Ourtrigger,מה היית מסיק למה,אם היה מאובן אחד שלא במקומו,לעומ

Ourtrigger,מה היית מסיק למה,אם היה מאובן אחד שלא במקומו,לעומ

אינספור מאובנים שבמקומם?
אם בעלי החיים במאובנים לא היו תוצר של התפתחות לאורך תקופות
הפרה היסטוריה,היית אמור למצוא מאובנים של בעלי חיים,מכל הסוגים,
בכל 'המקומות',בכל שכבות האדמה בחפירות,ובכל המיקומים.

אז נניח יש לך מיליון מאובנים של בעלי חיים שנמצאים במקומם,לעומת
אחד שאתה טוען שמצאת לא במקומו.
זה מיליון לעומת אחד.
למה המיליון כן מסודרים,לפי תיוג אבולוציוני,של רמת התפתחות של בעל
החיים של המאובן,והשתייכותו לתקופה מסוימת,ולא מפוזרים ב'מקומות',
בצורה אקראית,מה שמתאים למה שהיה אמור להיות,לו,לא היה מדובר באבולוציה?

אתה יודע מה ההסתברות שמיליון מאובנים יסתדרו במיקומים לפי השלב האבולוציוני של בעל החיים שבתוכם?
זו הכפלת ההסבתרות של כל מאובן,שיכול נניח להמצא ב 100 שכבות,והוא נמצא בשכבת אדמה המתאימה,זה נניח 1 ל 100,תכפיל ככה מיליון דגימות,
כל אחת,והמיקום שלה מיני כמה מיקומים אפשריים שיש לה.
וכל זה לעומת חריגה נניח של 1 ל 100.
אז אם אכן היית נתקל במאובן אחד כזה היית נתקל בתעלומה.
פרט אחד שמעיד על אי הסתדרות הממצא עם אבולוציה,לעומת ממצאים,
שמראים חזקות אסטרונומיות,של משהו מסודר,בדיוק כמו שפיקסלים יוצרים תמונה.
 

outrigger

New member
יש כמה בעיות עם טענתך

נתחיל עם ההנחה ההתחלתית שלך- התכנון התבוני אינה חוזה שכל המאובנים מכל הסוגים אמורים להמצא באותה שכבה, ולו משום שהמתכנן יכל ליצור קבוצות בע'ח שונים בזמנים שונים (דינוזאורים למשל). בדיוק כמו שמכוניות ומעבורות חלל נבנו בזמנים שונים. זה כמובן לא מעיד על שום התפתחות. אז אם נניח שהמתכנן התבוני יצר בכל 20-30 מליון שנה קבוצה\קבוצות מסויימת של בע'ח, תוריד מהחישוב שלך כבר כמה אפסים. אבל זו רק ההתחלה. אתה רומז שמס' המאובנים שאינם במקומם נמוך. אולם המציאות מראה בדיוק ההפך- עיין בתמונה המצורפת שנלקחה מאתר אוניברסיטת ברקלי, ותראה שמתוך כ-10 קבוצות שונות באבולוצית העופות, כמחציתן (50%) מופיעות שלא במקום הנכון (הקו הכחול אמור לייצג את תעוד המאובנים של אותה קבוצה). כלומר התופעה של מאובנים שאינם במקומם נרחבת מאוד, בניגוד גמור למה שרבים נוטים לחשוב. מה שאומר שתצטרך להוריד עוד כמה אפסים מחישובך, ולמעשה נשארת עם כלום.

