שלום אני תות ואני רוצה להתוודות שאני

שלום אני תות ואני רוצה להתוודות שאני

פשוט לא סובלת את המשפחה של בעלי
.
הם פשוט לפעמים מתנהגים בצורה שלא מאפשרת לאהוב אותם

הכי מתסכל אותי בכל העניין שבעלי לפעמים יודע לענות להם אבל כשהוא לא עונה להם כשהם מתנהגים לא לעניין, זה פשוט מחרפן אותי וגורם לנו אחכ בבית למריבות.
מה שהכי עצוב שיש לי השוואה לעומת ההורים של אקס שהייתי איתו כמה שנים וההורים שלו היו פשוט מקסימים אז בהשוואה להורים של בעלי שהם לא הכי מנומסים או נעימים תמיד יש סוג של פער שמאוד קשה לי איתו. אני יודעת שאסור להשוות אבל זה ממש קשה שלא.
אני לא ככ יודעת איך להתמודד עם המצב והמצב מתסכל אותי מאוד. אני ממש עצובה שזאת המשפחה שנאלצתי להכנס אליה, כי אם היתה אפשרות לבחור, בהחלט לא הייתי בוחרת בהם. לא התחברתי אליהם מהרגע הראשון לא אהבתי את ההתנהגות ההמונית, הלוחצת, המעיקה והמציקה, הלא מנומסת לעיתים, הביקורתית והצורך הלא ברור של להגיד מה שעולה בראשם בלי טאקט ומצד שני להתעלם מדברים שלא צריך להתעלם, ועוד כל מיני התנהגויות לא ברורות. האם לדעתכן צריך ללכת לאיש טיפול לשלם לו כסף ולדבר איתו על הקשיים?
 
אולי ללכת לאיש מקצוע, ביחד

במצבים כאלה, אני חושבת שלפעמים נוח לדבר עם מישהו שלישי, סוג של מגשר.
 
למה זאת יותר

בעיה שלי עם הסתגלות למשפחה המרגיזה שלו, מאשר בעיה שלו. הוא תמיד אומר שיגן וידבר בפעם הבאה. ולפעמים אכן עושה זאת אבל רוב הפעמים הוא שותק או מעופף....ואז אני מתעצבנת שלא הגיב ונאלצתי להתמודד עם המשפחה המעצבנת שלו לבד. ולכן רבים בגלל זה.
 
לשנות אותם לא תוכלי , אז מה שצריך לעבוד עליו זה השינוי שלך

השינוי של ההתנהלות מולם, של ההבנה שלא תשני אותם אז את צריכה לשנות את התגובה שלך.
&nbsp
אני פשוט הייתי מקבלת שככה הם, לא מתרגשת ממה שהם אומרים/עושים ומצמצמת ביקורים.
 
ומה עושים עם הבעל

שלוקה בחוסר אסרטיביות מול ההורים? זה מוביל תדיר למריבות. לפעמים מעיר להם אבל הם יודעים להפעיל עליו לחץ.
 

סתם מבקרת

Active member
הם כנראה בכל זאת עשו משהו טוב אם בחרת להנשא לבן שלהם, למרות

שאותם לא אהבת מההתחלה, ואת לא עם האקס בעל המשפחה הנפלאה.
כמו שהציעו לך, לכו יחד לאיש מקצוע כדי לקבל כלים להתנהל אחת/ד עם השני/ה ויחד, מול ההורים.
מריבות לא יתרמו לשינוי שאת מיחלת.
 
לאיזה איש מקצוע צריכים ללכת

פסיכולוג? מטפל זוגי? ואני תוהה אם אולי זה יהיה טוב עבורי לבד כמקום מפלט להוצאת התסכול או שעדיף ביחד. איך אתן מתמודדות?
 
