פרשיית אוצר מפעלי ים בע"מ - השליטה ההיסטורית בנמל ת"א.

פרל דוד

New member
פרשיית אוצר מפעלי ים בע"מ - השליטה ההיסטורית בנמל ת"א.

פרשיה סבוכה והיסטורית שבה רואים איך מנסה השלטון המרכזי ועירית ת"א לקזז את ערך מניות הציבור בחברה שבעבר הקימה את נמל ת"א.[ושווי הקרקעות עצום]

פרשיה שהחלה להתגלגל משנת 2004 וטרם באה על פתרונה הצודק, יש לי ספק בכנות הכוונות של השופט בהחלטתו.

קצת פרטים מתוך החלטת השופט הנוכחי ומילותיו של השופט גרוניס בנדון בדיון בביהמ"ש העליון.

בסכמו את הדברים, אומר כב' השופט גרוניס:
8. דומה, כי הסוגיה הניצבת בלב המחלוקת היא שאלת זכויותיה של החברה במקרקעין הנכללים בשטח הנמל. כאמור, בעניין זה אוחזים הצדדים בעמדות קוטביות. לשיטת המדינה, החברה היא בעלים של שלושה דונמים ואוחזת בזכויות חכירה לגבי חלקים נוספים. באשר ליתרת השטח סבורה המדינה, כי לא רק שאין לה לחברה זכויות במקרקעין, אלא היא חבה למינהל סכומי עתק עבור השימוש בהם. לעומתה סבורים המשיבים, כי לחברה זכויות קנייניות כאלה או אחרות ביחס לכל שטח הנמל. עניין זה משליך גם על נושאים אחרים שבזירת המחלוקת, שכן שאלת זכויותיה של החברה במקרקעין מקרינה גם על שווי המניות, מידת הרווחיות האמיתית של החברה וכדומה. על אף מרכזיותה של הסוגיה, אין בהחלטת האישור דיון ממשי בה.
בית המשפט ציין, כי "אף שלאמ"י [החברה] זכויות בנכסי מקרקעין מהיקרים ביותר בנמצא, היא מעולם לא הסדירה את זכויותיה הקנייניות בלשכת רישום המקרקעין" (עמ' 9 להחלטה, שורות 2-1). זו ההתייחסות הכמעט יחידה לנושא הזכויות על שטח הנמל. למעשה, בית המשפט הניח כי לחברה זכויות בכל שטח הנמל, משל לא היה מדובר בנושא השנוי במחלוקת. הנחה מסוג זה אינה יכולה להוות תשתית לאישור הגשת תובענה ייצוגית.
...
... התוצאה המתחייבת היא השבת הדיון לבית המשפט המחוזי. מכיוון שנושא הזכויות במקרקעין היה אחד העוגנים המרכזיים למסקנה כי המדינה והעירייה מתנהלות באופן המקפח את בעלי מניות המיעוט, אין מנוס אלא לבטל את מכלול קביעותיו של בית המשפט. התיק מוחזר א פוא לבית המשפט המחוזי על מנת שידון מחדש בשאלת אישור התובענה הייצוגית על כל היבטיה".
עוד מוסיף וכותב כב' השופט גרוניס:
"... השופט שבפניו יתנהל התיק (בשל פרישתה של כב' השופטת צ' ברון) יקבע את המסגרת הדיונית בה יידונו טענות המשיבים בנוגע לזכויות במקרקעין. נראה, כי בנסיבות המיוחדות של העניין רצוי לחתור לפיתרון דיוני יצירתי, אשר יאפשר לדון במכלול הטענות והשאלות בהליך אחד בצורה יעילה ותכליתית".


