כתבה מעניינת בעניין "טלפונים כשרים":

[BravoMan]

כתבה מעניינת בעניין "טלפונים כשרים":

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5492912,00.html

כפי שאני רואה זאת, יש כאן מספר בעיות:
1) כשרות, בכל דבר שאינו אוכל או כלי אוכל, זו רמאות לשמה, וניצול המושג.

ואם יש כאן דתי שיכול להראות היכן בתורה יש התייחסות לדיני כשרות של דבר שאין קשר בינו לבין אוכל, אז הוא מוזמן.

2) הרצון של הרבנים לחסום את המספרים האלה הוא מובן מאליו:
פגיעה מינית היא בילוי מס' 1 שלהם.
אם הקהילה תוכל להתלונן ולקבל עזרה הם יהיו בצרה צרורה.

3) למה זה הגיע לבג"צ לכל הרוחות?
כל הסיפור כאן הוא גחמה של הציבור הזה ושל הרבנים.
הרבנים מצידם ממציאים את מושג "טלפון כשר" והציבור קונה את דבריהם ומציית.

לדעתי, על בג"צ לגלג את זה מכל המדרגות. זה לא עניינו ולא בסמכותו, ואין כאן שום בעיה.

ואם הציבור הזה רוצה פתרון - רוצה להציל חיים, שקודם כל יפתר מהרבנים שלו!

דעתכם?

 

[dude101]

חברת סלולר היא ספק תוכן

ספק תוכן הוא גוף שמטרתו לקשר בין שני צדדים במדיום כלשהו. במקרה של חברת סלולר, היא מקשרת בין שני משתמשים באמצעות הרשת הסלולרית.
לא יודע לגבי המצב החוקי בישראל, אבל יש מדינות בהן לספק תוכן אסור להתערב בתוכן של המשתמש, אפילו אם הוא מסכים.
אם כל זה מתחיל להישמע למישהו מוכר, הנושא עלה לכותרות באירופה וארה"ב בהקשר של ספקי שירותי אינטרנט. נייטרליות רשת (net neutrality) היא פועל יוצא של העיקרון הזה.
אם החוק בישראל מקבל את העיקרון הזה בצורה כלשהי, בהחלט יכול להיות שזה בסמכותו של בית המשפט.
מה שכן, הפניה לבג"צ קצת מוזרה בעיני מכיוון שהם מתפקדים בתור ערכאה ראשונה רק במקרה של עתירה נגד המדינה. אני יכול לזרוק כמה תיאוריות למה זה ככה, אבל זה לא נראה לי יותר מדי רלוונטי לשיחה כרגע.
&nbsp
לדעתי האישית, שחוץ מהגבלות נקודתיות שנעשו לבקשת המשתמש וניתנות להסרה מיידית בכל זמן (למשל שירות סינון שבכל רגע מאפשר הזנת קוד שמסיר את הסינון), לחברות התקשורת לא צריכה להיות אפשרות להתערב בתכנים.
בנוסף, אני חושב שאם למישהו אכפת מפגיעה בילדים, הוא צריך לתמוך בכל פעולה שתאפשר לציבור שלם לפנות לקווי עזרה רלוונטים, אפילו אם המנהיגים של אותו ציבור לא מוצאים חן בעיניו.
&nbsp
ולגבי נקודה 1, ה"כשר" פה לא בא במשמעות ההלכתית שלו, אלא נאמר בהשאלה. מן הסתם הציבור החרדי מבין את זה, ולא חושב שהלכות כשרות רלוונטיות פה. האמת, לפני קריאת ההודעה שלך חשבתי שכולם מבינים את זה.
אני אומנם (תודה לאל) לא דתי, אבל לקח לי ממש כמה שניות למצוא שימוש למילה "כשר" שלא עוסק בדיני כשרות בתנ"ך:
"וַתֹּאמֶר: אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב וְאִם מָצָאתִי חֵן לְפָנָיו וְכָשֵׁר הַדָּבָר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְטוֹבָה אֲנִי בְּעֵינָיו יִכָּתֵב לְהָשִׁיב אֶת הַסְּפָרִים מַחֲשֶׁבֶת הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי אֲשֶׁר כָּתַב לְאַבֵּד אֶת הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ." (אסתר ח, פסוק ה).

 

[BravoMan]

משהו מוזר לי בהודעה שלך:

וזה התוספת "אפילו אם הוא מסכים." בעניין התערבות בתכנים.
&nbsp
מעולם לא שמעתי על חוק, מוצע או ממומש, כולל הדיון על ניטרליות הרשת בארה"ב, שאוסרת התערבות בתכנים שמוסכמת על משתמש.
&nbsp
למעשה, אתה בעצמך ממשיך וכותב שאתה מקבל את קיומם של שירותי סינון והגנה שספקיות שונות מציעות למשתמשים.
&nbsp
"טלפון כשר" הוא אכן מגבלה נקודתית כזו.
אין חוק שמונע מהצרכנים שקונים אותם לקנות קו רגיל.
&nbsp
למעשה, אם כשרות היא לא פקטור, המבחר גדול יותר, ומחירי החבילות טובים יותר.
&nbsp
כמה שאני שונא את הקונספט, זו בחירה של ציבור הצרכנים, ומפתיע אותי שאתה, מכל האנשים בפורום, לא מגן על הבחירה הזו שלהם, לאור העמדות שהצגת כאן בעבר.
&nbsp
באשר לפגיע בילדים - זמינות הקווים האלה לא רלוונטית.
ילדים בציבור המדובר לא יודעים, ולא ידעו על קיומם של הקווים, והם גם לא אלה שקונים את הטלפונים האלה.
&nbsp
בין אם הקווים פתוחים או חסומים, הם לא יעזרו לאף ילד.
&nbsp
בנוסף, הסיבה שילדים של אותו ציבור נפגעים היא בדיוק המנהגים של אותו ציבור, ועל כן, הדרך היחידה למנוע את הפגיע, היא להפסיק את אותם מנהגים.
פתיחת המספרים לא תשפיע כהו זה על המנהגים.
&nbsp
והשאלה האמתית לגבי בג"צ היא: מה הוא יכול לעשות?
נניח שבג"צ יאסור על חברות סלולר למכור קווים או מכשירים שחוסמים חיוג למספרים מסוימים.
&nbsp
להערכתי, כבר היום החברות מחויבות לאפשר חיוג למספרי חירום כמו משטרה אפילו בלי כרטיס SIM, כך שזו לא תהיה דרישה מוגזמת לא לחסום קווי עזרה לנפגעי תקיפה מינית.
&nbsp
אבל מה זה יעזור לחרדים?
הרבנים פשוט יכריזו על הטלפונים כלא כשרים, והציבור לא יקנה אותם.
&nbsp
בין אם הם קונים טלפון מהסוג הזה בגלל שרק ככה ניתן להתקבל למוסד כלשהו או חמור מזה - כי הם מאמינים שזה אשכרה הדבר הבטוח, התערבות בג"צ מול הספקיות לא תשנה את המצב.
&nbsp
לגבי נקודה מס' 1 יפה שמצאת את הרפרנס.
אבל פספסת את הנקודה:
אני יודע היטב שהמילה "כשר" משמשת בעברית מודרנית במובן מושאל בהרבה מאוד מקרים גם בקרב אנשים לא דתיים בכלל.
&nbsp
אבל נראה שאתה לא מבין (או מתעלם) מהעובדה שבמקרה של הטלפונים, המקרה שלפנינינו, לא מדובר בסתם שימוש מושאל.
&nbsp
מדובר הלכה למעשה במערכת שלמה שכוללת אוסף הלכות כשרות, וגוף בודק, שנוהגים עם המכשירים וספקיות, כפי שגוף הכשרות האמתי נוהג באוכל ומסעדות.

 

[dude101]

לא יודע מה שמעת, או מה רמת ההיכרות שלך עם הנושא

אם אתה לא שמעת שנייטרליות רשת היא עיקרון על פיו הספק לא רשאי להפלות תעבורת אינטרנט לפי התוכן שלה, תגיד ואשמח להביא סימוכין.
אם המחלוקת היא שלדעתך יש החרגה, הרי *אתה* זה שטוען לקיומה של החרגה ולכן *אתה* מוזמן למצוא לכך סימוכיך.
שיהיה ברור - אני לא אומר שאין החרגה כזאת, אלא רק שאני לא נתקלתי בה. ויהיה קשה יחסית למצוא סימוך שמשהו כזה לא קיים.
בוא נסכם שתמצא את הסימוכין שלך בעצמך, או לפחות תבהיר מראש שאם אביא לך "חוק, מוצע או ממומש, כולל הדיון על ניטרליות הרשת בארה"ב, שאוסרת התערבות בתכנים שמוסכמת על משתמש", זה ישנה את דעתך. אני פשוט לא רוצה לחפש בשבילך רק כדי שתגיד אח"כ שזה לא באמת רלוונטי או שתמצא תירוץ אחר לא לקבל את הדברים[1].
אני לא מגן על הבחירה הזאת מאותה סיבה שלא אגן על "בחירה" של עובד לעבוד בשכר מתחת לשכר מינימום או לוותר על הפרשות סוציאליות.
&nbsp
"למעשה, אתה בעצמך ממשיך וכותב שאתה מקבל את קיומם של שירותי סינון והגנה שספקיות שונות מציעות למשתמשים." כבר הגענו למצב שאתה מייחס לי דברים שלא אמרתי? לא אמרתי שאני "מקבל את קיומם של שירותי סינון והגנה שספקיות שונות מציעות למשתמשים". לא התייחסתי למנגנון הסינון שספקיות מציעות, ואני אפילו לא יודע איך הוא עובד. מה שעשיתי היה להסביר תחת אילו נסיבות לדעתי הסינון לא יהווה פגיעה בנייטרליות המידע.
&nbsp
"הרבנים פשוט יכריזו על הטלפונים כלא כשרים, והציבור לא יקנה אותם." זאת טענה שרירותית. אני לא עומד להתייחס לדבר כזה בלי שתבסס אותו בצורה כלשהי.
&nbsp
"אבל נראה שאתה לא מבין (או מתעלם) מהעובדה שבמקרה של הטלפונים, המקרה שלפנינינו, לא מדובר בסתם שימוש מושאל.
מדובר הלכה למעשה במערכת שלמה שכוללת אוסף הלכות כשרות, וגוף בודק, שנוהגים עם המכשירים וספקיות, כפי שגוף הכשרות האמתי נוהג באוכל ומסעדות."
באמת לא הבנתי. קודם אמרת ש"כשרות, בכל דבר שאינו אוכל או כלי אוכל, זו רמאות לשמה, וניצול המושג" וביקשת "התייחסות לדיני כשרות של דבר שאין קשר בינו לבין אוכל". זה בדיוק מה שעשיתי, ועכשיו אתה מדבר על משהו אחר[2]. יכול להיות שלא ירדתי לסוף דעתך, אבל כדי שאעשה זאת אתה צריך להציג את דעתך מהתחלה ועד הסוף, במקום לומר דברים חלקיים ולהשלים אותם אחרי שאני מגיב.
&nbsp
______________________________________
[1] אם אתה מתרעם על הגישה שלי, חכה בבקשה עם ההתרעמות עד לסוף ההודעה. בתקווה תבין מאיפה הגישה שלי.
[2] ראה הערה 1. כאמור, אני מקווה שהגישה שלי מובנת עכשיו.

