מם מצחיק שמצאתי-מתאים לפורום

mykal

New member
מבקשת לומר עוד מילה על הכלה.

להכיל מישהו --זה לא אומר לבטל את עצמי.
להכיל מישהו זה לא אומר "הוא כלום ואני 'חזק' ומכיל.

בעיני ההכלה אומרת--האדם מולי טועה במעשה כזה או נאחר-
ואני יכול להבין למה הוא מתנהג כך, ו/או אני מספיק בטוח בעצמי שאצליח
להבליג הפעם--אבל אם זה יחזור על עצמו אני אבדוק מולו ואסביר לו
גם מה זה עושה לי.

בהכלה אין ביטול עצמי--כי בטול עצמי מאפשר למתנהל מולי
להמשיך להסלים את המצב.
 

yeshpitaron

New member
אוקיי, אז הסברתי. לא עוזר החלטתי להפנים, לקבל וזהו.

אני פה לשמוע דעות ומה לעשות איתן זו החלטה שלי ותודה לכולכן.
 

ayaht

New member
היא לא באה למשפחה קיימת

היא התחתנה עם אדם עצמאי ובוגר, שגם לו, כמו לה, יש משפחת מוצא.

היא לא חיה על חשבונך, כנתינה ב"מדינה" שלך.
לא את גידלת אותה. לא את מפרנסת אותה.
גם אם היית מפרנסת אותה, עדיין מותר לה לחשוב, לרצות, לא להסכים איתך.

את זו שבאה לזוג ומנסה להיכנס באמצע ולדרוש הכרה, כבוד ומעמד.

את אפילו תוהה אם יש לה זכות לנהוג בהתאם לרצונותיה בלבד.
התשובה היא כן. בוודאי. למה לא? ולמה את חושבת שאין לה את הזכות הזו?
 

yeshpitaron

New member
לא חושבת שאדם משנה סטטוס

אמור להתרחק או להרחיק את המשפחה השורשית של בן בת הזוג.

משפחת המוצא בנתה את האישיות של בן בת הזוג. דרכה מתקבלת ההתנהגות והערכים...

המשפט הנוקשה הזה שאולי מפריע לך נאמר מתוך כתיבתך בלבד. בלי קשר למה שנותנים או לא, יש "חוקים" של בני אדם מתוך התפתחות אנושית וערכית שכל מי שיש לו לב, שכל, רגש, חינוך ונימוס-מקיים. בלי קשר לנתינה וקבלה. ובוודאי כשלא עושים לך משהו רע לפחות במכוון.

גם אם הכלה לא גידלה את הבן שלי אבל הבן שלי מתנהג אליה בהתאם למה שחונך, מכבד עד מאוד ולזה יש כינוי.

את, לא יודע מה היא הם מקבלים ממני. אז אני לא חושבת שאת יכולה לכתוב עובדות לא מבוססות על כלום.
ההערה שמותר לה, האם ראית באיזה מקום שכתבתי שאסור לה? מה קשור מה מותר לה או אסור למקרה שכתבתי? היכן ראית שאני תוהה אם יש לה זכות.
בין השורות אני מרגישה שאת לא יכולה להכיל את המושג כבוד ואולי לכן.

אני עושה למענה/מענם יותר משאת חושבת. יותר מהצד שלה ויותר מחברותיי לכלותיהן. תחשבי שאולי זה עניין אחר?

על כל פנים תודה שניסית להביע את דעתך וזו דעתך בלבד.
 

ayaht

New member
הגבתי לשתי אמירות שלך:

האם העובדה שהיא צעירה "פותחת" בפניה דרך לנהוג בהתאם לרצונותיה בלבד?

היא זו שבאה למשפחה קיימת, יש זוג הורים ומשפחה שלמה שבנו (לבנות) חיים שלמים ותפיסת עולם משלהם. האם לכשתגיע כלה צעירה ההורים ישנו סדרי חיים למענה?

ולדעתי, לא, את לא אמורה לשנות סידרי עולם *בבית שלך*.
בדיוק כמו שהיא לא צריכה לשנות דברים בשבילך בבית שלה.

זכותה לנהוג כרצונה.
ולא.
אתם לא חיים בחמולה.
היא חיה עם בן הזוג שלה.
הוא גר איתה, לא איתך.

ברור שסדרי החיים השתנו ועוד ישתנו בהמשך.
ברור שזה כבר לא אותו סדר יום כמו בתקופה שהוא היה ילד וגר בבית.
הוא לא ישן אצלך בבית.
הוא לא גר אצלך.
הוא לא נמצא אצלך כל יום.
הוא חי עם אישתו ומשפחתו.
וככה זה צריך להיות.
 

yeshpitaron

New member
נכון אבל היכן את מבינה שחייבתי?

