על עצלנות ונצלנות- בעקבות "מכתב שלא נשלח" בלאישה

על עצלנות ונצלנות- בעקבות "מכתב שלא נשלח" בלאישה


סופסוף ה"לאישה" של השבוע הגיע לידי (למרות שאני גרה בחו"ל, יש לנו מנוי מיוחד שמגיע יחד עם העיתון של סוף השבוע כל יום שישי
) ואני מאוד אוהבת את המדור של "המכתב שלא נשלח" .

הפעם כתבה חמות לכלותיה שהיא מאוד אוהבת לארח אותן על משפחותיהן אבל קשה לה שהיא עומלת ומכינה במשך כמה ימים ומטפלת בילדים והן לא נוקפות אצבע.

מה הייתם מציעים לאותה חמות לעשות על מנת להימנע ממצב כזה שכולם נחים והיא עובדת קשה כל כך באירוחים האלה
 
להפסיק לארח!! או לפחות להוריד את התכיפות באופן משמעותי
לפעם בחודש במקום פעם בשבוע. כשישאלו למה ומדוע להסביר בדיוק את זה - אני מאוד אוהבת את כולכם אבל קשה לי לעמוד בזה אחרי שבוע מעייף ואני זקוקה למנוחה.
אם זה לא יגרום לכלות להתחיל לעזור, אז לכל הפחות היא תתמודד עם זה פעם בחודש ולא באופן קבוע.
 

sweetdreams

New member
אני בעיקר לא מבינה למה המכתב מופנה לכלות ולא לבנים שלה..

הם יכולים ומוזמנים לעזור לאמם, וגם אם היא הרגילה אותם שהיא עובדת והם נחים, אני עדיין לא רואה סיבה לעקוף אותם ולפנות ישירות לבנות הזוג.
 
״לא איבדתי בן, הרווחתי עוזרת״


אוהבת את הבנים והנכדים ורוצה שיבואו, אבל זה קשה - אז שהכלות יעזרו....

נראה גם קצת מישהי שנהנית להרגיש כאילו היא נפלאה ונדיבה, גם אם זה על חשבון אחרים, בעצם. היא האמא הנפלאה, הן הכלות האיומות והלא מתחשבות.
 

ויקה1222

New member
לגמרי


שוביניזם במיטבו ואפילו לא מכוון (מה שעושה אותו לא פחות גרוע). העניין הזה שכאשר הבן בא עם המשפחה והכלה זו שצריכה לעזור בארוחות יום שישי מדהים אותי לגמרי. מן אקסיומה מוזרה כזו.
 

yeshpitaron

New member
אני לא חושבת שזה לעקוף וגם

הכלות מתארחות בדיוק אותו דבר. מי שיש לה/לו מודעות לא צריך לומר לה בכלל, רואה שאין זה חד פעמי, שטרחו עבורם ולו כדי להיות יחד את השעות המעטות, תקום בעצמה.
הבנים לא פטורים אבל הם לא צריכים "להגיד" במקום הנשים.
 

sweetdreams

New member
מעניין שכל הדיון הזה מתנהל בלשון נקבה

הבנים לא צריכים ״להגיד״ כלום, הם צריכים לקום ולעזור.
אם בני הבית עצמם לא נוקפים אצבע, אז למה שבחורה שנכנסת למשפחה הזאת מבחוץ תיקח על עצמה את התפקיד? כדי לקדם עוד יותר את הרווחה השוביניסטית הזאת שהגברים נחים בזמן שהנשים עומלות? לא, תודה!
אני במקום הכלה הזאת, אגב, לכל היותר הייתי פונה לבן זוגי והייתי אומרת לו ״קום ותעזור לאמא שלך״. וזו במידה ובכלל הייתי מרגישה שיש לי מקום להתערב ביחסים שנבנים בתוך בית שהוא לא שלי. רוב הסיכויים שהייתי נוהגת כמותן, ולא עושה עם זה כלום. זו בעיה של אותה אמא שכך חינכה את הילדים שלה, לא שלי.
 

yeshpitaron

New member
בנים צריכים לקום לעזור.

וכן, גם אני מסכימה שזה עניין של חינוך אבל כשאני מתארחת וטורחים עבורי לא מעניין לי מי קם ומי לא. אם אני מרגישה שצריך, עושה זאת ברצון וכן רואה בצורה שלילית את אלה שלא נוקפים אצבע...
 

sweetdreams

New member
סבבה, אני רק חושבת שהביקורת צריכה להיות מופנית תחילה..

.. למי שקרוב אלייך -- דהיינו, בני המשפחה שלך -- ולא ״לעקוף״ אותם, ולעבור ישירות לבני/בנות הזוג.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
רוצה לפנק את האורחים ואז מתלוננת שהם מתפנקים...


ובאמת לא ברור למה לבקש עזרה אם היא רוצה או לארח פחות אם לא מתאים לה ובעיקר למה להפנות את המרירות דווקא לכלותיה ולא לבניה...
&nbsp
ורק הערה לשונית (שאולי הייתה גם במכתב המקורי, וראיתי שחוזרת כאן בכמה הודעות): לא *עומלת אלא עֲמֵלָה (ובאופן דומה לא *עומלות אלא עֲמֵלוֹת) בדיוק כמו ישנה, רעבה, שמחה וכו' (כי עָמֵל זו צורת הווה כמו יָשֵׁן, יָבֵשׁ, קָטֵן, גָּדֵל, שָׂבֵעַ, רָעֵב, צָמֵא, שָׂמֵחַ, תָּמֵהַּ וכו').
 
