לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1203312,033 עוקבים אודות עסקים

פורום חמותי ואני

ברוכים הבאים לפורום חמותי ואני
פה נוכל להתייעץ ולשתף בכל נושא שקשור לחמות אבל לא רק.
 
החמות מתעלקת? הבעל לא עוזר? האישה לא מתייחסת? ומה עם הגיסה? 
 זה המקום לשתף ולהשתתף.
אשמח מאוד אם תכתבו גם דברים חיובים על המשפחה. בטוח שיש כאלו.
הפורום פתוח לקהל הרחב וכל אחד יכול להצטרף ולהשתתף, אם באופן קבוע או מדי פעם, וכולם יתקבלו בברכה  וחיוך.
 
הפורום הוא פורום חברתי המושתת על רעיון המשפחה ובו אווירה נעימה, חיובית ומועילה.
אשמח אם תתייחסו באופן מיוחד להודעות של גולשים חדשים, כדי להקל עליהם את ההשתלבות. המטרה היא לתת מענה, תמיכה ועזרה בשאלות ענייניות, התלבטויות, תסכולים וכן לחלוק הצלחות, הישגים והשווצות (כן.מותר להשוויץ!)
 
אני מבקשת להתייחס בכבוד לכל משתתף/ת בפורום.
הודעות אשר פוגעות במזיד, או מכילות קללות, ציניות מתוך מטרה לפגוע,
הודעות שכל מטרתן להתסיס ולעורר פרובוקציות וכדומה ימחקו ללא אזהרה.
גולש אשר יוזהר ולא ישמור על כללי הפורום יחסם!
 
אני מעודדת את חופש הדיבור, אבל מבקשת לשמור על שפה נקיה ונעימה.
כמו בכל פורום, גם כאן יש מקום לדיונים וחילוקי דעות. אנא שמרו על דיון ענייני ובוגר.
השתדלו לנסח את דעותיכם בצורה עניינית, סובלנית, תרבותית, חיובית ובונה,
גם כשאתם נסערים או לא מסכימים עם מה שנכתב.
זכרו, מה שחשוב לכם יכול להיות הדבר האחרון עלי אדמות שמענין גולש אחר בפורום.
 
הערות, הארות, בקשות, תלונות, מאמר או קישור מעניין, הצעות לאירוח והצעות בכלל
יתקבלו בברכה במסרים.
 
לידיעתכם: הודעות בפורום שמכילות מספרי טלפון או פרטים אישיים של אנשים (אאוטינג) – תמחקנה לאלתר.
אסור לפרסם תמונות, שמות, טלפונים או כל פרט מזהה אחר ללא אישור.
 יש לשמור על זכויות יוצרים.
 הפרסום בפורום אסור. כל הודעה פרסומית תמחק לאלתר וללא אזהרה.
 
לסיכום:  מי שבוחר לגלוש בפורום – ינהג לפי הכללים הללו, גם אם יקח לו זמן להתרגל אליהם.
כולכם מוזמנים להשאר עימנו, אבל רק לפי הכללים שצויינו בהודעה זו.
הבית הזה מנוהל בהתנדבות, באהבה ובמסירות.
 
בברכת גלישה נעימה, B L U E D E V I L 

הנהלת הפורום:

אודות הפורום חמותי ואני

ברוכים הבאים לפורום חמותי ואני
פה נוכל להתייעץ ולשתף בכל נושא שקשור לחמות אבל לא רק.
 
החמות מתעלקת? הבעל לא עוזר? האישה לא מתייחסת? ומה עם הגיסה? 
 זה המקום לשתף ולהשתתף.
אשמח מאוד אם תכתבו גם דברים חיובים על המשפחה. בטוח שיש כאלו.
הפורום פתוח לקהל הרחב וכל אחד יכול להצטרף ולהשתתף, אם באופן קבוע או מדי פעם, וכולם יתקבלו בברכה  וחיוך.
 
הפורום הוא פורום חברתי המושתת על רעיון המשפחה ובו אווירה נעימה, חיובית ומועילה.
אשמח אם תתייחסו באופן מיוחד להודעות של גולשים חדשים, כדי להקל עליהם את ההשתלבות. המטרה היא לתת מענה, תמיכה ועזרה בשאלות ענייניות, התלבטויות, תסכולים וכן לחלוק הצלחות, הישגים והשווצות (כן.מותר להשוויץ!)
 
אני מבקשת להתייחס בכבוד לכל משתתף/ת בפורום.
הודעות אשר פוגעות במזיד, או מכילות קללות, ציניות מתוך מטרה לפגוע,
הודעות שכל מטרתן להתסיס ולעורר פרובוקציות וכדומה ימחקו ללא אזהרה.
גולש אשר יוזהר ולא ישמור על כללי הפורום יחסם!
 
אני מעודדת את חופש הדיבור, אבל מבקשת לשמור על שפה נקיה ונעימה.
כמו בכל פורום, גם כאן יש מקום לדיונים וחילוקי דעות. אנא שמרו על דיון ענייני ובוגר.
השתדלו לנסח את דעותיכם בצורה עניינית, סובלנית, תרבותית, חיובית ובונה,
גם כשאתם נסערים או לא מסכימים עם מה שנכתב.
זכרו, מה שחשוב לכם יכול להיות הדבר האחרון עלי אדמות שמענין גולש אחר בפורום.
 
הערות, הארות, בקשות, תלונות, מאמר או קישור מעניין, הצעות לאירוח והצעות בכלל
יתקבלו בברכה במסרים.
 
לידיעתכם: הודעות בפורום שמכילות מספרי טלפון או פרטים אישיים של אנשים (אאוטינג) – תמחקנה לאלתר.
אסור לפרסם תמונות, שמות, טלפונים או כל פרט מזהה אחר ללא אישור.
 יש לשמור על זכויות יוצרים.
 הפרסום בפורום אסור. כל הודעה פרסומית תמחק לאלתר וללא אזהרה.
 
לסיכום:  מי שבוחר לגלוש בפורום – ינהג לפי הכללים הללו, גם אם יקח לו זמן להתרגל אליהם.
כולכם מוזמנים להשאר עימנו, אבל רק לפי הכללים שצויינו בהודעה זו.
הבית הזה מנוהל בהתנדבות, באהבה ובמסירות.
 
בברכת גלישה נעימה, B L U E D E V I L 
x
הודעה מהנהלת הפורום
חשוב לקרוא לפני פרסום הודעות בפורום:
- נא לשמור על שפה הולמת ודיבור נעים בעת כתיבתכם בפורום
- לא ימחקו הודעות על פי בקשת גולשים ללא סיבה מוצדקת.הסבר:
 
הודעות שיכתבו בשפה לא נעימה, בוטה, ופוגעת ימחקו.
קללות, האווטינג, הקטנה וכד' - כל אלו גם לא יתקבלו וימחקו מיד.
כמו שכתבתי בעבר, רגע לפני שאתם לוחצים על "שלח" חישבו אם כך היתם רוצים שידברו אליכם והאם כך אתם מדברים לחבריכם.
 
קחו בחשבון, ההודעות לא הולכות להימחק בקלות וכדאי שכל אחד יחשוב פעמיים לפני שהוא מפרסם משהו.
יש לקחת אחריות על הבחירה לפרסם ולקחת בחשבון שעלולות להיות תגובות שלא תאהבו.
בסעיף 7 בתקנון תפוז, אותו סימנתן בוי עם בחירתכן ניק קבוע,  נכתב:
"בנוסף, אנא זכרי שעם בחירת הניק, לא תהיה אפשרות לשנות או למחוק אותו (וכן לא ניתן יהיה למחוק באופן גורף את התכנים של אותו ניק באתר - בין היתר בשל חשש לפגיעה בתכנים של גולשים אחרים ובהתנהלות הסדירה של השירותים המוצעים באתר). לכן, ככל שאת מעוניינת לשמור על אנונימיות, שמרי בסוד אף את אותו ניק, ואת הקשר שלו אליך."
 