 
50 אחוז זה הרבה,היה לפי פיזור אקראי אמור להיות הרבה פחות-

המצאות מאובן,בשכבה ספציפית,אחת מ 10 נניח,וזה סתם מספר,בטח מדובר בהרבה יותר שכבות ו'מקומות',בהם יכול להמצא מאובן.
לפי מכפלת הסבתרויות,אתה אמור לקבל אחוז מאוד נמוך,הרבה פחות מ 50 אחוז,של התמקמות מאובנים בדיוק בשכבה שלהם.
זה סיכוי נניח של עשירית,אם לא אחד חלקי מאה,להמצאות כל מאובן בשכבתו,לא משהו כמו סיכוי של חצי לכל מאובן,לא מדובר בשתי שכבות בהם יכול להמצא מאובן.ולכן החישוב של מכפלות 1 מ 10,או 1 מ 100,בכזה,לאורך שורה של מינים,מעלה תוך סדרה חלקית,הסתברות נמוכה אסטרונומית,אם תיוחס לפיזור אקראי.
נניח ההסתברות שלכל המאובנים,ימוקמו במקומות שלא מיועדים להם,
זה 9/10,בחזקת מספר המאובנים,או 99/100,בחזקת מספר המאובנים.תלוי במספר השכבות.כלומר אם תטען שכל הסדרה של המאובנים נניח,תסתדר שלא במקומם,אתה לא מגיע להסתברות אסטרונומית,כמו שתטען,שכל סדרת המאובנים תסתדר במקומה,דהיינו-1/10 או 1/100,בחזקת מספר המאובנים המדובר.

לפיכך,בקומבינציות בין מספר מאובנים שבמקומם,עם מספר מאובנים שאינם במקומם,אתה אמור לקבל אחוז מאוד מאוד נמוך שבמקומם,בסדרה הנבחנת.

מה גם שמאובן שלא במקומו,לא חייב לחרוג מראשית השכבות,לשכבה הסופית,
בחישוב גם,יש להתחשב בכמה חורגת השכבה שהוא נמצא בה,יחסית לשכבה שהיה אמור להמצא בה,כלומר,את גודל הטעות,ולא הבנתי מהדיאגרמה שלך,בכמה הטעות של המאובנים שלא במקומם,בתארוך השכבות,-המיקומים,
מה שעוד יכול להוריד הרבה אפסים,מהקו שכנגד.

כל זה ביחס לטענתך,לדיאגרמה של אוניברסיטת "ברקלי".
עכשיו,בטח הבאת דיאגרמה דווקא של אוניברסיטת ברקלי,ודווקא של משפחת עופות,כי הצלחת למצוא איזה באיזה חור, שטוענים נגד הזרם,וגם זה בסוג מסוים של עופות.יעזרו לי פה בפורום בקיאי דבר.ובטח בגלל זה,קפצת עם הטענה,של מאובן אחד,שלא נמצא במקומו,מוויקיפדיה.
 

outrigger

New member
תיאוריה הנסתרת בכ-50% מהממצאים לא ראויה להקרא תיאוריה מדעית

כך שכבר בתור התחלה אין על מה להתווכח. ולגבי שאר דבריך- אם הבנתי אותך נכון אז אתה טוען שגם כ-50% מאובנים סותרים זה לא מספיק? ומה אם אראה לך שרוב המאובנים אינו מופיע במיקום הנכון?
 
אתה בכלל מבין מהי המשמעות של 50 אחוז,מצויים במקום המדויק שאמ

שאמורים,
להיות?
נניח שהיית צודק,ולא רק במיני עופות,אלה בכל סוגי מאובני בעלי החיים,היו 50 אחוז,מצויים במקום המדויק שאמורים להמצא.
ויש חלוקה של מיליארד שנה,למאה שכבות,כל שכבה עבור 10 מיליון שנה.האם אתה מבין,איפה אמור לפי סיכוי מירבי,להתמקם מאובן?סיכוי של 1 ל 100,
עבור מאובן בודד להמצא במקום המתאים לו בדיוק,ו 99 מתוך 100 עבור
המצאותו שלא בשכבה המתאימה לו.
האם אתה מבין איך מחושב סיכוי עכשיו,של נניח 2000 סוגי מאובנים של חיים,
ש 1000 מתוכם,יהיו במיקום המאית המדויק שלהם?,זה מעלה 100 בחזקת
1000.
10 בחזקת מיליון דהיינו-1 ומיליון אפסים.
וזה מעלה נתיב הסתברותי מאוד אסטרונומית נמוך,גם בתוך הקומבינטוריקה של מאובן במקומו המדויק-מאובן שאינו במקומו המדויק.

