חמה שמאיימת

[ר22 היחידה]

חמה שמאיימת

מקווה שהפורום עוד פעיל, כי אני כבר מיואשת.

מהרגע שהילדה שלי נולדה (לפני 4 שנים), חמותי כל הזמן מתערבת. במקום לתת לנו כזוג צעיר להתמודד עם דברים, ולתת לנו את האוויר לנשום. היא פשוט חונקת.
בעלי רואה בה כדמות אלוהית, שמשום מה כולם חייבים ללכת לפי מה שהיא רוצה. זה שאין לה טקט, והיא נדחפת לחיים של כולם, ושהיא עושה מה שבא לה מבלי להתייחס לאחרים, לא ממש חשוב לו. העיקר שהוא לא יתמודד מולה והיא תמיד תהיה שמחה. גבר בן 34 עם ילדים ומשפחה חי בשביל לרצות את אימא שלו...
היום הגיע הקש ששבר את גב הגמל!
אני וחמותי כבר לא מדברות, בגלל שאני לא סומכת עליה אני נמנעת כמה שיותר מלהיות בסביבה שלה. אך עדיין כל שבת מתראים. (כלומר היא רואה את הנכדים).
היום התקשרה אליי בבוקר, ואומרת שלא יכול להיות שהילדים שלי לא יהיו אצלה בבית. אמרתי לה שאנחנו מתראים (לצערי) כל שבת. אבל היא בדעה שאם לא היו אצלה בבית זה לא נחשב...
החלה להגיד לי שהילדה שלי יודעת שאני לא מרשה לה לבוא אליה, היא תגרום לילדה שלי לשנוא אותי (במילים אלו..), הילדה שלי לא תתייחס אליי. ובציטוט שאני ממש רעדתי ממנו "לא מעניין אותי את או ..(הבן שלה) אני אקח את הילדה אליי הביתה".
ממש ככה, כמו עבריין איימה לחטוף לי את הילדה.!
וגם מלמלה משהו על בית משפט וצו שייתן לה לראות את הילדים שלי לפחות פעם בשבוע.!!! (לא זכור לי שהתחתנתי או התגרשתי ממנה)
ואני עכשיו יושבת בעבודה, שומעת מילים מגעילות כאלה עליי. היא שמה את הילדים שלי בתור כלי מלחמה. רועדת כולי, חנוקה מדמעות אך ממשיכה להתנהל רגיל.
עייפתי מהאישה הזאת, חושבת באמת להוציא לה צו הרחקה ממני ומהילדים. היא פשוט משוגעת....
אני מדברת עם בעלי, אבל נראה שהוא מפחד ממנה. ניסה להגיע איתה לפשרה. אמרתי לו כי אני לא מגיעה לפשרה. היא לא תגיד לי כיצד להתנהל בחיים!, ההתנהגות שלה בלתי נסבלת, והילדים שלי לא יהיו באמצע.... במקום לעמוד מולה פעם אחת, הוא פשוט בורח מאחריות ונותן לי לספוג את כל האש שלה.
הוצאתי את על ליבי, אם למישהו יש פתרון אני אשמח.

 

[פרפרי אהבה]

וואו מאיפה הייתה לה היציאה הזו?!

נשמע שהיא מחפשת בכוח איך להציק והשימוש הציני בילדים ועלק במפגש איתם (מה זה משנה איפה, העיקר שהיא רואה אותם!) מעורר כל כך הרבה תהיות ומחשבות.
&nbsp
לגבי בעלך-אני חושבת שאיתו הבעיה כי אין לו מספיק כוחות להתמודד איתה. היא חייבת מישהו שיעצור אותה אבל אל תהיי זו שפותרת את זה. תני לו לפתור את זה מולה כך שתבין שאתם פועלים לפי הנוחות ודרך החשיבה שלכם וזה שהדברים לא קורים לפי התנאים שלה כל הזמן זה המצב, נקודה ויש דרכים יותר נעימות לפעול מאשר לרמוז על פנייה הזויה לבית משפט וכו'...

