דת ומשפחה- דיון

[הפוך עם ראש כפול]

וואו. פשוט נורא.

 

[פרפרי אהבה]

עצוב כל כך

אני חושבת שזו הבעייתיות בחזרה בתשובה וגם לפעמים ביציאה בשאלה- הכל נהיה קיצוני והקיצוניות גוברת על כל הערכים כולל ערך המשפחה.
&nbsp
מצטערת שעברתם את זה

 

[mykal]

משהו מעוד זוית ראיה.

עצוב, ולא פייר שכך התנהל,
אבל שני דברים עקרוניים--1)הרב אלבז ענה לפי מה שאחיך שאל--
אז כנראה התאים לו לא להגיע.
2)זה שהוא לא בסדר שלא עשה את המאמץ--נכון--
אבל סליחה--אתם יותר בסדר? אז יום אחד כולכם הייתם מפסידים
חצי יום עבודה--וגם הוא והייתם ממלאים את רצון האב. סתם ביום רגיל.
תמיד להאשים את האחר--(גם כשהוא לא צודק) זה לא נכון בעיני.
אז מצידכם לא מומש כיבוד אב--בגלל כסף, ומצידו לא מומש בגלל דת.

 

[אשה מרציפן]

עצוב לקרוא

מהיכרות קרובה עם הנושא, יש בעלי תשובה שנוהגים להחמיר מעבר למה שנדרש, כשבמקרים לא מעטים זה נובע מחוסר הבנה של ההלכה ולקיחה שלה למקומות לא נכונים. במקרה שתיארת, הבן לא ביצע כיבוד הורים ואפילו ציער את אביו - ציינת בעצמך מה זה אומר. לגבי דברים אחרים שאמרת - זה נשמע ממש לא תואם להלכה שאני מכירה לפחות, גם נושא הפגישה ביום העצמאות, גם הנושא של אוכל לא מספיק כשר - גם אם נניח האח מתעקש שיש חשש שמישהו טלטל אוכל קנוי בשבת (משמע - נסע עם האוכל ברכב), זה לא פוסל את האוכל בימי חול לפי מה שידוע לי.
&nbsp
המקרה של אחיך קיצוני ולא מייצג את הדת היהודית, ומאוד עצוב שנוצר מצב כזה.

 

[mykal]

תראי, כשהאוירה עכורה

וכל אחד טוען לחפותו וצדקתו מצד אחד, ורואה באחר מי
שלא ניתו לגשר מולו--אז הסכסוך עמוק יותר מאשר להתלות בדת.
יש סכסוכים משפחתיים גם בין משפחות חילוניות למהדרין,
וגם בין משפחות חרדיות קיצוניות.
ויש משפחות שחלק מהן דתי/חרדי/מסורתי לבין חלק לא דתי שמסתדרות מצוין.
השאלה מה מונח מאחורי הדברים ובעיני הדת היא התירוץ.

הוא לא רצה לרצות את אבא שלו? הוא לא אהב את אבא שלו?
הוא התכוין להרגיז את אבא שלו?
הרי זה פעל נגד משאלת הלבשל אבא שלו--לא נגדכם.
אז יש עוד פרטים שלא הובאו לדיון--
ואיןלי ענין להגן על כלום בטח לא על הדת--או מיצגה כאן בסיפור הרב אלבז--
לא מכירה מי זה ---רק עוד משהו לחשוב על הענין.

 

[mykal]

האם אפשר שאתם תבואו לבקר אצלם?

בבית שלהם? בלבוש הולם את הסביבה שלהם?
אז זו גם דרך ל"עקוף" את הריחוק.
הם לא מוציאים זו דרך החינוך שלהם (לא מסכימה ולא חושבת שזה נכון ומועיל,
אבל הגישה שלהם)
לבוא אליהם לאכול מכליהם ומהאוכל שלהם--אפשר? מותר?

 

[mykal]

לא הבנתי,

את המשפט שלך, שאחיך צודק (כשכתבתי מיליון פעם שלא)
ומעולם לא על על דעתי שאת אמורה להפוך לחרדית--
אל "תעמיסי" עלי את דעת אחיך ורבו.
את אולי מצפה שאני אהפוך לחרדית?

 

[mykal]

קראתי,

אני לא מתחברת לדרך חיים כזו, ובטח לא לסגירות כזו.
מהכרותי גם אנשים דתיים, לא נחשפתי לסגירות כזו.
אני גם לא מבינה למה הוא לא יכול היה לבוא להפרד מאבא,
בלי הילדים. זה לא קשור לדת, אולא חוסר דת. זה צד אנושי.
חבל!!!

