איך אפשר לשפר יחסים ביני לחמותי?

ilanit2015

New member
איך אפשר לשפר יחסים ביני לחמותי?

בעלי בן יחיד ומאד מאד קשור לאמו. הוא מאד מתגעגע לאימו, למרות שהם מדברים בטלפון המון פעמים ביום, מתראים על בסיס כמעט יום-יומי, פעם בשבוע בערב שניהם יושבים בבית קפה ובסופי שבוע הוא תמיד נמצא אצלם (אני מצטרפת ביוזמתי עם הילדים בשביל שנוכל לבלות כמשפחה לפחות בשבתות).
למרות שלא היו בינינו ריבים אני יודעת שחמותי לא ממש מחבבת אותי בעיקר בגלל שאחרי כל ריב או ויכוח, בעלי מתלונן עלי באוזניה והיא כמובן תמיד מצדדת בו.
יחד עם זאת אני משתדלת לכבד את ההורים של בעלי ועוזרת להם בכל דבר אפשרי.

שנינו עובדים במשרה מלאה אבל רוב עבודות הבית וטיפול בילדים הקטנים מוטל עלי, היות ובעלי חוזר מאוחר מהעבודה. לאחרונה עברתי ניתוח מאד קשה שלוקח כחודשיים להחלים ממנו וציפיתי למעט עזרה מחמותי (לי אין הורים או משפחה בכלל). לצערי פרט לשיחת טלפון אחת, לא שמעתי ממנה.
לממרות שלא היו לי ציפיות גבוהות, עדין קיוויתי שלפחות בזמן כל כך קשה תהיה איזושהי עזרה ממשפחתו, אך כאמור התאכזבתי שוב.
בגלל שהורי נפטרו מזמן אני מאד רציתי קשר עם הורי בעלי, אבל מאותה סיבה אני גם לא יודעת איך ליצור קשר כזה. האם יש אפשרות לקשר במצב כזה או שזה קרב אבוד?
 

mykal

New member
דעתי,

1)נראה לי שהכי נכון להנמיך ציפיות. אתן שומרות על יחסים קןרקטיים--
אולי שווה שזה כך,ותמצאיחברות שיתנו לך את העזרה הנחוצה.

2)מצד שני אתם כבר לא זוג ממש צעיר.
אבל אתם זוג שצריכים לתקשר ביניכם--ונראה לי שהנושא הזה הוא טאבו--
ואני בהחלט מציעה או תפתחי את הענין מול בעלך--ותאמרי לו--
אתה מנהל מערכת יחסים עם אמא שלך--כאילו אין לך אשה.
אתה מספר לה מה קורה ביניננו, אתה מבלה איתה במקום עם הילדים,
ובעצם ההתנהלות הזאת מרחיקה אותה ממני.
ואם לא יכולים לבד--יש יועצי נישואין, שווה שאדם ניטרלי יכון קצת את ההתנהלות.

3)האם שאלת את עצמך--מה את יכולה לעשות כדי לשפר את המערכת יחסים?
לדוגמא--מה היה קורה אם היית מתקשרת אליה ומשתפת, בכאבים שלך,
בצורך שלך לאוכל חם ומפנק שהיא תכין לך? הייתמזמינה אותה לביקור חולים.
גם את יכולה ליזום שיחה, ביקור, בקשה. אולי תופתעי כמה היא תשמח להשתתף.

מאחלת לך בריאות.
 

yeshpitaron

New member
עצות נהדרות מיכל, חשבתי דומה ואולי לא הייתי מנסחת

טוב יותר.
בהצלחה והחלמה אילנית:)
 
ציפיות יש רק לכריות

את לא יכולה לדעת מה הסיבה שבגללה חמותך לא התגייסה לעזור אחרי הניתוח (אולי היא מרגישה שהנוכחות שלה לא רצויה לך), אבל הטעות שלך היתה שלא הבהרת שבתקופה שאחרי הניתוח תזדקקו לעזרה ואפילו לפרט מה בדיוק: איסוף ילדים ממסגרות, הכנת ארוחות וכו'.
לדעתי אחת הדרכים לקרב אלייך מישהו זה לגרום לו להרגיש רצוי ונחוץ.
מספיק שתגידי לך משהו כמו "הילדים מאוד מתגעגעים אלייך וישמחו לבלות איתך זמן איכות, אני אשמח להביא אותם אלייך" או "הקציצות שאת מכינה כל כך טעימות, תלמדי אותי איך את עושה אותן".
תנסי ותגידי אם זה הצליח.
 

ayaht

New member
בלת"ק, את בטוחה שזו השאלה הנכונה?