 

[ר22 היחידה]

הוא נמס מולה

את לא מבינה כמה הוא לא יכול להתמודד מולה. כל הזמן מצדיק אותה, ולמעשה נותן לה יותר ויותר כח. הסברתי לו עכשיו שהוא חייב לנתק את עצמו ממנה. אז ישר הוא מתעצבן כי הוא כמעט לא רואה אותה (לא ניכנס לזה שהם מדברים מיליון פעם ביום. אז הטפטופים שלה הם בטלפון ולא מול הפנים). הוא לא מבין שהניתוק הוא לא פיזי ולא באמת לא להתראות, אלא ניתוק במחשבה שתדע שהיא לא יכולה להגיד ולהחליט. הוא כנראה עוד לא הפנים שהוא בן 30 עם ילדים, ולא ילד בן 3 שצריך את אימא לידו.
היא ממש עושה לכל הילדים שלה חיבוק דב, לא מבינה כמה היא פועלת לא נכון.
יש אולי שיגידו שגם אני עושה חיבוק דב לילדים שלי, אבל היייייי הילדים שלי מתחת לגיל 5!

 

[פרפרי אהבה]

נשמע כמו "ילד של אמא" שלא מבין שיש לו משפחה משלו

הסברת לו את הכוונה שלך לניתוק שמדובר בניתוק יותר רגשי מאשר פיזי.
תסבירי לו שאין לך בעיה שהם יתראו או ידברו בטלפון אבל שהוא חייב לפעמים להכניס באוזן אחת ולהוציא באוזן השנייה ולא לערב אותה בכל דבר אצלכם כי זה שלכם כמשפחה.

 

[Sugar Magnolia]

הבעיה שלך היא עם בעלך

כל עוד אתם לא באותה קבוצה כלום לא ישתנה.

 

[ר22 היחידה]

מסכימה איתך

אמרתי לו אתמול בערב שהכי כואב בכל הסיפור זה שהוא רואה כמה אני פגועה ונסערת ואפילו חיבוק או מילה חמה לא קיבלתי. רק אומר "זאת אימא שלי אל תשכחי". אמר גם שלפעמים הוא צריך ואני לא מביאה. הסברתי לו שכבר מעל 4 שנים אני כל הזמן נפגעת מאחרים, ממנו לא מקבלת שום יחס אוהד. זה קצת קשה אחרי שנפגעים להרים ולחזק את עצמי, אז כנראה שבשביל אחרים כבר אין לי את הכוחות האלה. כמו שאני מעודדת את עצמי, כנראה בתת מודע אני חושבת שככה גם אחרים יצטרכו להתמודד לבד. וכמובן על זה הוא לא הגיב..
זה לפעמים ממש מרגיש כמו ילד נוסף בבית, מרדן. הסברתי לו שאם פעם אחת יעמוד מול אימא שלו ולא יפחד, אולי מפה תבוא הישועה. אבל הוא לא יודע להתמודד מולה. ורק שתבינו, אנחנו לא נתמכים בה בשום צורה בין אם כספית או רגשית או כל עזרה אחרת בחיים..
בראש השנה עשתה גם סיפור גדול, שאפילו אבא שלו שהוא הכי לא מעניין אותו בעיות של אחרים, שלח לי הודעה שאני צודקת. חמותי משגעת אותו, והוא בורח כי לא מעניין.

 

[mykal]

כמה דברים למה שכתבת כאן.

1)כולם מבינים שחמותך היא בעייתית. זה שלה.
את לא תגרמי לה להשתנות, את תנהלי את חייך כך שלא תלחצי ממנה,
כן תהיי חכמה 'לנצל' את רצונותיה. ותתעלמי מהשאר.
2)אני מבינה את הציפיה שלך מבעלך---אבל הוא לא יכול, לא מצליח ל'השתחרר' ממנה.
מצד שני--אולי בגלל זה הוא אמנם לא מרגיע אותך אבל גם לא 'נלחם' נגדך.אז תלמדי להנות גם מזה.
3)לא פירטת מה היה בר"ה. אבל אולי הכי פשוט להכין אותה מראש,
מתי תגיעו ולכמה זמן. ולברר אם זה מתאים לה. ולומר יש לי עוד מחויבויות
ואני ממלאה את כולם. זה מתאים לך יופי--לא מתאים לא נהיה. בלי ויכוחים,
פשוט להוריד את מפלס הכעס.

ואי חוזרת על הצעתי הראשונה---ללכת ליעוץ. זה יכול לעזור מאוד.

