עוד ערב חג

[mykal]

בבקשה לידיעתך,

ציטוט "מהמלוג העברי ברשת"
חָשַׁק שׁיניים
פירוש של חשק שיניים
נמנע מתגובה, התאפק, הבליג
דקדוק ותחביר של חשק שיניים
1.אותיות שימוש - וחשק שיניים, שחשק שיניים
2.מילות הביטוי - חָשַׁק, שיניים.
&nbsp
כך גורס גם מילון בן יהודה בערך "חשק"
&nbsp
את חולקת עליהם?

 

[הפוך עם ראש כפול]

אני ממש חשקתי את שיניי ולא עניתי, ואת עשית את העבודה במקומי

תודה

 

[danakama10]

גבר כלבבי

מבין שמבקרים את אמו המזדקנת בשביל החברה, לא בשביל האוכל. במיוחד כשמדובר על פעם (!) בשנה. גבר כלבבי מבין שלאמו יש מגרעות שהיו בה מאז ומעולם או מגרעות שהתחזקו עם הגיל, ועדיין הוא רוחש אליה כבוד כי היא אמו. הוא משתף את אשתו ברגשותיו, אבל לא עושה חזית היא והוא כנגד האם, תוך שהם מחליפים מבטים של "אתה רואה", "איזה סיוט", "תראו אותה", "הילדים לא אכלו בשר היום". בקיצור, לא נגרר אחר האשה שלא מסמפטת את אמו, אביו, אחותו, ובמקום זה מבקש ממנה לכבד אותם כי הם המשפחה שלו. אפילו אם הם לא האנשים הכי מוצלחים בעולם, הם המשפחה שלו.
בקיצור, גבר עם חוט שידרה וטיפה נאמנות.

 

[מהישנים שסגרו להם]

בסדר, הוא כבר נשויי, לא צריך להיות כלבבך.

 

[מהישנים שסגרו להם]

בנוסף,

אני לא מכירה את הבחורה, אבל לא תמיד הגבר נגרר לנחשותה של האישה כפי התמונה שמצטיירת לך.
אמו של בן זוגי דוברת רוסית, מעט מאוד עברית, ולכן אין לנו שיחות סוערות.
כשזוגי מדבר איתה תמיד עולים לו הטונים, ואני אח"כ מעירה לו על זה. הוא אומר שהיא כל הזמן רק מתלוננת ומקטרת (דברים שאני מבינה מהטון דיבור שלה, אבל לא את התוכן ממש כך שזה לא מפריע לי).
לפעמים אני מציקה לבן זוגי תוך כדי הארוחה שיתרגם לי, אבל לאחרונה הבנתי שעדיף שלא יתרגם. אני עליתי במשקל מאז שהכרתי אותו( השתחררתי מהצבא התחלתי לעבוד בהייטק, האוכל נהייה יותר טוב, אז עליתי במשקל- מהתת משקל שהייתי בו).
מדי פעם אמא שלו שואלת אותי אם אני עושה דיאטה, ואני תמיש אומרת לה שלא ( למרות שאני כן עושה כושר ומנסה תזונה נכונה, פשוט לדעתי הגוף שלי הוא לא עניינה).
באחת הפעמים שביקשתי תרגום הוא אמר לי שהם מדברים על משקל ושהיא שואלת כמה אני שוקלת, לא התעצבנתי פשוט חייכתי ואמרתי לו שאני לא מעוניינת לדבר על המשקל שלי.
לגבי ביקור ההורים שלו- אני אף פעם לא סירבתי ללכת לבקר אותם, לפעמים אפילו מזכירה לבן זוגי שלא היינו שם הרבה זמן ואז הוא נזכר שצריך ללכת אליהם.
להודים שלי אני יותר קרובה, ואליהם אני משתדלת ללכת לארוחת שישי כל שבוע-שבועיים.

 

[snowhite564]

אני אוהבת חגים אבל שאני עם המשפחה של בעלי הייתי מוותרת

אני נשואה לבעלי כבר 21 שנה (ואנחנו יחד 25 שנה). חמותי מעולם לא אירחה בחגים. היא גרושה פעמיים כך שאין לה גם צד שני לדאוג לו. אין לה קשר עם בעלה השני, ובעלה הראשון (אבא של בעלי) נפטר לפני עשור. במשך שנים רבות אמא שלי הייתה מארחת את חמותי וגיסתי (שקטנה מבעלי ב-14 שנה) , עד שלפני 14 שנה אמא שלי התעוורה כתוצאה מסיבוך רפואי כך שאני זאת שמארחת בפסח, ובראש השנה . חמותי מעדיפה לא ללכת לארוחות משפחתיות שאנחנו עושים בחג שני של פסח או בסוכות או שמחת תורה ככה שאני רק מרוויחה. בעצם אנחנו כמעט לא רואים את חמותי, כי בשבילה הילדים שלי, למרות שהם הנכדים הראשונים שלה, לא שווים את המאמץ. שנולדו לבת שלה ילדים היא אמרה שזה טבעי שסבתא תאהב את הילדים של הבת שלה יותר מהילדים של הבן שלה. אמא ואבא שלי כנראה לא נורמלים. חמותי גם אוהבת את הבת שלה הרבה יותר ממה שהיא אוהבת את הבן שלה, אבל זאת בעיה אחרת. ובעלי נותן לה את כל הכבוד האפשרי, והוא אומר שזה לא מפריע לו שאחותו מקבלת יותר יחס רגשי וחומרי ממנו. לי ולילדים שלי (בני 16, 14 ו-12) זה מאוד מפריע.

 

[הייתיאביבקיץ]

היא נשמעת מסובבת לגמרי

תסבירי לילדים בעדינות ובסבלנות שאנחנו לא נעלבים מאנשים שהם קצת פגומים, וסבתא כנראה קצת פגומה.... (לא במילים האלה....).

אבל ברצינות - משום מה היא לא אוהבת את הבן שלה, וזה מקרין על הנכדים. חבל. אבל לפחות לנכדים שלך יש סבים נוספים שאני משערת שמפגינים כלפיהם אהבה.

 

[mykal]

לשאלותיך,

לשאלה הראשונה--שגרה היא דבר בריא ומבורך, אבל,
יודעים להעריך אותו כאשר היא "נשברת" ע"י חגים.
אני אוהבת מאוד את החגים, וגם מקפידה על כל דקדוקיהם.
אוהבת את זה מאוד.
לשאלה השניה--אנחנו כבר צד עבור ילדינו--(הוריו כבר נפטרו)
תמיד אירחתי את כולם אצלינו גם בסוכות וגם בפסח, עוד לפני 3 שנים
היו כל ילדינו עם ילדיהם אצלינו.
בגלל נסיבות חיים--אנחנו יוצאים לחגים (סוכות ופסח) לבית מלון,
גם השנה עשינו כך, והזמנו את הילדים איתנו, היה מי שהצטרף לכל,
והיו שבאו לחלקים שונים.
היה כיף גדול.

 

[עדיקים]

אני אוהבת חגים וחופשים

היום חזרתי לשגרה וקשה לי מאוד החזרה.
היה כייף עם הילדים והבעל בבית.טיילנו ונחנו המון.
השנה החג היה אצלי. בגדול עושים יותר עם המשפחה של האיש מאשר עם המשפחה שלי, סיפור מסובך ומורכב ביותר.
חג שני אנחנו לא עושים, במשפחה שלי שנים עשינו,היום כבר לא. במשפחה של האיש אין מסורת כזו. כשאני לא מארחת את ארוחת החג אז אני בדרך כלל מזמינה חברים או שיוצאים עם חברים, השנה לא יצא.