שלום לכולם

שלום לכולם

חדשה פה וממש מאושרת שמצאתי פורום כזה שאוכל לשפוך בו את הלב כי אני פשוט מיואשת ומותשת. המשפחה של בעלי פוגעת בי פעם אחר פעם ונמאס לי, אין בי כבר כח הבעיה היא שהפעם הפגיעה מגיעה לבן שלי ופה כבר התחיל בלאגן.
גיסתי קיבלתה הצעת נישואין מבן זוגה הלא ממש אהוד במשפחה מסיבה פשוטה - לא מנומס ואפילו חוצפן - מגיע לחמותי בארוחות שישי ומתלונן שהאוכל לא טעים לא, שבזה יש מלא שמן ואפילו יצא לו "הבשר הזה פשוט גרוע", מהבן שלי הוא בהתחלה היה מתעלם, הבן שלי בן ה3 בזמנו היה קורא לו מספר פעמים והוא היה מתעלם. כיום כל מה שהבן שלי עושה (ילד בן 4 ) אם זה ברח לו גרפס, מבקש לשים קשת בשיער או ללבוש שמלות (הבן שלי אוהב את זה ואני לא מונעת ממנו) הוא עושה לילד ולגיסתי פרצופים ומסתכל עליו במבט של "מה דפוק אצלך?". כשמלאו לבני 3 שנים הוא נדחף למסיבת יום ההולדת שלו אצל הורי כשהגיע לא נכנס לבית כדי לומר שלום למישהו אלא פשוט ישב כשעתיים עם גיסתי בחצר. כשהאוכל היה מוכן הוא נכנס לבית, כמובן שלא אמר שלום. הבן שלי ניגש אלי ואמר לו "יש לי יום הולדת אני בן 3", הדפוק ענה לו "מה הקטע שלך?"- זה מה שאומר בן 33 לילד בן 3.
נראה לי שהבהרתי כמה הוא דפוק.
נמשיך הלאה וסליחה על החפירה. אז הואר הציע נישואין, חמי וחמותי תשעה באב גם אני ובעלי חטפנו בחילה ברמות מטורפות אבל זה מה יש וזה מה שגיסתי בחרה. התקשרתי לחמותי ועודדתי אותה. אמרתי לה שנדבר עם גיסתי ונפתח דף חדש שתיישר מולו קו בכל מה שנוגע לילד שלי וקצת נימוס כשמגיעים למישהו לאכול...חמותי התעודדה, אמרתי לה זה הזמן לשמוח יש חתונה, הרמתי טלפון לגיסתי ובאמת שמחתי בשבילה בלב מלא אבל מה... כמה שעות אח"כ דיברתי עם חמותי שמודיעה לי בשימחה שהיא דיברה עם הבת שלה (גיסתי) שטוענת שבן זוגה לא מתנהג לא יפה לילד והשכל בסדר. עניתי לה ששתינו יודעות שזה לא נכון ושבהמשך תדבר איתה על זה. התשובה של חמותי הייתה שאין מה לדבר ושבזה זה נגמר. נפגעתי מאוד. אני וחמותי היינו ממש קרובות והרגשתי כאילו מישהו נתן לי בעיטה בבטן. כשבעלי חזר הביתה והתעקש לדעתי למה אני כל כך עצובה סיפרתי לו וביקשתי לא לעשות עם זה כלום. אמרתי לו שבפעם הבאה שאני רואה שהוא פוגע בילד מבחינתי נגמרו ארוחות שישי אצל ההורים שלו. בעלי לא הקשיב לי, לקח את הטלפון והתקשר לחמותי ורב איתה. הייתי בהלם כשהוא סיים את השיחה ואמר שאמא שלו לא אמרה לי את מה שאמרה אלא שהיא עוד מטפלת בזה והתחיל לצעוק עלי שמרוב שכעסתי אני לא שמה לב למה שאומרים לי - במילים אחרות טוען שאני משקרת.