 

[Sugar Magnolia]

אז זה הזמן

להכריח את בעלך לבחור. אין פה יותר מידי מה להקשקש.
רוצה להיות בעל ואבא? אחלה בחלה בו נשב ונגבש ביחד תוכנית פעולה ונדבר עם אמא שלך עליה. ממליצה גם לשלב עם טיפול זוגי כדי שתקבלו מענה מקצועי לבעיות שלכם.
רוצה להשאר מתחת לסינר של אמא? מקווה שיש לה שם מקום גם למזוודה שלך.
&nbsp
כל עוד את מאפשרת לו לא לבחור אל תתפלאי שהוא לא משנה שום דבר.
&nbsp
having said that, לצערי גברים שצריכים שינהלו אותם בד"כ מעדיפים להשאר עם המוכר והבטוח (ומה יותר בטוח מאהבה של אמא?)
אבל תמיד יש מקום לאופטימיות

 

[חובטת שטיחים]

להעיף אותו חזרה לאמא שלו זאת בהחלט אופציה

אבל אז הילדים שלה יבלו אצל חמותה פעם-פעמיים בשבוע + כל סופ"ש שני וכל זה בלי שום יכולת שלה לפקח, מה שאם זכרוני אינו מטעני, היה שורש המריבה...
(אני מזכירה שמה שקרה בכתבה שהיא צרפה הוא מקרה מאוד חריג ונובע ככל הנראה מכך שהסבים הוכיחו שהם אנשים אלימים וכוחניים: שברו חלונות בבית של הכלה כדי שהיא תצטרך לעזוב אותו. חמותה של הכותבת אמנם קרציה לא קטנה אבל היא לא אלימה ואינה מסכנת את הילדים והסבירות שבית המשפט יתערב בעניין כזה היא מאוד נמוכה)

 

[עדשים כתומות]

כמה מוכר, הבנים האלה שלא מסוגלים לעמוד מול אמא'לה

לא פעם הייתי בסיטואציה, שבה ספגתי אש, והוא הבליג ושתק
בכך שלא דיבר איתם או העמיד אותם במקום נתן להם לגיטימציה להמשיך לרדות בי, להעליב אתי גם ליד ילדיי
צר לי עלייך, לעולם תהיי במקום השני או השלישי, ואמא שלו במקום הראשון
לגבי איומים מהחמה, תתיעצי עם עו"ד בנעמ"ת או ויצ"ו
אני מבינה שמחינתך ניסית ומיצית הכל:
שיחות עם הבעל
שיחות עם החמה
אז עכשו תנסי לעשות משהו אחר.
אין מצב שהיא תיקח לך את הילדים
למה ? על מה?

 

[ר22 היחידה]

צו הרחקה

אני ממש התחלתי לפחד ממנה. התחלתי לחשוב על צו הרחקה נגדה, שלא תוכל להיות לידי או ליד הילדים שלי. אבל כמה שאני לא סובלת אותה, זה נראה לי ממש רציני לעשות מהלך כזה.
פעם דיברתי עם בעלי, אז במסגרת השיחה אמר לי שאם אימא שלו תבקש הוא מיד יגיע. אימא שלו תמיד במקום הראשון!. וששאלתי ומה לגביי, ענה גם את... אבל קודם אימא שלי. תיראי שגם הבן שלך יהיה כזה איתך.
הוא נשמע מאוד רציני, אז בשביל לצחוק איתו/עליו אמרתי שכנראה אחכה שהבן שלנו יגדל ויזמין אותי לכוס קפה. (יש לנו בת ובן)

 

[עדשים כתומות]

יכולה להגיד לך שזה לא הולך ונהייה יותר קל

אתם גרים באותה עיר?
רחוב?
אולי אפשר להתרחק קצת פיזית
הוא בטוח לא יסכים
הקשר "המיוחד" הזה בן אמא ובן נשוי אב לילדים ובעל משפחה
נראה קצת מוזר- הייתי שם.
מאחלת לך הרבה כוחות ותעצומות נפש

 

[ר22 היחידה]

תשובה

אנחנו גרים בערים קרובות, דחיתי כל בקשה לגור באותה העיר. ביום שבת כשאין תנועה אנחנו תוך כ-10 דקות נסיעה אצלם.
אני כל כך מיואשת מהאישה הזאת, שפשוט רציתי לעבור בכלל לאזור אחר. אבל אני לא אפסיק את חיי בגללה. גם רוב הסיכויים שבסוף היא פתאום כל שבת תעשה טיול לאזור שאליו נעבור, ואמצא את עצמי גם מארחת אותה בבית.
אני ממש כבר לא יודעת למי לפנות ולשפוך את הלב שיחזק אותי. מרגישה במאבק על החיים שלי לבד.