לדעתי, טיפול זוגי בהחלט יכול לעזור


זה יתן לכם כלים להתמודד עם דילמות כמו הדילמה הזו של איך להתנהל מול ההורים שלו ואת תוכלי להעלות מול איש המקצוע ומולו את מה שמטריד אותך.
 

mykal

New member
לפני תגובה

מנסיוני רוצה לומר לך--שבעלך לא רואה ומרגיש מה שאת רואה ומרגישה ממשפחתו,
הוא גדל שם הוא רגיל להתנהלות שלהם--
אנימניחה שבמצבים בהם לא נוח לו הוא עונה להם בדיוק בסגנון שהוא מכיר והם רגילים.
כשאת מפנה תשומת ליבו--הוא מבין מה מציק לך,
לא תמיד זה כבר רלונטי לענות/להגיב להם.
אז סתם חבל שאתם רבים כי את מתרגזת עליו על מה שלא יודע בלי ההפניה שלך.
אני מציעה לך כפי שאחרות יעצו לך--לצמצם מגע לבוא לעיתים רחוקות יותר.
הוא יכול לפעמים ללכת לבד. זה לגמרי בסדר.
 
אני חוששת

שזה יראה רע אם הוא יבוא לבד....וגם הוא לא מתלהב מזה, עלול להוביל עוד יותר לאנטי, אבל הם לוחצים ומעצבנים ברמות על. אמא שלו פשוט סופר מציקנית, לחצנית ותסלחו לי אבל קארציה שלא מהעולם הזה...
 

mykal

New member
בסדר, אז תהיה סיבה

שאמו תשאל מה קרה,
והוא יאמר נשב ונדבר,
ויאמר--את מגיבה באון כזה וכזה, וזה לא נעים ולא נוח,
אשתי לא רוצה להתנגש, אז שוטקת--אבל לא נעים לה.
מה את יכולה לעשות כדי לשנות וכדי שיהיה לה נעים לבא.
למה לא לנצל שינוי בהילוך לפתוח דברים בלי לפגע מולהפגע.
 
סליחה, אבל למה הבעל צריך להיות מעורב?

הבעייה היא בינך לבינם - הוא לא אחראי על ההתנהגות שלהם, והוא גם לא ההורה שלהם שאומר להם מה לעשות. כמו שאת לא מבקשת ממנו להגן עלייך בפני עמיתים לעבודה או חברים או וכו', אני לא רואה סיבה לבקש ממנו לנהל את הסכסוכים שלך עם המשפחה שלו. הם בני אדם, יש ביניכם איזשהו קשר שלא בחרתם בו (בדומה לקשרי עבודה), ואת צריכה לנהל את היחסים שלך איתם בעצמך. זו לא האחריות שלו וזה לא "לא בסדר" שהוא לא משתתף בסכסוך שלך איתם.
כשאני רבה עם חמותי, אני מקסימום מתלוננת לבעלי (וגם זה לא הכי חכם בעולם, כי הרי זאת אמא שלו) - אני לא מצפה ממנו להתערב לא לצד שלי ולא לצד שלה - הרי היא אמא שלו ואני אשתו - כל צד שהוא יבחר בו יהיה בעייתי עבורו, אז למה להכניס אותו לזה?
 
למה ? כי הוא בעלי זה דבר ראשון

ושנית, אלו ההורים שלו, אני לא יכולה לענות להם כמו שאני עונה להורים שלי. לו יש יכולת תימרון ויכול להעיר להורים שלו אם הם לא מתנהגים יפה לאשתו האישה שהוא בחר ובגלל שהוא אוהב אותה ובחר בה הם צריכים לכבדה כפי שהיא מכבדת אותם!
 
למה שתעני להם כמו שאת עונה להורים שלך?