ראשית, כתבתי זאת משום התגובות שהיו כאן לא אחת על כך שחמות משום גילה יכולה להכיל יותר. אני לא חושבת כך וכוונתי בכתיבתי שגם הכלה שלקחה על עצמה אחריות להקים בית ומשפחה יש לה יכולות לחשוב ולהתאמץ לא פחות למען...(וזה לא רק לחמות. בחברה שאת אמורה להיות בתוכה ובכלל...)
&nbsp
שנית, מותר, אפשר , נורמאלי ואף רצוי להתאמץ למען אנשים שעוזרים לך. אנשים שאת מקבלת מהם בהתאם לרצונותייך ואת זקוקה להם בידיעה. גם אני כאישה מבוגרת שעשיתי כברת דרך של חיים לא תמיד עושה מה שבא לי. לדוגמא, חמותי הייתה בחיים ולא היה מי שיחגוג אתה חגים מסורתיים וחשובים לה, ויתרתי על תוכניות ואת זה לא ביקשתי מכלתי. דברים קטנים שאפשר....לא תמיד...סבירים...אין חובה כלום. גם לקום באוטובוס לאדם זר ומבוגר לא חובה אבל זה מגעיל כשרואים שצעיר מתעלם.
&nbsp
יחסים של נתינה חד צדדית (לא מדברת על חומריות אלא גם הערכה וכבוד בלי קשר שלעיתים מדגישה לעיתים הנתינה מרצוני אבל לרוב גם מתבקשת על ידם). . ואני לא מרחיבה מסיבות שונות וברורות...
&nbsp
לגבי החיים עם בן זוגה אשאל שוב, האם העובדה שהתחתנה עם הבן של חמותה והחמות "מכשפה" באופן סביר אינה ראויה ליחס הוגן מינימאלי?
&nbsp
גם סדרי חיי השתנו. יש לי חיים מלאים ועושר פנימי שאני יכולה ורוצה להיות לבד. כמעט שאין לי זמן לאיש. את שלי עשיתי על הצד המצוין שיכולתי אבל מאחר שזהו בני והורים וילדים לא נעלמים ולא מעלימים את רגשות ההורה והילד ברגע הנשואים, יש ללכת מעט נגד הרצון ולאפשר גם מחוות קטנטנות. אם אני מתאמצת לקחת ימי חופשה על חשבון פרצופים מהבוס כדי לשמור על הילדים שהצד השני לא מוכן לעשות את זה אני אמורה לקבל טיפה הערכה ויחס של כבוד וזו דוגמא אחת מאלפים...
&nbsp
אני לא ביקשתי ממנו דבר. לא מפריעה לו לעבוד ולעשות ולחיות למרות שיש מקרים שרק הוא יכול ואני כדי שלא יהיה פתחון פה שוכרת שירותים חיצוניים יש שיגידו שזה לא בסדר. בעצם רוב האנשים (חברתי נעזרת בבנה עורך הדין ואני לא מעזה לגזול מזמנו של בני...) אבל את לא חושבת שצריך להתנתק אני מקווה.
&nbsp
מי אמר שהוא לא ישן אצלי בבית? עשיתי לפני שנה משהו שהוריה לא רצו בשום פנים ואופן לעשות...
&nbsp
אני אסכם שוב ואכתוב וזו דעתי, את מתכוונת לכך מפורשות כמעט שאסור לגעת בזוג שעוזב את משפחתו ומתחתן, יהיר ופלצני קצת.
 

restart2

New member
הדדיות


היי
מילה על ההדsיות בקשר -
כולנו מעניקים לאהובינו ומצפים לתמורה הולמת/סימטרית..
ציטטתי ברשותך מספר משפטים משקפים-
"רצוי להתאמץ למען אנשים שעוזרים לך.
"אנשים שאת מקבלת מהם בהתאם לרצונותייך ואת זקוקה להםבידיעה..
"יחסים של נתינה חד צדדית (לא מדברת על חומריות אלא גם הערכה וכבוד בלי קשר שלעיתים מדגישה לעיתים הנתינה מרצוני אבל לרוב גם מתבקשת על ידם). .
"לגבי החיים עם בן זוגה אשאל שוב, האם העובדה שהתחתנה עם הבן של חמותה והחמות "מכשפה" באופן סביר אינה ראויה ליחס הוגן מינימאלי?"

את חוששת לאבד את המקום שבו את נותנת /תורמת/יוזמת/פועלת ללא ליאות לרצונות בנך וכלתך והמשוואה לא משתנה.
אם תעבירי את חלק מהאנרגיות /כוונות /עשייה לכיוון אחר-
יכולת הזמינות תרד.
אולי גם קצת ההתעניינות
העשייה /הפעילות..
יתכן ותצליחי לצור שינוי?
חשבי מהם הגבולות שאת יוצרת עם בכלל ואיזה גדרות או גבולות בנך וכלתך יצרו..
חשבי כפי שהציעה מייקל - לצור גבולות בהירים ושונים ממה שהיו עד כה.
את לא מוותרת על מהותך - רוצים שאני אכין לכם..=תגיע לקחת.
מקום שלא מכבד אותך את לא שם.
שינוי קטן מוביל לשינוי תגובתי מהצד השני..
את לא יוצרת שינוי בהתנהגות שלך ומצפה לשינוי בהתנהגות של בנך וכלתך.
האחריות התורמת שלך למצב חייבת לעלות על פני השטח ובה לערוך שינוי.
ההתייחסות שלך לעצמך מקבלת הדדיות בהתייחסותם אלייך.
חשבי לעומק על התשובות שעלו פה מהפוסט הראשון שהעלית קראי שוב ונסי להתבונן לעומק לא ממקום שמישהו מכוון לפגוע בך.להיפך.
בהצלחה
אירית שעל
www.iritshaal.co.il
 
למעלה