שלום אני תות ואני רוצה להתוודות שאני

[yeshpitaron]

לפעמים נכנסים בתום למקום שלא יודעים מה מצפה לך

אחר כך פוגשים אנשים ועולם שונה ולא רצוי, אז צריך להתמודד ולנסות לפתור כי זו המשפחה של אהבתך ומשם הדבר הנפלא הגיע...בהנחה שיש רצון לבנות את המשפחה והזוגיות הלאה מוצאים פתרונות גם באין ברירה...כן ללכת לייעוץ ולחשוב יחד מה ניתן לעשות ואיך לפתור בעיות ולא אשאל אם ידעת מהתחלה ולא סבלת מהתחלה למה נכנסת לזה...
בהצלחה בהמשך!

 

[גלידה תות דיאט]

תודה על התגובה

אהבתי מה שכתבת לגבי שלא אהבתי מהרגע הראשון. אבל רציתי להיות עם הבן זוג שלי. לעזוב בן זוג בגלל המשפחה שלו? מי אמר שתבוא משפחה יותר טובה? או בכלל בן זוג טוב יותר?

 

[yeshpitaron]

האמת כשאוהבים קשה לראות את הדברים

וזה מזכיר את עניין הסכמי הממון כי המחשבות הרצות הן, "מה, אנחנו אוהבים למי אכפת כסף ומשפחה ואנחנו חזקים ואהבתנו תצליח וכו' וכו'". צריך הרבה קור רוח, רצון וויתור משני הצדדים אחרת קשה מאוד. ההבנה קשה כשהמנטליות שונה כארץ ושמים ואין פרטנר...
&nbsp
בהצלחה לאורך הדרך.

 

[עדשים כתומות]

ליבי איתך....כל כך מבינה אותך

גם אני שנאתי כל השנים את המשפחה שלו
הלכתי בחגים, וסבלתי
אומרים שלא מתחתנים עם המשפחה-אני חושבת שכן
לא פעם נשארתי בבית לבד, והוא הלך לשם בחג(יחד עם הילדים)
עכשיו התגרשתי, ואני מצירה שלא עשיתי זאת קודם
השבוע אמרתי לחבר, שאני מצטערת על היום הזה שלא עשיתי אחורה פנה
ביום שבו ננכנסתי אליהם הבייתה.
אולי אני במיעוט: אבל אני חושבת שאהבה לא תמיד מנצחת

 

[גלידה תות דיאט]

צר לי לשמוע אבל אני מניחה שלא

התגרשת מממנו בגלל המשפחה שלו ?

 

[yeshpitaron]

ממרומי גילי מבינה שאהבה לא תמיד מנצחת. צריך גם

רצון מאוד חזק של כולם. אבל....כשצעירים ואוהבים קשה להבין זאת.

 

[restart2]

על ציפיות והתנגשיות

היי ברוכה הבאה גלידה תותו דיאט
אני חושבת שיש ציפייה חברתית שאם התאהבנו בבן זוג על מעלותיו
אנחנו אמורים להתאהב גם במשפחה..
לא תמיד זה קורה באמת.
אבל כשיש מוטיבציה להיות חלק מהמשפחה עלייך ללמוד-

• ללמוד איזה גבולות את רוצה לשים לעצמך.
• ללמוד לצור גבולות.
• לדעת לקבל שוני ואם את נשואה לבן ,זה לא אומר שעלייך להנהג/לחשוב/לצרוך.. את אותו שוני.
• לחפש מה עובד לך.. ולהתמקד בצדדים היותר נחמדים.
• ללמוד את עצמך- מה הציפיות והאכזבות שלך.
• ללמוד לתקשר -שיח תוצאתי..

משפט המפתח בעיני הוא " אם היתה אפשרות לבחור, בהחלט לא הייתי בוחרת בהם."...
הבחירה בידייך למנן נכון מתוך המערכת הזוגית.. אל תצפי לשינוי, את הצטרפת למשפחה קיימת ועלייך ללמוד אותם ...כדי שמערכת היחסים לא תהיה טעונה עלייך ללמוד לצור שינוי בעצמך(לדוגמא- אמונות מעכבות)

בהצלחה
אירית שעל
www.iritshaal.co.il

 

[yeshpitaron]

באותה דעה!