אם מצאו פרדיגמת סווג של מאובני בעלי חיים,לפי שלבים אבולוציוניים,שעונה על 1000 מתוך 2000,זה בטוח לא במקרה.אלה שאולי יש ליקוי באותה פרדיגמה
והיא לא מסווגת באופן מושלם.זה מה שהיית אמור להסיק,גם אם טענותיך היו נכונות.מעבר לכך,כבר כתבתי,שמאובן שאינו במקומו,צריך לא רק להתחשב באם הוא במקומו המדויק או אינו,אלה ברמת הסטיה שלו,מהשכבה שאמור להיות בה.
אם הוא מצוי רק מאית המיליארד שנה יותר מאוחר,או 4 מאיות,זה לא אותו דבר,כמו המצאותו בקיטוב מרחק גדול,המעלה סתירה טוטאלית.
הרי לא מצאת לדוגמא מאובן אחד של הומו סאפיינס בשכבה שמתויגת מיליארד שנה אחורה,וכיוב,אבל מצאת מאובני בעלי חיים אחרים.
אז 50 אחוז שאינם במקומם,אינם מצביעים על אי התאמה טוטאלית,אלה סטיות מסוימות,שצריכות לבוא בחישוב הסתברותי,עפ סטייתם,ולהשתכלל עם הכלל.
מה גם,שאולי מדובר במינים,שפתחו סתגלנות,ונשארו אחרי תקופתם,בדומה לתנינים,שמקורם בתקופת הדינוזאורים,ונשתמרו עד ימינו.
 

outrigger

New member
לא שכחת כמה פרטים חשובים?

קודם כל אין מדובר בסיכוי של אחד ל-100 למאובן שיהיה במיקום המדוייק שלו. כאמור- אם המתכנן יצר קבוצות יצורים בזמנים שונים, נניח קבוצה\קבוצות לכל 50 מליון שנה- אז הסיכוי של מאובן להיות במקום הנכון (נניח במרווח של 10 מליון שנה) הוא כבר אחד ל-5, כיון שהוא ממילא לא יכול להופיע בזמן אחר מלבד חלון של 50 מליון שנה. אבל שכחת פרט חשוב נוסף והוא העובדה שקיימים בע'ח רבים באותו חלון של 50 מליון שנה. לכן, סביר בהחלט שניתן למוצא לפחות מס' בע'ח ולסדרם בצורה היררכית. זה לא שקיימים רק 5 בע'ח באותם 50 מליון שנה ואז במצב כזה באמת הסיכוי שלהם להופיע בסדר הנכון הוא אחד ל-5 פר מאובן. נכון שהחישוב שלך כעת נראה שונה לחלוטין?
 
צמצת את כל התמונה האבולוציונית,לזום על אבן פספס אחת,כפי רצונ

כפי רצונך.
האם לדינוזאור בראשית הדיאגרמה,אין עץ אבולוציוני אחורה,של שרשרת יצורים מהם התפתח?האם באמת אתה קובע שכל 50 מיליון שנה המתכנן התבוני,יצר קבוצת יצורים חדשה,שאין קשר בינה לבין מה שהיה קודם?דהיינו האם אין שרשרת מחוברת לשרשרת מחוברת לשרשרת,של עצי יצורים,אבולוציונית?
האם צריך שכל אבן בפספס תראה עם חיבור מובהק כמו אחרות?האם אין דרגות מובהקות שונות של חיבורים?דהיינו כל האבולוציה היא שרשרת אחת גדולה,גם אם זה לא נהיר לתבונה שלך שרוצה פשוט וחלק.
האם אתה מוצא מאובן קדם ציפור,זה שממש סמוך לו,נניח,במקומות אחרים בשכבות מתוארכות,הרבה אחורה בזמן?
האם אתה לא מבין גכ שרמת משוכללות היצורים הולכת וגוברת,מאז הופעת החיידקים,כך שהם שם,מאקרו שלב יותר ראשוני של האבולוציה,באבחנה גסה?