הם לא ההורים שלך. את אדם בוגר, ויש לך, כאמור, איזושהי מערכת יחסים איתם, בדומה למערכות יחסים אחרות עם אנשים שלא בחרת בהם (למשל אנשים שעובדים איתך, כאמור). אם מדובר היה בילד, סביר היה לצפות שבעלך ידבר עם הוריו אם הם עושים משהו שנראה לו שפוגע בילד, כמו שהוא מדבר עם מורים או עם הורים לילדים אחרים, כי הוא המבוגר האחראי על הילד. אבל את לא ילדה. את אדם בוגר, יש לך פה משלך ואת אחראית על עצמך. אם יש לך בעיות עם ההורים שלו, דברי איתם בעצמך. לא כמו שאת מדברת עם ההורים שלך - כי הם לא ההורים שלך. את בהחלט יכולה להגיד משהו כמו שכתבת למעלה - שאת מכבדת אותם לשאת מבקשת שיכבדו אותך גם. שבעלך בחר בך ואוהב אותך ולכן את נמצאת פה, וכו'. אין שום סיבה שבעלך יהיה זה שיגיד את הדברים האלה. אז מה אם הם ההורים שלו? הבעיות הם בינך לבנים, לא בינו לבינם - ואין סיבה לגרום גם לו לבעיות.
 

yeshpitaron

New member
כשהיה לי משהו להגיד לחמותי גם אם לא הייתה

אימי, מצאתי דרכים לומר לה, פעם כתבתי לה, פעם התקשרתי והסברתי ופעם פנים מול פנים. לא חובה להגיד כמו לאמך, יש דרכים אחרות שיכולות לדבר על לבו של האחר ואם לא עוזר מתנהלים אחרת....

כשפניתי לחמותי לקחתי בחשבון שדעתה עלי עלולה להשתנות אבל לא רציתי להראות טפשה בעיניה ולחשוב שאם אשלח את בעלי, או אבקש שידבר במקומי "אתנקה והבעיה תפתר ידעתי שהיא תדע בדיוק מי שלח ובעטיית מי הוא מדבר או חושב אז כן, אזרתי אומץ אם ניתן והיו מקרים שפניתי ישירות ולקחתי כל סיכון. הכל עניין של גישה.

כן הייתי מתייעצת ומספרת איך אני מרגישה ...
 

yeshpitaron

New member
אולי כי אני חמות? :) אני מסכימה שיש מצבים

שהצד שלה וההתנהגות לא ראויים בעינייך או יש תפוס התנהגות שלא הולם לצפיותייך אבל היא שנים עוד טרם הגעת ורגילה לזה ומבחינת בעלך הכל בסדר כי כך הוא רגיל ו וכמו "חייבת להגיב" מסכימה , לא הוגן להכניסו לסכסוך ביניכם.
אני כן בעד לנסות להתייעץ אתו או למצוא גישה יצירתית להתנהל אתם בעצמך.
&nbsp
 

mykal

New member
משהו מנקודת מבטי

למה שכתבת,
חשוב אולי להבדיל בין מצבים--יש משפטים או סגנון שלא נעימים--
ויש התנהגות שהיא 'חריגה'
יש פעמים שהבעל אמור לתת 'במת--קיום' מעמד כאשתו במקום הראוי לה.
הוא מלא אמור להסתכסך, לא עם משפחתו ולא עם אשתו.
השיח איתם לא צריך להיות בוטה או חלילה לא מכבד.
אבל אם בעלי למשל--לא היה חושב שהוא "לא צריך להסתכסך איתם"
אלא היה אומר לאימו ולאחיותיו אשתי יושבת שבעה קחו רכב (אני אממן הם לא מסכנים אבל, מילא) תסעו לנחם--כך מקובל, זה בשבילי, זו אשתי,
אז אולי הדברים היו נראים אחרת.
גם אני חושבת שהבעל יכול ביתר קלות פשטות לדבר עם אימו.
בדיוק כמו שיותר פשוט לחמות לדבר עם הבן או הבת שלה.
 

yeshpitaron

New member
אכן מסכימה שיש מצבים

שהבעל אמור להתערב כמו במקרה שלך אבל ואולי מדברת מתוך רגש אישי ומקרה שלי, אי אפשר להפיל את כל התסכולים או ההחלטות על הבעל. היו לי מקרים של הערות "מוזרות" ומפתיעות שידעתי שהבן שלי לא הוציא אותם באופן עצמאי וזה רק הכעיס יותר.
כשרוצים לסדר עניינים ולהאיר או לתקן בדרך נכונה זה מצוין אפילו ומבורך....לא כן על כל שטות אם יש כאלה...
 
למעלה