 

[BravoMan]

זה מוזר מאוד

שאתה היחיד בפורום, וזה כולל שני הצדדים כאן, שכל הודעה שניה בוכה שהוא לא מבין אותי.
&nbsp
אני רוצה שתראה לי, היכן בדיוק בחוק ניטרליות הרשת, כתוב שאם המשתמש מסכים שיחסמו לו תכנים מסוימים, אסור לספק לבצע את החסימה.
&nbsp
מספיק ברור?
&nbsp
עכשיו, תגיד לי בבקשה, כתבת או לא כתבת בהודעתך הקודמת:
"לדעתי האישית, שחוץ מהגבלות נקודתיות שנעשו לבקשת המשתמש וניתנות להסרה מיידית בכל זמן (למשל שירות סינון שבכל רגע מאפשר הזנת קוד שמסיר את הסינון),
&nbsp
כי פתאום לא כתבת שאתה תומך בסינון.
אה, סליחה, לא תומך, מקבל, זה מה שמציק לך?
&nbsp
ועוד שאלה על הדרך: מה דעתך על האפשרות שקיימת כרגע, וחוקית לגמרי, להורות לחברה סלולרית לחסום אפשרות של חיוג לחו"ל מכל קו?
או חיוג למספרי "פרימיום"? האם לדעתך גם על זה יש לאסור?
&nbsp
אני רוצה להבהיר עוד משהו בהזדמנות זו:
כתבת "אני לא מגן על הבחירה הזאת מאותה סיבה שלא אגן על "בחירה" של עובד לעבוד בשכר מתחת לשכר מינימום או לוותר על הפרשות סוציאליות."
&nbsp
מה שאני מבין מהמשפט הזה, הוא שמבחינתך, פסקי הלכה של רבנים הם שווי ערך לניצול מרות ע"י מעסיק, ועל כן המאמינים צריכים הגנה של המדינה החילונית מפני ההלכות האלה?
&nbsp
האם הבנתי נכון???
&nbsp
אם לא, אנא הסבר למה התכוונת!

 

[dude101]

מכיוון שאני לא קורא כל הודעה שמיועדת אליך,

אין לי דרך לדעתך כמה עוד משתתפים אמרו שהם לא מבינים אותך. אם לדבריך אני היחיד, לא נותרה לי ברירה אלא להאמין לך[1].
אבל כן אזכיר לך שבפעם הקודמת שאמרת שאני היחיד שאומר לך משהו, קיבלת תגובה ממשתמש אחר שהפנה אותך להודעה, ממש באותו שרשור, בה גם הוא אמר לך דברים דומים.
בכל מקרה, אני תמיד מעדיף להניח שלא הבנתי משהו, ולאפשר לאדם איתו אני מדבר להבהיר את עצמו, מאשר להסיק שהוא נוקט בדמגוגיה, משקר, משנה את דבריו או פשוט מדבר שטויות. מניסיון אישי (גם בפורום הזה), לומר "לא הבנתי, תסביר בבקשה" זאת פרקטיקה די נפוצה, ואולי חבל שאתה לא מכיר אותה.
&nbsp
"אני רוצה שתראה לי, היכן בדיוק בחוק ניטרליות הרשת, כתוב שאם המשתמש מסכים שיחסמו לו תכנים מסוימים, אסור לספק לבצע את החסימה."
אנחנו מתקרבים לנקודה בה השיחה מטומטמת מכדי שאמשיך בה. אנסה להסביר בכ"ז:
חוקים לא עובדים ככה. אם החוק קובע איסור, האיסור חל בכל הנסיבות, פרט לסייגים שקבועים בחוק. החוק לא עובר מפרט כל סייג אפשרי ושולל אותו.
בחוק גם לא כתוב שאם העובד מסכים ניתן לשלם לו מתחת לשכר מינימום, שביום שלישי אסור לגנוב או שאם לובשים מכנסיים אסור לנהוג מעל למהירות המותרת.
זה לא אומר שמותר לשלם מתחת לשכר מינימום אם העובד מסכים, לגנוב בימי שלישי או לנסוע מעל למהירות המותרת אם לובשים מכנסיים.
אם אתה חולק על זה, סבבה - אם שוטר עוצר אותך על מהירות, תדרוש ממנו להראות לך איפה בחוק כתוב שאסור לנהוג מעל למהירות המותרת אם לובשים מכנסיים. הוא כבר יסביר לך למה אתה טועה בצורה יותר טובה ממה שאני מסוגל.
&nbsp
כתבתי שאני מוכן לקבל סינון תחת הגבלות מסויימות. מכיוון שהגבלות אלה לא מתקיימות בטלפונים כשרים, אני לא תומך בסינון בטלפונים כשרים במתכונת הנוכחית שלהם.
אם ישנו את האופן בו מתבצעת החסימה כך ש-לדוגמא-כשהמשתמש מנסה לחייג למספר שאיננו "כשר" תופיע לו הודעה בסגנון "אתה מנסה לחייג למספר שאיננו כשר. על מנת להשלים את השיחה, עליך להקליד את הקוד האישי שלך" ולאחר הקלדת הקוד השיחה תתבצע כרגיל, לא תהיה לי התנגדות. מקווה שעכשיו זה מובן.
במקרה של חיוג לחו"ל או למספרי פרמיום, החסימה היא לא על בסיס תוכן ולכן לא רלוונטית לשיחה[2]. אם מתייחסים רק לתוכן (למשל, אם סקייפ יחסמו שיחות לחו"ל), בהחלט יש לאסור על חסימה כזאת.
&nbsp
"מה שאני מבין מהמשפט הזה..." מעולה! אתה אומר "הנה מה שהבנתי ממך. אם הבנתי לא נכון, בבקשה תתקן אותי". בכנות ובלי שום ציניות, זאת גישה מעולה שיכולה רק לתרום לשיחה[3].
"האם הבנתי נכון???" כמעט, אבל לא בדיוק.
"אם לא, אנא הסבר למה התכוונת!" בשמחה! כפי שכל מי שקורא את ההודעות שלי כנראה הבין, אני מאוד נהנה להסביר את דעתי.
ראשית, "יחסי מרות" נוגעים להתנהלות בין שני עובדים באותו ארגון (לרוב מנהל וכפוף), לא בין המעסיק לעובד. אבל זה רק עניין טכני, מהותית זה באמת בדיוק מה שאני אומר - חוק שכר מינימום מגן על הצד החלש (עובד) מהצד החזק (מעביד).
הנה התיקון העקרוני - אתה נעול על מערכת היחסים בין הרבנים לציבור החרדי, אבל אם תקרא את ההודעות שלי שוב תראה שאני לא מדבר על מערכת היחסים הזאת בכלל. בשום מקום לא אמרתי "רבנים" או "מאמינים", אלא "ספק תקשורת" ו"משתמש". ההגנה של המדינה (החילונית או הלא חילונית, זה לא רלוונטי לצורך הדיון) ניתנת למשתמשים מפני ספקי תקשורת.
&nbsp
ואני מבין שוויתרנו על נושא הכשרות?
___________________________________________
[1] טוב, אני יכול לדרוש שתביא לי לינק להודעות של כל המשתמשים פה בהן כתוב שהם מבינים אותך. אבל איזה מין בן שיח אהיה אם אציב דרישות לא הגיוניות כאלה?
[2] זה נראה לי מובן מאליו, אבל ליתר בטחון - החסימה היא על בסיס עלות, מכיוון שמספרי פרמיום ושיחות לחו"ל עולות יותר.
[3] אם כי מכונן בי חשד קל שזה כלי רטורי, ולא רק רצון "תמים" להבין את דבריי. אם אתה מרגיש כנה במיוחד, אתה מוזמן לאשר או להכחיש.

 

[dude101]

הי... רגע... אתה מתלונן על משהו שאתה בעצמך אמרת!

אמרת "אבל נראה שאתה לא מבין (או מתעלם) מהעובדה שבמקרה של הטלפונים, המקרה שלפנינינו, לא מדובר בסתם שימוש מושאל.".
בתגובה אמרתי "באמת לא הבנתי".
ואז אתה אמרת שאני "בוכה שלא הבנתי אותך".
אתה זה שקבעת שלא הבנתי, ואז אתה תוקף אותי על שהסכמתי איתך? ברצינות!?

 

[BravoMan]

אה, נו ברור, אני דמגוג...