וגם אם היה מדובר בשרשראות מנותקות,של שלבים אבולוציוניים,האם אין הכפלות של הסתברויות של הסתברות שרשרת להסתברות שרשרת?בכל השרשראות שנמצאו?

ואיך הגעת ל 50 מיליון שנה של קבוצת התפתחות סגורה,זה משתנה.
ואיך הגעת ל 1 ל 5 בקבוצה מצומצמת,הסיכוי שיהיו דגמים שסמוכים לצורת הציפור נניח,בדיוק לפניה,בזמן,היא לא 1 ל 5,היו אמורים להיות אפשרויות של מיליון צורות אחרות,מכל תקופות האבולוציה שם,לפי הנחת המתכנן התבוני.
מדוע הצורה הכל כך דומה לה,מצויה דווקא בשלב האבולוציוני הסמוך,ולא לאורך האבולוציה,
אתה יודע מהי רמת הקרבה הצורנית( הדמיון),בין היצורים לאורך השלבים?

ומדוע כל היצורים האלה,לא נמצאו לאורך שלבי האבולוציה לפני אותה תקופה?

ולגבי הטענה של ריבוי יצורים באותו שטח כאפשרויות רבות,לנסיון התאמה,לשלב מקדים,ליצור שבא אחרי זה, (אגב,בטח מדברים על יבשות לחוד),
אתה מבין שיש ריבוי אדיר של צורות של בעלי חיים,כיום,ולאורך הזמן בכלל,
האם אין יחודיות לאותו שלב צר באבולוציה,יחסית לגילויי בעלי חיים שקדמו?
אפילו לכל הסאגא שהייתה קיימת באותו חתך בזמן?
היה צריך להיות אגב,ריבוי אדיר של בעלי חיים שונים,כדי שתהיה התאמה לשלב שבא אחרי זה,אקראית.
תראה עד כמה תצליח לסדר את החיות הקיימות בטבע כיום נניח,בריבוי שרשראות שמתפתחות אחת מהשניה,בסמיכות צורנית כל כך גבוהה.

האם אתה מוצא כלבים,בזמן החד תאיים?כשהיו חד תאיים בלבד?
האם אתה מוצא דינוזאורים אז?האם אתה מוצא קופים בזמן שהיו רק זוחלים?
....
סהכ,החישוב נשאר בעקרון אותו חישוב.

רק שעיינתי בתרשים שלו ניסית ליחס מאובנים שלא במקומם,וראיתי סטיות מאוד קטנות,בין המאובנים שנמצאו לאורך התקופות,ממה שאתה מתאר החלק,שלא במקומם.
מודגם לדוגמא שמאובן של שלב מסוים,שאמור להקדים בזמן מאובן אחר,מצוי שהופיע קצת אחריו בזמן,ונמשכה הופעתו זמן רב גם אחרי נקודת ההתחלה,לתוך עידן של מאובנים אחרים,עכשיו,הסיבה שהוא מופיע מעט אחרי,ולא מעט לפני,בחלק מהמאובנים,היא פשוטה,לא נמצאו מאובנים לאורך כל התקופה שקדמה אחורה,זה לא אומר שלא היו קיימים אותם בעלי חיים,שהמאובן מתעד,גם כמה מיליוני שנים יותר אחורה.
וזה בדיוק מה שהתכוונתי כשאמרתי,שיכולים להיות סטיות קטנות בזמן,ואלו לא סטיות של זמן גדול יחסית לתהליך האבולוציוני הכולל.
סהכ,היית אמור להתפלא,אם היית כנה עם עצמך,על הסמיכות הצורנית של המאובנים,כולם באותה חבורת זמן,אפילו אם לא היו מסודרים בכלל לאורך החלון התקופתי הצר.