כשאתם מפרסמים שאלה בפורום אתם "מסתכנים" בכך שתקבלו תגובה שלא עומדת בקנה אחד עם החיבוק לו ציפתם.
זו אינה סיבה למחוק את כל השירשור-מה שיפגע גם בגולשים האחרים, שהשקיעו מזמנם וממחשבתם ולא מגיע להם שתגובתם תמחק.
 
מאחלת לכולם גלישה נעימה בפורום באוירה נעימה! ( גם אם ההודעה קצת לא נעימה :-) )
 
המשך >>

לצפיה ב-'מניחה פה טקסט שרץ ברשת בעקבות הטקסט הקודם'
מניחה פה טקסט שרץ ברשת בעקבות הטקסט הקודם
<< ההודעה הנוכחית
02/09/2017 | 06:36
47
1870
אינני יודעת מי כתבה את זה. 
"שלום משפחה. הפעם אני רוצה לכתוב משהו מנקודת מבט של חמות שעדיין לא ממש זקנה אבל תשו כוחותיה לעשות ולתת כל הזמן. מותר לי לומר, שגידלתי 5 ילדים לתפארת, ניהלתי קריירה ענפה, טיפחתי בית למופת ועכדשיו אני לא מרגישה חייבת למישהו משהו, אפילו לא לילדיי.
מותר לי להיות אגואיסטית ואם לא בא לי לטפל בנכדיי לומר לא. מותר לי לצאת עם חברה לבית קפה ולא לענות לך לטלפון כלתי היקרה, למה רק לך מותר לסנן אותי?
מותר לי להגיד לכם שביום שישי תש כוחי ותאכלו בביתכם כי פתאום לא בא לי לבשל לכולכם. אני חייבת רק לעצמי עכשיו וכל עוד אני מרגישה טוב, אני רוצה לחיות את החיים במלואם וליהנות. למה? כי מותר לי וכי הרווחתי את זה ביושר ואני את שלי עשיתי על הצד המקסימלי.
 
אתן כלות מקסימות, אבל אתן מרגישות שזה שאני סבתא  זה אומר שאני צריכה לקחת את הילדים מהגן כשאתן לא יכולות, שאני צריכה לבשל כל יום שישי ארוחה, לארח כל חג שמתחשק לכן או אין לכן אפשרות לעשות בצד שלכן ועשיתי זאת לא מעט אבל אף אחת לא חושבת שעשיתי מספיק. נכון, אני עצמאית, יש לי רכב ואני נוהגת. אני צעירה ועדיין יכולה לעשות הכל ויש לי מרץ יותר מלכל בחורה צעירה בת 20 אבל אני מעדיפה להוציא את המרץ הזה על ריקודי עם למשל, טיול רגלי או נסיעה באופניים. 
נכון, יש לי המון זמן פנוי כי אני כבר לא עובדת אבל אומר שאני מנצלת אותו כפי שבא לי-אם בא לי אני יכולה לנסוע לחו"ל, למוזיאון בדאון טאון, או סתם לשכב על הספה ולקרא ספר. אני לא חייבת לעמוד לרשותכם 24/7. יש לי חיים משלי.
 
ולמה אני מפרסמת את הפוסט הזה ברשותה של תמארי כמובן? כי הדור שלכם הוא "דור המגיע לי" ואני רוצה לשים את הדברים על השולחן. לנו מגיע עכשיו שקט ושלווה. כל החיים דאגנו, עבדנו קשה, עשינו בשבילכם. עכשיו אתם ברשות עצמכם ויש לכם משפחה משלכם. אז תנו לנו ליהנות מהחיים ושחררו אותנו מהקיטורים שלכם. גם אנחנו היינו שם ולא הייתה לנו עזרה וראה זה פלא, גדלתם למופת.
 
נסו לשים את עצמכם במקומנו, היום סבא וסבתא הם צעירים יותר, תוססים, שמחים ואוהבים את החיים שלהם כפי שהם. 
הם גמרו את חובותיהם למשפחה! כעת, אם הם רוצים לעשות משהו אתם צריכים להודות על זה ולברך על זה. זה ממש לא מובן מאליו. 
 
ובנים יקרים שלנו-אם יש לכם משהו להגיד לנו, תגידו את זה. אל תשלחו את הכלה להגיד לנו כי גידלנו אתכם להיות גברים עם חוט שידרה. תתמודדו עם כל אי נוחות ותדעו לבוא ולהגיד דברים. אנחנו לא מגידי עתידות ולא יודעים מה אתם חושבים או רוצים אם אתם לא אומרים. 
נעלבתם ממשהו? דברו, ולא תשלקו ואל תבואו בטענות. 
 
הנכדים שלנו הם אהבת חיינו ואנחנו אוהבים אותםכל כך גם כי אנחנו יכולים להרשות לעצמנו לבוא, לנשק ולחבק, להשתולל ולשחק אבל כשבא לנו אנחנו יכולים ללכת. אנחנו לא אחראים עליהם אלא אתם. 
רציתם 4 ילדים אחד אחרי השני? יופי. תטפלו בהם. קשה לכם? תחשבו על זה לפני כן!!! אני לא חייבת לשמור עליהם או לטפל בהם כשלא בא לי או להיות איתם כשהם חולים, לא מתחשק לי להדבק, אני עם כל המרץ שלי, בעניין הזה אינני בת 16 אחרי הכל. 
קחו אחריות על החיים שלכם, תנו לנו לחיות בנחת ושלווה אחרי שגידלנו אתכם, שמחנו עבורכם ועשינו למענכם והכוח הנותר אם נותר, אנחנו רוצים לעצמנו. לא חייבים כלום!
 
דיעה אישית:
לטעמי קצת מוקצן אבל יש הרבה מהאמת ומהתחושות שלי ושל חברותיי הסבתות.
 
חמותי ואני >>
לצפיה ב-'נשבר לי'
נשבר לי
02/09/2017 | 11:00
2
413
והייתי רוצה לומר משהו בעניין המגיע לי משני הצדדים. אני נגד ניצול סבים וסבתות מכל סוג שהוא. אבל כל פעם מגיע מישהו (או מישהי) שחושב שהכל שחור או לבן. אז לא. אז יש כמה נקודות שלא ממש קשורות אחת לשנייה.
1. נכון ש"מגיע לסבתא" המון זמן פנוי לנצלו כראות עיניה אבל יש ענין של ערבות הדדית במשפחה. ועזרה במקרי לחץ היא חלק מהענין הזה (כן צריך לברור מתי זה ממש ומתי זה לא ממש אבל לא זאת הנקודה פה). יום אחד יגיע (או עלול להגיע) שבו גם סבתא תצטרך עזרה. קטיעת ענף ה"עזרה הדדית במשפחה" עלולה לגרום גם לצעירים לרצות לתת כתף.
2. מי שחושבת (או חושב) שקשר עם נכדים בונים בלתת להם ממתקים בלי להשקיע בהם. טועה. וזה בכלל לא קשור למה ההורים שלהם רוצים או צריכים.
3. קטנה בינתי להבין את ההשוואה בין בילוי בבית קפה ובילוי עם נכדים. ועל זה כבר אמר הנסיך הקטן למוכר הגלולות המרוות: "אילו היו לי 53 דקות פנויות הייתי הולך לי בנחת אל המעיין." באמת? להיות קצת עם הנכדים זה מה שמפריע לך ללכת לבית קפה פעם בשבוע?
4. רוב האנשים שאני מכירה אוכלים בשישי אצל ההורים יותר בשביל ההורים מאשר כדי לא לבשל, אבל אולי המדגם שלי מוטה.
5. (ואחרון) למה הסבתא הזו מפרסמת פוסטים ולא מדברת עם הילדים שלה על תכניות ולוחות זמנים שמתאימים לכולם? ממי היא פוחדת? מהילדים שלה שהיא גידלה וחינכה? 
חמותי ואני >>
לצפיה ב-'כמו שכתבתי, זה קצת מוקצן לטעמי ואת צודקת, זה לא '
כמו שכתבתי, זה קצת מוקצן לטעמי ואת צודקת, זה לא
02/09/2017 | 16:33
288
שחור לבן  ולא כל הכלות דומות כפי שלא כל החמיות דומות אבל כל אדם כותב מנסיונו האישי כפי שכתבה הגברת שאינני יודעת מי היא. עם רוב הדברים מודה הזדהיתי. חלקם נראו מוגזמים אבל גם מכירה אישית מקרים דומים ויש בהחלט נצלנים (כנ"ל חמיות לא חיוביות).
 