השימוש שלך בניטרליות הרשת, הוא הדמגוגיה היחידה כאן, כי משום בחינה, החוק הזה לא מתאים למצב שבו אנחנו דנים.
&nbsp
(חוק ניטרליות הרשת, להלן "החוק" לשם קיצור)
&nbsp
1. חוק ניטרליות הרשת לא עוסק כלל בסינון או חסימה.
הוא עוסק בתיעדוף, שכן הנושא עלה לדיון בעקבות החלטת ספקיות הרשת לתת תיעדוף לספקי תוכן גדולים תמורת תשלום נוסף.
&nbsp
למעשה, החוק בא למנוע קונספט של "כבישי אגרה" ברשת האינטרנט.
&nbsp
1. החוק לא בא למנוע סינון של סוג תוכן, אלא אפליה בין ספקיות תוכן שונות.
למשל, ללא החוק גם dude101 עדיין יוכל להזרים ווידאו מאתר פרטי שלו וגם youtube יוכלו בלי החוק, רק שהווידאו של youtube יזרום יותר טוב כי הם שילמו יותר.
&nbsp
אבל, אם נשתמש בדוגמה שלך, כפי שאי אפשר ללבוש מכנסיים שיאפשרו לך לנהוג מעל המהירות המותרת, כך גם אי אפשר לנצל החוק הזה כדי להזרים ברשת פורנוגרפיית ילדים או תוכן פירטי. ספקים עדיין יוכלו לחסום אתרים מהסוג הזה.
&nbsp
2. החוק מונע סינון ספקיות עושות על דעת עצמן, בלי לשאול בכלל את המשתמש או ספק תוכן, ובלי שום אפשרות למשתמש לבחור.
&nbsp
עכשיו, לגבי חסימות לפי סוגים:
האם לדעתך צריך להיות חוק, שיאסור היום על ספקיות אינטרנט למכור קו ללא חבילת גלישה?
או מכשיר שאינו חכם, לכן לא מסוגל לגלוש?
&nbsp
הרי זה מונע מהמשתמשה גישה למגוון של סוגי תוכן!
&nbsp
עוד שאלה:
נניח שיש לקוח שמישהו מטריד אוטו בטלפון והוא מתקשר לספקית ומבקש לחסום את המספר המסוים. האם לדעתך דרישה כזו צריכה להיות לא חוקית?
בהנחה שאין דרך לספק לאותו לקוח פיתחה ע"י קוד והוא יצטרך שוב להתקשר למרכז שירות.
&nbsp
מה לגבי לקוח שלא רוצה לקבל SMS בכלל? כי הוא מקבל רק ספאם.
האם צריך להיות חוק, שיאסור לספקית לבצע חסימה כזו עבור הלקוח אם הוא התקשר וביקש?
&nbsp
מה לגבי שאר הסינונים בטלפונים האלה:
טלפון "כשר" משמעותו טלפון עם מגבלות רבות מאוד, בהשוואה לדגם זהה ללא כשרות כפי שיצא מהמפעל.
מדובר בקווים \ מכשירים שלא יכולים לקבל SMS.
אם זה מכשיר שניתן להתקין עליו תוכנות, יהיה זה מבחר מוגבל ביותר ולא מהחנות הרשמית.
אם זה מכשיר שמסוגל לגלוש, הגלישה תהיה מסורסת לחלוטין.
&nbsp
וכמובן, שאין שום דרך בכלל למשתמש להסיר את כל מגבלות התוכן הללו, למעת החלפת מכשיר וקו תוך תשלום העלות כמובן.
&nbsp
לנוכח כל זה:
האם לדעתך צריך להיות חוק בארץ שיאסור לחלוטין מכירת טלפונים כשרים?
האם לדעתך בג"צ צריך להתערב ולטעון שמכירתם כבר אסורה בהינתן החוקים הנוכחיים?

 

[dude101]

לא אמרתי שאתה דמגוג...

אמרתי שאני מעדיף לתת לבן השיח שלי הזדמנות להסביר את עצמו מאשר לקפוץ למסקנות. לא רוצה להסביר את עצמך? בסדר, לא צריך.
עם זאת, כן אתעקש לקבל התייחסות להודעה הזאת:
http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/570/184213467
אתה (לכל הפחות) מתנהל בחוסר תום לב קיצוני בכך שאתה תוקף אותי על משהו שאתה בעצמך אמרת, כשכל מה שאני עשיתי היה להסכים איתך.

"הוא עוסק בתיעדוף, שכן הנושא עלה לדיון בעקבות החלטת ספקיות הרשת לתת תיעדוף לספקי תוכן גדולים תמורת תשלום נוסף. למעשה, החוק בא למנוע קונספט של "כבישי אגרה" ברשת האינטרנט." נו, אבל ביררתי איתך בהתחלה אם מוסכם שנייטרליות רשת היא עיקרון על פיו הספק לא רשאי להפלות תעבורת אינטרנט לפי התוכן שלה והצעתי להביא סימוכין אם רק תבקש. רק עכשיו אתה נזכר בזה? או שאתה פשוט בוחר באקראי כמה משפטים בהודעות שלי, מגיב אליהם ומתעלם מהשאר?
מתוך ויקיפדיה (ההדגשות אינן במקור):
When net neutrality is required, ISPs may not intentionally block, slow down, or charge money for specific online content. Without net neutrality regulations, ISPs may prioritize certain types of traffic, meter others, or potentially block traffic from specific services, while charging consumers for various tiers of service.
https://en.wikipedia.org/wiki/Net_neutrality
עכשיו, אני הבאתי סימוכין. אם לדעתך העיקרון בהכרח מחריג חסימה בהסכמת המשתמש, תורך לבסס את דבריך. העמוד אליו קישרתי יהיה מקום טוב להתחיל. יש שם כמה אלפי מילים ו-211 הפניות בנושא. אם אתה צודק, בטח לא תתקשה למצוא שם סימוך כלשהו.

"כך גם אי אפשר לנצל החוק הזה כדי להזרים ברשת פורנוגרפיית ילדים או תוכן פירטי. ספקים עדיין יוכלו לחסום אתרים מהסוג הזה." אתה אומר שנייטרליות רשת לא מאפשרת חסימה של פורנוגרפיית ילדים או תוכן פיראטי?
אתה צודק לחלוטין! חוק זכויות יוצרים הוא המקור החוקי שמאפשר חסימה של תוכן פיראטי (אני לא מתייחס לפורנוגרפיית ילדים כי יש דברים שעדיף לא להזין אפילו למנועי חיפוש אנונימיים). אם היה איסור בחוק על התקשרות לכל מספר שאיננו "כשר", חסימה של מספרים כאלה אכן לא הייתה פוגמת בעיקרון הנייטרליות (ובכל מקרה היו לנו בעיות הרבה יותר חמורות מאשר נייטרליות מידע).
זה אמור לענות גם על השאלה שלך לגבי חסימת שיחות מטרידות, מכיוון שהטרדה גם היא אסורה בחוק (סע' 30 לחוק התקשורת).

"החוק מונע סינון ספקיות עושות על דעת עצמן, בלי לשאול בכלל את המשתמש או ספק תוכן, ובלי שום אפשרות למשתמש לבחור." כמו שאמרתי קודם (לגבי משהו אחר) - זאת קביעה שרירותית. באמת שהתייחסתי אליה מספיק בשביל משהו ש-עד כמה שאני יודע-הנפצת אך ורק כי זה מתאים לעמדה שלך[1].

"הרי זה מונע מהמשתמשה גישה למגוון של סוגי תוכן!" נייטרליות מידע אוסרת על אפליה על בסיס תוכן. אפשר להפלות על בסיס טכנולוגיה (אחרת כל הספקים וכל המכשירים יצטרכו לתמוך בכל צורות התקשורת).
אם, למשל, הטלפון שלי לא תומך באינטרנט סלולרי בכלל, ולכן אני לא יכול להסתכל על תמונות חמודות של חתולים (ראה אילוסטרציה), החסימה היא של מדיום[2] ולא תוכן. אני אומנם לא יכול לגשת לתוכן מסוים (תמונות חמודות של חתולים), אבל לא חוסמים לי "תמונות חמודות של חתולים" אלא את הפרוטוקול דרכו אני מקבל את התוכן. אם הבנת את זה, זה אמור לייתר את שאר השאלות אליהן לא התייחסתי. תגיד אם זה לא המצב.

אגב, ביקשת הסברים, עשיתי את מיטב יכולתי לענות לך ואז לא נראה שעשית עם זה משהו.
תוכל לומר למה עשית את זה?

___________________________________

[1] לפני שגם את זה לא תבין נכון ותגיד שאני מאשים אותך בהנפצת עובדות - הטענה שלי היא לא שהנפת את הדברים, אלא שאין לי דרך להבחין בין הנפצה לטענה עובדתית כל עוד אתה מסרב לגבות את דבריך.
[2] במובן של תווך - הוא לא תוכן מסוים, אלא ה"צינור" בו התוכן עובר.

 

[BravoMan]

אוי וואי...

אוקיי, בוא נתחיל מהדבר שבכית עליו:
&nbsp
עניין ה-"כשרות".
אתה הבאת לי רפרנס שמדגים, שלמילה "כשר" היה שימוש במובן "טוב" או "בסדר" או "מקובל" אפילו בלשון תנ"כית.
&nbsp
את זה אני מקבל.
יחד עם זאת, הדוגמה שהבאת לא מראה שקיימים דיני כשרות לדבר שאינו קשור לאוכל, בעוד שהכתבה איתה פתחתי את השרשור מראה שאכן קיימים היום דיני כשרות עבור טלפונים.
&nbsp
רק כדי שלא תמשיך לבכות על זה, כי ברור לי שאתה מחפש זוטות להיתפס עליהן, אני אקבל שזאת אשמתי, שלא הבהרתי בהודעה המקורית למה אני מתכוון.
&nbsp
אז הנה ניסוח מחדש, ותרגיש חופשי לא להמשיך את העיסוק בנושא:
טענה שקיימים דיני \ הלכות כשרות כולל מתן חותמת כשרות רשמית לכל דבר שאינו קשור באוכל הינו רמאות לשמה.
&nbsp
עכשיו מובן? או שלדעתך זו שוב מתקפה?

