עם ישראל
תשובה מנקודת המבט שלי:
אנחנו, עם ישראל, מגיעים מבבל העתיקה. לפני כ-4,000 שנה התקיימה שם ציוויליזציה גדולה שאנשיה הרגישו קשורים זה לזה, חלקו גורל אחד משותף, "כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים"
אלא שלצד התעצמות הקשר בין הבבלים, גדל גם האגו של כל אחד מהם, כלומר, הם התחילו לחפש איך לנצל זה את זה, והתרחקו עד לשנאה. הבבלים הרגישו שהם קשורים זה לזה, אך בו בזמן הטבע האגואיסטי של כל אחד מהם פועל בכיוון ההפוך ומרחיק אותם זה מזה.
הם הרגישו כמו במלחציים, ולא ידעו מה לעשות. הם התחילו לחפש פתרון לבעיה שלהם.
היו שתי דרכים לפתרון המשבר
החיפוש אחר פתרון למצבם הביא אותם לגבש שתי דעות מנוגדות: האחת - "דעת נמרוד", מושל בבל באותם הימים, והשנייה - "דעת אברהם", חכם בבלי ידוע.
"עד ימי נמרוד היו כל בני אדם שווים ולא התגבר מי מהם למשול על חברו, ונמרוד התחיל להתגבר ולמשול בארץ". נמרוד טען טענה הגיונית כנגד השנאה שהלכה והתגלתה בין הבבלים. הוא אמר שעליהם להתרחב אל מעבר לגבולות בבל, וכשהם יהיו רחוקים מספיק זה מזה, הם יחיו בשלום איש עם רעהו.
אברהם טען שריחוק לא יפתור את הבעיה. הוא הסביר שלפי חוק ההתפתחות שבטבע, על החברה האנושית להגיע לאחדות. אברהם רצה לאחד בין כל הבבלים ולבנות את החברה המושלמת. אך כאשר הוא התחיל להפיץ בקרב הבבלים את שיטתו, שיטת החיבור המחייבת עבודה כנגד האגו של כל אחד, לא רבים התאספו סביבו "התקבצו אליו אלפים ורבבות, ושתל בלבם העיקר הגדול הזה".
יתר האנשים העדיפו להתפזר כעצת נמרוד, בדומה לשכנים שלא מסתדרים זה עם זה, ומתרחקים כדי לא להפריע איש לרעהו. מאותם אנשים התפתחה בהמשך האנושות כולה.
רק בימינו, לאחר 4,000 שנה, אנחנו יכולים לברר עם מי הצדק - עם אברהם או עם נמרוד...