 

[ayaht]

דברים כאלה גומרים את האהבה

ר22, את מרגישה עדיין אהבה כלפי בעלך? כבוד? סומכת עליו במשהו?
נהנית להיות בחברתו?

אני יודעת שאני לא הייתי ממשיכה להרגיש את אותו הדבר.

 

[בשמת9]

אז זו הבעיה שלך כנראה ולאו דווקא התנהגותה כלפי

הנכדים? אולי מה שבאמת מפריע לך זה יחסי האם בן ולא סכנת הנכדים על ידיה?
&nbsp
אולי את פשוט מתנקמת בה, בשנאתך כלפיה על ידי הילדים והיא מרגישה את זה? אני שואלת.
&nbsp
ואם כן, בעניין הקשר להורים, גם אני עומדת דום מול הוריי, אוהבת ודואגת להם יותר מכל והם קודמים לכל. האם יש זכות לבעלי לעצור אותי? שיעצור קודם את היחס שלו להוריו ונראה.

 

[dori78]

קודם כל תשתי כוס מים ותירגעי.

אף חמות לא יכולה לקחת ממך את הילדים שלך, אלא אם תוכיח לבית המשפט שאת אמא מתעללת,
מה שלא נראה ממה שאת כותבת (וגם אז המשמורת תהיה של האב ולא של החמות).
ככה שאת איומי הסרק שלה היא יכולה לדחוף למקום חשוך שהשמש לא זורחת בו...

מעבר לזה, גם האיום ההזוי הזה וגם האיומים בנוגע להסתת הילדים נגדך כשהיא רואה אותם
זה עניין שאת חייבת לקבל עליו מענה מבן זוגך ויפה שעה אחת קודם.
שעה-שעה וחצי.

מסבירים בפשטות:
את מתייחסת אלי בזלזול ולא מתאים לי להיות לידך.
מכיוון שלא מתאים לי להיות לידך אני לא מעוניינת להגיע אלייך.
מכיוון שאת מתייחסת אלי בזלזול אני לא סומכת עלייך עם הילדים ולכן לא מעוניינת שתהיי איתם לבד,
מה שגורם לזה שאת מוזמנת לראות אותם ולהיות איתם רק אצלי בבית.

את כל זה את מסבירה יפה קודם כל לבן זוגך ומיידעת אותו שזה מה שאת הולכת להגיד לאמא שלו.
יום אחד האמא תמות, אם הוא לא ידאג לבנות יחסים טובים עם זוגתו וילדיו הוא ימצא את עצמו תלוש.

אם הוא לא מבין את זה - אולי הגיע הזמן לשקול הפרדת כוחות, לפחות זמנית.

 

[אמאשלשון]

כן....ובהפרדת כוחות הילדים יהיו אצל אמא שלו באופן קבוע

בלעדיה....רעיון מעולה

 

[הייתיאביבקיץ]

אין ברירה, צריך למצוא פשרה

באמת זה דיבור אלים ומגעיל, ולא עושה חשק לראות את האישה הזאת, ולא עושה חשק שהילדים שלך יפגשו אותה. אבל אין מה לעשות - היא האמא של האיש שלך, והסבתא של הילדים שלך. אלא אם כן היא פוגעת בילדים - לא תוכלי למנוע מהם להיפגש.

אני חושבת שצריך לקחת אוויר, ולמצוא דרך לחיות כמשפחה. (אגב - אני עצמי כלה ולא חמות, ככה שאני מזדהה יותר איתך. אני כמעט לא פוגשת את חמותי).

למשל - למה אתם לא מבקרים אצלה? אם ממילא נפגשים, למה לעשות ״משחק שרירים״ ולקבוע שרק היא באה אליכם ולא להיפך? כלכך גרוע אצלה? יכול להיות שהיא הרגישה שאת עושה לה דווקא, ואולי אפילו חברות חיממו אותה וגרמו לה להגיד את השטויות שהיא אמרה לך. סיפרו לה סיפורים על סבים שהוציאו צו שמכריח את הנכדים לפגוש אותם (זה באמת קרה, אני זוכרת שקראתי).

היא נותנת עצות? מתערבת? אל תתני לה להתערב. תיפגשו לארוחה, תנסי להיות מנומסת, לא חובה לנהל איתה שיחת נפש, לא חובה להתייחס לכל מה שהיא אומרת. אל תבקשי ממנה בייביסיטינג וכולי, כשהיא תיתן עצות תתני לעצות לצאת מהאוזן השניה.