בפני: כב' השופט יהודה פרגו - מחוזי תל אביב
התובעים
1. יהונתן כתבן 2. חיים פניני 3. צבי אלון - כולם ע"י ב"כ עוה"ד אליעזר לויט וגילת מידן
נגד הנתבעים :
1. אוצר מפעלי ים בע"מ - ע"י ב"כ עוה"ד ניר אמודאי ונעמה ארליך 2. מדינת ישראל
החלטה
1. מבוא
בפני בקשה לאישור תובענה ייצוגית.
הבקשה הוגשה בשנת 2004 בטרם חקיקתו של חוק תובענות ייצוגיות תשס"ו - 2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות").
עם חקיקתו של חוק זה ותחולתו על תביעות התלויות ועומדות בבית המשפט (סעיף 45), יש לבחון בקשה זו על פי התנאים אשר בחוק תובענות ייצוגיות.
המבקשים/התובעים מחזיקים במספר מניות מיעוט של המשיבה 1.
המשיבה 1 אוצר מפעלי ים בע"מ (להלן: " אמ"י"), הנה חברה אשר ביום 6/12/1936 התאגדה לחברה על פי פקודת החברות המנדטוריות משנת 1929.
בתצהירה מיום 1/2/2005 כותבת הגב' אורנה אנג'ל - מנכ"לית אמ"י:
"15. החברה הינה חברה ממשלתית כהגדרתו של מונח זה בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975 (להלן – "חוק החברות הממשלתיות").
16. הון המניות של החברה מורכב משני סוגי מניות: מניות יסוד ומניות רגילות.
16.1 שתי מניות היסוד של החברה הינן בנות 0.005 ₪ ע.נ. כל אחת, והן מוחזקות על ידי המשיבות 2 ו-3. מניות היסוד מקנות למשיבות 2 ו-3 זכויות עדיפות ביחס למניות הרגילות של החברה, כמפורט בתזכירה של החברה [צורף לבקשת האישור כבש/8]. בין היתר, כל אחת ממניות היסוד מקנה זכות למנות רבע מהדירקטורים של החברה, וכל אחת ממניות היסוד שווה מבחינת ערכה הנקוב ל-50 מניות רגילות.
16.2 המניות הרגילות המונפקות בחברה הן בנות 0.001 ₪ ע.נ. כל אחת.
המשיבה 2, מדינת ישראל, מחזיקה בכ-82% מהמניות הרגילות, ואילו המשיבה 3, עיריית תל אביב – יפו, מחזיקה בפחות מאחוז אחד מהמניות הרגילות. יתרת המניות הרגילות מוחזקות בידי בעלי מניות רבים אחרים.
...
19. למיטב ידיעתי והבנתי, המניות הרגילות (למעט אלו המוחזקים על ידי העירייה והמדינה) הונפקו, ככלל, לאנשים מן הישוב העברי, ובכללם המבקש 3 ואבותיהם של המבקשים 1 ו-2 ...
כבר בעת הנפקתן של המניות הרגילות האמורות, בסוף שנות השלושים של המאה שעברה, הייתה כל אחת מהן אחת מתוך אלפי מניות רגילות, והעניקה חלק יחסי בהון החברה ובזכויות ההצבעה בחברה, שהיה שווה לשברי שבריו של אחוז".
המשיבה 2 - מדינת ישראל – מחזיק ה במניית יסוד של אמ"י ובכ-82% מהמניות הרגילות.
המשיבה 3 - עיריית תל-אביב - מחזיקה במניית יסוד של אמ"י ובכ-0.83% מהמניות הרגילות.

שאר המניות הרגילות של החברה מוחזקות על ידי כ-15,000 בעלי מניות כאשר כל מנייה "שווה לשברי שבריו של אחוז".

המבקשים/התובעים מבקשים לייצג את אותם כ-15,000 בעלי מניות המיעוט.
לטענת המבקשים/התובעים, אופן התנהלות אמ"י באמצעות נושאי המשרה ובשליטת המשיבות 2 ו-3, הביאה עימה לקיפוח בעלי מניות המיעוט.

ההחלטה המלואה - http://www.ruling.co.il/כתבן-ואח'-נ'-אוצר-מפעלי-ים-בע"מ-ואח'_9ca64893-3b1a-48ad-880c-252da34ca9df
 

פרל דוד

New member
2 הפניות לקבלת פסה"ד המלא.

אין לי ספק שגורמים בעמדות השפעה בעירית ת"א ומדינת ישראל מפעילים את כל השפעתם כדי לפגוע בזכויות הקניין של אותם 15,000 שרכשו מתוך ציונות את מניות הנמל והיום מנסים להעלים זכויות אלה בחסות ביהמ"ש ע"י התשת התובעים.