&nbsp
היקשור שהבאת ל-Wiki מדבר על principle - עקרון.
אני דיברתי על חוק law.
&nbsp
חשבתי שההבדל בין השניים יהיה מובן מאליו, אבל עכשיו אני רואה שאתה משתמש במונחים האלה לסירוגין בהודעה שלך כאילו הן מילים נרדפות.
&nbsp
אז לפני שאמשיך להתייחס, ולפני שאביא לך סימוכין, אשמח אם תבהיר לי על מה אנחנו מדברים: על עקרון ערטילאי כלשהו, או על חוק ספציפי שחוקק במדינה ספציפית?
&nbsp
לגבי השאלות שלי, התעלמת מנושא מאוד עקרוני:
לא שאלתי מה קורה אם קניתי נוקיה פושטי שלא מסוגל לגלוש.
&nbsp
שאלתי האם לדעתך חוקי לחברת סלולר, להציע לי תוכנית ללא גלישה, ככה שגם אם יש לי מכשיר שבהחלט מסוגל טכנולוגית להראות תמונות של חתולים חמודים, חברת הסלולר לא תיתן לו את החיבור הנחוץ כדי לגשת לאותן תמונות?
&nbsp
ולמרות שאמרתי שאין בכוונתי להביא סימוכין לפני שנבהיר אם אתה מדבר על עקרון או חוק, הייתי בכל זאת רוצה שתתייחס לציטוט הזה מאותו עמוד Wiki שהבאת (כמה שורות מתחת למה שאתה ציטטת):
Net neutrality does not block all abilities that Internet service providers have to impact their customers' services. Opt-in/opt-out services exist on the end user side, and filtering can be done on a local basis, as in the filtration of sensitive material for minors.[10]
&nbsp
טלפון כשר על כל החסימות הממומשות בו הוא בהגדרה שירות opt-in - החברה מציע אותו לצד שירות לא מוגבל, והלקוח בוחר אם הוא רוצה את המגבלות או לא במעמד חתימת חוזה התקשרות.
&nbsp
אז, למה שזה לא יהיה חוקי, ולמה לדעתך זה נוגד את העיקרון אם הוויקי שאתה מסתמך עליו אומר שזה לא?

 

[dude101]

וויי איז מיר...

"טענה שקיימים דיני \ הלכות כשרות כולל מתן חותמת כשרות רשמית לכל דבר שאינו קשור באוכל הינו רמאות לשמה." אז... אתה אומר שיש "כשר", בו אפשר להשתמש בהשאלה, ו"הלכות כשרות" בהן לא ניתן להשתמש בהשאלה. הבנתי נכון?
אם לא, תסביר בבקשה למה "טלפון כשר" זה בסדר, אבל לומר "דיני כשרות" בהקשר לטלפון זאת רמאות.

"עכשיו מובן? או שלדעתך זו שוב מתקפה?" בחייך, לומר על בן שיח שהוא בוכה זאת מתקפה. אין פה עניין של דעה אישית.
וכן, התייחסת לנקודה המקורית, אבל לא הסברת למה אמרת שאני בוכה כשכל מה שעשיתי היה לחזור אחרי משהו שאמרת. אז לא, עדיין לא מובן.

"עקרון ערטילאי כלשהו, או על חוק ספציפי שחוקק במדינה ספציפית?" אני דיברתי על עיקרון, והדרכים השונות בהן הוא יכול לבוא לידי ביטוי בחקיקה. עוד בהתחלה אמרתי "אם החוק בישראל מקבל את העיקרון הזה בצורה כלשהי...". אני לא בטוח על מה אתה דיברת (מקווה שלפחות אתה יודע), אבל שים לב שהדרישה להציג חקיקה או הצעות לחקיקה באה ממך.

"לגבי השאלות שלי, התעלמת מנושא מאוד עקרוני: לא שאלתי מה קורה אם קניתי נוקיה פושטי שלא מסוגל לגלוש..." קיוויתי, ואולי זאת באמת הייתה ציפיה מוגזמת, שתוכל להבין את החוקיות[1] מאחורי מה שאמרתי ולהחיל אותו על השאלות שלך.
שוב - אפליית תוכן היא אסורה. ניתן להפלות על בסיס טכנולוגיה. גלישה סלולרית היא סוג של טכנולוגיה ולא תוכן.
אם עדיין לא ברור, אפילו אם יש לך מכשיר שמסוגל לגלוש באינטרנט, זה לא משנה את העובדה שאינטרנט סלולרי הוא סוג של טכנולוגיה.
אם *עדיין* לא ברור - כן, לדעתי זה חוקי שחברת התקשורת תציע לך תוכנית ללא גישה לאינטרנט בלי קשר למכשיר שברשותך.
בניסיון (נואש) למנוע אי הבנות נוספות - אני גם לא חושב שזה מפר את עיקרון הניטרליות.

"אז, למה שזה לא יהיה חוקי, ולמה לדעתך זה נוגד את העיקרון אם הוויקי שאתה מסתמך עליו אומר שזה לא?" ברצינות? ברצינות!?
Net neutrality does not block all abilities that Internet service providers have to impact their customers' services. Opt-in/opt-out services exist on the end user side, and filtering can be done on a local basis, as in the filtration of sensitive material for minors
האם בעל קו כשר יכול לבטל את החסימה?
האם החסימה מתבצעת בצד המשתמש?
האם הסינון מתבצע באופן מקומי?
תגיד, עם יד על הלב, קראת את הציטוט שהבאת, או שפשוט חיפשת opt-in והעתקת את המשפט בלי לקרוא את כולו?

אגב, קח בחשבון שאני עוקצני כי ככל שאני צריך להסביר את עצמי יותר ויותר ברחל בתך הקטנה, כך זה נהיה יותר ויותר טרחני ועוקצנות היא הדרך שלי לא להשתעמם בזמן שאני מחכה שתגיד משהו מעניין.

__________________________________
[1] עם איך שהשיחה הזאת מתנהלת, תהיתי ברצינות אם להבהיר שב"חוקיות" אני לא מתכוון למצב החוקי. אשמח מאוד אם תגיד לי שההבהרה הזאת מיותרת.
ופתאום אני אפילו לא בטוח שאתה קורא את ההערות האלה.
בהודעה הבאה שלך, בבקשה תכניס איכשהו את המילה "קליידוסקופ" כדי שאדע שקראת.

 

[BravoMan]

תשובות:

1. יש מובן בו ניתן להשתמש במילה "כשר" - מובן של "בסדר", או "מקובל", או "תקין".
אף אחד מהמובנים האלה לא רלוונטי לטלפונים עליהם אנחנו דנים, ולכן זו רמאות לטעון שהטלפונים האלה "כשרים".
&nbsp
אם כבר, הם שבורים במספר מובנים, כמו למשל סירוס פיזי של מחבר USB כך שיאפשר טעינה בלבד אך לא מעבר נתונים.
&nbsp
2. יש לך הגדרה מוזרה ומאוד רגישה למילה "מתקפה", אבל שיהיה. זה דיון אחר לחלוטין.
&nbsp
3. אני דיברתי האם יש מקום לבג"צ להתערב או לא.
בג"צ לא יכול להתערב במקום בו אין חוק שניתן להתבסס עליו.
&nbsp
אין בישראל חוק שמחייב ניטרליות רשת.
אני לא יכול להציג לך סימוכין ישיר שאין חוק כזה, כי אז הייתי מכריח אותך לעבור על כל ספר החוקים, אבל אני יכול להציג לך סימוכין עקיף:
https://www.bezeqint.net/internet/added-services/gamer
&nbsp
ספקיות בישראל מציעות תוכניות גלישה שונות, כגון "תוכנית גיימרים" במודעה שקישרתי אליה, אשר בפועל מתעדפות תעבורה מסוגים שונים על פני תעבורה מסוגים אחרים.
&nbsp
בדיוק הדבר שעקרון ניטרליות הרשת יוצא כנגדו.
&nbsp
עד כה, לא ניתקלתי בשום טבעיה נגד החברות על כך, בשום תלונה לבג"צ או גוף רגולטורי כלשהו, ובשום דעה של עו"ד מוסמך שתוכנית כזו לא חוקית, למרות אפליה ברורה על בסיס תוכן.
&nbsp
4. הקביעה שלך שתוכנית סלולר ללא גלישה היא "אפליה על בסיס טכנולוגיה" היא קביעה שרירותית, שמגדירה המונח "טכנולוגיה" בצורה מיוחדת שתתאים לטיעון שלך.
&nbsp
בין אם מדובר על שיחה קולית, ובין אם מדובר בגלישה של דפדפן, מבחינת טכנולוגיה אלה עדיין ביטים שעוברים על אותה תשתית בדיוק.
&nbsp
אם היינו עדיין בדור 2 בסלולר עוד היה הבדל לדבר עליו, אולי אפילו בדור 3 הייתי איכשהו יכול להסכים איתך, אבל היום אנחנו על דור 4, והכול הולך על אותו צינור.
&nbsp
הפורמט - התבנית לפיה הרשת מפרשת את הביטים ומחליטה לאן לנתב אותם שונה, אבל להפלות בין voice לגלישה בדור 4 זה כמו שספקית אינטרנט תפלה בין שירות skype לגלישה לתפוז.
&nbsp
ואם זה לא מספיק, הספקיות עוברות עכשיו ל-VoLTE מה שאומר שלא יהיה הבדל נראה לעין בין שיחת טלפון "רגילה" שלך, לבין שיחה קולית ב-Skype, Whatsapp ואפליקציות דומות.
&nbsp
5. עם יד על הלב - החסימה מתבצעת בצד משתמש - המשתמש בוחר אותה, והמשתמש מקבל את הקו והמכשיר שחוסמים.
&nbsp
איך בדיוק אתה רוצה לפרש את המילה services, שאותה לא טרחת להדגיש, במשפט המצוטט?
שירות בהגדרה הוא משהו שניתן, בצורה מתמשכת, ע"י ספק השירות, ובהכרח מגיע פיזית כל הזמן מצד הספק.
אחרת, זה היה מוצר שנמכר חד פעמית וגמרנו.
&nbsp
לכן, אף אדם הגיוני לא יפרש end user side של שירות, בתור משהו שהוא מקומי פיזית ואינו נמצא או מגיע מ, ספקית השרות.
&nbsp
6. בעל קו כשר אינו יכול לבטל את החסימה - אף אחת מהחסימות שכלולות בקו, אבל הוא יכול להחליף לקו אחר.
&nbsp
7. בקו כשר יש חסימות רבות, חלקן מבוצעות פיזית בצד המכשיר וחלקן ברמת הרשת עבור המנוי הספציפי לפי הדרישה שלו.
&nbsp
8. לאור 6 ו-7 האם לדעתך יש לאסור בחוק ו\או פסיקת בג"צ לשווק טלפונים כשרים בצורה גורפת?
אם לא, אז למה דווקא איסור חסימת מספרים ספציפיים הוא יוצא דופן, בהינתן שיש שם עוד סוגי תוכן רבים שחסומים באותה צורה ותחת אותם תנאים?
&nbsp
9. אין לי בעיה עם עוקצנות, גם אני משתמש בה כשסבלנותי פוקעת.
עם זאת, נראה שאתה אוהב להיתפס לפרטי פרטים זוטרים ביותר, ועל כן אין לי ברירה אלא לברור הכל מולך ב-"רחל בתך הקטנה".

