מנובמבר 2017: מתכונת חדשה לבחינת ההסמכה לעוה"ד.

מנובמבר 2017: מתכונת חדשה לבחינת ההסמכה לעוה"ד.

אני חש ברגשות מעורבים לגבי שינוי מתכונת הבחינה ללשכת עוה"ד, אין לי ספק שעד היום לשכת עוה"ד פעלה רבות כדי להקשות על הבחינה וזאת כדי לצמצם את היקף המצטרפים מדי שנה ולהקטין את התחרות שמביאה לירידת מחירים.
העובדה היא שבבחינות השנה נכשלו מעל 70 אחוז מהנבחנים ואין לי גם ספק שמרבית עוה"ד המכהנים היום היו נכשלים בבחינה זו.

העובדה שראש ועד לשכת עוה"ד מברך על המתכונת החדשה מביאה אותי לחשוב שרב הנסתר על הגלוי במתכונת הבחינה החדשה.

לכתבה בנדון :
בעקבות הרפורמה בחוק לשכת עוה"ד, שרת המשפטים הודיע על שינוי מקיף של המתכונת. אל בחינת ההסמכה יתווסף דין מהותי בנוסף לדין הפרוצדורלי.

שרת המשפטים איילת שקד הודיעה (7.11) על שינוי מקיף של מתכונת בחינות ההסמכה ללשכת עורכי הדין, החל ממועד נובמבר 2017.

בעקבות הרפורמה בחוק לשכת עורכי הדין, שקבעה כי לבחינת ההסמכה יתווסף דין מהותי בנוסף לדין הפרוצדורלי, מינתה שקד צוות ייעוץ מיוחד, בהשתתפות המרכז הארצי לבחינות והערכה. הצוות גיבש שורת המלצות לשינוי מתכונת הבחינה, שמטרתן לטייב את הליך הבחינות ולוודא כי מתמחים הניגשים לבחינה אכן ישלטו בדין המהותי לצד הדין הפרוצדורלי. זאת, כדי להבטיח שלמקצוע עריכת הדין יוסמכו בעלי הכישורים המתאימים לשמש כעורכי דין.

נערכה פגישה מסכמת בלשכת שרת המשפטים. בפגישה השתתפו אנשי מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, הוועדה הבוחנת בראשות הנשיא יוסף אלרון, המומחים מהמרכז הארצי לבחינות והערכה ויו"ר לשכת עורכי הדין אפי נוה.
בתום הישיבה אומצה ההצעה, והוחלט כי החל מנובמבר 2017 תשונה מתכונת הבחינה, כך שתכלול שלושה חלקים:
דין פרוצדורלי, שמשקלו יהיה 30-40 אחוזים;
דין מהותי (שאלות על קייסים משפטיים בתחומי משפט שונים) שמשקלו יהיה 30-40 אחוזים;
ומטלות כתיבה וניסוח משפטי, שמשקלן יהיה 20-25 אחוזים.

לכל חלק מהבחינה יוקדש פרק זמן נפרד, והיא תיערך בסך הכל כשש שעות, עם הפסקות בין החלקים.

"מטרתה של בחינת ההסמכה היא לבחון את יכולותיהם של הנבחנים וכישוריהם כעורכי דין", אמרה שקד, "הבחינה הקיימת כיום אינה בהכרח משקפת את מלוא יכולותיו המשפטיות של הנבחן. המתכונת החדשה שגובשה, מהווה פתרון אמיתי לביקורת הרבה שנמתחה לאורך השנים על הבחינה במתכונתה הנוכחית. אני בטוחה שכל סטודנט שהשקיע בלימודיו וראוי לשמש כעורך דין, יעבור את הבחינה בהצלחה".

נוה: "אין לי ספק כי הבחינה תהווה מדד מצוין להערכת איכויותיהם של המוסמכים החדשים למקצוע. כולי תקווה כי לא יישמעו עוד טענות מן הסוג שנשמעות כיום לפיהן הבחינה בוחנת זיכרון ושינון בלבד".
 
הבעיה בעודף עורכי דין

היא לא בהצפת השוק ובתחרות המחירים שזה מייצר. להפך.
הבעיה היא שעלולים להקלט למקצוע (והלוואי שזה היה עניין תאורטי, המילה "עלולים" היא שימוש סופר עדין בשפה העברית) אנשים שאין בינם לבין יכולות ניתוח משפטיות ויישום חוק (שזה המינימום הנדרש לענ"ד) דבר וחצי דבר וציבור הלקוחות הוא שיוצא נפסד מכך. חבל.
&nbsp
&nbsp
לא מכירה את הרפורמה מקרוב אך מחזיקה אצבעות שהיא תהיה לתועלות הציבור.
&nbsp
&nbsp
 
למיטב ידיעתי אנחנו במדינה שבה קיים חופש לימוד...ועיסוק.