מרוב האכזבה עזבתי אותו בשלו והלכתי להתארגן לאירוע שהיה לי, באותו זמן הבן שלי היה אצל חמותי ובעלי הלך לאסוף אותו, כשהוא הלך היא סיפרה לו את האמת על מה שאמרה לי והוא חזר עם הזנב בין הרגליים אך עדיין מגן על אימו ואחותו. למחרת עבר יום סוער יותר, זה היה יום חמישי ובשישי הוזמנו לארוחה במסעדה לחגוג לחמי יום הולדת וכולם פתאום פונים לבעלי ומתלוננים לפניו שאני כועסת אז אני לא יגע ליום הולדת ואני יבריז ואלף ואחד שטויות - בחיים לא חשבתי לא ללכת וגם לא אמרתי שאני לא הולכת. יום שישי - מקבלת שיחה בבוקר מחמותי לוודא שאני מגיעה בערב???? שוב הופכים אותי למפלצת כשלא עשיתי כלום. שישי בערב לפני שיוצאים פיצוץ ענק ביני לבין בעלי שלא דיברתי איתו מאותו רביעי בערב כשאמא שלו שיקרה, פיצוץ ענק שבו שפכתי כל מה שכואב לי - שזה לא פעם ראשונה שפוגעים לי והוא רץ להגן על המשפחה שלו. כמו למשל כשהייתי בהריון עם הבן שלי ואחותו אמרה איכס על האולטרסאונד וכשאמרתי שאולי אני בהריון זרקה לאויר "חס וחלילה" ועוד הרבה אוצרות מהממים, נפגעתי כל כך ועברתי 4 חודשי הריון לבד פגועה מבעלי כשכל הזמן הזה כולם "מדווחים" לי כמה היא מסכנה וקשה לה והיא פגועה, כאילו אני הוצאתי את המילים הללו מהפה. אחכ היה סיפור שאירגנתי עם חמי יום הולדת לחמותי וכדי לפנק את שניהם הזמנתי להם ספא זוגי, חמי התקשר אלי בצעקות שגרמו לי לרעוד ובכיתי בלי הפסקה -שוב לא עשיתי שום דבר רע לאף אחד. בחמישי אחהצ בעלי מתקשר אלי שאמא שלו בוכה ופגועה ושהיא מסכנה ושאני ידבר איתה. איך זה שתמיד בי פוגעים ואני זאת שצריכה להתחשב? מה קורה בעולם הדפוק הזה????ואיך הבעל שלי לא רואה את זה. בשבת בבוקר בעלי התקשר להורים שלו לשאול מה נשמע והם ביקשו שנבוא עם הילדים, הוא אמר להם שלא כי הילדים אצל אמא שלי וכבר ניסע לאסוף אותם ונשאר שם לצהריים. אחה"צ בעלי הציע שאולי נקפוץ להורים שלו והצעתי שילך לבד לי פשוט ממש לא מתאים כרגע. בערב אי אפשר בלי פצצה התקשרה אחותו "אמא ואבא בוכים ומסכנים" וגם היא התקשרה בוכה ובהיסטריה (הבינה מה היא עשתה אבל הדרך שלה לסחוט את בעלי זה לבכות) להפתעתי מהריב של ערב לפני בעלי קיבל זוג בייצים (דוחה להגיד אני יודעת אבל עד אותו רגע הוא לא טרח להגן עלי) וטען שהיא אשמה ושאמא שלו אשמה ששיקרה ושהיא (גיסתי) צריכה להעמיד במקום את בן זוגה ושאני לא עשיתי כלום לאף אחד ושאני לא פגעתי באף אחד. הייתי גאה בו אבל זה לא החזיק הרבה זמן. היום שוב מתקשר אבא שלו בוכה, לא אמרתי לאבא שלו מזל טוב ביום הולדת, זה שעשיתי שלום עם היד במסעדה מפוצצת שאין מקום לזוז ושרק הרמנו כוסית ביחד זה לא מספיק. מחכה לערב איזה עוד המצאה תגיעה.
סליחה על החפירה אני פשוט מותשת ונמאס לי
 

