מה דעתכן ?

מה דעתכן ?

אני אפילו לא ממש זוכרת את הארוע אבל בגדול לפני כשבועיים הנכד ואמא שלו בקרו אותנו. הנכד אכל א. ערב, חביתה ירקות ואני בקשתי שיתנו לו גבינה לבנה 5% ולא קוטג עם הנימוק שאיכשהו יצא שכמעט ולא נשאר קוטג ובן אחר שלי צעיר שגר איתנו (לא אבא של הילד) אוכל א. ערב רק קוטג וביצה. הוא אוכל רק את זה. אני מדגישה שהצעתי גבינה לבנה רגילה/צהובה/תירס/זיתים מקרר מלא בכל טוב וילד שאוכל הכל. בכלל לא הרגשתי שהיתה בעיה בבקשה שלי וגם לא היתה שום תגובה.
לפני כמה ימים הכלה והבן והילדים הגיעו לא. ערב והנכד, בן שנתיים וחצי, הוציא ערימה של 15-20 תבניות חדפעמיות חדשות מהארון ומהאריזה והחל לשחק בהן , להשתולל איתן ולקמט אותן. בקשתי מהבן שלי שיאסוף את התבניות ושיתנו לו משחק אחר, יש המון משחקים בבית. הבן אמר ש"אני אחזיר לך תבניות חד פעמיות, על כל תבנית שהוא הורס אני אביא לך חבילה". בעלי ענה לו "תביא". בעיני זו היתה סתם אמירה כזו שברור היה לי שהיא סתם אמירה כי הרי זה ממש לא הענין, הענין הוא שאני חושבת שאין סיבה לשחק בתבניות חד פעמיות ולפגום אותן הילד מאד חכם ומאד מבין. התבניות נאספו.
למחרת בבוקר הם הגיעו שוב לא. בוקר הכלה הביאה שקית עם כמה תבניות (אולי 2 אולי 4 /6 אפילו לא בדקתי) וזרקה "הבאתי לך קוטג כדי שיהיה לבן שלך מה לאכול". בכלל לא הבנתי למה היא מתכוונת והגבתי בשוק וקראתי בשמה ואמרתי לה "סליחה מה ?" והיא חזרה על המשפט הקודם שלה. לא הגבתי הייתי בשוק. שתקתי ולא הגבתי. הם יחד עם אורחים נוספים התישבו לאכול והלכו יחד עם יתר האורחים כאילו כרגיל.

אני יודעת שאין מצב לתאר את מערכת היחסים הכללית ביננו ואולי אין זה רלוונטי כלל (אני חשבתי שהמערכת ביננו טובה ואני חמות מאד עוזרת בכל מיני אופנים, אנחנו הורים שמאד עוזרים לזוג הזה) אבל לפחות בענין האוכל, זו ממש לא הפעם הראשונה שהוא אוכל אצלינו, חחחח, ההפך הקיצוני הוא הנכון ולפחות הוא כל שבוע כאן לפחות לארוחת ערב אחת וגם הוריו.

תודה על דעתכן
 
מה דעתכן ומה דעתכם ?

סליחה מכל הגברים שבפורום, הפניה רק לנשים היתה טעות מצידי.
אשמח לשמוע את דעתכם.
 

ga26

Member
טוב לדעתי אין ספק שאת צודקת

גם בעניין הקוטג' וגם בעניין התבניות אבל,
לגבי התבניות ( לעומת הקוטג' ) בגלל שלרוב תבניות זה לא מוצר שנדרש באופן יומיומי דחוף (לעומת קוטג' שהבן השני אוכל רק את זה) ומכיוון שמדובר בפעוט בין 2.5 ולא בילד בן 6 ניתן להבליג ולתת לילד ולהורים תחושה טובה. ילדים בגיל הזה לא מעט פעמים מקמטים תבניות או הורסים כובות חד פעמיות כמשחק. לא נשמע קריטי ולא הייתי מתעסק בזה ולו כדי לשמור על יחסים טובים.
לגבי הקוטג' ההתנהגות שלהם די מגעילה, נסי לדבר עם בנך בלי נוכחות אשתו ותשמעי את הצד שלו. תגידי לו מה את חושבת ותראו איך בפעמים הבאות נמנעים מסיטואציות כאלו. בסך הכל המטרה היא שכולם יפגשו ויהנו יחד.
 
