עזבה דת, לימודים ומשפחה - למען ישראל והיהדות
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4923460,00.html
זה סיפור יפה ומרגש על חיילת צעירה, שעורר בי מחשבה:
הנה בחורה צעירה, שחיה היום רק בזכות זה שסבא החביא את יהדותו והתחזה למוסלמי.
כל יתר משפחתו (של הסבא) נספתה בשואה, אבל הוא שרד.
וכעת נכדתו כאן, אוהבת את העם, אוהבת את הארץ, ואף מגינה עליה בגופה, משהו שהרבה "תלמידי חכמים צדיקים" מסרבים לעשות עד כדי מהומות וחסימת כבישים וניסיונות לינצ' בחיילים.
הסיפור הזה גרם לי להרהר שוב בתירוצים הרבים של רבנים לעניין מקום אלוהיהם בשואה.
יש את התירוץ המוכר: "השואה היא עונש על התבוללות".
התירוץ הזה אווילי במיוחד, היות ודווקא מי שהתבולל והסתיר את יהדותו היה לו סיכוי טוב יותר להינצל משומר מצוות.
דוגמת אותו סבא.
יותר מזה: אחת הסיבות שהיטלר בחר את היהודים כמטרה לשנאה לאחד סביבה את המדינה שלו, היית שיהודים באירופה אז חיו בקהילות מבודדות ונהגו באורח חיים בדלני כדי לשמר את מנהגיהם.
קל מאוד לעורר שנאה ולהפנות זעם של אנשים כלפי מי ששונה ונבדל, גם אם אותה קבוצה לא עשה שום רע, ואפילו אם עשתה טוב.
תירוץ נפוץ נוסף הוא שאלוהים נתן לבני אדם "רצון חופשי", וזה המחיר של אותו רצון - בני אדם שבחרו ברשע עשו את השואה, וכל אחד כבר יקבל את השכר והעונש על בחירותיו בעולם הבא.
תירוץ זה מתנגש לא רק עם סיפורי התנ"ך בהם אלוהים לקח חלק מאוד אקטיבי במתרחש בעולם הזה, אלא גם עם הרבה תפילות ומנהגים שנוהגים היום.
אחרי הכל, לא סתם אומרים "בעזרת השם" או "ברוך השם"!
רוב הדתיים עדיין מאמינים שאלוהים מתערב ושולט בעולם הזה, למעט כשצריך לזכותו מרצח המונים של עמו הנאמן, בו נשחטו כמו בקר בבית מטבחיים רבנים, תלמידיהם הצדיקים, ותינוקות רכים בני יומם שתרם ידעו חטא.
שמעתי לפני כמה שנים עוד תירוץ: "השואה היית הדרך לדחוף את עם ישראל לחזור לציון ולהתחיל בבניה מחדש של ארץ ישראל".
אחלה שיטה: אלוהים הרחום, החנון, הטוב והמטיב, הכל יכול, כל יודע, כל רואה.
מלך מלכי המלכים לא מצא דרך טובה יותר לגרום לבן אדם שהוא אוהב לבנות בית מאשר לרצוח את כל משפחתו???
כשאני שומע רב מנסה לתרץ את השואה, אני רואה אדם שפל המנסה לשמר את מעמדו ע"י הפיכת מונחים "טוב" ו-"רע".
אני רואה מישהו שומר על התחת שלו ע"י אימוץ הרשע והרוע.
כי זו הדרך היחידה שאני יכול לחשוב עליה בה אדם יכול להסדיר בראש את הסתירה העמוקה בין דמות האל ביהדות וכל התפילות שדתיים אומרים מידי יום ביומו, למציאות הקשה והכואבת.
ואני, למזלי הרב, בכלל לא הייתי בשואה. מה חושבים הניצולים כששומעים תירוצים כאלה...
ולמי שאומר: "נסתרות הן דרכי האל" - יש לי רק דבר אחד להגיד:
אם דרכיו נסתרות, איך אתה יודע שהוא רוצה שתחתוך את הבולבול ולא תאכל חזיר?
