יוצאת מדעתי..
היי לכולן, מקווה למצוא פה קצת שלווה.
אז הסיפור דיי ארוך,אקצר כמה שאפשר.
אני ובעלי גרים כבר 3 שנים בערך אצל חמותי, עוד מתקופת החברות שלפני החתונה.
במהלך המגורים אצלה נתקלתי בהמון הערות כלפיי בנוגע לארגון הבית,המטבח,השהייה שלי במטבח הייתה מאד אינטנסיבית(עד היום אני מבינה שטעיתי), לא התרגלתי לחוקי הבית.
בסופו של דבר זה הגיע למצב שהיא וגיסי הקימו כמעין 'קנונייה' כדי להוציא אותי משם, הנוכחות שלי בעיניהם הייתה בלתי נסבלת. הרבה דברים ומילים פוגעות מצידי וגם מצידם נאמרו.
בכל אופן, עברנו לדירה למשך שנה וחזרנו לביתה עקב חוסר יכולת כלכלית (חזרנו אליה גם למרות שהעיפו אותי משם בעבר,אך דברים קצת השתנו במהלך השנה והשתפרו עקב המרחק).
בכל אופן חזרנו לגור שם, עד היום אני מרגישה שהמעבר שלנו היה מאד מאולץ מצידה,מכיוון שה'תנאי' שלה שנחזור היה שגיסי יאשר זאת, מכיוון שהוא זה שיזם את העזיבה שלי משם עקב חוסר סיבולת כלפיי.
אז חזרנו והיחסים נהיו קצת יותר רגועים עקב שינוי מצידי+גיסי עזב את הבית.
עבר זמן והתחתנתי. מאז אני ובעלי מחפשים דירה באינטנסיביות אך זה קשה קצת למצוא, בינתיים נכנסתי להריון 1 שלא צלח,(כנראה שגם הנוכחי עתיד להסתיים) , אני שבורה וחסרת סבלנות כלפי חמותי.
חמותי מאז החתונה יש תחושה שנורא משתדלת, אך עדיין אותה האישה הביקורתית, ועם מצבי רוח משתנים, יום אחד יכולה לומר שלום ויום אחר לא, או לא לומר ביי. או להתייחס בקרירות נוראית.
אני מצידי בן אדם נורא נורא רגיש ובאתי מבית מלא בתשומת לב . קשה לי מאד עם זה.
הבעיה היא כזאת כרגע: אני מרגיש .שלא מפסיקה לכעוס כעס נוראי על חמותי בגלל מה שהיה בעבר, רוצה להשתחרר מזה אך לא מצליחה! כל הזמן נזכרת במה שהיה,במילים הפוגעניות... אני מודה שגם ההתנהגות שלי לא הייתה 100% ולא הייתי צריכה להתנהג או לומר כמה מילים שאמרתי,אך מרגישה שהייתה אפס סבלנות כלפיי.
מרגישה מרמור עצום, זה לא מאפיין אותי. אני בדרך כלל בן אדם מאד אהוב ושקט וטוב לב .אך איתה...יש לי משהו...לא מצליחה להפסיק לכעוס עליה... גם אם היא קצת השתנתה.
בינתיים רק בעלי נפגע מזה. בגלל שאת כל הכעס והתסכול אני מוציאה עליו. אנחנו לפני מעבר דירה ומרגישה שגם ככה אולי אף פעם לא אפסיק לכעוס... מה עושים?? יש לציין כי הרבה פעמים זה נראה שחמתי מפלה בין בניה, ומעדיפה את בנה הצעיר. אני מרגישה על זה כעס עצום כי גם אצלי במשפחה קרה משהו דומה. אני ממש רוצה להתחיל דף חדש בבית חדש עם בעלי,אבל מרגישה שנוכחותה של חמתי היא מטרד בחיינו. מקווה למצוא פה קצת תמיכה. תודה!