mykal

New member
עונה

קצת באלגאן בסיפורך, אני מבינה שאת נסערת.
ואחלק את תשובתי למספר ענינים.
1)לא יודעת ממה שכתבת מתי 'התחלתם' את המריבה, ביניך לחמותך--
אבל הבנתי שגם אם נזרקו כמה 'פנינים' לא נעימים-זה עבר איכשהוא בשלום
ונשארתם ביחסים טובים. חבל שבגלל הענין האחרון את מתחילה חשבונאות כוללת התחלה ומעצימה את הכעס. מיותר.

ועכשיו לענין החדש--טעית בעיני פעמים---
1)הגיס החדש במשפחה הוא 'דפוק' (את אמרת) אז למה נכנסת לעימות על הענין
של איך הוא מתיחס לבן שלך--מיותר ובעיני גם סתם--לבן שלך יש הורים
סבים וסבתות אוהבים, אז הגיס כזה--תרחיקו את הילד ממנו, תתרחקו קצת גם אתם, לא חייבים להיות קרובים. להפך יכולת 'לנצל' את המצב --ולהיות הכלה האהובה.
2)הצלחת להרגיע את חמותך על הגיס והבאת על עצמך כעסים--למה שיתפת אותה?
את ראית שהיא לא אומרת לו כלום על ההתנהגות כלפיה --אז מה רצית, שתלחם איתו? בשביל כבוד הילד? בשביל כבודך האבוד בעלבון הילד?
אז ברור שיעבור דרך גיסתך--סתם יצרת מריבה על כלום.
3)וכשחמותך באה ואמרה בכנות שלא ניתן---אז את רבה עם בעלך?
מצטערת לדעתי התנהגת בילדותיות, יצרת מריבה עם כולם --שהיא גם החמצה גדולה--יכולת להיות הכלה הקרובה והאהובה.

נראה לי--שחשוב שתחשבי מסלול מחדש, ותדברי עם חמותך--
תגידי הייתי צריכה להתעלם, בואי נשמח יחד לחתונה. תתפסי את המקום של חיים נוחים יחד. חבל. את הבחור ההוא אף אחד לא ישנה.
תרגיעי את האוירה--הכי טוב יהיה לך.
תצליחי ושיהיה לך טוב.
 

dori78

New member
שלום כוכבית וברוכה הבאה לפורום.

ממה שאת כותבת זה נשמע שגיסתך ובן זוגה לא אוהבים ילדים קטנים.
זה בסדר, יש אנשים כאלה שלא אוהבים ילדים ולא מעוניינים להביא ילדים ואין סיבה לכעוס עליהם, בדיוק כפי שאין סיבה לכעוס על מישהו שלא אוהב אבוקדו. ככה הם וזהו.

בנוגע לנימוס כללי - אם זה הערות על האוכל ואם זה הערות לבן שלך - אני דוגלת בשיטה של לא להיות איפה שלא נעים לך. אם חמותך בוחרת להזמין לביתה אנשים גסי רוח (כן, גם אם מדובר בארוס של הבת שלה) את יכולה לבחור שלא להיות שם כשהוא מגיע. קל ופשוט.

בנוגע לעלבונות - בעיה שלהם.
לא מבינים למה את נפגעת ולא מעוניינת להגיע?
שיחשבו שוב על ההתנהגות שלהם. את לא צריכה לסבול בגלל זה.
מעולם לא הייתי מהאנשים שנעלבים אם מישהו לא הגיע לחגוג איתי יום הולדת או לא קנה לי מתנה.
גם לחתונה שלי לא היתה לי בעיה שאנשים יגידו שהם לא באים, העיקר שאדע מראש כמה אורחים יהיו.
לכל אחד יש שיקולים שונים וזה שמישהו לא בא לא אומר שהוא לא אוהב אותי.

