המתווך הוא מעין "שק חבטות" שנוא וחבול ובזירה הפוליטית זה טוב
ראשית אומר בשקיפות, מעולם לא תיווכתי בעסקת שכירות דירות. [כי...זה לא מעניין אותי] ואין לי דירות להשכרה.
במהלך שנת 2016 מתוך שעמום מובנה בועדת הכלכלה בכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, הם החליטו לתקוף חזיתית את רווחי המתווכים משכירות, הם לא חשבו לתקוף את שכר עוה"ד ,את שכר השמאים, את שכר רואה"ח , אדריכלים, מהנדסים ועוד... בכל זאת קצת פופוליזם מעולם לא הפריע לח"כ כזה או אחר.
בועדת הכלכלה דאגו להודיע לתקשורת שהם צפויים לאשר תיקון לחוק המתווכים במקרקעין, שיסדיר את חלוקת תשלום שכר הטרחה למתווך שווה בשווה בין המשכיר לשוכר. הסיבה לטעמם , שימו לב ! : "החוק הקיים מגלגל בפועל את מלוא התשלום על חשבון השוכר" הואהו...איזה מתווכים תאבי בצע, איך הם מעזים.
נוסח זה מבוסס על הצעת ח"כ כבל במטרה להבטיח את הגנת החוק לשוכרי דירות קטנות ובינוניות, [כש- שכ"ד הוא עד 7,000 שקל לחודש].
ח"כ זנדברג אמרה בעת דיון בנושא, כי תיקון החוק נדרש מאחר שהחוק הקיים מגלגל בפועל את מלוא תשלום המתווך על חשבון השוכר - ועוד היא טענה שגם כאשר בעל הדירה המשכיר נעזר במתווך להשגת השוכרים, גם בלוחות מודעות באינטרנט, מתווכים מתערבים ביוזמתם בקשר שנוצר דרך אתרים אלה, ומציעים למשכירים שוכרים שישלמו שכר דירה גבוה מעל המבוקש. [שוב המתווך אשם]
ועוד היא טענה - "מתווכים 'חוטפים' הצעות מהערוץ ומשכנעים את בעלי הדירות להיעזר בהם עם הפיתוי שאת שכר התיווך ישלם השוכר במלואו. מתווכים כאלה פועלים בניגוד עניינים כשהם מציגים את עצמם גם כמשרתי השוכרים והופכים אותם ללקוחות שבויים".
מתווכים שהשתתפו בדיון בכנסת : טענו כי כל חקיקה שתגביל את שכר טרחתם מהווה התערבות בכוחות השוק ובחופש העיסוק, והחוק לא יכול למנוע בעדם להשתמש בפרסומים בלוחות המודעות האינטרנטיים.
ח"כ זנדברג כנראה לא מכירה את חוק ההגבלים העסקיים .
קריאה טרומית בכנסת כשמה כן היא [מוקדמת] ומה אמרה שרת המשפטית בתגובה - "ספק אם תיקון זה ישיג את מטרתו כי סביר שהמשכיר יגלגל את העלויות על השוכר דרך שכר הדירה וכך השוכר ישלם את זה בכל מקרה"
כבל גם הציע להגביל את שכר הטרחה שיכול מתווך לגבות משוכר הדירה ולקבוע שעמלת התיווך תחולק שווה בשווה בין השוכר לבין המשכיר או שרק מחצית מדמי התיווך בלבד ישולמו על ידי השוכר. לסעיף הזה בהצעת החוק הובעה התנגדות בממשלה, ואיתן כבל סיכם עם שרת המשפטים איילת שקד שידון על כך עם משרד האוצר בטרם הגשתה של הצעת החוק להצבעה בקריאה הראשונה.
ולבסוף הכל נכנס לתוך "חוק שכירות הוגנת" שהחל להתגלגל במסדרונות הכנסת למעלה משלוש שנים, לאחר שינויים גדולים בנוסח הצעת החוק, אושרה הצעת החוק הממשלתית לתיקון חוק השכירות והשאילה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת החוקה של הכנסת. כעת, תעלה הצעת החוק לאישור המליאה.
שמתם לב...2 ועדות , [ועדת הכלכלה וועדת החוקה] ולבסוף הצעת חוק ממשלתית שעדיין חייבת לעבור משוכה נוספת לקראת אישורה הסופי.