הכותבת כתבה אולי מנסיונה האישי או צברה סיפורים והחליטה לעשות את המעשה. 
 
מציינת שהתייחסתי לפוסט וכפי שכתבתי מוקצן לטעמי אבל יש בו חלקים שהזדהיתי אבל אני לא כותבת עליי :)
 
חמותי ואני >>
לצפיה ב-'כל סעיף בול פגיעה'
כל סעיף בול פגיעה
03/09/2017 | 17:00
92
לצפיה ב-'לא הבנתי למה היא כותבת את זה ברשת'
לא הבנתי למה היא כותבת את זה ברשת
02/09/2017 | 14:49
1
269
אני הייתי מאד נפגעת אם אמא שלי היתה רוצה לאמר לי דברים כאלה, ובמקום לדבר איתי ישירות היתה מפרסמת את זה.
 
היא גם כותבת כאילו הבנים נפגעו ממנה ואומרת להם לבוא לדבר איתה... נראה לי שהבנים למדו בבית את הקטע הזה של לא לדבר ישירות...
 
 
חמותי ואני >>
לצפיה ב-'אינני יודעת, אולי כותבת אנונימית שחלק ממה שכתבה'
אינני יודעת, אולי כותבת אנונימית שחלק ממה שכתבה
02/09/2017 | 16:35
193
לא שייך אליה או פרי דמיונה...
חמותי ואני >>
לצפיה ב-'מסכימה שזה מוקצן, אפילו מאוד'
מסכימה שזה מוקצן, אפילו מאוד
02/09/2017 | 15:13
253
ונשמע שיש בינה לבין הכלה המון טינה לגבי זה ו/או בכלל.
 
אני מבינה את שני הצדדים וחושבת שכן צריך לעזור אבל במידה וכמה שנכון ומתאים לשני הצדדים.
חמותי ואני >>
לצפיה ב-'מוכרחה לומר שעצוב לקרא,'
מוכרחה לומר שעצוב לקרא,
02/09/2017 | 21:06
5
278
סבתא שמרגישה "מנוצלת" בכך שהיא מארחת את משפחתה
ושומרת/מטפלת/מוציאה מהגן/מעון/בי"ס נכדים,
ולזה היא קוראת שאין לה חיים--
היא בעיני אישה אומללה מאוד.
 
אם אני נוחלת אושר זה בקשר הטוב שלי עם ילדי--
כלותי וחתני. 
אם אני נוחלת אושר זה בקשר הטוב שלי עם נכדי.
חיתנתי נכדה לפני חודשים--נסעתי איתה לבחירת שמלה,
הייתי איתהבבחירת תכשיטים, 
השבוע היא תגיע "לקורס בישול" אצלי,
איזה כיף.
 
אהה ויש לי חיים--אני יושבת עם חברות בבית קפה, 
אני מטילת לפעמים עם הילדים והנכדים--לפעמים לבד.
השתתפתי הקיץ בכנסים, עברתי ניתוח ועזרתי עם הנכדים,
אף אחד לא יכעס עלי, אם אדחה עזרה מסוימת בפעם שלא נוח לי,
יתקבל בהבנה ובאהבה.
 
מסכנה הסבתא שכתבה את הפוסט ההוא.
אישית אני מרחמת עליה.
 
חמותי ואני >>
לצפיה ב-'את יודעת שניצול זה עניין של הרגשה '
את יודעת שניצול זה עניין של הרגשה
03/09/2017 | 07:07
4
202
הוא שונה מאחת לאחרת...
 
הכל עניין של מינון וצורך או רצון של שני הצדדים. כשזה יותר מידי יש עייפות החומר וכשאין פידבק אז בכלל אין חשק וכשאתה או את מרגישים נתינה אין סופית ולא משנה למה ולא משנה כמה תאהב אבל כשיש לך צורך ואין מענה, אתה עלול לבעוט כי אתה מבין שזה ניצול.
 
אם תבקשי לראות נכדים כי בא לך ומתחשק לך לבלות אתם ולהתפנק אתם לשעה או יום של כיף ומסרבים בתוקף ממשי כאילו פשע היה בפיך אבל כשצריכים אותך פתאום הכל בסדר, תרגישי מנוצלת גם אם נשמתך יוצאת אל נכדייך והם כל עולמך.
 
לא משנה כמה תתני מהלב כשאת מצפה לא יותר מידי, צפייה אנושית, קטנה משהו שיעשה טוב לכל צד אבל יש התנגדות, את לוקחת צעד אחורה ומנסה להפנים שאם את לא לעצמך, איש לא יהיה אתך...
 
כותבת הפוסט הגזימה קצת אבל אולי לקטה אולי התאהבה בפרסום ובכתיבה אבל יש במה שכתבה חלקים שהזדהיתי אני וחלק מחברותיי...
 
חמותי ואני >>
לצפיה ב-'ההרגשה היא '
ההרגשה היא
03/09/2017 | 07:26
3
175
תוצר של הרבה דברים--כמו, מה הרגלת,
מהי נקודת התצפית שלך על מצבים,
ואני רואה בעצמי גם כאמא וגם כחמות המבוגר האחראי על מערכת היחסים--
אני פותחת בדיבור על התנהלות באופן לא פוגעני,
אני מקשיבה לאוירה ותוחמת את הגבולות, 
וגם אם לפעמים זה יותר מידי, ניתן לשנות בצורה נוחה.
כן ואני בהחלט מוכנה גם קצת להרחיק בשבילם, כי זה שלי ואני אוהבת,
והאהבה לא קוראת בשמות של ניצול.
ואני מאמינה שזה מקרין גם על מי שבסביבתי.על ילדי וכלותי וחתני.
ומאמינה שבסופו של דבר זה חוזר אלינו.
אבל זו אני והסבתא ההיא-- תבחר להתרחק ולהרחיק, 
בבוא היום היא גם "תשלם את המחיר". 
חמותי ואני >>
לצפיה ב-'יתכן שנתנה עד שנשבר לה כי לא קבלה חזרה אפילו'
יתכן שנתנה עד שנשבר לה כי לא קבלה חזרה אפילו
03/09/2017 | 19:18
2
148
לא יחס או שנהגו בה איפה ואיפה. אולי גם כשהייתה צריכה לא שעו לבקשותיה ואולי תש כוחה ונתנה כמעט הכל כשהייתה צעירה כדי לסדר ולחנך ולהקים משפחה לתפארת שתקום על רגליה (לרוב., לרוב. אין דבר כזה להתנזר מלעזור לחלוטין) בכל מובן (והיא נתנה עד כדי ביטול עצמי) ומוצאת את עצמה בתוך זה כמו סחרחרת שלא נגמרת.
כיף  לעזור לאוהבים אבל כשזה חד צדדי או כשזה מוגזם על חשבון חיים זה לא כיף.
 
ובלי קשר כשאתה מתבגר ומרגיש שנתת מספיק ומגיע לך לנוח קצת מכל סיבה שהיא, מותר.
 
חמותי ואני >>
לצפיה ב-'אף אחד לא הגיב על מותר ואסור,'
אף אחד לא הגיב על מותר ואסור,
04/09/2017 | 06:49
1
129
אבל מה שאת מעלה כאן זה לא כן או לא עוזרים,
זה שיקוף של מערכת יחסים מעוותת.
אז זה לא קשור בסבתאות, זה קשור לאישיות של הנוגעים בדבר.
זה יכול להיות בזוגיות, זה יכול להיות מול הילדים הרוקים,
זה יכול לקרות בין חברות טובות.
סבתא יכולה למנן את העזרה, בכלל לא ברור שכל זוג נשוי זקוק לה.
סבתא יכולהלבלות ולהנות ולהתארגן.
אבל גם להיות סבתא עוזרת וכל היום "סופרת" את המאמץ, 
או כל היום מקטרת על מה שעושה.  היא אשה לא נעימה.
 
