שרטוט מסלולו של אלוהים בשואה:
(נדמה לי שכבר כתבתי על זה אבל תמיד נעים להיזכר בעלילותיו של הגדול מכולם, המניאק הראשי):
ב-1942 הוא היה בטרבלינקה, בהימלשטראסה, צופה ביהודיות ערומות נדחסות לתא הגזים.
דצמבר 1942- קפיצה לבלזץ', מחנה ההשמדה עם הסיכוי הכי קטן לצאת ממנו- 3 ניצולים, 434,508 מתים, 30 אנשי סגל גרמנים. הידד לאלוהינו, בורא היעילות הגרמנית.
ינואר 1943- קפיצה קטנה לסטלינגרד.
1943- 1944- אושוויץ, כמובן. בירקנאו בעיקר, אבל גם ביתן 27 באושוויץ 1. ברוך בורא הציקלון בי.
1945- קטעים בהירושימה, בחסות סא"ל פול טיבטס ג'וניור. הללויה ליוצר הבי-29 ושאר מיני מפציצים גדולים.
כמו מכור לריגוש הזקוק להגדיל כל פעם את המנה, ככה אחד אלוהינו, ג'נקי של גופות שרופות, רצוי בערימות גבוהות עד השמיים.
(יש גם אופציה אחרת לכל הסיפור, אך הסוגדים לנקרופיל הראשי מתקשים לראותה משום מה).
