נכסי הנדל"נ של הכנסיות לסוגיהן ברחבי המדינה - התייחסות.
בבעלות הכנסיות השונות מוחזקים
כ -100 אלף דונמים פרטיים המפוזרים ברוב חלקי הארץ , נכסים אלה הם שריד היסטורי משלטון נוצרי בא"י, והסכמים פוליטיים עם השלטון העות'מאני וקודמיו .
הכנסיה
היונית אורתודוכסית מחזיקה באלפי דונמים בנויים וחקלאיים ברחבי המדינה : [שווים מיליארדים רבים של דולרים]
יש בבעלותה נכסים : בירושלים, חיפה, יפו, נצרת, רמלה, עכו, טבריה, כפר כנא ועוד...
וזאת יש לדעת -
הפטריארכיה היוונית אורתודוקסית היא בעלת הקרקעות הגדולה ביותר מבין כל הכנסיות בישראל. [כ- 60 אחוז ביחס לכנסיות האחרות]
חלק גדול מאדמות הכנסיות הוחכרו לקק"ל ל-99 שנים.[ועליהם נבנו שכונות מגורים]
החכירות משתרעות על פני הסכמים שונים עם המדינה, לדוגמה - הסכמי חכירה שנעשו בתחילת שנות ה-50 של המאה הקודמת ל-99 שנה י
פוגו בעוד פחות מ-40 שנה, [כלומר בתחילת שנות ה-50 של המאה הנוכחית]
הבעייה חמורה במיוחד בירושלים.
שם חלקים גדולים משכונת טלביה ורחביה נמצאים בבעלות הכנסיה היוונית אורתודכסית והחכירה עומדת להסתיים בעוד 20 עד 40 שנה [עפ"י הסכמי החכירה]
שוויו של נכס שיתרת תקופת החכירה שלו קצרה מ- 30 שנה נופל ביותר מ-30% מערכו המשוער.
ביום עיון שנערך לאחרונה ועסק בחידוש חכירה בקרקעות הכנסייה, הסביר קובי ביר, שמאי מקרקעין ועו"ד במקצועו, המתמחה בתחום, כי בעסקאות בהן נמכרו דירות בשנה וחצי האחרונות
ברחוב קרן קיימת ברחביה בירושלים ו
ברחוב הנרקיס בגן רחביה בעיר, היו המחירים נמוכים משמעותית מנכסים על קרקעות שהוחכרו מהכנסיות ושחכירתן תפקע בשנים 2034-2035.
כך, דירת שלושה חדרים על קרקע חכורה מהכנסייה נמכרה ב- 1.25 - 1.3 מיליון שקל, לעומת מחירים בטווח של 1.8 - 1.9 מיליון שקל בהם נמכרו דירות בבניינים סמוכים המצויים בבעלות פרטית.
ישנן קרקעות בשכונת רחביה שחוזי החכירה עליהן בוצעו ישירות מול
מסדר האבות דה ציון השייך לוותיקן, עומדים לפוג ב-2034-2035.
ישנן קרקעות
בגבעת אורנים בירושלים שחכירתן מהפטריארכיה היוונית אורתודוכסית באופן פרטי תפקע ב-2069.
בשכונת בקעה בירושלים ישנם שטחים שחוזי החכירה עליהם מול
המסדר הפרנצ'סקני (השייך לוותיקן ושידוע כ'קוסטודיה דה טרסנטה') יסתיימו ב-2072-2073".
חלקים משכונת
טלביה, המושבה היוונית בעמק רפאים, גם הם נכסי הכנסיה.
אזור
גן הפעמון וגן בלומפילד, [בין מלון המלך דוד לשכונת ימין משה]
חלק מרחוב
קרן היסוד בירושלים [כולל שטחים בבעלות הפטריארכיה].
כמו כן חלק מאזור
עמק המצלבה בירושלים, ממש מתחת ל
קרית הממשלה ולגבעת רם, גם
חלק מבניין כנסת ישראל מצוי על שטחים בחכירה מהפטריארכיה היוונית אורתודוקסית, בדומה
למשכן הנשיא ולרבנות הראשית.
המנזר הקתולי סנט וינסנט דה פול, מחזיק בבעלותו חנויות ששולבו בתוך מדרחוב הקניות של קבוצת אלרוב בממילא.
בבעלות הכנסייה היוונית קרקע בשטח של כ- 19 אלף דונם באיזור רמת בית שמש.
הכנסייה היוונית אורתודוקסית מחזיקה בקרקע
ב"הר הקפיצה" בנצרת [הצופה אל עמק יזרעאל], על חלקו בנוי מרכז הקניות "ביג נצרת" שנבנה בהסכם קומבינציה עם אפריקה ישראל,
אדמות בבית שאן, חלק מאדמות "שוק הפישפשים" ביפו.
פרוייקט הבניה "
פיבקו בנמל", נבנה ביפו על שטח שנרכש מהכנסייה הארמנית לפני כ-16 שנה.
פרוייקט "
גבעת אנדרומדה" ביפו, [רחוב לואי פסטר ורחוב יפת], הוא בבעלות כנסיית ג'ורג' הקדוש היוונית אורתודוקסית, שם נחתם הסכם קומבינציה בסוף שנות ה-90 עם יזם יהודי-קנדי.
ממשלת רוסיה אגב החזירה לבעלותה חלק מ"
חצר סרגיי" במתחם מגרש הרוסים באוג' 2012.[שהיה בשימושה לפני 1967] "
חצר סרגיי" שייכת אישית למשפחתו של הנסיך "סרגיי" ואמורה לעבור בירושה ל
נסיך פיליפ, בעלה של אליזבת מלכת בריטניה, אימו הנסיכה אליס הייתה אחייניתה של יליזבטה, אשתו של הנסיך סרגיי
המעמד המשפטי של בעלות הכנסיות בקרקעות :
עפ"י חוק הקרקעות העות'מאני, קרקעות הכנסיות הן קרקעות מסוג "וואקף" / "הקדש", כלומר, המקרקעין הוקדשו למטרות דתיות וחברתיות.
מכיוון שקרקעות וואקף הן קרקעות ללא בעלים - [שהרי אלוהים הוא הבעלים על קרקעות מסוג זה, לכן לא היה ניתן לרשום קרקעות כאלה בטאבו אלא את שם ההקדש].
עם הכניסה לתוקף של חוק המקרקעין במדינת ישראל [וביטולו של חוק הקרקעות העות'מאני] ניתן לרשום בטאבו קרקעות אלה כאדמות "וואקף" [שאינן בבעלות הוואקף המוסלמי] .
ראש הכנסיה המקומית ייחשב כנאמן ההקדש חרף היותו רשום כבעלים.
הכנסיה היוונית אורתודוקסית מחזיקה במקרקעין כוואקף ולכן משפטית היא יכולה
רק להחכיר אותן ולא למכור אותן.
לעומת זאת, הכנסייה הקתולית והכנסייה הלטינית מוכרות קרקעות [ולא מחכירות]