לכל אדם יש זכות עפ"י כישוריו האישיים ללמוד כל דבר שברצונו ולו בלבד שיצליח לצלוח את מחסום הידע הנדרש מאותו מקצוע.

כאן את בעצם מתירה התערבות חיצונית כדי לצמצם את היקף מסיימי הלימוד באמצעות מכשול שאינו עביר כנראה למס' לא מבוטל של סטודנטים.

אצטט עו"ד ידוע שהיה גם שר המשפטים בעבר [יעקב נאמן] שקבע לפני מס' שנים שהוא ואחרים היו נכשלים בבחינות הלשכה של השנים האחרונות.

האם משפטן בתחילת דרכו שווה בידע הנרכש מול עו"ד וותיק ? בוודאי שלא, הידע נרכש תוך ניסיון חיים ו...סטג' שהוגדל לשנתיים למיטב ידיעתי...ואז הוא יוצא לדרכו ומתחכך במידע דרך יצוג לקוחות וחניכה כזו או אחרת של עוה"ד במשרד בו הוא עובד. [ומכאן והלאה...הכל תלוי בכישוריו]

מעניין שבכל המקצועות שבאחריות משרד המשפטים יש מגמה להקשות את החיים על סטודנטים אוהבי לימוד שהגיעו לישורת האחרונה לאחר השקעה של מס' שנים, והרגולטור יחד עם ה"חונטה" [לשכת עוה"ד] מצרים את צעדיו של אותו סטודנט ואומרים לו...חפש מקצוע חדש, אנחנו מלאים.

בכל מערכת ידע נרכשת [רפואה,עו"ד, שמאים, רוא"ח, מהנדסים ועוד] קיימים דרישות סף וככל שהשנים עוברות כושלים אלה שלא הפנימו/למדו את הנדרש עפ"י הגדרות ביה"ס [אוניברסיטה/מכללה]
בתחום הרפואה לדוגמה- צימצמו את היקף הלומדים ויצרו חוסר קריטי ברופאים, ובנתיים סטודנטים התכמו יצאו ללמוד בחו"ל, חזרו לארץ ועוברים בחינות ידע כלליות כדי לאשרר את שנות הלימוד ונכנסים להתמחות...גם כאן אני בעד שוק חופשי ופתיחת בי"ס לרפואה כדי להכפיל את כמות הלומדים.

אני בעד שוק חופשי באופן טוטלי ...בעלי היכולות הנרכשות יצליחו [אולי] והאחרים יפלטו וכנראה יחפשו תחום שבו ניתן להשתמש בכישוריהם, וזאת ללא התערבות מלחיצה של לשכת עוה"ד הפועלת נמרצות כדי לצמצם דרסטית קבלת רישיונות עריכת דין באופן מלאכותי ולא יאה.

זו דעתי.

===============================================================================
פרל דוד.
 
הערה קטנה

בית הספר לרפואה בניגוד לשאר המקצועות מוגבל מבחינת מספר הלומדים
בו בגלל שהוא חייב להיות קשור לבית חולים ולמחלקות בתוך בית החולים.
ככל שאינך רוצה כחולה במחלקה שיעברו מולך 4 מחזורים של סטודנטים לרפואה
כל יום כך יש בעיה להכשיר יותר רופאים במקביל.
&nbsp
 
למה שיהיו אנשים עם יכולת ניתוח משפטי אם הבחינה מגדירה

דרישות שונות להגדרת עורך דין מקצועי? למשל לדעת בעל פה
תוך כמה ימים מותר להגיש ערר על החלטת בית משפט השלום ?
הבחינה נכתבה עוד לפני הימים שכל אחד(כולל אני שמעולם לא למדתי משפטים) היה יכול להגיע לתשובות מסוג זה בכ- 10 שניות באמצעות המכשיר הסלולארי שלו.
&nbsp
זה כמו שיגדירו שההבדל בין רואה חשבון טוב לפחות טוב הוא בשאלה מי
יכול לחלק 765 ל- 3 בראש ללא מחשבון.
&nbsp
 
רימון ...קלעת לדעתי.

שם המשחק הוא כישורים נלמדים וניסיון חיים.

אני מכיר לא מעט עורכי דין בעלי רישיונות ובעלי משרדים שלא הייתי פונה אליהם כדי שייצגו אותי...קוראים לזה "הברירה הטבעית" .

לשכת עוה"ד בלחץ עוה"ד הבינוניים ומטה [שהם מירב עוה"ד בישראל] פועלת נחרצות כדי להשפיע על הקטנה דרסטית בהיקף הלומדים במגמת משפטים לטווח הרחוק, והכל כשר לשם כך.
 
למעלה