אצלנו - בגלל שאין לי כבר עצבים אליה, המצב הפוך. בן זוגי הולך אליה עם הילדים. ככה היא רואה את הבן והנכדים, ואני לא צריכה להיות חלק מהאירוע.

ותישארי כאן בפורום. יש פה הרבה הודעות, אולי תמצאי כאן עצות שיעזרו גם לך

 

[mykal]

נראה לי שהמצב הוא

כמעט בדרך של 'אין מוצא' אתם עסוקים בכיפופי ידים,
שמסלימים את היחסים, ועכשיו המריבות הן עם בעלך לא רק איתה.
כדי לשנות את האוירה ולאפשר איזו התנהלות ברמה סבירה,
אני מציעה לך ללכת ליעוץ, תחילה עם בעלך ואח"כ לצרף אותה.
זו דרך לפחות לעצור כרגע את ה'איומים' והכעסים'.
אחרת זה ידרדר עוד. חבל----
ואם בעלך לא רוצה לבוא תתחילי את ויעזרו לך איך לעשות שגם הוא ירצה.
ובינתיים תקבלי עיצה---איך להרגיע את המצב.

 

[חייבתלהגיב]

למה הילדה לא באה אליה?

אם את לא רוצה להיות בסביבה שלה, למה בעלך לא הולך עם הילדה אליה? מה את חוששת שיקרה? (כלומר, ברור שעכשיו את חוששת שהיא תגרום לילדה שלך לשנוא אותך

אבל לפני כן...). אם תסתכלי רגע מנקודת המבט שלה, תביני שזה די נורא לסבתא לא להיות מסוגלת לארח את הנכדים שלה, ויש לא מעט נשים שרואות את תפקיד הסבתא בעיקר באירוח הנכדים - ואת שוללת את זה ממנה. אז השאלה היא למה, והאם עד כדי כך חשוב לך להרחיק את הילדה ממנה (זה שחשוב לך לא להיות לידה זה ברור ומובן - אבל לא אותך היא רוצה לראות אלא את הנכדה)?
אם את חושבת שהיא תגרום נזק לילדה, בהחלט תרחיקי ממנה את הילדה. אם לא - נראה לי שכדאי לחשוב על דרך כן לאפשר לילדה להתארח אצלה, בין בנוכחותך (ואת ממש לא חייבת לדבר איתה - את בהחלט יכולה להיות בבית שלה ולהתייחס רק לבעלך ולילדה), ובין לא בנוכחותך.
האמת שעכשיו המצב קצת יותר בעייתי - כי ברור שאם סתם תתחילו להגיע לבית שלה זה יתפרש, לפחות בעינייך, כ"כניעה" לדרישות של אישה שאני מסכימה שהתנהגה בצורה קצת מטורפת, גם אם קצת אפשר להבין אותה כי היא הרגישה שאין לה ברירה. אז כנראה כדאי איכשהו לנהל איזשהו דיון לפני שאתם מתחילים לבקר אצלה, להסביר איך אתם עושים את זה עבור הילדה ומעוניינים שהיא לא תתערב לכם בעניינים, וכו' - כל הטענות שיש לך נגדה, תרגישי חופשי להעלות במעמד שבו אתם אומרים לה שהחלטתם כן לאפשר לילדה להתארח אצלה - ואת יכולה גם להציב תנאים כאלה ואחרים, אם את רוצה (למשל, שאם את שומעת אותה אומרת משהו שלילי עלייך לבת שלכם, היא לא תראה אתכם תקופה ארוכה, וכו').
אישית, אני נוקטת בגישה של איפוק לתקופה ואז התפרצות

וגם אצלנו, כמו אצל הייתיאביבקיץ, יש לא מעט ביקורים בלעדיי. וכן, היא בהחלט גם אומרת לילדות דברים שליליים עליי, ובמקרה כזה אין לי בעייה להתפרץ עליה (בכלל, היא אוהבת להגיד לכל מיני אנשים ביקורת עליי כשאני נמצאת שם, כך שאוכל לשמוע, אבל לדבריה זה בסדר כי היא לא דיברה אליי או משהו הזוי שכזה. כאמור, אני פשוט לרוב בוחרת להתאפק, ומדי פעם מתפרצת כשהיא מגזימה או כשנמאס לי).