וזה עכשיו נסמך החישוב ל 10 בחזקת 4000 כנראה,כי טעית בהבנה של לא במקומו,לגבי המאובן,ובכלל נטפלת גם לאיזה דיאגרמה ספציפית,בה מצאת שני חורים פעוטים.
 

outrigger

New member
אז בוא נזרום עם ההצעה שלך

עיין סביבך ותראה שניתן לסדר בהיררכיה לא מעט בע'ח קיימים. ניקח למשל מס' בע'ח הנפוצים בסביבה עירונית: עכבר, חולדה, חתול וכלב. ניתן לסדר אותם בהיררכיה מהקטן לגדול, שייראה כאילו הם התפתחו אחד מהשני. ניתן לסדר אותם גם מהגדול לקטן, שייראה כאילו העכבר התפתח מהכלב. ואם לא הצלחנו אז נוכל לרתום לעצמנו בע'ח אחרים מהאוסף הקיים על פני כדור הארץ. אני בטוח שזו לא תהיה בעיה.
 
אפשר לחלק לפי כל קריטריון שרוצים. אפשר גם לא לחלק כלל...

באבולוציה אין משמעות למושג "מין" (בניגוד גמור, אגב, לבריאתנות)
 
לפי ההצהרה הראשונית שלך,אפשר היה לחשוב-

שמאובן שאינו במקומו,משמעו שנמצא מאובן של בעל חיים,מפותח מאוד,בתקופה אבולוציונית בה היו רק בעלי חיים עם דרגת התפתחות מאוד נמוכה ממנו.נניח בעל חוליות מתקדם,במקום שבו לא היו אפילו בעלי חוליות.
כי באת עם ההכרזה,שבויקיפדיה כתוב שנמצא מאובן אחד שלא במקומו,כאילו שמדובר במשהו שמעמיד בסתירה את כל תורת אבולוציה עם עיקרון המיקומים.
כאשר מסתבר שבעצם,מאובן שאינו במקומו,לטענתך,עפ הדיאגרמה שהבאת בשרשור זה,משמעו פשוט קשר של מאובן קודם למאובן מתפתח,עפ דמיון צורני,ולא של דרגת התפתחות אבולוציונית,וגם זה,לא במרחק זמן רב כפי שהיה אמור להשתמע מהתפעלותך.דהיינו מאובן שאינו במקומו,לפי התיאור עכשיו,פשוט מדובר בהעדר אחד,של ממצא באיזה עץ אבולוציוני,ולא בסתירה לאבולוציה ביחס לעקרון המיקום.

אז תגובתי בכותרת היא ביחס למה שהיה אפשר להסיק מקפיצתך,בתור אחד שלא היה בקיא במשמעות של מאובן שאינו במקומו.וגם המשמעות הזאת הוזמה בכותרת.
אז זה ריצוד אחד מכיוונך,ואז קפצת לדיאגרמה שהבאת על מאובן שאינו במקומו במשמעות אחרת,עם ההכרזה שיש שם 50 אחוז שאינם במקומם,והוזמת גם בזה,עוד ריצוד מצדך,בהבנה מוטעית של בלבול קביעת זמן עם חוסר ממצאים רציף.
ואני נכנסתי למצב חשוך מנטאלית,עם התקף דאון של מחלה נויורולוגית מיסתורית שאני סובל ממנה,והמשכתי עם חישוב הסתברות גובה מאוד למאובן,עפ עקרון דרגת התפתחות,במקום עקרון סמיכות צורנית,גם אחרי שהבאת את הדיאגרמה שמדגימה שמאובן שאינו במקומו,התלהבת ממשהו אחר,שאין מה לשעות ממנו עניין,שמדובר בסמיכות צורנית.

