THE FINAL CUT

[arieltr]

THE FINAL CUT

אז מה, רק אני אוהב את האלבום הזה?
אני ו-RIDE?

אמנם זה די קשה, אבל אם מתעלמים לרגע מכל ההתרחשויות בין חברי הלהקה סביב האלבום והתקופה, לדעתי מדובר באחד הפסגות היותר גבוהות של ווטרס.
קודם כל זה אלבום שתענוג לשמוע אותו באוזניות, האלבום קופץ עליך ומשתלט לגמרי. יש בו שירים אדירים אחד אחד, ולמעשה רצף ענק כשעשרת השירים הראשונים היו יכולים ליצור אלבום מופתי אם שתי הרצועות האחרונות לא היו 'זזות' קצת מוסיקלית משאר האלבום.
ויש בו מיזוג מצויין בין הגיטרה החשמלית המופלאה של גילמור, נקישות פסנתר ורגעים שקטים, אל מול הכעס של רוג'ר והליריקה המושחזת כתער שפרוסה לאורך כל האלבום.

כן, הנאיביות איננה והסרקזם תפס את מקומה בעוצמה גבוהה מאוד, זה גם לא פינק פלויד הלהקה במובן השלם שלה וגם לא של הדארק סייד, אבל לדעתי מדובר ביצירה מוסיקלית משובחת ביותר ומאוד חשובה.
אני חושב שהנושא שהוא תוקף ללא שום חשש באלבום הזה קשה יותר לעיקול לעומת ANIMALS או DARK SIDE או THE WALL כיוון שהמציאות הכלל עולמית איננה שחור ולבן ולכן רוב היחס לאלבום הזה נובע מעמדה מסוימת שנובעת ממציאות מקומית ולא מעמדה כללית שבד"כ שעפה גבוה מדי ממציאות נתונה בשטח כזה או אחר.

 

[RIDE TO LIVE]

נראה לך ??? אני מטורף על האלבום הזה, מטורף !

אריאל, עכשיו קנית אותי לתמיד.
אלוף אתה, אלוף !
יש לי את התקליט הזה בחמש הוצאות שונות.
יצא בזמנו כשהייתי בתיכון. היינו אוהבים לשבת להניח על הפטיפון ולשיר את כל המילים מהרגע שהמחט נוגעת ועד סוף הצד ואז הופכים.

 

[RIDE TO LIVE]

Paranoid Eyes עושה לי מחנק בגרון ולחלוחית בעין עד היום.

היה ונשאר גאון הבן זונה !

 

[tzvika321]

זה האלבום היחיד שמצליח לרדת על מגי ועל בגין במקביל

אז קשה שלא לשמור לו פינה חמה.
לא אלבום רע. סתם אלבום שלא שמעתי כבר הרבה שנים, ושאין לי מוטיבציה מיוחדת לשמוע אותו שוב. מוזיקלית הוא המשך ישיר של החומה, ואני מסכים שדווקא של החלקים היותר טובים שלה.

 

[oren29at]

שמעתי אתמול את חלקו הראשון. לא מתכוון להמשיך לשני

רציתי לשמוע את האלבום שוב בטרם אקשקש תגובה. זה לא אלבום רע- הוא מלודי ודרמטי, ולגמרי "פינק פלואידי" באווירה שלו. הערה לגבי הדינמיקה בתוך הלהקה, אחרי שגם קראתי קצת לעומק: זה לגמרי אלבום של "פינק פלויד" ולא סולו של ווטרס, משום שגילמור, כעדותו שלו, לא הביא חומרים מוזיקליים לסשנים, למרות שווטרס היה פתוח לרעיונות ושירים חדשים. במערכת היחסים בין השניים (שהם-הם פינק פלויד בתקופה ההיא, שכן רייט פוטר מהלהקה ומייסון התעסק בענייניו) לא היה לגילמור שום מנוף או שוט אמנותיים, ולכן ווטרס נטל את ההובלה באופן מוחלט. בגדול, כל סיפורי ה"מסביב" הם רכילות מעניינת כלשעצמה, אבל הם לא משנים את העובדה שהאלבום יצא תחת הטייטל של "פינק פלויד", ולכן הוא אלבום של הלהקה כולה.
&nbsp
נחזור לנושא: האלבום לא תפס אותי בצורה כזאת שתגרום לי לרצות לשמוע אותו שוב (או את חציו השני כדי להשלים את הראשון). הוא אולי יפה כשלעצמו, אבל נשמע קצת כמו אנשים שעושים אלבום שנשמע כמו פינק פלויד, דרגה אחת מתחת ליכולות האמיתיות של הלהקה.
&nbsp
בכל מקרה, אני מתכוון לעשות סיבוב חוזר גם על ה The Pros and Cons of Hitch Hiking של ווטרס שיצא שנה לאחר ה Final Cut. הבנתי שאת הקונספט הזה הלהקה דחתה ב 1979, והחליטה ללכת על רעיון ה"חומה" החלופי של ווטרס. מאחר ו The Final Cut בנוי על מספר שירים שנפלו בעבודות על The Wall, מה שהרגיז את גילמור במיוחד ("אם השירים לא היו טובים מספיק עבור The Wall מדוע הם טובים מספיק עבור האלבום הזה?" הוא שאל), מעניין מה היה קורה אם ווטרס וגילמור היו מחליטים ללכת על ה Pros and Cons... במקום על ה Final Cut. יתכן וההיסטוריה היתה משתנה. או שלא.