סבא וסבתא מטפלים בתינוקת- לסמוך על אמא או חמות

[פרפרי אהבה]

סבא וסבתא מטפלים בתינוקת- לסמוך על אמא או חמות

האם אתם סומכים יותר על אמא שלכם מאשר על חמותכם בכל מה שקשור לילדים, בית וכו'

נתקלתי הרבה אצל חברות ובכל מיני סיפורים שקראתי בפורומים וקבוצות בכך שאמהות סומכות על האמהות שלהן בטיפול בילדים אבל לא יסכימו שהחמות תטפל בילדים.
מצד אחד, מבינה את זה אבל מצד שני... נראה לי לא לעניין ושצריך לאפשר גם לצד השני לטפל/לשמור על הילדים (אלא אם מבחינה בריאותית פיזית או נפשית הם לא בסדר).

 

[mykal]

נראה לי שהגעת

לשאלה של התחנה האחרונה,כלומר,
לא הבעיה אם לסמוך או לא!
הבעיה נובעת ממערכת היחסים--אם האוירה טובה,
ויש תקשורת ראויה, וכבוד הדדי, לא נראה לי שתהיה איזו בעיה לכלה
ולא בעיה לחמות לשמור על הילדים.
זה מתחיל כאשר האוירה היא של חוסר כבוד וביקורת מתמדת
(בסופו של דבר הדדית)וחוסר רצון להשמע לבקשות המשפחה הצעירה,
או אז נוצר בקיע של לא לסמוך ולא להשאיר.
וגם חוסר רצון של החמות לשמור על הנכדים מצד הבן.
אצלי, לא היתה לי אמא, וגרתי רחוק בכל מקרה, חמותי לא
רצתה לשמור על הילדים שלנו. הסתדרנו מצוין בלעדי עזרתה.
אני הרבה עם הנכדים כולם, ובקשר מעולה גם עם אלה
שגרים רחוק, והבן והכלה כשנוסעים לחו"ל אני מגיעה להיות עם הבנות.
למחותנת שלי ממש קשה פיזית היא מוגבלת.
אני עושה כאן כל קיץ קיטנה לכל הנכדים--והם סומכים עלי מאוד.
ואני מאושרת עם כולם.
,

 

[חייבתלהגיב]

לא סומכת על אף אחת מהן.

אמא שלי גם לא מעוניינת לטפל בהן ולא סומכת על עצמה. חמותי כן מעוניינת, ועד לאחרונה אפשרתי את זה (כלומר נתתי לה להשגיח על הילדות לא בנוכחותנו) אבל לאחרונה קרה משהו שהבהיר לי שזו טעות, והמדיניות שלי בנושא השתנתה.

 

[חייבתלהגיב]

(ולסמוך מבחינתי

זה לא אומר לסמוך על כך שהיא תנהג לפי כללי ההורות שלי - זה לא משנה לי. לסמוך זה אומר להרגיש שהילדות בידיים בטוחות).

 

[חייבתלהגיב]

אה, רק עכשיו אני רואה שאת מדברת ספציפית על

תינוקות. לגבי זה אני לא סומכת על אף אחד פרט אליי ואל בעלי, ולא נותנת לאף אחד להיות איתן בלעדינו.

 

[michal@gal]

סומכת יותר על אמא שלי

אבל זה עניין שקשור לנשים עצמן.
גם בן זוגי סומך יותר על אמא שלי.
&nbsp
נעזרנו בבייביסיטר עם חמותי.
לשמור על הילדים לזמן ארוך, למשל לנסיעה לחו"ל, רק אמא שלי.
&nbsp
&nbsp

 

[הייתיאביבקיץ]

אני לא בעד ״צריך לאפשר״

אני אמא.
הילדים שלי הם מקום ראשון.
הם לא איזה ״צ׳ופר״ שכולם רשאים לחלוק בו...
אם אני לא סומכת על מישהו - לא אתן לו לטפל בילדים שלי.

נכון שזו בעיה שהרבה פעמים האמא מרגישה קרובה לאמא שלה, אולי גם יותר קל לה לקבל טעויות של האמא, מאשר של החמות. אנחנו בדרך כלל יותר סלחנים לאנשים שאנחנו יותר אוהבים.

 

[חייבתלהגיב]

לחלק הראשון.

לגבי החלק השני - כאמור, אני גם לא נותנת לאמא שלי לטפל בתינוקות.

 

[אמאשלשון]

זה התינוקק רק של האמא ולא של האבא?

ואם את לא מרגישה בטוחה לתת לאמא שלו והוא כן מרגיש בטוח לתת לאמא שלו?

 

[נומלה]

בענין גידול תינוקות

הולכים רק על מה שהוא קונצנזוס. ואם הוא חושב שאפשר לקחת את התינוק לטרק בהימלייה? זה אומר שמחר הוא יקום ויעשה את זה? אם אחד ההורים לא מרגיש בנוח להשאיר תינוק עם מישהו, לא עושים את זה. גם אם הוא (היא) בטוח שאמא שלו היא הכי בעולם. נראה לי אלף בית של זוגיות.

