כבר שנים שימי שישי והחגים בביתנו

[שרונית47]

כבר שנים שימי שישי והחגים בביתנו

כבר שנים שימי שישי בהם נפגשים והחגים בביתנו מטעמי נוחות בעיקר שלה כדי שהילדים לא יבלגנו לה את הבית.... וגם לנו זה נוח לא להוציא ולארגן אותם.
אבל.. כשאחיו התחתן הייתי מצפה שגם הם יארחו בביתם וזה לא קורה. זה ברור לכולם שאם לאח ולמשפחתו אין עם מי לעשות את החג הוא מצטרף.. אף אחד לא שאל קצת מוזר.

 

[סתם מבקרת]

אני לגמרי מבינה אותך. מי שרגיל להתארח אצל אחרים, מי שלא חווה

את האירוח המתמיד על בשרו לא יבין כמה זה מתיש ובסופו של דבר מרגיז ולא נעים.
לכל אחד מתחשק מדי פעם להיות אורח ולא רק לארח ובעיני זה לגמרי לגיטימי.

 

[sweetdreams]

תפרידי את ההצטרפות של האח מנושא האירוח

אלה שני עניינים שלא קשורים אחד לשני, והאמת שאף אחד מהם לא מאוד מוזר.
&nbsp
לגבי הראשון, בהרבה משפחות נהוג שמזמינים אנשים לחג לא לפי ראש אלא לפי משפחה גרעינית. כמו שאם יזמינו אותך זה ברור שההזמנה כוללת גם את בעלך והילדים (ואם לא, אז זה מאוד משונה), כך אם אתם מזמינים את האם (=החמות), בפרט כשהמזמין כאן הוא הבן שלה, אז זה לא מאוד מפתיע שהיא מסיקה שגם ילדיה האחרים מוזמנים. מהבחינה הזאת, הרבה ירימו גבה בכיוון ההפוך, על כך שלא היה לך ברור שגם האח מוזמן. אז בהחלט יתכן שמה שהיה לכן הוא קצר בתקשורת, אבל מוזר זה לא.
&nbsp
בנוגע לאירוח, כבר ענו לך בשרשור האחר (אגב, את יכולה גם כן להגיב לשרשור הקודם, במקום לפתוח הודעה חדשה), לא תמיד אירוח במשפחה הוא הדדי, וזה יכול לקרות משלל סיבות. את למשל משתפת שנהוג שאתם מארחים לארוחות שישי וחגים, ואפילו מציינת שזה נוח לכם. את אומרת שהיית מצפה שגם האח יזמין להתארח בביתו, אבל האם חוץ ממך מישהו עוד שותף לציפיה הזאת? אמרתם על כך משהו למישהו? כי אם לא אמרתם, אז אין שום דרך לצפות שידעו מה אתם חושבים. אולי הם חושבים שאתם אוהבים לארח, כי כמו שאמרת, זה יותר נוח ואתם כבר עושים את זה שנים? אם יש לך משהו להציע בנידון, תציעי. אל תחשבי את זה לעצמך, ותניחי שאחרים חושבים את אותו הדבר. הם לא!
&nbsp
חג שמח!

 

[חייבתלהגיב]

אז מה תגידי על זה?

לא רק שכמעט תמיד חוגגים אצל אחי (לא שישי, אבל כן חגים) - ואם לא אצלו, אז אצל אחי השני (או אמא שלי) ואצלנו אף פעם לא - פעם אפילו חגגתי יום הולדת לבת שלי בבית של אח שלי! ועוד הכרחתי אותו להכין נקניקיות!

 

[הפוך עם ראש כפול]

חצופה שכמותך!

 

[אשה מרציפן]

יש משפחות שאצלן זה קורה מהצד השני

יצא לי להכיר את זה גם אצל חברים בעבר - יש אנשים שמעדיפים לארח אצלם ופחות בקטע של להתארח, לפעמים זה מגיע ממש לויכוחים ויוצר קשיים, לפעמים זה מגיע מכיוון הפוך - יש את מי שלא רוצה שהאחיינים יבלגנו לה את הבית, ויש את מי שמעדיפים שהילדים שלהם ישארו בבית שלהם ויהיה אפשר להשכיב אותם לישון במיטה שלהם מתי שהם מתעייפים ולא שירדמו על הספה אצל הדודים ואז יהיה צורך להעיר אותם כשהולכים. לפעמים יש בעייתיות של אנשים שקשה להם להגיע למקומות מסוימים (אני נתקלתי בבעיה הזאת מהצד ההפוך - שבגלל שהיה קשה להגיע לבית של מי שהתעקשו לארח אצלם ולא הסכימו להתארח, אותם אנשים נאלצו למצוא פיתרון אחר לחג) וכו' וכו'. לכל דבר יש הסבר.
&nbsp
&nbsp

 

[אריק בד חביב]

הבעיה לדעתי היא גם כלכלית

אם מתארחים ולא עוזרים, זה עולה הרבה כסף, באמת ולא בצחוק. אני לא רק מתייחס לקשיים האישיים - זמן, בישול, טיפול בילדים [ אני תמיד מקווה שבן/ת הזוג עוזר/ת]. אחר ניקוי, פינוי שולחן, הדחת כלים וכו'
יש לנו חברים שאנחנו מעדיפים להתארח אצלם. תמיד אנחנו מביאים משהו אתנו, יין, גבינות, משהו שבושל אצלנו וכו'
צאצאים אנחנו מעדיפים אצלנו. ישנן מגבלות רציניות [ כשרות, למשל. בררנות קיצונית במזון, העדפת בישול של בת הזוג בלבד< שהיא הבת שלנו>], אך אני אוהב לבשל לאנשים שאני אוהב מאוד. גם אחייני בא עם משפחתו, חותנתי באופן קבוע.