אף עפ כן,10 מאובנים,של סמיכות צורנית מאוד גבוהה,המופיעים בשרשרת זמן,עם שינויים מאוד קטנים,מאחד לשני,לא נמצאים ברמת שינויים שבין הארבע בעלי חיים שהבאת.שכולם הולכים על ארבע בלבד,כמאפיין משותף,חוץ מהעכבר והחולדה,שהם בדמיון אחד לשני,והם רק שני בעלי חיים.וגם הם וגם הארבע,אינם מופיעים,ברצף זמן,כאשר מין אחד שהתפתח לאחר,עפ רוב,אין למתפתח ממצאים לפני זמנו של הקודם,וזו טעות אבחנתית מצידי במצבי החשוך,שהצעתי לך להביא כמה מאותה תקופת זמן,ואתה קפצת על ההצעה.
מה גם שהדמיון בין עכבר לחולדה,אינו באותה רמת דמיון שיש בין החוליות של 10 המאובנים שבדיאגרמה,ומה גם שמצאת רק שניים,ומה גם שאינם מין שלא היה,והופיע אחריו בזמן.
דהיינו חישוב של מכפלת הסתברויות למאובן עפ מקומו,כפי שהצעתי,עדיין קיימת,אולם,מקדם ההסתברות למאובן פחות קריטי,אך סהכ המכפלה מעלה עדיין,משהו אסטרונומי.
מעבר לזה,כיום יש טכנולוגיה של ד נ א ממאובן,וניתן להדגים עד כמה יש דמיון גנטי בין מאובנים,ולקבוע בערך גס,את רמת הנדירות להתמקמות מאובן בצורה אקראית.

קח,את החישוב הסטאטיסטי שהצעתי,ותוסיף לו,את המיקומי מאובנים עפ עקרון דרגת ההתפתחות של היצור,כאשר בשלב החד תאיים לא היו בעלי חיים אחרים,
ובשלבים שונים של האבולוציה נניח כשלא היו בעלי חוליות, לא נמצאו יצורים מפותחים שבאו אחרי זה,ובשלבים יותר מוקדמים,לא נמצאו קופים שנחשבים לבעל חיים מתקדם,ועץ משפחת קופי האדם,הופיע בקצה התקופה האחרונה של האבולוציה,כאשר מין מתפתח ממין,ומופיעים יצורי אדם יותר מתקדמים.
עשה את המכפלות האלה,של המצאות המינים עפ דרגת ההתפתחות של האבולוציה בשלבים גסים,לפי מה שכן ניתן לקבוע,ותראה רק מזה,מה ההסתברות שזה אקראי.
לפי טענתך של בורא,שכל תקופת מיליונים,יוצר חבורת יצורים אחרת,ללא קשר אבולוציוני עם דרגת התפתחות,לא תואם את הדיאגרמה של מה שאני הדגמתי עכשיו.
 

outrigger

New member
שני דברים

ראשית, לפי דבריו של פרופ' דוקינס די במאובן אחד שאינו במקומו כדי למוטט את תיאורית האבולוציה. אז עובדה שאנו מוצאים הרבה יותר מאחד כזה ולאיש לא נראה שאכפת. אז קודם אנו רואים שדבריו של דוקינס' מופרכים.

כעת נתמקד בטענה של מאובנים במקומם. כאמור, נתתי דוגמא על סמך כ-4 בע'ח שונים להדגמה התפתחותית של כלב. אך זכור כי אני יכול לשלב הרבה מינים אחרים ממאגר המינים הקיים. יש למעלה מכ-5000 מינים של יונקים. האם לא סביר שלפחות כמה מהם לא רק יהיו בעלי דמיון צורני לכלב אלא אף יופיעו בצורה היררכית בשכבות הגאולוגיות? לדעתי זה סביר בהחלט. מה גם שגם המאובנים "במקומם" אינם כאלה דומים אחד לשני.
 

hnc

New member
תגיד, אתה לא חושב שה-50% האלה עדיפים

על ה-0% של מתכנן תבוני ביותר שאמור לתכנן ממש טוב, אבל תכנן בלי תבונה יתרה וממש לא טוב יצורים דפוקים שמתקלקלים ולפעמים מתקלקלים גם כשהם ממש חדשים, ושלא נדבר על כך שבמוקדם או במאוחר אחד הקלקולים האלה עושה להם סוף?
 

outrigger

New member
לפניך רובוט מקולקל

המסוגל ליצור העתקים של עצמו כמו יצור חי (עם שינויים קטנים מדי פעם). האם תעדיף לטעון שהוא נוצר מעצמו או ע'י תכנון?
 

hnc

New member
טוב, ענית בשאלה על השאלה שלי.