אני יכולה לומר--שאני עוזרת המון, חלק בגלל מציאות לא טובה בכלל,
וחלק כי זה כיף לי, ואני מצליחה לצאת לבלות, הייתי רק הקיץ בשני כנסים,
אני עושה לעצמי המון ונהנית מהפנסיה, ולא רואה בעזרה לילדים שום 
ניצול, ולא עונש נהנית מכל רגע---והנכדים אוהבים ונהנים להיות כאן.
חמותי ואני >>
לצפיה ב-'סליחה לא ראיתי את התגובה כשקראתי את '
סליחה לא ראיתי את התגובה כשקראתי את
04/09/2017 | 08:49
108
הפוסט שפרסמה הסכמתי עם כמה דברים (רובם מודה) אבל היו דברים שחשתי אי נוחות או הגזמה.
יתכן שהתמקדה במערכת יחסים בין חמות לכלה מסיבה כלשהי אבל כן, זה יכול להיות בכל מערכת יחסים...
 
לא פעם אגב לפני שהייתי חמות שמעתי שחמות וחמים (גם הורים) מצהירים שזהו, שהילדים יסתדרו והם חיים עכשיו את החיים.
 
אחותי  מכורה ונותנת מה שאני לא מסוגלת אפילו בדמיון והיא אוהבת את זה. יש לי חברה מדהימה שהחליטה לחיות כמו שכתבה כותבת הפוסט. והיא עושה את זה והילדים שלה מסתדרים. לא אומר שלא תפנה את הזמן כשממש צריכים והיא יכולה אבל לא להיות 24/7. גם לסבתא שלא עשתה בחייה ומרגישה שעכשיו אין לה מחוייבות ושחרור מותר.
 
חמותי ואני >>
לצפיה ב-'ה xxx של'
ה xxx של
03/09/2017 | 18:12
24
253
נשים רבות מאד חיו את מרבית חייהן בתור ה xxxx של-
הבת של;
האחות של;
אשתו של;
האמא של;
הן די איבדו את זהותן וחיו בצילם של מי שהן היו "שלו",
והן חיו עם עם זה בשלום, אולי מטעמי נוחות, כי לא הכירו חיים אחרים [אימותיהן היו כאלו] ואולי כי כך נדרשו.
ואז, בהגיען למעמד הסבתא, אוי ואבוי, חלקן "הרימו ראש" והעזו להביע את ה"אני",
התדהמה עמוקה,
חוסר פרגון ואפילו זלזול בנשים הללו.
אז יסלחו לי כל הסבתות שחושבות שהכותבת היא חצופה, אני מצדיעה לה.
כל הכבוד שסופסופ היא בוחרת בעצמה את החיים שלה ולא עוד ה xxx של.
עכשיו, אחרי שהילדים בגרו והם עומדים בזכות עצמם,
ואין חובות והכלכלה, טפו טפו, לא רעה,
עכשיו זמנה של הסבתא להתחיל לחיות.
ולחיות זה לא לגדל את הנכדים אלא לתת לעצמה להתבגר ולהזדקן בכייף!
לבוא לראות את הנכדים כשבא לה!
לפנק כשמתאים לה!
ולהגיד 'לא' כשיש לה תכניות אחרות.
חסל סדר ביטול עצמי!
חמותי ואני >>
לצפיה ב-'האמת שאני מסכימה עם מה שכתבת (אולי הכותבת . '
האמת שאני מסכימה עם מה שכתבת (אולי הכותבת .
03/09/2017 | 19:09
184
קצת הקצינה את התיאור של הדברים כפי שכתבתי לעיל אבל יש לא מעט נשים שאני מכירה שמתחברות לאשר כתבה, או לפחות לחלק מזה.
חמותי ואני >>
לצפיה ב-'כמה דברים לא ברורים לי.'
כמה דברים לא ברורים לי.
04/09/2017 | 06:39
22
180
1)למה עזרה היא ביטול עצמי? 
2)למה לא ניתן גם להנות ולהלות וגם לעזור? נראה לי שאשה בוגרת,
    שהיא סבתא יכולה לעמוד בארגון זמנים, ולתאם.
     לשוחח בנחת עם אלה שהיא מיטיבה איתם.
3)מתי ואיפה מתנהל שיח בינה לביניהם כדי שכולם יצאו נשכרים.
4)ואם אני הבת/כלה/בן/חתן/ --אבוא כשיתחשק לי לראות את הנכדים
   והם יאפשרו לי בכל זמן להכנס לנשק ולעוף? או להגיש לי כוס שתיה?
   זה כן הגיוני?
 
מצטערת מערכת יחסים חולנית כועסת, לא נעימה אפשר לבנות,
גם ההפך, אפשר אם רק רוצים--לבנות מערכת יחסים נעימה, מכילה, 
מהנה ומספקת לכל הצדדים---רק צריך לרצות ולהיות גלויי לב.
   
חמותי ואני >>
לצפיה ב-'עזרה אינה ביטול עצמי אלא אם מנצלים אותה או'
עזרה אינה ביטול עצמי אלא אם מנצלים אותה או
04/09/2017 | 08:37
1
148
באה על חשבון כבודך ורצונותייך.  או אם אינה הדדית.
 
יש אנשים שלא מבינים זאת. מצדם תני מה שאנחנו צריכים וכשצריכים (כי את אוהבת את הנכדים, הבעל, חלשה, אוהבת לעזור או מכל סיבה אחרת) ועכשיו לכי. "הגברת עשתה את שלה ועכשיו שתקפוץ". כן, כן מכירה מקרוב אנשים כאלה. ממש מקרוב ולא פעם.
 
לא תמיד שיח עוזר. אני בעניין הזה אעיד על עצמי, שיח בכל דרך וצורה ולא עוזר. כרגע נותנת מעצמי ככל שמבקשים וצריכים ויכולה אבל ברגע אחד מעוות נוסף הסבלנות שלי עלולה לקרוס בינתיים הכל בסדר וכוחותיי במותניי ואני לא הנושא אז נמענת ועוצרת כאן...
 
לא, זה לא הגיוני אם זה לא במינון הנכון כלומר, אם זה קורה לעתים יופי. אם זה רק זה אינני מסכימה אבל גם הפוך לא הוגן. רק לעזור ולקבוע מתי לבוא ומתי לנשק ומתי לקנות ולתת וגם מעולם לא להזמין למשל גם אם מתבקש בסיטואציות מסויימות וגם כשהנכדים מתחננים שתבואי ומתחמקים באלגנטיות כשהסבתא מזומנה בכל רגע נתון כי הם צריכים והיא אוהבת ועושה.
 
אני לא מאמינה שהסבתא שכתבה את הפוסט מתכוונת לכך שלא תתן דבר מעצמה היא פשוט הרגישה כפי הנראה שהשקיעה לא מעט והקדישה המון עד כדי האפלת חייה ובטלה את עצמה כדי שילדיה יצליחו ועזרה ככל שיכלה וכעת (אולי לבד בלי עזרה..), שכולם בוגרים וחזקים ומסודרים, רוצה לא להרגיש את המחויבות שמצפים ממנה.
 
אני לא רוצה להיות יפת נפש אבל לא תמיד אפשר לגשר פערים ורצונות. לא רק בין חמות לכלה אבל בוודאי שגם ביניהן.
חמותי ואני >>
לצפיה ב-'אתיחס למה שכתבת כאן,'
אתיחס למה שכתבת כאן,
04/09/2017 | 08:49
107
לדבריך כאן--"לא תמיד שיח עוזר. אני בעניין הזה אעיד על עצמי, שיח בכל דרך וצורה ולא עוזר. כרגע נותנת מעצמי ככל שמבקשים וצריכים ויכולה אבל ברגע אחד מעוות נוסף הסבלנות שלי עלולה לקרוס בינתיים הכל בסדר וכוחותיי במותניי ואני לא הנושא אז נמענת ועוצרת כאן"--
זה מתכון מעולה למריבה, לפיצוץ, לא מוכרחים עד כלות, ואז כשלא מצליחים ל"פרק"
אפשר לתחום גבולות, אפשר להסכים פעם ולהתנגד פעמים,
את האדם הבוגר, את יכולה להחליט, איפה כן ואיפה לא--בלי להתריס,
בחיוך, פעם בהתנצלות ופעם באמירה קורקטית.
את לא פיון בלוח השחמט--את אדם בוגר, ואפשר לבנות מערכת שתגרום גם לך להרגיש טוב בתוכה.
 
