חג עצמאות שמח!

  • פותח הנושא evike
  • פורסם בתאריך

evike

Active member
מנהל
חג עצמאות שמח!

חג העצמאות בשבילי, הוא החג הכי החשוב שיש.

מדינה קטנה, שקמה והתפתחה במהירות מפתיעה.
מדינה קטנה בממדים, ששמה במפות נכתב על הים - ובכל זאת ענקית מכולם.
וגם אם יש לא מעט בעיות - אנחנו איתה בטוב ובצרות.
כי בשבילי היא ארץ נהדרת (למרות הכל, עדיין מאמינה בה, וכשהשלטון יוחלף, יהיה בסדר) - כי אין לי ארץ אחרת.
אני זוכרת כילדה בהונגריה, כל מוצ"ש אמא ז"ל, אחותי ואני היינו יושבות על השטיח בחושך, (שהרי אסור היה להדליק אור עד צאת השבת), שרות את התקווה בהונגרית - שמילות הסיום שלה היו תקווה להיות בארץ ישראל, ומחכות לאבא ז"ל שיחזור מבית הכנסת.
אח"כ כשהייתי ילדה בשכונה דתית, אסרו עלינו להניף דגלים.
הורי ז"ל עסקו בעבודה נוספת כאילוצי פרנסה, הם יצרו מטפחות ראש לדתיות, ממחטות אף, וגם דגלים. דגלים קטנים כאלה, שהיו מחוברים בשדכן למקלות דקיקים, משהו בסגנון שהיום משמשים לשיפודים לצליית בשר.
אז אני, במרדנות של ילדה שספגה ציונות מהבית, ושחושבת שדגלים הם ביטוי חשוב לציונות ולחג העצמאות, החלטתי להתמרד נגד אלה שאסרו את תליית הדגלים.
היו לנו על החלונות תריסים כאלה שנפתחו החוצה, שהיה להם מין מתקן שמונע את סגירתם ע"י הרוח.
בתוך חריצי הברזל האלה, אני הייתי תוקעת את הדגלים.
בהתחלה השכנים רק נדו בראשם וציקצקו בפיהם.
ככה , כמה (לא זוכרת ) ימי עצמאות שני הדיגלונים, (ולפעמים ארבעה על שני החלנות), היו מונפים על החלון שלנו.
היינו בין הבודדים, ואולי לפעמים הבודדים בשכונה שהניפו דגל.
עד שאיימו על הורי, והם נכנעו ואסרו עלי להניף דגלים בחג העצמאות.
ואז, שכונה שלמה היתה ללא דגל. מה שהיום הפך לנורמה לצערי.
היום כמובן, על המרפסת מונף דגל ענק
יש לי עדיין כמה דיגלונים כאלה, שאני שומרת עליהם מכל משמר, ואפילו אם זרקה בהם שיבת הבדים - כתמי גיל ויושן.
על אחד הדגלים, בשנת בר המצווה למדינה, אמא ז"ל, שהיתה כשרונית ביותר, ציירה יונה עם עלה של זית עם המספר 13.
חג שמח.

 

evike

Active member
מנהל
אוי, גרמתם לי לבזבז כל כך הרבה זמן על קריאת הברכות

והתגובות ליום העצצמאות. לא יפה...
 
למעלה