כתגובה לכתבתו של יוסי מלמן
בעיתון הארץ. לאחר קריאת הכתבה בעיון רב, מס' תגובות. בסיום הכתבה ישנה קריאה להחרמת המרתון (קריאה לגיטימית בהחלט) ובאותה נשימה, יש בקשה לחסום ביחד עם הנכים את מסלול הריצה (מה שפסול בעיני). חלק ניכר מחברי הרצים, מתעתדים לרוץ במרתון זה, הם ושאר רצי המרתון, אינם הגורם האחראי למחדל. אין צורך וחבל באם יפגעו ספורטאים "מפעילותם" של עסקנים. יחד עם זאת, אני אשמח להבהיר לציבור הרצים והעסקנים חלק קטן מנושא המאבק. מאז שנות ה-50 (התפרצות מגיפת הפוליו) ועד ימינו אלו, ציבור הנכים בישראל גדל לצערי (לצערנו) מדי שנה. הגידול נובע בעיקר עקב מלחמות, טרור, תאונות דרכים גיל האוכלוסיה "המתארך" וגם ממחלות שונות ומשונות. ציבור הנכים בישראל אינו זקוק לעזרת הציבור או לרחמי הציבור, הוא זקוק אך ורק להכרה. ברשותכם, רוב הציבור הישראלי הכולל גם את קהילת הספורטאים, הוא בור גמור בנושא זה, דבר זה אינו נובע מרוע לב, רק מחוסר הידיעה או ההכרה במגבלותיו של האחר. לשם הדוגמה, נכה שמעוניין לנסוע בתחבורה הציבורית, אינו שש לעזרתו של הנהג (וסביר להניח שגם לא יבקש אותה). אפילו אםהנהג (המשול לכולנו), מציע עזרה בחפץ לב, הוא חוטא למטרה העיקרית במקרה זה והיא, חברת האוטובוסים. על החברה להכיר בכך שישנם נוסעים עם מגבלות שונות ולפעול להתקנת מעלון פשוט באותו האוטובוס. ומכאן חזרה לנושא המרתון. הספורטאים הנכים רוצים, זקוקים ודורשים הכרה ביכולותיהם ובכישוריהם. הרי אין כמו לקבל עידוד בתחילה, במהלך ובסוף מרוץ. תמיד נעים לעמוד (או לשבת) על הפודיום, אין כמו לשבור שיא מסלול, או שיא אישי זה או אחר (גם אצל אחרון הרצים/רוכבים). אין תחליף לתחושת ההצלחה בסיום המרתון לא רק לכם, גם להם!!! לכן, כל "יושבי הגדר", אלו שאינם מביעים דעתם או אלו שהם חברים של...(שחוששים מתגובת חבריהם העסקנים), הגיע הזמן שגם אתם תצביעו ברגליכם. גם אתם תגרמו לאותם אנשי האיגוד לצאת מהפינה בה הם התבצרו, הוכיחו להם שאתם ספורטאים אמיתיים, המכבדים את כלל העוסקים בספורט. ואם לא תצלח דרככם או דרכינו, הגיע הזמן באמת, להפרד מאנשי איגוד האתלטיקה ולהחליפם. "מטאטא חדש ... מטאטא ישן, מתעתע... במחילה מכבודכם גל.