נראה לך שאני ומשפחתי המורחבת רואים הכל עין בעין? לא ה גם לא יכול לקרות,
אז מחפשים דרך עוקפת, ומתנהלים בה. 
מעולם לא נתתי לעצמי להרגיש מנוצלת, ובד"כ אני גם אומרת הפעם אני לא כאן.
אז מה?
 
לפסקה אחרת--"אין הדדיות" זה הביטוי שהבן דוד שלו הוא שיויון--
אין הדדיות ואין שיויון, אבל יש את הגבולות שנראים לך ומתאימים לך.
אני לא מצפה מהם להבין/להתנהל/לתת/ להתיחס--כמוני, כי הם לא היו במקום שאני נמצאת ואינם יודעים מה אני רוצה/צריכה אבל מותר לומר--
בבקשה--מי יכול לעזור ב.... מי יכול להביא את...
השיח משתנה בהתאם למה שמדברים--לא ברמזים ולא בריבים אלא בנועם.
 
חמותי ואני >>
לצפיה ב-'החופש לבחור איזה סבתא להיות'
החופש לבחור איזה סבתא להיות
05/09/2017 | 05:32
19
148
עזרה היא לא ביטול עצמי.
אבל השתעבדות היא כן.
ולהיות שם, בשביל  הנכדים והילדים, בכל רגע נתון, לנהל את החיים על פי תכניות הילדים והנכדים,זה ביטול עצמי.
ודבר נוסף וחשוב, אני לא יודעת בנות כמה הסבתות שמגיבות פה, אבל תזכרו שהיום יש סבתות מאד צעירות. בגיל 45 כבר אפשר לחוות סבתאות ראשונה.
אז, בגיל 45, כשכבר יש לסבתא עצמאות משלה, אין לה חשק והיא לא חייבת - להשתעבד שוב לתינוקות.
היא את שלה תרמה לאנושות ועכשיו, הילדים, בנים/ בנות. חתנים/ כלות, שיתמודדו.
נכון, החיים היום שונים ממה שהיו פעם והצעירים רוצים לפתח קריירה.
נהדר! בהצלחה!
רק לא "על הגב" של סבא/ סבתא.
 
מזכיר לי, בלי, או אולי עם, קשר, פרסומת שיש בטלויזיה על אפיקי ביטוח פנסיוני או משהו כזה. פרסומת שמרגיזה אותי נורא.
תבקשו מהמעביד לשנות לכם את אפיק השקעה כדי שבהגיעכם לגיל פנסיה תוכלו - לפנק את הנכדים.
כאילו, מה?
כשאנחנו מגיעים לגיל פנסיה נגמרים לנו החיים? למה לא "כדי שתוכלו סופסופ ליהנות מפירות עמלכם בכל השנים עד הפנסיה"???
 
לסיכום:  סבא וסבתא הם הקצפת והדובדבנים בחיים של הילדים והנכדים, הם לא המנה העיקרית.
הם את שלהם עשו, עכשיו תורם לחיות, לטייל, להתבטל, לבזבז את כספי הירושה, בלי לתת על כך דין וחשבון לאף אחד!
 
חמותי ואני >>
לצפיה ב-'עם הכותרת שבחרת'
עם הכותרת שבחרת
05/09/2017 | 05:50
2
116
"החופש לבחור איזו סבתא להיות" --היא מדויקת.
ועם הסיכום שלך אני גם מסכימה.
 
אבל על מה שכתבת ביניהם, אני בהחלט חולקת.
להיות שם בשביל הנכדים הילדים בכל רגע נתון--זו אשליה שלא קיימת במציאות,
הרי בד"כ הם לא גריםם עם הסבים והסבתות,
אז יש צורך בתיאומים, ומה הבעיה בתיאום שלא פוגע באורח חייה וברצונותיה של סבתא, למה תמיד לראות את המתנגש,
 
אם הסבתות היום צעירות, אזי הןגם זריזות יותר ומספיקות יותר,
אני חוזרת וכותבת בפעם המי יודע כמה--
הייתי סבתא די צעירה, עבדתי במשרה מלאה ויותר, ויש לי תחביבים ועיסוקים מעבר לעבודה, וגם היום משפרשתי ובגרתי, אני מלאת עיסוקים--
ואני סבתא ביותר ממשרה, ובהנאה גדולה, ולא--זה לא ע"ח דברים שלי,
ואם יש יחסים טובים, ואם נהנים מלהיות עם הנכדים--
אז אין שיעבוד ואין מרמור, ואין הרגשת החמצה והתור שלי לחיות
כולל את הנכדים בתוך זה.
הסבתאות מעשירה את הנפש, הסבתאות משאירה אותנו צעירים ועדכניים,
הסבתאות היא המקום שבו אתה מרגיש את ההמשכיות והתרומה שלך,
דוקא כי כבר את נטולת מחויבות כמו לילדיך.
 
וכל הסבתות המסכנות--ש"מפסידות" כי מישהו הכריח אותן 
לעזור--ליבי ליבי עליכן.
חמותי ואני >>
לצפיה ב-'לכל סבתא מגבלות ואפשרויות ויחסים אחרים'
לכל סבתא מגבלות ואפשרויות ויחסים אחרים
06/09/2017 | 07:23
1
84
יש סבתא שיש לה האנרגיות שלך ויש סבתא שקשה לה. יש סבתא שאין לה הכבוד המגיע לה ויש סבתא שסומכים ואוהבים אותה ואז הרצון גובר על היכולת. יש סבתא (אימא של כלה) שלא מוכנה לתת רק לקבל כי היא יודעת שאף אחד לא ירחיק אותה מהנכדים ומביתה ותמשיך להיות האהובה ויש סבתא שמרגישה על תנאי ואז קץ לה ונשבר לה או שהיא נותנת מעל ומעבר מתוך פחד שתורחק ותונזף מכורח גם אם תש כוחה או תפוטר. אז לא כולם זורמים וטוב להם ויכולים ולא כולם יפה נפש כדי לקבל קרדיט מהכלה.
 
אם נחזור לפוסט, רוב הסבתות (מאחר שאני סבתא)ורוב האימהות (אני אימא ומן הסתם בגילי מכירה אימהות של כלות לא מעט) מרגישות את מה שכותבת הפוסט כתבה. יתכן שיש כמוך שהכול זורם יפה אבל עוד לא שמעתי משהיא (שוב, כולל אימהות לכלות) שלא התלהבה מ"בול קליעה", "בדיוק מה שאני מרגישה", "וואו, ככה חשבתי". לא קשור לאהבה ורצון קשור ליכולות וסיטואציות ופידבקים....
 
הלוואי שיכולתי לכתוב מה שאת כותבת.
חמותי ואני >>
לצפיה ב-'כל הפסקה הראשונה'
כל הפסקה הראשונה
06/09/2017 | 08:32
72
הא נכונה, 
אנחנו אנשים שונים עם גישות שונות,
גם הכלות שלנו, ואומר יותר הבנות והבנים שלנו--אינם כפילים שלנו.
הענין הוא--לא האנרגיות והרצון, הדרך להתנהלות נוחה לשני הצדדים,
אם כלתי היתה חושבת שאני "חייבת" לעמוד דום לצרכיה/רצונותיה--
הייתי מחפשת דרך,לאזן את הנתינה שלי--
הייתי מגבילה את עצמי, הייתי משדרת שאינני ברירת מחדל.
אני לא הייתי "עובדת" אצלה.
אבל הייתי ממשיכה להיות נחמדה, ומתענינת, ואפילו כשמסרבת
לצורך שלה--שואלת, איך הסתדרת.
אבל שוב זה מנגנון שצריך להיבנות כמו כל מערכת יחסים עם אחרים 
שאנחנו מנהלים איתם מערכות יחסים.
 