נסיון נוסף להפניה -
http://www.ruling.co.il/כתבן-ואח'-נ'-אוצר-מפעלי-ים-בע"מ-ואח'_9ca64893-3b1a-48ad-880c-252da34ca9df


מאתר בתי המשפט [169 עמודים] - https://www.court.gov.il/NGCS.Web.S...cumentNumber=85d05391fbb0409b9bf16a6335a60a48
 

פרל דוד

New member
גוף שלטוני מנצל את כוחו נגד זכויות המיעוט במקרקעי נמל ת"א

אין לי עניין אישי בפרשיה זו, אבל...אני מזהה כאן חזרה על התנהגות שלטונית הפוגעת בזכויות הקנין של אזרחיה,כך בנכסי נעדרים ויורשיהם, כך בגואלי קרקעות מתחילת המאה וביורשיהם...ועוד.
נכון שהמדינה חייבת לדאוג לרווחת אזרחיה,אבל למה ע"ח אלה שרכשו מניות לפני קום המדינה ולאחריה בנמל ת"א, ועכשיו מנסים להתישם ולמסמס את זכויותיהם הקנייניות בקרקע.
פרל דוד

בקבלו את הערעור, כתב בין השאר , בית המשפט העליון מפי כב' השופט ד"ר אשר גרוניס (כתוארו אז):
"3. הנמל הימי של תל אביב נפתח באופן רשמי בשנת 1938. החברה הפעילה את הנמל מהקמתו ועד שנת 1965. בשנה זו החל לפעול נמל אשדוד ושר התחבורה הורה בצו על הפסקת פעולות הפריקה והטעינה בנמל תל אביב. עם סיום פעילות הנמל ה"קלאסית", התמקדה פעילותה של החברה בניהול אזור הנמל. כאן המקום לציין, כי מאז הקמתה נמסרו לחזקתה של החברה שטחים שונים באזור הנמל, אשר שאלת זכויותיה של החברה בהם עומדת ביסוד המחלוקת.

כיום מחזיקה החברה במתחם של כ-90 דונמים ברצועת החוף בצפון של תל אביב (להלן – שטח הנמל). החברה עוסקת בהשכרה של שטחים ומבנים בשטח הנמל, וכן בתחזוקה ובפיתוח של שטח זה.

לטענת המדינה, שאינה שנויה במחלוקת, תמונת הזכויות המשתקפת כיום ממרשם המקרקעין היא כדלהלן: על שם החברה רשומים 3 דונמים בלבד משטח הנמל. רוב שטח הנמל רשום על שם המדינה. כמו כן, רשומים חלקים מהשטח על שם הקרן הקיימת לישראל, עיריית תל אביב וגורמים פרטיים. לגבי חלק מהמקרקעין הנמצאים בבעלות המדינה או הקרן הקיימת לישראל נחתם חוזה חכירה בין החברה לבין מינהל מקרקעי ישראל (להלן – המינהל). יתרת השטח מוחזקת על ידי החברה ללא הסכם כתוב.

4. בשנת 1973 פורסמה הודעה על הפקעה לגבי שטחים רבים באזור הנמל על ידי החברה הממשלתית "אתרים", וזאת מכוח הרשאה שניתנה לה על ידי שר האוצר לפי סעיף 22(2) לפקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943. בשטח שהופקע נכלל, בין היתר, שטח הנמל, כולו או רובו. ההפקעה התבצעה לצורך הוצאתו לפועל של פרויקט שנודע בשם "עיר ימים" או "מרינה סיטי"....

5. אחת הסוגיות המרכזיות הנמצאות בלב ההליך היא שאלת זכויותיה של החברה על המקרקעין הנכללים בשטח הנמל. בעניין זה מציגים הצדדים עמדות מנוגדות. לשיטת המדינה, הרישום במרשם המקרקעין משקף באופן מלא את תמונת הזכויות על שטח הנמל. היינו, החברה היא בעלים של שלושה דונמים משטח הנמל בלבד.

כמו כן, יש לה לחברה זכות חכירה במקרקעין שלגביהם נחתם חוזה חכירה עם המינהל. באשר ליתרת השטח המנוהל על ידי המינהל, סבורה המדינה כי על החברה לשלם למינהל דמי שימוש ראויים בגין השימוש בו לאורך השנים. לטענת המדינה, עוד מאמצע המאה הקודמת התקיימו מגעים בין החברה לבין המינהל בנושא זה ואף הושג הסכם עקרונות שלא יצא אל הפועל.

