גיסה חסרת נימוס
אני כותבת על גיסתי אך למעשה ככה זה אצל בעלי במשפחה.
חגגנו לילד יום הולדת, ובגלל שאני בהריון מתקדם ממש לא היה לי חשק לעשות משהו גדול (הוא בן שנתיים). הודעתי לבעלי שאין לי סבלנות למשהו גרנדיוזי, רק קפה ועוגה אחרי הצהריים. בדגש שאף אחד לא יצפה לארוחת ערב. הסכים איתי, והכנו עוגה, שתייה וחטיפים.
גיסה אחת שגרה בפנימייה ונמצאת בתקופת מבחנים, כמעט ולא יוצאת מהמוסד שלה, הגיעה אלינו ואמרה שהיא רעבה. בעלי אמר לה שיש אורז וקציצות שאימא שלו הכינה יום קודם והיא יכולה לאכול. פתחה את המקרר והמגש פיצה קרץ לה יותר. (פיצה שהזמנתי בשבילנו יומיים קודם, ותכננתי לאכול ממנו במהלך השבוע)
שאלה גם את בעלי וגם אותי אם אפשר. אמרנו שכן. לקחתי בחשבון שאין מצב שתאכל מגש שלם.
לאחר מספר דקות הגיעה גיסתי השנייה עם הבת שלה, וראתה את אחותה אוכלת פיצה. זינקה על המגש בכזאת התלהבות כאילו שנים לא אכלה. והחליטה שהיא והבת שלה יאכלו את החצי השני שנשאר.
אח שלי ישב לידי בסלון, ושאל אם באמת יש פיצה? אמרתי שזה לא מיועד לאף אחד, אבל בחוצפה הם החליטו לאכול לי את ארוחת הערב. מאוחר יותר אימא שלי הגיעה וראתה את המגש ריק, ושאלה אותי אם הם הגיעו ממש מאוחר שכבר סיימנו לאכול את הפיצה? הסברתי לה שלא הייתה לי שום כוונה שמשהו יפתח לי את המקרר וייקח לעצמו לאכול.
ומה שעיצבן אותי בסיפור זה, שהזמינו אתכם לקפה. מישהו אמר לכם תאכלו לי את האוכל?
אחרי שכולם הלכו אמרתי לבעלי שזה ממש חוסר נימוס. הוא כמובן לא הבין על מה הבעיה, כי הוא לא חשב לאכול את הפיצה באותו יום ואחיות שלו היו מרוצות אז מה איכפת מכל השאר?
אמרתי לו תחשוב על דודה שלך, שעמדה ליד האחיות שלך ואולי גם רצתה אבל לא היה? אולי עוד מישהו ראה את המגש ונהיה לו חשק לפיצה ו"הסתפק" בבמבה ועוגה?
פשוט מעצבן אותי החוסר טאקט הזה וחוסר הנימוס להתארח בבית של מישהו, ולעשות מה שבא לך כאילו זה הבית שלך? נכון אומרים לבן אדם תרגיש כמו בבית, אבל לא באמת מתכוונים לזה ככה...
ורק שתבינו על גיסתי, זה לא שהיא עובדת מאוד קשה ואין לה זמן לנשום ולאכול.. היא גרה עם הבעל והילדים אצל ההורים שלה, עבדה בחצי משרה ולאחרונה התפטרה כי לא מצאה מישהי לטפל בילד בן השנה. (גם לא ממש חיפשה משפחתון עבורו, כי זה הוצאה שחשבה שאפשר לצמצם)
מה הייתם עושים במצב כזה? מזמינים אורחים לבית והם חושבים שיכולים לעשות מה שבא להם?
אני כותבת על גיסתי אך למעשה ככה זה אצל בעלי במשפחה.
חגגנו לילד יום הולדת, ובגלל שאני בהריון מתקדם ממש לא היה לי חשק לעשות משהו גדול (הוא בן שנתיים). הודעתי לבעלי שאין לי סבלנות למשהו גרנדיוזי, רק קפה ועוגה אחרי הצהריים. בדגש שאף אחד לא יצפה לארוחת ערב. הסכים איתי, והכנו עוגה, שתייה וחטיפים.
גיסה אחת שגרה בפנימייה ונמצאת בתקופת מבחנים, כמעט ולא יוצאת מהמוסד שלה, הגיעה אלינו ואמרה שהיא רעבה. בעלי אמר לה שיש אורז וקציצות שאימא שלו הכינה יום קודם והיא יכולה לאכול. פתחה את המקרר והמגש פיצה קרץ לה יותר. (פיצה שהזמנתי בשבילנו יומיים קודם, ותכננתי לאכול ממנו במהלך השבוע)
שאלה גם את בעלי וגם אותי אם אפשר. אמרנו שכן. לקחתי בחשבון שאין מצב שתאכל מגש שלם.
לאחר מספר דקות הגיעה גיסתי השנייה עם הבת שלה, וראתה את אחותה אוכלת פיצה. זינקה על המגש בכזאת התלהבות כאילו שנים לא אכלה. והחליטה שהיא והבת שלה יאכלו את החצי השני שנשאר.
אח שלי ישב לידי בסלון, ושאל אם באמת יש פיצה? אמרתי שזה לא מיועד לאף אחד, אבל בחוצפה הם החליטו לאכול לי את ארוחת הערב. מאוחר יותר אימא שלי הגיעה וראתה את המגש ריק, ושאלה אותי אם הם הגיעו ממש מאוחר שכבר סיימנו לאכול את הפיצה? הסברתי לה שלא הייתה לי שום כוונה שמשהו יפתח לי את המקרר וייקח לעצמו לאכול.
ומה שעיצבן אותי בסיפור זה, שהזמינו אתכם לקפה. מישהו אמר לכם תאכלו לי את האוכל?
אחרי שכולם הלכו אמרתי לבעלי שזה ממש חוסר נימוס. הוא כמובן לא הבין על מה הבעיה, כי הוא לא חשב לאכול את הפיצה באותו יום ואחיות שלו היו מרוצות אז מה איכפת מכל השאר?
אמרתי לו תחשוב על דודה שלך, שעמדה ליד האחיות שלך ואולי גם רצתה אבל לא היה? אולי עוד מישהו ראה את המגש ונהיה לו חשק לפיצה ו"הסתפק" בבמבה ועוגה?
פשוט מעצבן אותי החוסר טאקט הזה וחוסר הנימוס להתארח בבית של מישהו, ולעשות מה שבא לך כאילו זה הבית שלך? נכון אומרים לבן אדם תרגיש כמו בבית, אבל לא באמת מתכוונים לזה ככה...
ורק שתבינו על גיסתי, זה לא שהיא עובדת מאוד קשה ואין לה זמן לנשום ולאכול.. היא גרה עם הבעל והילדים אצל ההורים שלה, עבדה בחצי משרה ולאחרונה התפטרה כי לא מצאה מישהי לטפל בילד בן השנה. (גם לא ממש חיפשה משפחתון עבורו, כי זה הוצאה שחשבה שאפשר לצמצם)
מה הייתם עושים במצב כזה? מזמינים אורחים לבית והם חושבים שיכולים לעשות מה שבא להם?