אני גם התפלאתי שלא הייתה שום מילה על הבנים שלה...

היה ממש מכתב ארוך שפירט כמה היה מארחת נפלאה ומפנקת ודואגת (שזה באמת מאוד מיוחד וכיף לקרוא) וכמה כולן יושבות ונחות להן בזמן שהיא עובדת קשה כל האירוח-שום מילה על הבנים שלה, על בעלה...
&nbsp
האמת שכשאנחנו התארחנו לתקופה ארוכה אצל חמותי לפני המעבר לפה אני ממש השתדלתי לעזור כמה שאפשר- לקנות כל מיני דברים מפנקים, לשטוף כלים (ואז הבנתי שזה סתם מרגיז אותם כי הם חיכו למלא מדיח
), לעזור לחמותי בקניות וכו' וגם באירוח רגיל של סתם ארוחה וכו' תמיד תמיד עוזרת-מפנה מהשולחן, מסדרת, עוזרת בהכנת דברים וכו'.
 

mykal

New member
המכתב שלא נכתב,

הוא סימפטום לצורה בה מתפקדים,
"הולכים עם בטן מלאה" על ענין מסוים במקום לדבר ישירות,
ובמקום לבחון מה אני אולי עשיתי שגרם לזה. ואז לשנות את עצמי ואת המציאות.
אגיד משהו--אני כחמות--ביקשתי מכלותי--לעזוב הכל ואני אסדר,
כי אני אוהבת את הסדר שלי, והן מפעם לפעם 'בודקות' עם אפשר.
ואני מבקשת לא--אני מניחה שאם ארגיש קושי--אבקש וכולם (גם הבנים ירתמו לעשיה בקלות)
מה הבעיה לאותה חמות לקראת סיום הארוחה--לומר, "אני עייפה ומבקשת שתעזרו לי להוריד מהשולחן ולארגן? בלי הרבה מילים, ובלי הודעה רמטית,
סתם בזרימה של המציאות של החיים. אני בטוחה שאיש לא יתנגד.
ה'פרשה' של הנצלנות והעצלנות היא בראש של החמות.
 

yeshpitaron

New member
אני מניחה שהצפייה להעזר גרמה לאותה חמות לכתוב

לגבי עזרה או לא, עניין אישי.
יש מקרים בהם אני מארחת פעם בכמה שבועות (ואותה מתכונת עם הבנים ונשותיהם או אורחים מהמשפחה המורחבת) או מארחת "בקטנה" בלי לטרוח כל כך אני מסרבת לעזרה אבל אם זה על בסיס קבוע, עושה לא מעט ויש אנשים שצריך לעמול באופן מיוחד עבורם (אוכל מיוחד למשל) והביקורים "הכרחיים" לגיבוש ומשרתים את כולם אני כן ארצה לקבל עזרה. תלוי גם בכוח שיש לי באותו יום.
 

mykal

New member
אבל זו בדיוק הנקודה,

במקום להתמרמר ולכעוס ולבכות על 'מר גורלי'
אם אי עייפה--יש כמה אופציות.
או להחליט שרק להוריד והשאר אח"כ או מחר.
או להתאמץ עד כלות--טפשי בעיני.
או פשוט לומר באופן ישיר--"היום אני עיפה מי מתנדב לעזור קצת בארגון?"
כ"כ סתמי, פשוט, מכוון לכולם, תמיד מישהו/י יתחילו ויצטרפו אליהם.
לפעמים ההתחמקות וההתחכמות מזיקים, הישרות הפשטות מנצחים.
זו דרכי.
 

restart2

New member
הפעלה..

היי
ילדים המגיעים להתארח בבית הוריהם- רוצים לנוח...
ההורים לרוב לילדים (בד"כ זכרים) שמחים לתת מרחב..
ומעוניינים לתת להם מנוחה...
אבל. ופה עלתה שאלת השאלות למי פונים לכלות/לחתנים/לבנים/לבנות..
יש בכל משפחה נוהגים והרגלים.
כלות שמרגישות כאורחות ינהגו כך.ילדים המגיעים לנוח יניחו גם לבנות /בני הזוג התנהגות זו.
לא חושבת שיש פה זדון יש פה חוסר הבנה בסיסי.של 2 הצדדים.
אמהות שמבקשות עזרה באירוח שיפנו תחילה לילדהם ..
כלות שחשות כבנות בית ויש להפעילן- המסר חייב להגיע לייעודו.
לקבל את המצב ולקטר זאת בחירה בעיניי -בחירת מחדל שתצור בשלב מסויים אפקט דומינו...
אירית
 
מי שבישלה את הדייסה שתאכל אותה.......

כנראה מדובר באישה מעדות המזרח( מודה ומתוודה שגם אני כזאת)
שיש לה יותר בנים מבנות
מעניין אם יש לה בת, ואם כן למה לא הוזכרה במכתב
היא אישה חשוכה שתקועה עדיין בימי הביניים
ולא יודעת שגם גברים שותפים מלאים לעשייה
ואין לה אלא לבוא בתלונות לעצמה שלא חינכה את בניה אחרת
 
למעלה