בשנת 2003 הגיש המינהל לחברה דרישת תשלום בגין השימוש שעשתה בשטח הנמל בשבע השנים שקדמו למועד הדרישה (תוך שמירת הזכות לגבות מעבר לכך). דרישת התשלום הסתכמה בסך של 84,747,053 ₪. המדינה מציינת, כי החברה ככל הנראה חולקת על הדרישה, אולם טרם הגישה עמדה מנומקת בעניין זה.

מן הצד האחר ניצבת עמדתם של המשיבים, השונה לחלוטין מזו של המדינה. לשיטת המשיבים, יש לחברה זכויות קנייניות בכל שטח הנמל. לטענתם, השטח נמסר בזמנו על ידי הרשויות לחזקת החברה מתוך כוונה שהיא תקבל את הזכויות עליו, וזאת בתמורה להשקעה העצומה שהייתה כרוכה בהקמת הנמל.

לכל הפחות, כך לשיטת המשיבים, עומדת לזכות החברה התחייבות של גורמי השלטון הרלוונטיים להקנות לה זכויות במקרקעין. את טענותיהם תומכים המשיבים במסמכים היסטוריים שונים. המשיבים מוסיפים וטוענים, כי גם אם בשעתו לא רכשה החברה זכויות קנייניות בשטח הנמל, הרי זכויות כאלו נתגבשו בידה בהמשך בגין הבנייה וההשקעה במקרקעין.

6. ביום 15.8.04 הגישו המשיבים בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד שלוש המבקשות שבפנינו. בתמצית, נטען בבקשה לאישור תובענה ייצוגית כי בעלות השליטה בחברה, שהן המדינה והעירייה, הביאו לכך שהחברה פועלת לטובת כלל הציבור ולא לטובת בעלי המניות.

התנהלות זו עולה, כך לשיטת המשיבים, כדי קיפוח של בעלי מניות המיעוט, לפי סעיף 191 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן – חוק החברות). ניתן לרכז את טענותיהם הפרטניות של המשיבים לכמה ראשים
הראשון, נטען כי החברה אינה פועלת להסדרת זכויותיה בשטח הנמל ולביטול ההפקעה הרובצת על המקרקעין. בהקשר זה מציינים המשיבים, כי בשנת 1994 ניתן לחברה היתר מטעם היועץ המשפטי לממשלה לנקוט הליכים משפטיים לשם ביטול ההפקעה, אולם דבר לא נעשה.

השני, לטענת המשיבים במהלך השנים חילקה החברה לבעלי המניו ת דיבידנדים בסכומים זעומים בלבד. תחת זאת, העדיפה החברה להשקיע את רווחיה בפיתוח אזור הנמל לרווחת כלל הציבור.

השלישי, המשיבים טוענים כי המדינה פועלת לרכישת מניות מן הציבור לפי שוויין המאזני בלבד, בלא שיבוא לידי ביטוי הערך האמיתי של המניות.

הרביעי, המשיבים מעלים טענות שונות בנוגע לאופן הניהול של החברה במהלך השנים. בקשר לטענה זו יצוין, כי המדינה מסכימה שבעבר היו ליקויים בהתנהלות החברה. אולם, לטענת המדינה לפני מספר שנים התחלפה ההנהלה וליקויים אלו באו על תיקונם. בבקשה לאישור תובענה ייצוגית נתבעו סעדים שונים, ביניהם: תיקון מסמכי ההתאגדות של החברה; חיוב המדינה לרכוש את המניות הרגילות לפי שווי הוגן; ופיצוי הקבוצה".
 

meir112

New member
שוב לא נפתח...

אני מכיר שני אנשים יורשי בעלי מניות מקוריים.יודעים על כישלון תביעה יצוגית.
בירור במשרדי החברה העלה שמוכנים לרכוש את המניות בסכום מצחיק של אלפי שקלים בודדים.
ברור שיש כאן עושק היורשים.ראה מצב דומה במניות בנק לאומי.
שם גם סיפור נוסף חברת אם אוה" ה שמחזיקה נתח בבנק ולא מחלק דיוודנד רק עסקנים פוליטיים לשעבר מתפרנסים.דרישה לחלק המניות בעין גם כן נדחת על הסף
הקשר שלי זה שאבא שלי לפני כ 80 שנה היה בין פועלי הבנין שבנו את הנמל תל אביב ואף עבד שם כסוור כמה שנים מפתיחתו
 

פרל דוד

New member
ההפניה הראשונה נפתחת .