סתם משתפת--כשאבי נפטר (אימי נפטרה הרבה שנים קודם)בשבעה,
אמרתי לאחי ואחותי--טכנית--מה שיקרה שנתראה רק בשמחות ובאבלות--
כי הבית הזה נסגר. אני מציעה ומבקשת--ששלושתינו בלי בעלים ואשה--
רק אנחנו נפגש כל ראשון לחודש. כל פעם במקום אחר, וזה עובד
הרבה יותר טוב משחשבתי. פגשים הרבה יותר, וזה כיף.
לפעמים קרבה ראשונה קרובה היא יותר משמעותית מהמשפחה המורחבת.
תחשבי אם זו אופציה אצליכם.

 

[הייתיאביבקיץ]

עצוב. "עשה לך חבר".

אחיך בחר ברב שמנתק אותו מהסביבה.

אני מאד מקווה עבור כולכם, גם עבור האח ומשפחתו, שהוא ישנה את החלטתו. אפשר להיות גם חרדי, וגם בקשר טוב ואוהב עם אנשים שאינם שומרי מצוות.

אולי כשהוא ירגיש יותר חזק, הוא יעז להוריד את כל הגדרות האלה סביבו.

 

[mykal]

את זה הבנתי מצוין,

הטענה שלי היא (ולא רק ובהחלט לא ביחס אישי אל המקרה הפרטי שלכם)
גם כתבתי את זה כתגובה לפתיחת השרשור,
שזו תרבות התנהלותית של דינמיקה משפחתית,
הדת ולא משנה איזו--היא רק התירוץ,
וכדי להוכיח אקח דוקא את האיסלם--אין בקוראן שום אזכוריםלרצח המוני,
והתאבדות, זו קריאה פוליטית של אנשי דת שסוחפים אחריהם המונים.

יכולות להיות משפחות שכולם חילוניים והם לא יכולים לא מעונינים
להתכנס יחד--בגלל כל מיני משקעים --וכל מיני דמויות מסוכסכות.
יכולות באותה מידה להיות משפחות חרדיות שכולן באותה קטגוריה של
הקפדה על כל דקדוקי ההלכות--ולא יכולות בשום דרך לעשות חגים יחד.

ולעומת זאת כתבו כאן כאלה שיש מגון גדול ובכ"ז מתואמים וחוגגים יחד.
ליל הסדר הוא במקור דתי ובהרבה מקומות הפך לטקס ולהווי תרבותי,
ולכן אני לא רואה בזה את נושא הדיון דת ומשפחה.
אלא מפגשי תרבות והתנהלות בתוך המשפחה גם היותר מורחבת.

הבדלנות של אחיך--כואב לשמוע על הריחוק והבחירה,
אבל זה לא הרב, ולא הדת--זו בחירה מושכלת שלו--שהוא תולה
בנושא הדתי.
זה מרגיז--זה כואב--זה מרגיש לא נוח אפילו לקרא
ואני שומעת את הצער דרך הכתיבה שלך--
אבל, הייתי פותחת את זה כאחות לאח--ומוציאה את המשואה
של הדת מתוך השיח.

 

[mykal]

 

[פרפרי אהבה]

דת ומשפחה- דיון

קורים הרבה מצבים שבמשפחה המורחבת יש חוסר הסכמה על ענייני דת:
לדוגמא: במשפחה שלי אמא שלי שומרת כשרות ומקפידה על החגים, אבא שלי לא מקפיד בכלל אבל חוגג עם אמא שלי, אחותי כן שומרת ומקפידה על לא שומרת כשרות וכו', אח שלי לא שומר ואני לא שומרת אבל כן משתדלת לציין ולחגוג עכשיו כשהקטנה יותר מבינה.

במשפחה של בעלי בכלל לא מאמינים וחוגגים- הדבר היחיד שחוגגים זה פסח בשביל המשפחתיות.

איך זה אצלכם מהבחינה הזו של דת? האם המשפחה המורחבת זהה בדיעה וחיבור לדת? האם יש עימותים או ויכוחים סביב זה?

 

[נהורית1]

בכל משפחה יש כאלה ויש כאלה.

