יושב לי על הלב

יש לך איזה דימוי בראש של איך צריכה להיות סבתא

ומאחר וחמותך לא תואמת לדימוי שלך, אז מבחינתך היא לא סבתא "אמיתית". אז זהו, שיש כל מיני סוגים של סבתות וכל אחת יוצרת עם הנכדים סוג אחר של מערכת יחסים: החל מאי קיום מערכת יחסים ועד למערכת יחסים סימביוטית, חמותך איפה שהוא על הסקאלה. לא במקום שהיית רוצה, אבל בהחלט קיימת ובהחלט בעלת משמעות. אז תפסיקי לבכות ולכעוס "בשם הילדים". זאת הסבתא שהם מכירים, זאת המציאות שהם מכירים ואם לא תכניסי להם לראש שזה לא מספיק טוב, מבחינתם זה יהיה לגמרי סבבה.
 

מנעמים

New member
צודקת

אני גדלתי אחרת לגמרי, וכנראה משם זה נובע. היו לי סבים מדהימים. כנראה שהכל היה אחרת אם אמי הייתה בחיים, נצטרך לקבל את זה כמו שזה. בגדול, זה בעיקר הפסד שלה. אני עושה את המקסימום שאני יכולה.
וכן, קשה לא לקנא כשרואים דברים אחרים מסביב ולשמוע ביפורים מחברות. אבל זה מה יש.
 

פריZמה

New member
את קצת מתאבלת על אימך דרך הכעס על חמותך

אני יכולה מאוד מאוד להבין ולחבק.....
בראש שלך רצה תמונה כמה אמא שלך יכלה להיות סבתא מדהימה, והאישה שאיתה נתקעת לא עונה על הציפיות מאמא שלך.....
אין ספק שילדיך היו נתרמים מאוד מסבתא כמו אימך- אבל הם כבר מרויחים אמא שגודלה על ידה וטופחה ע״י סבים מסורים - וזה כבר יתרון ענק.
תבואי לשם אחת כמה זמן, עם הרבה אורך רוח. תהני מיתרון העדר ובני הדודים הזמינים שסבתא מרשה לכולם להשתולל בבית שלה, תעשי לעצמך כוס קפה, וסעי איתם הביתה.
 

נומלה

New member
זה מול החמות או מול הבן שלה?

לך קשה להסחב עם הילדים לאחר יום עבודה. תשכנעי את האבא של הילדים שיחסים עם הוריו זה משהו ששווה לו להשקיע בו, ושיקח את הילדים להוריו ויטפל בהם שם ויעשה נחת לאמא שלו.
 

koryz

New member
אכזבה מחמות

שלום מנעמים. מרגישים את הכאב שלך על חסרונה של אמך, צער גם על כך שיש השלכות גם לילדים שלא ממשיכים לחוות קשר עם סבתם. את חוסר ההשקעה של הסבתא השניה שלהם יחסית למשפחה שלך. אני רואה את הכאב, ואפשר להבין אותך.
מהצד של חמותך, לעומת זאת, אני רואה מצב קצת אחר
כלה שמוזמנת כמו כל המשפחה לבית, עם נכדיה, אבל היא דורשת ממנה לטפל בנכדים, אני מניחה שאת מאוכזבת כשהיא מבקשת שתטפלי בילדייך (כשהוא צריך פיפי), ויכול להיות שהיא מרגישה זאת ואולי נפגעת מכך שאת לא מרוצה ממנה.
נראה לי, שהדבר שהיית הכי רוצה ממנה הוא יחס אישי. שתגיע לבד, שתכין אוכל- שתוכיח לך, כביכול, את אהבתה.
קודם כל - יכול להיות שאת צודקת, והיא אכן עצלנית ומרוכזת בעצמה. יש אנשים כאלו. אבל זה לא מעיד שהם אינם אוהבים, אלא אולי, שהאהבה שלהם שאותה הם מכירים ויכולים לתת - שונה מזו שאת מכירה.
כמו שיהונתן גפן כתב: "האהבה שלי היא לא האהבה שלו".

אני מבינה את הרצון שלך לראות יותר אהבה מחמותך. כואב לקרוא שאת מרגישה שהיא אינה נותנת לך יחס כפי שאת זקוקה לו, או כפי שקיבלת מאמך, או על הנכדים שלך שגרים רחוק יותר משאר נכדיה ולא מקבלים אותו היחס. אבל, אני מציעה לך לנסות לזכור, ששמענו רק את הצד שלך, יכול להיות שחמותך אינה מודעת לגמרי לצרכים שלך או של נכדייה, וגם יתכן, שהיא מודעת אליהם, אבל, שהיא לא חושבת שהיא צריכה לספק אותם.
אנחנו לא יודעים הכל, אולי הסבתא מרגישה אחרת, שאתם מגיעים פחות ולכן מתייחסים אליה פחות מהילדים האחרים שלה,
כתבת שלדעתך היא עצלנית, יכול להיות שהיא מרגישה, שאת מבקרת אותה, אולי שהמבט שלך חסר סבלנות כשהיא קוראת לך, לקחת את הילד לעשות פיפי, למשל.
ואם כך, אנחנו לא יכולים לדעת, יכול להיות שזו הסיבה שהיא משתדלת שלא להגיע לבד אליכם, יתכן גם שכשהיא מגיעה עם הנכדים מישהו אוסף אותה ומחזיר אותה, כתבת שהיא ניידת אבל אולי קשה קצת לה לנהוג, ויכול להיות שהיא מעדיפה להיות בבית שלה, כך היא יכולה בקלות לנוח (להרבה אנשים מבוגרים כואבים הגפיים , חלק צריכים לנוח אחר הצהריים 'סיאסטה').

נראה לי, שאת מחפשת הוכחה לאהבתה. וכתבת שהיא אוהבת אך את לא רואה שהיא פועלת כפי שאמך למשל היתה נוהגת במקומה. ראשית, לא רצל כל אדם אהבה = עבודה. שנית, אהבה לא ניתן "להכריח". לצערנו, אם מישהו לא חושק בנוכחותנו, לא ניתן להשפיע עליו שירצה אותה גם אם יש לו אהבה כלפינו. כדי שיתקיים קשר נדרשים שניים. לא הכל תלוי בך, וכבר ניסית לדבר וזה לא עזר.
אני לא בטוחה, שלהיות בקרבתה, הוא הדבר שנכון עבורך ועבור ילדייך.
נסי להבין את חמותך, על חסרונותיה, יכול להיות שיש לה לא מעט. היא אישה לא מושלמת ועם חסרונות ככל אדם, נסי לקבל שיש דברים שהיא לא תעניק כמו סבים וסבתות אחרים, בין אם מכיוון שהיא לא יכולה, או שאינה רוצה, או שהיא לא חושבת שזה האחריות שלה, וכדומה.
 
למעלה