 

[פרחיחצות1]

זה נשמע כמו הסיפור שלי פחות או יותר

רק שאחותו שמה לעצמה מטרה להיות פשוט מגעילה אליי, האח כל הזמן מתנשא ודי גזען ואישתו של האח - פשוט מגעילה לכולם.
האח הגדול יותר הוא גם סיפור בפני עצמו...(מגילה שלמה).
עם חמותי אני מסתדרת דווקא טוב - יש לה יציאות באין כניסה, אבל התרגלתי לזה שאין לה טקט - ולה בניגוד לשאר, אין כוונות רעות.

אני לא יודעת איך בעלי יצא נורמלי מהמשפחה הזאת.

בכל אופן - הדרך שטיפלתי בזה - היא - שפשוט צימצמתי מפגשים/מגע.

בעלי הולך עם הילדים - אני מקבלת זמן לעצמי בבית. זהו.

אמרה לי פעם מישהי - "איפה שלא טוב לך, אז אין סיבה שתהיי שם".

הגעתי להסכם עם בעלי - שזו הדרך שהכי תחסוך מאיתנו מריבות וכאב לב.

זהו - מאז החיים דבש.

 

[גלידה תות דיאט]

בעלך יכול לנסות לרסן את אחותך ?

כתבתי לך מסר.

 

[פרחיחצות1]

לא את אחותי, את אחותו...אחותי מלאך על פני אדמות

וכן - הוא העמיד אותה במקום.
אחד הפעמים - שהם קבעו יומולדת לחמי באיזו מסעדת בשר - כי חמי נורא רצה כי הוא בבית אבות - אז הוא רצה לצאת לאכול סטייק שלא יצא לו מלא זמן לאכול - אז הם קבעו וכו' . אני חליתי בתחילת השבוע בדלקת גרון וביום שני כבר התחלתי אנטיביוטיקה. היומולדת התקיימה בשישי של אותו שבוע (כלומר אני עם אנטיביוטיקה כבר 4 ימים) - אז אחותו הבריזה בטענה - שהיא מפחדת שאני אדביק את התינוק שלה! אני! שבחיים לא נגעתי בו או התקרבתי ואני עם אנטיביוטיקה 4 ימים כבר - ולא רק זה - היא הביאה את התינוק לקניון בו נמצאה המסעדה (חשבה שלא ראינו אותה) - הסתובבה עם ההורים שלה כל הזמן עד שהגיע הזמן שקבענו - ואז נעלמה...
את מבינה? היא אמרה לבעלי שהיא מפחדת שאני אדביק לה את התינוק - כאילו אני - הדבר הראשון שאני עושה כשאני חולה זה ללכת לנשק תינוקות של אחרים!?
ועוד תינוק שבחיים לא הרמתי וראיתי רק מרחוק - עכשיו אני אחליט להתקרב אליו?? ומכל הקניון - אז רק זאת עם ה-4 ימי אנטיביוטיקה - רק היא תדביק לך את התינוק!?
מי בכלל רצה להתקרב אליך??
אז היא הבריזה בטענה הזאת - והעניין הוא שהיא פשוט לא רצתה לשלם במסעדה (יקרה) שהיא בעצמה מצאה וקבעה והתווכחה עם בעלי לגבי המסעדה, ויצא שנסענו רחוק בשביל זה ושילמנו לא מעט כסף במסעדה - אז היא מצאה בי תירוץ. בחורה נפלאה, נכון? היא פשוט רצתה להסתובב בקניון הזה...
בסוף רק אנחנו חגגנו לחמי יומולדת. כל השאר הבריזו.
אז את רואה למה עדיף לי לא להגיע? כדי לא להדביק בחיידקים הטורפים שאני נושאת בגוף השחום, יוצא הודו, פרמיטיבי שלי - שעלול להדביק את התינוק הלבן והטהור שלה. (וכן - על זה היא חושבת).
אז בעלי שתל אותה במקום על זה.
וזה רק סיפור אחד מיני רבים רבים...