 

[dude101]

אבל איפה הקליידוסקופ?

אני מתחיל לחשוד שאתה באמת לא קורא את מלוא ההודעות אליהן אתה מגיב.
&nbsp
1. אתה כל פעם משנה את מה שאתה אומר. קודם דיברת על דיני כשרות, עכשיו אתה מדבר על פירושים שונים למילה "כשר". זה ה"נתפס לקטנות" שאתה מדבר עליו? זאת לא נקודה קטנה. מילא היית עושה את זה פעם או פעמיים, אבל זה חוזר על עצמו המון. הרושם שנוצר הוא שאתה זורק הצידה שיחה שלמה רק כי נמאס לך/אתה לא יכול לעמוד מאחורי הטענה שהעלית, אז אתה פשוט מעמיד פנים שלא העלית אותה ומעלה טענה אחרת.
פעם אחרונה שאני משתף פעולה עם זה.
לפי ויקימילון:
https://he.wiktionary.org/wiki/כשר
טלפון כשר הוא טלפון מתאים, נכון, ראוי, הגון וטוב לדעת המחזיקים בו.
&nbsp
3. לא. עכשיו אתה כבר ממש משקר. התחלת לדבר על המצב החוקי בארץ, ובתגובה אמרתי מראש אני *לא יודע* לגבי המצב החוקי בארץ, ושאני לא מתייחס אליו. המשכת את השיחה ואף התייחסת לחוקים או הצעות חוק במדינות אחרות. לפי כל פירוש סביר של ההתנהלות שלך, הסמכת להרחיב את היריעה למצב במדינות אחרות.
אם זה לא מספיק, במהשך גם אמרת "חוק ניטרליות הרשת לא עוסק כלל בסינון או חסימה. הוא עוסק בתיעדוף" ועכשיו אתה אומר שאין חוק שמחייב נייטרליות רשת בארץ. אז... אתה יודע במה עוסק חוק לא קיים!?
אם גם זה לדעתך להיתפס לפרטים, הפעם אתה זורק הצידה את הנושא העיקרי עליו דיברנו.
אם היית אומר מלכתחילה שכל מה שאמרתי לא רלוונטי כי לדעתך בכלל אין חוק כזה בישראל, היינו יכולים לדבר על זה. במקום זה, החלטת להתווכח על הגדרה של נייטרליות רשת והמצב במדינות אחרות. עכשיו כדי להגיב לך נצטרך לנהל שיחה חדשה לחלוטין. לא רוצה.
כן אציין שבדקתי קצת את מה שקורה בארץ (די בהתחלה), והחוק בארץ כן מתייחס לנושא. אם זה באמת מעניין אותך ואתה לא סתם משתמש בזה בתור תירוץ להתלונן על דתיים, אתה יכול לבדוק בעצמך. אם זה מעניין מישהו אחר, תגידו ואתן הפניה.
&nbsp
4. המכשיר שיש שלי כרגע הוא דור 4. אני יכול לחסום אינטרנט סלולרי ולנהל שיחות קוליות. נראה שאתה מבין בטלפונים, תוכל להסביר איך החסימה מתבצעת? מה בדיוק קורה בטלפון כשאני מכבה mobile data? אם זאת אותה טכנולוגיה, איך הטלפון מבדיל בין שיחה קולית לגלישה בדפדפן?
&nbsp
5+7. כדי שלא תגיד שאני נתפס לפרטים, אתעלם מכל הדברים השגויים פה. מספיק להראות שאתה טועה בנקודה 6 כדי להראות שהציטוט שהבאת לא מראה את מה שאתה טוען. אם לדעתך לא מספיק להראות שאתה טועה בנקודה 6, תגיד וארחיב. רק במקרה זה, אל תתלונן אח"כ שאני נתפס לפרטים.
חוסר התייחסות כלשהי לנקודה הזאת יגרור הבנה מצידי שאתה מקבל את מה שאמרתי. אני מציין את זה עכשיו במפורש בגלל הנטיה שלך להתעלם מדברים שאני אומר, ואז להגיב עליהם כמה הודעות כך שיוצא מצב שצריך להתחיל מהתחלה.
&nbsp
6. "בעל קו כשר אינו יכול לבטל את החסימה - אף אחת מהחסימות שכלולות בקו, אבל הוא יכול להחליף לקו אחר." אבל זה לא מה שכתוב במשפט שציטטת, נכון?
שם מדובר היה על ביטול החסימה, לא החלפת קו.
&nbsp
8. דעתי היא שבג"צ פוסק בהתאם לחוק, ומכיוון שאני לא יודע מה המצב החוקי בישראל (ואני חוזר על זה פעם שלישית...), אין לי דעה לגבי האופן בו בג"צ צריך לפסוק.
לגבי אם לדעתי יש לאסור בחוק על טלפונים כשרים, אין לי דעה חזקה לכאן או לכאן.
על פניו, אני חושב שהייתי מעדיף אם היו אוסרים בחוק על כל חסימה שלא בהתאם לציטוט שהבאת.
לדעתי לא צריך לאסור בחוק על "טלפונים כשרים" באשר הם טלפונים כשרים כי זה לא מושג שצריך להכניס לספר החוקים. לדעתי לנקודה הזאת יש קשר לעתירה לבג"צ, אבל אין לי כח להסביר את כך שתבין (או כך שתתקשה להעמיד פנים שלא הבנת). ארחיב אם מישהו אחר יבקש.
&nbsp
9. מעולה, תברור! להפך - אני זה שהציע לך לוודא שהבנת אותי לפני שאתה מגיב, ואפילו הבעתי התלהבות כשעשית את זה.
אבל אתה לא בורר. אתה מתעלם, ומכריח אותי לחזור על עצמי.

 

[BravoMan]

נפל על הרצפה ונשבר

1. בעמוד ווקימילון אליו קישרת אין שום אזכור של המילה "טלפון", או אפילו משהו קרוב לכך.
&nbsp
לא שיניתי את מהות דברי מההודעה הפותחת.
להלן ציטוט:
"1) כשרות, בכל דבר שאינו אוכל או כלי אוכל, זו רמאות לשמה, וניצול המושג."
&nbsp
אתה מנסה להגדיר מחדש מה זה "טלפון כשר" כדי לצאת צודק.
לפי הגדרה שלך, גם ה-Xiomi A1 שלי, שפתוח לחלוטין, הוא טלפון כשר, משום שהוא מתאים, נכון, ראוי, הגון וטוב לדעתי - המחזיק שלו.
&nbsp
אם זאת, איש חוץ ממך לא קורא לו "טלפון כשר".
&nbsp
אם היית קורא את הכתבה שממנה פתחתי את השרשור, היית רואה ש-"טלפון כשר", הוא טלפון שיש לו |ההדגש|כשרות
- ממש חותמת כשרות, כמו לאוכל.
&nbsp
וזה, כמו שאמרתי מהתחלה, ואתה סירבת להבין - רמאות!
(שים לב! אני לא בא אליך בדרישה להסכים חלילה, רק להבין על מה אני מדבר!)
&nbsp
3. ברצינות?
אין לי מושג לאן אתה מכוון, אז אין לי תגובה לסעיף הזה.
&nbsp
4. החסימה עובדת באותה שיטה שחסימה או פתיחה של פורטים עובדת בנתב הביתי.
נכון שהנתב יודע להפריד בין תוכנת טורנטים לדפדפן?
ואלה תוכנות שבכלל לא רצות על הנתב, אלא על המחשב!
&nbsp
הטלפון יודע איזה יישום רוצה לשדר לרשת ובאיזה פרוטוקול, ויכול להחליט למי הוא נותן ולמי לא.
&nbsp
ושיהיה ברור - אם יש לך "טלפון חכם", החייגן שלך, וכל מה שקשור ב-"טלפוניה", אלה יישומים שלא שונים במהותם מיישום הדפדפן או מחשבון.
&nbsp
כשאתה מכבה נתונים סלולריים, הטלפון חוסם מה שמוגדר לו "יישומי אינטרנט" רגילים, ומשאיר רק ליישום חייגן ו-SMS את הגישה.
&nbsp
הבחירה הזו קוסמטית, והיא קיימת בעיקר משום שספקיות גובות בנפרד על הפרוטוקולים השונים, למרות שהם עוברים על אותו תווך.
&nbsp
אבל אתה לא חייב להאמין לי.
מצאתי לך הסבר יותר מפורט, אם קישור למסמכי תקנים רשמיים, אם זה מעניין אותך:
https://www.linkedin.com/pulse/3g-4g-voice-calls-lte-network-implementation-richie-sam-oommen
&nbsp
6. לא הבנתי מה אתה רוצה:
כתבתי שבעל קו כשר לא יכול לבטל את החסימה. האם אתה חולק על כך שזה נכון עובדתית?
&nbsp
במקור לא התכוונתי לטעון שהיכולת להחליף קו נופלת תחת הגדרה "יכול לבטל את החסימה", אבל היות ואתה מרשה לעצמך לשחק עם המונח "טלפון כשר", אני ארשה לעצמי לשחק עם המונח "לבטל".
&nbsp
שלא יהיו אי הבנות! זה שינוי משמעות שמתחיל בהודעה זו!
אז, קבל טענה חדשה:
היכולת להחליף קו חסום לקו לא חסום אצל אותה ספקית תוך שימור מספר הטלפון שווה ערך ליכולת לבטל חסימה.
&nbsp
עכשיו אתה מוזמן להגיד שאני טועה, רק בבקשה תסביר למה!
&nbsp
5+7. לא מספיק. אנא תרחיב.
&nbsp
8. אוקיי.
אז עמדתך היא שאין לך באמת עמדה, אבל עדיין מצאת על מה להתווכח איתי.
&nbsp
אולי בעצם כאן הבעיה: אתה לא מבין על מה מדברים, ואז מתעצבן עלי כשאני מנסה להראות לך שאתה לא בכיוון.
&nbsp
לצערי הרב, יצא לי לעבוד על הכשרת טלפון.
למזלי, זה היה חד פעמי וקצר, אבל מספיק כדי להכיר את התהליך והנושא, ואני חושב שלפני שאתה ממשיך להתווכח, ולהאשים אותי בכל מיני דברים, כדאי שתלמד קצת מה הוא באמת "טלפון כשר", איזו משמעות יש לו ומה הם "כללי המשחק", ותגבש עמדה.
&nbsp
אולי אם תציג לי עמדה ברורה בנושא, גם התגובה שלי תהיה כזו שלא תראה לך מזגזגת, מתחמקת, משתנה, שקרית, ושאר ירקות.

