אבי הכלה

אבי הכלה


זוכרים את הסרט שהיה לפני יותר מ-20 שנה עם סטיב מרטין ודיאן קיטון

בקריאה על הסרט הבנתי שהוא רי-מייק של סרט משנת 1950.
מסופר על ג'ורג' , שמגלה שבתו עומדת להתחתן ומתקשה לקבל את העובדה שהיא גדלה והתבגרה.

הנה הטריילר של הסרט-https://www.youtube.com/watch?v=bKSmMr0uOHk

איך האבות שלכם ושל בן/ת הזוג התמודדו עם החתונה וכל המשתמע על כך שאתם נשואים
 

mykal

New member
אהמממ

אבא שלי שמח מאוד כשנישאתי,
הוא תיקשר עם בעלי בצורה נפלאה.
הם ממש אהבו אחד את השני, שוחחו הרבה, שיחקו שח הרבה,
היו להם הרבה נושאי ענין משותפים.

כשבנותי נישאו בעלי שמח--אבל הוא קצר רוח לפעמים להתנהלות של החתנים--
אני זו שממתנת, ואומרת שחשוב 'לספוג' גם מה שפחות נוח בשביל הבנות.

לא ראיתי בעיות מיוחדות.
 

כפרקי

New member
בקלות

אבא שלי הסתדר מצויין עם בעלי עוד מההכרות הראשונה ביניהם.
&nbsp
לחמי יש קושי עם החתן שלו. בגדול הוא מאוד שמח בשביל הבת אבל לדעתו היא התחתנה עם בחור מפונק מידי. הוא משתדל לא להתערב ורק כשלדעתו נחצה קו הוא מעיר וגם זה בצורה מנומסת. ליד הבן שלו הוא לפעמים משחרר תסכול אז אנחנו יודעים...
דוגמה לחציית קו: כשהם ביקרו בשבת לא היה אוכל בבית לתת לילדה הקטנה כי האבא היה עייף מידי ללכת לקניות...
 

mykal

New member
לגבי המשפט האחרון---

של מי היתה חצית קו?
ולמה רק האבא לא בסדר, או שנכון לכעוס על החתן ולא על הבת?
ובכלל בעיני זו הזנחה, השאלה אם זה חוזר על עצמו--או מה שנקרא--קרה.
בחיים לפעמים נוצרים מצבים מוזרים.
 

כפרקי

New member
תשובה

חציית הקו, מבחינת חמי, היתה של החתן.
האשמה במקרה הזה שלו, ולא של גיסתי מאחר והחתן בתקופה ההיא התעקש לעשות את הקניות בעצמו. בין היתה אחרי ההערה הזו הוא התחיל לשחרר גם לגיסתי.
&nbsp
 

mykal

New member
חודה על ההסבר

אני חשבתי שהתיחס ללחם,
והמשפט--הוא שחרר--מלמד הרבה --מזל שכך קרה.
 

רזאי

New member
הסרט המקורי מעולה, וספנסר טרייסי

היה אחד השחקנים הגדולים ביותר. לא צפיתי, ולעולם לא אצפה ברימייק על הסרט הקלאסי הזה.
אבא שלי ובעלי מסתדרים מצוין. הרבה חיבה והערכה משני הצדדים.
 
בקלות רבה מאוד
"הודענו" שאנחנו מתחתנים אחרי 4 וחצי שנות זוגיות, מתוכן שנה של מגורים משותפים, כך שזה היה צפוי. בן זוגי ואבא שלי מסתדרים מצוין. הם לא "חברים" אבל מאוד מעריכים אחד את השני, ולמעשה אבא שלי היווה בשלב מאוד מוקדם סוג של תחליף-אבא עבור בן זוגי.
חמי אמנם נפטר רק לפני שנה וחצי, אבל היחסים בינו לבין בן זוגי אף פעם לא היו קרובים (בלשון המעטה). כשבן זוגי זקוק לעזרה, עצה או מה שזה לא יהיה, הוא תמיד פונה לאבא שלי, ואף פעם לא פנה לאבא שלו. ומנגד, ההורים שלי תמיד התייחסו לבן זוגי כאל אחד מהילדים שלהם וככה הם אוהבים אותו, כמו עוד ילד.
 
למעלה