
קשה היה לה לדבר וכתבנו. כל פעם כשהיו נושאים יותר אישיים ביניננו,
ביקשתי ממנה למחוק. כי באמת לא רצינו שיגיע
למחוזות אחרים, שלא נוגעים בענין, או שעלולים להתפרש לא כפי שאנחנו הבנו.
ולכן אפשר לכתוב ולבקש למחוק או פשוט לשוחח, ולא להשאיר בכתובים.
ואם רוצים זהירות יתר, לשוחח לא דרך מכשיר.

 

[yeshpitaron]

ענייני ירושה בין האחים של בעלי לא עניינו אותי
והיו התכתבויות ומפגשים ומעולם לא הייתי מעורבת. לעומתם, כלה אחרת התעקשה להתייצב במפגשים וגם ידעה כל מה שהולך כי משום מה הצטרפה לקבוצה שלהם בווטסאפ כשאני וכלה אחרת לא. אז עם כל הכבוד לזוגיות, יש דברים שאישה (גם בעל כמובן) צריכים לקחת צעד אחורה ולתת כבוד לפרטיות. בכל זוגיות יש פרטיות לנושאים מסוימים. בטוח למשל שהבן שלי לא יודע איזה התכתבות יש לכלתי עם אחיותיה או הוריה ואין לו זמן ורצון לחטט. לא מאמינה שהיא משתפת אותו בכל מה שהיא כותבת מסיבות שונות.

 

[פרפרי אהבה]

חחח, מזדהה לגמרי- במיוחד עם האחות הביקורתית.

 

[הייתיאביבקיץ]

את מתכוונת בלב או בקול רם?

בלב יש לי הרבה ביקורת

בקול רם אני לא אומרת כלום

 

[פרפרי אהבה]

בקול רם

ולך מעירים/העירו? על מה?