מתברר שאנחנו ממש טובים בבייסבול

[tzvika321]

מתברר שאנחנו ממש טובים בבייסבול

כל כך טובים עד שיש לנו נבחרת שאין בה אף ישראלי.
חיפשתי וחיפשתי, לא מצאתי שום שיר ישראלי בנושא, הכי קרוב שאני מכיר זה ברוס (בהנחה שנגייר אותו כשחקן חיזוק לרוק הישראלי)

 

[oren29at]

בייסבול איננו ספורט

זוהי לא רק דעתי הפרטית, אלא גם אקסיומה קוסמית מוחלטת. כל מי שחושב אחרת טועה, מטעה, ו/או דונאלד טראמפ.
&nbsp
מה שקצת מקשה עלי לבחור שיר לשרשור הזה: שירים על בייסבול? על ספורט? על טראמפ?
&nbsp
נסתפק אולי באמריקנה, אפילו כזאת מזוייפת. הנה שיר אותנטי לחלוטין מערבות ארצות הברית של אמריקה, שכתב ומבצע ישראלי אחד שחולם שהוא ניל יאנג בלילות
&nbsp

 

[ציףציף1000]

עוד על זיוף, אותנטיות ואמריקנה

ליאל לייבוביץ שוחט ב-Tablet את בילי ג'ואל, "הטראמפ של המוזיקה". מאמר שווה קריאה והתייחסות.

 

[oren29at]

קודם כל- לינק

למעוניינים לקרוא
&nbsp
http://www.tabletmag.com/jewish-arts-and-culture/music/226414/billy-joel-trump-of-pop-music
&nbsp

 

[oren29at]

וואה וואה איך נפל עליו איך

הספקתי לקרוא אתמול. אני מקווה שבילי ג'ואל עוד נושם. התקפה כזאת מפורטת כבר הרבה זמן לא קראתי. ליאל לייבוביץ' הוא אמנם בנו של האופנובנק (כן כן), אבל הטקסט הזה מזכיר ליבוביץ' אחר, ישעיהו.
&nbsp
בגדול, לייבוביץ' טוען שג'ואל הוא בוגד כפול או משולש: הוא בוגד במחוייבות שלו למוזיקה כאמנות, הוא בוגד במחוייבות שלו לבדר את קהל המעריצים שלו, והוא בוגד במורשתו כיהודי. חוץ מלירות בו, ליבוביץ' עושה שם הכל, ובשלב מסויים נהיה לי לא נעים, אז הלכתי לשמוע את "Innocent Man" של ג'ואל כדי להרגע קצת.
&nbsp
http://www.contactmusic.com/billy-joel/video/billy-joel-an-innocent-man-live
&nbsp
&nbsp

 

[ציףציף1000]

בנו של האופנובנק??

 

[oren29at]

בנו של האופנובנק

איי קיד יו נוט. בהתחלה חשבתי שבוויקי מסתלבטים, אבל הצלבתי את המידע הזה מעוד כמה מראי מקומות, כולל של ליבוביץ' (הבן) עצמו.
&nbsp
מצד שני, ולפי הלהט שבו הוא משתמש בכתיבה, נראה כאילו הוא בן של מטיף

 

[arieltr]

לא כל כך הבנתי מה הבעיה שלו

כלומר יש לו לא מעט בעיות בשלל נושאים ככל הנראה, והוא לא באמת שמח על 'מצב האומה' האמריקאית, אבל מה הוא באמת רוצה חוץ מלנבוח קצת ושיהיה רשום באיזה ארכיון נידח ש-"X נבח" לא כל כך ברור.
להתפתחות הטכנולוגיה יש יתרונות לא מעטים אבל גם חסרונות רבים כמו שכולנו יודעים, ובעידן האינטרנט כאמור לכל אדם יש מיקרופון לכתוב את דעתו. אז יש. יופי טופי.

הוא מצליח לייצר כמות מכובדת ביותר של דיעות קדומות, סתירות, הכללות זוועתיות וכפייה מטורפת. נשמע כמו טראמפ, אבל מתאים גם לכותב המאמר בהחלט.

תודה על הלינק אורן.
בהחלט שווה קריאה, אפילו רק בשביל לחזק את ההבנה עד כמה המשחק יצא לגמרי מכלל שליטה, (ובאמת שלא משנה מאיזה צד מסתכלים).
מקרה נוסף מאוד מעניין על ההתקתשות באמריקה היה שבוע שעבר עם הפרשה של לוחם ה-Navy SEAL שנהרג בסוף ינואר בתימן - ריאן אוואנס, והניצול התקשורתי שנעשה באשתו ע"י שני צידי המימסד האמריקאי.
אגב לדעתי, אין דרך חזור. התהליך האיטי של הפירוק החברתי (שגם ככה תמיד היה קיים) ימשך ואין שום דבר שיכול לעצור את זה.

 

[oren29at]

דווקא הבנתי מה הוא רוצה. אני חושב.