החכמה לגרום לכך שהדת לא תפלג, אלא תאחד. כל אחד שישמור בביתו איך שהוא חושב, אבל שלא יכריח אחרים להתנהג כמוהו. בחגים כולם נפגשים. מי ששומר אצלו בבית שיבקש ממי שלא שומר שלא יביא איתו שום דבר. אני כשמארחת לא רוצה שיביאו אוכל מהבית, אלא מבשלת בעצמי. כמובן שבבית שלא שומר לא אבקר לארוחה, אולי רק כיבוד קל .

 

[עדיקים]

דת ומשפחה אצלנו

אני מחנכת את ילדיי בדומה לבית שבו גדלתי , מסורת של ארוחות חג וכד'. קידוש ביום שישי יש רק כשנפגשים עם המשפחה המורחבת. אנחנו משלבים יחד אני ובעלי את המסורת שהבאנו מהבתים שבהם גדלנו.
אני גדלתי בבית חילוני שדאג לחגוג את כל החגים , בעלי גדל בבית מסורתי עם פחות ארוחות חג (חוץ מפסח וראש השנה).
במשפחות שלנו אין ריבים בנושא, אנחנו מכבדים את מי ששומר יותר. מעולם לא היה ויכוח בנושא.

 

[חייבתלהגיב]

אצלנו במשפחה המורחבת זה עד כדי כך נון-אישיו

שאין לי מושג מי שומר מה. במשפחה הגרעינית, אנחנו (אני, בעלי ולפחות הבכורה - הקטנות עוד לא, נראה לי) אתאיסטים. נראה לי שהדבר היחיד שאנחנו עושים בבית הוא להדליק נרות חנוכה פעם אחת בכל שנה באופן סמלי ואני מכינה לביבות. בחו"ל יכול להיות שעשינו פעם-פעמיים סדר לבד. בכל שאר הפעמים התארחנו בליל הסדר. נראה לי שבצד שלו שרים חלק מהשירים קצת אחרת, ומי שרוצה (לא אני) יכול להמשיך לקרוא/לשיר מההגדה גם אחרי הסעודה. כל דבר אחר שקשור בחגים - רק אם מישהו מזמין אותנו. לא עושים קידוש או סעודת ליל שישי - למעשה הסברתי לקטנה שנרות שבת מדליקים רק בגן... ממש לא שומרים כשרות. הבנות הולכות לבית הספר עם סנדביץ' עם חמאה ופסטרמה. הסנדביץ' האהוב על אבא שלהן הוא עם חמאה, שינקן וגבינה צהובה (אבל בבית מסתפק בפסטרמה כי אין לנו איפה לקנות שינקן). וכולם אצלנו אוהבים פירות ים... אבל (!) לא אוכלים חמץ בפסח, לקול מחאתה של הבכורה. פעם גם צמנו ביום כיפור, אבל בהדרגה הפסקנו. חלק מההורים שלנו צמים - כאמור, לא יודעת איזה חלק כי לא עוקבת אחרי הדברים האלה.

 

[הייתיאביבקיץ]

אין עימותים, מנסים להתחשב

גם אין ויכוחים, כי זה חסר טעם.

יודעים מספיק כדי לדעת מה צריך לעשות כדי להתחשב.

מי שלא שומר כשרות ומארח כאלה שכן - יודע מה אפשר להגיש.
ומי ששומר שבת ומארח כאלה שלא - לא שואל אותם איך הם הצליחו להגיע אליו בשבת מרחק של 200 קילומטר, ולא נוזף בהם אם הם מכבים את האור בשירותים.

 

[mykal]

נראה לי שהדיון

לא קשור דוקא לעניני דת--אלא לתרבות התנהלותית ודפוסי
שיח במשפחה המצומצמת והיותר מורחבת.
מי שממש ממש מדקדק בפסח, יש לו בעיה קשה להיות מותאם עם
מי שלא--כי בפסח ההקפדות הכשרותיות מסובכות.
הענין שכולם מתיחסים לארוחת ליל הסדר כהווי--והמנטרה-"עם מי עושים סדר"
כאלו מחייבת את הביחד, כשבהרבה משפחות זה לא נוח בביחד.

לגבי--מאז שחלתה ביתי נסענו לבית מלון--כי לא יכלה לבוא אלינו--
לטפס מדרגות. השנה היא כבר איננה, אבל
החלטנו שגם נצא לאותו בית מלון--עם המשפחה שהקימה.
וילדים אחרים והאחים שלי יבואו לבקר.
מקוה שיהיה לנו

 

[סטפני חרמנוטה]

כל הדתיים שרוטים ודפוקים בראש

מי שמאמין בדמות פיקטיבית מספר מלא בגזענות לא שווה יחס