ואם לא...אז הבעייה אצליך, נסה שוב

http://www.ruling.co.il/כתבן-ואח'-נ'-אוצר-מפעלי-ים-בע"מ-ואח'_9ca64893-3b1a-48ad-880c-252da34ca9df


עוד קטעים מההחלטה משנת 2015.
בהתייחסו לכך בפסק הדין, אומר כב' השופט גרוניס:
"10. טענה נוספת של המבקשות עוסקת בשאלת ההליך המתאים לבירור טענות המשיבים, בכל הנוגע לזכויות החברה בשטח הנמל. בפסיקה נקבע, כי כאשר הנזק שנוצר מחמת עוולה נגרם לחברה, ונזקו של בעל המניה הינו "נזק משני", כגון ירידה בשווי המניה שבידו עקב הפגיעה בנכסי החברה, לא קמה לבעל המניה עילת תביעה אישית. אם החברה מסרבת לתבוע בעצמה את זכויותיה, תרופתו של בעל המניה תימצא בהגשת תביעה נגזרת...
לטענת המבקשות, במקרה דנא לא צמחה לבעלי מניות המיעוט, אשר המשיבים מבקשים לייצגם, עילת תביעה אישית, זאת, שכן גם אם צודקים המשיבים בטענותיהם, הרי הנזק הנובע מאי הסדרת הזכויות במקרקעין נגרם לחברה. נזקם של בעלי המניות הוא לכל היותר נזק עקיף, שמקורו בירידת ערך המניה שברשותם עקב הפגיעה בנכסי החברה.
...
... אין חולק, כי לפחות חלק מרכיבי תביעתם של המשיבים, כגון לגבי אי חלוקת דיבידנדים, מתאימים למסלול של תובענה ייצוגית. גם אם שאלת הזכויות במקרקעין מצריכה הגשת בקשה לאישור תביעה נגזרת, הרי מטעמי יעילות היה מקום לדון בה יחד עם הבקשה לאישור תובענה ייצוגית (השוו, רע"א 346/06 חזאן נ' קלאב אין אחזקות בע"מ (פורסם בנבו , 14.5.06)). כך או אחרת, לאור החזרת הדיון לבית המשפט המחוזי אין צורך להכריע בשלב זה בשאלה האם היה הכרח בהגשתה של תביעה נגזרת. השופט שבפניו יתנהל התיק (בשל פרישתה של כבוד השופטת צ' ברון) יקבע את המסגרת הדיונית בה יידונו טענות המשיבים בנוגע לזכויות במקרקעין".
ב"כ המבקשים/התובעים מפרש את הנאמר כך, שאת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית המונחת עתה בפני, יש לראות כבקשה ששזורות ושלובות בה שתי בקשות, אשר יש לדון בהן במאוחד :

בדברי הסיכום כותבים עורכי הדין ניר אמודאי ונעמה ארליך ב"כ המשיבה 1 – אמ"י:
"הרחבת חזית אסורה – יש להורות על מחיקתן של טענות חדשות המופיעות לראשונה בסיכומים
17. המבקשים מעלים בסיכומיהם, לראשונה, טענות ועילות חדשות אשר זכרן לא בא בבקשת האישור, והמהוות הרחבת חזית אסורה ("הטענות החדשות"):
17.1. הטענה כי הנכסים המסחריים בנמל נבנו על ידי החברה ועל חשבונה (סעיף 10 לסיכומי המבקשים).
17.2. הטענה כי החברה הינה בעלים שביושר במקרקעי הנמל מכח נאמנות קונסטרוקטיבית בינה לבין המדינה וכי המדינה כפרה בחובת נאמנות זו לראשונה רק במסגרת תגובתה לבקשת האישור (סעיף 18 לסיכומי המבקשים).
17.3. הטענה כי צו ההפקעה אינו חל על כלל מקרקעי הנמל (סעיף 27 לסיכומי המבקשים).
17.4. הטענה כי החברה מפרה את הוראות סעיף 4(א) לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975 ("חוק החברות הממשלתיות") בכך שהיא פועלת למען האינטרס "הציבורי" ולא למען השאת רווחי בעלי מניותיה (סעיף 35 לסיכומי המבקשים).
17.5. הטענה כי היה על החברה לבטל את ההפקעה "במהלך 19.5 השנים שחלפו מאז קבלת אישור היועמ"ש לממשלה ב-6.10.94" (סעיף 37 לסיכומי המבקשים).
17.6. הטענה כי "מחדלי הניהול" הנטענים בחברה העשירו את בעלות השליטה בחברה בדרך של ביצוע השקעות במקרקעין הרשומים על שם המדינה ועל ידי אי נקיטת הליכים לביטול ההפקעה (סעיף 41 לסיכומי המבקשים).
17.7. הטענה כי בעלות השליטה בחברה התעשרו על חשבון בעלי מניות המיעוט בדרך של תשלום לדירקטורים שמונו מטעמם (סעיף 42 לסיכומי המבקשים).
17.8. ה"שיטה" לחישוב שווין ההוגן של מניות החברה המוצגת לראשונה בסעיף 44 לסיכומי המבקשים.
17.9. הטענה כי "מחדלי הניהול" הנטענים בחברה גרמו לפגיעה בזכות הקניין של החברה (סעיף 51 לסיכומי המבקשים).
18. על בית המשפט הנכבד להתעלם מטענות ועילות אלה, המהווים הרחבת חזית אסורה.
 