או שאתה יודע את רצונו, או שלא...
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4923460,00.html
זה סיפור יפה ומרגש על חיילת צעירה, שעורר בי מחשבה:
הנה בחורה צעירה, שחיה היום רק בזכות זה שסבא החביא את יהדותו והתחזה למוסלמי.
כל יתר משפחתו (של הסבא) נספתה בשואה, אבל הוא שרד.
וכעת נכדתו כאן, אוהבת את העם, אוהבת את הארץ, ואף מגינה עליה בגופה, משהו שהרבה "תלמידי חכמים צדיקים" מסרבים לעשות עד כדי מהומות וחסימת כבישים וניסיונות לינצ' בחיילים.
הסיפור הזה גרם לי להרהר שוב בתירוצים הרבים של רבנים לעניין מקום אלוהיהם בשואה.
יש את התירוץ המוכר: "השואה היא עונש על התבוללות".
התירוץ הזה אווילי במיוחד, היות ודווקא מי שהתבולל והסתיר את יהדותו היה לו סיכוי טוב יותר להינצל משומר מצוות.
דוגמת אותו סבא.
יותר מזה: אחת הסיבות שהיטלר בחר את היהודים כמטרה לשנאה לאחד סביבה את המדינה שלו, היית שיהודים באירופה אז חיו בקהילות מבודדות ונהגו באורח חיים בדלני כדי לשמר את מנהגיהם.
קל מאוד לעורר שנאה ולהפנות זעם של אנשים כלפי מי ששונה ונבדל, גם אם אותה קבוצה לא עשה שום רע, ואפילו אם עשתה טוב.
תירוץ נפוץ נוסף הוא שאלוהים נתן לבני אדם "רצון חופשי", וזה המחיר של אותו רצון - בני אדם שבחרו ברשע עשו את השואה, וכל אחד כבר יקבל את השכר והעונש על בחירותיו בעולם הבא.
תירוץ זה מתנגש לא רק עם סיפורי התנ"ך בהם אלוהים לקח חלק מאוד אקטיבי במתרחש בעולם הזה, אלא גם עם הרבה תפילות ומנהגים שנוהגים היום.
אחרי הכל, לא סתם אומרים "בעזרת השם" או "ברוך השם"!
רוב הדתיים עדיין מאמינים שאלוהים מתערב ושולט בעולם הזה, למעט כשצריך לזכותו מרצח המונים של עמו הנאמן, בו נשחטו כמו בקר בבית מטבחיים רבנים, תלמידיהם הצדיקים, ותינוקות רכים בני יומם שתרם ידעו חטא.
שמעתי לפני כמה שנים עוד תירוץ: "השואה היית הדרך לדחוף את עם ישראל לחזור לציון ולהתחיל בבניה מחדש של ארץ ישראל".
אחלה שיטה: אלוהים הרחום, החנון, הטוב והמטיב, הכל יכול, כל יודע, כל רואה.
מלך מלכי המלכים לא מצא דרך טובה יותר לגרום לבן אדם שהוא אוהב לבנות בית מאשר לרצוח את כל משפחתו???
כשאני שומע רב מנסה לתרץ את השואה, אני רואה אדם שפל המנסה לשמר את מעמדו ע"י הפיכת מונחים "טוב" ו-"רע".
אני רואה מישהו שומר על התחת שלו ע"י אימוץ הרשע והרוע.
כי זו הדרך היחידה שאני יכול לחשוב עליה בה אדם יכול להסדיר בראש את הסתירה העמוקה בין דמות האל ביהדות וכל התפילות שדתיים אומרים מידי יום ביומו, למציאות הקשה והכואבת.
ואני, למזלי הרב, בכלל לא הייתי בשואה. מה חושבים הניצולים כששומעים תירוצים כאלה...
ולמי שאומר: "נסתרות הן דרכי האל" - יש לי רק דבר אחד להגיד:
אם דרכיו נסתרות, איך אתה יודע שהוא רוצה שתחתוך את הבולבול ולא תאכל חזיר?
או שאתה יודע את רצונו, או שלא...