 

[dude101]

1. הקישור היה למילה "כשר"

אם פירוש המילה "כשר" זה טוב/ראוי/מתאים, אז טלפון כשר הוא טלפון טוב/ראוי/מתאים.
באמת היית צריך שאסביר את זה?
ו...איזה יופי, הגענו לנקודה שאני מרגיש שהשיחה דבילית מכדי להמשיך אותה. הלאה.
&nbsp
3. אמרת שדיברת על המצב החוקי בארץ, בעוד שבהודעה קודמת התייחסת לחקיקה בחו"ל. לזה קוראים שקר.
&nbsp
4. רגע, נפל לי האסימון - אתה אומר שרשת דור 4 זה בעצם VOIP?
וממה שהבנתי ממך, אם תהיה לי גישה ל"נתב" במכשיר, אוכל לשנות את ה"פורט" כך שניתן יהיה לגלוש במכשיר כשה-mobile data.
&nbsp
5. הא, קטעים, אתה צודק. הבנתי את החלק הזה לא נכון, הלכתי לכיוון אחר ויצרתי אי הבנה. סליחה על הבילבול, ותודה שביקשת להרחיב!
&nbsp
6. "כתבתי שבעל קו כשר לא יכול לבטל את החסימה. האם אתה חולק על כך שזה נכון עובדתית?" כן.
"היכולת להחליף קו חסום לקו לא חסום אצל אותה ספקית תוך שימור מספר הטלפון שווה ערך ליכולת לבטל חסימה." מעולה. ומכיוון שלא ניתן להחליף קו חסום לקו לא חסום אצל אותה ספקית תוך שימור מספר הטלפון, הרי שלא ניתן לבטל את החסימה.
מויקיפדיה: קו כשר כבול למכשיר כשר וכן לקידומת מספרית "כשרה"
https://he.wikipedia.org/wiki/סלולרי_כשר
&nbsp
7. "בקו כשר יש חסימות רבות, חלקן מבוצעות פיזית בצד המכשיר וחלקן ברמת הרשת" יפה, אז אתה מסכים שחלק מהסינון *לא* מתבצע באופן מקומי. מש"ל.
&nbsp
8. ורק עכשיו נופל לך האסימון!? עוד בהתחלה אמרתי שאני לא יודע מה המצב החוקי בישראל (ואני ממשיך לחזור לע זה בכל הודעה). מן הסתם אם אין לי ידע לבסס עליו דעה, לא תהיה לי דעה. כאילו, הסיבה היחידה שיכלת לא להבין שאין לי דעה לגבי הפסיקה של בג"צ היא אם לדעתך לא צריך ידע כדי לקבוע עמדה.
אם הגעת למסקנה שאין לי עמדה בנושא אחר, אז לא הבנת אותי ואבקש שתגיד לאיזה נושא המשפט הזה התייחס.
"אני חושב שלפני שאתה ממשיך להתווכח, ולהאשים אותי בכל מיני דברים, כדאי שתלמד קצת מה הוא באמת "טלפון כשר", איזו משמעות יש לו ומה הם "כללי המשחק", ותגבש עמדה." בתור התנצלות על זה שיצרתי בלבול בנקודה 5, אני נותן לך הזדמנות למשוך את המשפט הזה בחזרה בלי להגיב עליו. מה אתה אומר?
&nbsp
9. (בתגובה למשפט האחרון שלך, אבל למעשה ממשיך את נקודה 9 ממקודם) אין לי דרך לדעת שהעמדה שלי לא ברורה אם אתה לא מבקש ממני להבהיר אותה...
ואני בהחלט מעודד אותך לבקש הבהרות אם העמדה שלי לא ברורה בעיניך. כדי להבהיר, אצטרך שתמקד אותי - איזה חלק לא היה ברור? מה הבנת מתוך מה שאמרתי?

 

[BravoMan]

ברור שאתה מרגיש שהשיחה דבילית - גם אני!

הרי אני מדבר על מושג ספציפי שמופיע בכתבה, ואתה בוחר לברוח למחוזות הדמיון, ולהמציא מחדש את המושג "טלפון כשר".
&nbsp
אז אחד ולתמיד - לא! טלפון כשר הוא לא מה שאתה מדמיין.
&nbsp
למעשה, הנה ציטוט מעמוד וויקי שאתה בעצמך הבאת בהודעה שאני מגיב עליה:
נקבע שעל כל מכשיר "כשר" תוטבע חותמת כשרות של ועדת הרבנים, והוסכם שצורתם החיצונית של המכשירים תהיה שונה באופן ניכר מצורתם של מכשירי הסלולר המתקדמים, שנועדו לציבור הכללי.
&nbsp
בדבר אחד אני מסכים איתך, עד שלא נתיישר על מה אנחנו מדברים כאן, אין טעם להמשיך.
אז אני לא אענה כרגע לשאר הסעיפים, למעט משהו טכני שברור, ואני יודע בשלוף:
&nbsp
כן, דור 4 בסלולר הוא בעצם VOIP.
זה הרבה יותר נוח ויעיל מבחינת תשתית מאשר השיטות הישנות, שהיו דומות יותר למבנה רשת של טלפונים קוויים.
&nbsp
לעניין שינוי הפורט, אתה קצת לא מבין איך האינטרנט עובד...
גלישה לאתרים רגילים (http לא https) מתבצעת על פורט 80.
&nbsp
למשל, אתה יכול לגלוש ל-www.tapuz.co.il:80 ותגיע לאותו מקום כמו www.tapuz.co.il
נסה, ותיווכח בעצמך.
&nbsp
עכשיו, נניח שמישהו לא רצה שתגלוש לאתרים רגילים וחסם לך פורט 80.
אתה יכול לנסות לגלוש לתפוז בפורט 101 ככה:
www.tapuz.co.il:101
רק מה - תגלה פתאום שאיש לא עונה. כי שרתי תפוז לא מאזינים על פורט 101, אלא רק על 80.
&nbsp
וזו הסיבה שגם אם יכולת לכפות על הטלפון שלך לעשות מה שבא לך, לא היית מצליח לקבל גלישה כשאין לך חבילת גלישה.
&nbsp
אם כי, היום החברות נוהגות קצת שונה בעניין:
תלוי בספקית, אם אין לך חבילת גלישה ותנסה לגלוש מהטלפון, ייתכן שתגלה שאתה גולש, אבל לאט מאוד.
ייתכן גם שתגלה שאתה גולש רגיל, רק תקבל הפתעה לא נעימה בחשבון החודשי.
&nbsp
אבל כמובן ששום דבר מזה לא קשור לשיחה המקורית, סתם נקודה טכנית שאולי תהיה מעניינת...

 

[dude101]

אתה יכול להראות לי איפה ניסיתי להמציא משהו מחדש?

