האם מחסן יכול לשמש כדירה בפועל - פס"ד בנדון.

[aeonf]

רק בעירייה ובהיתר הבנייה/אישור שימוש חורג

למה שכתוב בטאבו יש פחות משמעות.

 

[הנדלניסט מהבקעה]

הבהרה לעניין "יעוד הנכס".

זה מה שכתבתי בין היתר לשאלתך בנדון - "המסקנה המתבקשת היא ...כל זמן שיעוד הנכס [מחסן לעניינינו] לא שונה באופן מפורש ברשומות למרות שבפועל שימש למגורים, הוא ישאר מחסן לתמיד"

הסבר :
כשנבנה הבניין וכל תחולתו, נקבע בתב"ע [תכנית בניין ערים] שהחלל שאליו אתה מתייחס ושימש בעבר תוך התעלמות עיריית ת"א או אי ידיעתה למגורים ,אין גם כל מניעה חוקית וכנראה אף שולמה ארנונה לעיריה כמגורים [לעיריה יש אינטרס מנוגד לכאורה להרויח יותר על המחסן כדירה במקביל לכך שאגף מהנדס העיר אינו מכיר בשינוי סטטוס המחסן]

כלומר...תשלום הארנונה למגורים לא שינה את הסטטוס/מעמד החוקי של הנכס כמחסן.
"רישומו בעיריה" מתייחס כמובן לתב"ע ולמשתמע ממנה בתיק הבניין והנכס כמופיע בארכיון העיריה ו...תיקון מותאם בנסח הטאבו.

כך שהכל יחד אמור ליצור את האיזון המתבקש.

========================================================================
פרל דוד , סלולרי - 052-8964914

 

[הנדלניסט מהבקעה]

האם מחסן יכול לשמש כדירה בפועל - פס"ד בנדון.

אני מצרף פס"ד שניתן לאחרונה בביהמ"ש המחוזי בת"א במסגרת ועדת ערר לפי חוק מיסוי מקרקעין [שבח ורכישה] בהרכרב שופט ו-3 רוא"ח.

פסה"ד מתייחס לערר שהוגש ע"י הבעלים במכירתו כדי שהמחסן יוכר כדירה על כל משמעויותיה החוקיות .

פסה"ד מבהיר באופן ברור שמחסן הוא מחסן גם עם שימש לא מעט שנים למגורי אדם כדירה המושכרת לצדדי ג' ע"י בעליו.

פסה"ד המפורט מסביר אחת לאחת את כל הסוגיות ההיסטוריות .הנוכחיות והעתידיות של מעמד המחסן כדירת מגורים בפועל, כשעיריית ת"א ברקע פועלת משפטית נגד מגורי אדם במחסן.

הפניה לפסה"ד במלואו : https://www.psakdin.co.il/Files/34577-08-17.pdf (002).pdf

ציטוטים מתוך פסה"ד : [45 עמודים]
רקע :
בשנת 1991 אביו המנוח של העורר רכש זכויות חכירה בנכס מקרקעין המצוי ברחוב ביאליק בתל אביב. הנכס הנרכש היה מוגדר על פי חוקי התכנון והבנייה כ"מחסן" ו"חדר כביסה", והוא נמצא בקומת המרתף של בניין אשר קומותיו האחרות שימשו למגורים.
לאחר רכישתו הנכס פוצל לשני חלקים והוסב לשימוש במגורים על ידי התקנת המתקנים הדרושים לכך – כל זאת מבלי שנעשה כל שינוי במעמד התכנוני של המקום.
לימים הנכס נמכר על ידי העורר והוא ביקש כי סכום מס השבח ייקבע בהתאם ל"חישוב לינארי מוטב" – הסדר שחל אך ורק על מכירתה של "דירת מגורים מזכה".

לטענת המשיב הנכס כלל איננו בבחינת "דירה" או "דירת מגורים" ולכן חישוב מס השבח צריך להיעשות באופן רגיל ומיטיב פחות.
כבר כאן יוער כי אין למעשה מחלוקת עובדתית לגבי השימוש בנכס למגורים על פני תקופה של שנים.
משנדחתה ההשגה שהגיש העורר, על ועדת הערר להכריע האם יחול החישוב הלינארי המוטב אם לאו.

כאמור, הנכס מושא הערר הוא חלק מבניין המצוי ברחוב ביאליק, תל אביב [גוש 7225 ,חלקה 7] רחוב ביאליק המוכר, מתואר כ-"מאופיין בריכוז של בתי מגורים בעלי ייחודיות ארכיטקטונית [סגנון אקלקטי וסגנון בינלאומי] לצד מבנים היסטוריים..." [מתוך שומה מכרעת לעניין היטל השבחה, מוצג מש/1 ,עמוד 3 ["השומה המכרעת"]].
הבניין נבנה בשנת 1932 בסגנון הבינלאומי על פי תכנון אדריכלי של י' מגידוביץ מעל מפלס הקרקע יש בבניין שלוש קומות של דירות מגורים.

הנכס הנדון נמצא בקומת מרתף חלקית וגלויה, כלומר רובו מצוי מתחת למפלס רחוב ביאליק אך מעל פני האדמה. הגישה לנכס היא דרך שביל צדדי וגרם מדרגות בצד האחורי של הבניין, המוביל למטה.
שטח הנכס בעת אירוע המס היה בטווח בין 53 ובין 57 מ"ר [על השטח המדוייק קיימות ראיות סותרות, אך אין לכך חשיבות לענייננו] גובה התקרה היה 2,03 מטר ובמקומות מסויימים 1.9 מטר.

והנה בחודש אפריל 2013 ,חרף קיומה של התב"ע החדשה הנ"ל ועל אף סיווג הנכס כנכס "למגורים" לצרכי ארנונה, הוגש בבית המשפט לעניינים מקומיים בתל-אביב יפו כתבי אישום לפי חוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965 ותקנות התכנון והבנייה [עבודה ושימוש הטעונים היתר], תשכ"ז-1997 ,וזאת בגין "שימוש חורג" בנכס. המאשימה היא "מדינת ישראל ע"י השירות המשפטי של עיריית תל-אביב-יפו".

וכן הלאה...
המסקנה המתבקשת היא ...כל זמן שיעוד הנכס [מחסן לעניינינו] לא שונה באופן מפורש ברשומות למרות שבפועל שימש למגורים, הוא ישאר מחסן לתמיד.

====================================================================
פרל דוד , סלולרי - 052-8964914