תודה רבה על התגובה.

דווקא מכיון שהנכד נמצא כאן באופן די קבוע כפעמיים בכל שבוע ודווקא מכיוון שהוא כבר מבין שיש דברים שאסור לו ("סכין מסוכן. רק סבא" ועוד דברים) אני חושבת שאפשר כן ללמד אותו שתבניות חדפ שנמצאות בארון חדפ אצל סבתא בבית הן לא משחק.
תודה על העיצה כי המטרה כפי שציינת היא אכן "שכולם יפגשו ויהנו יחד" וזו בעצם מטרת ההודעה הראשונה,-לקבל תובנות לסיטואציה.
 
הם חצופים

גם בעניין הקוטג' וגם בעניין התבניות
ובעצם ההתרסה שהם הביאו קוטג' ותבניות ועוד היא הגדילה לומר "קחי שיהיה לילד שלך מה לאכול".
הורים צעירים לפעמים פשוט לא קולטים שהפעוט שלהם הוא לא מרכז היקום וממש מתרגזים שאנשים אחרים (גם סבא, סבתא ודודים) לא משתחווים לפניו.
&nbsp
 
אנסה להגיד מה אולי עבר להם בראש

כמובן זה רק ניחוש, אבל אולי מה שהם חושבים זה ככה -


יש להם פעוט, שנורא רוצה קוטג׳. ומגוחך שהוא יצטרך לוותר בשביל מישהו מבוגר.
שהמבוגר צריך לוותר לו.

יש להם פעוט, ונורא חמוד שהוא משחק בכלי המטבח, וכולם אומרים כמה זה חינוכי לתת לילדים לשחק בדברים אמיתיים ולא במשחקים מפלסטיק, וזה שסבתא מפריעה זה אומר שסבתא מתקמצנת על הכלים שלה, ולא מבינה שמה שהכי חשוב זה הדמיון של הילד.

אני חושבת שאת צריכה להגיד (למי מהם שאת מרגישה בקשר יותר טוב איתו) שאת נפגעת. את מרגישה שאת נדיבה ואוהבת, ונפגעת שרומזים כאילו את מתקמצנת על התבניות.

אבל מעבר לזה - כנראה יהיו עוד התקלויות כאלה בעתיד. כשאתם לא תראו דברים עין בעין. אני מקווה שזה ישתנה עם הזמן, הם יבינו שהעולם לא סובב סביב הילד שלהם, והוא לא כזה שביר, ולא נורא אם גם הוא יוותר ויתאפק לפעמים
 
תודה רבה על התגובה.

תודה על הניסיון להאיר את הדברים מן הצד השני כי כידוע תמיד יש צד שני. אני צריכה לחשוב שוב על הדברים אבל זה פשוט לא היו הסיטואציות.
הילד אוכל הכל ומבחיתו אין הבדל בין גבינה רגילה לאחרת. זה לא שזה היה בחוץ והילד רצה ואני בקשתי להחזיר והילד עשה פרצוף. בקשתי מלכתחילה לתת לו גבינה ולא חשבתי אפילו שיש כאן בעיה. אם הייתי רואה איזו עקימת פנים או צער אצל הנכד המתוק והאהוב הזה ברור שהיינו מוצאים פיתרון, מתחלקים. אבל אחרי שבועיים להגיע עם קוטג פתוח "קחי..." .
הם משחקים בכלי מטבח, סירים כפות עץ צלחות פלסטיק וכיו"ב, כאן מדובר רק על תח"פ.

תודה רבה על העיצה ועל המילים.
 
איך הם בדרך כלל?