 

[אמאשלשון]

רק לא קראתי שכתבת שאם הוא מרגיש לא נוח לתת לאמא שלה

אז זה גם משול לטיול בהמליה שהיא לא תעשה

 

[נומלה]

למען הסר ספק

אם מי מבני הזוג מרגיש לא בנוח להשאיר תינוק עם מישהו (אמא/אבא שלו/שלה, מטפלת, מעון מסויים), אני חושבת שלא כדאי להשתמש בשירותיו.
במילים אחרות: תינוק זו אחריות מעבר ל"אני רוצה לרצות את..... ולכן אשאיר איתו/ה את התינוק"

 

[אמאשלשון]

מסכימה לגמרי

הבעיה מקריאה בפורום היא שלפעמים מצטייר כאילו הילד הוא קצת יותר של האמא משל האבא

 

[raya]

בתור סבתא ולא אמא צעירה....
אצל הבן - רק אני עזרתי .
אצל הבת - בהתחלה היתה "חלוקה" כמעט שווה , בשנים האחרונות רק אני באה להוציא את הנכדים מהגן ומהצהרון.
לחתן שלי אין בעיה עם זה, להיפך הוא מעריך את עזרתי.
רעיה

 

[ga26]

אני לא מבין מה זה "צריך לאפשר"

אין פה איזו זכות, ובשם השוויון לא אתן לכל דכפין לטפל בילדי.
אין פה עניין של אמא שלי או אמא שלה או אח אוא אחות. יש פה שאלה של עד כמה היחסים טובים ועד כמה סומכים עאחד על השני ועד כמה רואים את הטיפול באופן דומה.
אישית אצלינו - אנחנו סומכים רק על עצמינו.

 

[נומלה]

דעתי

דעתי היא שצריך הרבה בשביל לקלקל ילדים ומדובר בנשים שגם במידה זו או אחרת טובת הילדים לנגד עיניהן וגם נהנות להיות במחיצתם וגם יש להן "קצת" נסיון (גם אם לא תמיד הסכמתי איתן). לכן המדיניות שלי היתה לתת חופש מירבי (אפילו אם ב"זמן הסבתא" נעשו דברים שאני אישית לא הייתי עושה. בכל מקרה מדובר במשפחתי בשתי נשים חזקות שידעו לומר "לא" כשהיה להן לא נוח, ושאם אמרו "כן" בדרך כלל עמדו במילתן.
מצד שני, לא "העסקתי", לא את אמא שלי, ולא את חמותי בגידול היומיומי של הילדים, ואני חושבת שמי שרוצה ילדים צריכה קודם לברר לעצמה איך היא מוצאת זמן ואמצעים לגדל אותם. חמות ואו אמא בתור בייביסיטר קבוע, לא נראה לי סידור טוב לאף אחד.
בדיאבד, כנראה שהיה בסדר לאור העובדה שהילדים כבר אנשים צעירים שמרגשים אותי.

 

[עוגיית מזל36]

לאו דווקא.....

אימא שלי עם כל האהבה אליה בנוגע לפיציקים די חסרת אונים ולא כל כך אוהבת אותם כשהם פיצקים. היא מעדיפה אותם מהגיל שהם כבר הולכים ומדברים ואז היא הרבה יותר עוזרת וכן, הרבה יותר טובה בזה. מהרגע שהם הולכים ומדברים משאירה אצל אימא בכיף ובביטחון. היא גם אישה שעדיין למרות שהיא נושקת לשביעים ובפנסיה עובדת לא מעט ואין לה הרבה כח וגם לא זמן ל"הקפצות" לטיפול ועזרה או למשהו מאד קבוע.
חמותי לעומת זאת אוהבת אותם מאד שהם פספוסים! מטפל בהם נהדר ואין שום בעיה להשאיר אותה לכמה שעות איתה.
אז כשהם פספוסים דווקא כן. כשהם יותר מגיל שנה ו..ככה ככה.... יש איזו שהיא עקומת למידה מצידה, קצת ויותרים וגמישות מצידי אבל אני לא ששה. זה בא אצלה הרבה פחות בטבעיות ואני ממעטת להשאיר אצלה את החברה ליותר משעה שעתיים. יש לה כוונות נהדרות אבל כמו שומרים "השרך לגהנום רצופה כוונות טובות".
מה שכן, אימצתי לעצמי עם החמות ועם אימא את המשפט הבא "מה שמותר אצל סבתא אימא מרשה", בקיצור, הכללים אצלן אחרים, אני בולעת ושותקת על כמויות ממתקים ,אכילה לא מסודרת ובלאגן כללי. מצד שני הן כן משתדלות שתיהן לשאול אותי מה כדאי ו/או עדיף.

 

[היא321]

סומכת על שתיהן, אבל

לאמא שלי יותר קל לי לתת הוראות. למשל יותר קל לי לבקש מאמא שלי לשטוף את הטוסיק ולא עם מגבון, מה שמחמותי לא נעים לי לבקש.
חמותי גם יותר מבוגרת ויותר מפונקת ומשדרת פחות חשק לשמור על הנכדים.
&nbsp