בינתיים אתה זה שמנסה להמציא מחדש את המושג ולטעון שאפשר להחליף קו כשר בקו לא כשר ולשמור על המספר.
בבקשה תפסיק לזרוק הצהרות כלליות כאלה. אם לדעתך אני לא מגדיר נכון קו כשר (או משהו אחר), אתה מוזמן לתקן אותי באופן נקודתי.
"נקבע שעל כל מכשיר "כשר" תוטבע חותמת כשרות של ועדת הרבנים, והוסכם שצורתם החיצונית של המכשירים תהיה שונה באופן ניכר מצורתם של מכשירי הסלולר המתקדמים, שנועדו לציבור הכללי." לא חלקתי על זה, וזה לא רלוונטי לשיחה שמעניין אותי לנהל.
כאמור, אני *לא* רוצה לנהל שיחה בשאלה אם כיתוב "כשר" על טלפון זאת רמאות או לא. מיציתי. די. הלאה.
&nbsp
"בדבר אחד אני מסכים איתך, עד שלא נתיישר על מה אנחנו מדברים כאן, אין טעם להמשיך" אנחנו דנים בשאלה האם ראוי לאסור בחוק (או בפסיקה) על קווים כשרים.
לגבי השאלה מה הוא קו כשר, אפשר כרגע ליישר קו בהתאם למה שכתוב בויקיפדיה.
הנה, עכשיו כשהתיישרנו אתה מוזמן להגיב על שאר הדברים.
&nbsp
"לעניין שינוי הפורט, אתה קצת לא מבין איך האינטרנט עובד..." נכון. ליתר דיוק, אני לא מבין הרבה דברים לגבי איך האינטרנט עובד, אבל קצת הבנה דווקא יש לי. מספיק כדי להתקין שרת עם גישה דרך הדפדפן שלא דרך פורט 80[1]. אז בחייך, הנתב לא מבדיל בין דפדפן לתוכנת טורנטים באמצעות הפורט.
אני מנחש שהתכוונת להשוות בין פורט לפרוטוקול תקשורת, אז יוצא שבמקום לומר "הטלפון חוסם פרוטוקול" אמרת "הנתב חוסם פורט" ובזה הדימיון פחות או יותר הסתיים. אבל עזוב, אני מוכן לקבל ששיחות שמתבצעות בדור 4 רוכבות על תשתית של אינטרנט סלולרי.
&nbsp
רק ש... זה לא מה שקורה בפועל.
לגמרי בצירוף מקרים נתקלתי בידיעה הזאת:
https://www.gadgety.co.il/228005/pelephone-volte/
"בעוד רשת הדור הרביעי LTE נמצאת בשימוש מזה מספר שנים בישראל, רשת זו נועדה באופן טבעי לתמוך רק בהעברת מידע, כאשר השיחות עצמן מבוצעות על גבי רשתות דור 2 או 3." אז למרות שבדור 4 "הכל הולך על אותו צינור", היום שיחות *לא* מבוצעות דרך דור 4. כך שאם הידעה נכונה, בכלל הטעית אותי (בין אם בכוונה ובין אם מבורות).
&nbsp
משם כבר חקרתי ומצאתי שבאמת יש בעיות עם רשת דור 4 וניטרליות רשת. לרוב פותרים את זה ע"י חריג בדמות הגדרת specialised services כך למשל בנורווגיה:
https://eng.nkom.no/technical/internet/net-neutrality/net-neutrality
Internet service providers may offer other services in parallel to the Internet access service, so-called specialised services, typically to ensure quality of service for real-time communications. Well-known examples are VoLTE voice calling on mobile networks and linear IPTV broadcasting with specific quality requirements. The rules requires Internet service providers that offers specialised services to provide sufficient network capacity to ensure that the Internet access service is not degraded.
לדעתי זאת גם התשובה לגבי חבילות לגיימרים (שדורשות פינג נמוך). יהיה מאוד קשה לטעון שקו כשר נחשב ל-specialised services, אבל אתה מוזמן לנסות. לכל הפחות זה יהיה מבדר.
&nbsp
________________________________________
[1] אם למישהו במקרה זה נשמע מרשים - זה ממש לא. רק עניין של לשנות כמה הגדרות די פשוטות בתוכנה.

 

[BravoMan]

תפספת אותי!

אכן ניסיתי לרמות אותך, כשכתבתי שברשת דור 4 שיחות קוליות עובדות כמו VoIP ולא כתבתי שבישראל רוב הספקיות עדיין משתמשות בתשתית הישנה לשיחות קוליות, ובתשתית דור 4 רק לגלישה.
&nbsp
כל הכבוד שחשפת את הרמאות שלי...
&nbsp
עכשיו הבהרה: לא בלבלתי, ולא התכוונתי לבלבל בין פרוטוקול תקשורת כגון HTTP לבין פורט שעליו עובר הפרוטוקול כגון פורט 80.
&nbsp
מן הסתם, אפשר לשלוח כל פרוטוקול על כל פורט שרוצים, אלא שלכל פרוטוקול יש פורט סטנדרטי שהוא ברירת מחדל, ואם רוצים לשנות את הפורט הזה, שני הצדדים בתקשורת - השרת, והלקוח, צריכים להיות מודעים לשינוי.
&nbsp
אם אתה יכול להקים פרוקסי כדי לעקוף חסימת פורטים סבבה.
מן הסתם, פרוקסי כזה יהיה חייב להיות מחוץ לטלפון.
&nbsp
באשר לנתב - נתבים היום הם מחשב לכל דבר ועניין.
יש בסיסיים יותר ובסיסיים פחות, אבל המתוחכמים יותר (כולל לשוק הביתי), יכולים גם להבדיל בין סוגי תעבורה ע"י ניתוח פקטות במקרה הצורך כדי לזהות פרוטוקול בלי קשר לפורט.
&nbsp
כמובן, לכל זה אין שום קשר לשיחה, רק להבהיר נקודות טכנולוגיות.
&nbsp
הלאה...
&nbsp
תפסת אותי בעוד רמאות:
אכן כתבתי שלקוח יכול לנייד מספר של חבילה כשרה לחבילה לא כשרה.
רק ש... זו היית טעות ולא רמאות, כי לא ידעתי שיש החרגה של חבילות כשרות מחוק ניוד מספרים.
&nbsp
ואני עדיין לא בטוח שאכן יש ושוויקיפדיה מעודכנת בנקודה הזו.
בדיוק אתמול שמעתי ברדיו שעבר תיקון לחוק שמאפשר אפילו לנייד מספר טלפון של קו שלקוח קיבל מהעבודה שלו לקו פרטי.
&nbsp
בכל אופן, אין לי כוח לחפש אם אכן יש החרגה של קווים כשרים. אז אני אקבל את עמדתך שאכן יש.
&nbsp
כי גם זה לא רלוונטי לדיון על עקרון ניטרליות הרשת.
&nbsp
מספר טלפון אינו חלק מהמידע שעובר בקו, וכפי שעקרון ניטרליות הרשת לא מתעסק בחלוקת IP ללקוחות ע"י ספקיות האינטרנט כך אין סיבה שאנחנו נתעסק ביכולת או אי יכולת ניוד מספרים של חבילות כשרות.
&nbsp
ועכשיו לעיקר:
אם הדיון הוא על עקרון ניטרליות הרשת, אז אני עדיין לא מבין את החוקיות שאתה משתמש בה כדי להחליט מה מתאים לעקרון, ומה נוגד אותו.
&nbsp
וכן - אני מדבר על "חוקיות" במובן של rules ולא במובן של law כפי שגם אתה התכוונת.
&nbsp
או בקיצור, לפי מה אתה בורר?
&nbsp
בהתחלה אמרת שאתה בורר לפי סוג "טכנולוגיה", אבל עכשיו שהבאת את הדוגמה הנורוגית, כתוב שם במפורש:
traffic should be treated equally, that is to say, treated irrespective of sender, receiver, terminal equipment, application, service and content.
&nbsp
על פניו, זה אומר שאין להפלות בין "טכנולוגיות" כגון אפליקציות או חומרות שונות או שירותים שונים.
&nbsp
עכשיו בוא נסתכל על ה-"החרגה" הנורווגית:
ההחרגה אומרת שניתן להבדיל בין שירות לשירות גם אם הם משתמשים באותה טכנולוגיה, ולהציע את השירותים המסוימים בנפרד.
&nbsp
הדבר היחיד שספקיות מחויבות בנורווגיה זה לוודא שאם כבר פותחים שירות כזה, שהגלישה הרגילה לא תפגע.
&nbsp
אז, בעצם זו לא ממש חריגה כי... עדיין אי אפשר לפגוע בשירות אחד לטובת השני.
&nbsp
הקישור שהבאת לא מספק מידע כיצד המחוקק הנורווגי קובע מה נחשב ל-specialised service ומה לא.
ל-IPTV יש דרישת QS ספציפית, אבל ל-VoLTE לא.
&nbsp
עכשיו, לשיטתך, משחק עונה להגדרה של specialised service אבל חבילה שמתאימה לאורך חיים של קהילה ספציפית לא.
&nbsp
אני לא מצליח להבין אל הלוגיקה או החוקיות בקביעה כזו.
היא נראית לי שרירותית לגמרי.
&nbsp

 

[dude101]

אני לא זה שמאשים אחרים ברמאות...