כלומר - בנך או אשתו הם בדרך כלל אנשים קצת מפונקים או נוטים להיעלב?
או שזה רק סביב הנסיך הקטן שלהם?

אני מאד מעריכה את הנסיון שלך להבין. רוב הנשים כבר מזמן היו מתעצבנות....
 
רק עכשיו ששאלת אני חושבת על זה

לא חשבתי על זה עד עכשיו אבל... הם לא כאלה שנוטים להעלב ואם כן אז זה אכן סובב יותר סביב הילדים.

את הסיפא לוקחת כמחמאה. תודה
 
אני יכולה להגיד לך כאמא,

שכשאומרים לי משהו בסגנון של "את זה אל תתני לילדות שלך, אני שומרת את זה לנכדים/ילדים האחרים" - ובמיוחד מול הילדה - זה באמת מעצבן אותי. זה נותן תחושה שאחד חשוב מהשני. וכבר יצא לי לריב עם אמא שלי (לא חמותי - אמא שלי) על דברים כאלה.

אין כזה דבר ילד שלא מבדיל בין קוטג' לגבינה לבנה לגבינה צהובה. גם אם הוא אוכל הכל, יכול להיות שהוא רוצה לאכול באותו רגע קוטג'. אני לא יודעת בן כמה הבן שלך, אבל לדעתי עדיף להבא שאו שתדאגי שיהיה קוטג' גם לילד, או שתחביאי את הקוטג' איכשהו- אבל להגיד - ועוד מול הילד - שלא יתנו לו קוטג' כי הקוטג' הוא בשביל מישהו אחר (ואם הבנתי נכון - אדם מבוגר), תכלס לי אישית כואב הלב אפילו לכתוב את זה. כי זה לא שהצעת שיתנו חצי חצי או משהו - את אומרת פה - אני מעדיפה מישהו אחר על פני הילד הזה.

לגבי התבניות החד פעמיות, בעקרון אני מסכימה איתך. פה יכול להיות שהבעייה היא לא מה שאמרת, אלא איך שאמרת את זה. אני לא יודעת בדיוק איך זה היה, אבל יכול להיות שזה התפרש כתוקפני מדי או משהו בסגנון.
 
תודה רבה על התגובה

חידדת לי משהו. אמנם הפרטים שציינת לא מדוייקים (זה לא שחשבתי שהילד לא מבדיל בין לבין,- הגבינות היו במקרר וברור שהוא מבדיל ביניהן אלא שהוא אדיש בין לבין וכו בעוד פרטים) אבל זה לא משנה את התובנה שחידת לי.

 
התכוונתי לכך שהוא לא אדיש להבדל -

כמו שתיארתי, גם אם באופן כללי הוא אוכל את שלושתם ואין לו העדפה מובהקת, יכול להיות שבאותו רגע מתחשק לו דווקא קוטג' ולא גבינה לבנה או צהובה - אלה דברים מאוד שונים (בלי להיכנס לכך שגם בין סוגים שלהם יש הבדל ולא כל הגבינות הצהובות זהות וכו'). גם אני אוכלת את שלושתם אבל בהחלט ברגע נתון אני עשויה לרצות אחד ספציפי מהם ובכלל לא לרצות את השניים האחרים.
 