לגבי הפסקה השניה--אני באמת זורמת ונעים לי בס"ה מול כלותי--
אבל ואבל גדול--גם אני לעיתים נוחלת אכזבות--ואפילו שזה בקטנה,
באותו רגע לא נעים--אבל מוצאת את הדרך לישר את ההדורים,
לא מטפחת את הנאחס--גם לא כלפיה.
אבל זה קורה לי גם מול בנותי, אז מה?
זה לא מערער את מערכת היחסים--וזה לא גורם לי להרגיש רע
שאני עושה להם--או כשמחליטה שלא עושה להם.
הכל בסדר.
חמותי ואני >>
לצפיה ב-'אני לא מבינה מאיפה הגיע ה"סבתות הצעירות" - '
אני לא מבינה מאיפה הגיע ה"סבתות הצעירות" -
05/09/2017 | 08:55
14
208
היום הרי גיל הלידה הראשונה (כשמדברים על יהודיות חילוניות) עלה - במקום 20 וקצת הוא בסביבות 30, כך שרוב הסבתות מתחילות להיות סבתות בסביבות מינימום גיל 50 - יותר לכיוון 55. 50 זה לא צעיר להתחיל להיות סבתא. לא נראה לי שאני מכירה אישה אחת (ואני מכירה אוכלוסיות מ-4 ערים ויישובים בארץ) שנהייתה סבתא בגיל 45.
חמותי ואני >>
לצפיה ב-'אבל הסבתות ... הן לא מ"היום"'
אבל הסבתות ... הן לא מ"היום"
05/09/2017 | 11:21
12
185
אגב, נעים מאד
אני בת 54 ויש לי 9 נכדים
וכמוני יש המון
[כן כן, הייתי בת 45 כשנולד הנכד הראשון שלי]
אז את אולי מכירה אוכלוסיות ב 4 ערים וישובים בארץ, אבל סבתות צעירות יש .... המוןןןןןןןןןןןןןןןןן]
חמותי ואני >>
לצפיה ב-'ואת חילונית?'
ואת חילונית?
05/09/2017 | 11:28
11
170
אני לא אומרת שאין סבתות צעירות, אני אומרת שאם כבר, אז הכיוון הוא לא שהסבתות נהיות צעירות יותר אלא מבוגרות יותר.
בימינו לא מעט בנות 45 הן אמהות לילדים צעירים, וממש לא קרובות להיות סבתות.
 
חמותי ואני >>
לצפיה ב-'בימינו'
בימינו
05/09/2017 | 12:40
9
182
נכון. ללא ספק היום נשים בגילאי 45 הן בעצמן אמהות לילדים קטנים כי הן בנו קריירה והתבססו.
אבל לא בבנות ה 45 של היום אנו מדברים אלא על אלו שהיו בנות 45 לפני עשור [פחות או יותר, כמוני למשל, ואני חילונית גמורה].
 
בעוד עשור, או יותר, נשוב לפגוש סבתות כמו פעם, סבתות שגילן הממוצע יתחיל ב 65~
אבל כאמור, היום, סבתא בגיל 45 או 50 או אפילו 55, יש לה חיים מלאים משל עצמה והיא לא בדיוק רואה את עצמה מטפלת שוב בילדים רכים. בשביל זה יש להם הורים!
 
 
חמותי ואני >>
לצפיה ב-'ב-2007 הגיל הממוצע בקרב יהודיות (כולל דתיות)'
ב-2007 הגיל הממוצע בקרב יהודיות (כולל דתיות)
05/09/2017 | 12:51
8
148
ללידה ראשונה היה כ-28 (ב-2015 כ-28.5). אפילו ב-94 (השנה הראשונה בטבלה) הוא כבר היה 26. כך שלהיות סבתא בגיל 45 לא היה נפוץ גם לפני 10 שנים.
 
באמת מעניין אותי לשמוע בת כמה אמא שלך הייתה כשהיא ילדה אותך (והאם את הבכורה?) ובת כמה את היית כשילדת.
חמותי ואני >>
לצפיה ב-'סטטיסטיקה ומחקרים'
סטטיסטיקה ומחקרים
05/09/2017 | 15:03
7
154
תשמעי, בשנת 83, כשאני התחתנתי, והייתי בת 20, היה מקובל להתחתן בגילאים הללו.
אני מניחה שיש עשרות, מאות ואלפים שהתחתנו בגילאים הללו בשנה זו ובסמוך אליה. וכנראה שיש עשרות, מאות ואלפים שכנראה הפכו להיות סבים וסבתות בגילאים צעירים ויש מין הסתם גם כאלו שלא.
אז כל המחקרים והסקרים לא ממש רלוונטיים בעיני.
המציאות היא שקובעת.
אגב, גם אמי ילדה את אחי הבכור כשהיתה בת 20 ואותי, בנישואיה השניים, בגיל 38
כך שפער הדורות לא ממש השפיע.
והילדים שלי התחתנו יחסית צעירים [הבן בגיל 23 והבנות סביב גילאי ה 25]
כך שגם במקרה שלי, אין ממש הבדל דורי.
ולכן, שוב, הסקרים והסטטיסטיקות הם טובים למחקר. נקודה
ובאשר לנושא הסבתאות המקורי, אין קשר בין גיל הסבתא לבין מה ש"נדרש" ממנה.
אני חושבת שסבתא היא בונוס, היא כייף, היא פינוק וכך צריך להתייחס אליה ולחבק אותה על כל מה שהיא מעניקה, בלי למדוד אותה ובלי לכפות עליה את הרצון שלהם, בלי להתנות דבר בדבר. פשוט, לקבל את סבתא AS IS  ותאמיני לי, כולם יצאו מורווחים אם ינהגו כך.
 
 
 
 
חמותי ואני >>
לצפיה ב-'הבן שלך (ואשתו) הם, כנראה, אלה שחריגים יחסית'
הבן שלך (ואשתו) הם, כנראה, אלה שחריגים יחסית
05/09/2017 | 16:10
6
125
את ואמא שלך לא, וגם הבנות שלך לא (כי 25 זה קרוב לממוצע לחתונה). לא יודעת למה הבן שלך ואשתו התחתנו כל כך צעירים (אני מניחה שהיא בערך בגילו), אבל זה משהו לא נפוץ בדור שלהם, אלא אם היא התחתנה בהריון, שאז זה קצת יותר ברור.
יש הבדל בינך לבין הבנות שלך - 20 ו-25 זה כן הבדל דורי (הרי ההבדלים שמדובר עליהם הם של שנתיים בסך הכל ב-20 שנה), אבל אולי לא הבדל בינך לבין אשתו של בנך.
אני לא מדברת על השאלה הגדולה של מה סבתא עושה עם הנכדים - רק על העניין שיש עכשיו יותר סבתות צעירות, שפשוט נראה לי שגוי.
חמותי ואני >>
לצפיה ב-'דתיים, וגם יוצאי עדות מסוימות.'
דתיים, וגם יוצאי עדות מסוימות.
06/09/2017 | 21:37
92
כמובן שההבדלים בין העדות הולכים ומיטשטשים.
חמותי ואני >>
לצפיה ב-'סבתאות וסבאות בגיל צעיר'
סבתאות וסבאות בגיל צעיר
07/09/2017 | 05:39
4
93
לא יודעת בת כמה את אבל בחברה שלי בה כמעט כולנו בני סביבות גילאי ה 50 כבר יש לא מעט סבים וסבתות.
וזה נהדר לראות אותנו, צעירים בפני עצמנו, עם חיים מלאים ושוקקים וכבר זכינו בחוויית הסבתאות שרק מצ'פרת לנו את החיים.
 