לא יודע אם הטעויות שלך נובעות מחוסר ידע או רמאות, וזה גם לא כל כך משנה לי. סתם מצחיק אותי שפעמיים הצהרת שאתה מבין במשהו יותר טוב ממני, ופעמיים תיקנתי אותך. שיהיה ברור, אני לא מנסה לטעון שאני מבין יותר ממך, רק... פעם הבאה אולי תחשוב קצת לפני שתצא בהצהרות כאלה?
&nbsp
"ואני עדיין לא בטוח שאכן יש ושוויקיפדיה מעודכנת בנקודה הזו." מספיק לחשוב על המאפיינים של קו כשר (היכולת להוציא שיחות רק לקווים כשרים אחרים), כדי להבין למה מאוד לא הגיוני שניתן יהיה לנייד קו כשר מחוץ לתוכנית.
"גם זה לא רלוונטי לדיון על עקרון ניטרליות הרשת." בטח שזה רלוונטי. התחלנו לדבר על זה כי הבאת ציטוט עם לחריג של סינון לנטרליות רשת. הסברתי לך שלפי הציטוט חובה שניתן יהיה לבטל את שירות הסינון. אם ירדת מזה, באמת אפשר להמשיך הלאה.
&nbsp
"או בקיצור, לפי מה אתה בורר?" אני לא בורר כלום. יש עיקרון מנחה, והוא שלא מפלים בין מידע שעובר בצינור מסוים לפי תוכן, זהות השולח או זהות המקבל (אני כותב מזכרון ובאופן לא מדויק. אולי יש עוד משהו שפיספסתי).
לעיקרון המנחה הזה יש כמה חריגים. אני לא קובע את החריגים האלה, אלא מחפש אותם תוך כדי ניהול השיחה ועונה לך בהתאם. אגב, זאת אחת הסיבות שאני ממשיך בשיחה הזאת - זאת דרך טובה להרחיב את ההבנה שלי לגבי נטרליות רשת.
&nbsp
"ההחרגה אומרת שניתן להבדיל בין שירות לשירות גם אם הם משתמשים באותה טכנולוגיה, ולהציע את השירותים המסוימים בנפרד." לא. ההחרגה אומרת שניתן להציע שירותים בנפרד *רק בתנאי* שמדובר ב- specialised service. מכיוון ש-VOLTE הוא specialised service, ניתן להציע אותו בנפרד. זה כבר יכולות הבנת הנקרא בסיסיות. מכיוון שאני לא מורה לאנגלית ביסודי, אם אתה לא מבין את זה בעצמך מהכתוב אפשר לסיים את השיחה.
"הדבר היחיד שספקיות מחויבות בנורווגיה זה לוודא שאם כבר פותחים שירות כזה, שהגלישה הרגילה לא תפגע." אפילו לא יודע מאיפה הבאת את זה.
&nbsp
"הקישור שהבאת לא מספק מידע כיצד המחוקק הנורווגי קובע מה נחשב לשירות ייחודי (specialised service בתרגום חופשי) ומה לא." נכון. ו...? אם אתה רוצה להתווכח על ההגדרה של VOLTE כשירות ייחודי, אתה מוזמן לפנות לרשות התקשורת הנורווגית.
&nbsp
"עכשיו, לשיטתך, משחק עונה להגדרה של specialised service אבל חבילה שמתאימה לאורך חיים של קהילה ספציפית לא. אני לא מצליח להבין אל הלוגיקה או החוקיות בקביעה כזו. היא נראית לי שרירותית לגמרי." נו, מה, לא יכלת לחלוק על עניין ה-VOLTE אז נטפלת להערת האגב? לפחות מהחזרה שלך על המילה "שרירותי" אני מבין שאתה קורא את מה שאני כותב...
אני עובר לאנגלית. אצטט דברים מתוך הלינק, ואין לי כח להחליף שפה כל פעם:
While the link has no definition for a "specialised service", it does state that a specialised service typically requires quality of service for real-time communications. Since a low ping is required for real-time communication (for our purposes, "communication" includes shooting someone in the face), I conclude that a gamer package is a specialised service. This is according to my best understanding of the link and nothing else. If you know otherwise, feel free to correct me.
לא הבנתי למה הכוונה ב"חבילה שמתאימה לאורך חיים של קהילה ספציפי". אפשר לומר שחבילת גיימרים היא חבילה שמתאימה לאורח החיים של גיימרים. אם אתה מדבר ספציפית על קו כשר, אני מקווה שמההסבר על חבילת גיימרים הבנת את החוקיות בעצמך. אם לא, גם פה אפשר לסיים את השיחה.

 

[BravoMan]

סבבה, אז בוא נלמד ביחד על ניטרליות הרשת!

קודם כל ניידות מספרים כשרים:
גיגלתי קצת, ומצאתי חומר בנושא.
&nbsp
מסתבר, שלפי החוק מותר לנייד גם מספר כשר, כולל לנייד אותו לקו שאינו כשר.
יחד עם זאת, נכון לעד לפני 5 שנים, היו חברות סלולר שסירבו לעשות זאת, עקב הסכמים עם וועדת הרבנים.
&nbsp
בכתבה שכאן מ-2013 משרד התקשורת נתן תגובה:
https://www.mako.co.il/news-money/consumer/Article-c30d745fbf5d241004.htm
&nbsp
הנה ציטוט של החלק הרלוונטי לנוחיותך (הדגשה במקור):
במשרד התקשורת אמרו בתגובה כי "כל לקוח שיבקש להתנייד עם מספרו יוכל לעשות זאת. נקודה. משרד התקשורת יאכוף ללא פשרות כל פגיעה בעיקרון חשוב זה".
&nbsp
ומה קורה עם זה היום?
לפי האתר של גולן, ניתן לנייד אליהם מספרים כשרים:
https://www.hotmobile.co.il/ServiceSupport/Pages/faq_niud.aspx
&nbsp
ולפי הכתבה הזו מ-2016 יש לפחות עוד חברה אחת שעושה זאת:
https://www.kikar.co.il/210850.html
&nbsp
בכל מקרה, נראה שאם קיים לקוח שמסרבים לנייד לו את המספר בגלל "כשרות" בהחלט יש לו עילה לפנות לבית משפט (לדעתי, לא חייבים אפילו בג"צ), היות ומדובר בעברה על החוק.
&nbsp
עכשיו בוא נדבר על מאפיינים של קו כשר.
כתבת:
"מספיק לחשוב על המאפיינים של קו כשר (היכולת להוציא שיחות רק לקווים כשרים אחרים), כדי להבין למה מאוד לא הגיוני שניתן יהיה לנייד קו כשר מחוץ לתוכנית."
&nbsp
לא מצאתי בשום מקום מאפיין כזה.
מגבלה כזו לא מופיע בעמוד Wiki על קווים כשרים שהבאת.
אם נסתכל על תוכן חבילות כשרות אצל ספקיות, למשל פרטנר: https://bit.ly/2ILm5jI
&nbsp
נראה שחבילה כשרה יכולה לבוא אפילו אם שיחות לחו"ל, ובשום מקום לא נאמר שניתן לחייג למספרים כשרים בלבד.
&nbsp
כנ"ל באתר של גולן:
https://www.kamaze.co.il/Deals/39569/Golan-Telecom/basic-kosher
שם אפילו מדגישים שמחיר החבילה לא כולל "מספרי פרימיום", מה שאומר שניתן לחייג למספרים כאלה ממכשירים כשרים, רק זה יעלה יותר.
&nbsp
בשום מקום אני לא מוצא אזכור של מגבלה כזו, גם באתרים שמתיימרים להרחיב על טיבן של חבילות כשרות כגון זה:
https://bit.ly/2UnLZfD
&nbsp
עכשיו בוא נדבר על ה-specialised service.
What makes a specialized service specialized?
&nbsp
Why is VoLTE different from Skype, Whatsapp or Facetime, other than the fact that cellular providers want to charge extra for it?
The other 3 apps I mentioned do the exact same thing - real time voice communication over IP infrastructure.
&nbsp
אני לא רוצה התווכח עם הממשלה הנורווגית מה היא מגדירה כשירות שזכאי לחריגה.
&nbsp
אני נמצא בדיון איתך ולא אתם.
ואני שואל מה אתה, באופן אישי, רואה כחריגה לגיטימית מעקרון הניטרליות?
&nbsp
אם תגיד לי שאתה מקבל כל חריגה שגוף מחוקק של מדינה יישם, זו תשובה לגיטימית, ואשמח להמשיך משם.
&nbsp
ולבסוף, אבהיר למה התכוונתי ב-"אורח חיים":
&nbsp
משחקי מחשב הם הבט אחד בחייו של גיימר.
למעט אולי מקצועני e-sports, שמתפרנסים מזה כמקצוע, לא מדובר במשהו עקרוני ומרכזי בחייו של אותו גיימר.
&nbsp
עבור אדם שחי בחברה חרדית, ומאמין בכל דרכיה ומנהגיה, וגם תלוי במוסדותיה על כלליהם והגבלותיהם לכל דבר מלימודים עד פרנסה, כללי החברה האלה הם עיקר חייו.
וזה לפני שניכנס לאמונה שלהם שמקור הכללים האלה הוא בכלל בישות על טבעית.
&nbsp
עבור האנשים האלה הבחירה היא קו כשר, לפי הגדרה של רבניהם, או שום קו בכלל.
ספקיות הסלולר אינן אלה שכופות את הבחירה הזו על אותם אנשים.
&nbsp
כלומר, מבחינת חלקים בציבור החרדי שצורכים את הקווים הכשרים, זה שירות מאוד מרכזי וחשוב, שבלעדיו היו מוותרים בכלל על שימוש בטלפון, חלקם מרצון וחלקם מחוסר ברירה.
&nbsp
אני מכיר מספיק אנשים שמבלים זמן ניכר ב-Fortnight ודומיו כדי לדעת שרוב ה-"גיימרים", מסתדרים מצוין ללא חבילת גלישה מיוחדת לגיימרים.
&nbsp
דעתי בעניין "ניטרליות הרשת" היא כזו:
העיקרון הזה כפי שמנוסח ב-Wiki הוא טוב ונכון, אך אין בו כוונה להפריע ללקוח לדרוש שירותים של סינון וחסימה, וכל מגבלה שהלקוח דורש היא לגיטימית.
&nbsp
הבהרה: כשאני אומר "דורש", הכוונה היא שהלקוח אומר לספקית: "תיישמו, או שאני לא צורך את השירות".
אין הכוונה למצב בו הספקית אומרת: "אני אתן לך משהו מוגבל" והלקוח אומר: "נו טוב, good enough for me".
&nbsp
המצב השני אינו מקובל, ואותו לדעתי העיקרון בא למנוע, היות והספקית היא שנמצאת בעמדת כוח.
&nbsp
זו גם הסיבה שהחוק לא מאפשר לעובד להסכים לשכר מתחת למינימום או לוותר על תנאים סוציאליים.
כי זה פותח אפשרויות למעסיק שנמצא בעמדת כוח לגרום לעובדים לוותר "מרצון" שאינו באמת רצון.
&nbsp
וכמובן, כל זאת בתנאי שאותה מגלבה חלה אך ורק על הלקוח הספציפי שדרש אותה, ואינה פוגעת בשום צורה שלקוחות אחרים.
&nbsp
באשר להחלטה של הממשלה הנורווגית, לדעתי הם פשוט נכנעו למודל העסקי של הספקיות, ולכן נותנים להן לתעדף שירותים שלהן, למרות שיש שירותים מתחרים שעושים, מבחינה טכנולוגית, את אותו הדבר.
רק שאינם ניתנים ע"י אותן חברות שמחזיקות בתשתית.
&nbsp
אבל שוב - הם לא אלה שאני נמצא בדיון איתם, ורק הצגתי לך את עמדתי למקרה שזה מעניין אותך. איני מצפה שתנסה להצדיק את המהלך בשמם או לתת לי תשובות בנושא.