אני חושבת שלקחת את זה רחוק מידיי

אני אספר לך מקרה שקרה השבת
הקטן שלי לא בדיוק אכלן ( בן שנה ) כל פעם שאני מנסה לתת לו לאכול זה נגמר ביאוש גדול כי הוא לא מוכן להכניס כלום
אבל .. אם משחקים איתו תוך כדי .. הפה שלו נפתח
השבת היינו אצל אמא שלי , ואמא שלי החליטה כדי להפעיל אותו לקחת את כל הסכו"ם ( כפיות כפות ) הכל ולשים לו על הרצפה שישחק
התלונה הראשונה שלי " אמא אבל עכשיו אני צריכה לשטוף הכללל " ( וזה מלאאא סכום )
אמא שלי מצד שני .. נו אז מה הוא אוכל...
&nbsp
את מבינה? אמא שלי לא היה אכפת לה .. העיקר שהנכד שלה יהנה ויאכל
לעומת אני שחשבה רק " כמה אני צריכה לנקות "
&nbsp
אז לקחת כלים חדפ ולהתלונן על ילד שהורס .. ומצד שני אפשר לחשוב שהילד נהנה אצל סבתא שלו !!
&nbsp
לגבי הקוטג ... זה אוי ואבוי אחד גדול ( אם חמותי הייתה אומרת לי ," זה" בשביל מישהו ספציפי ..),אכן , הייתיי נעלבת ! הייתי מצפה ממנה שתקנה 2 כי מה שבטוח זה יאכל
&nbsp
אז כן לדעתי את צריכה לדעת לשחרר
זה רק קוטג ורק כלים חדפ
אם את מסתכלת על דברים שוליים בצורה כזאת ..מעניין מה יהיה אחכ?
 
תודה רבה על התגובה.

דווקא עם הדוג' שנתת אני מאד מתחברת, לא נרתעת מלהדיח כלים
.
קראתי בתשומת לב את הדברים שכתבת ולקחתי את רוח הדברים כי הפרטים היו שונים אבל מטבע הדברים אי אפשר לתאר ולפרט הכל בהודעות על המסך.

מה יהיה אח"כ אני לא יודעת, אף אחד לא יודע אבל, מה היה עד עכשיו בשנים שהם נשואים אני יודעת וכנראה שהיה מאד טוב כי אחרי הלידות הכלה היתה אצלי, וכשהבעל יוצא למילואים אז גם אצלי, ומגיעה לפחות פעם בשבוע ובקיצור אני כנראה לא כזו נוראית. ויש לה אמא ואבא ברוך השם שגרים לא רחוק בכלל.

תודה על הארות
 
מבינה את הקושי שלך והם התנהגו בצורה לא נעימה

הם כנראה נפגעו והוציאו את זה מכל פורפורציה אפשרית.
את מצידך- הייתי מציעה לך אולי פחות להעיר להם אם את רואה שזה פוגע ורק להעיר אם זה משהו ממש קונקרטי שבאמת חשוב לך שלא יקרה.
&nbsp
לגבי בנך שגר איתכם וחובב רק קוטג'- אני מאוד בררנית באוכל, אבל מבחינתי לילדים חשוב לתת כי להם לעומת אנשים מבוגרים, לילדים אין דחיית סיפוקים ונכון שהצעת הכל מהכל אבל אני באופן אישי לא הייתי עושה סיפור מזה אם כן היו נותנים לילד מהגבינה.
 
בהתחשב בכך שהחבר'ה הם בני בית אצלך

ולא אורחים מזדמנים, אני חושבת שבהחלט נכון להחיל עליהם את הכללים המתאימים לך בביתך, אבל את חייבת לעשות זאת בביטחון ובאמונה בצדקת דרכך. והעיקר בלי כעס.
הדרך לעשות זאת היא באמצעות אסרטיביות : אם אין מספיק קוטג' את פשוט אומרת "תקחו לכם מהמקרר מה שאתם רוצים, רק בבקשה לא את הקוטג', אני צריכה אותו, תודה"
אם הילד מקמט את התבניות החד פעמיות ולך חשוב להמנע מבזבוז, את ניגשת אליו, מביאה לו משהו אחר ואומרת לו "חמודי, בזה אני לא מרשה לשחק, הינה, אתה יכול לשחק ב..."
אל תנסי להתווכח עם בנך או כלתך, תגידי בחיוך "ככה נהוג אצלי בבית, אצלכם בבית תנהגו כפי שאתם חושבים לנכון וכאשר אבוא אליכם אתנהג בהתאם".
בסיטואציה שהכלה ניסתה לתת מכה מתחת לחגורה עם התבניות והקוטג', הדרך הכי פשוטה להוציא מזה את העוקץ זה להגיד בשיא הטבעיות "תודה רבה" ובזה לסיים את הסאגה.
 
למעלה