הודעה מן העבר

הייתי יוצאת ומגיבה על המקום בצורה שלא משתמעת

לשני פנים. משהו שיכה אותן בהלם. יוצאת וטורקת את הדלת. משהו כזה. שייזהרו ממני להבא.
 
טוב נו, קראתי ולא מאמינה לסיפור

יושבת כל המשפחה כולל דודים ודודות ועושים מופע סטנדאפ על אדם שנימצא בחדר אחר ויכול בכל רגע להגיע.....בסדר.

לעצם העניין, הייתי יוצאת, פונה אליהם ואומרת להם תודה על האירוח, נתראה עוד עשר שנים, ביי
 

mykal

New member
אני בטוחה שחמותי

ריכלה עלי מאחורי גבי--ותמיד ריכולים זה מאחורי הגב,
ותמיד אלה אמירות של ביקורת, כי מחמאה ניתנת בפנים.
אז מה? זה לגמרי שלה.
לומדים להבין שלא צריך להבהל מטפשות ורוע של אחרים--מצמצמים מגע--
מסמנים
לביקור,
אין טעם לפתוח במלחמה--אבל לא משתפים בענינים שאינם מה שעל השולחן, הקפה התה, הארוחה ומזג האויר.

בכלל כל כלה חושבת שאצלה זה לא יקרה--לפני שאת משתפת, חושבת שאת חברה,
תבדקי טוב טוב, תני ליחסים להתפתח, ואז תחליטי -איך כמה למה.

אישית הייתי נשארת לשבת שם בלי לפתוח את הפה.אלא להקשיב.
ואז בסוף מפתיעה אותם--ואומרת---היה מענין. למדתי עוד משהו.
ולא מוסיפה מילה--שהם יבלעו את הלשון לא אני.
 

ayaht

New member
כולם מרכלים

אבל לא כולם כל כך טיפשים ורעים כדי לרכל בכזאת רישעות על אדם שיכול לשמוע את זה.

מה כבר אפשר להגיד אחרי ששומעים כאלו דברים?
תודה שלום
(ולא להתראות לעולמים).
 

sweetdreams

New member
אני חושבת שזה רק קצה הקרחון של הסיפור

היא סיפרה סיפור מאוד נקודתי ומאוד מעורפל, בלי להכנס לשום פרטים ובלי לתת שום רקע - ולכן אין שום אפשרות להתייחס אליו ברצינות.
 
למעלה