לפי מה שאת מתארת בעלך מתייחס אלייך ממש מגעיל.
אפילו כשאת אחרי ניתוח הוא לא מתחשב בך.

אולי צריך לשאול למה את מסכימה לכזה יחס?
למה את נשארת איתו?
האם את חושבת שיש סיכוי לשנות את היחס שלו כלפיך?
 
במקרה של הניתוח,

היא לאו דווקא מודעת למה שאת רוצה וזקוקה לו. במקומך במקרה כזה הייתי פונה לבעלי ומבקשת ממנו שישוחח עם אמו שתבוא לעזור עם הנכדים, וכו׳. זה לא קשור בכלל לקשר ביניכם - אלה הנכדים שלה. אז במקרים פרקטיים כאלה, כאמור, כדאי לבקש מבעלך שישוחח איתה.
לגבי קשר איתם, לדעתי פשוט תשוחחי איתם כשאתם נמצאים אצלם בשבת. קשר חברי ממש אפשר ליצור על ידי יוזמות בילוי משותף, אבל לא ברור אם את מעוניינת במשהו כזה. קשר שבו הם ממש משפחה עבורך, (כמו דודים, נניח) לדעתי אין דרך ליצור - זה תלוי מאוד ברצון של שני הצדדים, ואם אין רצון מצדם, אין דרך לגרום להם לעשות את זה בכל זאת, לדעתי. משתתפת בצערך על מות הורייך.
 
לפני הכל- תרגישי טוב והחלמה מהירה


זה מאוד מתסכל ונראה שבאמת יש לך הרבה רצון לקשר טוב עימם.
אני חושבת אבל שאת צריכה ללכת צעד אחורה ולדבר עם בן זוגך- אם הוא יודע שאת מחלימה מניתוח וזקוקה לעזרתו- הוא חייב לעשות כל מה שאפשר כדי להיות שם ואם הוא לא יכול, לדאוג שהמשפחה שלו תהיה שם בשבילך ותעזור לך.
&nbsp
לגבי איך להתקרב למשפחה- נראה שאת עושה המון מאמצים: מגיעה אליהם, עוזרת להם וכו'- אולי כדאי להזמין אותם אליהם ולומר שהילדים מתגעגעים ורוצים לראות אותם . כשזה במגרש הביתי שלך, תרתי משמע, יהיה לך הרבה יותר קל ונוח להתקרב אליהם ואולי על הדרך יעזרו גם
.
 

ערדושקה

New member
כאשר בן קשור מאוד לאמא שלו....

באופן שאת תארת, מן הסתם כל וויכוח בינכם הוא מספר לה...ותמיד את הצד שלו
דבר שיוצר כלפייך סוג של אנטיגוניזם כלפייך וריחוק...
כך היה עם החתן שלי..כל מריבה וויכוח עם הבת שלי הוא היה מיד מתקשר לאמא שלו..
קרו מקרים שאמא שלו הייתה מתקשרת אלי לעשות לי "נו..נו..נו.." לבתי ה"סוררת"
בכל פעם אמרתי לה שאני לא חושבת שלנו כחמות כדאי להתערב , במשך הזמן אחרי
שלא עניתי לה פשוט לטלפונים זה פסק .....
וגם הפוך..הבת שלי הייתה מספרת לי על המריבות והוויכוחים עם בעלה..משתפת גם אחיה...וזה יצר אנטיגוניזם כלפי חתני בפרט מצד בניי....
עם השנים למדתי שחתני אדם חיובי...יש לו את ה"פאקים" שלו אבל בגדול הוא אבא טוב, מסור, ובעל טוב.....
ולכן ביקשתי מבתי ראשית לא לשתף אותי ואת אחיה בכל וויכוח ומריבה שיש לה בינה לבין בעלה ובפרט לא לאחיה.שתלמד להתמודד כי כל המצב הזה יוצר כעס ואנטי כלפי חתני שהוא לא מוצדק....וכך ביקשתי גם מחתני שלא ישתף את אמא שלו בכל ויכוח או מריבה...כי אותנו האמהות זה מאוד מאוד מצער ומעציב.....וכפי שאימי עליה השלום אמרה..."כשאתם רבים אתם באים לבכות על כתפינו, אבל לא כאשר אתם מתנשקים" כמובן המתנשקים היא מטפורה לכלל היחסים והקשר בין בעל לאשתו...
ולכן חוץ מתרחישים או מצבים יוצאי דופן שהמשפחה צריכה להתערב או לעזור...
את צריכה בעדינות לבקש מבעלך לא לשתף בכל דבר את אמא שלו ..כי המצב הזה יוצר אנטי כלפייך וכך א בריאה התנהלות משפחתית והילדים קולטים את המתח והעויות אם היא קיימת
 