יש אנשים שנעלבים מכל שטות.
זה לא אומר שאת חייבת "ליישר קו" וללכת על ביצים לידם.
הניסיון הפרטי שלי לימד אותי שאותם נעלבים בד"כ הם אותם אנשים שבכלל לא שמים לב שהם פוגעים בך באופן שיטתי ומתמשך; זה לא שהם רגישים יותר מאחרים ולכן נעלבים, זה יותר שהם פשוט לא רואים שום דבר חוץ מאת קצה הישבן של עצמם ולכן נעלבים כשהיקום כולו לא שם אותם בראש סדר העדיפויות.
 

sweetdreams

New member
במיוחד לפסקה הראשונה

מסכימה מאוד עם תגובתה של דורי.
והסיבה שבחרתי להדגיש את הסכמתי במיוחד עם הפסקה הראשונה היא שבעיניי יש אכן להפריד בין היחס של הגיסים לילדים (שלא בפניהם) -- שגם בעיניי, גם אם הוא לא נעים עבור הורה (שהיה רוצה לחשוב שכולם מתים על הילד שלו בדיוק כמוהו), הוא לגיטימי וזכותם לא לחבב ילדים, גם אם דעתם היא דעת מיעוט -- לבין שאר התיאורים בפוסט.
הסיטואציה המתוארת נשמעת מורכבת ולא נעימה דיה גם מבלי להוסיף לה בעיות שלא קיימות באמת.
 
וואו, הבחור הזה ממש נשמע חסר טקט ולא מחונך


לצערנו ,אי אפשר לחנך אחרים אבל אולי באמת לצמצם מגע עם הבחור ולא להתרגש ממנו, להבין שככה הוא.
&nbsp
לגבי כל הבלאגן , נשמע שהיו הרבה אי הבנות ושכל אחד רואה את הדברים בדרך אחרת. אני מציעה לך לדבר עם בעלך בצורה פתוחה ולומר מה גיסתך ואמו אמרו ולומר מה את מצפה ממנו בתור בעלך מבחינת התמיכה מולן.
 

restart2

New member
קחי צעד אחורה..

היי כוכבית.
אני חושבת שאת לוקחת על עצמך "תפקידים " שהם לא שלך-
לדוגמא- החבר של גיסתך מתנהג לא ראוי בארוחה- מעליב את החמות..
מי אמור להגיב/להיפגע?
המארחים/בעלך.. נפגעת? שתפי את הבעל. באופן אינטמי בביתכם..את לא מארחת אותו ולא אחראית על ההתנהגות שלו.
הציפייה שלך שהוא יתנהג באופן מסויים עם הבן שלך וזה לא קורה..
ברוכה הבאה לעולם המבוגרים- לא בכול מקום יקבלו /יאהבו/יכילו..
כבר דורי כתבה לך- לא נראה לי שיש לכם כימיה בינכם..
ואולי ההתחלה הייתה על צד שמאל.
אני חושבת שאת צריכה לזוז קצת אחורה.
לתת קצת מקום. אמא=החמות אוהבת את בתה ואינה זקוקה למליצת יושר או מדריכה איך לנהוג איתה..
גיסתך נישאת במזל טוב- תאפשרי להם את המקום הראוי.
רוצה לא למשוך אש? תפסיקי להתערב/ליזום/לתקן/לעבוד /ולהפגע.
את יכולה גם להקשיב בלי להגיב. להתאפק. לשוחח עם בעלך בבית.
מה שנראה לך או לא נראה לך סביר להניח שאינו רלוונטי.
ממליצה לך לקרוא את מה שכתבת ,ותיבחיני ממה את נפגעת ופוגעת ..
אני בטוחה שהכוונה שלך היא טובה.. אבל התוצאה פחות.
בהצלחה

אירית
 
למעלה