וכן, יש גם בני גילנו שהם הורים לילדים צעירים כי בהחלטה מושכלת הביאו אותם בגיל מאוחר יותר ואת חווית הסבתאות הם יזכו לחוות בגיל 70 או יותר.
 
אז יש ויש, מאלו ומאלו, והמחזה של מישהי שמסתובבת עם עגלה והיא לא אמו של הילד או המטפלת, אלא הסבתא, בהחלט ניכרת הרבה יותר במחוזותינו.
בדיוק כפי שמחזה [בעיני פחות נעים, אבל קיים] של סבא או סבתא שמביאים ילד לגן ומתברר שהם ההורים [אבל זה כבר לשרשור אחר].
 
באשר לעדות וכו' - קשקוש בלבוש [ותסלחו לי, כן?]
 
חמותי ואני >>
לצפיה ב-'50 זה לא 45, וזה לא מאוד צעיר לסבתא "מתחילה".'
50 זה לא 45, וזה לא מאוד צעיר לסבתא "מתחילה".
07/09/2017 | 06:15
90
50 יכול להיות כשהסבתא ילדה לראשונה, נניח, בגיל 22, והאמא (אם היא הבכורה) ילדה בגיל 27. ואם מדובר בבן שאשתו צעירה ממנו, זה עוד יותר קל. וכשמדובר בגיל 50 ומשהו אז בכלל...
כך שדור הסבתות של היום צעיר אולי יחסית למה שיהיה בעתיד, אם גם הבת של האם תלד בגיל 27, אבל הוא בכלל לא צעיר ביחס לדור העבר, שבו היה נהוג ללדת לידה ראשונה לפני גיל 25 (לאמא שלי היו כבר 2 ילדים בגיל הזה, והיא בכלל לא הייתה חריגה. בדורנו גם ילד אחד לפני גיל 25 זה יחסית חריג כשמדובר בחילונים).
אולי מה שמבלבל אותך זה שבעבר סבתות "נראו כמו סבתות" ו"דיברו כמו סבתות" (עם מבטא זר וכו') אבל זה לא היה כי הן היו מבוגרות במיוחד (או שזה היה כשהנכדים הראשונים שלהם כבר לא היו פעוטות).
גם סבתא שלי הייתה סבתא לפני גיל 50, והיא דווקא ילדה מאוחר יחסית לדור שלה (נדמה לי שזה היה פרק ב' של סבא שלי או משהו כזה), ונהייתה סבתא מאוחר יחסית לדור שלה.
חמותי ואני >>
לצפיה ב-'נראה לי שאת מיחסת'
נראה לי שאת מיחסת
07/09/2017 | 06:39
2
73
המון תפקיד לגיל. 
היום האפשרויות בכל הגילאים היותר מבוגרים גדולים יותר מבעבר.
אבי נהג עד גיל 83 מבחירה הניח את המפתחות.
ועד אז גמע קילומטרים ביום, ויכול היה לנסוע עם הנכדים שלו
מחיפה מלירושלים, או להפך, או להגיע לדרום הרחוק כדי לעשות להם כיף
ולקחחת כמה חברה שקיבלו אפטר למסעדה טובה.
 
ואני כבר עברתי את 50 מזמן, ואני תודה לאל ניידת ומתרוצצת ויש לי חיים 
מלאים ואני בהנהלות של תחומי חברה שמענינים אותי.
ועדין שמחה מאוד על ההתעסקות והקשר עם הנכדים.
ויש לי בת חולה מאוד, ואני מטפלת בה ובילדיה --וזה בסדר גמור.
לא ע"ח שום דבר שאני רוצה בשביל הענינים שחשובים לי, שהם עבורי,
 
הנוכחות הסבתאית היא מתנה להם אבל בהחלט גם מתנה לנו.
ואני חוזרת ואומרת--מי שלא יודעת להעריך את הנתינה שלה כסבתא--
מפסידה ובגדול.
חמותי ואני >>
לצפיה ב-'הנוכחות הסבתאית היא מתנה'
הנוכחות הסבתאית היא מתנה
07/09/2017 | 18:44
1
97
אין בכלל ספק במתנה שבסבתאות ובסבאות.
נראה לי שאין חולק על כך.
גלשנו אמנם מהנושא המרכזי שעמד בשרשור זה אל עניני גיל ואם בכל זאת נחזור אל עניני סבתאות, הרי שהבחירה איזו סבתא ואיזה סבא להיות ובאיזה מינון, צריכה להיות בידיהם ולא מתוך כורח או אי נעימות מהילדים שחושבים שסבא וסבתא מעצם היותם כאלה הם "נטולי חיים" וכל "ייעודם" הוא בלעזור לגדל את הנכדים.
 
נתינה צריכה להיות מרצון ולא מחובה או מחשש שאם לא... אז ימנעו מהם דברים אחרים.
 
 
חמותי ואני >>
לצפיה ב-'מדויק.'
מדויק.
07/09/2017 | 19:13
55
כשבעיקרון, שיח פתוח, ואוירה נעימה מאפשרים בדיוק
את ההתחשבות/התיחסות וכל הנגזרים מכך.
חמותי ואני >>
לצפיה ב-'אחדד - חילונית ובעלת השכלה גבוהה?'
אחדד - חילונית ובעלת השכלה גבוהה?
05/10/2017 | 18:02
16
מסכימה עם חייב להגיב ומאתגרת, האם האוכלוסיה אליה מתייחסת RossieL היא חילונית ובעלת השכלה גבוהה, מסורתית, דתית, ללא השכלה, תעודה מקצועית, מכללה לחינוך, ומשערת שצירופים נוספים.
כי החילוניות סביבי, אלה שהינן בעלות תארים מאוניברסיטאות ומהטכניון, ילדו רובן לקראת גיל שלושים או קצת אחרי, כך שהסבתות במגזר הספציפי הזה הן, בגדול, בנות חמישים לפחות, גם אלה שהיו אמהות בגיל עשרים וקצת.
מצד שני אני רואה סביבי גם אוכלוסיות חילוניות לא משכילות בהן האמהות צעירות בגיל 25 ואף פחות והסבתות אכן בנות 45.
בקיצור: יש הכל מהכל, וקצת יומרני להשליך מהמוכר לנו אישית על הכל.
חמותי ואני >>
לצפיה ב-'האמת שאני מכירה אבל כמו שכתבת, מגזר דתי'
האמת שאני מכירה אבל כמו שכתבת, מגזר דתי
06/09/2017 | 07:24
39
לצפיה ב-'מסכימה עם כל מילה. '
מסכימה עם כל מילה.
06/09/2017 | 07:15
18
לצפיה ב-'החיים של הסבים לעומת החיים שלנו'
החיים של הסבים לעומת החיים שלנו
04/09/2017 | 16:42
5
250
אשמח לשמוע מהסבתות כאן את דעתן על מה שמעתי בכתבות שונות במדיה, על היעזרות בסבים, ובין השאר נתמכו ע"י סבים וסבתות:
 
לפני כמה עשורים ,הורים צעירים (שכיום הם סבים וסבתות) חיו חיים אחרים מההורים הצעירים כיום.
בעיקר הנשים.
לפני כמה עשורים הרבה נשים לא עבדו, והיו עקרות בית והקדישו את זמנן לבית ולגידול המשפחה והילדים. הנשים שכן עבדו-מרביתן עבדו  בעבודה חלקית/משרת אם.
כיום רוב הנשים עובדות משרה מלאה, ועדיין לרוב,  מצופה מהן לשמר את התפקיד המסורתי של גידול הילדים ותחזוק הבית.
הגברים, כיום יותר מעורבים בגידול הילדים ,אך להבנתי עובדים יותר שעות מהגברים של פעם שהיו מסיימים את יום עבודתם ב 17:00 לכל המאוחר, ואילו כיום גברים (במיוחד בהיי-טק...) חוזרים בסביבות 19:00 הביתה-למקלחות ולהשכבה של הילדים.
 