העניין הזה, של הבגידה של אותם חלקים בחברה האמריקאית באלה שבאמת היו זקוקים להם בשנים האחרונות- קרבנות הכלכלה התאגידית שהם למעשה אותו "מעמד בינוני לבן וצר אופקים" שפעם הכתיב את הטון. בני אדם, בהכללה, מתנהלים בשני אופנים: כחלק מקהילה, ותוך כדי קונפליקט. הזהות של האינדבידואל מתגבשת גם כחלק מקבוצה או אפילו קבוצות, וגם כנגד קבוצות ורעיונות.
&nbsp
הקרבנות הפכו מקרבנים, והם אפילו לא שמים לב לזה. ליבוביץ' תוקף את ג'ואל, היהודי מהברונקס, על ההתנשאות והלעג שהוא מפגין כלפי הקהל שלו, קהל שהוא רכש כשפיתח את הפרסונה של ה All American Singer/Songwriter.
&nbsp
אין ברירה אלא לגייס לפה (שוב) את ברוס הגדול מכולם- האיש עם העיניים הכי חדות והכי פקוחות בארצות הברית של אמריקה. הנה הוא ב 2012, בסוג של שיר נבואי

 

[tzvika321]

אני חושב שהוא התכוון למשהו אחר. ג'ואל הוא בעצם טראמפ.

האמנות של ג'ואל הפכה למשהו שמרוכז בעצמו, אמנות תועלתנית. כשלאונרד כהן זצ"ל חזר לבמה בגלל מצב כלכלי בעייתי, המניע היה כלכלי אבל על הבמה הוא נתן את עצמו לקהל, הפוקוס שלו היה על הקהל ולא על עצמו, וכך גם דינוזאורים רבים אחרים שממשיכים לרפד את הפנסיה שלהם בהופעות, אבל גם משמרים את הרוח שהייתה בצעירותם. ג'ואל לעומת זאת הוא טראמפ קטן המרוכז רק בעצמו. הסיבוב ה-גדול וה-עצום שלו במדיסון שקול לאסלה מצופה זהב.
ובכך ג'ואל בוגד במורשת היהודית של הנתינה. יש מעין חוזה בלתי כתוב שבו אמריקה תספק ליהודים חוף מבטחים, והם יעניקו לה מכשרונם, ג'ואל בגד במורשת זו ובכך כנראה שכח מה זה להיות יהודי.
הטיעון הראשון שלו נראה סביר, בקטע היהודי הוא הלך רחוק מידי.

 

[oren29at]

שני הטיעונים משתלבים האחד בשני

אגוצנטריות שמתחזה לאיכפתיות: בשני המקרים (ג'ואל/טראמפ) האובייקט הוא משענת או נחמה לקהל גדול שמבקש לקבל תיקון, או קתרזיס כלשהו. בשני המקרים האובייקט הוא ציניקן מושלם (התיאור של ג'ואל מזהם את הטקסטים של עצמו בחזרה לפני המופע) שניזון מהשאיפות של הקהל לטובת עצמו בלבד.

 

[ציףציף1000]

כן, אבל

מעבר לכך, השאלה היא האם ג'ואל היה אי פעם "אותנטי", במידה בה הוא עכשיו יכול להחשב כ"בוגד" בערכיו הקודמים. יהודי חם הוא מעולם לא היה; כמדומני שהוא לא ממש קיבל חינוך יהודי אפילו וזה נמצא רק ברקע המעומעם אצלו. והציניות, להערכתי, התחילה לא מאתמול, אלא הרבה לפני זה.

 

[oren29at]

הוא תמיד היה אותנטי

דעות אישיות בצד- הוא היה אותנטי בתחילת דרכו, כשהתרסק עם "אטילה" ונדפק עם האלבום הראשון שמוקסס במהירות גבוהה מדי והפך אותו לבדיחה. הוא היה אותנטי כשכתב את "Piano Man" על עצמו, ואת "The Entertainer" המריר על הכוחות המסחריים שפעלו לסרס את האמנות שלו. הוא היה אותנטי ב The Stranger, הכי קרוב (כנראה) לספרינגסטין שהוא הגיע. הוא היה אותנטי בשנות השמונים עם "Allentown" על אבטלת הצעירים בארה"ב של רייגן ו "Goodnight Saigon" על הדור האבוד של וייטנאם שחזר בארונות הביתה. הוא היה גם אותנטי עם האלבום Innocent Man שהיה מחווה מוזיקלית יפה מאד לשורשי הפופ האמריקאי של שנות החמישים, והוא אפילו היה אותנטי כשטס ללנינגראד והיה למוזיקאי המערבי הראשון שהופיע בברית המועצות אי פעם (או משהו כזה).
&nbsp
גם אני לא זוכר שהוא ניפנף יותר מדי ביהדותו, אבל הוא לא הסתיר אותה (יכול היה לשנות את שם משפחתו כמו גווינת' פאלטרו למשל, אבל לא עשה את זה), וממילא יהודי שמצליח בצורה החיובית שג'ואל הצליח מסתפח לכוחותינו בלי נקיפות מצפון.

 

[oren29at]

עוד מוזיקה שורשית אמריקאית

בלדת קאנטרי משובחת של פאנק-רוקר אנגלי מליברפול שאחרי שמונה שנים יצא מהארון המוזיקלי וגילה, לעולם ולעצמו, שהוא מסוגל לעשות מוזיקה שורשית אמריקאית לא פחות טוב מהאבות המייסדים (או "ארבעת האבות" כמו שיאיר לפיד אומר) של האומה.
&nbsp
&nbsp