Grenadirmars - Granatos Kocka

Szasinko

New member
Grenadirmars - Granatos Kocka

זה תבשיל בייתי "פושטי" (עממי) ומוכר בכל בית בהונגריה. אימי ז"ל נהגה להכין אותו הרבה בתקופת ה"צנע" כאשר הבשר לא היה בנמצא או היה יקר מידי . agibagi הביאה מתכון (במאי 2005) וקראה לו איטריות עם תפוחי אדמה. אצלנו בבית המתכון נקרא Grenadirmars ופירוש השם הזה: מצעד החיילים! ה-Grenadier היו חיילי חי"ר בצבא הפרוסי וחלק *מאד* נכבד מהשירות שלהם הוקדש לתרגילי סדר ולצעדות. התבשיל מקורו מהמטבח ההונגרי-אוסטרי של תחילת המאה ה-18! 600 גרם תפוחי אדמה, קלופים וחתוכים לקוביות קטנות 1 בצל בינוני/גדול, קלוף וקצוץ דק 3-4 כפות שמן (במקור שומן חזיר) 1/2-1 כפית פפריקה הונגרית מתוקה מלח 400 גרם איטריות מרובעות ( כמו שמשתמשים ב- Kapostas Kocka ) במחבת עמוקה לטגן את הבצל הקצוץ בשמן עד שמתחיל להזהיב. להוריד מהאש, להוסיף פפריקה ומלח ולערבב. להוסיף למחבת את קוביות תפוחי האדמה עם מעט מים ולבשל תוך ערבוב עד לריכוך תפוחי האדמה. למעוך את תפוחי האדמה במחבת עם מזלג למרקם גרגרי גס (לא פירה). לבשל בסיר את האיטריות לפי הוראות הייצרן. להוסיף את האיטריות למחבת תפוחי האדמה, לטעום ולתקן תיבול, לערבב ולחמם. להגיש חם. נהוג לאכול את התבשיל עם מלפפונים כבושים במלח.
 

יוליקה

Member
מנהל
גם אצלנו אכלנו את זה מאותה סיבה

גם אצלנו כך קראו לזה. איזה נוסטלגיה - נדמה לי שלא אכלתי את זה מאז ניפטרה סבתי ב-1969
 

טומי*

New member
נזכר ב grenadirmars ../images/Emo9.gif

מצד שני לא זוכר איך זה נראה בכלל? איזה טעם היה לזה? שאלתי את אחותי, גם היא זוכרת רק את השם של המאכל הזה, עם השם המוזר. תודה לך סשינקו שהעליתי בנו זכרונות מהעבר
 

vera2

New member
Szasinko ה Grenadirmars נשמע

טעים מאוד ומשביעה תחשוב שאת האיטריות הכינו לבד בבית בכמה עבודה זה היה כרוך.... עקרות הבית עבדו קשה מאוד.
 

עב

New member
עקרות בית נואשות

ורה, כאשר ראיינתי את הורי במסגרת מחקר המשפחה אמא שבאה מהכפר הקדישה הרבה לתיאור עבודות הבית שנמשכו כל היום וכל השנה. בכל עונה היו עבודות אחרות. את האטריות הכינו לדבריה בקיץ, כאשר היו ביצים בשפע. זאת גם הייתה העונה להכנת הריבות ורסק העגבניות שכולם הונחו במזווה מתחת למדרגות. בחורף לעומת זאת ישבו לנקות את הנוצות ועישנו בשר שמילא את הבית בריחו. ובמשך כל השנה הכינו את הבצק בערב ולקחו אותו בבוקר למאפיה, הלכו למשק החלב הסמוך לחלוב את הפרה ולהביא חלב כדי לעשות חמאה ושמנת. בקיצור, לא היה משעמם להם אף רגע. והנה חלף דור אחד בלבד ואבדנו הרבה מאוד ידע שהיה נחלת הדורות הקודמים. מצד שני, למי יש זמן היום לשבת ולהכין חמאה...
 
את המתכון אני לא מכירה.

אבל זכרונות ילדות מצפיה בחיי אמי, עקרת בית בכפר נידח, יש לי בשפע. משאיבת המים מבאר עם גלגלת יד, האבסת האוזים, האכלת התרנגולות. עבודה בגן הירק, אפיית הלחם (אצלנו בתנור הביתי), כביסה בחצר בגיגיות עץ מאורכות. הבאת עצים לתנור לבישול וחימום. (את החיתוך והביקוע עשה אבי). וכן גם כל יתר הדברים שכתבת עב.הכנת אטריות מכל הסוגים. אני זוכרת שהכי הרשימה אותי הכנת הפתיתים.כשבסבלנות אין קץ אמי צבטה חתיכות בצק קטנטנות מגוש הבצק. שיובש אחר כך על סדינים בחצר לאורה וחומה של שמש קיצית.
 
לא הפתיתים האלו נקראים Tahornya

לאחר הייבוש בשמש הם גם עברו אפיה או קליה ששימרה אותם לזמן רב. נוקדלי הוא בצק רך לזילוף בצקניות.
 

Szasinko

New member
הפתיתים נקראים Tarhonya, האיטריות

המרובעות לשימוש ב-Kaposztas Kocka וב-Grenadirmars נקראים Lebbencs. את הבצק היו הנשים מותחות ליריעות דקות ותולות אותם לייבוש ואח"כ "שוברים" את היריעות לקטעים קטנים/ריבועים וכד'
 

Szasinko

New member
איטריות ה-Lebbencs היבשות היו

נשמרות היטב בחורף הארוך. שיטה נוספת היתה הכנת איטריות/פסטה טריה שהיו מכינים מבצק ומבשלים מיד במים חמים לזה קראו: Hazi Gyurt Teszta לנטיפי הבצק שטיפטפו לתבשילים עם רוטב קוראים: Nokedli
 
ואולי לזה התכוונתי?

תודה Szasinko סביר לפי בשם שהתבלבלתי בין שני סוגי הבצק. כי השם Csipetke מתאים יותר לבצק ש"צובטים" ממנו פיסות זערוריות.
 

nuf

New member
אין בעיה להכין חמאה, הרי כשמקציפים

את השמנת המתוקה, כן זו שבקופסא (לא העמידה אלא הטריה) יתר על המידה - מיד נוצרת לה חמאה.ואפילו בכלל בלי על כוונה. הא? איך אני?.........
 
למעלה