f3awb

New member
קראתי ולא הבנתי , בפסק הדין מוזכרת החברה לפיתוח ת"א

האם ידוע לך מה קורה עם החברה לפיתוח ת"א ?
מוזכרים 60 הדונם של החברה לפיתוח ת"א אבל לא הבנתי מה גורלה של החברה .
האם היו פסקי דין בחמש השנים האחרונות שנגעו לחברה לפיתוח ת"א ?


בתודה מראש
י
 

פרל דוד

New member
החברה לפיתוח תל אביב בע"מ.

החברה לפיתוח ת"א היא חברה "היסטורית" שפורקה בשנת 2011 לערך, ועיקר נכסיה הם מתחם מגרשי התערוכה הישן בנמל ת"א [יריד המזרח] בשטח של 51 דונם כולל מבנים הבנויים במתחם זה, כל נכסי החברה הועברו לחברת "אתרים".
אגב..."איתמר שמעוני" ראש עירית אשקלון, היה בעברו מנכ"ל חברת אתרים.

החברה לפיתוח תל אביב היתה בבעלות משותפת של קק"ל והסוכנות,
 

f3awb

New member
גם לחברה לפיתוח ת"א היו בעלי מניות פרטיים

שילמו דיביבדנד פעם אחת (כפי הנראה לפני הפרוק) ולא הודיעו דבר לאחר מכן.
מה קרה עם 60 הדונם שלהם ידוע לך ?
איך קורה שחברה עם כל כך הרבה רכוש הולכת לפרוק ?
האם יש ערך כלשהו למניות שלהם ?

בתודה מראש
י
 

פרל דוד

New member
החברה פורקה ונכסיה נמכרו לחברת "אתרים" .

למה ?
כי בעבר נכסי המדינה השתייכו לגופים כמו קק"ל והסוכנות,[גופים אלה קיימים עדיין משום מה] ומפעל כמו "יריד המזרח" [בנמל ת"א] הם פעולות שעירית ת"א מקדמת יחד עם גורמי מש/ התחבורה והתיירות, ובנתיים גם כאן המדינה יצאה,ויש כמובן בעלי מניות מיעוט שלהערכתי יש כוונה להתעלם מזכויותיהם הקניניות.

אני מאוד סקרן לדעת למה לא הוגשו תביעות ישירות עד היום כדי לבחון את שווי המניות.
 

f3awb

New member
לכל אחד מבעלי המניות היום יש מעט מניות/חלקי מניות

אני מניח שתביעה תוגש רק אם יהיה מי שיאחד את בעלי המניות,זה לא קרה עד
היום . אין עו"ד שמתענין בנושא,הרי לא ידוע אם יש כסף בתביעה כזו וזה מצער
מכיוון ש 60 דונם במיקום הזה אמורים להיות שווים הון היום.


תודה
י
 

פרל דוד

New member
בדיוק על זה בונים בפרקליטות ובעירית ת"א.

הם הפעילו מאמצים עצומים כדי לנטרל את התביעה שבנדון, כתביעה יצוגית ביודעם שקל יותר להתמודד עם בעלי מניות פרטיים לא מאורגנים.

ולמרות זאת...אני סבור שיש להתארגן ולהגיש תביעה נוספת בנדון ולא יצוגית.
 
למעלה