אז גם אני אענה לך בשאלה על השאלה שלך: אם אתה רואה שהרובוט המקולקל הזה היה צריך רובוטית (שגם היא מקולקלת כן?) כדי שמהם יצא איזה רובוט קטן (ברור,גם הוא מקולקל בסדר?) היית מסיק מכך שרובוטים פשוט נוצרים מרובוטים אחרים, או שרובוטים נוצרים מאיזה דבר נעלם שלא דומה לרובוט לא מקולקל ולא תקין, ושלמעשה אינך יודע עליו הרבה כי הוא לא נקלט בשום חוש, מכשיר, אפילו במחשבה?
 

outrigger

New member
במקרה שכזה הייתי מסיק תכנון לאותו רובוט

או לכל היותר הייתי טוען שאת הרובוט הראשון ממנו נוצרו אותם רובוטים מישהו תכנן.
 

BravoMan

Active member
רגע אחד - כתבת "בכל 20 - 30 מליון שנה"???!

זאת אומרת שאתה כבר לא בריאתן כדור ארץ צעיר?
אתה נותן למתכנן שלך עשרות מליוני שנים לעשות את שלו?
 

CANADA101010

New member
מאז 1802 המדע התקדם

השען העיוור (באנגלית: The Blind Watchmaker) הוא ספר מאת ריצ'רד דוקינס.
הספר, אשר פורסם בשנת 1986, מסביר וטוען בזכות תורת האבולוציה באמצעות הברירה הטבעית. כמו כן, מביא הספר טיעונים להפרכת ביקורות מסוימות שנמתחו על ספרו הקודם "הגן האנוכיי". שני הספרים נועדו להציג לקהל הרחב את תפיסת האבולוציה המציבה את הגנים במרכז, ושמים דגש רב על מיקרו-אבולוציה על פני תאוריות המאקרו-אבולוציה.
בבחירת שם הספר התייחס דוקינס לאנלוגיית השען המפורסמת, שבה השתמש ויליאם פיילי בספרו "תאולוגיה טבעית". פיילי, שהציג את טיעוניו יותר מחמישים שנה לפני שצ'ארלס דרווין פרסם את "מוצא המינים", סבר שמורכבותם של האורגניזמים החיים היא עדות לקיומו של בורא אלוהי, כשם שקיומו של שעון דורש אמונה בשען תבוני. דוקינס הציג את הניגוד וההבדלים בין עיצוב מעשה ידי אדם ואפשרות התכנון הגלומה בו לבין פעולתה נעדרת התכנון של הברירה הטבעית, ולפיכך כינה את התהליך האבולוציוני וספרו - "השען העיוור".
 

BravoMan

Active member
רק ש-outrigger הוא לא ההרחב...

הוא בריאתן ארץ צעירה (young earth creationist) שהוכח בפורום שמוכן לשקר ולסתור את עצמו כדי להוכיח את עמדתו.
&nbsp
הוא כבר התייחס לספר הזה בעבר, אבל כמו עם כל חומר אחר בנושא אבולוציה, במקום לדון בתחלס, הוא התלבש על כמה תיאורים ציוריים של דוקינס בניסיון להראות שהם דווקא מוכיחים את ה-"מתכנן" שלו.
&nbsp
עצם העובדה שפתאום הוא מוכן לכתוב "10 - 20 מליוני שנה" זו עוד דוגמה לסתירות ושקרים בעמדה שלו שכ"כ לא מתאימה למציאות שאנו רואים שפשוט לא יכולה להיות עקבית.
&nbsp
הבחור מחפש פרארי משתכפלת על מאדים
 
למעלה