סיגלית 2014

New member
מנהל
מבינה אותך

ואני לא חושבת שזה מקרה אבוד.

גם בעלי הוא בן יחיד ויש לו קשר מאד קרוב לאמא שלו. לדעתי אין בכך רע, אבל בעלך אמור לעשות את ההפרדה בין אישתו לבין אימו.
בתחילת הנישואים (ואני חושבת על זה אפילו לפני כן) בעלי היה משתף את אמא שלו בכל דבר וכל פרשנות שלה והערה שלה הוא היה מקבל, דבר שיצר הרבה חיכוכים בינינו ולא עשה טוב ליחסים שלי עם החמות ועם המשפחה שלו בכלל.

מה צריך לעשות?
ראשית, את צריכה ליזום שיחה ביניכם ולהבהיר שכל מה שקורה בבית לא חייב להיות מדווח לאמא. הדבר הזה לא מכבד אותך בלשון המעטה. יש דברים שנשארים אצלכם. אי אפשר לנהל כך זוגיות פתוחה ונורמלית כשיש מישהו מבחוץ שכל הזמן נושף בעורפכם.

שנית, לא כדאי לך לצפות שדברים יקרו מעצמם, אלא אם עשית משהו בכיוון. את יכולה להעלות את הנושא בפני חמתך בעדינות (מה שהציעו לך כאן נראים כרעיונות לא רעים בכלל) ולראות מהי תגובתה לפני שאת מסיקה מסקנות. אבל מה שיותר חשוב לדעתי הוא ליידע את בעלך שמאד קשה לך כרגע ואת זקוקה לעזרה שלו.
לצערי אמי נפטרה לפני שנה וחצי ולפני 4 חודשים ילדתי. גם לי כאב להרגיש לבד כי חמתי אפילו לא הציעה עזרה, אלא חשבה רק על עצמה, איך להגיע לראות את הנכד שלה ולמלא את הבטן. אבל כשאני חושבת על זה, אפילו לא העליתי את הנושא בפניה ולא ביקשתי ממנה (למה, זה כבר סיפור אחר). למזלי בעלי נתן ונותן לי תמיכה פיזית ונפשית. וזה מה שחשוב.

רפואה שלמה
 

shlang

New member
סתם שאלה - איך התחתנת עם דבר כזה

אסור אסור אסור, להתחתן עם "הילד של האמא"
כל העצות שתקבלי כאן יהיו עצות מתפלספות שלא יצא כלום מהן
 

shronyor35

New member
במשפט אחד תלכו ליועצת זוגית,לבדך לא תוכלי "לחנך" אותו,

כתבתי לך לגשת ליועצת ,ובהתחלה תלכי לבדך, למפגש הראשון,
בכדי שתרגישי נוח בפניה,תשפכי בפניה את המצוקה מהצד שלך,כאישה אל אישה,
מבלי שבן זוגך יהיה נוכח,וכך לא יהיו לך מחסומים במהלך השיחה.
&nbsp
לאחר מכן ,היועצת כבר תמצא דרך להביא את בן זוגך לשיחה,
"לפקוח" את עיניו, ולפתוח את ליבו ,ולהגיע ביחד עם שניכם אל דרך המלך.
&nbsp
רק בעזרת ייעוץ -זוגי מקצועי, ירכוש בן זוגך את הכלים להתנהלות נכונה בחיי משפחתו,
ואז הבעייה תיפתר ותגיעו ביחד להצלחה ואושר .
 
למעלה