עוד יוסף פנדריך
Member
ערבות של שוכר דירה
שוכר דירה נדרש פעמים רבות להפקיד ערבות כלשהי בידי המשכיר כדי להבטיח את ביצוע חיוביו לפי הסכם השכירות. האם יש הגבלות כלשהן על הערבות?
לפני מספר שנים תוקן חוק השכירות והשאילה והוכנס בו פרק של שכירות הוגנת שנועד להגן על שוכרי דירות. הסעיף שנוגע לעניננו הוא ס' 25 י' -
"(ב) ביקש המשכיר מהשוכר ערובה, אחת או יותר, הכרוכה בהוצאה כספית לשוכר, ובכלל זה ערבות בנקאית או מזומן, לא יעלה גובהן המצטבר של הערובות על הנמוך מבין סכומים אלה:
(1) סכום דמי השכירות שהשוכר התחייב לשלם לפי חוזה השכירות למגורים, בעד שליש מתקופת השכירות;
(2) סכום השווה לפי שלושה מדמי השכירות לחודש שהשוכר התחייב לשלם לפי חוזה השכירות למגורים."
נשאלת השאלה למה הכוונה בערובה שכרוכה בהוצאה כספית לשוכר? ברור שערבות בנקאית או שיק בנקאי עונה לתנאי הזה, אך גם שיק רגיל כרוך בהוצאה כספית לשוכר. פנקס שיקים עולה כסף. האם החוק התכוון לאסור גם על מתן שיק בטחון בסכום הגבוה מהסכומים שצויינו בסעיף?
לא מצאתי פסיקה בסוגיה ואנסה להשיב בכוחות עצמי.
חוק יש לפרש לפי מטרתו. כלל נוסף קובע שחוק יש לפרש בהגיון.
המאפיין את הערבויות שצוינו בחוק הוא שהן ניתנות למימוש מיידי. יוצא, שכוונת המחוקק היתה להגן על השוכר ממימוש מיידי של הערבות בלי שיוכל להתגונן בבית משפט.
התוצאה היא שההוצאה המוזכרת בסעיף היא העמלה שגובה הבנק או כל גורם כלכלי אחר שמספק את הערבות.
התוצאה היא שאסור לדרוש ערבות שמשלמים עבורה עמלה, לרבות כסף מזומן, בסכומים שעולים על האמור בסעיף. שיק בטחון רגיל איננו מוגבל בסכום שהמשכיר יכול לדרוש.
שוכר דירה נדרש פעמים רבות להפקיד ערבות כלשהי בידי המשכיר כדי להבטיח את ביצוע חיוביו לפי הסכם השכירות. האם יש הגבלות כלשהן על הערבות?
לפני מספר שנים תוקן חוק השכירות והשאילה והוכנס בו פרק של שכירות הוגנת שנועד להגן על שוכרי דירות. הסעיף שנוגע לעניננו הוא ס' 25 י' -
"(ב) ביקש המשכיר מהשוכר ערובה, אחת או יותר, הכרוכה בהוצאה כספית לשוכר, ובכלל זה ערבות בנקאית או מזומן, לא יעלה גובהן המצטבר של הערובות על הנמוך מבין סכומים אלה:
(1) סכום דמי השכירות שהשוכר התחייב לשלם לפי חוזה השכירות למגורים, בעד שליש מתקופת השכירות;
(2) סכום השווה לפי שלושה מדמי השכירות לחודש שהשוכר התחייב לשלם לפי חוזה השכירות למגורים."
נשאלת השאלה למה הכוונה בערובה שכרוכה בהוצאה כספית לשוכר? ברור שערבות בנקאית או שיק בנקאי עונה לתנאי הזה, אך גם שיק רגיל כרוך בהוצאה כספית לשוכר. פנקס שיקים עולה כסף. האם החוק התכוון לאסור גם על מתן שיק בטחון בסכום הגבוה מהסכומים שצויינו בסעיף?
לא מצאתי פסיקה בסוגיה ואנסה להשיב בכוחות עצמי.
חוק יש לפרש לפי מטרתו. כלל נוסף קובע שחוק יש לפרש בהגיון.
המאפיין את הערבויות שצוינו בחוק הוא שהן ניתנות למימוש מיידי. יוצא, שכוונת המחוקק היתה להגן על השוכר ממימוש מיידי של הערבות בלי שיוכל להתגונן בבית משפט.
התוצאה היא שההוצאה המוזכרת בסעיף היא העמלה שגובה הבנק או כל גורם כלכלי אחר שמספק את הערבות.
התוצאה היא שאסור לדרוש ערבות שמשלמים עבורה עמלה, לרבות כסף מזומן, בסכומים שעולים על האמור בסעיף. שיק בטחון רגיל איננו מוגבל בסכום שהמשכיר יכול לדרוש.