שינויים אלה קרו גם בשל שינוי במעמד האישה,  וגם בשל עליית יוקר המחיה, והקושי העולה בקניית דירה. דברים פשוט הולכים ונהיים יותר יקרים באופן משמעותי! 
לאור כל השינויים האלה, ההורים הצעירים של היום זקוקים יותר לעזרת ההורים שלהם. הם עובדים יותר זמן,כבר אין את האימא עקרת הבית שפנויה להישאר עם הילד החולה, ובחופשות השונות, הכל יותר יקר,עובדים יותר קשה...הבנתם את הנקודה...
 
אז כמה ממה שכתבתי הוא נכון לדעתכן, וכמה הוא מוקצן?
חמותי ואני >>
לצפיה ב-'ברור שהעולם של היום'
ברור שהעולם של היום
05/09/2017 | 05:57
3
156
שונה מהעולם לפני עשרות שנים,
אבל מהנסיון שלי--יש איזונים. הצרכים הבסיסיים זהים--
אבל הפתרונות שונים,
כשאני גידלתי את ילדי--גם עבדתי, אבל לא היה המושג מעונות וסידור לילדים,
אז האופנה היתה מטפלת, למצוא אחת טובה--היה קושי,
כדי שהיא תיכנס הביתה היה צריך להתארגן בהתאם.
היום עובדים יותר, אבל יש פתרונות זולים יותר ונגישים--מעונות.
פעם רכב למשפחה היה דבר נדיר, היום יש כמעט לכל משפחה ולפעמים גם שנים.
גפ בעבר וגם היום היה מי שצריך את העזרה מהורים.
כמובן--שהחיים השונים גורמים לשינויים במבנה ובמה הצורך.
חמותי ואני >>
לצפיה ב-'כתבת שגם היום וגם אז '
כתבת שגם היום וגם אז
05/09/2017 | 09:10
2
131
היה צריך עזרה בגידול הילדים...
 
יש הרגשה  שהיום צריך יותר משום מה...
, והרבה סבים אומרים שהם הסתדרו לבד כשהיו צעירים....
 
אם אפשר לשאול,איך הסתדרת כשהיית אימא צעירה? (לקחת מטפלת? אם זה בסדר שאני שואלת)
וכמה ההורים שלך ושל בעלך עזרו בגידול הילדים?
חמותי ואני >>
לצפיה ב-'אין לי שום בעיה לענות'
אין לי שום בעיה לענות
05/09/2017 | 22:41
128
לילדי היתה מטפלת (מטפלות) כן, זו היתה האופציה הבלעדית. אז.
כיון שכך הם נכנסו לגנים פרטיים די מוקדם,
לא היתה לי עזרה מהורי--מפני שגרתי רחוק מהם ,מינימום שעתיים נסיעה
לכל צד. מה גם שלהפך, אימי נפטרה כשהם היו קטנים--ואני נסעתי יום בשבוע לאבי,
לנקות לבשל, ולהיות איתו--הוא עבד.(אימי נפטרה צעירה יחסית, ואבי נשאר אלמן צעיר ממנה)
חמי וחמותי לא עזרו לנו בכלל, בגלל סיבות רבות.
הסתדרנו. אפילו לא זוכרת שהיתה לי תקופה קשה אז. 
יש לי ילדים שגרים רחוק ממני, ומסתדרים, העזרה שלי שונה בהתאם לנסיבות.
חמותי ואני >>
לצפיה ב-'אכתוב על אחותי, בעלה עבד בחברת הייטק מצאת החמה כמו'
אכתוב על אחותי, בעלה עבד בחברת הייטק מצאת החמה כמו
06/09/2017 | 07:34
161
שאומרים עד צאת הנשמה. נסע תכופות לחו"ל ונעדר ימים ולעיתים שבועות. אחותי עבדה משרה מלאה דהיינו עד ארבע או חמש. יש לה ילדים לא אחד ולא שניים (מסתירה נתון). חמותה אחרי שנתיים שנשאו נפטרה ואימי גרה ממש ממש רחוק ולא ממונעת ואלמנה. אז איך? לא היה לה על מי לסמוך ומצאה פתרונות יצירתיים, מטפלות ובייבי סיטר וכוחות מעבר לסטנדרט. כשהייתה לבד עבדה קצת יותר גם בבית (הבית מתוקתק ועד היום כשאני נזכרת לא יודעת איך עשתה זאת). מעולם לא קבלה עזרה מאיש כי לא היה לה. אין גיסות רק גיסים וכולם בחו"ל. מלבדי שגם עבדתי וגם למדתי וגם היו לי ילדים משלי ולא גרתי קרוב איש לא היה לה והסתדרה.
סתם עובדות שנזכרתי בהם ודובר על כך לא מעט..
חמותי ואני >>
לצפיה ב-'אגדת עם שאיננה נכונה סטטיסטית'
אגדת עם שאיננה נכונה סטטיסטית
06/09/2017 | 09:59
173
הנה העובדות: כל הסיפור של "נשים לא עובדות" מתיחס למספר יחסית קטן של נשים (בפירוש לא רוב הנשים) ממעמד מאוד מסויים (בינוני גבוה ומעלה), וזה נכון גם לשנות החמישים שישים של המאה העשרים שאליה מתיחסת האגדה הזאת. לא כל מה שרואים בסיטקומים אמריקאים זה "הרוב".  
חמותי ואני >>
לצפיה ב-'מוזמנות לפורום שלי להמשך דיון'
מוזמנות לפורום שלי להמשך דיון
09/09/2017 | 09:47
150
לצפיה ב-'אני לא סבתא. אני סבא. '
אני לא סבתא. אני סבא.
13/09/2017 | 06:59
1
133
אני זה שמבשל בבית, ואני זה שעוזר לבת שלי עם הבנות שלה בהוצאה מהגן כשהיא או בעלה לא בבית. אני מכין ארוחת ערב לימי שישי כל שבועיים, ומכין הרבה. אני מאד אוהב שכל הילדים (4) מגיעים יחד עם בני זוגם ועם הנכדות. אני נהנה מכל רגע שכולם בבית. בכל פעם שהבת שלי מבקשת שאוציא את הנכדות מהגן ואהיה איתן כל אחר הצהריים, אני אומר לה תודה על זמן האיכות שיש לי עם הנכדות. מצד שני, כשאין לי אפשרות, אני גם יודע להגיד. כשיש שיתוף פעולה והבנה, הכל זורם מצוין. 
חמותי ואני >>
לצפיה ב-'כשיש הבנה ושיתוף פעולה אבל כשאין?'
כשיש הבנה ושיתוף פעולה אבל כשאין?
01/10/2017 | 10:27
10
לצפיה ב-'אני מבינה שהיא אם שכולה, וכלתה אלמנה?'
אני מבינה שהיא אם שכולה, וכלתה אלמנה?
29/09/2017 | 05:11
47
או שסתם הבן המקסים שלה לא מתפקד כאב?
חמותי ואני >>

הודעות אחרונות

16:59 | 22.10.17 אורחים בפורום
09:08 | 19.10.17 נומלה
17:29 | 15.10.17 הייתיאביבקיץ
14:20 | 07.10.17 פרפרי אהבה
13:36 | 03.10.17 פרפרי אהבה
11:47 | 02.10.17 אורחים בפורום
13:42 | 26.09.17 פרפרי אהבה
05:14 | 23.09.17 פרפרי אהבה
11:21 | 14.09.17 yeshpitaron

חם בפורומים של תפוז

אירוח בנושא: מיסוי ועבודה באופן עצמאי
אירוח בנושא: מיסוי...
בתאריך 24/10 יתארח בפורום רו``ח אלירן הררי, אשר...
אירוח בנושא: מיסוי ועבודה באופן עצמאי
אירוח בנושא: מיסוי...
בתאריך 24/10 יתארח בפורום רו``ח אלירן הררי, אשר...
אירוח בנושא היבטים משפטיים בהקמת עסק או חברה
אירוח בנושא היבטים...
באירוח תוכלו לשאול על היבטים ושיקולים משפטיים...
אירוח בנושא היבטים משפטיים בהקמת עסק או חברה
אירוח בנושא היבטים...
באירוח תוכלו לשאול על היבטים ושיקולים משפטיים...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